חלק א׳: מושגים בסיסיים בביואנרגטיקה

אנרגיה חופשית (Free Energy) - $\Delta G$

האנרגיה החופשית של גיבס מבטאת את כמות האנרגיה הזמינה לביצוע עבודה בתגובה כימית בטמפרטורה ולחץ קבועים.

ערך $\Delta G$ משמעות סוג התגובה
שלילי ($\Delta G < 0$) אנרגיה משתחררת אקסרגונית (ספונטנית)
חיובי ($\Delta G > 0$) יש להשקיע אנרגיה אנדרגונית (לא ספונטנית)

אנתלפיה (Enthalpy) - $\Delta H$

תוכן החום של מערכת מגיבה - משקפת את מספר וסוגי הקשרים הכימיים (קוולנטיים ולא-קוולנטיים) במגיבים ובתוצרים.

ערך $\Delta H$ משמעות סוג התגובה
שלילי ($\Delta H < 0$) חום משתחרר אקסותרמית
חיובי ($\Delta H > 0$) חום נספג אנדותרמית

אנטרופיה (Entropy) - $\Delta S$

ביטוי כמותי לאקראיות או אי-סדר במערכת.

ערך $\Delta S$ משמעות
שלילי ($\Delta S < 0$) המגיבים פחות מורכבים ויותר מסודרים מהתוצרים
חיובי ($\Delta S > 0$) התוצרים פחות מורכבים ויותר מבולגנים מהמגיבים

משוואת גיבס

\[\boxed{\Delta G = \Delta H - T \cdot \Delta S}\]

כאשר:

  • $\Delta G$ = שינוי באנרגיה חופשית
  • $\Delta H$ = שינוי באנתלפיה
  • $T$ = טמפרטורה מוחלטת (קלווין)
  • $\Delta S$ = שינוי באנטרופיה

כלל זהב: תגובות ספונטניות מתרחשות כאשר $\Delta G < 0$


חלק ב׳: סוגי רצפטורים להעברת אותות

קיימים ארבעה סוגים עיקריים של רצפטורים להעברת אותות:

1. GPCR (G Protein-Coupled Receptor)

  • ליגנד חיצוני ($L$) נקשר לרצפטור ($R$)
  • מפעיל חלבון G תוך-תאי שקושר GTP
  • מווסת אנזים ($Enz$) המייצר שליח שניוני ($X$)

2. Receptor Tyrosine Kinase (RTK)

  • קישור ליגנד מפעיל את פעילות טירוזין קינאז
  • הרצפטור מזרחן את עצמו (autophosphorylation)
  • מפעיל קסקדת קינאזות ← ביטוי גנים

3. תעלת יונים (Gated Ion Channel)

  • התעלה נפתחת או נסגרת בתגובה לריכוז ליגנד או פוטנציאל ממברנה
  • מאפשרת כניסת/יציאת יונים (למשל: $\ce{Ca^{2+}}$, $\ce{Na^{+}}$, $\ce{K^{+}}$)

4. רצפטורים גרעיניים (Nuclear Receptors)

  • קישור הורמון מאפשר לרצפטור לווסת ביטוי גנים ספציפיים
  • הליגנד חודר דרך הממברנה (הורמונים סטרואידיים)

עובדה קלינית: בארה״ב, יותר משליש מכלל התרופות בשוק פועלות נגד רצפטורים מסוג GPCR!


חלק ג׳: חלבוני G (Molecular Switches)

חלבוני G הם “מתגים מולקולריים” - ניתן להדליק ולכבות אותם ע״י החלפת נוקלאוטידים.

מנגנון ההפעלה וההשבתה

[מצב כבוי]                    [מצב דלוק]
G-protein + GDP  ───GEF───►  G-protein + GTP
                  ◄───GAP───
מונח שם מלא תפקיד
GEF Guanine nucleotide Exchange Factor מחליף GDP ב-GTP ← הפעלה
GAP GTPase Activating Protein מאיץ הידרוליזה של GTP ← כיבוי

