מבוא - למה גליקוגן?
הצורך במאגרי גלוקוז
יש צורך קריטי לשמור על רמות קבועות של גלוקוז בדם ובתאים:
| איבר | תפקיד הגליקוגן |
|---|---|
| כבד | שמירה על הומאוסטזיס - רמות גלוקוז יציבות בדם |
| שריר | מקור אנרגיה מיידי לפעילות גופנית |
גליקוגן = מחסן של גלוקוז בתאים
הבדל חשוב: גליקוגן מהתזונה לעומת גליקוגן תוך-תאי
| מקור | מסלול |
|---|---|
| תוך-תאי (גליקוגן) | גליקוגן ← גלוקוז-1-פוספט ← גלוקוז-6-פוספט |
| תזונה (עמילן) | עמילן ← (אלפא-אמילאז) ← גלוקוז ← גלוקוז-6-פוספט |
נקודה חשובה למבחן:
גלוקוז-1-פוספטמגיע רק מפירוק גליקוגן תוך-תאי, לא מהתזונה!
חלק א’: מבנה הגליקוגן
מבנה כללי
הלב של כל מולקולת גליקוגן = חלבון גליקוגנין
מסביב לחלבון נקשרות מולקולות גלוקוז ויוצרות:
- שרשראות ליניאריות (קשר
α-1,4) - הסתעפויות (קשר
α-1,6)
המבנה המסועף נותן שטח פנים גדול לאנזימים שמסנתזים או מפרקים.
ארגון פיזי - גרנולות
Beta granules (β-granules)
↓
~20 nm
One or a few glycogen molecules
~50,000 glucose units
↓
Alpha granules (α-granules)
200-300 glycogen molecules
Central storage for homeostasis
חלק ב’: פירוק גליקוגן (Glycogenolysis)
שלושת האנזימים המעורבים
| אנזים | תפקיד | תוצר |
|---|---|---|
| גליקוגן פוספורילאז | חותך קשר α-1,4 | גלוקוז-1-פוספט |
| דה-ברנצ’ינג אנזים | מטפל בהסתעפויות | גלוקוז חופשי + העברת שרשרת |
| פוספוגלוקומוטאז | ממיר מבנה | גלוקוז-6-פוספט |
תהליך הפירוק
שלב 1: גליקוגן פוספורילאז
- חותך מולקולות גלוקוז אחת אחת מהקצה הלא-מחזר
- עוצר 4 יחידות לפני ההסתעפות
- לא יכול לחתוך קשר
α-1,6!
Glycogen chain (non-reducing end) ──→ Glucose-1-phosphate + shortened glycogen chain
(α-1,4 glycosidic bond cleaved)
שלב 2: דה-ברנצ’ינג אנזים (שתי פעילויות!)
פעילות 1 - טרנספראז:
- לוקח 3 מולקולות גלוקוז מההסתעפות
- מעביר אותן לשרשרת הראשית
פעילות 2 - גלוקוזידאז:
- חותך את הגלוקוז האחרון (קשר
α-1,6) - משחרר גלוקוז חופשי (לא גלוקוז-1-פוספט!)
למבחן: רוב הגלוקוז משתחרר כגלוקוז-1-פוספט, אבל יש גם שחרור של גלוקוז חופשי מההסתעפויות!
שלב 3: פוספוגלוקומוטאז (מוטאז)
גלוקוז-1-פוספט ──← גלוקוז-6-פוספט
- מוטאז = שינוי מבני באותה מולקולה
- מעביר את הפוספט מפחמן 1 לפחמן 6
- עכשיו המולקולה יכולה להיכנס לגליקוליזה!
מה קורה בכבד לעומת בשריר?
