מבוא למערכת השריר
רקמות בסיסיות בגוף
הגוף בנוי מארבע רקמות בסיס:
| רקמה | תפקיד עיקרי | דוגמאות |
|---|---|---|
| אפיתל | ציפוי וכיסוי | עור, רירית |
| חיבור | תמיכה וחיבור | עצם, סחוס, גידים |
| שריר | תנועה והתכווצות | שריר שלד, לב, חלק |
| עצב | הולכה והעברת מידע | נוירונים, גליה |
הגדרת רקמת שריר
תכונה ייחודית: יכולת לשנות אורך בתגובה לגירוי חשמלי
מינוח: המילית “מיו” (Myo) מציינת קשר לשריר:
- מיוקרדיאל אינפרקט (Myocardial Infarction) - אוטם שריר הלב
- מיוזיטיס (Myositis) - דלקת שריר
- מיופתיה (Myopathy) - מחלת שריר
תפקידי מערכת השריר
1. תנועה
- תנועה רצונית (שריר שלד)
- תנועה בלתי רצונית (שריר חלק, לב)
2. יציבה ושיווי משקל
- שמירה על תנוחת הגוף
- התנגדות לכוח הכבידה
3. הגנה
- הגנה מכנית: שרירי הבטן מגנים על איברים פנימיים
- רפלקסים מגנים: התכווצות בתגובה לסכנה צפויה
4. ייצור חום
- תרמוגנזה דרך התכווצות
- רעד בקור
5. הנעת נוזלים וחומרים
- כלי דם: ויסות זרימת דם
- מערכת עיכול: פריסטלטיקה
- מערכת השתן והרבייה: הנעת תכולה
שלושה סוגי שריר
השוואה כללית
| מאפיין | שריר שלד | שריר חלק | שריר לב |
|---|---|---|---|
| שליטה | רצונית (בעיקר) | אוטונומית | אוטונומית |
| מראה | מפוספס | חלק | מפוספס |
| גרעינים | רבים, היקפיים | יחיד, מרכזי | 1-2, מרכזיים |
| התחדשות | מוגבלת | בינונית | כמעט אפסית |
1. שריר חלק | Smooth Muscle
מאפיינים:
- ללא פסיפוס נראה (עקב היעדר הפסיפוס המאפיין שריר שלד)
- התכווצות איטית ומתמשכת
- עמיד לעייפות
- אוטונומי - אינו רצוני
- בעל עצבוב אוטונומי (לא רצוני)
דפוס התכווצות:
- מתכווץ למרכז בצורה קונצנטרית (כדורית)
- יוצר צמצום של חללים
- מאפשר הצרה הדרגתית של איברים חלולים
מיקום:
- דפנות כלי דם - במעטפת המדיאלית (Tunica Media)
- מערכת עיכול - יצירת גלי פריסטלטיקה
- דרכי נשימה
- מערכת השתן והרבייה
- עין - שליטה על מתאר האישון (גלגל העין) ועדשה
- עור - זקפן השערה (Arrector Pili)
תפקודים ספציפיים:
- פריסטלטיקה: הנעת תוכן בצינורות - גלים פריסטלטיים (Peristaltic waves) המסיעים תכולה
- ויסות כלי דם: שליטה בלחץ דם
- שליטה בפתחים: ספינקטרים
מאפיינים תפקודיים:
- מסוגל לעבור הפעלה חלקית לפרקי זמן ארוכים
- יכול להישאר מכווץ לזמן ממושך מבלי להתעייף
2. שריר הלב | Cardiac Muscle (Myocardium)
מאפיינים ייחודיים:
- שילוב תכונות: מפוספס כשריר שלד, אוטונומי כשריר חלק
- דיסקים אינטרקלטים (Intercalated Discs) - צמתי חיבור ייחודיים הקיימים רק בשריר הלב
- מאפשרים הולכה חשמלית מהירה
