תרגול 1 המטולוגיה

השאלות שלהלן מבוססות על מצגת תרגול 2 - המטולוגיה. ההסברים משלבים את הסיכומים של שיעור 1 - מבוא להמטולוגיה, שיעור 2 - בנק הדם ושיעור 3 - מערכת הקרישה. כאשר נוספה הבהרת דיוק למצגת היא מופיעה במפורש בתשובה.

נושאים מרכזיים:

• מקום יצירת תאי הדם ותכונות תא האב ההמטופויאטי
• ייצור טסיות, אדהזיה, סקרציה ואגרגציה
• רטיקולוציטים, אריתרוציטים, EPO ותגובה לדימום
• מבנה ההמוגלובין, HbA, ‏HbA₂, ‏HbF ונשיאת חמצן
• פירוק Heme, קוניוגציה של בילירובין והבדל בין בילירובין ישיר ללא ישיר
• המסלולים הפנימי, החיצוני והמשותף בקסקדת הקרישה
• בדיקות PT, ‏aPTT, ‏INR וניטור Warfarin
• נוגדי קרישה טבעיים, פיברינוליזה ו־D-dimer
• אנטיגנים ונוגדנים במערכת ABO והתאמת מנות דם
• מערכת Rh, נוגדני Anti-D, מחלה המוליטית של העובר והיילוד ו־RhoGAM

ייצור תאי הדם ותא האב ההמטופויאטי

שאלה 1: מקום ייצור תאי הדם במבוגר

היכן מתרחש ייצור תאי הדם באדם מבוגר בריא?

1. בכבד ובטחול בלבד.
2. במח העצם הפעיל.
3. בקשריות הלימפה בלבד.
4. בכלי הדם עצמם.
5. בבלוטת התימוס בלבד.

שאלה 2: אילו עצמות מכילות מח עצם פעיל?

איזו קבוצת עצמות מתארת בצורה הטובה ביותר את האתרים העיקריים לייצור דם במבוגר?

1. הגולגולת, הצלעות, החוליות, האגן והאזורים הדיסטליים בעצמות ארוכות.
2. רק העצמות הקטנות בכפות הידיים והרגליים.
3. הגולגולת, הצלעות, החוליות, האגן והאזורים הפרוקסימליים בעצמות ארוכות.
4. הגולגולת, הצלעות, החוליות, האגן והאזורים הפרוקסימליים של עצם הירך והשוק.
5. הלסת, עצמות האף והאזורים הפרוקסימליים בעצמות ארוכות.

שאלה 3: שתי התכונות של תא האב ההמטופויאטי

איזה צמד תכונות מאפיין את ה־Hematopoietic Stem Cell ‏(HSC)?

1. קשירת חמצן ויצירת פיברין.
2. פאגוציטוזה והפרשת נוגדנים.
3. יצירת תרומבין ופירוק בילירובין.
4. Self-renewal והתמיינות לשורות הדם.
5. הפרשת EPO ו־TPO.

שאלה 4: מהי Self-renewal?

מה המשמעות של Self-renewal בהמטופואזיס?

1. יצירת תאי דם אדומים ללא המוגלובין.
2. יכולת של תא אב לייצר תאי אב נוספים ולשמר את המאגר.
3. החלפה של המוגלובין עוברי בהמוגלובין מבוגר.
4. שחרור טסיות ממגהקריוציט.
5. פירוק כדורית אדומה לאחר 120 יום.

שאלה 5: לאילו שורות מתמיין תא האב?

מהן שלוש שורות הדם המרכזיות שמקורן ב־HSC?

1. שורת האנדותל, השורה העצבית והשורה השרירית.
2. כבד, כליה וטחול.
3. כדוריות אדומות, כדוריות לבנות וטסיות.
4. רק ניטרופילים ולימפוציטים.
5. רק תאים אדומים וטסיות.

טסיות הדם והמוסטזיס ראשוני

שאלה 6: מקור הטסיות

מאיזה תא במח העצם נוצרות טסיות הדם?

1. לימפוציט.
2. אריתרוציט.
3. נויטרופיל.
4. מגהקריוציט (Megakaryocyte).
5. תא אנדותל.

שאלה 7: משך חיי טסיות

כמה זמן שורדות טסיות הדם בדרך כלל במחזור הדם?

1. כמה שעות.
2. יום עד יומיים.
3. כשבוע עד עשרה ימים.
4. כ־120 ימים.
5. כשנה.

שאלה 8: שלוש פעולות מרכזיות של הטסיות

איזה רצף מייצג את שלוש הפעולות העיקריות של טסיות במהלך ההמוסטזיס הראשוני?

1. אדהזיה, הפרשה (Secretion) ואגרגציה.
2. שעתוק, תרגום ושכפול DNA.
3. קוניוגציה, בילירובין ופיברינוליזה.
4. המוליזה, המוגלובין ואנמיה.
5. ייצור EPO, יצירת ברזל ושחרור חמצן.

