אמנות, מוות ודיסקציה

רקע והקדמה

מטרת הקורס

הקורס מבקש לפתח אצל סטודנטים לרפואה “שרירים” של:

• התבוננות - יכולת להסתכל על פרטים ולהבין מה רואים
• עמימות - להיות במקומות שאינם שחור-לבן, לקבל אי-ודאות
• גישור בין עולמות - בין המדע המדויק לבין מדעי הרוח

הבדל בין מדעי הרוח למדעים מדויקים

• במדעי הרוח השאלות פתוחות - אין תמיד תשובה חד-משמעית
• תמיד אפשר לסתור מסקנות - “זה היופי של אמנות”
• המחקר מבוסס על טקסטים, יצירות אמנות, תיעודים היסטוריים
• גם ברפואה יש מקומות עמומים שמשתנים עם הזמן

חלק א’: תפיסת המוות - מבוא

הגולגולת כסמל

“מה שאני הייתי, מה שאני הייה - הוא גם מה שאתה תהיה”

המסר: המוות מאחד את כולנו - לא משנה:

• שכבה סוציאלית
• מדינת מוצא
• רקע
• גיל נוכחי

המגפה השחורה כנקודת מפנה

• אחרי המגפה השחורה באירופה (מיליונים מתו)
• צצים המון דימויים של חיים לצד מוות
• מלאך המוות מופיע כשלד עם חרמש
• “ריקוד המוות” (Danse Macabre) - החיים רוקדים עם המתים

חלק ב’: חניטה - שימור לפני דיסקציה

חניטה מצרית

מטרה: שימור הגוף לחיי נצח, לא מחקר רפואי

טכניקות:

1. שלב ראשון - קבורה בחול המדבר (יובש משמר)
2. התפתחות - כלי חרס לשימור
3. טכניקות כימיות - התפתחו מאוחר יותר

דוגמאות:

• מומיה שהתגלתה ב-1971 - בוצעה במאה ה-2 לפני הספירה
• רמסס השני - 1113 לפני הספירה

הערה: החניטה נעשתה רק לאנשים חשובים עם כסף ומעמד

חלק ג’: תומס הספקן - שורש הדיסקציה הרעיוני

הסיפור הנוצרי

• תומס הספקן, אחד השליחים של ישו
• לאחר תחיית ישו, תומס לא מאמין
• “אני רוצה לראות, אני רוצה להרגיש”
• רוצה להכניס אצבע לתוך פצעי הצליבה

המשמעות לדיסקציה

• רעיונית - זו ההתחלה של הרצון להיכנס לגוף ולהרגיש
• הספקנות הזו נמצאת בבסיס הדיסקציה
• הרצון להבין את הגוף מבפנים, לא להסתמך על אמונה בלבד

חלק ד’: הדיסקציה - הקרבה למען הידע

הבעיה המוסרית-תיאולוגית

הדילמה: הדיסקציה מקריבה את הגוף ומתנגשת עם:

• אמונה בחיי נצח
• תחייה בעולם הבא
• כבוד המת

ההשלכה: מי שעוברת דיסקציה - נשללת ממנו האפשרות לתחייה בעולם הבא

ההצדקה - ההומניזם והרנסנס

מהו הומניזם?

• מערכת ערכים שמציבה את האדם במרכז (לא האל)
• אלטרנטיבה למערכת הערכים הדתית
• המוסר נובע ממצפון אנושי קולקטיבי, לא מציווי אלוהי
• עידוד חקירה שיטתית ותבונית במקום חשיבה דוגמטית

הרנסנס

• משמעות המילה: “תחייה מחדש” - של התרבות היוונית
• תקופה שבה נעשו הכי הרבה דיסקציות
• “להיטות הביתור” - תשוקה לחקור את הגוף

“דע את עצמך”

• ציטוט חרוט במקדש אפולו בדלפי
• שימש כהצדקה לחקירה אנטומית
• “דע את עצמך” = הכר את הגוף והנפש שלך

חלק ה’: הסקולה של אתונה - ציור רפאל

תיאור הציור

ציור מפורסם של רפאל המציג את כל “הוז אנד הוז” - מובילי דעת הקהל מתקופות שונות.

