קידום בריאות

מבוא והקשר אישי של המרצה

המרצה נולדה וגדלה בארה”ב, הוריה מחילבון בגליל. חזרה לישראל לפני 15 שנה. התקבלה ללימודי רפואה אך שינתה כיוון לאחר שחברתה הטובה ואמה אובחנו עם סרטן תוך 3 חודשים. בזכות תוכניות סקר וגילוי מוקדם נתפסה המחלה בשלב מוקדם. החליטה להתמקד במניעה וקידום בריאות במקום טיפול במחלות. עשתה תואר שני ב-Community Health ודוקטורט בקידום בריאות.

שלושת ה-P של בריאות הציבור

1. Protection (הגנה)
2. Prevention (מניעה)
3. Promotion (קידום)

הגדרה והתפתחות היסטורית

התפתחות המושג

• שנות ה-60: Health Propaganda - ניסיון לשכנע אנשים להתנהג בצורה מסוימת
• שנות ה-70: Health Education - מתן מידע, ידע וכישורים
• 1986: הגדרה רשמית של Health Promotion על ידי ה-WHO

הגדרת WHO (1986)

“Health promotion is the process of enabling people to increase control over and to improve their health”

• הדגש על enabling - לא רק לומר לאנשים מה לעשות אלא לתת כלים מותאמים לנסיבות שלהם

אבני דרך חשובות

1. 1974: דוח Lalonde בקנדה - הכרה רשמית ראשונה בחשיבות מעבר מהמודל הביו-רפואי
2. 1986: כנס אוטווה - יצירת ה-Ottawa Charter (ה”תנ”ך” של קידום בריאות)
3. 50 מדינות חתמו על האמנה והתחייבו לתעדף קידום בריאות

למה צריך קידום בריאות?

גורמי המוות המובילים בעולם (2024):

1. מחלות לב וכלי דם (Cardiovascular disease)
2. סרטן (Cancers)
3. COVID-19 (לפי נתוני 2023)

70% ממקרי המחלות הכרוניות ניתנים למניעה על ידי אימוץ התנהגויות בריאות מגיל צעיר!

תיאוריות ומודלים של קידום בריאות

1. מודל TANNAHILL (1985)

קידום בריאות מורכב מ-3 מרכיבים:

• Prevention (מניעה)
• Health Protection (הגנה על בריאות)
• Health Education (חינוך לבריאות)

2. מודל Downie (1990)

פיתוח של Tannehill - ככל שיש יותר חפיפה בין המרכיבים, ההשפעה גדולה יותר. פעילות שמשלבת את כל שלושת המרכיבים (מספר 4) היא החזקה ביותר.

3. מודל Beattie (1991)

מודל עם שני צירים:

• ציר X: פוקוס על הפרט (Individual) מול הקולקטיב (Collective)
• ציר Y: מוד ההתערבות - סמכותי מלמעלה (Authoritative/Top-down) מול מהקהילה (Negotiated/Bottom-up)

ארבעת הרבעים:

1. Health Persuasion
2. Legislative Action
3. Personal Counseling
4. Community Development

בדרך כלל הצד הקולקטיבי יעיל יותר, אבל תלוי בנושא ובאוכלוסייה.

חמישה תחומי פעולה עדיפים (Priority Action Areas) - Ottawa Charter

1. בניית מדיניות ציבורית בריאה (Building Healthy Public Policy)

• מדיניות מס על סיגריות
• מס על משקאות מתוקים
• חקיקה על גילאי מכירת אלכוהול
• איסור עישון במקומות ציבוריים

2. יצירת סביבות תומכות (Creating Supportive Environments)

שלוש דוגמאות מרכזיות:

א. בתי ספר מקדמי בריאות (Health Promoting Schools)

• החל ב-1995 על ידי WHO
• בישראל מ-2006, מנוהל על ידי משרד הבריאות ומשרד החינוך
• מקבלים 5,000 ₪ לשנה ליישום פעילויות
• הבדלים מבתי ספר רגילים:
  • גישה רחבה לבריאות (לא רק בכיתה)
  • דגש על רווחה נפשית וחברתית
  • מעורבות הורים וקהילה
  • דאגה לבריאות הצוות

בעיה בישראל: אין אכיפה אמיתית, מזנון בית הספר ממשיך למכור מזון לא בריא

ב. ערים בריאות (Healthy Cities)

• תנועה עולמית של WHO
• באירופה: מעל 1,500 ערים
• בעולם: מעל 6,000 ערים
• בישראל: 54 ערים ומועצות אזוריות
• דרישות: מינוי רכז עירוני, תוכנית עבודה, פרופיל בריאות עירוני

דוגמת חיפה:

• רכז בריאות במשרה מלאה
• פעילות גופנית חינמית בחוף
• מתקני כושר בפארקים
• שבילי הליכה ורכיבה

בעיה: מחקר Lancet 2017 - ללא ניטור ואכיפה אין השפעה אמיתית

ג. סביבות עבודה בריאות (Healthy Working Environments)