שאלה 9: אדהזיה לעומת אגרגציה

איזה משפט מבחין נכון בין Adhesion ל־Aggregation?

1. אדהזיה היא פירוק פיברין ואגרגציה היא ייצור המוגלובין.
2. אדהזיה היא היצמדות טסיות למקום הפגיעה; אגרגציה היא היצמדותן זו לזו.
3. אדהזיה היא היצמדות טסיות זו לזו; אגרגציה היא היצמדותן למקום הפגיעה.
4. אדהזיה מתרחשת רק בכבד ואגרגציה רק בכליות.
5. אגרגציה מתרחשת לפני חשיפת מרכיבי דופן כלי הדם; אדהזיה לאחר מכן.

שאלה 10: תפקיד סקרציית הטסיות

למה תורמת הפרשת חומרים מהגרנולות לאחר שפעול טסיות?

1. לעיכוב מוחלט של כל טסית נוספת.
2. ליצירת נוגדני Anti-D.
3. לגיוס ולשפעול טסיות נוספות במקום הפגיעה.
4. לפירוק מיידי של הקריש באמצעות פלזמין.
5. למעבר בילירובין דרך השליה.

תאי דם אדומים ואריתרופויאטין

שאלה 11: מאפייני אריתרוציט בשל

מה מאפיין כדורית דם אדומה בשלה?

1. יש בה גרעין פעיל ומיטוכונדריות רבות.
2. היא מייצרת נוגדנים.
3. היא מכילה המוגלובין וחסרה גרעין.
4. היא מתמיינת למגהקריוציט.
5. היא מפרישה את רוב ה־EPO בגוף.

שאלה 12: הרטיקולוציט - התא הצעיר בדם

מהו תא הדם האדום הצעיר שמשתחרר ממח העצם למחזור הדם?

1. נורמובלסט.
2. רטיקולוציט.
3. מגהקריוציט.
4. מונוציט.
5. תא פלזמה.

שאלה 13: משך הבשלת רטיקולוציט

תוך כמה זמן רטיקולוציט מבשיל בדרך כלל לאריתרוציט?

1. 5–10 דקות.
2. כשעתיים.
3. 1–2 ימים.
4. שבועיים.
5. כ־120 ימים.

שאלה 14: משך חיי אריתרוציט

מה משך החיים הממוצע של כדורית דם אדומה בשלה?

1. 7–10 ימים.
2. כ־30 ימים.
3. כ־60 ימים.
4. כ־120 ימים.
5. כ־365 ימים.

שאלה 15: משמעות ספירת רטיקולוציטים

מה ניתן ללמוד מספירת רטיקולוציטים בדם?

1. מהו סוג הדם במערכת ABO.
2. מהי פעילות השורה האדומה במח העצם והתגובה לדרישה לייצור דם.
3. מהי רמת פקטור VII בפלזמה.
4. מהו ריכוז הנוגדנים Anti-D.
5. מהו קצב פירוק הפיברין בלבד.

שאלה 16: תגובה תקינה לאחר דימום

כיצד צפוי להשתנות מספר הרטיקולוציטים בימים שלאחר דימום משמעותי, אם מח העצם מתפקד ויכול להגיב?

1. לעלות לאחר השהיה של כמה ימים עקב הגברת ייצור כדוריות לבנות.
2. לעלות לאחר השהיה של כמה ימים עקב הפחתת ייצור כדוריות אדומות.
3. לעלות לאחר השהיה של כמה ימים עקב הגברת ייצור כדוריות אדומות.
4. לעלות מיד עקב הגברת ייצור כדוריות אדומות.
5. לרדת לאחר השהיה של כמה ימים עקב הגברת ייצור כדוריות אדומות.

שאלה 17: מקור EPO והגירוי להפרשתו

איזה צמד נכון לגבי ההורמון Erythropoietin ‏(EPO)?

1. כבד - עלייה בבילירובין ישיר.
2. טחול - עלייה בטסיות.
3. כליה - היפוקסיה ברקמות.
4. מח עצם - עודף חמצן.
5. בלוטת התריס - ירידה ב־PT.

שאלה 18: משמעות עלייה ב־EPO

מהו הרצף המתאר באופן הטוב ביותר תגובה פיזיולוגית לירידה באספקת חמצן?

1. היפוקסיה ← ירידה ב־EPO ← ירידה בייצור תאים אדומים.
2. היפוקסיה ← עלייה ב־EPO בכליה ← הגברת אריתרופואזיס.
3. היפוקסיה ← עלייה ב־Anti-B ← עלייה בכדוריות אדומות.
4. היפוקסיה ← עלייה בפלזמין ← יצירת HbF.
5. היפוקסיה ← פירוק טסיות ← עלייה ב־PT.

מבנה ההמוגלובין, סוגיו ונשיאת חמצן

שאלה 19: ממה בנוי המוגלובין?

מהם שני המרכיבים העיקריים של מולקולת המוגלובין?

