אוריינות מדעית היא היכולת למצוא מידע מחקרי, לזהות אם הוא רלוונטי, להבין כיצד נוצר ולהעריך עד כמה אפשר להסתמך עליו. היכולת הזאת נדרשת לעבודת מחקר, לסקירת ספרות וגם לעבודה רפואית שמתעדכנת לאורך השנים.
מדוע אוריינות מדעית חשובה?
הידע שנלמד בספרים ובכיתה מבוסס על מחקר. הידע הזה משתנה עם הזמן, ולכן גם ספרי הלימוד וההמלצות הרפואיות מתעדכנים.
ידע רפואי מושפע מהמחקר המצטבר, וגם מההקשר התרבותי והתקופתי. לדוגמה, השינוי שחל באופן שבו הומוסקסואליות הוגדרה בעבר, לעומת האופן שבו היא נתפסת כיום.
לאחר סיום הלימודים, רופאים נדרשים להמשיך להתעדכן. היכולת לקרוא מחקרים מאפשרת:
- להבין מידע חדש
- להעריך אם ממצא רלוונטי למטופלים
- לעדכן טיפול או פרקטיקה
- לזהות מגבלות של מחקר
- להעמיק בתופעה קלינית
- לבצע עבודת גמר או מחקר עצמאי
מידע שנלמד בעבר נשאר שימושי, רק כאשר ממשיכים לבדוק כיצד המחקר וההמלצות התקדמו מאז.
כיצד מזהים טקסט מדעי?
תיאור מחקר אינו בהכרח חלק ממאמר מדעי; ידיעה עיתונאית יכולה להזכיר חוקרים, מספר משתתפים ותוצאה מרשימה, ועדיין להשמיט את הפרטים הדרושים להערכת המחקר.
מאפייני דיווח מדעי
בדוגמאות שניתנו בשיעור, טקסט נראה ״מדעי יותר״ כאשר הופיעו בו פרטים כמו:
- עיצוב המחקר
- גודל המדגם
- זהות המשתתפים
- אופן מדידת המשתנים
- קבוצות ההשוואה
- ניתוח סטטיסטי
- תוצאות
- הסתייגות מן המסקנות
- הכרה בכך שקשר אינו מוכיח סיבתיות
לדוגמה, בתיאור מחקר חתך על זמן מסך ואיכות שינה הופיעו:
1,150סטודנטים;- מדידה בדיווח עצמי של זמן המסך;
- שאלון
PSQIלמדידת איכות השינה; - קשר שלילי מובהק;
- הסתייגות שלא ניתן להסיק סיבתיות.
השקיפות לגבי השיטה והזהירות במסקנות התאימו לכתיבה מדעית.
סימנים לדיווח חלקי או עיתונאי
בדוגמאות אחרות, הופיעו טענות כמו:
התרופה עשויה לשנות את עולם האבחון.
או:
שתיית קפה עשויה להשפיע על המלצות רפואיות בעתיד.
הטענות נשמעות מרשימות, אך חסרים בהן פרטים שמאפשרים לבדוק אותן.
חסר מידע כאשר לא ברור, בין היתר:
- מה היה סוג המחקר
- כיצד נמדד המשתנה
- מי השתתף
- למה הושוותה התוצאה
- אילו משתנים מתערבים נבדקו
- כיצד נותחו הנתונים
- מה היו מגבלות המחקר
ניסוח ״גרנדיוזי״, שמרחיב מעבר לנתונים, צריך לעורר זהירות.
קורלציה אינה סיבתיות
קשר סטטיסטי בין שני משתנים אינו מראה שאחד מהם גורם לשני.
בדוגמה מכתבה על שימוש בחוט דנטלי ומחלות לב, נמצא קשר בין שימוש בחוט דנטלי לבין סיכון נמוך יותר למחלות לב. מהקשר הזה לא ניתן להסיק שהשימוש בחוט דנטלי עצמו הוא זה שהפחית את הסיכון.