• חברות הייטק: חדרי כושר, קפיטריות בריאות, תחרויות
• יעילות מוכחת: פחות היעדרויות, יותר פרודוקטיביות
• דוגמה מהפקולטה: יוגה בזמן העבודה - 20-15 משתתפים לעומת 2-1 אחרי שעות העבודה

3. חיזוק פעולה קהילתית (Strengthening Community Action)

• ועדות בריאות שכונתיות
• ריצות קהילתיות
• גינות קהילתיות

4. פיתוח מיומנויות אישיות (Developing Personal Skills)

• הרצאות
• חינוך מקוון
• שיעורי בריאות
• סדנאות בישול בריא

5. כיוון מחדש של שירותי הבריאות (Reorienting Health Services)

• הכשרת רופאים לעבודה בקהילה
• הרצאות בבתי ספר ומרכזים קהילתיים
• שינוי פוקוס מטיפול למניעה

שלושת סוגי המניעה

1. מניעה ראשונית (Primary Prevention): מניעה לפני הופעת המחלה, אוכלוסייה בריאה
2. מניעה שניונית (Secondary Prevention): סקר וגילוי מוקדם (כמו ממוגרפיה)
3. מניעה שלישונית (Tertiary Prevention): מניעת סיבוכים עתידיים (כמו שיקום לאחר התקף לב)

תכנון התערבויות קידום בריאות

תהליך מעגלי:

1. הערכת צרכים ואבחון קהילתי (Needs Assessment)
2. פיתוח התערבות
3. הערכה - תהליכית (Process Evaluation) וסופית
4. שיפור ההתערבות בהתאם לממצאים

עקרון חשוב: אי אפשר לקחת התערבות מארה”ב וליישם אותה כמו שהיא באוכלוסייה הבדואית - צריך התאמה תרבותית!

התערבויות מורכבות (Complex Health Interventions)

משלבות שניים או יותר מתחומי הפעולה העדיפים.

דוגמה 1: תוכנית נגד עישון בתאילנד (1990s)

• בעיה: 60% מהאוכלוסייה מעשנת
• פעולות:
  • העלאת מס מ-55% ל-85%
  • הגבלות על מכירה והפצה
  • איסור פרסום בטלוויזיה
  • אזהרות בריאות על חפיסות
  • קמפיין תקשורתי מסיבי
• תוצאה: ירידה משמעותית בעישון

דוגמה 2: SPHERE בגליל (מניעת סוכרת)

• התערבות בקרב נשים ערביות בסיכון לסוכרת
• 16 מפגשים קבוצתיים + 6 מפגשי המשך
• תוצאות:
  • ירידה במשקל
  • שיפור בתזונה
  • השפעה חיובית על בני המשפחה שלא השתתפו

דוגמה 3: אפשריבריא (משרדי הבריאות, החינוך והספורט)

• סימון אדום/ירוק על מוצרי מזון
• מס על משקאות ממותקים
• קמפיינים לאומיים
• בעיה: קושי באכיפה, פירות וירקות יקרים יותר

שימוש במדיה חברתית לקידום בריאות

נתונים על ישראל

• 98% משתמשים ב-WhatsApp
• ישראלים באינטרנט 7.3 שעות ביום (מעל הממוצע העולמי)
• 30% מהזמן במדיה חברתית

הבדלים באוכלוסיות

• בצפון: 32% משתמשים ב-TikTok יומית (לעומת 9-24% באזורים אחרים)
• ערבים משתמשים יותר ב-TikTok מיהודים
• רווקים משתמשים יותר ב-YouTube ו-Instagram
• נשים משתמשים יותר ב-Facebook ו-Instagram
• ככל שרמת ההשכלה עולה, השימוש ב-Twitter עולה וב-TikTok יורד

יתרונות

• הפצת מידע מהירה
• יצירת רשתות תמיכה
• נגישות לקהל רחב
• עלות נמוכה

דוגמאות

• רופאים עם מיליוני עוקבים ב-Instagram
• פסיכולוגית עם 5 מיליון עוקבים ב-TikTok
• בתי חולים שיצרו סרטוני YouTube על רחיצת ידיים

אזהרה חשובה

צריך לוודא שהמידע מגיע ממקור מקצועי ואמין! לא כל מי שטוען שהוא רופא באמת רופא.

דוגמה לקמפיין כושל

פרסומת בתל אביב נגד השמנת ילדים שיצרה פרצוף עצוב - לא רגישה לילדים עם עודף משקל ולהוריהם, שולחת מסרי שנאה.

לקח: חשיבות רגישות תרבותית וחברתית, צורך בפיילוט לפני השקה

ציטוט לסיום

“The greatest medicine of all is teaching people how not to need it”

המסר: חשוב לטפל בחולים, אבל חשוב עוד יותר ללמד אנשים איך לא להזדקק לטיפול מלכתחילה.