השאלות שלהלן מבוססות על מצגת תרגול 2 - המטולוגיה. ההסברים משלבים את הסיכומים של שיעור 1 - מבוא להמטולוגיה, שיעור 2 - בנק הדם ושיעור 3 - מערכת הקרישה. כאשר נוספה הבהרת דיוק למצגת היא מופיעה במפורש בתשובה.

נושאים מרכזיים:

  • מקום יצירת תאי הדם ותכונות תא האב ההמטופויאטי
  • ייצור טסיות, אדהזיה, סקרציה ואגרגציה
  • רטיקולוציטים, אריתרוציטים, EPO ותגובה לדימום
  • מבנה ההמוגלובין, HbA, ‏HbA₂, ‏HbF ונשיאת חמצן
  • פירוק Heme, קוניוגציה של בילירובין והבדל בין בילירובין ישיר ללא ישיר
  • המסלולים הפנימי, החיצוני והמשותף בקסקדת הקרישה
  • בדיקות PT, ‏aPTT, ‏INR וניטור Warfarin
  • נוגדי קרישה טבעיים, פיברינוליזה ו־D-dimer
  • אנטיגנים ונוגדנים במערכת ABO והתאמת מנות דם
  • מערכת Rh, נוגדני Anti-D, מחלה המוליטית של העובר והיילוד ו־RhoGAM

ייצור תאי הדם ותא האב ההמטופויאטי

שאלה 1: מקום ייצור תאי הדם במבוגר

היכן מתרחש ייצור תאי הדם באדם מבוגר בריא?

  1. בכבד ובטחול בלבד.
  2. במח העצם הפעיל.
  3. בקשריות הלימפה בלבד.
  4. בכלי הדם עצמם.
  5. בבלוטת התימוס בלבד.
פתרון

התשובה הנכונה היא (2).

Hematopoiesis הוא תהליך יצירת שורות הדם. במבוגר הוא מתרחש בעיקר במח העצם האדום, שבו תאי אב מתמיינים ומבשילים לתאים אדומים, לבנים ולטסיות. בשלבים מוקדמים של החיים ייצור הדם מתרחש גם באתרים נוספים, אך זו אינה תשובת התרגול למבוגר בריא.


שאלה 2: אילו עצמות מכילות מח עצם פעיל?

איזו קבוצת עצמות מתארת בצורה הטובה ביותר את האתרים העיקריים לייצור דם במבוגר?

  1. הגולגולת, הצלעות, החוליות, האגן והאזורים הדיסטליים בעצמות ארוכות.
  2. רק העצמות הקטנות בכפות הידיים והרגליים.
  3. הגולגולת, הצלעות, החוליות, האגן והאזורים הפרוקסימליים בעצמות ארוכות.
  4. הגולגולת, הצלעות, החוליות, האגן והאזורים הפרוקסימליים של עצם הירך והשוק.
  5. הלסת, עצמות האף והאזורים הפרוקסימליים בעצמות ארוכות.
פתרון

התשובה הנכונה היא (3).

לא כל מח העצם פעיל במבוגר. הייצור מרוכז בעיקר בשלד הצירי ובחלקים הפרוקסימליים של עצמות ארוכות, כגון ראש עצם הירך והזרוע. זו ההבחנה בין נוכחות מח עצם בכל מיני עצמות לבין מח עצם הפעיל בייצור תאי דם.


שאלה 3: שתי התכונות של תא האב ההמטופויאטי

איזה צמד תכונות מאפיין את ה־Hematopoietic Stem Cell ‏(HSC)?

  1. קשירת חמצן ויצירת פיברין.
  2. פאגוציטוזה והפרשת נוגדנים.
  3. יצירת תרומבין ופירוק בילירובין.
  4. Self-renewal והתמיינות לשורות הדם.
  5. הפרשת EPO ו־TPO.
פתרון

התשובה הנכונה היא (4).

תא האב ההמטופויאטי יכול להתחדש ולשמר את מאגר תאי האב (Self-renewal), ובמקביל ליצור צאצאים העוברים התמיינות (Differentiation). השילוב חיוני: התמיינות בלבד הייתה מכלה את מאגר תאי האב, ואילו התחדשות ללא התמיינות לא הייתה מספקת תאי דם מתפקדים.


שאלה 4: מהי Self-renewal?

מה המשמעות של Self-renewal בהמטופואזיס?

  1. יצירת תאי דם אדומים ללא המוגלובין.
  2. יכולת של תא אב לייצר תאי אב נוספים ולשמר את המאגר.
  3. החלפה של המוגלובין עוברי בהמוגלובין מבוגר.
  4. שחרור טסיות ממגהקריוציט.
  5. פירוק כדורית אדומה לאחר 120 יום.
פתרון

התשובה הנכונה היא (2).

Self-renewal היא היכולת לשכפל את אוכלוסיית תאי האב מבלי לאבד את פוטנציאל ההתמיינות. היא אינה זהה להתמיינות לתא בשל: תהליך ההתמיינות יוצר את השורות המתמחות, והתחדשות עצמית שומרת על מקורן לאורך זמן.


שאלה 5: לאילו שורות מתמיין תא האב?

מהן שלוש שורות הדם המרכזיות שמקורן ב־HSC?

  1. שורת האנדותל, השורה העצבית והשורה השרירית.
  2. כבד, כליה וטחול.
  3. כדוריות אדומות, כדוריות לבנות וטסיות.
  4. רק ניטרופילים ולימפוציטים.
  5. רק תאים אדומים וטסיות.
פתרון

התשובה הנכונה היא (3).

החלוקה הכללית היא השורה האדומה (Erythrocytes) להובלת גזים, השורה הלבנה (Leukocytes) להגנה חיסונית, ושורת הטסיות (Platelets) להמוסטזיס. הטסיות עצמן הן שברי ציטופלזמה ולא תאים שלמים בעלי גרעין.


טסיות הדם והמוסטזיס ראשוני

שאלה 6: מקור הטסיות

מאיזה תא במח העצם נוצרות טסיות הדם?

  1. לימפוציט.
  2. אריתרוציט.
  3. נויטרופיל.
  4. מגהקריוציט (Megakaryocyte).
  5. תא אנדותל.
פתרון

התשובה הנכונה היא (4).

מגהקריוציט הוא תא גדול במח העצם שמשחרר חלקיקי ציטופלזמה לזרם הדם; חלקיקים אלה הם טסיות, חסרות גרעין. ייצורן מווסת בעיקר על ידי Thrombopoietin (TPO), המיוצר בעיקר בכבד. אין לבלבל בין מגהקריוציט לבין מקרופאג.


שאלה 7: משך חיי טסיות

כמה זמן שורדות טסיות הדם בדרך כלל במחזור הדם?

  1. כמה שעות.
  2. יום עד יומיים.
  3. כשבוע עד עשרה ימים.
  4. כ־120 ימים.
  5. כשנה.
פתרון

התשובה הנכונה היא (3).

7–10 ימים; זהו משך החיים המשוער של הטסית, ולא בהכרח הגדרה מדויקת של זמן מחצית חיים. הגוף צריך לייצר טסיות בקביעות כדי לשמור על ספירה תקינה. חלק מהטסיות מצויות במאגר שבטחול.


שאלה 8: שלוש פעולות מרכזיות של הטסיות

איזה רצף מייצג את שלוש הפעולות העיקריות של טסיות במהלך ההמוסטזיס הראשוני?

  1. אדהזיה, הפרשה (Secretion) ואגרגציה.
  2. שעתוק, תרגום ושכפול DNA.
  3. קוניוגציה, בילירובין ופיברינוליזה.
  4. המוליזה, המוגלובין ואנמיה.
  5. ייצור EPO, יצירת ברזל ושחרור חמצן.
פתרון

התשובה הנכונה היא (1).

בפגיעה בכלי דם הטסיות תחילה עוברות אדהזיה (Adhesion) לאזור הפגוע; אחר כך הן משופעלות ומפרישות חומרים כגון ADP ותרומבוקסן A₂, המגייסים טסיות נוספות; ולבסוף מתרחשת אגרגציה (Aggregation) - היצמדות טסיות זו לזו. התוצאה היא פקק טסיות ראשוני.


שאלה 9: אדהזיה לעומת אגרגציה

איזה משפט מבחין נכון בין Adhesion ל־Aggregation?

  1. אדהזיה היא פירוק פיברין ואגרגציה היא ייצור המוגלובין.
  2. אדהזיה היא היצמדות טסיות למקום הפגיעה; אגרגציה היא היצמדותן זו לזו.
  3. אדהזיה היא היצמדות טסיות זו לזו; אגרגציה היא היצמדותן למקום הפגיעה.
  4. אדהזיה מתרחשת רק בכבד ואגרגציה רק בכליות.
  5. אגרגציה מתרחשת לפני חשיפת מרכיבי דופן כלי הדם; אדהזיה לאחר מכן.
פתרון

התשובה הנכונה היא (2).