1. פיברין ופלזמין.
2. גלובין וקבוצות Heme.
3. אלבומין ובילירובין.
4. פיברינוגן ו־vWF.
5. טרנספרין ו־TPO.

שאלה 20: מצב החמצון של הברזל ב־Heme

באיזו דרגת חמצון של ברזל נקשר חמצן להמוגלובין תקין?

1. Fe³⁺ בלבד
2. Fe²⁺
3. Fe⁰ בלבד
4. Fe⁴⁺
5. ההמוגלובין אינו מכיל ברזל.

שאלה 21: תפקיד שרשראות הגלובין

מהו תפקידן המרכזי של שרשראות הגלובין במולקולת ההמוגלובין?

1. להיקשר ישירות למולקולות החמצן (O2) באמצעות אטום הברזל המצוי בתוכן.
2. לשמור על הברזל במצב מחומצן (Ferric - Fe3+) כדי להבטיח שחרור יעיל של חמצן ברקמות.
3. לייצב את מבנה ההמוגלובין ולווסת את הזיקה (Affinity) שלו לחמצן.
4. לשמש כאנזים המזרז את הפיכת הפחמן הדו־חמצני (CO2) לביקרבונט בזרם הדם.
5. לעגן את ההמוגלובין לשלד התא (Cytoskeleton) של האריתרוציט, ובכך לשמור על צורתו הקעורה.

שאלה 22: תפקיד קבוצת Heme

מהו התפקיד העיקרי של קבוצת Heme בהמוגלובין?

1. קישור חמצן באמצעות ברזל.
2. ייצור EPO.
3. יצירת גשר בין טסיות.
4. עיכוב פקטור Xa.
5. קישור נוגדני Anti-A.

שאלה 23: הרכב HbA

איזה הרכב שרשראות מאפיין את ההמוגלובין העיקרי במבוגר, HbA?

1. α₂γ₂.
2. α₂δ₂.
3. β₂γ₂.
4. α₂β₂.
5. γ₄.

שאלה 24: הרכב HbA₂

איזה הרכב שרשראות מאפיין את ההמוגלובין המשני במבוגר, HbA₂?

1. α₂β₂.
2. α₂δ₂.
3. α₂γ₂.
4. β₄.
5. α₄.

שאלה 25: הרכב HbF

איזה הרכב שרשראות מאפיין המוגלובין עוברי (HbF)?

1. α₂γ₂.
2. α₂β₂.
3. α₂δ₂.
4. α₂ε₂ בלבד בכל גיל.
5. β₂δ₂.

שאלה 26: היכן מסונתז Heme?

באילו מדורים תוך־תאיים מתרחשת סינתזת Heme?

1. בגרעין בלבד.
2. בגולג׳י בלבד.
3. במיטוכונדריה ובציטופלזמה.
4. בליזוזום בלבד.
5. בפלזמה החוץ־תאית בלבד.

שאלה 27: Oxyhemoglobin לעומת Deoxyhemoglobin

איזה משפט נכון לגבי Oxyhemoglobin ו־Deoxyhemoglobin?

1. Oxyhemoglobin הוא המוגלובין שקשר חמצן, ושיעורו גבוה יותר בדם עורקי; Deoxyhemoglobin הוא המוגלובין ששחרר חמצן, ושיעורו גבוה יותר בדם ורידי.
2. Oxyhemoglobin הוא המוגלובין שקשר חמצן, ושיעורו גבוה יותר בדם ורידי; Deoxyhemoglobin הוא המוגלובין ששחרר חמצן, ושיעורו גבוה יותר בדם עורקי.
3. Deoxyhemoglobin אינו מכיל ברזל.
4. שתי הצורות שונות בכמות שרשראות הגלובין.
5. הדם הוורידי אינו מכיל כלל Oxyhemoglobin והדם העורקי אינו מכיל כלל Deoxyhemoglobin.

שאלה 28: המעבר בין צורות ההמוגלובין

מה משתנה בהמוגלובין כשהוא קושר חמצן ומשחרר אותו?

1. נוכחות הגרעין בכדורית.
2. מספר מולקולות ה־DNA בתא.
3. המוגלובין הופך לפיברינוגן.
4. הקונפורמציה (המבנה המרחבי) והזיקה לקשירת חמצן.
5. סוג הדם במערכת ABO.

פירוק Heme ומטבוליזם של בילירובין

שאלה 29: מאיזה תהליך נוצר בילירובין?

מהו מקורו המרכזי של הבילירובין בגוף?

1. פירוק שרשראות הגלובין ל־EPO.
2. פירוק קבוצת Heme, בעיקר לאחר סילוק כדוריות דם אדומות.
3. שפעול פקטור XIII.
4. פירוק הטסיות לפיברין.
5. ייצור קבוצת Heme, בעיקר לאחר סילוק כדוריות דם אדומות.