בשריר - לגליקוליזה
השריר “חושב על עצמו” - צריך אנרגיה לפעילות
Glucose-6-phosphate ──→ Glycolysis ──→ ATP
בכבד - שחרור לדם
התהליך בכבד:
- גלוקוז-6-פוספט נכנס ל-ER דרך טרנספורטר
- גלוקוז-6-פוספטאז (קיים רק בכבד!) מסיר את הפוספט
- גלוקוז חופשי יוצא מה-ER לציטוזול
- יוצא לדם דרך
GLUT2
Glucose-6-phosphate ──→ (ER) ──→ Glucose-6-phosphatase ──→ Glucose
↓
GLUT2 ──→ Blood
הכבד “חושב גלובלי” - שומר על רמות גלוקוז תקינות לכל הגוף
חלק ג’: סינתזה של גליקוגן (Glycogenesis)
UDP-גלוקוז - הסוכר הנוקלאוטידי
יצירת UDP-גלוקוז
Glucose ──→ Glucose-6-phosphate ──→ Glucose-1-phosphate
↓
UDP-glucose pyrophosphorylase
↓
UTP + Glucose-1-phosphate ──→ UDP-glucose + PPi
למה UDP-גלוקוז?
| יתרון | הסבר |
|---|---|
| בלתי הפיך | הופך את התהליך לכיוון אחד |
| קבוצה עוזבת טובה | UDP משתחרר בקלות |
| ספציפיות | אתרי קישור ייחודיים לאנזימים |
גליקוגן סינתאז
התפקיד: מוסיף מולקולות גלוקוז לשרשרת הגליקוגן
UDP-glucose + Glycogen chain ──→ Elongated glycogen chain + UDP
(α-1,4 bond)
- יוצר רק קשרים α-1,4 (ליניאריים)
- לא יכול להתחיל שרשרת חדשה מאפס!
גליקוגנין - הפריימר
שאלת מבחן נפוצה!
הבעיה: גליקוגן סינתאז לא יכול להתחיל סינתזה על חלבון גליקוגנין ישירות
הפתרון: גליקוגנין עושה אוטוקטליזה
התהליך
- גליקוגנין קושר
UDP-גלוקוזלטירוזין 194 - מוסיף עוד מולקולות גלוקוז (אוטוקטליזה)
- אחרי 7~ מולקולות גלוקוז -
גליקוגן סינתאזמתחיל לעבוד
Glycogenin ──→ Glycogenin + ~7 glucose units ──→ Glycogen synthase starts
(autocatalysis)
Branching enzyme - יצירת הסתעפויות
התפקיד: יוצר קשרי α-1,6 (הסתעפויות)
התהליך
- מחכה לשרשרת של 11+ יחידות גלוקוז
- חותך קטע של 7~ גלוקוזים
- מעביר ויוצר קשר
α-1,6חדש
Linear chain (11+ glucose units)
↓
Branching enzyme
↓
Chain with new α-1,6 branch
חלק ד’: רגולציה של מטבוליזם גליקוגן
עקרון מרכזי: פירוק וסינתזה הם תהליכים הפוכים שמווסתים בצורה הפוכה!
| מצב | פירוק | סינתזה |
|---|---|---|
| רעב / מאמץ | ↑ | ↓ |
| שובע | ↓ | ↑ |
רגולציה של גליקוגן פוספורילאז
שתי צורות של האנזים
| צורה | מצב | פוספורילציה |
|---|---|---|
| פוספורילאז a | פעיל | + פוספט |
| פוספורילאז b | פחות פעיל | - פוספט |
מנגנון ההפעלה (בשריר)
Epinephrine / Glucagon
↓
GPCR ──→ cAMP
↓
PKA (active)
↓
Phosphorylase kinase (active)
↓
Phosphorylase b ──→ Phosphorylase a (active)
↓
Glycogen breakdown ↑
מנגנון הכיבוי
PP1 (phosphatase)
↓
Phosphorylase a ──→ Phosphorylase b (less active)
↓
Glycogen breakdown ↓
הבדלים בין שריר לכבד
בשריר
- אדרנלין מפעיל את הפירוק
- סידן ($\ce{Ca^{2+}}$) גם מפעיל (סימן לכיווץ שרירים!)
