הקדמה
הרצאה זו מתעדת את ניסיונו של ד”ר נועם רשף, רופא צבאי בכיר, בניהול אירוע רב נפגעים במהלך מלחמת לבנון השנייה. האירוע, שהתרחש ב-9 באוגוסט 2006 בכפר דבל שבדרום לבנון, מהווה מקרה בוחן משמעותי להבנת האתגרים בטיפול רפואי בתנאי לחימה קיצוניים.
רקע מבצעי
הכוח והמשימה
הגדוד, חלק מחטיבה 551 עוצבה 98, כלל כוחות מיוחדים מיחידות מובחרות. המשימה המבצעית כללה:
- כניסה לילית לשטח לבנון
- תפיסת הכפר דבל למנוחת יום
- המשך תנועה לכפר רשאף בלילה השני
בעיות בהיערכות
ההכנות לפעילות לקו בקשיים משמעותיים:
- גיוס פתאומי: קבלת “הודעת אויב” גרמה לחשש מפני כוחות חיזבאללה המוכנים היטב
- מחסור בציוד רפואי: התיק הרפואי הגדודי נמצא פגום, ללא ציוד רופא תקין
- היערכות מאולתרת: נאלצו להשיג ציוד ממקורות חלופיים
כרונולוגיה של האירוע
הכניסה לכפר (ליל 8-9 באוגוסט)
הכוח נכנס לכפר דבל באיחור של ארבע שעות מהמתוכנן. האיחור, בשילוב עם ליל ירח מלא (ט”ו באב), פגע משמעותית בחשאיות התנועה. ב-04:30 לפנות בוקר הגיע הכוח לפאתי הכפר ונכנס לבית דו-קומתי בבנייה.
מבנה הבית
- קומת קרקע: מוסך/מחסן עם חומרי בנייה
- קומה שנייה: אזור מגורים
- פריסת הכוחות: פלוגה א’ בקומת הקרקע, פלוגה ג’ בקומה השנייה
ההפגזה (9 באוגוסט, 12:43)
גל ראשון:
- פגיעת טיל נ”ט בקומת הקרקע
- 3 הרוגים ומספר פצועים
- תגובה מיידית של הכוח לטיפול בנפגעים
גל שני (כ-5 דקות לאחר מכן):
- פגיעה נוספת בזמן טיפול בפצועים
- 4-5 הרוגים נוספים
- הרחבת מעגל הנפגעים
גל שלישי:
- המשך הפגזה
- החלטה על פינוי הנפגעים מאחורי המבנה
ניהול האירוע הרפואי
הצוות הרפואי
שלב ראשון (40 הדקות הראשונות):
- רופא אחד (ד”ר רשף)
- 3-4 חובשים
שלב שני:
- הצטרפות רופא נוסף (ד”ר שמוליק, גינקולוג)
- 2 חובשים נוספים
שלב שלישי:
- הצטרפות רופא שלישי (ד”ר דודו ששר, גינקולוג, נפצע קשה)
- סה”כ: 3 רופאים, 6 חובשים
- 31 נפגעים לטיפול
סיווג הנפגעים
פצועים קשה (8):
- פגיעות ראש פתוחות עם חשיפת רקמת מוח
- קטיעות גפיים (טראומטיות)
- פגיעות חזה חודרות
- פגיעות כלי דם מרכזיים
- שברים פתוחים מרוסקים
פצועים קל-בינוני (23):
- רסיסים בגפיים
- פגיעות רקמה רכה
- שברים סגורים
עקרונות הטיפול
1. טריאז’ וקביעת סדרי עדיפויות:
- קביעת מוות ל-2 נפגעים במקום
- מיון לפי עקרון “הטיפול למי שניתן לעזור לו ביותר”
- הימנעות מהשקעת משאבים בפצועים אנושים
2. חלוקת תפקידים:
- ד”ר שמוליק - ניהול מבצעי (ניסיון פיקודי)
- ד”ר רשף - ניהול רפואי
- הפרדה ברורה של תחומי אחריות
3. טיפול רפואי:
- עבודה לפי פרוטוקול PHTLS/ATLS
- הימנעות מפרוצדורות מורכבות בשטח
- סבבים חוזרים להערכה מחדש
- ניהול כאב עם מורפיום מדולל (הנחיות לחובשים)
אתגרים מיוחדים
1. משך האירוע
האירוע נמשך 4 שעות - משך זמן ארוך משמעותית בהשוואה לסטנדרטים עכשוויים (שעה ו-6 דקות בממוצע בחרבות ברזל).