הדמויות המרכזיות

האיזון המושלם

• שניהם מחזיקים ספרים - סמל לידע וחקירה
• היפוך בצבעים: מי שמצביע למעלה עטוף בצבע הבשר, ומי שמצביע למטה עטוף בצבע הרוח
• זהו הגישור בין הרוחני לגשמי, בין האמנות לפילוסופיה לנצרות

קומפוזיציה מרכזית

• כל האלכסונים בציור מובילים לנקודה אחת מרכזית
• נקודת מיגוז - הנקודה שאליה הצייר רוצה להוביל את המבט

חלק ו’: לאונרדו דה וינצ’י - מחקרי הגוף

רקע אישי

• השאיר כ-2,500-3,000 רישומים על נייר
• כתב בכתב ראי (מימין לשמאל) - ככל הנראה בגלל דיסלקציה
• היה דיסלקט, סבל ככל הנראה מקשיי ריכוז (ADHD)
• סאלאי (תלמידו ובן זוגו) שמר על הרישומים

שיטת העבודה

• רישום בשכבות - חוזר לאותו דף אחרי שבועות או שנים
• חושב תוך כדי רישום
• חקר את העולם דרך רישום: צמחייה, גוף, שערות, סוסים
• חשיבה אסוציאטיבית ותהליכית

דוגמה: מחקר על הלשון - באמצע התיאור המפורט כותב “טוב, אוכל מתקרר, אני הולך” - וחוזר אחרי חודש או שנה

הדיסקציות של לאונרדו

• התבססו על ספרים של אבן סינא (רופא מוסלמי)
• נעשו בסתר - בחדרי חדרים, בחושך, במרתפים
• העונש על חילול גופה: גלות עולם

איך השיג גופות?

• נזיר שעבד בחדר מתים רמז לו
• השאיר לו מפתח בתוך ספר
• לאונרדו נכנס בסתר לחדר המתים

החוויה הראשונה (מתוך היומנים)

“העור היה קשה להפתיע… הצחנה הלכה וגברה… בחילה גאו רבו… כל החושות יחד - הצינה, אימה, צחנה, סלידה, מבוך מגע הרקמה”

הפעם השנייה: “היה פשוט יותר”

מגבלות

• לא תמיד היו לו מספיק גופות
• השלים מידע חסר מניתוחי בעלי חיים
• במיוחד בנושא הריון ועוברים - ניתח בעיקר פרות

חלק ז’: מיכלאנג’לו ופסל דוד

הצורך בדיסקציה לאמנות

“ידע שלעולם לא יוכל להיות הפסל שהתכוון להיות עד שיאכשיר את עצמו על ידי ניתוח… פסל אינו יכול ליצור תנועה בלי לדעת מה גורם לתנועה”

פסל דוד

• גובה: כ-4 מטרים
• חומר: שיש (לא חומר רך)
• רמת דיוק מטורפת בשרירים ובפרטים

הגאונות של מיכלאנג’לו

הראש גדול יותר בכוונה!

• כשמסתכלים מלמטה למעלה, הראש נראה קטן (כי הוא רחוק)
• מיכלאנג’לו פיסל את הראש והחלק העליון גדולים יותר
• כך מהנקודה שלנו כצופים הפרופורציות נראות נכונות
• זו לא טעות - זו הבנה עמוקה של פרספקטיבה

פסלי העבדים

• נמצאים בשדרה המובילה לדוד בפירנצה
• מפוסלים ב”הלא גמור” - רואים את האבן שממנה צומח הפסל
• מייצגים את ההתפתחות של מיכלאנג’לו מריאליזם ל”מודרניות”

חלק ח’: תיאטרון הדיסקציות

הקרנבל של בחתין

מיכאיל בחתין - חוקר שפיתח את מושג הקרנבל

מהו קרנבל?

• רגע בחיים/תרבות שבו יוצאים מהיום-יום
• חיים “על הקצה” - בין חיים למוות, בין שפיות לשיגעון
• חולי נפש יצאו מחדרים אפלים והסתובבו ברחובות
• אנשים התחפשו ללייצנים ול”שוטה הכפר”
• מוטטו גבולות רבים

תיאטרון הדיסקציות כחלק מהקרנבל

• נתיחות פומביות נערכו במהלך הקרנבל
• הזמינו קהל גדול לצפות
• הקרנבל נתן לגיטימציה לתיאטרליות הזו
• המקום הלימינלי - על הגבול בין חיים למוות

מי היו הגופות?

