שיעור 2 בדיקות סקר ברפואת נשים

תוכן העניינים:

1. מטרת השיעור
2. בדיקות סקר: עקרונות כלליים
3. בדיקות סקר מרכזיות ברפואת נשים
4. סקר BRCA
5. נגיף הפפילומה האנושי - HPV
6. הדבקה ב־HPV
7. מנגנון התפתחות נגעים טרום-סרטניים וסרטן צוואר הרחם
8. היקף התחלואה בישראל
9. החיסון נגד HPV
10. סקר צוואר הרחם: PAP ו־HPV
11. איך מבצעים את בדיקת הסקר
12. סוגי תשובות אפשריות בסקר צוואר הרחם
13. ניהול תוצאה לא תקינה
14. מקרים קליניים מהמרפאה
15. חשיבות הסקר והחיסון ברפואה ציבורית
16. נקודות לזכירה

מטרת השיעור

רפואת נשים בקהילה משלבת מעקב ממושך, קשר ארוך טווח ולעיתים גם טיפול בכמה דורות באותה משפחה. בתוך המסגרת הזו יש מגוון רחב של נושאים: מעקב הריון, פריון, אמצעי מניעה, גיל המעבר, ייעוץ לנערות, בדיקות שגרה ומעקב אחר מצבים גינקולוגיים.

החלק המרכזי של השיעור עוסק בבדיקות סקר ברפואת נשים, ובעיקר בסקר ל־HPV ולסרטן צוואר הרחם. הסקר מוצג כחיבור בין רפואה ציבורית לבין הפרקטיקה היומיומית במרפאה: איך בוחרים אוכלוסייה לסקר, איך מפרשים תוצאה, איך ממשיכים בירור, ואיך מונעים תחלואה באמצעות חיסון ומעקב.

בדיקות סקר: עקרונות כלליים

בדיקת סקר נועדה לאתר מחלה או מצב מקדים למחלה אצל אנשים ללא תסמינים. המטרה היא גילוי מוקדם, שמאפשר טיפול יעיל יותר, הפחתת תחלואה ותמותה, ולעיתים גם הפחתת עלויות למערכת הבריאות.

דוגמאות לבדיקות סקר שעלו בשיעור:

מאפיינים של בדיקת סקר טובה

בדיקת סקר מיועדת לאוכלוסייה רחבה, ולא לאנשים שכבר יש להם תסמינים או ממצא חשוד. היא אינה בדיקה אבחנתית סופית: תוצאה חריגה בסקר מובילה לבירור נוסף בבדיקות אבחנתיות מדויקות יותר.

לבדיקת סקר טובה יש כמה תנאים מרכזיים:

• המחלה צריכה להיות שכיחה יחסית או לגרום לתחלואה ותמותה משמעותיות
• צריך להיות שלב מוקדם שבו ניתן לאתר את המחלה או את המצב המקדים לה
• גילוי מוקדם צריך לשנות את המהלך הקליני ולשפר את התוצאה
• הבדיקה צריכה להיות בטוחה, פשוטה ולא פולשנית ככל האפשר
• העלות צריכה להיות נמוכה יחסית, משום שסוקרים אוכלוסייה גדולה
• הרגישות צריכה להיות גבוהה, כדי לצמצם תוצאות שליליות שגויות
• הסגוליות צריכה להיות סבירה, גם אם אינה מושלמת

רגישות גבוהה חשובה במיוחד בבדיקות סקר, מפני שתוצאה שלילית אמורה להרגיע במידה גבוהה. תוצאה חיובית שגויה יכולה ליצור לחץ ולגרור בירור נוסף, אבל תוצאה שלילית שגויה עלולה לפספס אדם שנמצא בסיכון או כבר חולה.

בחירת האוכלוסייה לסקר

האוכלוסייה שנכנסת לתוכנית סקר נבחרת לפי שכיחות המחלה, גיל, קבוצות סיכון ותועלת צפויה מהבדיקה.

