חלק א׳: מושגים בסיסיים בביואנרגטיקה
אנרגיה חופשית (Free Energy) - $\Delta G$
האנרגיה החופשית של גיבס מבטאת את כמות האנרגיה הזמינה לביצוע עבודה בתגובה כימית בטמפרטורה ולחץ קבועים.
| ערך $\Delta G$ | משמעות | סוג התגובה |
|---|---|---|
| שלילי ($\Delta G < 0$) | אנרגיה משתחררת | אקסרגונית (ספונטנית) |
| חיובי ($\Delta G > 0$) | יש להשקיע אנרגיה | אנדרגונית (לא ספונטנית) |
אנתלפיה (Enthalpy) - $\Delta H$
תוכן החום של מערכת מגיבה - משקפת את מספר וסוגי הקשרים הכימיים (קוולנטיים ולא-קוולנטיים) במגיבים ובתוצרים.
| ערך $\Delta H$ | משמעות | סוג התגובה |
|---|---|---|
| שלילי ($\Delta H < 0$) | חום משתחרר | אקסותרמית |
| חיובי ($\Delta H > 0$) | חום נספג | אנדותרמית |
אנטרופיה (Entropy) - $\Delta S$
ביטוי כמותי לאקראיות או אי-סדר במערכת.
| ערך $\Delta S$ | משמעות |
|---|---|
| שלילי ($\Delta S < 0$) | המגיבים פחות מורכבים ויותר מסודרים מהתוצרים |
| חיובי ($\Delta S > 0$) | התוצרים פחות מורכבים ויותר מבולגנים מהמגיבים |
משוואת גיבס
\[\boxed{\Delta G = \Delta H - T \cdot \Delta S}\]כאשר:
- $\Delta G$ = שינוי באנרגיה חופשית
- $\Delta H$ = שינוי באנתלפיה
- $T$ = טמפרטורה מוחלטת (קלווין)
- $\Delta S$ = שינוי באנטרופיה
כלל זהב: תגובות ספונטניות מתרחשות כאשר $\Delta G < 0$
חלק ב׳: סוגי רצפטורים להעברת אותות
קיימים ארבעה סוגים עיקריים של רצפטורים להעברת אותות:
1. GPCR (G Protein-Coupled Receptor)
- ליגנד חיצוני ($L$) נקשר לרצפטור ($R$)
- מפעיל חלבון G תוך-תאי שקושר GTP
- מווסת אנזים ($Enz$) המייצר שליח שניוני ($X$)
2. Receptor Tyrosine Kinase (RTK)
- קישור ליגנד מפעיל את פעילות טירוזין קינאז
- הרצפטור מזרחן את עצמו (autophosphorylation)
- מפעיל קסקדת קינאזות ← ביטוי גנים
3. תעלת יונים (Gated Ion Channel)
- התעלה נפתחת או נסגרת בתגובה לריכוז ליגנד או פוטנציאל ממברנה
- מאפשרת כניסת/יציאת יונים (למשל: $\ce{Ca^{2+}}$, $\ce{Na^{+}}$, $\ce{K^{+}}$)
4. רצפטורים גרעיניים (Nuclear Receptors)
- קישור הורמון מאפשר לרצפטור לווסת ביטוי גנים ספציפיים
- הליגנד חודר דרך הממברנה (הורמונים סטרואידיים)
עובדה קלינית: בארה״ב, יותר משליש מכלל התרופות בשוק פועלות נגד רצפטורים מסוג GPCR!
חלק ג׳: חלבוני G (Molecular Switches)
חלבוני G הם “מתגים מולקולריים” - ניתן להדליק ולכבות אותם ע״י החלפת נוקלאוטידים.