• נידונים למוות - פושעים
• חסרי בית - שאיש לא דרש את גופתם
• הנתיחה היא המשך העונש - כמו הוצאה להורג פומבית

ההצדקה המוסרית

כמו שחברה מצדיקה “חרם” על ילד “אחר” - כך הוצדקה הדיסקציה:

• מוצאים תכונה “אחרת” אצל מישהו
• התכונה נותנת לחברה לגיטימציה להעניש
• “להחריג את הזר”

היבט מגדרי

• הגופה במרכז תיאטרון הדיסקציות הייתה לרוב אישה בהריון
• ידע האנטומיה התפתח “תוך מיסתורית ואירוטיות מורבידית”

חלק ט’: שיעור האנטומיה של רמברנדט

ההבדל מתיאטרון הדיסקציות

• לא נתיחה תיאטרלית אלא לצרכים רפואיים
• עדיין - “התעללות בבשר העבריין עד מעבר למוות”

סוף התיאטרליות

• רפורמת נפוליאון בלימודים באוניברסיטאות
• דגש על הכשרה מקצועית יסודית
• 1830 - מקמת מחלקות באוניברסיטה
• האידיאולוגיה של מחקר מדעי ממוקד - לא ספקטקולרי

חלק י’: תערוכת “עולמות הגוף” (Body Worlds)

רקע

• יוזם: גונטר פון האגנס - פתולוג גרמני (לא אמן)
• הציג לראשונה בטוקיו 1996
• המציא טכניקת שימור חדשנית: פלסטינציה

מה מוצג?

• גופות אמיתיות וחלקי גופות של בני אדם ובעלי חיים
• עברו נתיחה ושימור
• מוצגות בתנוחות אקטיביות - לא שוכבות פסיביות
• גופות “משחקות כדורסל”, “רוכבות על סוס” וכו’

חוויית המבקרים

• “ההשקעה בלהפריד כל מערכת לבד - מדהימה”
• “רק מערכת העצבים, פתאום לבד”
• “שילוב של אמנותי ומדעי”

הציטוט במבואת המכון לאנטומיה בהיידלברג

“כאן המוות שמח להיחלץ לעזרתם של החיים”

ביקורות

חלק יא’: מיתוס מרסיאס - הפשטת העור

הסיפור המיתולוגי

• מרסיאס - סאטיר שהתחרה עם אפולו מי מנגן יותר טוב
• התבטא בגאווה כלפי האל
• כעונש - אפולו פשט את עורו

הקשר לדיסקציה

• חשיפת הפנים והגוף הפצוח
• המתח בין חתירה לידע לבין ביזוי וחילול הגוף
• חטא ה”היבריס” (גאווה) והעונש עליו
• לגיטימציה לפשיטת הגוף מהבשר

חלק יב’: Memento Mori - “זכור כי תמות”

מהו Memento Mori?

• זרם באמנות שמתחזק במאה ה-17
• מודעות למוות בזמן החיים
• “זכור שהכל הבל” - לכולנו יש סוף

טבע דומם (Still Life)

חידוש במאה ה-17:

• עד אז - ציירו רק גוף אדם
• פתאום מתחילים לצייר טבע דומם בלי גוף
• זה היה אירוע דרמטי - צריך הצדקה

ההצדקה: דרך הציור מתעסקים בחיים ובמוות

סמלים בציורי Memento Mori

המסר: כל הדברים היפים והחיים - זמניים ובני חלוף

חלק יג’: צילומי ותמונות Post-Mortem

מהם צילומי פוסט-מורטם?

• ציורים/צילומים של נפטרים לאחר המוות
• משפחות ביקשו לתעד בן משפחה יקר שנפטר
• תופעה נפוצה מאוד מהמאה ה-19

שני סוגים

מאפיינים

• שימוש באביזרים אהובים על הנפטר
• הורים בבגדי אבלות ברקע
• ניסיון להנציח את הנפטר “חי”

צילום פוסט-מורטם היום

היכן רואים את זה?