לדוגמה, ממוגרפיה אינה מבוצעת כבדיקת סקר לנערות, מפני ששכיחות סרטן השד בגיל הזה נמוכה. מתחילים סקר בגיל שבו השכיחות עולה בצורה משמעותית. גם הפסקת סקר תלויה בתועלת הצפויה: יש בדיקות שממשיכים לאורך זמן, ויש בדיקות שמפסיקים בגיל מסוים או כשצפי התועלת נמוך.

בדיקות סקר מרכזיות ברפואת נשים

ברפואת נשים הודגשו שתי בדיקות סקר מרכזיות:

1. סקר למוטציות ב־BRCA
2. סקר לסרטן צוואר הרחם באמצעות HPV / PAP

סקר BRCA

BRCA הוא שם שנגזר מ־Breast Cancer. מדובר בגנים ממשפחת Tumor Suppressor Genes, כלומר גנים שתפקידם לסייע במניעת התפתחות גידולים. אחד המנגנונים שבהם BRCA מסייע בכך הוא תיקון נזקי DNA.

כשיש מוטציה בגן מתקן כזה, היכולת לתקן נזקי DNA נפגעת, ולכן הסיכון להתפתחות סרטן עולה. שני הגנים המרכזיים הם BRCA1 ו־BRCA2. מוטציות בהם מעלות בעיקר את הסיכון לסרטן שד, וב־BRCA1 גם את הסיכון לסרטן שחלה. הוזכר שגם קיימים סיכונים נוספים, אך הדגש בשיעור היה על שד ושחלה.

אוכלוסיית הסקר בישראל

הסקר בישראל נקבע לפי דמוגרפיה ושכיחות. נשים מגיל 25 ומעלה ממוצא אשכנזי או אתיופי יכולות להיכנס לסקר, אם אין סיפור של סרטן שד בקרובת משפחה מדרגה ראשונה. במקרה שיש סיפור משפחתי מדרגה ראשונה, האישה כבר אינה מתאימה למסלול סקר פשוט, אלא זקוקה לייעוץ גנטי או בירור מורכב יותר.

הסקר מתבצע באמצעות בדיקת דם, בדרך כלל דרך אחות גנטיקה, ובודק מוטציות שכיחות.

משמעות תוצאה חיובית

אישה שנמצאת חיובית למוטציה ב־BRCA נכנסת לתוכנית מעקב קפדנית לפי סוגי הסרטן שבהם הסיכון מוגבר. המעקב יכול לכלול:

• מעקב שד
• מעקב רופא או רופאת נשים
• הדמיות כמו MRI או ממוגרפיה
• אפשרות לניתוחים מפחיתי סיכון, למשל כריתת שחלות במצבים מתאימים

גם בני משפחה צריכים להיבדק, מפני שהמוטציה עוברת בהורשה דומיננטית. אם אחד ההורים נשא, לכל ילד יש סיכוי של כ־50% לשאת את המוטציה. גם גברים נשאים נמצאים בסיכון מוגבר, בין היתר לסרטן שד ולסרטן הערמונית.

נגיף הפפילומה האנושי - HPV

נגיף הפפילומה האנושי, HPV, אחראי לשיעור משמעותי ממקרי התמותה מסרטן בעולם. זהו נגיף DNA דו־גדילי עם קופסית, והוא נפוץ מאוד באוכלוסייה הבוגרת הפעילה מינית.

כ־80% מהאוכלוסייה הבוגרת הפעילה מינית נחשפת במהלך החיים לאחד מזני HPV. ברוב המקרים, כמעט 90%, מערכת החיסון מצליחה לפנות את הנגיף מהגוף.

זני HPV

יש מאות זנים של HPV, אך רק חלקם גורמים לתחלואה בבני אדם. מתוך הזנים שגורמים לתחלואה, חלק קטן יותר נחשב High Risk מבחינת סיכון לסרטן צוואר הרחם.