- סנכרון התכווצות
- נראה כשריר מפוספס בעל חיבורים בין תאיו
מיקום:
- קירות הלב (דופן שריר הלב)
- בסיס העורקים הגדולים - אזור פרוקסימאלי של כלי הדם הגדולים היוצאים ונכנסים ללב (אאורטה פרוקסימלית)
מאפיינים תפקודיים:
- קצב עצמי - מערכת קוצבים פנימית
- התכווצות מתואמת
- עמידות גבוהה לעייפות
- עצבוב אוטונומי - לא רצוני, אך הפעלתו מושפעת ע”י מערכת העצבים האוטונומית
3. שריר שלד | Skeletal Muscle
מאפיינים כלליים:
- פסיפוס ברור תחת מיקרוסקופ (שם נוסף: שריר משורטט/מסורטט)
- שליטה רצונית (בעיקר) - שרירים וולנטריים
- התכווצות מהירה וחזקה
- שריר רצוני, מניע ומייצב את מערכת השלד
חיבורי שריר שלד:
שריר שלד יכול להתחבר ל:
| מבנה | אופן החיבור | דוגמה |
|---|---|---|
| עצם | דרך גיד ופריאוסטאום (ישיר או בלתי ישיר) | רוב השרירים |
| עור | ישירות לדרמיס | שרירי הבעה |
| מוקוזה (רירית) | לשכבת המוקוזה | שרירי הלשון |
| שריר אחר | גיד לגיד | שרירי בטן |
| פאסיה | התמזגות רקמות | שרירים שטחיים |
| סחוס, רצועות | דרך גידים | מפרקים שונים |
חריגים לשליטה רצונית:
שרירים רצוניים שקשה לשלוט בהם:
- שרירי הבעה (לא כולם יודעים להרים גבה)
- שרירי אוזניים
- שרירים בכף הרגל
שרירים “רצוניים” עם מרכיב אוטונומי:
- הסרעפת: שליטה רצונית מוגבלת, אך רצונית באופן חלקי
- שרירי נשימה: פעולה אוטומטית ברקע
עיקרון: יכולת השליטה תלויה בפיתוח האזור המוטורי במוח ואימון. שרירי שלד מושכים (לעולם אינם דוחפים) ע”י התכווצות.
ארכיטקטורת שריר השלד
מרכיבים אנטומיים
1. בטן השריר | Muscle Belly
- החלק המתכווץ - אזור ה”בשר”
- רקמת שריר אמיתית
- המקור לכוח
2. גיד | Tendon
- רקמת חיבור קולגנית צפופה סדירה
- מחבר שריר לעצם (או שריר לשריר)
- התמזגות עם הפריאוסטאום
- התכנסות רקמות החיבור שבתוך השריר בקצותיו על מנת לאחוז בנקודות האחיזה שלו
3. אפונאורוזה | Aponeurosis
- גיד מפושט, דמוי יריעה
- אופייני לשרירים רחבים ושטוחים
- דוגמאות:
- פלמר אפונאורוזה - כף היד
- פלנטר אפונאורוזה - כף הרגל
- אפונאורוזות של שרירי הבטן
מינוח שרירים - פענוח שמות
שמם של שרירי שלד נגזר לרוב מ:
- תפקיד - הפעולה שהם עושים
- מיקום - אזור החיבור שלהם
- צורה
- גודל יחסי
דוגמאות לפענוח:
Flexor Carpi Ulnaris
- Flexor - מכופף
- Carpi - את שורש כף היד
- Ulnaris - לכיוון האולנה
Extensor Digitorum
- Extensor - פושט
- Digitorum - של האצבעות
Flexor Digitorum Profundus
- Flexor - מכופף
- Digitorum - של האצבעות
- Profundus - עמוק (מרמז על קיום שריר שטחי)
צורות שרירים
המרצה פחות התעמק בנושא.