AMPמפעיל אלוסטרית (סימן לאנרגיה נמוכה)
בכבד
- גלוקגון מפעיל את הפירוק
- גלוקוז מעכב אלוסטרית (כשיש מספיק - לא צריך לפרק)
- איזואנזים שונה עם אתר קישור לגלוקוז
בכבד: כשיש הרבה גלוקוז בדם, הוא נקשר ל-
Glycogen Phosphorylase a(הצורה המזורחנת והפעילה).הקישור הזה משנה את המבנה של האנזים כך שהפוספט “נגיש” יותר ל-
PP1. ואזPP1עושה דה-פוספורילציה (מסיר את הפוספט) וממיר את האנזים ל-Phosphorylase b- הצורה הלא-פעילה.תוצאה: פירוק
גליקוגןבכבד נחלש/נעצר כשגלוקוז גבוה.
רגולציה של גליקוגן סינתאז
שתי צורות של האנזים
| צורה | מצב | פוספורילציה |
|---|---|---|
| סינתאז a | פעיל | - פוספט |
| סינתאז b | פחות פעיל | + פוספט |
שימו לב! זה הפוך מפוספורילאז! פוספורילציה מכבה את הסינתאז
GSK-3 (Glycogen Synthase Kinase 3)
התפקיד: עושה פוספורילציה (מכבה) את גליקוגן סינתאז
מנגנון פעולה מיוחד
CKII(קזאין קינאז 2) עושה זרחון ראשוני (פוספורילציה ראשונית) (עמדה+4)- זה יוצר אתר עיגון ל-GSK-3
- GSK-3 נקשר לגליקוגן סינתאז ועושה 3 פוספורילציות נוספות (עמדות
0,-4,-8) - גליקוגן סינתאז נכבה
Synthase a (active)
↓ CKII (priming phosphorylation at +4)
↓ GSK-3 (3 additional phosphorylations)
Synthase b (inactive)
למבחן: GSK-3 לא יכול לעבוד ישירות על הסינתאז - צריך קודם פוספורילציה על ידי CKII!
איך אינסולין מפעיל סינתזה?
אינסולין פועל בשני כיוונים:
כיוון 1: הפעלת PP1
Insulin ──→ PP1 (active) ──→ Dephosphorylation of synthase ──→ Synthase active
כיוון 2: עיכוב GSK-3
Insulin ──→ PKB (active) ──→ Phosphorylation of GSK-3 ──→ GSK-3 inhibited
התוצאה: סינתאז נשאר פעיל ומסנתז גליקוגן!
פסאודו-סובסטרט של GSK-3
מנגנון נוסף לכיבוי GSK-3:
- PKA או PKB עושים פוספורילציה על הקצה ה-N-טרמינלי של GSK-3
- זה גורם לאנזים “להיסגר על עצמו”
- האתר הפעיל נחסם
- נקרא פסאודו-סובסטרט - האנזים “חושב” שהוא קשור לסובסטרט
חלק ה’: חומצות אמינו שעוברות פוספורילציה
חשוב לדעת למבחן!
שלוש חומצות אמינו בלבד יכולות לעבור פוספורילציה:
| חומצה | קיצור |
|---|---|
| סרין (Serine) | Ser, S |
| תראונין (Threonine) | Thr, T |
| טירוזין (Tyrosine) | Tyr, Y |
מה משותף להן? כולן מכילות קבוצת $\ce{-OH}$ על השרשרת הצדדית
חלק ו’: סיכום פיזיולוגי
מצב שובע (אחרי ארוחה)
Blood glucose ↑
↓
Insulin ↑
↓
┌───────────────────────────────────────┐
│ │
│ PP1 ↑ → Synthase active → Synthesis ↑ │
│ │
│ GSK-3 ↓ → Synthase remains active │
│ │
│ Phosphorylase ↓ → Breakdown ↓ │
│ │
│ Glycolysis ↑ (glucose available) │
│ │
└───────────────────────────────────────┘
תוצאה: מאגרים נבנים, גלוקוז מנוצל
מצב רעב / מאמץ
Blood glucose ↓
↓
Glucagon ↑ (liver) / Epinephrine ↑ (muscle)
↓
┌─────────────────────────────────────┐
│ │
│ cAMP ↑ → PKA ↑ │
│ │
│ Phosphorylase kinase ↑ │
│ │
│ Phosphorylase ↑ → Glycogen breakdown ↑ │
│ │
│ Synthase ↓ → Synthesis ↓ │
│ │
│ Glycolysis ↑ (ATP needed!) │
│ │
└─────────────────────────────────────┘
תוצאה: מאגרים מפורקים, אנרגיה מיוצרת
הבדל בין כבד לשריר
| פרמטר | כבד | שריר |
|---|---|---|
| הורמון מפעיל | גלוקגון | אדרנלין |
| יש רצפטור לגלוקגון? | כן | לא |
| מטרת הפירוק | שחרור גלוקוז לדם | ייצור ATP מקומי |
| גלוקוז-6-פוספטאז | יש | אין |
| תפקיד | הומאוסטזיס גלובלי | צרכים מקומיים |
שאלה לדוגמה (מהשיעור)
שאלה: במצבים שבהם רמות האנרגיה בתא נמוכות, קצב פירוק הגליקוגן עולה באופן משמעותי, כאשר רמות הגלוקוז בדם אינן משתנות. איזה גורם תוך-תאי אחראי להגברת הפעילות, בסבירות גבוהה.