HPV אחראי כמעט לכל מקרי סרטן צוואר הרחם. בנוסף, הוא קשור גם לסרטן הפות, הנרתיק, פי הטבעת, הפה, הלוע והגרון. מתוך הסרטנים הללו, סרטן צוואר הרחם הוא המרכזי מבחינת בדיקת הסקר. עבור סרטני פה, לוע וגרון אין כיום בדיקת סקר מקבילה במסגרת השיעור.

גם קונדילומות, אף שאינן נגעים מסכני חיים, עלולות לגרום לאי נוחות משמעותית, ירידה באיכות החיים וצורך בטיפולים, כולל טיפולים להסרת היבלות.

הדבקה ב־HPV

ההדבקה ב־HPV מתרחשת ביחסי מין וגינליים, אורליים או אנליים. ההדבקה אינה דורשת בהכרח חדירה מלאה; גם מגע עור וחיכוך באזור הגניטלי יכולים לגרום להדבקה.

הנגיף חודר דרך מיקרו־סדקים בעור או בריריות של איברי המין, ומגיע לשכבה הבזלית של האפיתל. במקרים רבים מערכת החיסון מזהה את ההדבקה ומפנה את הנגיף.

העובדה שרוב ההדבקות חולפות התבררה בין היתר דרך מעקבים חוזרים בבדיקות PAP/HPV. בעבר נהגו לבצע משטחים בתדירות גבוהה יותר, ובהמשך ראו שבחלק גדול מהמקרים הנגיף נעלם לאחר חצי שנה או שנה. לכן ההנחיות השתנו, כדי להפחית בדיקות יתר, פרוצדורות יתר ולחץ מיותר.

גורמי סיכון להדבקה

גורמי סיכון להידבקות ב־HPV כוללים:

• ריבוי פרטנרים
• התחלת פעילות מינית בגיל צעיר
• שימוש לא רציף בקונדום

קונדום מפחית סיכון להדבקה, אך אינו מונע הדבקה ב־HPV באופן מלא. זאת בשונה ממחלות מין אחרות שבהן ההגנה של קונדום יעילה יותר, מפני ש־HPV יכול לעבור גם במגע עור וריריות באזור שאינו מכוסה.

גורמי סיכון להישארות הנגיף ולהתקדמות מחלה

גורמי סיכון לכך שהנגיף יישאר בגוף ויתקדם לנגעים טרום-סרטניים או סרטניים כוללים:

• ירידה במצב החיסוני
• עישון
• הדבקה בזנים בסיכון גבוה, בעיקר HPV 16 ו־HPV 18
• גיל צעיר יחסית בעת ההדבקה
• מצב סוציו־אקונומי נמוך, בעיקר בהקשר של פחות התחסנות ופחות הגעה לסקר

HPV בגברים

לגברים אין בדיקת סקר שגרתית מקבילה לזני HPV המסוכנים, כפי שיש לנשים במסגרת סקר צוואר הרחם. אם מופיעות יבלות באיבר המין, ניתן לפנות לרופא עור לצריבה, הסרה או טיפול מקומי.

היעדר בדיקת סקר לגברים מחזק את החשיבות של חיסון. החיסון רלוונטי גם לבנים, מפני שגם הם עלולים לסבול מתחלואה הקשורה ל־HPV, וגם מפני שחיסון רחב באוכלוסייה מפחית הדבקה בין המינים.

מנגנון התפתחות נגעים טרום-סרטניים וסרטן צוואר הרחם

HPV חודר לאפיתל הרב־שכבתי של הנרתיק או צוואר הרחם, לרוב דרך מיקרו־סדקים, ומגיע לשכבה הבזלית. אם מערכת החיסון אינה מפנה את הנגיף, הוא יכול להדביק תאים בשכבות התחתונות של האפיתל ולהתקדם כלפי מעלה.

כל עוד השינוי מוגבל לאפיתל, מדובר בנגע טרום-סרטני. הנגעים הטרום-סרטניים בצוואר הרחם נקראים:

CIN - Cervical Intraepithelial Neoplasia

כאשר מתרחשת חדירה מעבר לשכבת הבסיס של האפיתל, מדובר כבר בסרטן חודרני.