משפחות חלבוני G ותפקידיהן

משפחה חלבון תת-יחידה פעילה פעולה עיקרית
I $G_s$ $\alpha$ מפעיל Adenylyl Cyclase; מפעיל תעלות $\ce{Ca^{2+}}$
I $G_{olf}$ $\alpha$ מפעיל AC בנוירונים חושיים (ריח)
II $G_i$ $\alpha$ מעכב Adenylyl Cyclase
II $G_o$ $\beta\gamma$ מפעיל תעלות $\ce{K^{+}}$; מעכב תעלות $\ce{Ca^{2+}}$
II $G_t$ (Transducin) $\alpha$ מפעיל cGMP PDE בפוטורצפטורים
III $G_q$ $\alpha$ מפעיל Phospholipase C-$\beta$
IV $G_{12/13}$ $\alpha$ מפעיל Rho GTPases → שלד התא

הערה: באדם קיימים כ-20 תת-יחידות $\alpha$, לפחות 6 $\beta$ ו-11 $\gamma$


חלק ד׳: מסלול GPCR → Adenylyl Cyclase → PKA

שלבי המסלול

שלב 1: $G_s$ עם GDP קשור - כבוי

  • לא יכול להפעיל Adenylyl Cyclase

שלב 2: מגע עם קומפלקס הורמון-רצפטור

  • גורם להחלפת GDP ב-GTP

שלב 3: $G_{s\alpha}$-GTP מתנתק מ-$\beta\gamma$

  • $G_{s\alpha}$ דלוק ומפעיל Adenylyl Cyclase

שלב 4: הידרוליזה של GTP ע״י פעילות GTPase אינטרינזית

  • $G_{s\alpha}$ מכבה את עצמו וחוזר להתאחד עם $\beta\gamma$

סינתזה ופירוק של cAMP

\[\text{ATP} \xrightarrow{\text{Adenylyl Cyclase}} \text{cAMP} + PP_i\] \[\text{cAMP} \xrightarrow{\text{Phosphodiesterase}} \text{5'-AMP}\]

הפעלת PKA (Protein Kinase A)

PKA היא קינאזת סרין/תראונין המופעלת ע״י cAMP.

מבנה PKA:

  • 2 תת-יחידות רגולטוריות (R) - קושרות cAMP
  • 2 תת-יחידות קטליטיות (C) - מזרחנות מצעים

מנגנון ההפעלה:

  1. 4 מולקולות cAMP נקשרות לתת-יחידות R
  2. תת-יחידות C משתחררות ונהיות פעילות
  3. PKA פעיל יכול להיכנס לגרעין ולזרחן את CREB

השפעות PKA

PKA מזרחנת מטרות רבות:

  • מטבוליזם: פירוק גליקוגן, ליפוליזה
  • ביטוי גנים: זרחון CREB ← שעתוק גנים
  • זיכרון ולמידה: פלסטיות סינפטית

הפסקת הסיגנל - שלושה מנגנונים

מנגנון תיאור
1. הידרוליזת GTP פעילות GTPase של $G_{s\alpha}$ מפרקת $GTP \to GDP + P_i$
2. פירוק cAMP Phosphodiesterase (PDE) מפרק $cAMP \to 5’\text{-}AMP$
3. דסנסיטיזציה זרחון הרצפטור ע״י $\beta$ARK ← קישור Arrestin ← אנדוציטוזה

תהליך הדסנסיטיזציה בפירוט

  1. קישור אפינפרין לרצפטור $\beta$-אדרנרגי
  2. $G_{s\beta\gamma}$ מגייס את $\beta$ARK לממברנה
  3. $\beta$ARK מזרחן שיירי Ser בקצה ה-C של הרצפטור
  4. $\beta$-Arrestin נקשר לרצפטור המזורחן
  5. קומפלקס רצפטור-ארסטין נכנס לתא באנדוציטוזה
  6. בווזיקולה: ארסטין מתנתק, הרצפטור מפורחן וחוזר לממברנה

חלק ה׳: רעלן הכולרה (Cholera Toxin)

מנגנון הפעולה

רעלן הכולרה מבצע ADP-ריבוזילציה של $G_{s\alpha}$:

\[G_{s\alpha}\text{-Arg} + NAD^+ \xrightarrow{\text{Cholera toxin}} G_{s\alpha}\text{-Arg-ADP-ribose}\]

התוצאה:

  • פעילות ה-GTPase של $G_{s\alpha}$ מושבתת
  • $G_{s\alpha}$ נשאר במצב דלוק לצמיתות
  • Adenylyl Cyclase פעיל כל הזמן ← עלייה מתמדת ב-cAMP

ביטוי קליני:

