נושאים מרכזיים

  • מהירויות הולכה במערכת ההולכה הלבבית
  • פוטנציאל פעולה של תא שריר חדרי
  • פוטנציאל פעולה של תאי קוצב ב־SA node
  • השפעת תעלות נתרן מהירות על Phase 0 ומהירות הולכה
  • השפעת המערכת הסימפתטית והפאראסימפתטית על קצב הלב
  • השפעת חסימת תעלות סידן מסוג L
  • צימוד עירור-כיווץ בשריר הלב
  • תקופה רפרקטורית ומניעת טטנוס בשריר הלב
  • Funny current ותרופות שמורידות דופק בלי לפגוע בכיווץ

סרטון מומלץ של Ninja Nerd, לצפייה: Cardiovascular, Electrophysiology and Intrinsic Cardiac Conduction System.


שאלות

שאלה 1: מהירויות הולכה בלב

נמדדו מהירויות הולכה של פוטנציאלי פעולה בארבעה אזורים שונים בלב של נבדקים צעירים ובריאים:

מיקום מהירות הולכה
Location 1 $0.035 \, \mathrm{m/sec}$
Location 2 $0.931 \, \mathrm{m/sec}$
Location 3 $1.980 \, \mathrm{m/sec}$
Location 4 $4.152 \, \mathrm{m/sec}$

איזה מיפוי מתאים ביותר לארבעת האזורים?

  1. AV node → Atrial myocytes → Bundle branches → Purkinje fibers
  2. AV node → Bundle branches → Atrial myocytes → Purkinje fibers
  3. AV node → Bundle branches → Ventricular myocytes → Purkinje fibers
  4. Atrial myocytes → Bundle branches → AV node → Ventricular myocytes
  5. Atrial myocytes → Purkinje fibers → Bundle branches → Ventricular myocytes
פתרון

התשובה הנכונה היא (1).

מהירויות הולכה

הסדר לפי מהירות הולכה הוא:

AV node
  ↓
Atrial / ventricular contractile myocytes
  ↓
Bundle branches
  ↓
Purkinje fibers

ה־AV node הוא האזור האיטי ביותר:

\[0.01\text{–}0.05 \, \mathrm{m/sec}\]

לכן הערך:

\[0.035 \, \mathrm{m/sec}\]

מתאים ל־AV node.

תאי שריר מתכווצים (contractile) בעליות ובחדרים מוליכים מהר יותר מה־AV node, אך לא מהר כמו סיבי ההולכה המיוחדים. לכן:

\[0.931 \, \mathrm{m/sec}\]

מתאים ל־atrial myocytes.

ה־bundle branches מהירים יותר, סביב:

\[\sim 2 \, \mathrm{m/sec}\]

וה־Purkinje fibers הכי מהירים, סביב:

\[\sim 4 \, \mathrm{m/sec}\]

לכן המיפוי הוא:

Location 1 = AV node
Location 2 = Atrial myocytes
Location 3 = Bundle branches
Location 4 = Purkinje fibers

המשמעות הפיזיולוגית: ההולכה האיטית ב־AV node יוצרת עיכוב שמאפשר לעליות לסיים את הדה־פולריזציה וההתכווצות לפני התחלת הדה־פולריזציה החדרית.


שאלה 2: למה דווקא ה־AV node מוליך לאט?

מהי המשמעות הפיזיולוגית העיקרית של ההולכה האיטית ב־AV node?

  1. יצירת כיווץ חזק יותר של חדר שמאל
  2. מניעת דה־פולריזציה של העליות
  3. זמן לעליות להתרוקן לחדרים לפני כיווץ חדרי
  4. האצת פיזור הדה־פולריזציה בחדרים
  5. מניעת כניסת סידן לתאי שריר הלב
פתרון

התשובה הנכונה היא (3).

ה־AV node יוצר עיכוב הולכה בין העליות לחדרים.

העיכוב חשוב מפני שהוא מאפשר:

  1. דה־פולריזציה של העליות
  2. כיווץ עלייתי
  3. מעבר דם נוסף מהעליות לחדרים
  4. רק לאחר מכן התחלת דה־פולריזציה חדרית

בלי עיכוב ב־AV node, העליות והחדרים היו מופעלים כמעט יחד, והמילוי החדרי היה פחות יעיל.


שאלה 3: פאזות בפוטנציאל פעולה חדרי

איזה צימוד, בין phase לבין תיאור, נכון לגבי פוטנציאל פעולה של תא שריר חדרי?

  1. Phase 0 - פוטנציאל מנוחה הקרוב ל־$E_K$
  2. Phase 1 - כניסת סידן ממושכת ויצירת plateau
  3. Phase 2 - ה־plateau שבו מוליכות לסידן עולה זמנית
  4. Phase 3 - כניסת נתרן מהירה לתא
  5. Phase 4 - רה־פולריזציה מהירה בגלל יציאת סידן
פתרון

התשובה הנכונה היא (3).

בפוטנציאל פעולה חדרי:

Phase 0 = דה־פולריזציה מהירה בגלל כניסת Na+
Phase 1 = רה־פולריזציה התחלתית קצרה
Phase 2 = Plateau, בעיקר בגלל כניסת Ca2+ דרך תעלות L-type
Phase 3 = רה־פולריזציה בגלל עלייה ביציאת K+
Phase 4 = פוטנציאל מנוחה, קרוב ל־EK

ב־Phase 2 יש כניסת סידן לתא, והיא חשובה גם לשמירה על plateau וגם להפעלת מנגנון הכיווץ.


שאלה 4: איזה phase הכי קרוב לפוטנציאל שיווי המשקל של אשלגן?

במהלך פוטנציאל פעולה של תא שריר חדרי, באיזה phase פוטנציאל הממברנה קרוב ביותר לפוטנציאל שיווי המשקל של אשלגן, $E_K$?

  1. Phase 0
  2. Phase 1
  3. Phase 2
  4. Phase 3
  5. Phase 4
פתרון

התשובה הנכונה היא (5).

Phase 4 הוא פוטנציאל המנוחה של תא שריר חדרי.

בשלב זה הממברנה חדירה מאוד לאשלגן, ולכן פוטנציאל הממברנה מתקרב ל־$E_K$:

\[V_m \approx E_K\]

לכן תא שריר חדרי במנוחה נמצא סביב:

\[-90 \, \mathrm{mV}\]

זה שונה מתאי קוצב כמו SA node, שבהם אין פוטנציאל מנוחה יציב אלא דה־פולריזציה דיאסטולית איטית.