אנשים שמשתמשים בקביעות בחוט דנטלי עשויים גם:
- לשמור יותר על הבריאות
- להתעמל
- לאכול אחרת
- לפנות יותר לטיפול רפואי
- להשתייך לקבוצה בעלת מאפיינים אחרים
כל אחד מהגורמים הללו יכול להיות משתנה מתערב.
גלידה וטביעות
בדוגמה אחרת, נמצא לקשר בין צריכת גלידה לבין מספר מקרי הטביעה.
יותר גלידה ↔ יותר מקרי טביעה?
הגלידה אינה גורמת לטביעה. מזג אוויר חם מוביל גם לצריכה גבוהה יותר של גלידה וגם ליותר ביקורים בים.
מזג אוויר חם
↙ ↘
יותר גלידה יותר רחצה בים
↓
יותר מקרי טביעה
הדוגמה ממחישה כיצד משתנה שלישי יכול להסביר קשר בין שני משתנים.
למבחן: קורלציה מעידה על קשר, אך היא אינה קובעת מה השפיע על מה, ואינה מוכיחה סיבתיות.
מעבר מכתבה למקור
כתבות פופולריות נכתבות כדי למשוך קוראים, ולעיתים מציגות קשר כאילו מדובר בהשפעה סיבתית.
כאשר מופיעה הפניה למחקר, אפשר:
- לפתוח את המקור
- לזהות את סוג המחקר
- לבדוק מה נמדד
- לקרוא כיצד החוקרים עצמם ניסחו את המסקנה
- להשוות בין המאמר לבין הכותרת העיתונאית
בדוגמה מהשיעור, עיון במקור הראה שהמחקר דיווח על קשר בין המשתנים ולא על השפעה סיבתית.
כיצד נבנה ידע מדעי?
ידע מדעי מבוסס על:
- מחקר אמפירי
- נתונים כמותיים או איכותניים
- ניתוח שיטתי
- חזרה על מחקרים
- תיקוף של ממצאים
- הצטברות של תוצאות לאורך זמן
לבנה בקיר
ניתן לתאר מחקר יחיד כלבנה אחת בקיר.
ממצא נעשה מבוסס יותר כאשר הוא חוזר:
- במעבדות שונות
- בבתי חולים שונים
- במדינות שונות
- באוכלוסיות שונות
- בתנאים שונים
מחקר יחיד יכול להציג תוצאה מובהקת שנוצרה מטעות סטטיסטית מסוג ראשון (דחייה שגויה של השערת האפס (H₀) למרות שהיא נכונה במציאות). כאשר חוקרים נוספים אינם מצליחים לשחזר את המסקנה ה״מובהקת״, הממצא אינו הופך לחלק יציב מגוף הידע.
מבנה מאמר מדעי
הכתיבה המדעית מאפשרת לחוקרים לתקשר מחקר בצורה משותפת וברורה.
| חלק | תפקיד |
|---|---|
| תקציר | תיאור קצר של כל המאמר ובדיקת רלוונטיות ראשונית |
| מבוא | מה ידוע, מדוע המחקר נדרש ומה החוקרים משערים |
| שיטות | כיצד המחקר תוכנן ובוצע |
| תוצאות | אילו ניתוחים בוצעו ומה התקבל |
| דיון | משמעות התוצאות, מגבלות והמשך המחקר |
| ביבליוגרפיה | המקורות שעליהם המאמר נשען |
התקציר תואר בשיעור כטקסט קצר, בדרך כלל באורך של כ־200–150 מילים, שמאפשר להחליט אם המאמר רלוונטי לקריאה מלאה.
המבוא וההשערה
המבוא מציג את הרקע, את מטרת המחקר ואת ההשערה המבוססת על מחקרים קודמים.
בדוגמה על התערבות לאחר לידה, השערה כיוונית יכולה להיות:
ההתערבות תפחית תסמיני PTSD לעומת קבוצת הביקורת.