אפשרויות:
- א. עלייה ברמות
AMPבתוך השריר - ב. עלייה ברמות גלוקוז חופשי בדם
- ג. ירידה ברמת
AMP - ד. עלייה ברמת
גלוקוז-6-פוספטבשריר
פתרון
תשובה: א
הסבר:
- AMP = סימן לאנרגיה נמוכה (ATP → ADP → AMP)
- AMP מפעיל אלוסטרית את פוספורילאז בשריר
- גלוקוז בדם לא משתנה ← לא ב’
- ירידה ב-AMP תוריד פירוק ← לא ג’
- עלייה בגלוקוז-6-פוספט תעכב ← לא ד’
מושגים מרכזיים
| מושג | הגדרה |
|---|---|
| גליקוגנוליזיס | פירוק גליקוגן |
| גליקוגנזיס | סינתזה של גליקוגן |
| גליקוליזה | פירוק גלוקוז ליצירת ATP |
| גלוקונאוגנזה | יצירת גלוקוז ממקורות לא-סוכריים |
| גליקוגנין | חלבון הליבה של גליקוגן |
| גליקוגן | פולימר מאגר של גלוקוז |
| גלוקגון | הורמון שמעלה גלוקוז בדם |
נקודות מפתח
- גלוקוז-1-פוספט = מפירוק גליקוגן תוך-תאי בלבד
- דה-ברנצ’ינג אנזים = שתי פעילויות (טרנספראז + גלוקוזידאז)
- גליקוגנין = פריימר, עושה אוטוקטליזה, 7 גלוקוזים לפני שסינתאז מתחיל
- GSK-3 = צריך פוספורילציה מקדימה על ידי CKII
- פוספורילציה: רק סרין, תראונין, טירוזין
- פוספורילאז: פוספט = פעיל
- סינתאז: פוספט = לא פעיל (הפוך!)
- כבד vs שריר: גלוקגון עובד רק בכבד
- AMP: מפעיל פוספורילאז בשריר (סימן לאנרגיה נמוכה)
שאלות מומצאות לתרגול
שאלה 1: גליקוגנין והתחלת סינתזה
גליקוגן סינתאז לא יכול להתחיל סינתזה של גליקוגן מאפס. כיצד נפתרת הבעיה הזו?
- גליקוגן סינתאז נקשר ישירות לחלבון גליקוגנין ומתחיל לעבוד.
- גליקוגנין עושה אוטוקטליזה ומוסיף כ-7 מולקולות גלוקוז, ורק אז גליקוגן סינתאז מתחיל לעבוד.
- Branching enzyme יוצר את השרשרת הראשונה וגליקוגן סינתאז ממשיך.
- UDP-גלוקוז נקשר ישירות לגליקוגנין ללא צורך באנזים.
פתרון
התשובה הנכונה היא (2).