מהתרגול: מה שחייבים לדעת הם המספרים - פוטנציאל נרסט (שיווי המשקל) של היונים.

q2 solution

אפשר גם להבין - רק בשלב 4…


שאלה 5: מתי מוליכות לאשלגן עולה מאוד בתא שריר חדרי?

באיזה phase של פוטנציאל הפעולה החדרי חדירות/מוליכות הממברנה לאשלגן ($\ce{K^+}$) עולה מאוד וגורמת לרה־פולריזציה?

  1. Phase 0
  2. Phase 1
  3. Phase 2
  4. Phase 3
  5. Phase 4
פתרון

התשובה הנכונה היא (4).

ב־Phase 3 יש עלייה משמעותית ביציאת אשלגן מהתא:

\[\ce{K^+ -> \text{out of cell}}\]

יציאת מטען חיובי מהתא גורמת לפוטנציאל הממברנה להיות שלילי יותר, ולכן מתרחשת רה־פולריזציה.

במילים פשוטות:

יותר יציאת K+
  ↓
פנים התא נעשה שלילי יותר
  ↓
רה־פולריזציה

שימו לב להבדל הדק:

  • ב־Phase 4 הממברנה קרובה ל־$E_K$ כי זה מצב המנוחה.
  • ב־Phase 3 העלייה ביציאת $\ce{K^+}$ היא הכוח הפעיל שמחזיר את התא לכיוון המנוחה.

מהתרגול: שואלים על תא מתכווץ (ventricular).


שאלה 6: זרם יוני ב־SA node ב־$-60 \, \mathrm{mV}$

בתא קוצב ב־SA node, כאשר פוטנציאל הממברנה הוא בערך:

\[E_m = -60 \, \mathrm{mV}\]

איזה זרם יוני צפוי להיפתח ולהתחיל את הדה־פולריזציה האיטית?

  1. יציאת $\ce{K^+}$ מהירה דרך תעלות אשלגן תלויות מתח
  2. כניסת $\ce{Na^+}$ דרך funny current / slow sodium current
  3. כניסת $\ce{Ca^{2+}}$ דרך תעלות L-type בשיא פוטנציאל הפעולה
  4. יציאת $\ce{Cl^-}$ מהתא
  5. חסימה מלאה של כל הזרמים היוניים
פתרון

התשובה הנכונה היא (2).

בתאי SA node, סביב פוטנציאל ממברנה של בערך:

\[-60 \, \mathrm{mV}\]

מתחילה דה־פולריזציה דיאסטולית איטית.

השלב הזה קשור לפתיחת funny channels ולכניסת זרם חיובי נטו, בעיקר $\ce{Na^+}$:

  1. Funny current / $\mathrm{I_f}$
  2. $\ce{Na^+}$ נכנס לתא
  3. הממברנה נעשית פחות שלילית
  4. התא מתקדם לכיוון threshold

רק לאחר שהתא מגיע לסף, נפתחות תעלות סידן.

ה־upstroke של פוטנציאל הפעולה ב־SA node נגרם בעיקר מכניסת $\ce{Ca^{2+}}$, לא מכניסת $\ce{Na^+}$ מהירה כמו בתא חדרי.

מהתרגול:

funny channels - מתח של $-60 \, \mathrm{mV}$ בתא קוצב.


שאלה 7: חסימה חלקית של תעלות נתרן מהירות בתא חדרי

תרופה חוסמת חלקית תעלות נתרן מהירות בתא שריר חדרי (fast sodium channels).

מה צפוי לקרות לפוטנציאל הפעולה ולמהירות ההולכה בחדר?

  1. Phase 0 יהיה תלול יותר ומהירות ההולכה תעלה
  2. Phase 0 יהיה פחות תלול ומהירות ההולכה תרד
  3. Phase 2 יתארך משמעותית ומהירות ההולכה תעלה
  4. Phase 3 ייעלם ולכן התא לא יעבור רה־פולריזציה
  5. לא תהיה השפעה כי תעלות נתרן אינן משתתפות בפוטנציאל פעולה חדרי
פתרון

התשובה הנכונה היא (2).

בתאי שריר חדריים, Phase 0 נוצר בעיקר בגלל פתיחה מהירה של תעלות נתרן:

\[\ce{Na^+ -> \text{in}}\]

כאשר חוסמים חלקית את תעלות הנתרן המהירות:

  • פחות $\ce{Na^+}$ נכנס במהירות
  • העלייה בפוטנציאל הממברנה איטית יותר
  • השיפוע של Phase 0 קטן
  • הדה־פולריזציה המקסימלית עשויה להיות נמוכה יותר
  • מהירות ההולכה בחדר יורדת
Fast Na+ channel block
  ↓
↓ slope of Phase 0
  ↓
↓ conduction velocity

זהו עיקרון מרכזי בתרופות אנטי-אריתמיות מסוג Class I, כמו quinidine ו־lidocaine.

Ventricular action potential

SA Nodal cell - השלבים: 4,0,3

בתא מתכווץ:

  • מ $(-90)$ ל $(-70)$, מקור היונים מתא קוצב דה פולריציה . שלב 4
  • upstroke של אשלגן? שלב 0 (בתא קוצב זה סידן)
  • שלב 3 רה פולריזציה

שאלה 8: השפעה סימפתטית על SA node

איזה שינוי מסביר בצורה הטובה ביותר את ההשפעה הסימפתטית על קצב הלב?

  1. ירידה בחדירות ה־SA node לנתרן
  2. עלייה בחדירות ה־SA node לנתרן
  3. עלייה בחדירות ה־SA node לאשלגן
  4. ירידה בחדירות שריר הלב לסידן
  5. ירידה בשיפוע Phase 4 בתאי הקוצב
פתרון

התשובה הנכונה היא (2).

גירוי סימפתטי מגביר את קצב הירי של ה־SA node.

המנגנון המרכזי הוא קיצור Phase 4:

↑ Na+ entry through funny current
  ↓
Phase 4 becomes steeper
  ↓
threshold is reached faster
  ↓
heart rate increases

זה נקרא:

\[\, \text{Positive chronotropic effect}\]

כלומר עלייה בקצב הלב.

לעומת זאת:

  • ירידה בחדירות לנתרן מאריכה את Phase 4 ומורידה קצב.
  • עלייה בחדירות לאשלגן הופכת את פוטנציאל הקוצב לשלילי יותר ומאריכה את הדרך לסף.
  • ירידה בכניסת סידן לשריר הלב פוגעת בכיווץ, כלומר השפעה אינוטרופית שלילית.

