נושאים מרכזיים
- מהירויות הולכה במערכת ההולכה הלבבית
- פוטנציאל פעולה של תא שריר חדרי
- פוטנציאל פעולה של תאי קוצב ב־SA node
- השפעת תעלות נתרן מהירות על Phase 0 ומהירות הולכה
- השפעת המערכת הסימפתטית והפאראסימפתטית על קצב הלב
- השפעת חסימת תעלות סידן מסוג L
- צימוד עירור-כיווץ בשריר הלב
- תקופה רפרקטורית ומניעת טטנוס בשריר הלב
- Funny current ותרופות שמורידות דופק בלי לפגוע בכיווץ
שאלות
שאלה 1: מהירויות הולכה בלב
נמדדו מהירויות הולכה של פוטנציאלי פעולה בארבעה אזורים שונים בלב של נבדקים צעירים ובריאים:
| מיקום | מהירות הולכה |
|---|---|
| Location 1 | $0.035 \, \mathrm{m/sec}$ |
| Location 2 | $0.931 \, \mathrm{m/sec}$ |
| Location 3 | $1.980 \, \mathrm{m/sec}$ |
| Location 4 | $4.152 \, \mathrm{m/sec}$ |
איזה מיפוי מתאים ביותר לארבעת האזורים?
- AV node → Atrial myocytes → Bundle branches → Purkinje fibers
- AV node → Bundle branches → Atrial myocytes → Purkinje fibers
- AV node → Bundle branches → Ventricular myocytes → Purkinje fibers
- Atrial myocytes → Bundle branches → AV node → Ventricular myocytes
- Atrial myocytes → Purkinje fibers → Bundle branches → Ventricular myocytes
פתרון
התשובה הנכונה היא (1).
הסדר לפי מהירות הולכה הוא:
AV node
↓
Atrial / ventricular contractile myocytes
↓
Bundle branches
↓
Purkinje fibers
ה־AV node הוא האזור האיטי ביותר:
\[0.01\text{–}0.05 \, \mathrm{m/sec}\]לכן הערך:
\[0.035 \, \mathrm{m/sec}\]מתאים ל־AV node.
תאי שריר חוזיים בעליות ובחדרים מוליכים מהר יותר מה־AV node, אך לא מהר כמו סיבי ההולכה המיוחדים. לכן:
\[0.931 \, \mathrm{m/sec}\]מתאים ל־atrial myocytes.
ה־bundle branches מהירים יותר, סביב:
\[\sim 2 \, \mathrm{m/sec}\]וה־Purkinje fibers הם המהירים ביותר, סביב:
\[\sim 4 \, \mathrm{m/sec}\]לכן המיפוי הוא:
Location 1 = AV node
Location 2 = Atrial myocytes
Location 3 = Bundle branches
Location 4 = Purkinje fibers
המשמעות הפיזיולוגית: ההולכה האיטית ב־AV node יוצרת עיכוב שמאפשר לעליות לסיים את הדה־פולריזציה וההתכווצות לפני התחלת הדה־פולריזציה החדרית.
שאלה 2: למה דווקא ה־AV node מוליך לאט?
מהי המשמעות הפיזיולוגית העיקרית של ההולכה האיטית ב־AV node?
- יצירת כיווץ חזק יותר של חדר שמאל
- מניעת דה־פולריזציה של העליות
- מתן זמן לעליות להתרוקן אל החדרים לפני כיווץ חדרי
- האצת פיזור הדה־פולריזציה בחדרים
- מניעת כניסת סידן לתאי שריר הלב
פתרון
התשובה הנכונה היא (3).
ה־AV node יוצר עיכוב הולכה בין העליות לחדרים.
העיכוב הזה חשוב מפני שהוא מאפשר:
- דה־פולריזציה של העליות
- כיווץ עלייתי
- מעבר דם נוסף מהעליות לחדרים
- רק לאחר מכן התחלת דה־פולריזציה חדרית
בלי עיכוב ב־AV node, העליות והחדרים היו מופעלים כמעט יחד, והמילוי החדרי היה פחות יעיל.
שאלה 3: פאזות בפוטנציאל פעולה חדרי
איזה צימוד בין phase לבין תיאור נכון לגבי פוטנציאל פעולה של תא שריר חדרי?
- Phase 0 - פוטנציאל מנוחה הקרוב ל־$E_K$
- Phase 1 - כניסת סידן ממושכת ויצירת plateau
- Phase 2 - plateau שבו מוליכות לסידן עולה זמנית
- Phase 3 - כניסת נתרן מהירה לתא
- Phase 4 - רה־פולריזציה מהירה בגלל יציאת סידן
פתרון
התשובה הנכונה היא (3).