שאלה 30: נשיאת בילירובין לא ישיר בדם

כיצד נישא בילירובין בלתי מצומד (Indirect/Unconjugated) בזרם הדם?

1. הוא נישא בדם כשהוא קשור להפטוגלובין (Haptoglobin) כדי למנוע את שקיעתו ברקמות.
2. הוא קשור לאלבומין משום שאינו מסיס היטב במים.
3. הוא מועבר בפלזמה בתוך חלקיקי ליפופרוטאינים (כגון LDL ו־HDL) בשל היותו מולקולה הידרופובית במובהק.
4. הוא מסיס היטב בפלזמה ולכן נישא ברובו במצב חופשי (Free) עד הגעתו להפטוציטים בכבד.
5. הוא נישא על גבי טרנספרין (Transferrin) מיד לאחר שחרורו מהמקרופאגים בטחול.

שאלה 31: קוניוגציה של בילירובין בכבד

מה קורה לבילירובין הבלתי מצומד בכבד?

1. קבוצת ההם נוצרת מחדש.
2. הוא מומר ל־HbF.
3. הוא עובר הצמדה לחומצה גלוקורונית והופך לבילירובין מצומד (ישיר).
4. הוא מפעיל את פקטור X.
5. הוא הופך ל־IgM.

שאלה 32: הפרשת בילירובין ישיר

איזה מסלול מתאים לבילירובין מצומד (ישיר) במצב תקין?

1. הוא נישא בזרם הדם כשהוא קשור לאלבומין עד להגעתו להפטוציטים בכבד.
2. הוא נוצר במערכת הרטיקולו־אנדותל (RES) בטחול כתוצאה מפירוק קבוצת ההם (Heme).
3. הוא עובר ספיגה חוזרת אקטיבית במעי הדק הסופי (Terminal ileum) וחוזר לכבד.
4. הוא מופרש מן הכבד למרה ומגיע למערכת העיכול.
5. הוא מסונן באופן תקין על ידי הכליות ומופרש באופן רציף לשתן.

שאלה 33: סיבות לעליית בילירובין לא ישיר

באיזה מהמצבים הבאים צפויה במיוחד עלייה בבילירובין בלתי מצומד (לא ישיר)?

1. המוליזה מוגברת או תסמונת Gilbert.
2. חסימת דרכי מרה בלבד.
3. עודף פקטור VIII בלבד.
4. טיפול ב־Warfarin בלבד.
5. חוסר באנטיתרומבין בלבד.

שאלה 34: סיבות לעליית בילירובין ישיר

איזה מצב קשור במיוחד לעלייה בבילירובין מצומד (ישיר)?

1. ירידה חולפת ב־EPO בלבד.
2. מחלת כבד שפוגעת בהפרשה או חסימת דרכי מרה.
3. עלייה ברטיקולוציטים בלבד.
4. עלייה בהמוגלובין העוברי בלבד.
5. חסר בפקטור XII בלבד.

שאלה 35: צבע השתן כשבילירובין ישיר גבוה

מדוע שתן עלול להפוך לכהה כאשר יש בילירובין ישיר גבוה בדם?

1. בילירובין ישיר אינו מסיס במים ולכן נשאר כולו בדם.
2. בילירובין ישיר מסיס במים ויכול להיות מופרש בשתן.
3. כדוריות אדומות תקינות מופרשות באופן קבוע בשתן.
4. השתן מכיל באופן תקין פיברין מרוכז.
5. הכליה ממירה המוגלובין ל־Anti-D.

שאלה 36: דפוס בילירובין בהמוליזה

בחולה עם המוליזה מוגברת, איזה דפוס צפוי אם הכבד עדיין מסוגל לבצע קוניוגציה?

1. ירידה בבילירובין בלתי מצומד.
2. עלייה בבילירובין ישיר בלבד משום שאין פירוק Heme.
3. עלייה בבילירובין לא ישיר בגלל ייצור מוגבר מתוצרי פירוק Heme.
4. עלייה ישירה ב־PT כתוצאה מהפיכת Heme לתרומבין.
5. אי־אפשר שייווצר בילירובין בזמן המוליזה.

שאלה 37: סדר שלבי מטבוליזם הבילירובין

איזה רצף מתאר נכון את המסלול העיקרי של פירוק Heme והטיפול בבילירובין?

1. Heme ← בילירובין לא ישיר ← קישור לאלבומין ← Biliverdin ← קוניוגציה בכבד ← בילירובין ישיר ← מרה.
2. Heme ← ‏Biliverdin ← בילירובין לא ישיר ← קישור לאלבומין ← קוניוגציה בכבד ← בילירובין ישיר ← מרה.
3. Heme ← ‏Biliverdin ← קישור לאלבומין ← בילירובין לא ישיר ← קוניוגציה בכבד ← בילירובין ישיר ← מרה.
4. Heme ← בילירובין לא ישיר ← קישור לאלבומין ← Biliverdin ← קוניוגציה בכבד ← מרה ← בילירובין ישיר.
5. Heme ← ‏Biliverdin ← בילירובין לא ישיר ← קישור לאלבומין ← קוניוגציה בכבד ← מרה ← בילירובין ישיר.