שאלה 9: גירוי וגאלי לעומת גירוי סימפתטי

מה צפוי לקרות ל־SA node בעקבות גירוי וגאלי משמעותי?

  1. Phase 4 מתקצר וקצב הלב עולה
  2. פוטנציאל הקוצב נעשה פחות שלילי וקצב הלב עולה
  3. חדירות לאשלגן עולה, פוטנציאל הקוצב נעשה שלילי יותר, וקצב הלב יורד
  4. כניסת סידן לשריר החדר עולה ולכן הכיווץ מתחזק
  5. תעלות נתרן מהירות בתאי חדר נפתחות מוקדם יותר
פתרון

התשובה הנכונה היא (3).

גירוי וגאלי גורם להשפעה פאראסימפתטית על הלב.

אחת ההשפעות החשובות היא עלייה בחדירות לאשלגן בתאי SA node:

\[\ce{K^+ -> \text{out}}\]

יציאת אשלגן גורמת לפוטנציאל הממברנה להיות שלילי יותר, כלומר מתרחשת היפרפולריזציה יחסית.

התוצאה:

↑ K+ permeability
  ↓
more negative pacemaker potential
  ↓
longer Phase 4
  ↓
threshold reached later
  ↓
heart rate decreases

זו השפעה כרונוטרופית שלילית:

\[\, \text{Negative chronotropic effect}\]

גרף חסימת חלקית של חדר (מתכווץ) תעלות סידן מסוג L

שאלה 10: חסימת תעלות סידן מסוג L בתא חדרי

לאחר מתן תרופה שחוסמת חלקית תעלות סידן מסוג L בתא חדרי, איזה שינוי צפוי בפוטנציאל הפעולה?

  1. קיצור של Phase 0 בלבד, ללא שינוי ב־plateau
  2. הארכת plateau בגלל כניסת סידן ממושכת יותר
  3. קיצור משמעותי של Phase 2 וירידה בכוח הכיווץ
  4. היעלמות של Phase 4
  5. היפרפולריזציה ממושכת בגלל פתיחת תעלות כלור
פתרון

התשובה הנכונה היא (3).

בתמונה למעלה זה גרף D.

solution 6

תעלות סידן מסוג L חשובות בעיקר ל־Phase 2, שלב ה־plateau של פוטנציאל הפעולה החדרי.

במהלך Phase 2:

\[\ce{Ca^{2+} -> \text{in}}\]

כניסת הסידן:

  1. שומרת על plateau ממושך
  2. מפעילה Calcium-induced calcium release מה־SR
  3. תורמת לכוח הכיווץ

חסימת תעלות L-type calcium channels תגרום ל:

↓ Ca2+ influx
  ↓
shorter plateau
  ↓
shorter action potential duration
  ↓
↓ contractile force

לכן התשובה היא קיצור Phase 2 וירידה בכוח הכיווץ.


שאלה 11: צימוד עירור-כיווץ בשריר הלב

איזה רצף מתאר נכון את צימוד העירור-כיווץ בתא שריר לב?

  1. $\ce{Ca^{2+}}$ נכנס דרך תעלות L-type ← גורם לשחרור $\ce{Ca^{2+}}$ מה־SR ← $\ce{Ca^{2+}}$ נקשר ל־troponin C ← ה־cross-bridge cycling
  2. $\ce{Ca^{2+}}$ נכנס דרך תעלות L-type ← נקשר ישירות ל־troponin C ← גורם לשחרור $\ce{Ca^{2+}}$ מה־SR ← ה־cross-bridge cycling
  3. $\ce{Ca^{2+}}$ משתחרר תחילה מה־SR ← פותח תעלות L-type בסרקולמה ← $\ce{Ca^{2+}}$ נקשר ל־troponin C ← ה־cross-bridge cycling
  4. $\ce{Na+}$ נכנס דרך תעלות מהירות ← גורם לשחרור $\ce{Ca^{2+}}$ מה־SR ← $\ce{Ca^{2+}}$ נקשר ל־troponin C ← ה־cross-bridge cycling
  5. $\ce{Ca^{2+}}$ נכנס דרך תעלות L-type ← גורם לכניסת $\ce{Ca^{2+}}$ נוספת דרך SERCA ← $\ce{Ca^{2+}}$ נקשר ל־troponin C ← ה־cross-bridge cycling
פתרון

התשובה הנכונה היא (1).

בשריר הלב, צימוד עירור-כיווץ מתרחש כך:

Action potential
  ↓
Opening of L-type Ca2+ channels
  ↓
Ca2+ enters the cell
  ↓
Ca2+ triggers Ca2+ release from SR through RyR
  ↓
Ca2+ binds Troponin C
  ↓
Tropomyosin moves
  ↓
Myosin binds actin
  ↓
Contraction

הרפיה מתרחשת כאשר הסידן מורחק מהציטוזול, בין היתר על ידי:

  • החזרה ל־SR דרך SERCA
  • הוצאה מהתא דרך מחליפי יונים ומשאבות

הנקודה החשובה: בשריר הלב, כניסת סידן מבחוץ היא הטריגר לשחרור סידן נוסף מה־SR.


שאלה 12: למה שריר הלב לא יכול לעבור טטנוס?

שריר שלד יכול לעבור tetanic contraction כאשר הוא מגורה בתדירות גבוהה. לעומת זאת, שריר הלב אינו יכול לעבור טטנוס פיזיולוגי.

מה המנגנון המרכזי שמונע טטנוס בשריר הלב?

  1. אין פוטנציאלי פעולה בשריר הלב
  2. תקופה רפרקטורית מוחלטת ארוכה שנמשכת כמעט כמו הכיווץ עצמו
  3. ה־SA node יורה רק פעם אחת בחיים
  4. בשריר הלב אין תעלות סידן
  5. בשריר הלב אין אקטין ומיוזין
פתרון

התשובה הנכונה היא (2).

בשריר הלב יש absolute refractory period ארוך מאוד.

כמו ניאגרה של שירותים, לפעמים אי אפשר להוריד את המים שוב עד שהמים יתמלא מחדש.

הסיבה המרכזית היא ה־plateau של פוטנציאל הפעולה החדרי, שנוצר בעיקר בגלל כניסת סידן:

Long plateau
  ↓
Long absolute refractory period
  ↓
cell cannot be restimulated immediately
  ↓
no summation
  ↓
no tetanus

התקופה הרפרקטורית נמשכת כמעט כמו הכיווץ עצמו. לכן עד שהתא יכול להגיב לגירוי חדש, הכוח המכני כבר כמעט ירד.