בפוטנציאל פעולה חדרי:
Phase 0 = דה־פולריזציה מהירה בגלל כניסת Na+
Phase 1 = רה־פולריזציה התחלתית קצרה
Phase 2 = Plateau, בעיקר בגלל כניסת Ca2+ דרך תעלות L-type
Phase 3 = רה־פולריזציה בגלל עלייה ביציאת K+
Phase 4 = פוטנציאל מנוחה, קרוב ל־EK
ב־Phase 2 יש כניסת סידן לתא, והיא חשובה גם לשמירה על plateau וגם להפעלת מנגנון הכיווץ.
שאלה 4: איזה phase הכי קרוב לפוטנציאל שיווי המשקל של אשלגן?
במהלך פוטנציאל פעולה של תא שריר חדרי, באיזה phase פוטנציאל הממברנה קרוב ביותר לפוטנציאל שיווי המשקל של אשלגן, $E_K$?
- Phase 0
- Phase 1
- Phase 2
- Phase 3
- Phase 4
פתרון
התשובה הנכונה היא (5).
Phase 4 הוא פוטנציאל המנוחה של תא שריר חדרי.
בשלב זה הממברנה חדירה מאוד לאשלגן, ולכן פוטנציאל הממברנה מתקרב ל־$E_K$:
\[V_m \approx E_K\]לכן תא שריר חדרי במנוחה נמצא סביב:
\[-90 \, \mathrm{mV}\]זה שונה מתאי קוצב כמו SA node, שבהם אין פוטנציאל מנוחה יציב אלא דה־פולריזציה דיאסטולית איטית.
מהתרגול: מה שחייבים לדעת הם המספרים - פוטנציאל נרסט (שיווי המשקל) ש היונים.
אפשר גם להבין - רק בשלב 4…
שאלה 5: מתי מוליכות לאשלגן עולה מאוד בתא שריר חדרי?
באיזה phase של פוטנציאל הפעולה החדרי חדירות/מוליכות הממברנה לאשלגן ($\ce{K^+}$) עולה מאוד וגורמת לרה־פולריזציה?
- Phase 0
- Phase 1
- Phase 2
- Phase 3
- Phase 4
פתרון
התשובה הנכונה היא (4).
ב־Phase 3 יש עלייה משמעותית ביציאת אשלגן מהתא:
\[\ce{K^+ -> \text{out of cell}}\]יציאת מטען חיובי מהתא גורמת לפוטנציאל הממברנה להיות שלילי יותר, ולכן מתרחשת רה־פולריזציה.
במילים פשוטות:
יותר יציאת K+
↓
פנים התא נעשה שלילי יותר
↓
רה־פולריזציה
שימו לב להבדל הדק:
- ב־Phase 4 הממברנה קרובה ל־$E_K$ כי זה מצב המנוחה.
- ב־Phase 3 העלייה ביציאת $\ce{K^+}$ היא הכוח הפעיל שמחזיר את התא לכיוון המנוחה.
מהתרגול: שואלים על תא מתכווץ (ventricular).
שאלה 3 בתרגול
שאלה 6: זרם יוני ב־SA node ב־$-60 \, \mathrm{mV}$
בתא קוצב ב־SA node, כאשר פוטנציאל הממברנה הוא בערך:
\[E_m = -60 \, \mathrm{mV}\]איזה זרם יוני צפוי להיפתח ולהתחיל את הדה־פולריזציה האיטית?
- יציאת $\ce{K^+}$ מהירה דרך תעלות אשלגן תלויות מתח
- כניסת $\ce{Na^+}$ דרך funny current / slow sodium current
- כניסת $\ce{Ca^{2+}}$ דרך תעלות L-type בשיא פוטנציאל הפעולה
- יציאת $\ce{Cl^-}$ מהתא
- חסימה מלאה של כל הזרמים היוניים
פתרון
התשובה הנכונה היא (2).
בתאי SA node, סביב פוטנציאל ממברנה של בערך:
\[-60 \, \mathrm{mV}\]מתחילה דה־פולריזציה דיאסטולית איטית.
השלב הזה קשור לפתיחת funny channels ולכניסת זרם חיובי נטו, בעיקר $\ce{Na^+}$:
Funny current / If
↓
Na+ נכנס לתא
↓
הממברנה נעשית פחות שלילית
↓
התא מתקדם לכיוון threshold
כאשר התא מגיע לסף, נפתחות תעלות סידן, וה־upstroke של פוטנציאל הפעולה ב־SA node נגרם בעיקר מכניסת $\ce{Ca^{2+}}$, לא מכניסת $\ce{Na^+}$ מהירה כמו בתא חדרי.