  • עלייה ב-cAMP בתאי אפיתל המעי
  • יציאת $\ce{Cl^{-}}$ ומים לחלל המעי
  • שלשול חמור האופייני לכולרה

Pertussis toxin (שעלת) פועל הפוך - מעכב את $G_i$ ע״י ADP-ריבוזילציה


חלק ו׳: מסלול GPCR → PLC → PKC

המסלול

  1. GPCR מופעל ומפעיל $G_q$
  2. $G_{q\alpha}$ מפעיל Phospholipase C-$\beta$ (PLC$\beta$)
  3. PLC$\beta$ מפרק $PI(4,5)P_2$ (PIP₂) לשני שליחים שניוניים:
\[PI(4,5)P_2 \xrightarrow{PLC\beta} IP_3 + DAG\]

תפקיד השליחים השניוניים

שליח שם מלא פעולה
$IP_3$ Inositol 1,4,5-trisphosphate נקשר לתעלות ב-ER ← שחרור $\ce{Ca^{2+}}$ לציטוזול
DAG Diacylglycerol נשאר בממברנה ← מפעיל PKC יחד עם $\ce{Ca^{2+}}$

הפעלת PKC (Protein Kinase C)

PKC מופעלת ע״י שילוב של:

  • DAG (בממברנה)
  • $\ce{Ca^{2+}}$ (מה-ER)
  • Phosphatidylserine (בממברנה)

חשוב: PKC היא קינאזת סרין/תראונין (כמו PKA)


חלק ז׳: מסלול הראייה - Rhodopsin ו-Transducin

סקירת המסלול

מסלול ייחודי בתאי הקנים (Rods) ברשתית המשתמש ב-$G_t$ (Transducin).

שלבי העירור (Excitation)

שלב 1: ספיגת אור

  • אור ממיר 11-cis-retinal ל-all-trans-retinal
  • Rhodopsin (Rh) מופעל

שלב 2: הפעלת Transducin

  • Rh* גורם להחלפת GDP ב-GTP על $T_\alpha$
  • $T_\alpha$-GTP מתנתק מ-$T_{\beta\gamma}$

שלב 3: הפעלת PDE

  • $T_\alpha$-GTP נקשר ל-cGMP Phosphodiesterase (PDE)
  • מסיר את תת-היחידה המעכבת (I)

שלב 4: פירוק cGMP

  • PDE פעיל מפרק cGMP ל-5’-GMP
  • ריכוז cGMP יורד מתחת לסף

שלב 5: סגירת תעלות קטיונים

  • תעלות cGMP-gated נסגרות
  • מניעת כניסת $\ce{Na^{+}}$ ו-$\ce{Ca^{2+}}$
  • היפרפולריזציה של הממברנה ← סיגנל למוח

שלבי ההתאוששות (Recovery/Adaptation)

שלב 6: יציאת $\ce{Ca^{2+}}$

  • $\ce{Ca^{2+}}$ ממשיך לצאת דרך מחליף $\ce{Na^{+}}/\ce{Ca^{2+}}$
  • ריכוז $\ce{Ca^{2+}}$ ציטוזולי יורד

שלב 7: הפעלת Guanylyl Cyclase

  • ירידה ב-$[\ce{Ca^{2+}}]$ מפעילה GC
  • GC מסנתז cGMP מחדש
  • תעלות נפתחות ← חזרה למצב “חושך”

שלב 8: השבתת Rhodopsin

  • Rhodopsin Kinase (RK) מזרחן Rh* (מועדף ב-$[\ce{Ca^{2+}}]$ נמוך)
  • Arrestin (Arr) נקשר ל-Rh* המזורחן ← עיכוב

שלב 9: התחדשות Rhodopsin

  • ארסטין מתנתק
  • Rh* מפורחן
  • all-trans-retinal מוחלף ב-11-cis-retinal
  • Rhodopsin מוכן למחזור נוסף

נקודת מפתח: $G_t$ (Transducin) גורם לירידה ב-cGMP ולסגירת תעלות - הפוך מ-$G_s$!