בשריר שלד, לעומת זאת, פוטנציאל הפעולה קצר בהרבה מהכיווץ. לכן אפשר לתת גירויים חוזרים לפני שהכיווץ הקודם הסתיים, לקבל summation, ובתדירות גבוהה לקבל tetanus.

המשמעות הפיזיולוגית קריטית: אם הלב היה יכול לעבור טטנוס, הוא היה נשאר מכווץ ולא היה יכול להתמלא מחדש בדם.

sol 7

שאלה 13: תרופה שמורידה דופק בלי לפגוע בכיווץ

מטופל עם מחלת לב מקבל תרופה שמורידה באופן סלקטיבי את קצב הלב, אך אינה פוגעת בכיווץ שריר הלב ואינה פוגעת בהרפיה.

איזה transporter/channel התרופה כנראה מעכבת?

  1. Funny sodium channels during Phase 4
  2. L-type calcium channels during Phase 2
  3. Rapid sodium channels during Phase 0
  4. Slow delayed rectifier potassium channels during Phase 3
  5. Sodium-potassium ATPase
פתרון

התשובה הנכונה היא (1).

sol 8

תרופה שמורידה דופק בלי לפגוע בכיווץ מתאימה לעיכוב ה־funny current בתאי SA node.

ה־funny current פעיל בזמן Phase 4 של תאי קוצב:

If / funny current
  ↓
slow diastolic depolarization
  ↓
threshold reached
  ↓
SA node fires

עיכוב של התעלה:

↓ If
  ↓
slower Phase 4
  ↓
threshold reached later
  ↓
↓ heart rate

זו השפעה כרונוטרופית שלילית:

\[\, \text{Negative chronotropic effect}\]

אך אין פגיעה ישירה בכוח הכיווץ:

\[\, \text{No negative inotropic effect}\]

ולכן זה שונה מחסימת תעלות סידן מסוג L, שיכולה להוריד גם דופק/הולכה וגם כוח כיווץ.


שאלה 14: למה חסימת תעלות סידן אינה מתאימה לתיאור ״מוריד דופק בלבד״?

אותו מטופל מקבל תרופה שמורידה דופק בלי לפגוע בכיווץ. למה חסימת תעלות סידן מסוג L לא מסבירה את מנגנון התרופה בצורה הטובה ביותר?

  1. כי תעלות סידן מסוג L אינן קיימות בלב
  2. כי חסימתן מקצרת את Phase 0 בתאי חדר בלבד
  3. כי חסימתן יכולה להפחית כניסת סידן לתאי שריר הלב ולכן לפגוע בכוח הכיווץ
  4. כי חסימתן מגבירה את פעילות משאבת נתרן-אשלגן
  5. כי חסימתן מגבירה טטנוס בשריר הלב
פתרון

התשובה הנכונה היא (3).

תעלות L-type calcium channels חשובות גם ל־SA/AV node וגם לתאי שריר הלב.

בשריר הלב, כניסת סידן דרך תעלות אלה משתתפת ב:

  • יצירת plateau
  • שחרור סידן מה־SR
  • צימוד עירור-כיווץ
  • כוח הכיווץ

לכן חסימת תעלות סידן יכולה לגרום ל:

↓ Ca2+ entry
  ↓
↓ Ca2+-induced Ca2+ release
  ↓
↓ contraction force

כלומר השפעה אינוטרופית שלילית.

אם בשאלה מדגישים שהתרופה מורידה דופק בלבד ואין לה השפעה על כיווץ או הרפיה, התשובה המתאימה יותר היא עיכוב funny current ב־SA node.


שאלה 15: מה יקרה אם נחסום תעלות אשלגן בשלב הרה־פולריזציה?

חסימה של תעלות אשלגן המשתתפות ב־Phase 3 בתא חדרי צפויה לגרום בעיקר ל:

  1. קיצור פוטנציאל הפעולה והתקופה הרפרקטורית
  2. הארכת הרה־פולריזציה, הארכת פוטנציאל הפעולה והארכת התקופה הרפרקטורית
  3. ביטול כניסת סידן דרך תעלות L-type
  4. ירידה בשיפוע Phase 0 בגלל חסימת נתרן
  5. הפיכת התא לתא קוצב מסוג SA node
פתרון

התשובה הנכונה היא (2).

ב־Phase 3 מתרחשת רה־פולריזציה בגלל יציאת $\ce{K^+}$:

\[\ce{K^+ -> \text{out}}\]

אם חוסמים תעלות אשלגן, הרה־פולריזציה נעשית איטית יותר.

התוצאה:

↓ K+ efflux
  ↓
slower repolarization
  ↓
longer action potential duration
  ↓
longer refractory period

זה העיקרון של חלק מהתרופות האנטי-אריתמיות שמאריכות את משך פוטנציאל הפעולה ואת התקופה הרפרקטורית.


סט השאלות הבא הוכן בהתאם לסגנון השאלות בספר הלימוד, ולא קשור לשאלות התרגול מהכתה. הנושאים המרכזיים כוללים את התוכן של השיעור: מערכת ההולכה, SA/AV node, פוטנציאלי פעולה, השפעה סימפתטית/וגאלית, יונים, צימוד עירור־כיווץ ורפרקטוריות.


שאלה 16: מהו סף הירי של SA node?

בתא קוצב ב־SA node, פוטנציאל הממברנה עולה בהדרגה בזמן Phase 4. באיזה מתח בערך התא יגיע לסף ויפתח פוטנציאל פעולה?

  1. $-90 \, \mathrm{mV}$
  2. $-70 \, \mathrm{mV}$
  3. $-55 \, \mathrm{mV}$
  4. $-40 \, \mathrm{mV}$
  5. $+20 \, \mathrm{mV}$
פתרון

התשובה הנכונה היא (4).

בתאי SA node אין פוטנציאל מנוחה יציב כמו בתאי חדר.

בערך סביב:

\[-55\text{ to }-60 \, \mathrm{mV}\]

מתחילה דה־פולריזציה דיאסטולית איטית, בין היתר דרך funny current.

כאשר התא מגיע בערך ל־:

\[-40 \, \mathrm{mV}\]

זהו הסף שבו נפתחות תעלות סידן תלויות מתח, ומתחיל Phase 0 של תא הקוצב.

הטעות המסוכנת כאן היא לחשוב ש־$-55 \, \mathrm{mV}$ הוא הסף. זה יותר קרוב לאזור ההתחלה של פוטנציאל הקוצב, לא לסף הירי.