מהתרגול:
funny channels - מתח של $-60 \, \mathrm{mV}$ בתא קוצב.
שאלה 4 בתרגול
שאלה 7: חסימה חלקית של תעלות נתרן מהירות בתא חדרי
תרופה חוסמת חלקית תעלות נתרן מהירות בתא שריר חדרי (fast sodium channels).
מה צפוי לקרות לפוטנציאל הפעולה ולמהירות ההולכה בחדר?
- Phase 0 יהיה תלול יותר ומהירות ההולכה תעלה
- Phase 0 יהיה פחות תלול ומהירות ההולכה תרד
- Phase 2 יתארך משמעותית ומהירות ההולכה תעלה
- Phase 3 ייעלם ולכן התא לא יעבור רה־פולריזציה
- לא תהיה השפעה כי תעלות נתרן אינן משתתפות בפוטנציאל פעולה חדרי
פתרון
התשובה הנכונה היא (2).
בתאי שריר חדריים, Phase 0 נוצר בעיקר בגלל פתיחה מהירה של תעלות נתרן:
\[\ce{Na^+ -> \text{in}}\]כאשר חוסמים חלקית את תעלות הנתרן המהירות:
- פחות $\ce{Na^+}$ נכנס במהירות
- העלייה בפוטנציאל הממברנה איטית יותר
- השיפוע של Phase 0 קטן
- הדה־פולריזציה המקסימלית עשויה להיות נמוכה יותר
- מהירות ההולכה בחדר יורדת
Fast Na+ channel block
↓
↓ slope of Phase 0
↓
↓ conduction velocity
זהו עיקרון מרכזי בתרופות אנטי-אריתמיות מסוג Class I, כמו quinidine ו־lidocaine.
שאלה 5 בתרגול
בתא מתכווץ:
- מ $(-90)$ ל $(-70)$, מקור היונים מתא קוצב דה פולריציה . שלב 4
- upstroke של אשלגן? שלב 0 (בתא קוצב זה נתרן)
- שלב 3 רה פולריזציה
שאלה 8: השפעה סימפתטית על SA node
איזה שינוי מסביר בצורה הטובה ביותר את ההשפעה הסימפתטית על קצב הלב?
- ירידה בחדירות ה־SA node לנתרן
- עלייה בחדירות ה־SA node לנתרן
- עלייה בחדירות ה־SA node לאשלגן
- ירידה בחדירות שריר הלב לסידן
- ירידה בשיפוע Phase 4 בתאי הקוצב
פתרון
התשובה הנכונה היא (2).
גירוי סימפתטי מגביר את קצב הירי של ה־SA node.
המנגנון המרכזי הוא קיצור Phase 4:
↑ Na+ entry through funny current
↓
Phase 4 becomes steeper
↓
threshold is reached faster
↓
heart rate increases
זה נקרא:
\[\, \text{Positive chronotropic effect}\]כלומר עלייה בקצב הלב.
לעומת זאת:
- ירידה בחדירות לנתרן מאריכה את Phase 4 ומורידה קצב.
- עלייה בחדירות לאשלגן הופכת את פוטנציאל הקוצב לשלילי יותר ומאריכה את הדרך לסף.
- ירידה בכניסת סידן לשריר הלב פוגעת בכיווץ, כלומר השפעה אינוטרופית שלילית.
שאלה 9: גירוי וגאלי לעומת גירוי סימפתטי
מה צפוי לקרות ל־SA node בעקבות גירוי וגאלי משמעותי?
- Phase 4 מתקצר וקצב הלב עולה
- פוטנציאל הקוצב נעשה פחות שלילי וקצב הלב עולה
- חדירות לאשלגן עולה, פוטנציאל הקוצב נעשה שלילי יותר, וקצב הלב יורד
- כניסת סידן לשריר החדר עולה ולכן הכיווץ מתחזק
- תעלות נתרן מהירות בתאי חדר נפתחות מוקדם יותר
פתרון
התשובה הנכונה היא (3).
גירוי וגאלי גורם להשפעה פאראסימפתטית על הלב.
אחת ההשפעות החשובות היא עלייה בחדירות לאשלגן בתאי SA node:
\[\ce{K^+ -> \text{out}}\]יציאת אשלגן גורמת לפוטנציאל הממברנה להיות שלילי יותר, כלומר מתרחשת היפרפולריזציה יחסית.