באדהזיה הטסית נקשרת לרקמה התת־אנדותליאלית החשופה, בין היתר באמצעות vWF וקולטן GPIb. באגרגציה קולטני GPIIb/IIIa על טסיות משופעלות קושרים פיברינוגן המשמש כגשר ביניהן. הבדל זה חשוב להבנת מחלות דימום ופגיעה בקולטני טסיות.


שאלה 10: תפקיד סקרציית הטסיות

למה תורמת הפרשת חומרים מהגרנולות לאחר שפעול טסיות?

  1. לעיכוב מוחלט של כל טסית נוספת.
  2. ליצירת נוגדני Anti-D.
  3. לגיוס ולשפעול טסיות נוספות במקום הפגיעה.
  4. לפירוק מיידי של הקריש באמצעות פלזמין.
  5. למעבר בילירובין דרך השליה.
פתרון

התשובה הנכונה היא (3).

טסיות משופעלות מפרישות בין היתר ADP וסרוטונין ומעודדות יצירת Thromboxane A₂. החומרים מגבירים גיוס ושפעול של טסיות נוספות, ולכן פקק הטסיות גדל במהירות ובאופן ממוקד. התהליך חייב להיות מבוקר כדי למנוע חסימה של כלי הדם.


תאי דם אדומים ואריתרופויאטין

שאלה 11: מאפייני אריתרוציט בשל

מה מאפיין כדורית דם אדומה בשלה?

  1. יש בה גרעין פעיל ומיטוכונדריות רבות.
  2. היא מייצרת נוגדנים.
  3. היא מכילה המוגלובין וחסרה גרעין.
  4. היא מתמיינת למגהקריוציט.
  5. היא מפרישה את רוב ה־EPO בגוף.
פתרון

התשובה הנכונה היא (3).

אריתרוציט בשל חסר גרעין, ומכיל כמות גדולה של המוגלובין להובלת חמצן. בשל אובדן הגרעין ואברונים נוספים הוא אינו יכול להתחלק, ולכן יש צורך בייצור מתמשך של כדוריות חדשות במח העצם.


שאלה 12: הרטיקולוציט - התא הצעיר בדם

מהו תא הדם האדום הצעיר שמשתחרר ממח העצם למחזור הדם?

  1. נורמובלסט.
  2. רטיקולוציט.
  3. מגהקריוציט.
  4. מונוציט.
  5. תא פלזמה.
פתרון

התשובה הנכונה היא (2).

רטיקולוציט (Reticulocyte) הוא תא דם אדום צעיר שכבר פלט את הגרעין, אך עדיין נושא שרידי RNA ומנגנוני סינתזה. בניגוד אליו, נורמובלסט הוא שלב מוקדם יותר המכיל גרעין ומצוי באופן תקין במח העצם.


שאלה 13: משך הבשלת רטיקולוציט

תוך כמה זמן רטיקולוציט מבשיל בדרך כלל לאריתרוציט?

  1. 5–10 דקות.
  2. כשעתיים.
  3. 1–2 ימים.
  4. שבועיים.
  5. כ־120 ימים.
פתרון

התשובה הנכונה היא (3).

לפי התרגול והסיכום, הרטיקולוציט מבשיל בתוך 24–48 שעות. בתקופה זו הוא משלים את הבשלתו ומאבד את שרידי המנגנונים התוך־תאיים. חשוב להבחין בין זמן ההבשלה הקצר לבין משך החיים של אריתרוציט בשל, שהוא כ־120 ימים.


שאלה 14: משך חיי אריתרוציט

מה משך החיים הממוצע של כדורית דם אדומה בשלה?

  1. 7–10 ימים.
  2. כ־30 ימים.
  3. כ־60 ימים.
  4. כ־120 ימים.
  5. כ־365 ימים.
פתרון

התשובה הנכונה היא (4).

אריתרוציט בשל שורד בממוצע כ־120 ימים. עם הזדקנותו הוא מסולק ומתפרק בעיקר במערכת המקרופאגית; המוגלובין מפורק למרכיביו, וה־Heme תורם בין היתר למסלול יצירת הבילירובין.


שאלה 15: משמעות ספירת רטיקולוציטים

מה ניתן ללמוד מספירת רטיקולוציטים בדם?

  1. מהו סוג הדם במערכת ABO.
  2. מהי פעילות השורה האדומה במח העצם והתגובה לדרישה לייצור דם.
  3. מהי רמת פקטור VII בפלזמה.
  4. מהו ריכוז הנוגדנים Anti-D.
  5. מהו קצב פירוק הפיברין בלבד.
פתרון

התשובה הנכונה היא (2).

עלייה ברטיקולוציטים מעידה בדרך כלל על תגובה מוגברת של מח העצם, למשל לאחר דימום או בעקבות המוליזה. ספירה נמוכה או תגובה לא מספקת בזמן אנמיה עשויות להעיד על בעיה בייצור. ספירת רטיקולוציטים אינה חלק אוטומטי מ־CBC ויש להזמינה בנפרד.


שאלה 16: תגובה תקינה לאחר דימום

כיצד צפוי להשתנות מספר הרטיקולוציטים בימים שלאחר דימום משמעותי, אם מח העצם מתפקד ויכול להגיב?

  1. לעלות לאחר השהיה של כמה ימים עקב הגברת ייצור כדוריות לבנות.
  2. לעלות לאחר השהיה של כמה ימים עקב הפחתת ייצור כדוריות אדומות.
  3. לעלות לאחר השהיה של כמה ימים עקב הגברת ייצור כדוריות אדומות.
  4. לעלות מיד עקב הגברת ייצור כדוריות אדומות.
  5. לרדת לאחר השהיה של כמה ימים עקב הגברת ייצור כדוריות אדומות.
פתרון

התשובה הנכונה היא (3).

אובדן דם מפחית את יכולת נשיאת החמצן ומעודד הפרשת EPO. כתוצאה מכך גובר ייצור הכדוריות במח העצם, ולאחר זמן תגובה עולה מספר הרטיקולוציטים בדם. העלייה אינה בהכרח מיידית; כאשר הדימום נפסק והחסר מתוקן היא עשויה לרדת בהמשך.


שאלה 17: מקור EPO והגירוי להפרשתו

איזה צמד נכון לגבי ההורמון Erythropoietin ‏(EPO)?

  1. כבד - עלייה בבילירובין ישיר.
  2. טחול - עלייה בטסיות.
  3. כליה - היפוקסיה ברקמות.
  4. מח עצם - עודף חמצן.
  5. בלוטת התריס - ירידה ב־PT.
פתרון

התשובה הנכונה היא (3).

EPO מיוצר בעיקר בכליות, וייצורו עולה בתגובה להיפוקסיה - ירידה בזמינות החמצן לרקמות. הוא מעודד יצירה והבשלה של כדוריות אדומות במח העצם. לכן מחלת כליות כרונית עלולה לגרום לאנמיה עקב ירידה בייצור EPO.


שאלה 18: משמעות עלייה ב־EPO

מהו הרצף המתאר באופן הטוב ביותר תגובה פיזיולוגית לירידה באספקת חמצן?

  1. היפוקסיה ← ירידה ב־EPO ← ירידה בייצור תאים אדומים.
  2. היפוקסיה ← עלייה ב־EPO בכליה ← הגברת אריתרופואזיס.
  3. היפוקסיה ← עלייה ב־Anti-B ← עלייה בכדוריות אדומות.
  4. היפוקסיה ← עלייה בפלזמין ← יצירת HbF.
  5. היפוקסיה ← פירוק טסיות ← עלייה ב־PT.
פתרון

התשובה הנכונה היא (2).

הגוף מזהה ירידה בזמינות החמצן, מגביר EPO מן הכליות, והתוצאה היא ייצור מוגבר של השורה האדומה במח העצם. בטווח הקצר עלייה ברטיקולוציטים יכולה להופיע לפני עלייה ניכרת בהמוגלובין.


מבנה ההמוגלובין, סוגיו ונשיאת חמצן

שאלה 19: ממה בנוי המוגלובין?

מהם שני המרכיבים העיקריים של מולקולת המוגלובין?

  1. פיברין ופלזמין.
  2. גלובין וקבוצות Heme.
  3. אלבומין ובילירובין.
  4. פיברינוגן ו־vWF.
  5. טרנספרין ו־TPO.
פתרון

התשובה הנכונה היא (2).

ההמוגלובין מורכב מארבע שרשראות גלובין ומארבע קבוצות Heme, שכל אחת מהן מכילה ברזל הקושר חמצן. החלק החלבוני תומך במבנה ובהתאמת הזיקה לחמצן, בעוד קבוצת ה־Heme היא אתר הקשירה הישיר.


שאלה 20: מצב החמצון של הברזל ב־Heme

באיזו דרגת חמצון של ברזל נקשר חמצן להמוגלובין תקין?