שאלה 17: זמן הגעה של האות מה־SA node למערכת ההולכה

אם ה־SA node יורה בזמן $0.00 \, \mathrm{sec}$, איזה סדר זמנים מתאים ביותר להתקדמות האות?

  1. AV node ב־$0.03$ שניות, Bundle of His ב־$0.12$ שניות, septum ב־$0.16$ שניות
  2. AV node ב־$0.16$ שניות, Bundle of His ב־$0.03$ שניות, septum ב־$0.12$ שניות
  3. AV node ב־$0.12$ שניות, Bundle of His ב־$0.16$ שניות, septum ב־$0.03$ שניות
  4. AV node ב־$0.22$ שניות, Bundle of His ב־$0.16$ שניות, septum ב־$0.03$ שניות
  5. AV node ב־$0.09$ שניות, Bundle of His ב־$0.22$ שניות, septum ב־$0.30$ שניות
פתרון

התשובה הנכונה היא (1).

הסדר התקין הוא:

\[SA \ node \rightarrow atria \rightarrow AV \ node \rightarrow Bundle \ of \ His \rightarrow septum \rightarrow ventricles\]

הזמנים החשובים:

נקודה זמן משוער לאחר ירי SA node
הגעה ל־AV node $0.03 \, \mathrm{sec}$
הגעה ל־Bundle of His $0.12 \, \mathrm{sec}$
הגעה ל־ventricular septum $0.16 \, \mathrm{sec}$

העיכוב הזה חשוב מכנית: העליות מספיקות להתכווץ ולתרום למילוי החדרים לפני שהחדרים מתחילים את הכיווץ שלהם.


שאלה 18: מהו ה־total delay באזור AV node וה־Bundle?

מהו זמן ההשהיה הכולל, בערך, של האות באזור AV node + A-V bundle system?

  1. $0.03 \, \mathrm{sec}$
  2. $0.09 \, \mathrm{sec}$
  3. $0.13 \, \mathrm{sec}$
  4. $0.22 \, \mathrm{sec}$
  5. $0.80 \, \mathrm{sec}$
פתרון

התשובה הנכונה היא (3).

האות מגיע ל־AV node בערך אחרי:

\[0.03 \, \mathrm{sec}\]

והוא מגיע ל־ventricular septum בערך אחרי:

\[0.16 \, \mathrm{sec}\]

לכן ההשהיה הכוללת באזור ה־AV node ומערכת ה־A-V bundle היא בערך:

\[0.16 - 0.03 = 0.13 \, \mathrm{sec}\]

שאלה 19: מה עושה גירוי סימפתטי בלב?

איזו אמירה מתארת נכון את השפעת המערכת הסימפתטית על הלב?

  1. היא משחררת אצטילכולין בקצות העצבים הסימפתטיים ומורידה דופק
  2. היא מורידה את קצב הירי של SA node
  3. היא מורידה את האקסיטביליות של שריר הלב
  4. היא משחררת נוראפינפרין ומעלה דופק, הולכה וכיווציות
  5. היא מורידה את חדירות שריר הלב לסידן
פתרון

התשובה הנכונה היא (4).

גירוי סימפתטי בלב גורם בדרך כלל ל:

  • עלייה בקצב הירי של SA node
  • עלייה במהירות ההולכה, במיוחד דרך AV node
  • עלייה בכוח הכיווץ של העליות והחדרים
  • שחרור norepinephrine בקצות העצבים הסימפתטיים

מבחינת מונחים:

השפעה משמעות
Chronotropic positive דופק עולה
Dromotropic positive הולכה עולה
Inotropic positive כיווציות עולה

המסיח הראשון הפוך: אצטילכולין שייך בעיקר להשפעה פאראסימפתטית/וגאלית, לא לסימפתטית.


שאלה 20: איך סימפתטי מעלה את קצב ה־SA node?

איזה שינוי מסביר בצורה הטובה ביותר את העלייה בקצב הלב בזמן גירוי סימפתטי?

  1. עלייה בחדירות לאשלגן ויצירת היפרפולריזציה
  2. ירידה בשיפוע Phase 4 בתאי הקוצב
  3. עלייה בקצב העלייה של פוטנציאל הממברנה לכיוון הסף
  4. חסימת תעלות סידן מסוג L בכל תאי הלב
  5. הפיכת תאי SA node לתאי שריר חדריים
פתרון

התשובה הנכונה היא (3).

בתאי SA node, הקצב נקבע בעיקר לפי כמה מהר Phase 4 מגיע לסף.

בגירוי סימפתטי:

\[\text{slope of Phase 4} \uparrow\]

ולכן:

\[\text{threshold reached faster} \Rightarrow HR \uparrow\]

כלומר, התא לא צריך “לחכות” הרבה זמן כדי להגיע ל־$-40 \, \mathrm{mV}$.

לעומת זאת, עלייה בחדירות לאשלגן עושה בדרך כלל את ההפך: היא גורמת להיפרפולריזציה ומרחיקה את התא מהסף.


שאלה 21: השפעה וגאלית על SA node

איזה שינוי צפוי בעקבות גירוי וגאלי משמעותי של הלב?

  1. עלייה בחדירות לאשלגן, היפרפולריזציה וירידה בקצב הלב
  2. ירידה בחדירות לאשלגן, דה־פולריזציה ועלייה בקצב הלב
  3. עלייה בכניסת סידן לתאי חדר ועלייה בכיווציות
  4. עלייה בחדירות לנתרן מהיר בתאי חדר
  5. קיצור מוחלט של התקופה הרפרקטורית החדרית
פתרון

התשובה הנכונה היא (1).

השפעה פאראסימפתטית/וגאלית פועלת בעיקר דרך אצטילכולין.

אחת ההשפעות המרכזיות היא:

\[g_K \uparrow\]

כלומר עלייה בחדירות לאשלגן.

כאשר יותר $\ce{K+}$ יוצא מהתא, פנים התא נעשה שלילי יותר:

\[\ce{K+} \text{ exits} \Rightarrow hyperpolarization\]

התוצאה היא שה־SA node רחוק יותר מהסף, ולכן לוקח יותר זמן להגיע לפוטנציאל פעולה הבא.

לכן:

\[HR \downarrow\]

שאלה 22: מה יקרה אם תעלה חדירות לאשלגן ב־AV node?

ב־AV node חלה עלייה בחדירות לאשלגן. מה צפוי לקרות?