מנגנון ההפעלה וההשבתה
[מצב כבוי] [מצב דלוק]
G-protein + GDP ───GEF───► G-protein + GTP
◄───GAP───
| מונח | שם מלא | תפקיד |
|---|---|---|
| GEF | Guanine nucleotide Exchange Factor | מחליף GDP ב-GTP ← הפעלה |
| GAP | GTPase Activating Protein | מאיץ הידרוליזה של GTP ← כיבוי |
משפחות חלבוני G ותפקידיהן
| משפחה | חלבון | תת-יחידה פעילה | פעולה עיקרית |
|---|---|---|---|
| I | $G_s$ | $\alpha$ | מפעיל Adenylyl Cyclase; מפעיל תעלות $\ce{Ca^{2+}}$ |
| I | $G_{olf}$ | $\alpha$ | מפעיל AC בנוירונים חושיים (ריח) |
| II | $G_i$ | $\alpha$ | מעכב Adenylyl Cyclase |
| II | $G_o$ | $\beta\gamma$ | מפעיל תעלות $\ce{K^{+}}$; מעכב תעלות $\ce{Ca^{2+}}$ |
| II | $G_t$ (Transducin) | $\alpha$ | מפעיל cGMP PDE בפוטורצפטורים |
| III | $G_q$ | $\alpha$ | מפעיל Phospholipase C-$\beta$ |
| IV | $G_{12/13}$ | $\alpha$ | מפעיל Rho GTPases → שלד התא |
הערה: באדם קיימים כ-20 תת-יחידות $\alpha$, לפחות 6 $\beta$ ו-11 $\gamma$
חלק ד׳: מסלול GPCR → Adenylyl Cyclase → PKA
שלבי המסלול
שלב 1: $G_s$ עם GDP קשור - כבוי
- לא יכול להפעיל Adenylyl Cyclase
שלב 2: מגע עם קומפלקס הורמון-רצפטור
- גורם להחלפת GDP ב-GTP
שלב 3: $G_{s\alpha}$-GTP מתנתק מ-$\beta\gamma$
- $G_{s\alpha}$ דלוק ומפעיל Adenylyl Cyclase
שלב 4: הידרוליזה של GTP ע״י פעילות GTPase אינטרינזית
- $G_{s\alpha}$ מכבה את עצמו וחוזר להתאחד עם $\beta\gamma$
סינתזה ופירוק של cAMP
\[\text{ATP} \xrightarrow{\text{Adenylyl Cyclase}} \text{cAMP} + PP_i\] \[\text{cAMP} \xrightarrow{\text{Phosphodiesterase}} \text{5'-AMP}\]הפעלת PKA (Protein Kinase A)
PKA היא קינאזת סרין/תראונין המופעלת ע״י cAMP.
מבנה PKA:
- 2 תת-יחידות רגולטוריות (R) - קושרות cAMP
- 2 תת-יחידות קטליטיות (C) - מזרחנות מצעים
מנגנון ההפעלה:
- 4 מולקולות cAMP נקשרות לתת-יחידות R
- תת-יחידות C משתחררות ונהיות פעילות
- PKA פעיל יכול להיכנס לגרעין ולזרחן את CREB
השפעות PKA
PKA מזרחנת מטרות רבות:
- מטבוליזם: פירוק גליקוגן, ליפוליזה
- ביטוי גנים: זרחון CREB ← שעתוק גנים
- זיכרון ולמידה: פלסטיות סינפטית
הפסקת הסיגנל - שלושה מנגנונים
| מנגנון | תיאור |
|---|---|
| 1. הידרוליזת GTP | פעילות GTPase של $G_{s\alpha}$ מפרקת $GTP \to GDP + P_i$ |
| 2. פירוק cAMP | Phosphodiesterase (PDE) מפרק $cAMP \to 5’\text{-}AMP$ |
| 3. דסנסיטיזציה | זרחון הרצפטור ע״י $\beta$ARK ← קישור Arrestin ← אנדוציטוזה |
תהליך הדסנסיטיזציה בפירוט
- קישור אפינפרין לרצפטור $\beta$-אדרנרגי
- $G_{s\beta\gamma}$ מגייס את $\beta$ARK לממברנה
- $\beta$ARK מזרחן שיירי Ser בקצה ה-C של הרצפטור
- $\beta$-Arrestin נקשר לרצפטור המזורחן
- קומפלקס רצפטור-ארסטין נכנס לתא באנדוציטוזה
