המנח האנטומי (Anatomical Position)

המנח האנטומי הוא מנח ייחוס סטנדרטי ומוסכם המשמש כשפת בסיס אוניברסלית בתיאור הגוף. הוא מהווה נקודת מוצא (מנח “אפס”) לתיאור מיקום של מבנים ותנועות.

מאפייני המנח האנטומי:

  • הגוף עומד זקוף.
  • הפנים מופנות קדימה.
  • הידיים לצדי הגוף.
  • כפות הידיים פונות קדימה (אגודלים פונים הצידה).
  • הרגליים צמודות או בפיסוק קל, וכפות הרגליים מופנות קדימה.

חשיבותו של המנח היא בכך שהוא מבטיח שתיאור מיקום של מבנה ביחס למבנה אחר, או תיאור תנועה, יהיה אחיד וברור לכל אנשי המקצוע בתחום, ללא תלות בתנוחה הנוכחית של הגוף.

מישורי הגוף (Anatomical Planes)

מישורי הגוף הם שלושה מישורים דמיוניים החוצים את הגוף ומאונכים זה לזה. הם משמשים לתיאור מיקום ותנועה.

  1. המישור הסגיטלי (Sagittal Plane):
    • מישור אנכי החוצה את הגוף ומחלק אותו לחלק ימני וחלק שמאלי.
    • מישור מיד-סגיטלי (Midsagittal Plane): מישור סגיטלי העובר בדיוק בקו האמצע של הגוף ומחלק אותו לשני חצאים סימטריים.
    • מישור פרה-סגיטלי (Parasagittal Plane): כל מישור סגיטלי שאינו עובר בקו האמצע.
  2. המישור הקורונלי (Coronal Plane או Frontal Plane):
    • מישור אנכי החוצה את הגוף ומחלק אותו לחלק קדמי (אנטריורי) וחלק אחורי (פוסטריורי).
    • מישור זה מאונך למישור הסגיטלי.
  3. המישור הרוחבי (Transverse Plane):
    • מישור אופקי המקביל לרצפה ומחלק את הגוף לחלק עליון (סופריורי) וחלק תחתון (אינפריורי).
    • מישור זה מכונה גם המישור ההוריזונטלי (Horizontal Plane) או המישור האקסיאלי (Axial Plane). חתכים במישור זה נפוצים מאוד בהדמיות רפואיות כמו CT ו-MRI.

מושגי יחס ומיקום

אלו הם מונחים המשמשים לתיאור מיקום של מבנה אחד ביחס לאחר, בהתבסס על המנח האנטומי.

  • אנטריורי (Anterior) / פוסטריורי (Posterior):
    • אנטריורי: קדמי; קרוב יותר לחזית הגוף.
    • פוסטריורי: אחורי; קרוב יותר לגב הגוף.
  • מדיאלי (Medial) / לטרלי (Lateral):
    • מדיאלי: קרוב יותר לקו האמצע של הגוף (המישור המיד-סגיטלי).
    • לטרלי: רחוק יותר מקו האמצע של הגוף; צידי.
    • דוגמה: ערובת העין היא לטרלית לפתח האף.
  • סופריורי (Superior) / אינפריורי (Inferior):
    • סופריורי: עליון; קרוב יותר לראש.
    • אינפריורי: תחתון; קרוב יותר לרגליים.
    • דוגמה: ערובת העין היא סופריורית לפה.
  • פרוקסימלי (Proximal) / דיסטלי (Distal):
    • מונחים אלו משמשים בעיקר לתיאור מיקום בגפיים.
    • פרוקסימלי: קרוב יותר לנקודת החיבור של הגפה לגו הגוף (למשל, קרוב יותר לכתף או לירך).
    • דיסטלי: רחוק יותר מנקודת החיבור של הגפה לגו הגוף.
    • דוגמה: האמה היא דיסטלית לזרוע, והזרוע היא פרוקסימלית לאמה.
    • המונחים משמשים גם לתיאור חלקים שונים של עצם ארוכה. למשל, בעצם הירך (Femur), הקצה המתחבר לאגן הוא הקצה הפרוקסימלי, והקצה המתחבר לברך הוא הקצה הדיסטלי.
  • שטחי (Superficial) / עמוק (Deep):
    • שטחי: קרוב יותר לפני שטח הגוף (העור).
    • עמוק: רחוק יותר מפני שטח הגוף.
    • דוגמה: השרירים הם שטחיים ביחס לעצמות, אך עמוקים ביחס לעור.
  • איפסילטרלי (Ipsilateral) / קונטרלטרלי (Contralateral):
    • איפסילטרלי: מבנים הנמצאים באותו צד של הגוף (למשל, יד ימין ורגל ימין).
    • קונטרלטרלי: מבנים הנמצאים בצדדים מנוגדים של הגוף (למשל, יד ימין ורגל שמאל).

תנועות במפרקים

תנועות מתוארות ביחס למנח האנטומי ולמישורי הגוף.

תנועות במישור הסגיטלי

  • כפיפה (Flexion): הקטנת הזווית במפרק.
  • פשיטה (Extension): הגדלת הזווית במפרק וחזרה למנח האנטומי.
  • פשיטת יתר (Hyperextension): המשך תנועת הפשיטה מעבר למנח האנטומי.