הבעיה: גליקוגן סינתאז לא יכול להתחיל סינתזה על חלבון גליקוגנין ישירות - הוא יכול רק להאריך שרשרת קיימת.
הפתרון - גליקוגנין עושה אוטוקטליזה:
| שלב | מה קורה |
|---|---|
| 1 | גליקוגנין קושר UDP-גלוקוז לטירוזין 194 |
| 2 | גליקוגנין מוסיף עוד מולקולות גלוקוז (אוטוקטליזה) |
| 3 | אחרי ~7 מולקולות גלוקוז - גליקוגן סינתאז מתחיל לעבוד |
Glycogenin → Glycogenin + ~7 glucose → Glycogen synthase starts
(autocatalysis)
למה זה חשוב?
- גליקוגנין הוא ה”לב” של כל מולקולת גליקוגן
- בלעדיו לא יכולה להתחיל סינתזה של גליקוגן חדש
שאלה 2: רגולציה הפוכה של פוספורילאז וסינתאז
מה ההבדל בהשפעת הפוספורילציה על גליקוגן פוספורילאז לעומת גליקוגן סינתאז?
- פוספורילציה מפעילה את שניהם.
- פוספורילציה מכבה את שניהם.
- פוספורילציה מפעילה את פוספורילאז ומכבה את סינתאז.
- פוספורילציה מכבה את פוספורילאז ומפעילה את סינתאז.
פתרון
התשובה הנכונה היא (3).
רגולציה הפוכה - עיקרון מרכזי!
| אנזים | + פוספט | - פוספט |
|---|---|---|
| גליקוגן פוספורילאז | פעיל (צורה a) | פחות פעיל (צורה b) |
| גליקוגן סינתאז | פחות פעיל (צורה b) | פעיל (צורה a) |
למה זה הגיוני פיזיולוגית?
במצב רעב/מאמץ:
- גלוקגון/אדרנלין ← cAMP ← PKA
- PKA עושה פוספורילציה
- פוספורילאז נדלק (פירוק גליקוגן ↑)
- סינתאז נכבה (סינתזה ↓)
במצב שובע:
- אינסולין ← PP1
- PP1 מסיר פוספט
- פוספורילאז נכבה (פירוק ↓)
- סינתאז נדלק (סינתזה ↑)
זה מבטיח שפירוק וסינתזה לא יקרו בו-זמנית!
שאלה 3: ההבדל בין כבד לשריר
מדוע גלוקוז שמשתחרר מגליקוגן בשריר לא יכול לצאת לדם, בעוד שבכבד הוא כן יכול?
- לשריר אין את הטרנספורטר GLUT2.
- לשריר אין את האנזים גלוקוז-6-פוספטאז, ולכן גלוקוז-6-פוספט לא יכול להפוך לגלוקוז חופשי.
- השריר צורך את כל הגלוקוז מיד ולכן לא נשאר עודף.
- גליקוגן פוספורילאז בשריר מייצר תוצר שונה מזה שבכבד.
פתרון
התשובה הנכונה היא (2).
ההבדל המרכזי: גלוקוז-6-פוספטאז
| פרמטר | כבד | שריר |
|---|---|---|
| גלוקוז-6-פוספטאז | יש | אין |
| מטרת הפירוק | שחרור גלוקוז לדם | ייצור ATP מקומי |
| תפקיד | הומאוסטזיס גלובלי | צרכים מקומיים |
מה קורה בכבד:
Glucose-6-phosphate → (ER) → Glucose-6-phosphatase → Glucose → GLUT2 → Blood
מה קורה בשריר:
Glucose-6-phosphate → Glycolysis → ATP
- גלוקוז-6-פוספט לא יכול לצאת מהתא (יש לו מטען)
- רק גלוקוז חופשי יכול לעבור דרך GLUT
- בלי גלוקוז-6-פוספטאז ← אין גלוקוז חופשי ← אין יציאה לדם
המשמעות הפיזיולוגית:
- הכבד “חושב גלובלי” - שומר על רמות גלוקוז לכל הגוף
- השריר “חושב על עצמו” - משתמש בגליקוגן לאנרגיה מקומית