  1. הולכה מהירה יותר דרך AV node ועלייה בדופק
  2. היפרפולריזציה יחסית, קושי להגיע לסף וירידה בקצב/הולכה
  3. פתיחה ישירה של תעלות נתרן מהירות ו־QRS צר יותר
  4. עלייה בכיווציות חדר שמאל
  5. ביטול מוחלט של Phase 2 בתאי חדר
פתרון

התשובה הנכונה היא (2).

עלייה בחדירות לאשלגן גורמת ליציאת $\ce{K+}$ מהתא.

זה גורם לממברנה להיות שלילית יותר:

\[K^+ \text{ efflux} \Rightarrow V_m \text{ more negative}\]

ב־AV node המשמעות היא שקשה יותר להגיע לסף, ולכן ההולכה דרך הצומת תואט.

זה דומה לבלם חשמלי:

  • פחות סיכוי להגיע לסף מהר
  • פחות מעבר יעיל של האות מהעליות לחדרים
  • ירידה בקצב או בהולכה, תלוי בעוצמת ההשפעה

שאלה 23: Purkinje fibers כקוצב חלופי

אם ה־SA node וה־AV node אינם מצליחים לקבוע את הקצב, ו־Purkinje fibers הופכים לקוצב בפועל, איזה דופק מתאים ביותר?

  1. $80 \, \mathrm{beats/min}$
  2. $70 \, \mathrm{beats/min}$
  3. $50 \, \mathrm{beats/min}$
  4. $30 \, \mathrm{beats/min}$
  5. $120 \, \mathrm{beats/min}$
פתרון

התשובה הנכונה היא (4).

היררכיית הקוצבים היא בערך:

אזור קצב עצמוני
SA node הכי מהיר, בערך $70\text{–}80/min$
AV node איטי יותר, בערך $40\text{–}60/min$
Purkinje fibers איטי עוד יותר

לכן אם סיבי Purkinje קובעים את הקצב, הדופק צפוי להיות איטי מאוד. מבין האפשרויות, $30/min$ הוא המתאים ביותר.

הדגש: מהירות הולכה ו־קצב עצמוני אינם אותו דבר.

Purkinje fibers מוליכים מהר מאוד, אבל הקצב העצמוני שלהם איטי.


שאלה 24: קצב AV nodal rhythm

בבדיקת ECG נאמר שלמטופל יש AV nodal rhythm. איזה קצב לב סביר ביותר?

  1. $25/\mathrm{min}$
  2. $50/\mathrm{min}$
  3. $75/\mathrm{min}$
  4. $100/\mathrm{min}$
  5. $150/\mathrm{min}$
פתרון

התשובה הנכונה היא (2).

כאשר ה־AV node משמש כקוצב, הקצב העצמוני שלו נמוך יותר מזה של ה־SA node.

טווח טיפוסי:

\[40\text{–}60 \, \mathrm{beats/min}\]

לכן מבין האפשרויות, התשובה הסבירה ביותר היא:

\[50/min\]

לעומת זאת:

  • $70\text{–}80/min$ מתאים יותר ל־SA node.
  • $15\text{–}40/min$ מתאים יותר לקוצב נמוך יותר, כמו Purkinje fibers.

שאלה 25: באיזה phase חדירות לנתרן הכי גבוהה בתא חדרי?

באיזה phase של פוטנציאל הפעולה החדרי חדירות הממברנה ל־$\ce{Na+}$ היא הגבוהה ביותר?

  1. Phase 0
  2. Phase 1
  3. Phase 2
  4. Phase 3
  5. Phase 4
פתרון

התשובה הנכונה היא (1).

בתאי שריר חדריים, Phase 0 הוא הדה־פולריזציה המהירה.

הוא נגרם בעיקר מפתיחת תעלות נתרן מהירות:

\[\ce{Na+} \rightarrow \text{inside cell}\]

כניסת מטען חיובי לתא גורמת לעלייה חדה במתח הממברנה.

לכן חסימה של תעלות נתרן מהירות תעשה שני דברים חשובים:

  • Phase 0 יהיה פחות תלול.
  • מהירות ההולכה תרד.

זה נכון לתאי חדר/עלייה/סיבי Purkinje, אבל לא ל־SA node, שבו Phase 0 תלוי בעיקר בתעלות סידן.


שאלה 26: באיזה phase חדירות לאשלגן הכי חשובה לרה־פולריזציה?

באיזה phase של פוטנציאל הפעולה החדרי חדירות לאשלגן עולה מאוד וגורמת לרה־פולריזציה?

  1. Phase 0
  2. Phase 1
  3. Phase 2
  4. Phase 3
  5. Phase 4
פתרון

התשובה הנכונה היא (4).

ב־Phase 3 תעלות סידן נסגרות, ויציאת אשלגן נעשית דומיננטית.

כאשר $\ce{K+}$ יוצא מהתא, מטען חיובי עוזב את התא, ולכן פנים התא נעשה שלילי יותר.

לכן:

\[g_K \uparrow \Rightarrow K^+ \text{ efflux} \Rightarrow repolarization\]

אם תעלות אשלגן של Phase 3 נחסמות, הרה־פולריזציה תתארך, פוטנציאל הפעולה יתארך, וגם התקופה הרפרקטורית תתארך.


שאלה 27: למה שריר הלב תלוי בסידן חוץ־תאי?

איזו אמירה מתארת נכון את התלות של שריר הלב בסידן?

  1. חוזק ההתכווצות של שריר הלב תלוי בין היתר בריכוז הסידן סביב הקרדיומיוציטים
  2. חוזק ההתכווצות של שריר הלב תלוי בעיקר בכמות הסידן ב־SR, ולכן שינוי בריכוז הסידן החוץ־תאי כמעט אינו משפיע על עוצמת הכיווץ.
  3. שריר הלב תלוי בסידן חוץ־תאי רק לצורך יצירת פוטנציאל הפעולה, אך הכיווץ עצמו נקבע כמעט כולו על ידי שחרור סידן פנימי מה־SR.
  4. כניסת סידן מבחוץ חשובה לפתיחת RyR, אך ריכוז הסידן סביב הקרדיומיוציטים אינו משפיע משמעותית על כמות הסידן שתיכנס דרך L-type calcium channels.
  5. בדומה לשריר שלד, הדה־פולריזציה בתא שריר לב מפעילה ישירות את שחרור הסידן מה־SR, ולכן הסידן החוץ־תאי אינו גורם מרכזי בקביעת חוזק ההתכווצות.
פתרון

התשובה הנכונה היא (1).

בשריר הלב, כניסת $\ce{Ca^{2+}}$ מבחוץ חשובה מאוד.

היא עושה שני דברים:

  1. תורמת ל־Phase 2 / plateau.
  2. מפעילה שחרור נוסף של סידן מה־SR דרך calcium-induced calcium release.