החלבונים E6 ו־E7

ל־HPV יש שני חלבונים מרכזיים בתהליך ההתמרה הסרטנית: E6 ו־E7. חלבונים אלה פוגעים בפעילות של חלבוני בקרה אנושיים שמטרתם למנוע התרבות יתר של תאים.

כשמנגנוני הבקרה נפגעים, תאים יכולים להמשיך להתחלק בצורה לא מבוקרת. כך יכול להיווצר תחילה נגע מקומי, ובהמשך גידול חודרני.

מהלך טבעי של ההדבקה

ההתקדמות מהדבקה ב־HPV ועד סרטן צוואר הרחם יכולה להימשך שנים רבות:

1. חשיפה ל־HPV
2. ברוב המקרים - פינוי ספונטני של הנגיף
3. במיעוט מהמקרים - הדבקה כרונית
4. התפתחות נגע טרום-סרטני בדרגה נמוכה
5. בחלק מהמקרים - רגרסיה ספונטנית גם של הנגע
6. במקרים מתקדמים יותר - נגע בדרגה גבוהה
7. בחלק מהמקרים - התקדמות לסרטן חודרני

ניסיון לברר בדיעבד “מתי נדבקתי” או “ממי נדבקתי” לרוב אינו מועיל. הנגיף יכול להישאר בגוף זמן ממושך, והקשר בין מועד ההדבקה לבין מועד גילוי התוצאה החיובית אינו ישיר.

היקף התחלואה בישראל

בישראל מאובחנות מדי שנה כ־250 נשים עם סרטן צוואר הרחם. חלק מהן מאובחנות בשלב שבו טיפול ניתוחי כבר אינו מתאים, והטיפול מתבסס על קרינה וכימותרפיה. כ־100 נשים נפטרות בישראל מדי שנה מסרטן צוואר הרחם.

בנוסף, מדי שנה מאובחנות כ־5,000 נשים עם מצב טרום-סרטני, שבו אפשר להתערב ביעילות, וכ־20,000 נשים מאובחנות עם קונדילומות.

המשמעות הקלינית והציבורית היא שיש מקום משמעותי למניעה:

• מניעה ראשונית - חיסון נגד HPV
• מניעה שניונית - סקר HPV / צוואר הרחם

שילוב של התחסנות רחבה ובדיקות סקר יכול להפחית מאוד את התחלואה מסרטן צוואר הרחם.

החיסון נגד HPV

החיסון עבר התפתחות לאורך השנים:

1. חיסון נגד שני הזנים המרכזיים: HPV 16 ו־HPV 18
2. חיסון נגד ארבעה זנים: HPV 6, 11, 16, 18
3. Gardasil 9 - החיסון הנוכחי, שמכסה תשעה זנים

Gardasil 9 כולל את HPV 6 ו־HPV 11, הקשורים לקונדילומות, ועוד שבעה זנים שנחשבים מסוכנים מבחינת התקדמות לסרטן.

החיסון אינו חי ואינו מכיל DNA נגיפי. הוא מכיל חלבון מקופסית הנגיף, והחשיפה לחלבון גורמת לגוף לייצר נוגדנים. לכן החיסון אינו יכול להדביק ב־HPV ואינו יכול ליצור נגעים של HPV.

בטיחות ויעילות

יש מעקב של יותר משני עשורים אחרי החיסון, עם נתונים ממדינות שבהן שיעור ההתחסנות גבוה. לאחר מאות מיליוני מנות שניתנו בעולם, החיסון נחשב בטוח מאוד.

החיסון יעיל במיוחד כשהוא ניתן בגיל צעיר, לפני תחילת פעילות מינית, מפני שהוא מונע הדבקה עתידית. הוא אינו מטפל בנגע קיים ואינו מרפא הדבקה קיימת, אך יכול להפחית סיכון להדבקה חוזרת או להישנות נגע לאחר טיפול.