התוצאה:
↑ K+ permeability
↓
more negative pacemaker potential
↓
longer Phase 4
↓
threshold reached later
↓
heart rate decreases
זו השפעה כרונוטרופית שלילית:
\[\, \text{Negative chronotropic effect}\]שאלה 6 בתרגול
שאלה 10: חסימת תעלות סידן מסוג L בתא חדרי
לאחר מתן תרופה שחוסמת חלקית תעלות סידן מסוג L בתא חדרי, איזה שינוי צפוי בפוטנציאל הפעולה?
- קיצור של Phase 0 בלבד, ללא שינוי ב־plateau
- הארכת plateau בגלל כניסת סידן ממושכת יותר
- קיצור משמעותי של Phase 2 וירידה בכוח הכיווץ
- היעלמות של Phase 4
- היפרפולריזציה ממושכת בגלל פתיחת תעלות כלור
פתרון
התשובה הנכונה היא (3).
בתמונה למעלה זה גרף D.
תעלות סידן מסוג L חשובות בעיקר ל־Phase 2, שלב ה־plateau של פוטנציאל הפעולה החדרי.
במהלך Phase 2:
\[\ce{Ca^{2+} -> \text{in}}\]כניסת הסידן:
- שומרת על plateau ממושך
- מפעילה Calcium-induced calcium release מה־SR
- תורמת לכוח הכיווץ
חסימת תעלות L-type calcium channels תגרום ל:
↓ Ca2+ influx
↓
shorter plateau
↓
shorter action potential duration
↓
↓ contractile force
לכן התשובה היא קיצור Phase 2 וירידה בכוח הכיווץ.
שאלה 11: צימוד עירור-כיווץ בשריר הלב
איזה רצף מתאר נכון את צימוד העירור-כיווץ בתא שריר לב?
- $\ce{Na^+}$ נקשר לטרופונין C ← שחרור אקטין ← כיווץ
- $\ce{Ca^{2+}}$ נכנס דרך תעלות L-type ← גורם לשחרור $\ce{Ca^{2+}}$ מה־SR ← $\ce{Ca^{2+}}$ נקשר ל־troponin C ← cross-bridge cycling
- $\ce{K^+}$ נכנס לתא ← מפעיל SERCA ← כיווץ
- $\ce{Cl^-}$ יוצא מהתא ← נקשר למיוזין ← כיווץ
- ATP נקשר לטרופומיוזין ומונע רה־פולריזציה
פתרון
התשובה הנכונה היא (2).
בשריר הלב, צימוד עירור-כיווץ מתרחש כך:
Action potential
↓
Opening of L-type Ca2+ channels
↓
Ca2+ enters the cell
↓
Ca2+ triggers Ca2+ release from SR through RyR
↓
Ca2+ binds Troponin C
↓
Tropomyosin moves
↓
Myosin binds actin
↓
Contraction
הרפיה מתרחשת כאשר הסידן מורחק מהציטוזול, בין היתר על ידי:
- החזרה ל־SR דרך SERCA
- הוצאה מהתא דרך מחליפי יונים ומשאבות
הנקודה החשובה: בשריר הלב, כניסת סידן מבחוץ אינה רק “עוד יון”; היא הטריגר לשחרור סידן נוסף מה־SR.
שאלה 7 בתרגול
שאלה 12: למה שריר הלב לא יכול לעבור טטנוס?
שריר שלד יכול לעבור tetanic contraction כאשר הוא מגורה בתדירות גבוהה. לעומת זאת, שריר הלב אינו יכול לעבור טטנוס פיזיולוגי.
מה המנגנון המרכזי שמונע טטנוס בשריר הלב?
- אין פוטנציאלי פעולה בשריר הלב
- תקופה רפרקטורית מוחלטת ארוכה שנמשכת כמעט כמו הכיווץ עצמו
- ה־SA node יורה רק פעם אחת בחיים
- בשריר הלב אין תעלות סידן
- בשריר הלב אין אקטין ומיוזין
פתרון
התשובה הנכונה היא (2).
בשריר הלב יש absolute refractory period ארוך מאוד.
כמו ניאגרה של שירותים, לפעמים אי אפשר להוריד את המים שוב עד שהמים יתמלא מחדש.
הסיבה המרכזית היא ה־plateau של פוטנציאל הפעולה החדרי, שנוצר בעיקר בגלל כניסת סידן:
Long plateau
↓
Long absolute refractory period
↓
cell cannot be restimulated immediately
↓
no summation
↓
no tetanus
התקופה הרפרקטורית נמשכת כמעט כמו הכיווץ עצמו. לכן עד שהתא יכול להגיב לגירוי חדש, הכוח המכני כבר כמעט ירד.