• לידות שקטות - מציעים לאם להצטלם עם העובר המת
• חלק מתהליך פסיכולוגי של קבלה
• “שיהיה זיכרון ותיעוד”

חלק יד’: חדרי מתים במאה ה-19

תופעה מפתיעה

• חלק מחדרי המתים באירופה היו פתוחים כמו ויטרינה
• אנשים יכלו לצפות מבחוץ
• המוות היה חלק מהחיים - לא בעולם נפרד

זיהוי אלמונים

• דרך מעולה לזהות גופות לא מזוהות
• הגופה מוצגת והציבור יכול לזהות

חלק טו’: האלמונית מהסיין (L’Inconnue de la Seine)

הסיפור

• אישה צעירה ויפה שנמצאה טבועה בנהר הסיין בפריז
• נשארה תמיד אלמונית - לא הצליחו לזהות אותה
• עשו לה: רישומים, צילומים, תבניות גבס

למה הפכה מפורסמת?

• הייתה כל כך יפה
• הציתה את הדמיון של אנשים
• רצו מאוד לדעת מי היא

הקשר לבובת אנני (CPR Annie)

פיטר לונד - יצרן צעצועים:

• בנו כמעט טבע, הוא קפץ והציל אותו
• החליט לפתח צעצוע שיעזור לאנשים להציל אחרים מטביעה
• כשחיפש פנים לבובה - בחר בפורטרט של האלמונית מהסיין

למה דווקא היא?

• היא אנונימית - “כל אחת”
• היא עברה חוויית טביעה
• זה סוג של תיקון - עכשיו דמותה תעזור להציל אנשים

חלק טז’: אמנות מודרנית ומוות - פליקס גונזלס-טורס

רקע האמן

• אמן גיי
• בן זוגו מת מאיידס
• יצר סדרת עבודות על אובדן בן הזוג

העבודות: ערימות סוכריות ועוגיות מזל

הרעיון:

• מניח בפינת החדר סוכריות/עוגיות במשקל הגוף של בן הזוג
• המבקרים מוזמנים לקחת סוכריות
• הערימה הולכת ונעלמת - כמו הגוף שהולך לקראת המוות
• כשנגמרת - ממלאים מחדש

המשמעות

• ערבוב של חיים ומוות
• הסוכריות צבעוניות = חיות
• עוגיות מזל = “מזל החיים”, לא מזל המוות
• מחזוריות: נגמר וממלאים מחדש

חלק יז’: המוות כחלק מהחיים - דיון

ההבדל בין חברה מסורתית למערבית

הרלוונטיות לרופאים

• תתקלו במקומות האלה
• מה המשמעות של המוות במשפחה?
• מה המשמעות של המוות כחלק מהחיים?

נקודות מפתח למבחן

רעיונות מרכזיים

1. הדיסקציה = הקרבה למען הידע - עם בעיה מוסרית-תיאולוגית
2. הרנסנס = תחייה מחדש של התרבות היוונית, שיא הדיסקציות
3. הומניזם = האדם במרכז, לא האל - נתן לגיטימציה לדיסקציה
4. “דע את עצמך” = הצדקה לחקירה אנטומית
5. תיאטרון הדיסקציות = חלק מתרבות הקרנבל
6. הגופות לדיסקציה = נידונים למוות או חסרי בית
7. Memento Mori = “זכור כי תמות” - זרם אמנותי במאה ה-17
8. טבע דומם = התחיל כדרך לדבר על חיים ומוות

דמויות חשובות

מושגים

ציטוטים חשובים

“מה שאני הייתי, מה שאני הייה - הוא גם מה שאתה תהיה”

“כאן המוות שמח להיחלץ לעזרתם של החיים”

“פסל אינו יכול ליצור תנועה בלי לדעת מה גורם לתנועה”

“דע את עצמך” - חרוט במקדש אפולו בדלפי

הערות לסיום

על מדעי הרוח

• השאלות פתוחות, אין תמיד תשובה
• תמיד אפשר לסתור - “זה היופי”
• לפתח יכולת להיות במקומות עמומים

הקשר לרפואה

• גם ברפואה יש מקומות עמומים
• דברים שהיו ודאיים - הופרכו אחרי שנים
• חשוב לדעת לגשר בין עולמות שונים

המסר המרכזי

המוות הוא חלק מהחיים - לא עולם נפרד. זו תפיסה שהחברה המערבית איבדה, אבל שהייתה קיימת לאורך ההיסטוריה ועדיין קיימת בחברות מסורתיות.