במדינות עם שיעורי התחסנות גבוהים, כמו אוסטרליה ומדינות סקנדינביה, נצפתה ירידה משמעותית במחלות צוואר הרחם, עד כדי ירידה של עד 90% במקרים מסוימים שהוזכרו בשיעור.

החיסון בישראל

בישראל החיסון ניתן כחלק מתוכנית החיסונים בבית הספר, בכיתה ח’. עד גיל 15 ניתנות שתי מנות, בדרך כלל בהפרש של כחצי שנה. אם ההתחסנות מתחילה אחרי גיל 15, נדרשות שלוש מנות.

החיסון נמצא בסל עד גיל 26. מעל גיל זה ייתכנו השתתפויות שונות לפי קופה וביטוח משלים. הוזכר שגם בגיל מבוגר יותר ניתן לשקול חיסון, אך היעילות הגבוהה ביותר היא לפני תחילת פעילות מינית.

אחוזי ההיענות בישראל נמוכים יחסית: פחות מ־60% למנה הראשונה ופחות מ־50% למנה השנייה. אחת הסיבות היא חוסר הבנה לגבי הצורך לחסן גם בנים. החיסון לבנים חשוב גם להגנה אישית וגם להפחתת העברת הנגיף באוכלוסייה.

השלמת מנות

גם אם לא הושלמו כל המנות, קיימת יעילות מסוימת, ובעיקר לאחר שתי מנות. עם זאת, ההמלצה היא להשלים את תוכנית החיסון לפי ההנחיות.

סקר צוואר הרחם: PAP ו־HPV

בעבר בדיקת הסקר נקראה PAP, על שם Papanicolaou, הרופא שפיתח את השיטה הציטולוגית. כיום, בארץ, בדיקת הסקר המרכזית היא בדיקת HPV PCR לאיתור DNA נגיפי, אך השם “פאפ” עדיין משמש בשפה הקלינית והציבורית כשם כללי לסקר צוואר הרחם.

שתי שיטות הסקר

במידת הצורך מבוצע co-testing, כלומר שילוב של PCR וציטולוגיה.

גיל ותדירות הסקר

סקר צוואר הרחם מבוצע מגיל 25 ועד גיל 65. כשהתוצאות שליליות, חוזרים על הבדיקה כל 5-3 שנים, לפי ההנחיות והמסגרת הקלינית.

אם מתקבלת תוצאה חיובית, עוברים למסלול מעקב ובירור אחר, בהתאם לזן שנמצא ולתוצאה הציטולוגית.

איך מבצעים את בדיקת הסקר

הבדיקה מתבצעת במרפאת נשים באמצעות ספקולום בגישה וגינלית. רופא או רופאת נשים רואים את צוואר הרחם, ובעזרת מטוש או מברשת עדינה מברישים את האזור החיצוני של צוואר הרחם, כלומר את הפה החיצוני.

לאחר מכן המברשת מוכנסת למבחנה עם נוזל, והדגימה נשלחת למעבדה. המעבדה מבצעת PCR לזני HPV בסיכון גבוה. אם ה־PCR חיובי, המעבדה משתמשת באותו נוזל גם לבדיקה ציטולוגית של תאי צוואר הרחם.

הציטולוגיה בודקת את מבנה התאים במיקרוסקופ, כולל מאפיינים כמו גודל הגרעין ביחס לציטופלזמה וסדירות דופן הגרעין. לפי המראה הציטולוגי ניתן להעריך אם יש נגע בדרגה נמוכה או גבוהה.

סוגי תשובות אפשריות בסקר צוואר הרחם

HPV PCR שלילי

כאשר ה־PCR שלילי לזני HPV שנבדקו, התשובה נחשבת תקינה, וההמלצה היא לחזור על הבדיקה במועד הסקר הבא, בדרך כלל בעוד 5-3 שנים.

HPV PCR חיובי

כאשר ה־PCR חיובי, יש חשיבות לשאלה איזה זן נמצא, והאם הציטולוגיה תקינה או לא תקינה.