2. בעיות פינוי
חוסר ודאות מתמשך לגבי אמצעי הפינוי:
- הבטחה ראשונית למסוק (2 פצועים בשכיבה)
- שינוי לטנק (3 בשכיבה, 2 בישיבה)
- בסופו של דבר - פינוי רגלי
3. תנאי סביבה
- חום כבד (9 באוגוסט)
- הפגזות מתמשכות
- התפתחות שריפה המתקרבת לעמדה
תוצאות האירוע
נתוני תמותה ותחלואה
- 9 הרוגים סה”כ בגדוד
- 1 מוות בשטח לאחר טיפול (בן סלע - פגיעת ראש)
- 30 ניצולים מתוך 31 פצועים
מעקב ארוך טווח
- איתי שחר: שיקום מלא לאחר תיקון כלי דם, חי באוסטרליה
- ניר: איבוד עין, שיקום מלא
- דודו ששר: שימור הגפה למרות פגיעה קשה
- עופר מאיר (חובש): נפצע בעין, פיתח PTSD, כיום ד”ר לפסיכולוגיה
לקחים מקצועיים
1. חשיבות האימון הבסיסי
- הקפדה על תרגול פרוטוקולי ATLS/PHTLS
- יצירת שפה משותפת לכל הצוות הרפואי
- אימון חובשים בפעולות בסיסיות הציל חיים
2. עבודת צוות
- חשיבות מנהל אחד ברור
- הכרה ביכולות של כל איש צוות
- גמישות בחלוקת תפקידים לפי כישורים
3. ציוד וטכניקות
- חוסמי עורקים - הפכו לסטנדרט לכל חייל
- אלתור: שימוש במזרקי זונדה לסקשן
- חשיבות התיעוד גם בתנאים קשים
4. קבלת החלטות
- קביעת מוות היא חלק בלתי נפרד מטריאז’
- העדפת פינוי רגלי על פני המתנה לא ודאית
- חשיבות ההחלטה המהירה והנחרצת
השלכות ארוכות טווח
פוסט טראומה
מחקרים מראים ש-30% מניצולי טיפול נמרץ מפתחים PTSD. באירוע זה נצפו מקרים משמעותיים של פוסט טראומה הן בקרב הפצועים והן בקרב המטפלים.
שיקום הגדוד
לאחר האירוע ננקטו צעדים לשיקום היחידה:
- הפעלת היחידה לתגובות קרב של צה”ל
- מפגשי עיבוד קבוצתיים ואישיים
- בניית הגדוד מחדש עם לקחי האירוע
מורשת ומסורת
המוטו “נתאמן כמו שנלחם, נלחם כמו שנתאמן” הפך לעיקרון מנחה בהכשרת הכוח. דוגמה בולטת היא הצטרפותו של איצי קובי, אביו של חובש שנהרג, כנהג אמבולנס בגדוד.
מסקנות והשלכות
ברמה המקצועית
האירוע מדגיש את החשיבות הקריטית של:
- הכנה מנטלית ומקצועית לאירועי קיצון
- גמישות וכושר אלתור בתנאי אי-ודאות
- חשיבות העבודה הצוותית והיררכיה ברורה
ברמה הלאומית
הניסיון מדגיש את האחריות המיוחדת של רופאים במדינת ישראל:
- הצורך בהיערכות מתמדת למצבי חירום
- חשיבות השירות הצבאי כחלק מהזהות המקצועית
- האחריות הקולקטיבית להגנה על החברה
סיכום
אירוע דבל מהווה מקרה בוחן קלאסי לניהול אירוע רב נפגעים בתנאי לחימה. הלקחים שהופקו ממנו עיצבו את הדוקטרינה הרפואית הצבאית ותרמו לשיפור משמעותי ביכולות הטיפול בנפגעים. הניסיון מדגיש כי הצלחה בניהול אירועים כאלה תלויה לא רק בידע מקצועי, אלא גם ביכולות מנהיגות, עבודת צוות, וחוסן נפשי.
המסר לדור הבא של הרופאים ברור: האחריות על בריאות האוכלוסייה בישראל כוללת גם היערכות למצבי קיצון. זוהי “המשמרת” שכל רופא ישראלי נושא עמו, בין אם בחדר המיון האזרחי ובין אם בשדה הקרב.
דור פסקלחזור לסיכום הקודם
המשך לסיכום הבא