  1. Fe³⁺ בלבד
  2. Fe²⁺
  3. Fe⁰ בלבד
  4. Fe⁴⁺
  5. ההמוגלובין אינו מכיל ברזל.
פתרון

התשובה הנכונה היא (2).

במרכז קבוצת Heme נמצא ברזל במצב Fe²⁺ (Ferrous iron). החמצן נקשר אל הברזל בקבוצת ההם. אין לבלבל זאת עם Fe³⁺, האופייני למתהמוגלובין, שאינו קושר חמצן כראוי.


שאלה 21: תפקיד שרשראות הגלובין

מהו תפקידן המרכזי של שרשראות הגלובין במולקולת ההמוגלובין?

  1. להיקשר ישירות למולקולות החמצן (O2) באמצעות אטום הברזל המצוי בתוכן.
  2. לשמור על הברזל במצב מחומצן (Ferric - Fe3+) כדי להבטיח שחרור יעיל של חמצן ברקמות.
  3. לייצב את מבנה ההמוגלובין ולווסת את הזיקה (Affinity) שלו לחמצן.
  4. לשמש כאנזים המזרז את הפיכת הפחמן הדו־חמצני (CO2) לביקרבונט בזרם הדם.
  5. לעגן את ההמוגלובין לשלד התא (Cytoskeleton) של האריתרוציט, ובכך לשמור על צורתו הקעורה.
פתרון

התשובה הנכונה היא (3).

שרשראות הגלובין (החלק החלבוני של ההמוגלובין) עוטפות את קבוצות ההם (Heme), מייצבות את המבנה המרחבי של המולקולה כולה, ומאפשרות את שינויי הקונפורמציה שמווסתים את הזיקה של ההמוגלובין לחמצן (למשל המעבר ממצב T למצב R, וכן קישור ל־2,3-BPG ולפחמן דו־חמצני).

מדוע המסיחים האחרים שגויים? (לא בהכרח בסדר הופעתם למעלה - הסדר מוגרל מחדש בעת כל רענון של העמוד)

  • תשובה 1 היא המלכודת הקלאסית ביותר: הקישור הישיר לחמצן מתבצע על ידי אטום הברזל, שנמצא בתוך טבעת הפורפירין של קבוצת ההם (Heme) – שהיא קבוצה פרוסטטית שאינה חלבונית. הגלובין הוא רק ה”מעטפת” החלבונית.

  • תשובה 2 שגויה פעמיים: ראשית, כדי שהמוגלובין יוכל לקשור חמצן, הברזל חייב להישאר במצב מחוזר (Ferrous - Fe2+), ולא מחומצן (Fe3+ אשר יוצר מתמוגלובין שאינו קושר חמצן). מי ששומר על הברזל במצב מחוזר הוא האנזים Methemoglobin reductase, ולא הגלובין.

  • תשובה 4 מתארת את האנזים קרבוניק אנהידראז (Carbonic Anhydrase): אנזים זה אכן נמצא בשפע בתוך הכדורית האדומה וקריטי למטבוליזם של CO2, אך אינו קשור לגלובין. (הגלובין עצמו כן קושר מעט CO2 באופן ישיר כ־Carbaminohemoglobin, אך לא פועל כאנזים).

  • תשובה 5 מבלבלת עם חלבוני השלד של הכדורית האדומה: חלבונים כמו ספקטרין (Spectrin) ואנקירין (Ankyrin) הם אלו ששומרים על הצורה הקעורה והגמישות של האריתרוציט. ההמוגלובין צף חופשי בציטופלזמה ואינו מעוגן לשלד התא.


שאלה 22: תפקיד קבוצת Heme

מהו התפקיד העיקרי של קבוצת Heme בהמוגלובין?

  1. קישור חמצן באמצעות ברזל.
  2. ייצור EPO.
  3. יצירת גשר בין טסיות.
  4. עיכוב פקטור Xa.
  5. קישור נוגדני Anti-A.
פתרון

התשובה הנכונה היא (1).

כל קבוצת Heme מכילה אטום ברזל המסוגל לקשור חמצן באופן הפיך. במולקולת המוגלובין תקינה יש ארבע קבוצות Heme, ולכן היא יכולה לקשור עד ארבע מולקולות חמצן.


שאלה 23: הרכב HbA

איזה הרכב שרשראות מאפיין את ההמוגלובין העיקרי במבוגר, HbA?

  1. α₂γ₂.
  2. α₂δ₂.
  3. β₂γ₂.
  4. α₂β₂.
  5. γ₄.
פתרון

התשובה הנכונה היא (4).

HbA = α₂β₂ - שתי שרשראות אלפא ושתי שרשראות בטא. זהו סוג ההמוגלובין הדומיננטי במבוגר בריא. בהרכב HbF שרשראות הגמא מחליפות את שרשראות הבטא, וב־HbA₂ אלה שרשראות דלתא.


שאלה 24: הרכב HbA₂

איזה הרכב שרשראות מאפיין את ההמוגלובין המשני במבוגר, HbA₂?

  1. α₂β₂.
  2. α₂δ₂.
  3. α₂γ₂.
  4. β₄.
  5. α₄.
פתרון

התשובה הנכונה היא (2).

HbA₂ = α₂δ₂. הוא קיים בכמות קטנה יחסית במבוגר. לפי סיכום שיעור 1, עלייה ברמתו יכולה להופיע כאשר ייצור שרשראות בטא פגוע, למשל בחלק ממצבי תלסמיה.


שאלה 25: הרכב HbF

איזה הרכב שרשראות מאפיין המוגלובין עוברי (HbF)?

  1. α₂γ₂.
  2. α₂β₂.
  3. α₂δ₂.
  4. α₂ε₂ בלבד בכל גיל.
  5. β₂δ₂.
פתרון

התשובה הנכונה היא (1).

HbF = α₂γ₂, כלומר שתי שרשראות אלפא ושתי שרשראות גמא. ל־HbF זיקה גבוהה יחסית לחמצן, המסייעת להעברת חמצן מדם האם לעובר. לאחר הלידה שיעורו פוחת ו־HbA נעשה דומיננטי.


שאלה 26: היכן מסונתז Heme?

באילו מדורים תוך־תאיים מתרחשת סינתזת Heme?

  1. בגרעין בלבד.
  2. בגולג׳י בלבד.
  3. במיטוכונדריה ובציטופלזמה.
  4. בליזוזום בלבד.
  5. בפלזמה החוץ־תאית בלבד.
פתרון

התשובה הנכונה היא (3).

סינתזת Heme מתרחשת בשלבים המתחלקים בין המיטוכונדריה והציטופלזמה. לעומת זאת, שרשראות הגלובין הן חלבונים שמסונתזים בריבוזומים. הברזל מגיע אל התא בין היתר באמצעות Transferrin והקולטן שלו.


שאלה 27: Oxyhemoglobin לעומת Deoxyhemoglobin

איזה משפט נכון לגבי Oxyhemoglobin ו־Deoxyhemoglobin?

  1. Oxyhemoglobin הוא המוגלובין שקשר חמצן, ושיעורו גבוה יותר בדם עורקי; Deoxyhemoglobin הוא המוגלובין ששחרר חמצן, ושיעורו גבוה יותר בדם ורידי.
  2. Oxyhemoglobin הוא המוגלובין שקשר חמצן, ושיעורו גבוה יותר בדם ורידי; Deoxyhemoglobin הוא המוגלובין ששחרר חמצן, ושיעורו גבוה יותר בדם עורקי.
  3. Deoxyhemoglobin אינו מכיל ברזל.
  4. שתי הצורות שונות בכמות שרשראות הגלובין.
  5. הדם הוורידי אינו מכיל כלל Oxyhemoglobin והדם העורקי אינו מכיל כלל Deoxyhemoglobin.
פתרון

התשובה הנכונה היא (1).

בדם עורקי שיעור ההמוגלובין המחומצן גבוה יותר, ולכן צבעו אדום בהיר יחסית. בדם ורידי שיעור ההמוגלובין שאינו קשור לחמצן גבוה יותר, וצבעו אדום כהה - לא כחול. בשני סוגי הדם קיימת תערובת של שתי הצורות; ההבדל הוא בשיעור היחסי.


שאלה 28: המעבר בין צורות ההמוגלובין

מה משתנה בהמוגלובין כשהוא קושר חמצן ומשחרר אותו?

  1. נוכחות הגרעין בכדורית.
  2. מספר מולקולות ה־DNA בתא.
  3. המוגלובין הופך לפיברינוגן.
  4. הקונפורמציה (המבנה המרחבי) והזיקה לקשירת חמצן.
  5. סוג הדם במערכת ABO.
פתרון

התשובה הנכונה היא (4).

קשירת חמצן מלווה בשינוי קונפורמציוני של ההמוגלובין. מעבר בין מצבי מבנה שונים מאפשר קשירה בריאות ושחרור ברקמות. בסיכום שיעור 1 הוזכרו גם חומציות, טמפרטורה ו־2,3-DPG כגורמים המשפיעים על זיקת ההמוגלובין לחמצן.