דוגמאות לתשובות ציטולוגיות:

תשובות כמו ASCUS או ASC-H אינן תקינות לגמרי ולכן דורשות המשך בירור, גם אם הן אינן אבחנה חד־משמעית.

ניהול תוצאה לא תקינה

ניהול תוצאה לא תקינה נעשה לפי ניירות עמדה והנחיות מקצועיות. אין צורך לזכור בעל פה את כל התרשימים; בפרקטיקה חוזרים לניירות העמדה ומקבלים החלטה לפי שילוב התוצאות.

עקרונות הניהול

קולפוסקופיה

קולפוסקופיה היא בדיקה אבחנתית, ולא בדיקת סקר. היא מבוצעת על ידי רופא או רופאת נשים המתמחים בצוואר הרחם. בבדיקה מסתכלים על צוואר הרחם בהגדלה, מבצעים צביעה, ולוקחים ביופסיה מאזורים חשודים.

יכולה להיות אי התאמה בין תוצאת הסקר הציטולוגית לבין תוצאת הביופסיה. הציטולוגיה היא בדיקת סקר, ואילו הביופסיה מספקת מידע אבחנתי מדויק יותר.

מקרים קליניים מהמרפאה

מקרה 1: HPV 66 חיובי עם ציטולוגיה תקינה

אישה בת 31, נשואה ואם לילד אחד, עברה בדיקת סקר שגרתית. התוצאה הייתה:

• HPV 66 חיובי
• ציטולוגיה תקינה - NILM

HPV 66 אינו HPV 16 או 18, והציטולוגיה תקינה. לכן הניהול הוא מעקב חוזר. לפי נייר העמדה ניתן לבצע מעקב לאחר 6-12 חודשים, ובפועל ההמלצה שניתנת לעיתים היא לחזור על הבדיקה לאחר שנה.

אם האישה אינה מחוסנת, מומלץ להציע חיסון. החיסון לא יטפל בהדבקה הנוכחית, אך אם הגוף יפנה את הנגיף, החיסון יכול להפחית סיכון להדבקות עתידיות או להישנות.

מקרה 2: דימום לאחר יחסי מין, HPV 16 ו־LSIL

אישה בת 36, ללא ילדים, לא חוסנה בבית הספר. הייתה לה בדיקת סקר שלילית מ־2021, אך היא פנתה בשל דימום לאחר יחסי מין - post-coital bleeding או PCB.

דימום בזמן או מיד אחרי יחסי מין הוא סימן שדורש בירור. במקרה כזה יש לקחת משטח HPV עדכני ולהפנות לקולפוסקופיה, גם אם הייתה בדיקת סקר תקינה בשנים האחרונות, ולא להמתין לתשובת המשטח לפני ההפניה.

תוצאת הסקר הייתה:

• HPV 16 חיובי
• LSIL, המקביל בערך ל־CIN1

בגלל HPV 16 והתשובה הציטולוגית הלא תקינה, ההמשך הוא קולפוסקופיה. בביופסיה התקבלה תשובה בדרגה גבוהה יותר: CIN3.

טיפול ב־CIN3

CIN2/3 הם נגעים טרום-סרטניים בדרגה גבוהה. עבור CIN3, הטיפול המועדף שהוזכר הוא כריתת לולאה של צוואר הרחם, כריתת יתד או קוניזציה.

בקוניזציה מסירים את החלק הדיסטלי החיצוני של צוואר הרחם, שהוא אזור שבו HPV נוטה להתיישב וליצור נגעים. הפעולה יכולה להתבצע בהרדמה מקומית או כללית.

בנשים שעדיין לא ילדו או מתכננות הריון, יש לשקול גם השלכות עתידיות, כמו סיכון לקיצור צוואר הרחם, לידה מוקדמת או צורך במעקב הריון בסיכון. בממצא כמו CIN3, הצורך לטפל בנגע מקבל עדיפות.

