מרצה: ד”ר איוי קמפ (Dr. Evie Kemp)
- מומחית ברפואה תעסוקתית (Occupational Medicine) - תחום העוסק באיך העבודה משפיעה על הבריאות ואיך הבריאות משפיעה על העבודה
- הכשרה: 4 שנים באנגליה, 4.5 שנים בישראל
- ניהלה מרכז לבריאות ורווחה תעסוקתית בבית חולים אוקספורד (12,000 עובדים)
- צוות כלל: רופאים תעסוקתיים, אחיות, פיזיותרפיסטים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים
- התמחות מיוחדת: בריאות ורווחה של רופאים וסטודנטים לרפואה
- בישראל: עובדת בחינוך רפואי בטכניון ובאר-ילן
מטרות ההרצאה
- הכרת בעיות בריאות ורווחה של רופאים וסטודנטים
- זיהוי סימני אזהרה מוקדמים
- טיפים להתמודדות עם לחץ
- מניעת בעיות
- דרכים לקבלת עזרה
להיות רופא טוב - דרישות רבות
מחקר של 20 מאמרים מצא שרופא טוב צריך:
- תכונות בינאישיות טובות
- כישורי תקשורת
- כשירות רפואית
- הבנת אתיקה רפואית
- יכולת ניהול צוות
- הוראה, מחקר והשכלה מתמשכת
הבעיה: מתחילים מוקדם “לקפוץ משוכות” ולהפסיק לטפל בעצמנו
בריאות רופאים - נתונים מדאיגים
בריאות נפשית
- עלייה משמעותית בחרדה ודיכאון בהשוואה למקצועות אחרים
- במדינות רבות: 1 מכל 15 רופאים סובל משימוש לרעה בסמים/אלכוהול
- סיכון יחסי מוגבר להתאבדות (במיוחד: מרדימים, רופאי משפחה, פסיכיאטרים)
- בארה”ב: 300-400 רופאים מתאבדים בשנה
נתוני התאבדות (WHO 2023)
- ישראל: 5.2 לכל 100,000 (נמוך יחסית)
- ארה”ב: 14.2 לכל 100,000
- קנדה: 10.2 לכל 100,000
אך: בין יולי 2018 לינואר 2020 - 4 רופאים התאבדו בסורוקה תוך 18 חודשים
מחשבות אובדניות בקרב רופאים
מחקר על 8,000 כירורגים אמריקאים:
- 6.3% חוו מחשבות אובדניות ב-12 החודשים האחרונים
- קשר חזק לדיכאון ושחיקה
- רק 26% פנו לעזרה!
חסמים לפניה לעזרה בקרב רופאים
- סטיגמה - עדיין קיימת סביב בריאות הנפש
- חוסר זמן - “אין זמן לחלות, יש חולים לטפל בהם”
- צורך בשירותים מיוחדים - חשש מפגישה עם מטופלים בחדר המתנה
- פחד מפגיעה בקריירה
- תרבות של הסתמכות עצמית - “פשוט ממשיכים”
- חשש מאובדן רישיון
- הכחשה - “זה לא יקרה לי”
רופאים כמטופלים - התנהגויות בעייתיות
- לרוב אין רופא משפחה
- אבחון עצמי (לרוב שגוי)
- רישום עצמי של תרופות
- “ייעוצי מסדרון” (Corridor Consultations)
הסיפור הטרגי של ד”ר אורן צוסמן
- קרדיולוג בן 38, נשוי +3
- חש אי נוחות בחזה
- עשה א.ק.ג - היו שינויים קלים
- הראה לעמית במסדרון
- החליט שהוא עסוק מדי ללכת למיון
- נמצא מת בחדר הרופאים שעה לאחר מכן
Presenteeism - נוכחות במקום העבודה כשלא בריאים
- ההפך מהיעדרות
- פוגע בטיפול בחולים
- חושף עמיתים וחולים לנזק
- מעכב החלמה
- רופאים בדיכאון עושים יותר טעויות ברישום תרופות
השפעת העבודה על הבריאות - 6 תחומי סיכון