פירוק Heme ומטבוליזם של בילירובין

שאלה 29: מאיזה תהליך נוצר בילירובין?

מהו מקורו המרכזי של הבילירובין בגוף?

  1. פירוק שרשראות הגלובין ל־EPO.
  2. פירוק קבוצת Heme, בעיקר לאחר סילוק כדוריות דם אדומות.
  3. שפעול פקטור XIII.
  4. פירוק הטסיות לפיברין.
  5. ייצור קבוצת Heme, בעיקר לאחר סילוק כדוריות דם אדומות.
פתרון

התשובה הנכונה היא (2).

עם פירוק כדוריות הדם האדומות מתפרק גם ההמוגלובין. Heme הופך תחילה לביליוורדין (Biliverdin) ולאחר מכן לבילירובין בלתי מצומד (לא ישיר). זהו המסלול המוצג בתרשים בשקופיות 10–11.


שאלה 30: נשיאת בילירובין לא ישיר בדם

כיצד נישא בילירובין בלתי מצומד (Indirect/Unconjugated) בזרם הדם?

  1. הוא נישא בדם כשהוא קשור להפטוגלובין (Haptoglobin) כדי למנוע את שקיעתו ברקמות.
  2. הוא קשור לאלבומין משום שאינו מסיס היטב במים.
  3. הוא מועבר בפלזמה בתוך חלקיקי ליפופרוטאינים (כגון LDL ו־HDL) בשל היותו מולקולה הידרופובית במובהק.
  4. הוא מסיס היטב בפלזמה ולכן נישא ברובו במצב חופשי (Free) עד הגעתו להפטוציטים בכבד.
  5. הוא נישא על גבי טרנספרין (Transferrin) מיד לאחר שחרורו מהמקרופאגים בטחול.
פתרון

התשובה הנכונה היא (2).

בילירובין לא ישיר (בלתי-מצומד) הוא מולקולה הידרופובית שאינה מסיסה היטב במים. לכן, הוא חייב להינשא בדם בקישור חזק לאלבומין עד הגעתו לכבד (שם יעבור קוניוגציה). בשל קישור זה לאלבומין, הוא אינו יכול להסתנן בכליות ולכן אינו מופיע בשתן.

מדוע המסיחים האחרים שגויים?

  • תשובה 1 מבלבלת עם המוגלובין חופשי: הפטוגלובין הוא החלבון שקושר המוגלובין חופשי שמשתחרר לדם בזמן המוליזה (כדי למנוע נזק כלייתי), אך הוא אינו קושר בילירובין.

  • תשובה 3 נשמעת הגיונית כימית: בילירובין הוא אכן הידרופובי (ליפופילי), אך מערכת התובלה שלו מבוססת על אלבומין ולא על ליפופרוטאינים שמובילים כולסטרול וטריגליצרידים.

  • תשובה 4 מבלבלת עם בילירובין ישיר: בילירובין בלתי-מצומד אינו מסיס במים ולכן אינו יכול לנוע חופשי בפלזמה. הבילירובין הישיר (המצומד) הוא זה שמסיס במים.

  • תשובה 5 מבלבלת עם מטבוליזם של ברזל: פירוק של קבוצת ההם (Heme) במקרופאגים יוצר גם בילירובין וגם ברזל. הברזל הוא זה שנישא בדם על ידי טרנספרין, ולא הבילירובין.


שאלה 31: קוניוגציה של בילירובין בכבד

מה קורה לבילירובין הבלתי מצומד בכבד?

  1. קבוצת ההם נוצרת מחדש.
  2. הוא מומר ל־HbF.
  3. הוא עובר הצמדה לחומצה גלוקורונית והופך לבילירובין מצומד (ישיר).
  4. הוא מפעיל את פקטור X.
  5. הוא הופך ל־IgM.
פתרון

התשובה הנכונה היא (3).

בכבד מתרחשת Conjugation: האנזים UDP-glucuronyl transferase מצמיד לבילירובין חומצה גלוקורונית. כתוצאה מכך מתקבל בילירובין ישיר (Conjugated), שהוא מסיס יותר במים ויכול להיות מופרש למרה.


שאלה 32: הפרשת בילירובין ישיר

איזה מסלול מתאים לבילירובין מצומד (ישיר) במצב תקין?

  1. הוא נישא בזרם הדם כשהוא קשור לאלבומין עד להגעתו להפטוציטים בכבד.
  2. הוא נוצר במערכת הרטיקולו־אנדותל (RES) בטחול כתוצאה מפירוק קבוצת ההם (Heme).
  3. הוא עובר ספיגה חוזרת אקטיבית במעי הדק הסופי (Terminal ileum) וחוזר לכבד.
  4. הוא מופרש מן הכבד למרה ומגיע למערכת העיכול.
  5. הוא מסונן באופן תקין על ידי הכליות ומופרש באופן רציף לשתן.
פתרון

התשובה הנכונה היא (4).

בילירובין ישיר הוא הצורה שעברה קוניוגציה בכבד. הוא מופרש בעיקר עם המרה למעי, ושם עובר שינויים נוספים במסגרת חילוף החומרים של פיגמנטי המרה. כאשר נפגעת הפרשת המרה, רמתו בדם עשויה לעלות.


שאלה 33: סיבות לעליית בילירובין לא ישיר

באיזה מהמצבים הבאים צפויה במיוחד עלייה בבילירובין בלתי מצומד (לא ישיר)?

  1. המוליזה מוגברת או תסמונת Gilbert.
  2. חסימת דרכי מרה בלבד.
  3. עודף פקטור VIII בלבד.
  4. טיפול ב־Warfarin בלבד.
  5. חוסר באנטיתרומבין בלבד.
פתרון

התשובה הנכונה היא (1).

המוליזה מגבירה את פירוק קבוצות ה־Heme ומגדילה את יצירת הבילירובין הבלתי מצומד. גם בתסמונת Gilbert תיתכן עלייה בו עקב ירידה בפעילות הקוניוגציה בכבד. המצגת מציינת את שתי הדוגמאות האלה כסיבות לעלייה בבילירובין לא ישיר.


שאלה 34: סיבות לעליית בילירובין ישיר

איזה מצב קשור במיוחד לעלייה בבילירובין מצומד (ישיר)?

  1. ירידה חולפת ב־EPO בלבד.
  2. מחלת כבד שפוגעת בהפרשה או חסימת דרכי מרה.
  3. עלייה ברטיקולוציטים בלבד.
  4. עלייה בהמוגלובין העוברי בלבד.
  5. חסר בפקטור XII בלבד.
פתרון

התשובה הנכונה היא (2).

בילירובין ישיר כבר עבר קוניוגציה בכבד. כאשר יש פגיעה ביכולת להפרישו למרה או חסימת דרכי מרה, הוא יכול להצטבר בדם. מחלות כבד עשויות לגרום לדפוסים מעורבים, ולכן בפענוח קליני בודקים גם את יתר בדיקות הכבד.


שאלה 35: צבע השתן כשבילירובין ישיר גבוה

מדוע שתן עלול להפוך לכהה כאשר יש בילירובין ישיר גבוה בדם?

  1. בילירובין ישיר אינו מסיס במים ולכן נשאר כולו בדם.
  2. בילירובין ישיר מסיס במים ויכול להיות מופרש בשתן.
  3. כדוריות אדומות תקינות מופרשות באופן קבוע בשתן.
  4. השתן מכיל באופן תקין פיברין מרוכז.
  5. הכליה ממירה המוגלובין ל־Anti-D.
פתרון

התשובה הנכונה היא (2).

בילירובין מצומד מסיס במים, ולכן עלייה שלו בפלזמה יכולה לגרום לבילירובינוריה ולשתן כהה. לעומתו, הבילירובין הלא ישיר קשור לאלבומין ואינו מסונן באופן משמעותי לכליה.


שאלה 36: דפוס בילירובין בהמוליזה

בחולה עם המוליזה מוגברת, איזה דפוס צפוי אם הכבד עדיין מסוגל לבצע קוניוגציה?

  1. ירידה בבילירובין בלתי מצומד.
  2. עלייה בבילירובין ישיר בלבד משום שאין פירוק Heme.
  3. עלייה בבילירובין לא ישיר בגלל ייצור מוגבר מתוצרי פירוק Heme.
  4. עלייה ישירה ב־PT כתוצאה מהפיכת Heme לתרומבין.
  5. אי־אפשר שייווצר בילירובין בזמן המוליזה.
פתרון

התשובה הנכונה היא (3).

המוליזה → פירוק מוגבר של Heme → יצירת בילירובין לא ישיר בכמות מוגברת. לכן העלייה האופיינית היא בבילירובין בלתי מצומד. מידת העלייה תלויה גם ביכולת הכבד לקלוט, לצמד ולהפריש אותו.


שאלה 37: סדר שלבי מטבוליזם הבילירובין

איזה רצף מתאר נכון את המסלול העיקרי של פירוק Heme והטיפול בבילירובין?