שרירים מעגליים/ספינקטריים | Circular/Sphincter
- תפקיד: פתיחה וסגירה של פתחים, מקיף פתחות גוף ושסתומים
- מאפשר היצרות במקרה הצורך
- דוגמאות:
- אורביקולריס אוריס (Orbicularis Oris) - סביב הפה
- אורביקולריס אוקולי (Orbicularis Oculi) - סביב העין
שרירים מקבילים | Parallel
- סיבים במקביל לציר הארוך
- יעילות מכנית מרבית
- שריר שטוח - בעל סיבים מקבילים (כמו שרירי הבטן האנטרו-לטרלית)
שריר דמוי כישור | Fusiform
- בעל בטן עגולה ומוארכת וקצוות דקים
- דוגמה: Biceps brachii
שריר מרובע | Quadrate
- צורה מרובעת
שרירים פנטיים (נוצתיים) | Pennate
- סיבים בזווית לגיד
- יתרון: יותר סיבים ביחידת נפח
- חיסרון: פיזור כוח לכיוונים שונים
- סוגים:
- חד-נוצי (Unipennate)
- דו-נוצי (Bipennate)
- רב-נוצי (Multipennate)
היסטולוגיה ופיזיולוגיה של שריר
היררכיה מבנית - מקטן לגדול
1. סרקומר | Sarcomere
- הגדרה: יחידת ההתכווצות הקטנה ביותר, המקטע המהווה את יחידת הכיווץ הבסיסית
- גבולות: בין שני Z-lines (שתי לוחיות Z)
- מרכיבים עיקריים:
- אקטין - חוטים דקים
- מיוזין - חוטים עבים
- מנגנון: חלבוני האקטין והמיוזין מתחברים זה לזה לסירוגין בעת הפעלה, והמחיצות שבקצוות הסרקומר נמשכות לכיוון המרכז - הגדלת חפיפה בין אקטין למיוזין
2. מיופיבריל | Myofibril
- מבנה: סרקומרים רבים מחוברים בטור בזה אחר זה
- כמות: מאות עד מאות אלפי סרקומרים
- אורך: תלוי באורך השריר
- תא בודד יכול להכיל עשרות אלפים או מאות אלפים של סרקומרים
3. סיב שריר (תא) | Muscle Fiber
- מבנה: מיופיברילים רבים עטופים בסרקולמה
- תא שריר מורכב מיחידות רבות של Myofibril
- מאפיינים:
- גרעינים רבים (היקפיים)
- סרקולמה (Sarcolemma) - קרום התא, מעטפת תא השריר
- סרקופלזמה (Sarcoplasm) - ציטופלזמה
- תא השריר הוא למעשה סיב ארוך המורכב ממקטעים חוזרים
4. פסיקל | Fascicle
- מבנה: אוסף סיבי שריר (תאי שריר צמודים זה לזה)
- עטיפה: אנדומיזיום (Endomysium) - שכבת רקמת חיבור בין תאי שריר
- תפקיד: יחידה תפקודית
- קליניקה: פסיקולציות - רעד ברמת הפסיקל
5. חבילה | Bundle
- מבנה: מספר פסיקלים (קבוצת סיבי שריר)
- עטיפה: פרימיזיום (Perimysium) - שכבת פאסציה עוטפת
6. שריר שלם | Whole Muscle
- מבנה: מספר חבילות
- עטיפה: אפימיזיום (Epimysium) - מעטפת השריר החיצונית
מעטפות רקמת החיבור
| רמה | מעטפת | תפקיד |
|---|---|---|
| סיב בודד | אנדומיזיום (Endomysium) | הפרדה בין סיבים |
| פסיקל | פרימיזיום (Perimysium) | ארגון סיבים ליחידות |
| שריר שלם | אפימיזיום (Epimysium) | עטיפה חיצונית |
חשוב: התכנסות כל המעטפות בקצוות יוצרת את הגיד. בקצוות השריר לא נמצאים חלבוני השריר אלא רק עטיפות רקמת החיבור היוצרות את הגיד.
נוירופיזיולוגיה של שריר
גירוי והפעלת שריר
- “כיווץ”/הפעלת שריר מתרחשת בתגובה לגירוי חשמלי המגיע מעמוד השדרה
- הפעלה מצטברת של אלפי סרקומרים המחוברים בטור בכל תא שריר מאפשרת משיכה של נקודות האחיזה של השריר
יחידה מוטורית | Motor Unit
הגדרה: נוירון מוטורי + כל סיבי השריר שהוא מעצבב (יחידה פונקציונאלית של הנוירון המוטורי ותאי השריר שהוא מפעיל)
מרכיבים:
- גוף הנוירון - בחוט השדרה או גזע המוח
- אקסון - סיב העצב המוליך
- סיבי שריר - המטרה
גודל יחידה מוטורית:
מספר סיבי השריר ביחידה מוטורית משתנה:
- שרירים עדינים (עין, אצבעות): 20-10 סיבים (אחד לכמה מאות)
- שרירים גסים (גב, ירך): 2000-1000 סיבים (אחד לכמה מאות)
עיקרון: כמות הסיבים ביחידה מוטורית תקבע כמה עדינה ומדויקת תהיה התנועה
עיקרון הגיוס | Recruitment
- יחידות קטנות מגויסות ראשונות
- הוספה הדרגתית של יחידות גדולות
