מבוא
הנושא של חסד וצדקה הוא מרכזי ביותר בעולם היהודי. בעוד שגם בדתות אחרות קיימים מושגים דומים - כמו באיסלאם, שבו הצדקה (זכאת) היא אחת מחמש המצוות הבסיסיות - ביהדות המושג של חסד וצדקה הוא לא רק מצווה ברשימת המצוות, אלא מושג אמננטי (immanent) שמהווה יסוד בסיסי בתפיסה התיאולוגית.
הבסיס התיאולוגי לחסד
בריאת העולם בחסד
על פי התפיסה היהודית, אלוהים לא היה חייב לברוא את העולם. כמציאות מושלמת, לא חסר לו דבר ולא היה זקוק לשום דבר. השאלה התיאולוגית והפילוסופית היא: למה הוא ברא את העולם?
התפיסה היא שהעולם נברא בחסד - כדי להיטיב לאחרים. הביטוי המרכזי לכך מופיע בתהילים:
“כי אמרתי עולם חסד יבנה” (תהילים פט:ג)
זאת אומרת, העולם נבנה על חסד, הוא נברא בגלל חסד, והוא ממשיך להתקיים בזכות חסד.
חסד של אמת
החסד האמיתי הוא חסד ללא ציפייה לתגמול. יש הרבה אנשים שעושים טובות אבל הם מחכים שיום אחד יקבלו תמורה. אבל החסד האמיתי הוא חסד בלי ציפייה לקבלת תמורה.
“חסד של אמת” - זהו החסד שעושים למת. המת לא יוכל להחזיר לעולם. באופן כללי, אלוהים עושה חסד של אמת, כי אין לנו מה להחזיר לו.
אברהם אבינו - מופת החסד
אברהם כמידת החסד
הדמות הראשונה בעולם היהודי שמסמלת את החסד היא אברהם אבינו. הוא מתואר בכל המקורות כמידת החסד - הוא מאפיין את הרצון להיטיב לאנשים אחרים.
ברית המילה והכנסת אורחים
סיפור מרכזי מספר בראשית מתאר את אברהם ביום השלישי לברית המילה שלו (בגיל 99). על פי המסורת, ביום השלישי יש את הכאבים החזקים ביותר של הברית. למרות זאת:
“וירא אליו ה’ באלוני ממרא והוא יושב פתח האהל כחום היום” (בראשית יח:א)
אברהם יושב בפתח האוהל ומחכה לאורחים. כשבאים שלושה מלאכים, אברהם קם ועוזב את השיחה עם אלוהים כדי להכניס אורחים.
המסר התיאולוגי: אברהם מבין מה אלוהים רוצה מאיתנו בעולם - לא לשבת ולדבר איתו, אלא לעזור לאנשים. זהו התפקיד שלנו בעולם.
“גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה” (תלמוד בבלי, שבת קכז.)
אברהם ומתן החוק
על פי המדרש:
“גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני שכינה, והוא החוק שחקק אברהם אבינו”
אברהם קבע את הדפוס של:
- מאכיל עוברי דרכים
- משקה אותם
- מלווה אותם
יסודות המשנה: שלושת עמודי העולם
שמעון הצדיק וכנסת הגדולה
שמעון הצדיק היה מייסדי כנסת הגדולה (120 חברים, המקבילה הקדומה לכנסת הישראלית). הוא נפגש עם אלכסנדר מוקדון (332 לפנה”ס) ואמר:
“על שלושה דברים העולם עומד: על התורה, על העבודה, ועל גמילות חסדים” (משנה אבות א:ב)
- תורה - לימוד תורה (המישור הרוחני)
- עבודה - עבודת בית המקדש ומצוות (המישור הדתי-מעשי)
- גמילות חסדים - המישור החברתי
סוגי גמילות חסדים
הגדרה במדרש
על פי מדרש קהלת רבה, התורה מתחילה עם גמילות חסדים:
“ויעש ה’ אלוהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם” (בראשית ג:כא)
אחרי שהאדם ואשתו גורשו מגן עדן, אלוהים תפר להם בגדים. זה ביטוי של גמילות חסדים.