לכן כמות הסידן הזמינה משפיעה על כוח ההתכווצות.

זה שונה משריר שלד, שבו התלות בסידן חוץ־תאי פחות מרכזית להפעלת הכיווץ.

הנקודה למבחן: בלב, הסידן החוץ־תאי הוא חלק ממשי מצימוד עירור־כיווץ.


שאלה 28: עודף אשלגן לעומת עודף סידן

איזה צימוד נכון ביותר?

  1. עודף אשלגן בדם גורם ללב רפוי ומורחב; עודף סידן יכול לגרום להתכווצות חזקה/ספסטית
  2. עודף אשלגן בדם גורם תמיד להתכווצות ספסטית; עודף סידן גורם ללב רפוי
  3. עודף אשלגן ועודף סידן גורמים בדיוק לאותה השפעה על הלב
  4. עודף סידן מבטל את Phase 2 ולכן תמיד מוריד כיווציות
  5. עודף אשלגן משפיע רק על עצבים ולא על קרדיומיוציטים
פתרון

התשובה הנכונה היא (1).

עודף $\ce{K+}$ חוץ־תאי יכול לפגוע בפוטנציאל הממברנה וביכולת ליצור פוטנציאל פעולה תקין. התוצאה יכולה להיות לב חלש, איטי ורפוי יותר.

לעומת זאת, עודף $\ce{Ca^{2+}}$ סביב סיבי השריר הלבביים יכול להגביר מאוד את הכיווץ, עד מצב של כיווץ ספסטי.

הקיצור:

מצב השפעה כללית
Excess $\ce{K+}$ לב חלש/רפוי יותר, הולכה וקצב עלולים להיפגע
Excess $\ce{Ca^{2+}}$ כיווץ חזק יותר, עד spastic contraction

שני היונים חיוביים, אבל ההשפעות שלהם על הלב שונות מאוד.


שאלה 29: חסימת L-type calcium channels

תרופה חוסמת חלקית תעלות סידן מסוג L-type בתא שריר חדרי. מה צפוי לקרות?

  1. Phase 0 יהיה תלול יותר ומהירות ההולכה תעלה
  2. Phase 2 יתקצר וכוח הכיווץ ירד
  3. Phase 3 ייעלם והלב לא יוכל לעבור רה־פולריזציה
  4. Phase 4 יהפוך ל־funny current כמו ב־SA node
  5. לא תהיה השפעה, כי סידן אינו משתתף בפוטנציאל פעולה חדרי
פתרון

התשובה הנכונה היא (2).

תעלות L-type calcium channels חשובות ל־Phase 2 של פוטנציאל הפעולה החדרי.

ב־Phase 2 יש איזון בין:

  • כניסת $\ce{Ca^{2+}}$
  • יציאת $\ce{K+}$

אם חוסמים כניסת סידן:

\[Ca^{2+} \text{ influx} \downarrow \Rightarrow plateau \downarrow \Rightarrow contractility \downarrow\]

כלומר, ה־plateau מתקצר וגם פחות סידן זמין להפעלת שחרור סידן מה־SR.

לכן חסימת תעלות סידן אינה “רק חשמלית”; היא גם מכנית.


שאלה 30: למה תקופה רפרקטורית ארוכה מונעת tetanus?

מה ההסבר הטוב ביותר לכך ששריר הלב אינו עובר tetanus פיזיולוגי כמו שריר שלד?

  1. פוטנציאל הפעולה והתקופה הרפרקטורית ארוכים כמעט כמו ההתכווצות עצמה
  2. פוטנציאל הפעולה ארוך, אך המניעה של tetanus נובעת בעיקר מכך שההתכווצות קצרה הרבה יותר מהתקופה הרפרקטורית.
  3. התקופה הרפרקטורית ארוכה, אבל היא מסתיימת מוקדם מספיק כדי לאפשר סיכום התכווצויות; לכן המניעה של tetanus נובעת בעיקר מהיעדר גירוי עצבי מתמשך.
  4. פוטנציאל הפעולה ארוך בגלל כניסת $\ce{Ca^{2+}}$, אך התקופה הרפרקטורית קצרה יחסית ולכן אין מספיק סידן ב־SR כדי ליצור tetanus.
  5. שריר הלב אינו עובר tetanus כי תאי הקוצב מונעים ירי חוזר מהיר, ולא בגלל משך פוטנציאל הפעולה או התקופה הרפרקטורית של תאי השריר.
פתרון

התשובה הנכונה היא (1).

בתא שריר לב יש פוטנציאל פעולה ארוך יחסית בגלל ה־plateau.

כתוצאה מכך גם התקופה הרפרקטורית ארוכה.

המשמעות:

\[\text{Long AP} \Rightarrow \text{Long refractory period} \Rightarrow \text{No rapid re-stimulation} \Rightarrow \text{No tetanus}\]

זה קריטי פיזיולוגית. הלב חייב להתכווץ ואז להירגע כדי להתמלא מחדש. אם הוא היה נכנס לטטנוס, הוא היה נשאר מכווץ ולא היה מתפקד כמשאבה.


שאלה 31: למה ההולכה איטית באזור AV node?

איזה מאפיין מסביר בצורה הטובה ביותר את ההולכה האיטית באזור ה־AV node?

  1. קוטר תאים קטן יותר ופחות gap junctions בין תאים עוקבים
  2. ריבוי סיבי Purkinje מהירים בתוך הצומת
  3. פתיחה מסיבית של תעלות נתרן מהירות בכל תא
  4. העדר מוחלט של תעלות יונים
  5. בידוד במיאלין כמו באקסון עצבי
פתרון

התשובה הנכונה היא (1).

ה־AV node מוליך לאט בגלל מבנה ותכונות חשמליות של הרקמה.

בין הסיבות:

  • פחות gap junctions
  • התנגדות גבוהה יותר למעבר זרם מתא לתא
  • תאים קטנים יותר בהשוואה לרקמת הולכה מהירה
  • יותר רקמה פיברוטית/ECM באזור

התוצאה היא השהיה מכוונת בין העליות לחדרים.

המסיח עם המיאלין חשוב: Bundle of His מבודד על ידי רקמה פיברוטית, לא על ידי מיאלין. הלב אינו מערכת עצבים.


שאלה 32: Calcium-induced calcium release

איזה רצף מתאר נכון את מנגנון calcium-induced calcium release בשריר הלב?