  1. Heme ← בילירובין לא ישיר ← קישור לאלבומין ← Biliverdin ← קוניוגציה בכבד ← בילירובין ישיר ← מרה.
  2. Heme ← ‏Biliverdin ← בילירובין לא ישיר ← קישור לאלבומין ← קוניוגציה בכבד ← בילירובין ישיר ← מרה.
  3. Heme ← ‏Biliverdin ← קישור לאלבומין ← בילירובין לא ישיר ← קוניוגציה בכבד ← בילירובין ישיר ← מרה.
  4. Heme ← בילירובין לא ישיר ← קישור לאלבומין ← Biliverdin ← קוניוגציה בכבד ← מרה ← בילירובין ישיר.
  5. Heme ← ‏Biliverdin ← בילירובין לא ישיר ← קישור לאלבומין ← קוניוגציה בכבד ← מרה ← בילירובין ישיר.
פתרון

התשובה הנכונה היא (2).

זו שרשרת האירועים המרכזית המודגמת בתרשים הבילירובין בשקופית 11. קל לזכור את ההבחנה: לא ישיר = טרם עבר קוניוגציה, אינו מסיס במים, קשור לאלבומין; ישיר = עבר קוניוגציה בכבד, מסיס במים, מופרש למרה.


מערכת הקרישה: טסיות, פקטורים ובדיקות

שאלה 38: חמשת רכיבי מערכת הקרישה

איזה צירוף כולל את חמשת המרכיבים שמהווים את הבסיס למערכת הקרישה במצגת?

  1. תאי עצב, המוגלובין, EPO, בילירובין וכבד.
  2. טסיות, פקטורי קרישה, נוגדי קרישה, כלי דם ומערכת פיברינוליטית.
  3. תאי B, תאי T, IgM, IgG ו־Anti-D.
  4. רטיקולוציטים, מונוציטים, לימפוציטים, HbF ו־HbA.
  5. כליה, טחול, מוח, עורק ועצב.
פתרון

התשובה הנכונה היא (2).

ההמוסטזיס מבוסס על שילוב בין כלי הדם, טסיות, פקטורי קרישה, מערכות טבעיות המעכבות את הקרישה, ומערכת הפיברינוליזה המפרקת את הקריש בהמשך. המטרה היא לעצור דימום בצורה מקומית ומבוקרת, ולא ליצור קרישים בכל מערכת הדם.


שאלה 39: המוסטזיס ראשוני ושניוני

מהו ההבדל העיקרי בין המוסטזיס ראשוני לשניוני?

  1. ראשוני = יצירת פקק פיברין; שניוני = יצירת רשת טסיות המייצבת אותו.
  2. ראשוני = יצירת פקק טסיות; שניוני = יצירת רשת פיברין המייצבת אותו.
  3. ראשוני = יצירת נוגדנים; שניוני = פירוק נוגדנים.
  4. ראשוני = יצירת רשת טסיות; שניוני = יצירת פקק פיברין המייצב אותה.
  5. ראשוני = יצירת רשת פיברין; שניוני = יצירת פקק טסיות המייצבת אותה.
פתרון

התשובה הנכונה היא (2).

בהמוסטזיס ראשוני הטסיות נדבקות, משופעלות ונאגרות לפקק. בהמוסטזיס שניוני קסקדת פקטורי הקרישה מייצרת תרומבין, הממיר פיברינוגן לפיברין, וכך מייצבת את הפקק. שני השלבים פועלים בתיאום.


שאלה 40: המסלול האקסטרינסי

מהו הטריגר המרכזי להפעלת המסלול החיצוני (Extrinsic pathway) בתרשים הקרישה?

  1. חשיפת Tissue Factor ופעולת פקטור VII.
  2. הפעלת פקטור XII בלבד ללא פגיעה ברקמה.
  3. שפעול Anti-D.
  4. שחרור EPO.
  5. יצירת בילירובין ישיר.
פתרון

התשובה הנכונה היא (1).

בעקבות פגיעה ברקמה נחשף Tissue Factor ‏(TF), שנקשר לפקטור VII/VIIa ומתחיל את שפעול הקרישה. זהו המסלול ה־Extrinsic במודל הלימודי. בדיקת PT רגישה במיוחד להפרעות במסלול זה ובמסלול המשותף.


שאלה 41: המסלול האינטרינסי

אילו פקטורים מאפיינים את המסלול הפנימי (Intrinsic pathway) במודל הקלאסי?

  1. VII ו־Tissue Factor בלבד.
  2. I, II ו־V בלבד.
  3. XII, XI, IX ו־VIII.
  4. Protein C ו־Protein S בלבד.
  5. HbA ו־HbF.
פתרון

התשובה הנכונה היא (3).

במודל הקלאסי של קסקדת הקרישה, הזרוע הפנימית כוללת XII → XI → IX, עם VIII כקו־פקטור. בהקשר לימודי היא נקשרת למגע עם משטח/קולגן שנחשף בפגיעה. PTT/aPTT בוחנת את המסלול הפנימי ואת המסלול המשותף. בגוף המסלולים מקושרים ופועלים כרשת אחת ולא כשני מנגנונים נפרדים לחלוטין.


שאלה 42: נקודת החיבור של המסלולים

באיזה פקטור נפגשים המסלול האינטרינסי והמסלול האקסטרינסי?

  1. פקטור I.
  2. פקטור V.
  3. פקטור VII.
  4. פקטור X.
  5. פקטור XIII.
פתרון

התשובה הנכונה היא (4).

בתרשים הקלאסי שתי הזרועות מתכנסות להפעלת Factor X → Xa, המתחיל את החלק המרכזי של Common pathway. יחד עם פקטור Va, הפקטור Xa מאפשר המרה יעילה של Prothrombin (II) לThrombin (IIa).


שאלה 43: הפיכת פרותרומבין לתרומבין

איזה קומפלקס מזרז את המעבר מפרותרומבין (פקטור II) לתרומבין (IIa)?

  1. פקטור Xa יחד עם פקטור Va.
  2. IgM יחד עם Anti-A.
  3. Plasmin יחד עם D-dimer.
  4. EPO יחד עם TPO.
  5. HbA יחד עם HbF.
פתרון

התשובה הנכונה היא (1).

קומפלקס הפרותרומבינאז מורכב בין היתר מפקטור Xa ופקטור Va, על פני משטח פוספוליפידי ובנוכחות סידן. הוא ממיר את Prothrombin (II) לThrombin (IIa), האנזים המרכזי היוצר פיברין ומגביר את הקרישה.


שאלה 44: מהו תוצר המפל?

מהו התוצר המבני העיקרי בסוף קסקדת הקרישה, המייצב את פקק הטסיות?

  1. רטיקולוציטים.
  2. בילירובין.
  3. פיברין.
  4. Anti-D.
  5. EPO.
פתרון

התשובה הנכונה היא (3).

Thrombin מבקע Fibrinogen (פקטור I) ומאפשר יצירת סיבי Fibrin. הסיבים יוצרים רשת התומכת בפקק הטסיות. לפי סיכום שיעור 3, פקטור XIIIa מסייע לקשר בין סיבי הפיברין ולחזק את יציבות הקריש.


שאלה 45: מה מודד PT?

איזה מסלול קרישה נבדק בעיקר בבדיקת Prothrombin Time ‏(PT)?

  1. המסלול הפנימי בלבד.
  2. המסלול החיצוני והמסלול המשותף.
  3. מערכת ABO.
  4. פעילות הרטיקולוציטים.
  5. תפקוד ה־EPO בכליה.
פתרון

התשובה הנכונה היא (2).

PT בודקת את המסלול Extrinsic ואת Common pathway, ולכן מושפעת מפקטורים VII, X, V, II ו־I. במצגת נזכר כ־15 שניות כדוגמה לערך תקין; בפועל טווחי הייחוס תלויים במעבדה ובריאגנט.


שאלה 46: מה מודד PTT?

אילו מסלולים נבדקים בעיקר בבדיקת PTT/aPTT?

  1. המסלול החיצוני בלבד.
  2. המסלול החיצוני והמסלול המשותף.
  3. המסלול הפנימי והמסלול המשותף.
  4. המסלול הפנימי בלבד.
  5. המסלול המשותף בלבד.
פתרון

התשובה הנכונה היא (3).

aPTT, הנקראת לעיתים בתרגול PTT, משקפת את פעילות המסלול הפנימי (XII, XI, IX, VIII) ושל המסלול המשותף (X, V, II, I). השקופית מציינת כ־30 שניות כדוגמה, אך גם כאן טווח התקין תלוי במעבדה.


שאלה 47: איזה חסר יאריך PT?

איזו קבוצת פקטורים תואמת לחסר שעלול להאריך PT?