דוגמאות:

  • מרפק: כפיפה מקטינה את הזווית בין האמה לזרוע.
  • כתף וירך: הרמת היד או הרגל קדימה היא Flexion.

תנועות במישור הקורונלי

  • הרחקה (Abduction): תנועה הצידה, הרחק מקו האמצע של הגוף.
  • קירוב (Adduction): תנועה חזרה לכיוון קו האמצע של הגוף.

דוגמאות:

  • כתף וירך: הרמת היד או הרגל הצידה היא Abduction.

תנועות סיבוביות (במישור הרוחבי)

  • סיבוב (Rotation): תנועה של מבנה סביב ציר האורך שלו.
    • סיבוב מדיאלי (Medial Rotation או Internal Rotation): סיבוב פנימה, לכיוון מרכז הגוף.
    • סיבוב לטרלי (Lateral Rotation או External Rotation): סיבוב החוצה, הרחק ממרכז הגוף.

דוגמאות:

  • סיבוב הראש ימינה ושמאלה.
  • סיבוב הכתף או הירך פנימה והחוצה.

תנועות מיוחדות

  • אמה וכף היד:
    • סופינציה (Supination): סיבוב האמה כך שכף היד פונה קדימה או למעלה (כמו במנח האנטומי).
    • פרונציה (Pronation): סיבוב האמה כך שכף היד פונה אחורה או למטה.
  • כף הרגל:
    • דורסיפלקציה (Dorsiflexion): כפיפה גבית; הרמת כף הרגל והאצבעות לכיוון השוק.
    • פלנטרפלקציה (Plantarflexion): כפיפה כפית; הורדת כף הרגל והאצבעות כלפי מטה (כמו לחיצה על דוושת גז).
    • אינוורסיה (Inversion): הפניית סוליית כף הרגל פנימה (מדיאלית).
    • איוורסיה (Eversion): הפניית סוליית כף הרגל החוצה (לטרלית).
  • שכמה (Scapula):
    • פרוטרקציה (Protraction): תנועת השכמות קדימה והצידה.
    • ריטרקציה (Retraction): תנועת השכמות אחורה, לכיוון עמוד השדרה.

סוגי מפרקים סינוביאליים (Synovial Joints)

מפרק סינוביאלי הוא סוג המפרק הנפוץ ביותר בגוף, המאופיין ביכולת תנועה. כל המפרקים הסינוביאליים חולקים מבנה בסיסי הכולל קפסולה מפרקית, סחוס, ונוזל סינוביאלי. ההבדל ביניהם נובע מצורת המשטחים המפרקיים של העצמות, הקובעת את סוג וטווח התנועה האפשרי.

  1. מפרק מישורי (Planar Joint):
    • משטחי העצמות שטוחים או כמעט שטוחים.
    • מאפשר תנועות החלקה (Gliding) קטנות.
    • דוגמאות: בין עצמות שורש כף היד, בין עצמות שורש כף הרגל, בין חוליות עמוד השדרה.
  2. מפרק צירי (Hinge Joint):
    • מאפשר תנועה במישור אחד בלבד: כפיפה ופשיטה (Flexion ו-Extension).
    • דוגמאות: מפרק המרפק, מפרקי האצבעות.
  3. מפרק סיבובי (Pivot Joint):
    • מאפשר תנועת סיבוב (Rotation) בלבד סביב ציר מרכזי.
    • דוגמאות: המפרק בין שתי חוליות הצוואר העליונות (אטלס ואקסיס) המאפשר את סיבוב הראש; המפרק בין עצמות האמה (Radius ו-Ulna) המאפשר פרונציה וסופינציה.
  4. מפרק אליפטי / עוקפי (Condyloid Joint):
    • משטח מפרקי קמור של עצם אחת נכנס למשטח קעור של עצם שנייה.
    • מאפשר תנועה בשני מישורים: כפיפה/פשיטה והרחקה/קירוב. אינו מאפשר סיבוב.
    • דוגמאות: מפרק שורש כף היד, המפרקים בין עצמות המסרק לאצבעות.
  5. מפרק אוכפי (Saddle Joint):
    • כל משטח מפרקי הוא גם קמור וגם קעור, בדומה לאוכף.
    • מאפשר תנועה בשני מישורים (כמו מפרק אליפטי) אך עם טווח תנועה גדול יותר.
    • דוגמה: המפרק בבסיס האגודל.
  6. מפרק כדורי (Ball and Socket Joint):
    • ראש עצם כדורי נכנס לשקע (מכתש) בעצם שנייה.
    • מאפשר את טווח התנועה הרחב ביותר, בכל שלושת המישורים: כפיפה/פשיטה, הרחקה/קירוב, וסיבוב.
    • דוגמאות: מפרק הכתף ומפרק הירך.
    • יציבות מול תנועתיות: עומק המכתש משפיע על היציבות. במפרק הירך, המכתש עמוק ומעניק יציבות גבוהה על חשבון טווח תנועה מוגבל יותר. במפרק הכתף, המכתש שטחי, מה שמאפשר טווח תנועה גדול מאוד אך הופך אותו לפחות יציב ונוטה יותר לפריקות.
דור פסקל