- דרישות (Demands) - כמה חולים לראות
- שליטה (Control) - האם יש זמן לארוחה/שירותים
- תמיכה (Support) - מעמיתים וממנהלים
- בהירות תפקיד (Role)
- יחסים בעבודה (Relationships) - האם יש בריונות
- ניהול שינויים (Change)
לחץ (Stress) - הגדרה והשפעות
הגדרה
חוסר איזון כאשר הלחצים גדולים מהמשאבים הרגשיים להתמודדות
השפעות הלחץ - 4 תחומים
1. פיזי
- כאבי ראש
- כאבי גב
- סחרחורת
- בעיות עיכול
- דפיקות לב
- זיהומים חוזרים
2. רגשי
- עצבנות
- חרדה
- חוסר אנרגיה רגשית
3. קוגניטיבי
- “ערפל מוחי”
- מחשבות שליליות
- חשיבה שחור-לבן
- קטסטרופיזציה
4. התנהגותי
- עלייה בהתנהגויות לא בריאות (עישון, אלכוהול)
- ירידה בהתנהגויות בריאות (פעילות גופנית, תזונה)
שחיקה (Burnout)
הגדרה (Maslach, 1997)
תסמונת של לחץ כרוני במקצועות טיפוליים
שלושת המרכיבים
- תשישות רגשית - אין אנרגיה רגשית לתת למטופל
- דה-פרסונליזציה - רואים “חולה עם דלקת כיס מרה” ולא “גב’ כהן בת 64”
- תחושת הישג אישי מופחתת
נתוני שחיקה - ארה”ב (Medscape 2024)
- 49% מהרופאים בשחיקה
- 20% בדיכאון
- נשים: 56% (גברים: 44%)
- רק 15% פנו לעזרה!
המקצועות עם השחיקה הגבוהה ביותר
- רפואה דחופה - 63%
- גינקולוגיה ומיילדות - 53%
- אונקולוגיה
- ילדים
- רפואת משפחה
נתוני שחיקה - ישראל (מצרא 2018, 2021)
- סקר של 160,000 עובדי בריאות
- 34% בשחיקה
- רופאים - הציון הגבוה ביותר (3.61 בסולם שירום-מלמד)
- סטאז’רים ומתמחים - השחיקה הגבוהה ביותר
- גורמים: עומס עבודה, משימות אדמיניסטרטיביות, איזון עבודה-חיים
קשר בין שחיקה לתנאי עבודה
- ככל שהשעות עולות - השחיקה עולה
- משמרות לילה - מעלות שחיקה
- ב-10 השנים הראשונות - שחיקה עולה, אחר כך יורדת
פגיעה מוסרית (Moral Injury)
מצוקה פסיכולוגית הנובעת מפעולות (או חוסר פעולות) המפרות את הקוד המוסרי/אתי
דוגמה: שני חולים, מכונת ECMO אחת - למי לתת?
ה”כפל כבול” (Double Bind) ברפואה
- דוגמה 1: צריך להיות אמפתי אבל גם מנותק רגשית כדי לשרוד
- דוגמה 2: צריך להיות אובססיבי וביקורתי כדי למנוע טעויות, אבל זה מעלה סיכון לדיכאון
בריאות סטודנטים לרפואה
גורמי לחץ עיקריים
- תהליך הקבלה עצמו
- המלחמה והשירות במילואים
- לימודים ומבחנים
- התמודדות עם חולים קשים ומוות
- ניהול יחסים ומשפחה
- קשיים כלכליים
- פרפקציוניזם וביקורת עצמית
מחקר מפלורידה - גורמי לחץ לפי שנות לימוד
- שנה א’: עומס אקדמי, קשיים כלכליים
- שנה ג’: איזון עבודה-חיים, נסיעות לבתי חולים
- שנה ד’: חשיפה לסבל אנושי
נתונים מדאיגים
- לחץ: 68.6% לחץ משמעותי אך ניתן לניהול, 11.2% לחץ חמור
- שחיקה: עד 80% בחלק מהמחקרים
- דיכאון: 27.2% מהסטודנטים (לעומת 9.3% באוכלוסייה הכללית)
- מחשבות אובדניות: 11.1%
- רק 15.7% פנו לעזרה!