  1. XII, XI, IX ו־VIII בלבד.
  2. VII, X, V, II ו־I.
  3. Protein C, Protein S ו־Antithrombin בלבד.
  4. HbA, HbA₂ ו־HbF.
  5. vWF, GPIb ו־GPIIb/IIIa בלבד.
פתרון

התשובה הנכונה היא (2).

המסלול הנבדק ב־PT כולל פקטור VII (הזרוע החיצונית) וX, V, II, I (המסלול המשותף). חסר משמעותי באחד מאלה עלול להאריך את זמן הקרישה הנמדד.


שאלה 48: איזה חסר יאריך PTT?

איזו קבוצת פקטורים תואמת לחסר שעלול להאריך PTT/aPTT?

  1. VII בלבד.
  2. Anti-A ו־Anti-B.
  3. TPO ו־EPO.
  4. XII, ‏XI, ‏IX, ‏VIII, ‏X, ‏V, ‏II ו־I.
  5. רק Protein C ו־Protein S.
פתרון

התשובה הנכונה היא (4).

aPTT בוחנת XII, ‏XI, ‏IX, ‏VIII מהמסלול הפנימי, וכן X, ‏V, ‏II, ‏I מהמשותף. לדוגמה, חסר בפקטור VIII בהמופיליה A יכול להאריך aPTT. משך הבדיקה תלוי גם בחומרת החסר וברגישות המעבדה.


שאלה 49: מה יבדקו במטופל המקבל וורפרין?

איזו בדיקה משמשת בדרך כלל לניטור הטיפול ב־Warfarin ‏(Coumadin)?

  1. ספירת רטיקולוציטים.
  2. תבחין Coombs ישיר.
  3. INR, המבוסס על PT.
  4. רמת בילירובין לא ישיר בלבד.
  5. בדיקת סוג דם ABO.
פתרון

התשובה הנכונה היא (3).

Warfarin מעכבת את המחזור הדרוש להפעלת ויטמין K, וכך מפחיתה את יצירתם התקינה של פקטורים תלויי ויטמין K (ובהם II, ‏VII, IX, ‏X). מאחר שפקטור VII בעל זמן מחצית חיים קצר יחסית, PT/INR רגישים לטיפול. INR משמש לתקנון ולניטור; יעד INR נקבע לפי ההתווייה ולא לפי מספר שניות קבוע לכל המטופלים.


שאלה 50: מהו INR?

מהי מטרתה העיקרית של בדיקת INR?

  1. לספור את הטסיות תחת המיקרוסקופ.
  2. לבטא באופן מתוקנן את תוצאת PT, במיוחד לצורך ניטור Warfarin.
  3. למדוד ישירות את כמות נוגדני Anti-D.
  4. למדוד את ריכוז הברזל בתוך Heme.
  5. להעריך רק את המסלול הפנימי.
פתרון

התשובה הנכונה היא (2).

International Normalized Ratio ‏(INR) הוא יחס מתוקנן המתבסס על תוצאת PT ועל רגישות ריאגנט הבדיקה. זה מאפשר השוואה משמעותית יותר בין מעבדות וניטור יעיל של Warfarin. הוא אינו פשוט היחס הגולמי בלבד בין PT של המטופל לממוצע באוכלוסייה.


שאלה 51: תפקיד נוגדי הקרישה הטבעיים

אילו שלושה חלבונים מציינת המצגת כנוגדי קרישה טבעיים מרכזיים?

  1. Thrombin, ‏Fibrinogen ופקטור XIII.
  2. EPO, ‏TPO ו־Transferrin.
  3. Antithrombin, ‏Protein C ו־Protein S.
  4. IgM, ‏IgG ו־Anti-D.
  5. HbA, ‏HbA₂ ו־HbF.
פתרון

התשובה הנכונה היא (3).

Antithrombin מעכב בעיקר Xa ו־IIa; Activated Protein C פועל בסיוע Protein S ומעכב Va ו־VIIIa. כך הגוף מגביל את קסקדת הקרישה בזמן ובמקום. בסיכום שיעור 3 מופיע בנוסף TFPI, המעכב את המסלול של Tissue Factor.


שאלה 52: חסר בנוגדי קרישה טבעיים

מהי התוצאה הצפויה של חסר משמעותי באנטיתרומבין, Protein C או Protein S?

  1. נטייה מוגברת להיווצרות קרישי דם.
  2. אנמיה המוליטית בהכרח.
  3. אובדן מוחלט של כל הטסיות.
  4. סוג דם O בכל החולים.
  5. ירידה ישירה ב־HbF בעובר.
פתרון

התשובה הנכונה היא (1).

הפחתת מנגנוני הבקרה עלולה להוביל לקרישיות יתר (Thrombophilia) ולנטייה לפקקת (Thrombosis), משום שהיווצרות תרומבין ורשת פיברין אינה נבלמת היטב. הביטוי בפועל תלוי בסוג החסר ובגורמי סיכון נוספים.


שאלה 53: מהי פיברינוליזה?

איזה משפט מתאר נכון את מערכת הפיברינוליזה?

  1. היא מייצרת פיברין מפיברינוגן בתחילת המפל.
  2. היא מפרקת רשת פיברין בקריש באמצעות פלזמין.
  3. היא מייצרת נוגדני Anti-A.
  4. היא אחראית לייצור EPO בכליה.
  5. היא מבשילה רטיקולוציטים.
פתרון

התשובה הנכונה היא (2).

פיברינוליזה היא מערכת פירוק הקריש, והאנזים המרכזי בה הוא Plasmin. הפלזמין נוצר משפעול Plasminogen ומפרק סיבי פיברין. תהליך זה מאפשר להסיר בהדרגה קריש זמני תוך תיקון הרקמה.


שאלה 54: מהו D-dimer?

איזה תוצר מעיד על פירוק פיברין מוצלב בקריש?

  1. פרותרומבין.
  2. המוגלובין A₂.
  3. D-dimer.
  4. EPO.
  5. בילירובין לא ישיר.
פתרון

התשובה הנכונה היא (3).

D-dimer הוא אחד מתוצרי הפירוק של פיברין מוצלב, בעקבות פעילות מערכת הפיברינוליזה. רמה גבוהה יכולה להופיע כאשר מתרחשת יצירה ופירוק של קרישים, אך אינה ייחודית ל־DVT או ל־PE.


שאלה 55: כיצד מפרשים D-dimer שלילי?

באיזה מצב תוצאה שלילית של D-dimer יכולה לסייע לשלילת DVT או תסחיף ריאתי (PE)?

  1. בכל מצב, גם כאשר ההסתברות הקלינית גבוהה מאוד.
  2. כאשר החשד הקליני נמוך או בינוני ונעשה שימוש בבדיקה מתאימה לפי אלגוריתם אבחנתי.
  3. רק אצל מטופלים המקבלים Warfarin.
  4. רק אם גם PT מוארך מאוד.
  5. הבדיקה אינה קשורה כלל לקרישים.
פתרון

התשובה הנכונה היא (2).

המצגת מקשרת D-dimer תקין לשלילת DVT/PE, אך חשוב לדייק: ערך שלילי מועיל בעיקר כאשר ההסתברות הקלינית המוקדמת נמוכה או בינונית ובוחרים את הסף המתאים. כאשר החשד הקליני גבוה, תוצאה שלילית אינה מספיקה לבדה לשלילה; וערך גבוה אינו מאבחן פקקת בפני עצמו.


שאלה 56: בדיקת זמן דימום

לשם מה שימשה בדיקת Bleeding time המוזכרת במצגת?

  1. למדוד את כמות HbF.
  2. להעריך באופן גס את תפקוד הטסיות באמצעות הזמן עד להפסקת דמם מעורי.
  3. לקבוע סוג דם Rh.
  4. לנטר Warfarin במקום INR.
  5. לכמת נוגדני Anti-D.
פתרון

התשובה הנכונה היא (2).

בבדיקת Bleeding time מודדים את משך הדימום מפציעה מבוקרת בעור, כאומדן מסוים לפעילות הטסיות וההמוסטזיס הראשוני. המצגת מדגישה שהיא אינה מדויקת; לכן אינה נחשבת לבדיקה מודרנית מועדפת להערכת תפקוד טסיות.


בנק הדם: מערכת ABO

שאלה 57: אנטיגנים ונוגדנים בסוג דם A

מה נמצא אצל אדם שסוג דמו A?

  1. אנטיגן B על הכדוריות ו־Anti-A בפלזמה.
  2. אנטיגן A על הכדוריות ו־Anti-B בפלזמה.
  3. אנטיגנים A ו־B ונוגדנים לשניהם.
  4. אין אנטיגנים ואין נוגדנים.
  5. אנטיגן D בלבד ו־Anti-D טבעי.
פתרון

התשובה הנכונה היא (2).

בסוג דם A נמצא אנטיגן A על הכדוריות האדומות, ובפלזמה נמצאים בדרך כלל נוגדני Anti-B. הכלל החשוב במערכת ABO: הנוגדנים הטבעיים מכוונים נגד האנטיגן החסר על הכדורית.