- יוצר תנועה חלקה ומבוקרת
- עוצמת התנועה תקבע ע”י כמות היחידות המוטוריות המגויסות
גדילה והסתגלות של שריר
מנגנוני התפתחות
1. שלב נוירולוגי (0-6 שבועות)
- שיפור בתיאום
- למידה מוטורית
- עלייה בכוח ללא שינוי בנפח
- אופטימיזציה של גיוס יחידות מוטוריות
2. היפרטרופיה סרקופלזמית (6-12 שבועות)
- הגדלת נפח הנוזלים בתא
- “הכנת מקום” לחלבונים חדשים
- תחילת גידול נראה לעין
3. היפרטרופיה מיופיברילרית (12+ שבועות)
- סינתזה של חלבוני התכווצות חדשים
- עלייה במספר האקטין והמיוזין
- גידול “אמיתי” בכוח
- תרבוי ה-Myofibrils בתוך תא השריר עצמו
היפרטרופיה - גדילת שריר
מנגנונים:
- הגדלת סרקופלזמה - נפח הנוזל בתא
- הוספת חלבוני התכווצות - אקטין ומיוזין
- לא תוספת תאים - רק הגדלת תאים קיימים
תא שריר יכול לגדול (היפרטרופיה) בתגובה לעומס מופעל עליו
אטרופיה - דלדול שריר
מאפיינים: (הפוך מהיפרטרופיה)
- דלדול במסת השריר כתוצאה מחוסר הפעלה לתקופה ממושכת
- מתחילה תוך 48 שעות של חוסר פעילות
- בולטת במיוחד בארבע-ראשי
- הפיכה עם חזרה לפעילות
יכולת התחדשות
| סוג שריר | יכולת התחדשות | מנגנון |
|---|---|---|
| שלד | מוגבלת | תאי לוויין (Myoblasts) |
| חלק | בינונית | חלוקת תאים, Pericytes |
| לב | כמעט אפסית | היפרטרופיה בלבד |
שריר שלד:
- תאי לוויין (Myoblasts/Satellite cells) - תאים בסיסיים ליצירת תא שריר
- נמצאים על דפנות סיבי השריר
- מופעלים בפציעות קטנות
- יש בהם פוטנציאל להפוך ל-Myoblasts בעת הצורך
- יצירת תאי שריר חדשים מוגבלת ולא יכולה לפצות על פציעה נרחבת
מגבלות התחדשות:
- תא שריר שנפגע לא יכול להתפצל או לגדול מחדש
- קרעים נרחבים: לא יכולים להשתקם למצב המקורי
- תיקון ברקמת חיבור: הקרע מתמלא ברקמת צלקת פיברוטית
- השפעה תפקודית:
- אובדן חלקי של כוח
- שמירה על רצף תפקודי
- לא בהכרח נכות קבועה
דוגמה קלינית: קרע בשריר התאומים (גסטרוקנמיוס) בספורט - נוצר דימום, רקמת צלקת ממלאת את החלל, השריר נשאר מחובר אך עם ירידה בכוח
שריר חלק:
- יכול גם הוא לגדול בתגובה לעליה בדרישה התפקודית (כמו בשריר הרחם בזמן הריון)
- התאים יכולים לא רק לגדול במסתם אלא גם במספרם על ידי חלוקה
- תאים יכולים לגדול גם באמצעות מנגנון נוסף, מתאים שונים לגמרי הקרויים Pericytes הנמצאים לדוגמא בדופן כלי הדם
שריר הלב:
- תאי הלוויין הקיימים בשריר שלד אינם קיימים בשריר הלב
- לאחר טראומה לשריר הלב (כגון MI - Myocardial Infarct) לא תתאפשר גדילה של רקמה חלופית לאזור שנפגע
- שריר הלב יכול לגדול רק בהיפרטרופיה של תאים קיימים
היפרטרופיה של שריר הלב
סיבות:
- פעילות גופנית אינטנסיבית
- מחלות לב (אי ספיקה)
- השמנת יתר
סיכונים:
- הגדלת חללים
- פגיעה בתפקוד השאיבה
- אי ספיקת לב
מושגי יסוד בביומכניקה
נקודות אחיזה של שריר
טרמינולוגיה מודרנית:
במקום המושגים Origin & Insertion (תחל ואחז), כיום נוטים להשתמש במונחים:
- Proximal Attachment - נקודת אחיזה קרובה (פרוקסימלית)
- Distal Attachment - נקודת אחיזה רחוקה (דיסטלית)
עיקרון הפעולה:
שריר תמיד שואף לקרב את נקודות האחיזה שלו זו לזו
הנקודה המתניעה תלויה בקיבוע:
- בדרך כלל: הדיסטלי מתקרב לפרוקסימלי (האחז הדיסטלי/החופשי יותר לנוע מתקרב אל עבר האחז הפרוקסימאלי/המקובע יותר)
- חריגים: תלוי במצב הגוף ונקודת הקיבוע
דוגמה - שריר הבייספס:
| מצב | נקודת קיבוע | תנועה |
|---|---|---|
| כיפוף מרפק רגיל | שכמה מקובעת | אמה מתקרבת לשכמה |
| עליית מתח | אמה מקובעת (אחיזה) | גוף נמשך לאמה |
טונוס שריר | Muscle Tone
הגדרה: מצב דריכות בסיסי של השריר בזמן ערות. כיווץ בסיסי בו נמצאים שרירי אדם הנמצא בהכרה.