סוגי החסדים על פי הרמב”ם
הרמב”ם (ספר המצוות, מצווה עשה 206) מונה את המצוות הקשורות לגמילות חסדים:
מצוות כלפי חולים ואבלים
- ביקור חולים - לשלושה סיבות:
- תמיכה נפשית (כל מבקר לוקח אחד משישים מהמחלה)
- לראות מה החולה צריך מבחינה מעשית
- להתפלל עליו (התפילה אחרי שראית את החולה היא ברמה אחרת)
- ניחום אבלים - תמיכה בתקופת האבל
מצוות כלפי מתים
- הוצאת המת (השתתפות בלווייה)
- קבורה - ביהדות קוברים כמה שיותר מהר (בניגוד לנצרות)
- התעסקות בכל צורכי הקבורה
מצוות כלפי כלות וחתנים
- הכנסת כלה
- שמחת חתן וכלה
- ליווי אורחים
המקביל בין אבלות ושמחה
ביהדות יש מקביל מעניין בין אבלות ושמחה:
- אבלות: שבעה ימים, שלושים יום, שנה (להורים)
- שמחת נישואין: שבע ברכות במשך שבעה ימים, חודש ראשון מיוחד, שנה ראשונה (פטור ממילואים)
עזרה מעשית: פריקה וטעינה
המצווה התנ”כית
“כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו וחדלת מעזוב לו עזב תעזוב עמו” (שמות כג:ה)
הגדרות הלכתיות:
- רואים מרחוק של עד 60 מטר
- חייב לעזור לפרוק ולהטעין
- תנאי חשוב: בעל הבהמה חייב להיות שותף בעבודה
יישום מודרני: ידידים
הארגון “ידידים” הוא יישום מודרני של מצווה זו:
- עזרה במקרי תקלות דרכים
- פנצ’ר, בעיות מכניות
- מתנדבים בכל הארץ
- קיבל פרס הנשיא
זהו דוגמה לאיך מצווה עתיקה מתרגמת למציאות מודרנית.
מעבר לחסד: צדקה כספית
עד כה דיברנו על עזרה מעשית. כעת נעבור לעזרה כלכלית - צדקה.
יסודות הלכיים מהתורה
איסור ריבית
על פי פרשת משפטים (שמות כב:כד-כו):
“אם כסף תלוה את עמי את העני עמך לא תהיה לו כנושה לא תשימון עליו נשך”
- “אם כסף תלוה” - החכמים פירשו: זה לא “אם אתה רוצה” אלא חובה
- “לא תהיה לו כנושה” - אל תתנהג כלפיו כנושה, אל תלחץ עליו
- “לא תשימון עליו נשך” - אל תיקח ממנו ריבית
נשך = ריבית (מלשון נושך אותו)
משכונות והגנה על העני
“עד בוא השמש תשיבנו לו כי היא כסותו לבדה היא שמלתו לעורו במה ישכב” (שמות כב:כו)
אם לקחת משכון שהעני זקוק לו בלילה (כמו שמיכה), חייב להחזיר לו לפני השקיעה.
מתנות עניים בעולם החקלאי
התורה קבעה מערכת של מתנות עניים:
בשדה
- פאה - משאירים שורה בשדה לעניים
- לקט - שיבולים שנפלו במהלך הקציר מיועדות לעניים
בכרם
- עוללות - גבעולי ענבים שאינם מלאים
- פרט - ענבים בודדות שנפלו
דוגמה תנ”כית: רות המואביה שליקטה בשדה בועז
היום אין עושים את זה מבחינה מעשית, כי לעני יעלה יותר להגיע לשדה מאשר הערך של מה שהוא ילקט.