- בווזיקולה: ארסטין מתנתק, הרצפטור מפורחן וחוזר לממברנה
חלק ה׳: רעלן הכולרה (Cholera Toxin)
מנגנון הפעולה
רעלן הכולרה מבצע ADP-ריבוזילציה של $G_{s\alpha}$:
\[G_{s\alpha}\text{-Arg} + NAD^+ \xrightarrow{\text{Cholera toxin}} G_{s\alpha}\text{-Arg-ADP-ribose}\]התוצאה:
- פעילות ה-GTPase של $G_{s\alpha}$ מושבתת
- $G_{s\alpha}$ נשאר במצב דלוק לצמיתות
- Adenylyl Cyclase פעיל כל הזמן ← עלייה מתמדת ב-cAMP
ביטוי קליני:
- עלייה ב-cAMP בתאי אפיתל המעי
- יציאת $\ce{Cl^{-}}$ ומים לחלל המעי
- שלשול חמור האופייני לכולרה
Pertussis toxin (שעלת) פועל הפוך - מעכב את $G_i$ ע״י ADP-ריבוזילציה
חלק ו׳: מסלול GPCR → PLC → PKC
המסלול
- GPCR מופעל ומפעיל $G_q$
- $G_{q\alpha}$ מפעיל Phospholipase C-$\beta$ (PLC$\beta$)
- PLC$\beta$ מפרק $PI(4,5)P_2$ (PIP₂) לשני שליחים שניוניים:
תפקיד השליחים השניוניים
| שליח | שם מלא | פעולה |
|---|---|---|
| $IP_3$ | Inositol 1,4,5-trisphosphate | נקשר לתעלות ב-ER ← שחרור $\ce{Ca^{2+}}$ לציטוזול |
| DAG | Diacylglycerol | נשאר בממברנה ← מפעיל PKC יחד עם $\ce{Ca^{2+}}$ |
הפעלת PKC (Protein Kinase C)
PKC מופעלת ע״י שילוב של:
- DAG (בממברנה)
- $\ce{Ca^{2+}}$ (מה-ER)
- Phosphatidylserine (בממברנה)
חשוב: PKC היא קינאזת סרין/תראונין (כמו PKA)
חלק ז׳: מסלול הראייה - Rhodopsin ו-Transducin
סקירת המסלול
מסלול ייחודי בתאי הקנים (Rods) ברשתית המשתמש ב-$G_t$ (Transducin).
שלבי העירור (Excitation)
שלב 1: ספיגת אור
- אור ממיר 11-cis-retinal ל-all-trans-retinal
- Rhodopsin (Rh) מופעל
שלב 2: הפעלת Transducin
- Rh* גורם להחלפת GDP ב-GTP על $T_\alpha$
- $T_\alpha$-GTP מתנתק מ-$T_{\beta\gamma}$
שלב 3: הפעלת PDE
- $T_\alpha$-GTP נקשר ל-cGMP Phosphodiesterase (PDE)
- מסיר את תת-היחידה המעכבת (I)
שלב 4: פירוק cGMP
- PDE פעיל מפרק cGMP ל-5’-GMP
- ריכוז cGMP יורד מתחת לסף
שלב 5: סגירת תעלות קטיונים
- תעלות cGMP-gated נסגרות
- מניעת כניסת $\ce{Na^{+}}$ ו-$\ce{Ca^{2+}}$
- היפרפולריזציה של הממברנה ← סיגנל למוח
שלבי ההתאוששות (Recovery/Adaptation)
שלב 6: יציאת $\ce{Ca^{2+}}$
- $\ce{Ca^{2+}}$ ממשיך לצאת דרך מחליף $\ce{Na^{+}}/\ce{Ca^{2+}}$
- ריכוז $\ce{Ca^{2+}}$ ציטוזולי יורד
שלב 7: הפעלת Guanylyl Cyclase
- ירידה ב-$[\ce{Ca^{2+}}]$ מפעילה GC
- GC מסנתז cGMP מחדש
- תעלות נפתחות ← חזרה למצב “חושך”
שלב 8: השבתת Rhodopsin
- Rhodopsin Kinase (RK) מזרחן Rh* (מועדף ב-$[\ce{Ca^{2+}}]$ נמוך)
- Arrestin (Arr) נקשר ל-Rh* המזורחן ← עיכוב
שלב 9: התחדשות Rhodopsin
- ארסטין מתנתק
- Rh* מפורחן
- all-trans-retinal מוחלף ב-11-cis-retinal
- Rhodopsin מוכן למחזור נוסף
נקודת מפתח: $G_t$ (Transducin) גורם לירידה ב-cGMP ולסגירת תעלות - הפוך מ-$G_s$!