שאלה 58: אנטיגנים ונוגדנים בסוג דם B

מה נמצא אצל אדם שסוג דמו B?

  1. אנטיגן B על הכדוריות ו־Anti-A בפלזמה.
  2. אנטיגן A על הכדוריות ו־Anti-B בפלזמה.
  3. אנטיגנים A ו־B ללא נוגדנים.
  4. אין אנטיגנים מסוג A או B בפלזמה או בכדוריות.
  5. נוגדני Anti-D טבעיים בלבד.
פתרון

התשובה הנכונה היא (1).

בסוג דם B על הכדוריות מצוי אנטיגן B ובפלזמה נמצאים בדרך כלל נוגדני Anti-A. לכן מתן כדוריות אדומות מסוג A ללא התאמה עלול לעורר תגובה המוליטית קשה.


שאלה 59: אנטיגנים ונוגדנים בסוג דם AB

מה מאפיין אדם שסוג דמו AB מבחינת מערכת ABO?

  1. אין אנטיגנים על הכדוריות ויש Anti-A ו־Anti-B.
  2. יש רק אנטיגן A ו־Anti-B.
  3. יש אנטיגנים A ו־B ואין בפלזמה נוגדנים טבעיים Anti-A או Anti-B.
  4. יש אנטיגן B ו־Anti-A.
  5. יש רק אנטיגן D.
פתרון

התשובה הנכונה היא (3).

אדם מסוג AB מציג על הכדוריות גם A וגם B, ולכן אין אצלו באופן רגיל נוגדני Anti-A או Anti-B טבעיים. לגבי עירוי כדוריות אדומות בלבד, סוג AB הוא מקבל אפשרי של כדוריות מכל קבוצות ABO, בתנאי שבודקים גם Rh ונוגדנים רלוונטיים נוספים.


שאלה 60: אנטיגנים ונוגדנים בסוג דם O

מה מאפיין אדם שסוג דמו O מבחינת מערכת ABO?

  1. אנטיגן A בלבד ו־Anti-B בלבד.
  2. אנטיגן B בלבד ו־Anti-A בלבד.
  3. אנטיגנים A ו־B ללא נוגדנים.
  4. אין אנטיגן A או B על הכדוריות, ובפלזמה יש Anti-A ו־Anti-B.
  5. על הכדוריות אין שום מבנה סוכרי מכל סוג.
פתרון

התשובה הנכונה היא (4).

בסוג דם O אין על הכדוריות אנטיגנים A או B, אבל בפלזמה מצויים בדרך כלל Anti-A ו־Anti-B. על פני הכדורית קיים אנטיגן H הבסיסי - ולכן לא נכון לומר שאין עליה אנטיגנים כלל. ביחס למתן כדוריות אדומות O עשוי לתרום לקבוצות ABO שונות, תוך התחשבות גם ב־Rh ובבדיקות ההתאמה.


שאלה 61: מה סוג הנוגדנים הטבעיים במערכת ABO?

לאיזה סוג אימונוגלובולינים שייכים בעיקר הנוגדנים הטבעיים Anti-A ו־Anti-B?

  1. IgA
  2. IgE
  3. IgG
  4. IgD
  5. IgM
פתרון

התשובה הנכונה היא (5).

הנוגדנים הטבעיים החשובים במערכת ABO הם בעיקר IgM, שהם גדולים יחסית ובדרך כלל אינם חוצים את השליה. בניגוד ל־Anti-D במערכת Rh, הם עשויים להתפתח ללא עירוי דם קודם, בעקבות חשיפה לאנטיגנים סביבתיים. דיוק: לפי ChatGPT, בניגוד לניסוח בשקופית 21, אין בדרך כלל רמות משמעותיות שלהם מיד בלידה; הם מתפתחים בחודשי החיים הראשונים. מוזמנים לבדוק בעצמכם מה נכון ולעדכן אותנו.


שאלה 62: מה קורה בעירוי ABO שאינו תואם?

מה עלול להתרחש כאשר נותנים למקבל כדוריות אדומות עם אנטיגן שקיימים נגדו נוגדנים בפלזמה שלו?

  1. עלייה תקינה ב־HbF בלבד.
  2. תגובה המוליטית חריפה שעלולה לסכן חיים.
  3. שינוי קבוע של הגנוטיפ ל־AB.
  4. עלייה ב־EPO ללא כל פגיעה בכדוריות.
  5. שפעול של Protein C המונע כל תגובה.
פתרון

התשובה הנכונה היא (2).

למשל, למקבל מסוג A יש Anti-B, ולכן כדוריות מסוג B עלולות להיהרס במגע עם נוגדניו. אי־התאמה חמורה במערכת ABO יכולה לגרום להמוליזה חריפה, לפגיעה בכליות ולהפרעה המודינמית מסכנת חיים. לכן קביעת סוג דם ובדיקות התאמה חיוניות לפני עירוי.


שאלה 63: התאמת כדוריות אדומות - דוגמה

לאדם שסוג דמו A, איזו מנת כדוריות אדומות מתאימה מבחינת מערכת ABO בלבד?

  1. B בלבד.
  2. AB בלבד.
  3. A או O.
  4. B או AB.
  5. כל סוג ללא הגבלה.
פתרון

התשובה הנכונה היא (3).

המקבל מסוג A נושא Anti-B, לכן אינו יכול לקבל כדוריות שמבטאות אנטיגן B. מבחינת ABO, הוא יכול לקבל A או O. עדיין צריך להתחשב גם במערכת Rh, בנוגדנים חריגים ובתוצאות בדיקות ההתאמה של בנק הדם.


שאלה 64: ההבדל בין תורם כדוריות לתורם פלזמה

מדוע הכללים לתרומת פלזמה אינם זהים לכללים לתרומת כדוריות אדומות?

  1. כי בפלזמה יש רק אריתרוציטים.
  2. כי בפלזמה בודקים את נוגדני התורם, בעוד שבעירוי כדוריות אדומות נבדקים האנטיגנים שעל כדוריות התורם מול נוגדני המקבל.
  3. כי פלזמה מכילה Heme בלבד.
  4. כי מערכת ABO חשובה רק לפלזמה.
  5. כי אין כלל צורך בהתאמת פלזמה.
פתרון

התשובה הנכונה היא (2).

בעירוי כדוריות אדומות צריך למנוע מתקיפה של כדוריות התורם על ידי נוגדני המקבל. בעירוי פלזמה מרכיב מרכזי הוא נוגדני התורם שעלולים לתקוף כדוריות של המקבל. זהו הרחבה מתוך סיכום שיעור 2, ולא שאלה ישירה המופיעה במצגת.


מערכת Rh, נוגדני Anti-D והיריון

שאלה 65: מהו האנטיגן המרכזי במערכת Rh?

איזה אנטיגן קובע בעיקר את הסימון Rh חיובי או Rh שלילי?

  1. A
  2. B
  3. H
  4. D
  5. IgM
פתרון

התשובה הנכונה היא (4).

הגורם המרכזי במערכת Rh הוא אנטיגן D: בנוכחותו סוג הדם נקרא Rh⁺, ובהיעדרו Rh⁻. מערכת Rh כוללת אנטיגנים נוספים, אך D הוא החשוב ביותר בהקשר של רגישות חיסונית והיריון בתרגול.


שאלה 66: מתי נוצרים נוגדני Anti-D?

איזה משפט נכון לגבי היווצרות Anti-D במערכת Rh?

  1. אדם Rh חיובי יכול לפתח Anti-D לאחר חשיפה לכדוריות Rh חיוביות, למשל בעירוי או בהיריון.
  2. אמא בעלת Rh חיובי יכולה לפתח Anti-D לאחר חשיפה לכדוריות Rh שליליות, למשל בעירוי או בהיריון.
  3. אדם Rh שלילי יכול לפתח Anti-D לאחר חשיפה לכדוריות Rh חיוביות, למשל בעירוי או בהיריון.
  4. אמא בעלת Rh שלילי יכולה לפתח Anti-D לאחר חשיפה לכדוריות Rh שליליות, למשל בעירוי או בהיריון.
  5. אדם Rh שלילי יכול לפתח Anti-D לאחר חשיפה לכדוריות Rh שליליות, למשל בעירוי או בהיריון.
פתרון

התשובה הנכונה היא (3).

בשונה מ־ABO, נוגדני Anti-D אינם נוגדנים טבעיים. אדם Rh⁻ עלול לפתחם לאחר חשיפה לאנטיגן D, כגון מעבר כדוריות דם עובריות לאם או עירוי לא תואם. חשיפה נוספת יכולה לגרום לפגיעה בכדוריות הנושאות D.

למה שאר התשובות שגויות?

  • תשובות 1 ו־4: חשיפה לכדוריות Rh שליליות פירושה שלא נכנס לגוף שום אנטיגן D, ולכן אין מה שיעורר ייצור של Anti-D.