מאפיינים של טונוס
- קיים תמיד באדם ער
- מאפשר תגובה מהירה
- יורד בשינה ובהרדמה
- עולה במצבי דחק
- כיווץ שאינו אמור לייצר תנועה, אלא:
- להקנות איתנות בסיסית למסת השריר
- יציבות מפרקית
- מוכנות לכיווץ
- שמירה על יציבה
מצבים פתולוגיים:
היפרטוניה (טונוס מוגבר)
- שכיח לאחר אירוע מוחי
- תבנית כיפוף אופיינית בגפה עליונה
- התכווצות כרונית של שרירים
היפוטוניה (טונוס מופחת)
- “תינוק רפוי” - Floppy Baby
- קושי בהרמת ראש ויציבה
- טיפול: גירוי וסטיבולרי (טרמפולינה, כדור)
רפלקסים | Reflexes
הגדרה: תגובה אוטומטית, מהירה ומגנה לגירוי
מעגל הרפלקס:
גירוי (מתיחה) ← חיישן בשריר/גיד ←
עצב תחושתי ← חוט השדרה (קרן אחורית) ←
סינפסה ← עצב מוטורי (קרן קדמית) ←
התכווצות שריר
Muscle Spindle - איברים יעודיים:
- בין סיבי השריר והגידים ישנם איברים יעודיים הרגישים לשינוי במתח הרקמה וקרויים Muscle Spindle
- שינוי מהיר במתח רקמת השריר או הגיד שולח גירוי תחושתי לעמוד השדרה ויוצר תגובת הגנה מוטורית המפעילה את השריר
רפלקס הפיקה (Patellar Reflex) - רפלקס מתיחה
מנגנון:
- מכה על רצועת הפיקה
- מתיחה מהירה של הארבע-ראשי
- אות תחושתי לחוט השדרה
- תגובת התכווצות מגנה
- אקסטנשן של הברך
חשיבות קלינית:
- בדיקת תקינות השריר
- בדיקת הולכה עצבית
- הערכת סגמנט בחוט השדרה
- איתור פריצת דיסק
סוגי התכווצות שריר
שלושה סוגי הפעלה
1. התכווצות קונצנטרית | Concentric
- הגדרה: קיצור השריר, עליה בטונוס שריר תוך כדי התקצרותו
- מאפיין: נקודות האחיזה מתקרבות
- דוגמה: הרמת משקולת
2. התכווצות איזומטרית | Isometric
- הגדרה: מתח ללא שינוי אורך, עליה בטונוס שריר מבלי ליצור תנועה במפרק או שינוי באורך השריר
- מאפיין: אורך קבוע, כוח קבוע
- דוגמה: החזקת משקולת במקום
3. התכווצות אקסצנטרית | Eccentric
- הגדרה: התארכות תוך התנגדות, עליה בטונוס שריר תוך כדי התארכותו
- מאפיין: בלימה מבוקרת
- כוח: חזק ב-40% מקונצנטרי
- דוגמה: הורדת משקולת לאט
ניתוח תנועה - דוגמאות
שכיבות סמיכה:
| שלב | שריר פעיל | סוג התכווצות | התנגדות |
|---|---|---|---|
| ירידה | טרייספס | אקסצנטרית | גרביטציה |
| עלייה | טרייספס | קונצנטרית | גרביטציה |
הסבר: גרביטציה מושכת למטה - בירידה צריך לבלום, בעלייה צריך להתגבר
קימה מישיבה:
| שלב | שריר פעיל | סוג התכווצות |
|---|---|---|
| התיישבות | ארבע-ראשי | אקסצנטרית |
| קימה | ארבע-ראשי | קונצנטרית |
תפקידי שרירים
סיווג תפקודי
אגוניסט (Prime Mover)
- השריר העיקרי בתנועה המבצע תנועה מסוימת במפרק
- מתמחה בתנועה ספציפית
- דוגמה: ברכיאליס בכיפוף מרפק
סינרגיסט (Synergist)
- עוזר לאגוניסט
- שריר המסייע לשריר העיקרי בביצוע תנועה מסוימת
- משתתף בתנועה
