הרקע – למה הנושא חשוב
בשנת 2018 פרצה מגיפת חצבת בישראל עם כ-5,000 מקרים. תנועת מתנגדי החיסונים קיימת כבר שנים, עם קבוצות כמו “חיסונים – בחירה מושכלת” ופעילים שמפיצים מידע מטעה ברשתות החברתיות.
מדוע חיסונים חשובים – דוגמת החצבת
החצבת היא מחלה מדבקת ביותר. אם היה נכנס לכיתה חולה חצבת והיה יוצא, גם אם כולם מחוסנים בשתי מנות (הגנה של כ-98%), עדיין אחד או שניים היו נדבקים. במחלה כל כך מדבקת, ירידה קטנה בשיעורי החיסון מובילה לאלפי חולים.
ההבדל בין חיסונים:
- יש חיסונים שמגנים רק על המחוסן (כמו טטנוס)
- יש חיסונים שמגנים בעיקר על הסביבה (כמו פוליו פומי)
- רוב החיסונים מגנים גם על הפרט וגם על הקהילה
סטטיסטיקה וקריאת נתונים נכונה
דוגמה מצה”ל: חייל הגיע מאוקראינה עם חצבת. בפלוגה שלו, חצי מהנדבקים היו מחוסנים וחצי לא. האם זה אומר שהחיסון לא עובד?
לא. צריך לשאול: כמה חיילים יש בפלוגה? אם יש 100 חיילים ו-90% מחוסנים, אז מתוך 10 לא-מחוסנים נדבקו 9, ומתוך 90 מחוסנים נדבק רק 1. היחס הוא 9:1 לטובת החיסון, למרות שבמספרים מוחלטים נראה “חצי-חצי”.
המסר: כשרואים כותרת כמו “נדבק תינוק מחוסן” – זה צפוי במגיפה. קודם נדבקים הלא-מחוסנים, ואחר כך גם מחוסנים בודדים. אבל ככל שיש יותר מחוסנים, הסיכוי של הווירוס להמשיך להתפשט קטן.
תופעות לוואי של חיסון החצבת – לדעת את הנתונים
כדי להיות אמינים מול הורים, צריך להכיר גם את תופעות הלוואי:
- 20% יפתחו חום (בימים 5-12 אחרי החיסון)
- 5% יפתחו הגדלה זמנית של בלוטות לימפה
- 1:50,000 – ITP (ירידה בטסיות) – תופעה רצינית אך נדירה
למה בכל זאת מחסנים? ניהול סיכונים. החצבת גורמת לאשפוז ב-1:4, דלקת ריאות ב-1:10, ומוות. בנוסף, יש SSPE – דלקת מוח שמתפתחת 7 שנים אחרי ההחלמה ומובילה למוות איטי (1:700 חולים).
הטענות המרכזיות של מתנגדי חיסונים
חיסון MMR גורם לאוטיזם – הופרך לחלוטין. מבוסס על מחקר מזויף של ויקפילד.
כספית בחיסונים – אין כספית בחיסונים מאז שנות ה-90.
אלומיניום כנוירוטוקסין – אלומיניום הוא אכן נוירוטוקסין אם מזריקים אותו למוח, אבל בחיסונים יש כמויות זעירות שלא מגיעות למוח. בתפוח אחד יש יותר אלומיניום מכל החיסונים בחיים.
החיסון הפגום הפטיטיס B – דוגמה לתיאוריית קונספירציה. בין 2011-2015 ניתנו בישראל שני סוגי חיסונים להפטיטיס B במקביל (לפי מקום מגורים). קבוצות מתנגדי חיסונים טענו שהחיסון הישראלי “פגום”, אספו דיווחים על תופעות לוואי (שרובן הן תופעות נורמליות של ינקות), ויצרו מיתוס.
איך להתמודד עם הורים מהססים
קודם כל לזהות: האם מדובר במתנגד חיסונים אידיאולוגי או בהורה מהסס? עם מתנגד אידיאולוגי – חבל על הזמן. עם מהסס – אפשר לעבוד.
מה לא עובד:
- “אני הרופא ואני אומר”
- “הם מדברים שטויות”
- לזרוק עליהם מחקרים
- להתווכח
מה כן עובד:
- לשאול: “ממה את הכי חוששת?”
- לענות על החשש הספציפי
- לסגור נקודה לפני לעבור לבאה
- לעשות תיאום ציפיות: “אחרי שנסגור חמש נקודות, מתחסנים”
דוגמה: אמא אומרת שהיא מפחדת מהאלומיניום. במקום להרצות על כל החיסונים, אפשר להגיד: “בחיסון MMR אין בכלל אלומיניום. בואי נתחיל מזה.”
שינויים מאז 2018
הקורונה יצרה בעיות חדשות:
- עלייה בחשדנות כללית כלפי חיסונים
- רופאים שהתנגדו לחיסון הקורונה “גלשו” להתנגדות לחיסונים אחרים
- שיתופי פעולה בין רופאים מסוימים לתנועות קונספירציה
הסיבה העיקרית לירידה בשיעורי החיסון היא לא מתנגדי חיסונים – אלא זמינות. אמא לשלושה ילדים שטיפת החלב לא נגישה לה פשוט לא תצליח לחסן. הפתרון הוא להנגיש – למשל, לחסן שפעת במרפאה כשהילד מגיע לביקור שגרתי.
מסרים מרכזיים
לרופא הילדים בקהילה:
- להיות הכתובת הראשונה והקבועה למשפחה
- לראות את הילד בהקשר המשפחתי והסביבתי
- לנהל מקרים לאורך זמן ולתאם בין גורמים
- להכיר את הילד כדי לזהות כשמשהו חריג
בנושא חיסונים:
- להכיר את הנתונים – גם על יעילות וגם על תופעות לוואי
- להכיר את הטענות של מתנגדי החיסונים כדי לענות עליהן
- לזהות הורים מהססים (לא מתנגדים) ולעבוד איתם
- להנגיש את החיסונים – הזמינות היא המפתח