מערכת הקרישה: טסיות, פקטורים ובדיקות

שאלה 38: חמשת רכיבי מערכת הקרישה

איזה צירוף כולל את חמשת המרכיבים שמהווים את הבסיס למערכת הקרישה במצגת?

1. תאי עצב, המוגלובין, EPO, בילירובין וכבד.
2. טסיות, פקטורי קרישה, נוגדי קרישה, כלי דם ומערכת פיברינוליטית.
3. תאי B, תאי T, IgM, IgG ו־Anti-D.
4. רטיקולוציטים, מונוציטים, לימפוציטים, HbF ו־HbA.
5. כליה, טחול, מוח, עורק ועצב.

שאלה 39: המוסטזיס ראשוני ושניוני

מהו ההבדל העיקרי בין המוסטזיס ראשוני לשניוני?

1. ראשוני = יצירת פקק פיברין; שניוני = יצירת רשת טסיות המייצבת אותו.
2. ראשוני = יצירת פקק טסיות; שניוני = יצירת רשת פיברין המייצבת אותו.
3. ראשוני = יצירת נוגדנים; שניוני = פירוק נוגדנים.
4. ראשוני = יצירת רשת טסיות; שניוני = יצירת פקק פיברין המייצב אותה.
5. ראשוני = יצירת רשת פיברין; שניוני = יצירת פקק טסיות המייצבת אותה.

שאלה 40: המסלול האקסטרינסי

מהו הטריגר המרכזי להפעלת המסלול החיצוני (Extrinsic pathway) בתרשים הקרישה?

1. חשיפת Tissue Factor ופעולת פקטור VII.
2. הפעלת פקטור XII בלבד ללא פגיעה ברקמה.
3. שפעול Anti-D.
4. שחרור EPO.
5. יצירת בילירובין ישיר.

שאלה 41: המסלול האינטרינסי

אילו פקטורים מאפיינים את המסלול הפנימי (Intrinsic pathway) במודל הקלאסי?

1. VII ו־Tissue Factor בלבד.
2. I, II ו־V בלבד.
3. XII, XI, IX ו־VIII.
4. Protein C ו־Protein S בלבד.
5. HbA ו־HbF.

שאלה 42: נקודת החיבור של המסלולים

באיזה פקטור נפגשים המסלול האינטרינסי והמסלול האקסטרינסי?

1. פקטור I.
2. פקטור V.
3. פקטור VII.
4. פקטור X.
5. פקטור XIII.

שאלה 43: הפיכת פרותרומבין לתרומבין

איזה קומפלקס מזרז את המעבר מפרותרומבין (פקטור II) לתרומבין (IIa)?

1. פקטור Xa יחד עם פקטור Va.
2. IgM יחד עם Anti-A.
3. Plasmin יחד עם D-dimer.
4. EPO יחד עם TPO.
5. HbA יחד עם HbF.

שאלה 44: מהו תוצר המפל?

מהו התוצר המבני העיקרי בסוף קסקדת הקרישה, המייצב את פקק הטסיות?

1. רטיקולוציטים.
2. בילירובין.
3. פיברין.
4. Anti-D.
5. EPO.

שאלה 45: מה מודד PT?

איזה מסלול קרישה נבדק בעיקר בבדיקת Prothrombin Time ‏(PT)?

1. המסלול הפנימי בלבד.
2. המסלול החיצוני והמסלול המשותף.
3. מערכת ABO.
4. פעילות הרטיקולוציטים.
5. תפקוד ה־EPO בכליה.

שאלה 46: מה מודד PTT?

אילו מסלולים נבדקים בעיקר בבדיקת PTT/aPTT?

1. המסלול החיצוני בלבד.
2. המסלול החיצוני והמסלול המשותף.
3. המסלול הפנימי והמסלול המשותף.
4. המסלול הפנימי בלבד.
5. המסלול המשותף בלבד.

שאלה 47: איזה חסר יאריך PT?

איזו קבוצת פקטורים תואמת לחסר שעלול להאריך PT?

1. XII, XI, IX ו־VIII בלבד.
2. VII, X, V, II ו־I.
3. Protein C, Protein S ו־Antithrombin בלבד.
4. HbA, HbA₂ ו־HbF.
5. vWF, GPIb ו־GPIIb/IIIa בלבד.

שאלה 48: איזה חסר יאריך PTT?

איזו קבוצת פקטורים תואמת לחסר שעלול להאריך PTT/aPTT?

1. VII בלבד.
2. Anti-A ו־Anti-B.
3. TPO ו־EPO.
4. XII, ‏XI, ‏IX, ‏VIII, ‏X, ‏V, ‏II ו־I.
5. רק Protein C ו־Protein S.

שאלה 49: מה יבדקו במטופל המקבל וורפרין?