בשריר שלד, לעומת זאת, פוטנציאל הפעולה קצר בהרבה מהכיווץ. לכן אפשר לתת גירויים חוזרים לפני שהכיווץ הקודם הסתיים, לקבל summation, ובתדירות גבוהה לקבל tetanus.
המשמעות הפיזיולוגית קריטית: אם הלב היה יכול לעבור טטנוס, הוא היה נשאר מכווץ ולא היה יכול להתמלא מחדש בדם.
שאלה 8 בתרגול
שאלה 13: תרופה שמורידה דופק בלי לפגוע בכיווץ
מטופל עם מחלת לב מקבל תרופה שמורידה באופן סלקטיבי את קצב הלב, אך אינה פוגעת בכיווץ שריר הלב ואינה פוגעת בהרפיה.
איזה transporter/channel התרופה כנראה מעכבת?
- Funny sodium channels during Phase 4
- L-type calcium channels during Phase 2
- Rapid sodium channels during Phase 0
- Slow delayed rectifier potassium channels during Phase 3
- Sodium-potassium ATPase
פתרון
התשובה הנכונה היא (1).
תרופה שמורידה דופק בלי לפגוע בכיווץ מתאימה לעיכוב ה־funny current בתאי SA node.
ה־funny current פעיל בזמן Phase 4 של תאי קוצב:
If / funny current
↓
slow diastolic depolarization
↓
threshold reached
↓
SA node fires
עיכוב של התעלה:
↓ If
↓
slower Phase 4
↓
threshold reached later
↓
↓ heart rate
זו השפעה כרונוטרופית שלילית:
\[\, \text{Negative chronotropic effect}\]אך אין פגיעה ישירה בכוח הכיווץ:
\[\, \text{No negative inotropic effect}\]ולכן זה שונה מחסימת תעלות סידן מסוג L, שיכולה להוריד גם דופק/הולכה וגם כוח כיווץ.
שאלה 14: למה חסימת תעלות סידן אינה מתאימה לתיאור “מוריד דופק בלבד”?
אותו מטופל מקבל תרופה שמורידה דופק בלי לפגוע בכיווץ. למה חסימת תעלות סידן מסוג L אינה התשובה הטובה ביותר?
- כי תעלות סידן מסוג L אינן קיימות בלב
- כי חסימתן מקצרת את Phase 0 בתאי חדר בלבד
- כי חסימתן יכולה להפחית כניסת סידן לתאי שריר הלב ולכן לפגוע בכוח הכיווץ
- כי חסימתן מגבירה את פעילות משאבת נתרן-אשלגן
- כי חסימתן מגבירה טטנוס בשריר הלב
פתרון
התשובה הנכונה היא (3).
תעלות L-type calcium channels חשובות גם ל־SA/AV node וגם לתאי שריר הלב.
בשריר הלב, כניסת סידן דרך תעלות אלה משתתפת ב:
- יצירת plateau
- שחרור סידן מה־SR
- צימוד עירור-כיווץ
- כוח הכיווץ
לכן חסימת תעלות סידן יכולה לגרום ל:
↓ Ca2+ entry
↓
↓ Ca2+-induced Ca2+ release
↓
↓ contraction force
כלומר השפעה אינוטרופית שלילית.
אם בשאלה מדגישים שהתרופה מורידה דופק בלבד ואין לה השפעה על כיווץ או הרפיה, התשובה המתאימה יותר היא עיכוב funny current ב־SA node.
שאלה 15: מה יקרה אם נחסום תעלות אשלגן בשלב הרה־פולריזציה?
חסימה של תעלות אשלגן המשתתפות ב־Phase 3 בתא חדרי צפויה לגרום בעיקר ל:
- קיצור פוטנציאל הפעולה והתקופה הרפרקטורית
- הארכת הרה־פולריזציה, הארכת פוטנציאל הפעולה והארכת התקופה הרפרקטורית
- ביטול כניסת סידן דרך תעלות L-type
- ירידה בשיפוע Phase 0 בגלל חסימת נתרן
- הפיכת התא לתא קוצב מסוג SA node
פתרון
התשובה הנכונה היא (2).
ב־Phase 3 מתרחשת רה־פולריזציה בגלל יציאת $\ce{K^+}$:
\[\ce{K^+ -> \text{out}}\]אם חוסמים תעלות אשלגן, הרה־פולריזציה נעשית איטית יותר.
התוצאה:
↓ K+ efflux
↓
slower repolarization
↓
longer action potential duration
↓
longer refractory period
זה העיקרון של חלק מהתרופות האנטי-אריתמיות שמאריכות את משך פוטנציאל הפעולה ואת התקופה הרפרקטורית.