שימוש באלכוהול וסמים
- 92% שתו אלכוהול בשנה האחרונה
- 35% שתו 5+ משקאות ברצף (binge drinking)
- 25%+ השתמשו במריחואנה
- שימוש באמפטמינים, קוקאין ועוד
מניעה - שלושה סוגים
1. מניעה ראשונית (Primary Prevention)
תפקיד האוניברסיטה:
- שילוב תמיכה נפשית בסביבת הלמידה
- הערכת סיכוני לחץ
- מעבר לשיטת עובר/נכשל
- הכשרת סגל לזיהוי לחץ
2. מניעה שניונית (Secondary Prevention)
טיפים להתמודדות עם לחץ:
שינה וטיפול עצמי בסיסי
- שינה מספקת
- ללכת לשירותים כשצריך!
- אכילה בריאה
מזונות-על למוח
- אגוזים (שומנים בריאים, ויטמין E)
- דגים שמנים (אומגה 3)
- אוכמניות (אנתוציאנינים - 2 שעות לפני מבחן!)
- תפוזים (ויטמין C)
- ביצים (ויטמיני B)
- ברוקולי (ויטמין K)
- שוקולד מריר (פלבנואידים)
- תה ירוק (L-theanine - ריכוז ממושך)
פעילות גופנית
“מה מתאים יותר ללוח הזמנים שלך - שעה של פעילות גופנית ביום או להיות מת 24 שעות ביממה?”
- עלייה במדרגות
- ירידה תחנה קודם באוטובוס
- חניה רחוקה יותר
היבטים נוספים
- תחביבים (חובה משהו מחוץ לרפואה!)
- רישום לקופת חולים ולרופא משפחה
- טכניקות הרפיה (Mindfulness, יוגה, Headspace)
- טיפוח יחסים חשובים
- שיתוף סיפורים (לא להחזיק בפנים!)
- תמיכה הדדית בכיתה
- הימנעות מהתנהגויות לא בריאות
3. מניעה שלישונית (Tertiary Prevention)
גישה לעזרה מקצועית:
עמותת בינינו
- שירות פסיכולוגי חסוי לסטודנטים
- 3 פגישות ראשונות חינם
- אחר כך 130 ₪ לפגישה
- חסוי לחלוטין!
שאלון משרד הבריאות
- 5 דקות למילוי
- בודק חרדה, דיכאון, פוסט-טראומה
- נותן המלצות
מפנה - מרכז סיוע לרופאים
- ארגון שהקימה ד”ר לילך מלצקי
- תמיכה לרופאים ובני משפחה
- תמיכה מעמיתים
- ייעוץ קריירה
- ייעוץ זכויות
- ייעוץ רפואה תעסוקתית
- 964 פניות ב-3.5 השנים הראשונות
- עלייה של 26% בפניות בששת החודשים הראשונים למלחמה
המסרים החשובים
- להתגבר על הסטיגמה ביחד - 1 מכל 4 יחווה בעיית בריאות נפש
- לבנות ארגז כלים אישי לרווחה - מה שעוזר לי לא בהכרח עוזר לך, ומה שעוזר היום אולי לא יעזור בעוד שנה
- לפנות לעזרה מוקדם - אל תחכו!
המסר המרכזי
“אי אפשר לטפל בחולים אם לא מטפלים בעצמנו קודם” - כמו הוראות הבטיחות במטוס: קודם שמים מסכת חמצן על עצמנו, רק אז עוזרים לאחרים.
דור פסקל