איזו בדיקה משמשת בדרך כלל לניטור הטיפול ב־Warfarin ‏(Coumadin)?

1. ספירת רטיקולוציטים.
2. תבחין Coombs ישיר.
3. INR, המבוסס על PT.
4. רמת בילירובין לא ישיר בלבד.
5. בדיקת סוג דם ABO.

שאלה 50: מהו INR?

מהי מטרתה העיקרית של בדיקת INR?

1. לספור את הטסיות תחת המיקרוסקופ.
2. לבטא באופן מתוקנן את תוצאת PT, במיוחד לצורך ניטור Warfarin.
3. למדוד ישירות את כמות נוגדני Anti-D.
4. למדוד את ריכוז הברזל בתוך Heme.
5. להעריך רק את המסלול הפנימי.

שאלה 51: תפקיד נוגדי הקרישה הטבעיים

אילו שלושה חלבונים מציינת המצגת כנוגדי קרישה טבעיים מרכזיים?

1. Thrombin, ‏Fibrinogen ופקטור XIII.
2. EPO, ‏TPO ו־Transferrin.
3. Antithrombin, ‏Protein C ו־Protein S.
4. IgM, ‏IgG ו־Anti-D.
5. HbA, ‏HbA₂ ו־HbF.

שאלה 52: חסר בנוגדי קרישה טבעיים

מהי התוצאה הצפויה של חסר משמעותי באנטיתרומבין, Protein C או Protein S?

1. נטייה מוגברת להיווצרות קרישי דם.
2. אנמיה המוליטית בהכרח.
3. אובדן מוחלט של כל הטסיות.
4. סוג דם O בכל החולים.
5. ירידה ישירה ב־HbF בעובר.

שאלה 53: מהי פיברינוליזה?

איזה משפט מתאר נכון את מערכת הפיברינוליזה?

1. היא מייצרת פיברין מפיברינוגן בתחילת המפל.
2. היא מפרקת רשת פיברין בקריש באמצעות פלזמין.
3. היא מייצרת נוגדני Anti-A.
4. היא אחראית לייצור EPO בכליה.
5. היא מבשילה רטיקולוציטים.

שאלה 54: מהו D-dimer?

איזה תוצר מעיד על פירוק פיברין מוצלב בקריש?

1. פרותרומבין.
2. המוגלובין A₂.
3. D-dimer.
4. EPO.
5. בילירובין לא ישיר.

שאלה 55: כיצד מפרשים D-dimer שלילי?

באיזה מצב תוצאה שלילית של D-dimer יכולה לסייע לשלילת DVT או תסחיף ריאתי (PE)?

1. בכל מצב, גם כאשר ההסתברות הקלינית גבוהה מאוד.
2. כאשר החשד הקליני נמוך או בינוני ונעשה שימוש בבדיקה מתאימה לפי אלגוריתם אבחנתי.
3. רק אצל מטופלים המקבלים Warfarin.
4. רק אם גם PT מוארך מאוד.
5. הבדיקה אינה קשורה כלל לקרישים.

שאלה 56: בדיקת זמן דימום

לשם מה שימשה בדיקת Bleeding time המוזכרת במצגת?

1. למדוד את כמות HbF.
2. להעריך באופן גס את תפקוד הטסיות באמצעות הזמן עד להפסקת דמם מעורי.
3. לקבוע סוג דם Rh.
4. לנטר Warfarin במקום INR.
5. לכמת נוגדני Anti-D.

בנק הדם: מערכת ABO

שאלה 57: אנטיגנים ונוגדנים בסוג דם A

מה נמצא אצל אדם שסוג דמו A?

1. אנטיגן B על הכדוריות ו־Anti-A בפלזמה.
2. אנטיגן A על הכדוריות ו־Anti-B בפלזמה.
3. אנטיגנים A ו־B ונוגדנים לשניהם.
4. אין אנטיגנים ואין נוגדנים.
5. אנטיגן D בלבד ו־Anti-D טבעי.

שאלה 58: אנטיגנים ונוגדנים בסוג דם B

מה נמצא אצל אדם שסוג דמו B?

1. אנטיגן B על הכדוריות ו־Anti-A בפלזמה.
2. אנטיגן A על הכדוריות ו־Anti-B בפלזמה.
3. אנטיגנים A ו־B ללא נוגדנים.
4. אין אנטיגנים מסוג A או B בפלזמה או בכדוריות.
5. נוגדני Anti-D טבעיים בלבד.

שאלה 59: אנטיגנים ונוגדנים בסוג דם AB

מה מאפיין אדם שסוג דמו AB מבחינת מערכת ABO?

1. אין אנטיגנים על הכדוריות ויש Anti-A ו־Anti-B.
2. יש רק אנטיגן A ו־Anti-B.
3. יש אנטיגנים A ו־B ואין בפלזמה נוגדנים טבעיים Anti-A או Anti-B.
4. יש אנטיגן B ו־Anti-A.
5. יש רק אנטיגן D.