מערכת הצדקה הקהילתית
קופת צדקה
על פי הרמב”ם (הלכות אבל יד:יב):
“מעולם לא ראינו ולא שמענו בקהל מישראל שאין להם קופה של צדקה”
זו לא קופה קטנה בבית, אלא מערכת קהילתית מאורגנת:
הארגון
- גביה: שני אנשים (למניעת חשדות)
- חלוקה: שלושה אנשים (למניעת משוא פנים)
השאלה התלמודית
תלמוד ירושלמי שואל: למה בצדקה לא צריך 23 דיינים כמו בדיני נפשות? תשובה: עד שהיינו אוספים 23 דיינים, העני כבר היה מת.
שמונה מעלות הצדקה של הרמב”ם
הרמב”ם (הלכות מתנות עניים י:ז-יד) מסדר שמונה רמות של צדקה, מהגבוהה לנמוכה:
1. המעלה הגבוהה ביותר: מניעה
לעזור לאדם לפני שהוא נצרך לבקש צדקה:
- מתנה
- הלוואה ללא ריבית
- שותפות עסקית
- מציאת עבודה
“והחזקת בו גר ותושב וחי עמך” - חזק בו עד שלא יפול
2. צדקה אנונימית מלאה
“לשכת חשאים” - במקדש הייתה לשכה שבה:
- צדיקים נותנים בחשאי
- עניים מתפרנסים בחשאי
- הנותן לא יודע למי נתן
- המקבל לא יודע ממי קיבל
3. הנותן יודע, המקבל לא יודע
דוגמה: הולכים עם תיק פתוח מאחורה, העניים לוקחים
4. המקבל יודע, הנותן לא יודע
דוגמה: נותנים לקופת צדקה מאורגנת
5. נותן ישירות לפני בקשה
רואה שמישהו זקוק ונותן לו לפני שהוא מבקש
6. נותן אחרי בקשה
מגיב לבקשה של העני
7. נותן פחות מהראוי אבל בסבר פנים יפות
הכמות פחותה אבל הצורה טובה
8. נותן בעצב
נותן אבל בלי שמחה
עקרון מנחה: הצורה שבה נותנים היא לא פחות חשובה מהכמות.
סוגיות מודרניות
מדינה מול עמותות פרטיות
שאלה מרכזית: מה היחס בין אחריות המדינה לאחריות הפרט?
- ישראל - כמעט מקום ראשון בעולם במספר עמותות צדקה
- בזמן מלחמה העמותות מתגייסות במיוחד
- יש פיקוח ממשרד הפנים על עמותות
דוגמאות עכשוויות
מלחמת חרבות ברזל
- עמותות רבות לחיילים פצועים
- גיוס כספים מהיר ורחב היקף
- המחשה: הצעה לחמאס של חצי מיליון דולר לכל חטוף
רשתות עזרה בינלאומיות
- ארגון “רפירר” לטיפולים רפואיים בחו”ל
- ניצול הפיזור היהודי בעולם לעזרה הדדית
- בתי חב”ד כמרכזי עזרה
מסקנות
החסד והצדקה ביהדות הם לא רק מצוות פרטיות אלא עמודי תווך של החברה היהודית. הם נובעים מתפיסה תיאולוגית עמוקה על טבע הבריאה ותפקיד האדם בעולם.
השילוב בין החובה הפרטית למערכת קהילתית מאורגנת, יחד עם הדרגה המתוחכמת של צורות הנתינה, יוצרים מערכת רווחה יהודית ייחודית שממשיכה להתפתח ולהתאים את עצמה לתנאים המודרניים.
ביבליוגרפיה ומקורות
מקורות תנ”כיים
- בראשית יח (אברהם והאורחים)
- שמות כב:כד-כו (הלכות צדקה וריבית)
- שמות כג:ה (פריקה וטעינה)
- ויקרא יט:ט-י (מתנות עניים)
מקורות תלמודיים
- משנה אבות א:ב (שמעון הצדיק)
- תלמוד בבלי שבת קכז. (גדולה הכנסת אורחים)
- תלמוד ירושלמי (צדקה מול דיני נפשות)
מקורות הלכתיים
- רמב”ם, ספר המצוות, מצווה עשה 206
- רמב”ם, הלכות מתנות עניים פרק י
- רמב”ם, הלכות אבל יד:יב
חזור לעמוד הראשי