  • תשובות 2 ו־5: אדם או אמא בעלי Rh חיובי כבר נושאים את אנטיגן D על הכדוריות שלהם. מערכת החיסון שלהם מזהה את ה־D כ”עצמי” ולא תייצר נגדו נוגדנים (אחרת זו תהיה מחלה אוטואימונית, אך קלאסית ופיזיולוגית התשובה שגויה).


שאלה 67: איזה סוג נוגדן הוא Anti-D?

לאיזו מחלקת אימונוגלובולינים שייך בדרך כלל Anti-D שנוצר בעקבות ריגוש חיסוני?

  1. IgM בלבד.
  2. IgG.
  3. IgE.
  4. IgD.
  5. IgA בלבד.
פתרון

התשובה הנכונה היא (2).

Anti-D בעל משמעות קלינית בהיריון הוא נוגדן מסוג IgG, המסוגל לחצות את השליה. זו הסיבה העיקרית לסיכון לעובר Rh חיובי כאשר האם Rh שלילית וכבר פיתחה נוגדנים.


שאלה 68: הבדל בין IgM ל־IgG בהיריון

מה ההבדל הרלוונטי ביותר בין IgM ל־IgG בהקשר של האם והעובר?

  1. IgM חוצה את השליה ו־IgG לעולם לא.
  2. שניהם אינם יכולים להיקשר לאנטיגנים.
  3. IgG יכול לחצות את השליה; IgM בדרך כלל אינו חוצה אותה.
  4. IgM הוא פקטור קרישה ו־IgG הוא המוגלובין.
  5. IgM יכול לחצות את השליה; IgG בדרך כלל אינו חוצה אותה.
פתרון

התשובה הנכונה היא (3).

IgM הוא בדרך כלל נוגדן גדול שאינו עובר את השליה, ולכן נוגדני ABO הטבעיים שרובם IgM אינם גורמים בדרך זו לפגיעה עוברית. IgG יכול לעבור את השליה; לכן Anti-D מסוג IgG אצל אם שעברה ריגוש חיסוני יכול לתקוף כדוריות Rh חיוביות של העובר. קיימות גם תגובות ABO בהיריון באמצעות נוגדני IgG, אך זו אינה עיקר הדגש במצגת.


שאלה 69: מנגנון HDN על רקע Rh

איזה תרחיש מתאים ל־Hemolytic disease of the fetus and newborn כתוצאה מ־Anti-D?

  1. אם Rh חיובית ועובר Rh שלילי, ללא נוגדנים.
  2. אם Rh שלילית שכבר יצרה Anti-D מסוג IgG ועובר Rh חיובי.
  3. שני ההורים Rh שליליים והעובר Rh שלילי.
  4. אם מסוג O ללא נוגדנים כלל.
  5. אם שאינה נושאת נוגדנים ועובר שאינו נושא אנטיגן D.
פתרון

התשובה הנכונה היא (2).

כאשר אם Rh⁻ פיתחה בעבר Anti-D, הנוגדנים מסוג IgG יכולים לעבור את השליה ולהיקשר לכדוריות של עובר Rh⁺. הדבר עלול לגרום להמוליזה עוברית, אנמיה ותחלואה משמעותית. הסיכון קשור לריגוש חיסוני של האם, ולא רק לעצם ההבדל בין סוגי הדם.


שאלה 70: איך פועל RhoGAM?

מהי מטרת מתן Anti-D immunoglobulin ‏(RhoGAM) לאם Rh שלילית שאינה מרוגשת?

  1. לגרום לאם לייצר עוד Anti-D פעילים בעצמה.
  2. למנוע ריגוש חיסוני של האם לאנטיגן D ובכך להפחית סיכון בהריונות עתידיים.
  3. לטפל במחסור ב־EPO בעובר.
  4. להפעיל את פקטור X.
  5. להפוך עובר Rh חיובי ל־Rh שלילי.
פתרון

התשובה הנכונה היא (2).

RhoGAM הוא אימונוגלובולין Anti-D מוכן שניתן למניעה באם Rh⁻ שאינה כבר מרוגשת, במצבים המתאימים. הוא מסייע לסלק/לנטרל כדוריות עובריות Rh⁺ שהגיעו למחזור האם, לפני שמערכת החיסון שלה תפתח תגובה ממושכת משלה. הוא אינו טיפול המבטל ריגוש שכבר התרחש.


שאלה 71: מתי עשוי להינתן RhoGAM?

באילו נסיבות תיתכן התוויה למתן Anti-D לאם Rh שלילית שאינה מרוגשת?

  1. רק לאחר מחלת חום קלה.
  2. רק לאחר טיפול ב־Warfarin.
  3. במסגרת מניעה במהלך היריון ובמצבים של חשיפה אפשרית לדם עוברי, כגון לידה, הפלה או פעולה פולשנית.
  4. רק במקרה של סוג דם AB.
  5. רק כאשר ספירת הטסיות גבוהה.
פתרון

התשובה הנכונה היא (3).

המצגת מציינת לאחר לידה, הפלה ופעולה פולשנית. בנוסף, נהוגה מניעה במהלך היריון בהתאם לפרוטוקול המקומי, באם מתאימה. ההחלטה תלויה בין היתר בסטטוס Rh, בריגוש קודם ובנסיבות החשיפה. כאשר האם כבר פיתחה נוגדנים עצמיים ל־D, המניעה הזאת אינה מחליפה מעקב רפואי מתאים.


משפטי מפתח לשינון

  • HSC - התמיינות לשורות הדם ו־Self-renewal לשימור מאגר תאי האב.
  • מח העצם במבוגר - בעיקר בגולגולת, חוליות, צלעות, אגן וקצוות פרוקסימליים של עצמות ארוכות.
  • מגהקריוציט מייצר טסיות; חייהן בערך 7–10 ימים.
  • Adhesion - טסיות נצמדות לדופן (vWF–GPIb); ‏Aggregation - טסיות נקשרות זו לזו (GPIIb/IIIa–Fibrinogen).
  • רטיקולוציט - תא אדום צעיר חסר גרעין; מבשיל בתוך 1–2 ימים; ספירתו משקפת ייצור במח העצם.
  • אריתרוציט בשל - חסר גרעין, מכיל Hb ושורד כ־120 ימים.
  • היפוקסיה ← EPO מהכליות ← ייצור מוגבר של כדוריות אדומות.
  • Heme מכיל Fe²⁺ וקושר חמצן; Globin מייצב את המבנה ומווסת זיקה לחמצן.
  • מבנה וסוגים של המוגלובין:
    • HbA = ‏α₂β₂
    • HbA₂ = ‏α₂δ₂
    • HbF = ‏α₂γ₂
  • בילירובין לא ישיר - נוצר מפירוק Heme, אינו מסיס במים, נישא עם אלבומין.
  • בילירובין ישיר - עבר קוניוגציה בכבד, מסיס במים ומופרש בעיקר למרה; עלול להכהות שתן.
  • המוליזה מעלה לרוב בילירובין לא ישיר; חסימת דרכי מרה מעלה לרוב בילירובין ישיר.
  • המוסטזיס ראשוני = פקק טסיות; שניוני = רשת פיברין.
  • מסלולי קרישה:
    • Extrinsic = ‏TF + VII
    • Intrinsic = ‏XII, ‏XI, ‏IX, ‏VIII
    • Common מתחיל ב־X
  • Xa + Va → Prothrombin (II) → Thrombin (IIa) → Fibrinogen (I) → Fibrin.
  • PT/INR - מסלול חיצוני ומשותף; aPTT - מסלול פנימי ומשותף.
  • Warfarin - מנוטר באמצעות INR על בסיס PT.
  • Antithrombin, Protein C ו־Protein S - בולמים קרישה; חסר בהם עלול ליצור קרישיות יתר.
  • Plasmin מפרק פיברין; D-dimer הוא תוצר פירוק של פיברין מוצלב.
  • D-dimer שלילי מסייע לשלילת DVT/PE רק בהקשר של הסתברות קלינית מתאימה.
  • מערכת ABO: הדם מכילים נוגדנים טבעיים נגד האנטיגן החסר על הכדוריות.
    • A: ‏Anti-B;
    • ‏B: ‏Anti-A;
    • ‏AB: בלי Anti-A/B;
    • ‏O: ‏Anti-A ו־Anti-B.
  • נוגדני ABO טבעיים בעיקר IgM (אינם עוברים שליה בדרך כלל); Anti-D בעיקר IgG (יכול לעבור שליה).
  • Rh⁺ - קיים אנטיגן D; Rh⁻ - אין D. ריגוש האם Rh⁻ עלול לסכן עובר Rh⁺.
  • RhoGAM ניתן למניעת ריגוש ל־D במצבים המתאימים, ולא לטיפול בריגוש קיים.

oxy - קשור לחמצן - יותר אדום

deoxy - יותר כהה (לא כחול!)

igM - ‏M גדול, pentameric, לא חוצה שליה, נוגדנים טבעיים במערכת ABO

דור פסקל