- דוגמה: בייספס עוזר לברכיאליס
אנטגוניסט (Antagonist)
- מבצע תנועה הפוכה לאגוניסט
- מייצב ומבקר
- בכך יכול להתנגד לתנועה ולווסת אותה
- דוגמה: טרייספס מול בייספס
פיקסייטור (Fixator)
- שריר המקבע את האזור הפרוקסימאלי לצורך ביצוע תנועה באזור הדיסטלי
קו-קונטרקציה | Co-contraction
הפעלה משותפת של אגוניסט ואנטגוניסט - כיווץ של האגוניסט והאנטגוניסט יחדיו
מטרות:
- יציבות מפרק
- תנועה מדויקת
- ביטול תנועות לא רצויות
דוגמה:
- Flexor Carpi Ulnaris + Extensor Carpi Ulnaris = אדוקציה טהורה של כף היד
סיווג נוסף - לפי תפקוד:
שרירים מייצבים
- שרירים שתפקידם העיקרי הוא ליצור יציבות של מפרק או אזור
- מאופיינים ביכולת לייצר מתח מתון לאורך זמן
- דוגמה: שרירי יציבה
שרירים מניעים
- שרירים שתפקידם העיקרי להניע מפרק ולייצר כוח
- מאופיינים ביכולתם לייצר מתח רב לזמן קצר
- דוגמה: שריר התאומים
סיבי שריר וסיווגם
סוגי סיבים
| מאפיין | סיבי Type I (אדומים/טונים) | סיבי Type II (לבנים/פאזים) |
|---|---|---|
| צבע | אדום | לבן |
| מטבוליזם | אירובי - זרחון חמצני | אנאירובי - תסיסה |
| עייפות | עמיד | מהיר |
| כוח | נמוך-בינוני | גבוה |
| תפקיד | סיבולת, עבודה לאורך זמן | כוח מתפרץ, פיתוח כוח רב לזמן קצר |
| דוגמה | סולאוס | גסטרוקנמיוס |
| אימון | אירובי/שרירי סיבולת ויציבה | אנארובי |
| תוצר | - | חומצת חלב |
תכונות נוספות:
שרירים אדומים (Type I):
- עשירים במרכיבים המאפשרים פעולה אירובית המבוססת על זרחון חמצני
- שרירים המיומנים בעבודה לאורך זמן
שרירים לבנים (Type II):
- עשירים במרכיבים המאפשרים פעילות המבוססת על תסיסה
- מפיקים כתוצאה מכך חומצת חלב
- שרירים המיומנים בפיתוח כוח רב לזמן קצר
הבדלים גנטיים ואימון
- הרכב הסיבים נקבע גנטית
- אימון משפר תפקוד אך לא משנה סוג
- החלפה אפשרית רק בהעתקה עצבית (ניסויית)
- בכל השרירים ישנם שילובים בין סוגי הסיבים הללו וכמותם היחסית תקבע את סוג השריר
שרירים דו-מפרקיים
הגדרה
שרירים אשר עוברים על פני יותר מאשר מפרק אחד ולכן משפיעים ומושפעים ממנח של מספר מפרקים
דוגמה: שרירי ה-Hamstrings
עקרונות מתיחה
כדי למתוח שריר דו-מפרקי, יש להפוך את כל התנועות שהוא מבצע
מתיחה של שריר = ביצוע תנועה הפוכה מפעולתו
דוגמאות:
בייספס:
- תנועות: פלקציה בכתף + פלקציה במרפק + סופינציה
- מתיחה: אקסטנשן בכתף + אקסטנשן במרפק + פרונציה
המסטרינג:
- תנועות: פלקציה בברך + אקסטנשן בירך
- מתיחה: אקסטנשן בברך + פלקציה בירך
מבנים נלווים במערכת התנועה
בורסה | Bursa
הגדרה: שקיק סינוביאלי להפחתת חיכוך - שק סגור של ממברנה המכיל נוזל סינוביאלי
מאפיינים:
- מעטפת כפולה
- מכילה נוזל סינוביאלי
- ממוקמת בין מבנים נעים
- נועד להפחית חיכוך בין איברים הנעים זה כנגד זה