חלק ח׳: מסלול האינסולין - Receptor Tyrosine Kinase
מבנה רצפטור האינסולין
- תת-יחידות $\alpha$: חוץ-תאיות, קושרות אינסולין
- תת-יחידות $\beta$: חוצות ממברנה, בעלות פעילות טירוזין קינאז
שלבי המסלול
שלב 1: קישור אינסולין
- הרצפטור עובר אוטופוספורילציה על שיירי Tyr
שלב 2: גיוס IRS-1
- רצפטור האינסולין מזרחן את IRS-1 על שיירי Tyr
שלב 3: גיוס Grb2-SOS
- דומיין SH2 של Grb2 נקשר ל-pTyr על IRS-1
- SOS (Son of Sevenless) נקשר ל-Grb2
שלב 4: הפעלת Ras
- SOS משמש כ-GEF עבור Ras
- SOS גורם לשחרור GDP וקישור GTP ל-Ras
- Ras-GTP מופעל
שלב 5: קסקדת MAPK
- Ras-GTP מגייס ומפעיל Raf-1 (MAPKKK)
- Raf-1 מזרחן ומפעיל MEK (MAPKK) על Ser
- MEK מזרחן ומפעיל ERK (MAPK) על Thr ו-Tyr
שלב 6: כניסה לגרעין
- ERK מזורחן נכנס לגרעין
- מזרחן פקטורי שעתוק כמו Elk1
שלב 7: ביטוי גנים
- Elk1 מזורחן מתחבר ל-SRF
- מעודד שעתוק גנים הנדרשים לחלוקת תאים
סיכום רכיבי המסלול
| רכיב | תפקיד |
|---|---|
| Insulin Receptor | RTK - מזרחן את עצמו ואת IRS-1 |
| IRS-1 | חלבון עיגון - מגייס Grb2 |
| Grb2 | חלבון מתאם עם דומיין SH2 |
| SOS | GEF עבור Ras |
| Ras | G-protein קטן (מונומרי) |
| Raf-1 | MAPKKK (קינאזת Ser/Thr) |
| MEK | MAPKK (קינאזה כפולה - Ser/Thr ו-Tyr) |
| ERK | MAPK - נכנס לגרעין |
חלק ט׳: שאלות תרגול
שאלה 1 - מבנה GPCR
כמה אזורים הידרופיליים יש ב-GPCR טיפוסי?
תשובה: 8 (שמונה)
הסבר: GPCR בנוי מ-7 קטעים טרנסממברניים (הידרופוביים). בין הקטעים ומחוצה להם יש אזורים הידרופיליים:
- 3 לולאות חוץ-תאיות + קצה N-טרמינלי = 4 אזורים חוץ-תאיים
- 3 לולאות תוך-תאיות + קצה C-טרמינלי = 4 אזורים תוך-תאיים
- סה״כ: 8 אזורים הידרופיליים
שאלה 2 - חלבוני G
מה נכון לגבי G-proteins?
- מופעלים ע״י זרחון
- מופעלים ע״י GAP
- מזרחנים חלבוני מטרה
- הידרוליזה של GTP מפסיקה את הפעילות שלהם
תשובה: 4
הסבר:
- ❌ (1) מופעלים ע״י החלפת GDP ב-GTP, לא ע״י זרחון
- ❌ (2) GAP מכבה את החלבון (מאיץ הידרוליזה)
- ❌ (3) G-proteins לא מזרחנים - הם מפעילים אנזימים אחרים
- ✅ (4) הידרוליזת $GTP \to GDP + P_i$ מכבה את החלבון
שאלה 3 - PKA
הפעלה של Adenylyl Cyclase תגרום להפעלה של?
- G-Protein
- GPCR
- PKA
- PKC
תשובה: 3 (PKA)
הסבר:
\[\text{Adenylyl Cyclase} \to \uparrow\text{cAMP} \to \text{PKA activated}\]- AC מייצר cAMP
- cAMP נקשר לתת-יחידות הרגולטוריות של PKA
- תת-יחידות קטליטיות משתחררות ומזרחנות מצעים
שאלה 4 - השפעות PKA
פעילות יתר של PKA תגרום ל-?
- רמות גבוהות של גלוקוז בדם
- ביטוי גנים
- רמות גבוהות של חומצות שומן בדם
- כל התשובות נכונות
תשובה: 4 (כל התשובות נכונות)
הסבר:
- ✅ גלוקוז: PKA מפעיל glycogen phosphorylase ← פירוק גליקוגן ← גלוקוז
- ✅ ביטוי גנים: PKA מזרחן CREB ← שעתוק גנים
- ✅ חומצות שומן: PKA מפעיל hormone-sensitive lipase ← ליפוליזה
שאלה 5 - PKC
שתי מוטציות באנזים PKC באתרים שקושרים סידן ו-DAG יגרמו ל-?