חלק ח׳: מסלול האינסולין - Receptor Tyrosine Kinase

מבנה רצפטור האינסולין

  • תת-יחידות $\alpha$: חוץ-תאיות, קושרות אינסולין
  • תת-יחידות $\beta$: חוצות ממברנה, בעלות פעילות טירוזין קינאז

שלבי המסלול

שלב 1: קישור אינסולין

  • הרצפטור עובר אוטופוספורילציה על שיירי Tyr

שלב 2: גיוס IRS-1

  • רצפטור האינסולין מזרחן את IRS-1 על שיירי Tyr

שלב 3: גיוס Grb2-SOS

  • דומיין SH2 של Grb2 נקשר ל-pTyr על IRS-1
  • SOS (Son of Sevenless) נקשר ל-Grb2

שלב 4: הפעלת Ras

  • SOS משמש כ-GEF עבור Ras
  • SOS גורם לשחרור GDP וקישור GTP ל-Ras
  • Ras-GTP מופעל

שלב 5: קסקדת MAPK

  • Ras-GTP מגייס ומפעיל Raf-1 (MAPKKK)
  • Raf-1 מזרחן ומפעיל MEK (MAPKK) על Ser
  • MEK מזרחן ומפעיל ERK (MAPK) על Thr ו-Tyr

שלב 6: כניסה לגרעין

  • ERK מזורחן נכנס לגרעין
  • מזרחן פקטורי שעתוק כמו Elk1

שלב 7: ביטוי גנים

  • Elk1 מזורחן מתחבר ל-SRF
  • מעודד שעתוק גנים הנדרשים לחלוקת תאים

סיכום רכיבי המסלול

רכיב תפקיד
Insulin Receptor RTK - מזרחן את עצמו ואת IRS-1
IRS-1 חלבון עיגון - מגייס Grb2
Grb2 חלבון מתאם עם דומיין SH2
SOS GEF עבור Ras
Ras G-protein קטן (מונומרי)
Raf-1 MAPKKK (קינאזת Ser/Thr)
MEK MAPKK (קינאזה כפולה - Ser/Thr ו-Tyr)
ERK MAPK - נכנס לגרעין

חלק ט׳: שאלות תרגול

שאלה 1 - מבנה GPCR

כמה אזורים הידרופיליים יש ב-GPCR טיפוסי?

תשובה: 8 (שמונה)

הסבר: GPCR בנוי מ-7 קטעים טרנסממברניים (הידרופוביים). בין הקטעים ומחוצה להם יש אזורים הידרופיליים:

  • 3 לולאות חוץ-תאיות + קצה N-טרמינלי = 4 אזורים חוץ-תאיים
  • 3 לולאות תוך-תאיות + קצה C-טרמינלי = 4 אזורים תוך-תאיים
  • סה״כ: 8 אזורים הידרופיליים

שאלה 2 - חלבוני G

מה נכון לגבי G-proteins?

  1. מופעלים ע״י זרחון
  2. מופעלים ע״י GAP
  3. מזרחנים חלבוני מטרה
  4. הידרוליזה של GTP מפסיקה את הפעילות שלהם

תשובה: 4

הסבר:

  • ❌ (1) מופעלים ע״י החלפת GDP ב-GTP, לא ע״י זרחון
  • ❌ (2) GAP מכבה את החלבון (מאיץ הידרוליזה)
  • ❌ (3) G-proteins לא מזרחנים - הם מפעילים אנזימים אחרים
  • ✅ (4) הידרוליזת $GTP \to GDP + P_i$ מכבה את החלבון

שאלה 3 - PKA

הפעלה של Adenylyl Cyclase תגרום להפעלה של?

  1. G-Protein
  2. GPCR
  3. PKA
  4. PKC

תשובה: 3 (PKA)

הסבר:

\[\text{Adenylyl Cyclase} \to \uparrow\text{cAMP} \to \text{PKA activated}\]
  • AC מייצר cAMP
  • cAMP נקשר לתת-יחידות הרגולטוריות של PKA
  • תת-יחידות קטליטיות משתחררות ומזרחנות מצעים

שאלה 4 - השפעות PKA

פעילות יתר של PKA תגרום ל-?

  1. רמות גבוהות של גלוקוז בדם
  2. ביטוי גנים
  3. רמות גבוהות של חומצות שומן בדם
  4. כל התשובות נכונות

תשובה: 4 (כל התשובות נכונות)

הסבר:

  • ✅ גלוקוז: PKA מפעיל glycogen phosphorylase ← פירוק גליקוגן ← גלוקוז
  • ✅ ביטוי גנים: PKA מזרחן CREB ← שעתוק גנים
  • ✅ חומצות שומן: PKA מפעיל hormone-sensitive lipase ← ליפוליזה

שאלה 5 - PKC

שתי מוטציות באנזים PKC באתרים שקושרים סידן ו-DAG יגרמו ל-?