לאחר קוניזציה, הסרת הנגע אינה מבטיחה שהנגיף עצמו נעלם. לכן מומלץ להשלים חיסון, ולהמשיך מעקב קפדני. מי שעברה CIN2/3 וקוניזציה נמצאת במעקב תכוף בתחילה, למשל כל חצי שנה בשנתיים הראשונות, ולאחר מכן מעקב שנתי ממושך, עד כ־20 שנה לפי התיאור בשיעור.

מקרה 3: אבחון מאוחר של סרטן צוואר הרחם

אישה בת 74, נשואה במשך שנים רבות ואם לשלושה, לא נבדקה במרפאה גינקולוגית במשך שנים רבות. היא הופנתה להיסטרוסקופיה בעקבות ממצא חשוד ברחם באולטרסאונד, אך כבר בתחילת הבדיקה התברר שצוואר הרחם תפוס על ידי גידול.

בהמשך היא אובחנה עם Squamous Cell Carcinoma of the cervix, בשלב 4A, והחלה טיפול בכימותרפיה וקרינה. המקרה מדגים את המשמעות של היעדר סקר לאורך שנים ואת הצורך בהמשך בדיקות גינקולוגיות גם אחרי סיום ילודה.

חשיבות הסקר והחיסון ברפואה ציבורית

סקר צוואר הרחם התחיל עוד לפני כניסת החיסון, וכבר תוכניות סקר מאורגנות הובילו לירידה משמעותית בשכיחות סרטן צוואר הרחם. הוזכרו נתונים מארצות הברית של ירידה בכ־50% במקרי סרטן צוואר הרחם לאורך כ־30 שנות סקר.

קיים פער משמעותי בין מדינות עם סקר וחיסון מסודרים לבין מדינות שבהן אין תוכנית מעקב יעילה. גם בישראל, למרות שהבדיקה נמצאת בסל, קיימת היענות לא מספקת גם לסקר וגם לחיסון.

התפקיד של רופאים ורופאות בקהילה הוא לזהות הזדמנויות לסקר ולמניעה, גם כשהפנייה המקורית של המטופלת אינה קשורה ישירות לכך. בתוך מפגש קצר במרפאה לא תמיד אפשר לכסות הכול, אך יש חשיבות לתזכורת על בדיקות סקר, חיסונים ומעקב שגרתי.

נקודות לזכירה

• בדיקת סקר מיועדת לאנשים ללא תסמינים, ומטרתה גילוי מוקדם
• בדיקת סקר אינה אבחנה סופית; תוצאה חריגה דורשת בדיקות אבחנתיות
• סקר טוב צריך להיות רגיש, בטוח, זול יחסית ובעל תועלת ברורה
• BRCA הוא Tumor Suppressor Gene, ומוטציות בו מעלות בעיקר סיכון לסרטן שד ושחלה
• HPV הוא נגיף נפוץ מאוד, וברוב המקרים הגוף מפנה אותו לבד
• HPV 16 ו־18 הם הזנים המרכזיים בסיכון גבוה לסרטן צוואר הרחם
• HPV 6 ו־11 גורמים בעיקר לקונדילומות ואינם נחשבים זנים מסרטנים
• קונדום מפחית סיכון להדבקה ב־HPV אך אינו מונע אותה לחלוטין
• חיסון Gardasil 9 הוא מניעה ראשונית ואינו מטפל בנגע קיים
• סקר HPV / PAP הוא מניעה שניונית שמטרתה לזהות הדבקה בסיכון ונגעים טרום-סרטניים
• סקר צוואר הרחם מבוצע מגיל 25 עד 65, ובתוצאה תקינה חוזרים עליו כל 5-3 שנים
• HPV 16/18 חיובי מצדיק קולפוסקופיה גם אם הציטולוגיה תקינה
• ציטולוגיה לא תקינה מובילה לרוב לקולפוסקופיה
• CIN3 דורש טיפול, לרוב באמצעות קוניזציה או כריתת לולאה
• גם אחרי טיפול בנגע טרום-סרטני נדרש מעקב ממושך