שאלה 60: אנטיגנים ונוגדנים בסוג דם O

מה מאפיין אדם שסוג דמו O מבחינת מערכת ABO?

1. אנטיגן A בלבד ו־Anti-B בלבד.
2. אנטיגן B בלבד ו־Anti-A בלבד.
3. אנטיגנים A ו־B ללא נוגדנים.
4. אין אנטיגן A או B על הכדוריות, ובפלזמה יש Anti-A ו־Anti-B.
5. על הכדוריות אין שום מבנה סוכרי מכל סוג.

שאלה 61: מה סוג הנוגדנים הטבעיים במערכת ABO?

לאיזה סוג אימונוגלובולינים שייכים בעיקר הנוגדנים הטבעיים Anti-A ו־Anti-B?

1. IgA
2. IgE
3. IgG
4. IgD
5. IgM

שאלה 62: מה קורה בעירוי ABO שאינו תואם?

מה עלול להתרחש כאשר נותנים למקבל כדוריות אדומות עם אנטיגן שקיימים נגדו נוגדנים בפלזמה שלו?

1. עלייה תקינה ב־HbF בלבד.
2. תגובה המוליטית חריפה שעלולה לסכן חיים.
3. שינוי קבוע של הגנוטיפ ל־AB.
4. עלייה ב־EPO ללא כל פגיעה בכדוריות.
5. שפעול של Protein C המונע כל תגובה.

שאלה 63: התאמת כדוריות אדומות - דוגמה

לאדם שסוג דמו A, איזו מנת כדוריות אדומות מתאימה מבחינת מערכת ABO בלבד?

1. B בלבד.
2. AB בלבד.
3. A או O.
4. B או AB.
5. כל סוג ללא הגבלה.

שאלה 64: ההבדל בין תורם כדוריות לתורם פלזמה

מדוע הכללים לתרומת פלזמה אינם זהים לכללים לתרומת כדוריות אדומות?

1. כי בפלזמה יש רק אריתרוציטים.
2. כי בפלזמה בודקים את נוגדני התורם, בעוד שבעירוי כדוריות אדומות נבדקים האנטיגנים שעל כדוריות התורם מול נוגדני המקבל.
3. כי פלזמה מכילה Heme בלבד.
4. כי מערכת ABO חשובה רק לפלזמה.
5. כי אין כלל צורך בהתאמת פלזמה.

מערכת Rh, נוגדני Anti-D והיריון

שאלה 65: מהו האנטיגן המרכזי במערכת Rh?

איזה אנטיגן קובע בעיקר את הסימון Rh חיובי או Rh שלילי?

1. A
2. B
3. H
4. D
5. IgM

שאלה 66: מתי נוצרים נוגדני Anti-D?

איזה משפט נכון לגבי היווצרות Anti-D במערכת Rh?

1. אדם Rh חיובי יכול לפתח Anti-D לאחר חשיפה לכדוריות Rh חיוביות, למשל בעירוי או בהיריון.
2. אמא בעלת Rh חיובי יכולה לפתח Anti-D לאחר חשיפה לכדוריות Rh שליליות, למשל בעירוי או בהיריון.
3. אדם Rh שלילי יכול לפתח Anti-D לאחר חשיפה לכדוריות Rh חיוביות, למשל בעירוי או בהיריון.
4. אמא בעלת Rh שלילי יכולה לפתח Anti-D לאחר חשיפה לכדוריות Rh שליליות, למשל בעירוי או בהיריון.
5. אדם Rh שלילי יכול לפתח Anti-D לאחר חשיפה לכדוריות Rh שליליות, למשל בעירוי או בהיריון.

שאלה 67: איזה סוג נוגדן הוא Anti-D?

לאיזו מחלקת אימונוגלובולינים שייך בדרך כלל Anti-D שנוצר בעקבות ריגוש חיסוני?

1. IgM בלבד.
2. IgG.
3. IgE.
4. IgD.
5. IgA בלבד.

שאלה 68: הבדל בין IgM ל־IgG בהיריון

מה ההבדל הרלוונטי ביותר בין IgM ל־IgG בהקשר של האם והעובר?

1. IgM חוצה את השליה ו־IgG לעולם לא.
2. שניהם אינם יכולים להיקשר לאנטיגנים.
3. IgG יכול לחצות את השליה; IgM בדרך כלל אינו חוצה אותה.
4. IgM הוא פקטור קרישה ו־IgG הוא המוגלובין.
5. IgM יכול לחצות את השליה; IgG בדרך כלל אינו חוצה אותה.

שאלה 69: מנגנון HDN על רקע Rh

איזה תרחיש מתאים ל־Hemolytic disease of the fetus and newborn כתוצאה מ־Anti-D?