  1. חוסר פעילות של PKC
  2. עודף פעילות של PKC
  3. המוטציות לא ישפיעו על הפעילות
  4. אין מספיק נתונים

תשובה: 4 (אין מספיק נתונים)

הסבר: לא נאמר מה סוג המוטציות:

  • מוטציות Loss-of-function ← חוסר פעילות
  • מוטציות Gain-of-function (constitutively active) ← עודף פעילות
  • ללא מידע על טיב המוטציה, אי אפשר לקבוע

שאלה 6 - Transducin

הפעלה של $G_t$-protein תגרום ל-?

  1. עליה בריכוז של DAG וסידן
  2. עליה בריכוז של cAMP
  3. הפעלה של PDE שמוריד את ריכוז ה-cAMP
  4. ירידה בריכוז הסידן בתוך התא

תשובה: 4 (ירידה בריכוז הסידן בתוך התא)

הסבר:

  • $G_t$ (Transducin) מפעיל cGMP-PDE
  • PDE מפרק cGMP
  • ירידה ב-cGMP ← סגירת תעלות cGMP-gated
  • תעלות אלה מעבירות $\ce{Na^{+}}$ ← ו-$\ce{Ca^{2+}}$
  • סגירתן ← ירידה בכניסת $\ce{Ca^{2+}}$ ← ירידה בריכוז $\ce{Ca^{2+}}$ הציטוזולי

שאלה 7 - מסלול אינסולין

איזה מהחלבונים הבאים משמש כ-GEF במסלול של אינסולין?

  1. Grb2
  2. SOS
  3. Raf-1
  4. IRS-1

תשובה: 2 (SOS)

הסבר:

  • SOS = Son of Sevenless
  • SOS הוא GEF (Guanine nucleotide Exchange Factor) עבור Ras
  • גורם להחלפת GDP ב-GTP על Ras ← הפעלת Ras

שאלה 8 - מקרה קליני: רצפטור $\beta$-אדרנרגי

גבר בן 32 פונה לרופא עם:

  • עייפות כרונית
  • ירידה בלחץ הדם
  • קושי בריכוז
  • ירידה בלחץ הדם בעמידה
  • ריכוז נמוך של גלוקוז
  • ירידה ברמות קורטיזול

איזה מנגנון נפגע?

תשובה: ד. חוסר הפעלה של חלבון $G_s$ והפחתת רמות cAMP בתא

הסבר:

  • רצפטור $\beta$-אדרנרגי → $G_s$ → Adenylyl Cyclase → cAMP → PKA
  • פגיעה במסלול זה בתאי האדרנל תגרום:
    • ↓ קורטיזול (דרוש cAMP לסינתזה)
    • ↓ גלוקוז (קורטיזול מעודד גלוקונאוגנזה)
    • ↓ לחץ דם (תגובה לאדרנלין)

שאלה 9 - מקרה קליני: ראיית לילה

נער בן 16 עם קושי בראייה בחושך, תפקוד לקוי של תאי Rods. איזה מנגנון נפגע?

תשובה: ד. פירוק של cGMP ע״י פוספודיאסטרז לאחר הפעלת Rhodopsin

הסבר:

מסלול הראייה בתאי Rods:

\[\text{Light} \to \text{Rhodopsin}^* \to G_t \to \text{PDE} \to \downarrow\text{cGMP} \to \text{canels closing}\]

פגיעה בפירוק cGMP ע״י PDE תמנע העברת סיגנל האור ← קושי בראייה בחושך.


סיכום: השוואה בין מסלולי GPCR

פרמטר $G_s$ → PKA $G_q$ → PKC $G_t$ → Vision
אנזים יעד Adenylyl Cyclase PLC-$\beta$ PDE (cGMP)
שליח שניוני cAMP $IP_3$ + DAG ↓cGMP
קינאז מופעל PKA PKC -
יונים - $\ce{Ca^{2+}}$ ↑ $\ce{Ca^{2+}}$ ↓
דוגמה אדרנלין, גלוקגון אצטילכולין אור
דור פסקל