- חוסר פעילות של PKC
- עודף פעילות של PKC
- המוטציות לא ישפיעו על הפעילות
- אין מספיק נתונים
תשובה: 4 (אין מספיק נתונים)
הסבר: לא נאמר מה סוג המוטציות:
- מוטציות Loss-of-function ← חוסר פעילות
- מוטציות Gain-of-function (constitutively active) ← עודף פעילות
- ללא מידע על טיב המוטציה, אי אפשר לקבוע
שאלה 6 - Transducin
הפעלה של $G_t$-protein תגרום ל-?
- עליה בריכוז של DAG וסידן
- עליה בריכוז של cAMP
- הפעלה של PDE שמוריד את ריכוז ה-cAMP
- ירידה בריכוז הסידן בתוך התא
תשובה: 4 (ירידה בריכוז הסידן בתוך התא)
הסבר:
- $G_t$ (Transducin) מפעיל cGMP-PDE
- PDE מפרק cGMP
- ירידה ב-cGMP ← סגירת תעלות cGMP-gated
- תעלות אלה מעבירות $\ce{Na^{+}}$ ← ו-$\ce{Ca^{2+}}$
- סגירתן ← ירידה בכניסת $\ce{Ca^{2+}}$ ← ירידה בריכוז $\ce{Ca^{2+}}$ הציטוזולי
שאלה 7 - מסלול אינסולין
איזה מהחלבונים הבאים משמש כ-GEF במסלול של אינסולין?
- Grb2
- SOS
- Raf-1
- IRS-1
תשובה: 2 (SOS)
הסבר:
- SOS = Son of Sevenless
- SOS הוא GEF (Guanine nucleotide Exchange Factor) עבור Ras
- גורם להחלפת GDP ב-GTP על Ras ← הפעלת Ras
שאלה 8 - מקרה קליני: רצפטור $\beta$-אדרנרגי
גבר בן 32 פונה לרופא עם:
- עייפות כרונית
- ירידה בלחץ הדם
- קושי בריכוז
- ירידה בלחץ הדם בעמידה
- ריכוז נמוך של גלוקוז
- ירידה ברמות קורטיזול
איזה מנגנון נפגע?
תשובה: ד. חוסר הפעלה של חלבון $G_s$ והפחתת רמות cAMP בתא
הסבר:
- רצפטור $\beta$-אדרנרגי → $G_s$ → Adenylyl Cyclase → cAMP → PKA
- פגיעה במסלול זה בתאי האדרנל תגרום:
- ↓ קורטיזול (דרוש cAMP לסינתזה)
- ↓ גלוקוז (קורטיזול מעודד גלוקונאוגנזה)
- ↓ לחץ דם (תגובה לאדרנלין)
שאלה 9 - מקרה קליני: ראיית לילה
נער בן 16 עם קושי בראייה בחושך, תפקוד לקוי של תאי Rods. איזה מנגנון נפגע?
תשובה: ד. פירוק של cGMP ע״י פוספודיאסטרז לאחר הפעלת Rhodopsin
הסבר:
מסלול הראייה בתאי Rods:
\[\text{Light} \to \text{Rhodopsin}^* \to G_t \to \text{PDE} \to \downarrow\text{cGMP} \to \text{canels closing}\]פגיעה בפירוק cGMP ע״י PDE תמנע העברת סיגנל האור ← קושי בראייה בחושך.
סיכום: השוואה בין מסלולי GPCR
| פרמטר | $G_s$ → PKA | $G_q$ → PKC | $G_t$ → Vision |
|---|---|---|---|
| אנזים יעד | Adenylyl Cyclase | PLC-$\beta$ | PDE (cGMP) |
| שליח שניוני | cAMP | $IP_3$ + DAG | ↓cGMP |
| קינאז מופעל | PKA | PKC | - |
| יונים | - | $\ce{Ca^{2+}}$ ↑ | $\ce{Ca^{2+}}$ ↓ |
| דוגמה | אדרנלין, גלוקגון | אצטילכולין | אור |