פתולוגיה:
- בורסיטיס - דלקת הבורסה
- “מים בברך” - הצטברות נוזל
Tendon Sheath - מעטפת גידית
- מכילה שכבה סינוביאלית פנימית ושכבה פיברוטית חיצונית
פאסיה | Fascia
הגדרה: רקמת חיבור המפרידה ומאגדת שרירים - רקמת חיבור העוטפת/”אורזת” ומפרידה בין איברים אנטומיים שונים בגוף
תפקידים:
- חלוקה למדורים (Compartments) - בגפיים יוצרת מדורים לקבוצות שרירים בעלי תפקוד ועצבוב דומה
- הפרדה בין קבוצות שרירים
- מעבר כלי דם ועצבים
- משמשת כנקודת אחיזה לשרירים, נותנת להם כיווניות
- משפרת ניקוז ורידי
רטינקולום | Retinaculum
הגדרה: התעבות של פאסיה סביב מפרקים - התעבות פאסציאלית בסמוך למפרקים שונים
תפקיד:
- מחזיקה את הגידים העוברים על פני המפרק במקומם
- מניעת “קשתות” של גידים
- שמירה על גידים קרוב למפרק
- יעילות מכנית
דוגמאות:
- Flexor Retinaculum - כף יד
- Extensor Retinaculum - כף יד וקרסול
דרמטום ומיוטום
דרמטום | Dermatome
הגדרה: אזור עור המעוצבב מסגמנט אחד בחוט השדרה
דוגמאות:
- C6 - צד לטרלי של אמה ואגודל
- C7 - אצבע אמצעית
- C8 - זרת
חשיבות קלינית:
- איתור גובה פגיעה בחוט השדרה
- אבחון פריצת דיסק
מיוטום | Myotome
הגדרה: קבוצת שרירים המעוצבבת מסגמנט אחד - מסה שרירית חד צדדית המקבלת עצבוב מוטורי מאותו עצב ספינאלי
יישום קליני:
- הערכת פגיעה עצבית
- תכנון שיקום
- פרוגנוזה
נקודות מפתח קליניות
1. פגיעות בפלטת הגדילה
- עלולות לגרום לעצירת גדילה
- שכיחות בילדים ומתבגרים
- דורשות טיפול זהיר
2. חשיבות הפריאוסטאום
- קריטי להחלמת שברים
- מקור לאוסטאובלסטים
- נקודת עיגון לגידים
3. פסיקולציות
- רמז לפגיעה עצבית-שרירית
- אבחנה מבדלת: עייפות, ALS, חסרים תזונתיים
4. רבדומיוליזה
- פירוק שריר מסיבי
- שחרור מיוגלובין
- סיכון לפגיעה כלייתית
5. עקרון הספציפיות באימון
- התאמת אימון למטרה
- כוח מול סיבולת
- סיבים מהירים מול איטיים
נקודות מפתח לזכירה
- התכווצות אקסצנטרית - החזקה ביותר (40%+)
- טונוס - דריכות בסיסית, לא התכווצות (כיווץ שאינו אמור לייצר תנועה)
- רפלקסים - מעגל הגנה אוטומטי
- קו-קונטרקציה - יציבות ודיוק
- סיבי שריר - הרכב גנטי קבוע
- מתיחה - הפוך מכל התנועות (תנועה הפוכה מפעולתו)
- אטרופיה - מתחילה תוך 48 שעות
- שרירים מושכים - לעולם אינם דוחפים, פועלים ע”י התכווצות
- בורסה ו-Tendon Sheath - הפחתת חיכוך והגנה על גידים
- פאסיה - ארגון, תמיכה וניקוז
סיכום
מערכת השלד והשריר פועלות בשילוב ליצירת תנועה:
- העצמות מספקות מערכת מנופים
- המפרקים מאפשרים תנועה
- השרירים מספקים כוח
- הגידים מעבירים כוח
- מערכת העצבים מבקרת ומתאמת
הבנת המבנה ההיררכי והקשרים בין המערכות חיונית להבנת פתולוגיות ולתכנון טיפול.
דור פסקל