1. אם Rh חיובית ועובר Rh שלילי, ללא נוגדנים.
2. אם Rh שלילית שכבר יצרה Anti-D מסוג IgG ועובר Rh חיובי.
3. שני ההורים Rh שליליים והעובר Rh שלילי.
4. אם מסוג O ללא נוגדנים כלל.
5. אם שאינה נושאת נוגדנים ועובר שאינו נושא אנטיגן D.

שאלה 70: איך פועל RhoGAM?

מהי מטרת מתן Anti-D immunoglobulin ‏(RhoGAM) לאם Rh שלילית שאינה מרוגשת?

1. לגרום לאם לייצר עוד Anti-D פעילים בעצמה.
2. למנוע ריגוש חיסוני של האם לאנטיגן D ובכך להפחית סיכון בהריונות עתידיים.
3. לטפל במחסור ב־EPO בעובר.
4. להפעיל את פקטור X.
5. להפוך עובר Rh חיובי ל־Rh שלילי.

שאלה 71: מתי עשוי להינתן RhoGAM?

באילו נסיבות תיתכן התוויה למתן Anti-D לאם Rh שלילית שאינה מרוגשת?

1. רק לאחר מחלת חום קלה.
2. רק לאחר טיפול ב־Warfarin.
3. במסגרת מניעה במהלך היריון ובמצבים של חשיפה אפשרית לדם עוברי, כגון לידה, הפלה או פעולה פולשנית.
4. רק במקרה של סוג דם AB.
5. רק כאשר ספירת הטסיות גבוהה.

משפטי מפתח לשינון

• HSC - התמיינות לשורות הדם ו־Self-renewal לשימור מאגר תאי האב.
• מח העצם במבוגר - בעיקר בגולגולת, חוליות, צלעות, אגן וקצוות פרוקסימליים של עצמות ארוכות.
• מגהקריוציט מייצר טסיות; חייהן בערך 7–10 ימים.
• Adhesion - טסיות נצמדות לדופן (vWF–GPIb); ‏Aggregation - טסיות נקשרות זו לזו (GPIIb/IIIa–Fibrinogen).
• רטיקולוציט - תא אדום צעיר חסר גרעין; מבשיל בתוך 1–2 ימים; ספירתו משקפת ייצור במח העצם.
• אריתרוציט בשל - חסר גרעין, מכיל Hb ושורד כ־120 ימים.
• היפוקסיה ← EPO מהכליות ← ייצור מוגבר של כדוריות אדומות.
• Heme מכיל Fe²⁺ וקושר חמצן; Globin מייצב את המבנה ומווסת זיקה לחמצן.
• מבנה וסוגים של המוגלובין:
  • HbA = ‏α₂β₂
  • HbA₂ = ‏α₂δ₂
  • HbF = ‏α₂γ₂
• בילירובין לא ישיר - נוצר מפירוק Heme, אינו מסיס במים, נישא עם אלבומין.
• בילירובין ישיר - עבר קוניוגציה בכבד, מסיס במים ומופרש בעיקר למרה; עלול להכהות שתן.
• המוליזה מעלה לרוב בילירובין לא ישיר; חסימת דרכי מרה מעלה לרוב בילירובין ישיר.
• המוסטזיס ראשוני = פקק טסיות; שניוני = רשת פיברין.
• מסלולי קרישה:
  • Extrinsic = ‏TF + VII
  • Intrinsic = ‏XII, ‏XI, ‏IX, ‏VIII
  • Common מתחיל ב־X
• Xa + Va → Prothrombin (II) → Thrombin (IIa) → Fibrinogen (I) → Fibrin.
• PT/INR - מסלול חיצוני ומשותף; aPTT - מסלול פנימי ומשותף.
• Warfarin - מנוטר באמצעות INR על בסיס PT.
• Antithrombin, Protein C ו־Protein S - בולמים קרישה; חסר בהם עלול ליצור קרישיות יתר.
• Plasmin מפרק פיברין; D-dimer הוא תוצר פירוק של פיברין מוצלב.
• D-dimer שלילי מסייע לשלילת DVT/PE רק בהקשר של הסתברות קלינית מתאימה.
• מערכת ABO: הדם מכילים נוגדנים טבעיים נגד האנטיגן החסר על הכדוריות.
  • A: ‏Anti-B;
  • ‏B: ‏Anti-A;
  • ‏AB: בלי Anti-A/B;
  • ‏O: ‏Anti-A ו־Anti-B.
• נוגדני ABO טבעיים בעיקר IgM (אינם עוברים שליה בדרך כלל); Anti-D בעיקר IgG (יכול לעבור שליה).
• Rh⁺ - קיים אנטיגן D; Rh⁻ - אין D. ריגוש האם Rh⁻ עלול לסכן עובר Rh⁺.
• RhoGAM ניתן למניעת ריגוש ל־D במצבים המתאימים, ולא לטיפול בריגוש קיים.

oxy - קשור לחמצן - יותר אדום

deoxy - יותר כהה (לא כחול!)

igM - ‏M גדול, pentameric, לא חוצה שליה, נוגדנים טבעיים במערכת ABO