  1. דה־פולריזציה ← פתיחת L-type calcium channels ← כניסת סידן ← פתיחת RyR ב־SR ← שחרור סידן נוסף
  2. דה־פולריזציה ← פתיחת L-type calcium channels ← כניסת סידן ← קישור ישיר של הסידן ל־troponin C ← פתיחת RyR ב־SR
  3. דה־פולריזציה ← פתיחת RyR ב־SR ← שחרור סידן ראשוני ← פתיחת L-type calcium channels ← כניסת סידן נוסף
  4. דה־פולריזציה ← כניסת נתרן מהירה ← פתיחת RyR ב־SR ← שחרור סידן נוסף ← קישור ל־troponin C
  5. דה־פולריזציה ← פתיחת L-type calcium channels ← כניסת סידן ← הפעלת SERCA ← שחרור סידן נוסף מה־SR
פתרון

התשובה הנכונה היא (1).

בשריר הלב, פוטנציאל הפעולה פותח תעלות סידן מסוג L בממברנה וב־T-tubules.

סידן נכנס מבחוץ ואז מפעיל את ה־ryanodine receptors ב־SR.

התוצאה:

\[Ca^{2+}_{outside} \rightarrow cell \Rightarrow RyR \ opening \Rightarrow Ca^{2+}_{SR} \ release \Rightarrow Troponin \ C \Rightarrow contraction\]

כלומר, הסידן שנכנס מבחוץ הוא הטריגר לשחרור כמות גדולה יותר של סידן מהמאגר הפנימי.


שאלה 33: מה ההבדל בין תא קוצב לתא חדרי ב־Phase 0?

איזו אמירה נכונה לגבי Phase 0?

  1. בתא חדרי Phase 0 תלוי בעיקר בכניסת $\ce{Na+}$ מהירה; בתא SA node הוא תלוי בעיקר בכניסת $\ce{Ca^{2+}}$
  2. בתא חדרי Phase 0 תלוי בעיקר בכניסת $\ce{Ca^{2+}}$ דרך תעלות L-type; בתא SA node הוא תלוי בעיקר בכניסת $\ce{Na+}$ מהירה.
  3. בתא חדרי ובתא SA node Phase 0 תלוי בעיקר בכניסת $\ce{Na+}$ מהירה, אבל בתא SA node העלייה איטית יותר בגלל פחות תעלות נתרן.
  4. בתא חדרי Phase 0 תלוי בעיקר ביציאת $\ce{K+}$ מהירה; בתא SA node הוא תלוי בעיקר בכניסת $\ce{Ca^{2+}}$ ולכן העלייה איטית יותר.
  5. בתא חדרי Phase 0 תלוי בעיקר בכניסת $\ce{Na+}$ מהירה; בתא SA node הוא תלוי בעיקר בזרם funny current דרך תעלות $\ce{Na+}$ בזמן הדה־פולריזציה המהירה.
פתרון

התשובה הנכונה היא (1).

בתאי חדר, עליית Phase 0 מהירה ותלולה בגלל פתיחה של תעלות נתרן מהירות:

\[\ce{Na+} \rightarrow \text{inside}\]

בתאי SA node אין את אותו upstroke מהיר. שם העלייה של Phase 0 איטית יותר ותלויה בעיקר בכניסת סידן דרך תעלות סידן תלויות מתח.

לכן:

Cell Phase 0
Ventricular myocyte fast $\ce{Na+}$ influx
SA node pacemaker cell $\ce{Ca^{2+}}$ influx

זו הבחנה בסיסית שחוזרת כמעט בכל שאלה על fast response מול slow response.


שאלה 34: למה SA node מדכא קוצבים סמויים?

מדוע במצב תקין ה־SA node הוא הקוצב הראשי, למרות שגם AV node ו־Purkinje fibers יכולים לייצר פעילות עצמונית?

  1. כי ל־SA node יש קצב firing עצמוני מהיר יותר, ולכן הוא מפעיל את המערכת לפני שהקוצבים האיטיים מגיעים לסף
  2. כי ל־SA node יש קצב firing עצמוני מהיר יותר, ולכן הוא מדכא את ה־AV node ואת ה־Purkinje fibers על ידי היפרפולריזציה ישירה שלהם.
  3. כי ל־SA node יש פוטנציאל מנוחה יציב יותר משל ה־AV node, ולכן הוא מגיע לסף מהר יותר ומפעיל את המערכת ראשון.
  4. כי ל־SA node יש הולכה מהירה יותר משל Purkinje fibers, ולכן הדחף שלו מתפשט לפני שקוצבים אחרים יכולים להתחיל דה־פולריזציה עצמונית.
  5. כי ה־AV node ו־Purkinje fibers אינם מסוגלים לייצר פעילות עצמונית במצב תקין, אלא רק לאחר פגיעה ב־SA node.
פתרון

התשובה הנכונה היא (1).

במערכת ההולכה יש קוצבים סמויים, אבל הם איטיים יותר.

ה־SA node מגיע לסף ראשון ולכן יורה ראשון. כאשר הוא יורה, האות מתפשט ומאפס את שאר הקוצבים לפני שהם מספיקים להגיע לסף עצמונית.

זה נקרא לפעמים overdrive suppression ברמה רעיונית.

חשוב לא לבלבל:

  • קצב firing עצמוני = כמה מהר אזור יורה לבד.
  • מהירות הולכה = כמה מהר האות עובר דרך הרקמה.

Purkinje fibers מוליכים מהר מאוד, אבל לא יורים הכי מהר.


שאלה 35: הגעה מאוחרת לבסיס חדר שמאל

אם ה־SA node יורה בזמן $0.00 \, \mathrm{sec}$, היכן האות צפוי להגיע מאוחר יחסית, סביב $0.22 \, \mathrm{sec}$?

  1. AV node
  2. Bundle of His
  3. Ventricular septum
  4. Epicardial surface at the base of the left ventricle
  5. SA node עצמו
פתרון

התשובה הנכונה היא (4).

האות החשמלי אינו מפעיל את כל החדרים באותה אלפית שנייה.

הוא מתקדם:

\[SA \ node \rightarrow AV \ node \rightarrow Bundle \ of \ His \rightarrow septum \rightarrow Purkinje \ fibers \rightarrow ventricular \ myocardium\]

אזור שמופעל מאוחר יחסית הוא פני השטח האפיקרדיאליים בבסיס חדר שמאל.

המשמעות המכנית: ההפעלה החדרית מאורגנת כך שהכיווץ מתחיל יותר באזור האפקס ומתקדם כלפי בסיס הלב, כדי לדחוף דם לכיוון המוצא.

דור פסקל