השערה שלפיה ההתערבות ״תשפיע איכשהו״, אינה מגדירה כיוון ברור ואינה מספקת בסיס טוב למחקר התערבותי.
השיטות והשחזור
פרק השיטות צריך להיות מספיק מדויק, בשביל שחוקר במעבדה אחרת יוכל לחזור על המחקר.
בדוגמה על התערבות לנשים לאחר לידה, הפרק יכול לתאר:
- חלוקה אקראית לקבוצת ניסוי ולקבוצת ביקורת
- מאפייני המשתתפות
- הכלים למדידת
PTSD - מה כל קבוצה קיבלה
- מועד המדידות
- הניתוח הסטטיסטי
תוצאות ודיון
פרק התוצאות מדווח על הניתוחים והממצאים. פרק הדיון מפרש אותם ומציג את מגבלות המחקר.
לדוגמה, גם אם נמצאו פחות תסמינים בקבוצת ההתערבות, ייתכן שהשיפור נבע מהקשר עם המיילדת, ולא מהמרכיב המסוים שנבדק. מגבלה כזאת יכולה להוביל למחקר המשך עם קבוצת ביקורת נוספת.
ביקורת עמיתים ואיכות כתב העת
מאמר מדעי נשלח לכתב עת ועובר מספר שלבים:
הגשה
↓
סינון ראשוני של העורך
↓
שליחה לסוקרים
↓
הערות ותיקונים
↓
החלטה נוספת
↓
קבלה או דחייה
הסוקרים הם חוקרים בתחום. בדרך כלל, משתתפים לפחות שני סוקרים, ובכתבי עת מסוימים המאמר נשלח ליותר.
הם בוחנים בין השאר:
- האם המחקר עונה על פער
- האם השיטה מתאימה לשאלה
- האם המדגם מספיק
- האם אפשר להכליל מהאוכלוסייה שנבדקה
- האם הניתוח הסטטיסטי מתאים
- האם המגבלות מתוארות
תהליך הפרסום יכול להימשך חודשים ואף שנים. קיים טווח גדול, ובממוצע לוקח כשנה עד שנה וחצי מההגשה ועד הפרסום, בתחומים מסוימים.
מגבלות ביקורת עמיתים
ביקורת עמיתים מספקת שכבת בקרה, אך אינה מבטיחה שהמאמר נכון.
סוקרים עלולים לא לזהות:
- נתונים שזויפו
- משתתפים שהוצאו באופן בעייתי
- בחירה מכוונת של תוצאות
- טעות שלא ניכרת מן הכתיבה
- בעיה שתתגלה רק כאשר מנסים לשחזר את המחקר
לכן גם מאמר שעבר ביקורת עמיתים דורש קריאה ביקורתית.
Preprint
קצב הפרסום איטי, ולעיתים חוקרים רוצים להציג מתי העבודה הושלמה ולבסס קדימות.
אחד הפתרונות הוא העלאה של העבודה ל־Open Science Framework, לפני הפרסום הרשמי. גרסה כזאת נקראת preprint והיא מקבלת תאריך שמראה מתי הועלתה לראשונה.
Impact factor
כתבי עת שונים אינם נחשבים איכותיים באותה מידה.
impact factor קשור למספר הציטוטים שמקבלים מאמרים שפורסמו בכתב העת. כאשר חוקרים רבים משתמשים במאמרים כבסיס לעבודות נוספות, הדבר מעיד שהייתה להם השפעה בתחום.
המדד אינו מושלם; נוצר מעגל שבו חוקרים נוטים לשלוח עבודות שנראות להם חזקות לכתבי עת שכבר נחשבים יוקרתיים.
כתבי עת predatory
יש כתבי עת שנראים מדעיים ומציעים לחוקרים לפרסם, אך איכות הבקרה והערך המדעי שלהם נמוכים.
ממולץ לבדוק האם כתב העת מוכר בתחום; מה איכותו; האם הוא נחשב predatory; ומה איכות המאמר עצמו.
הוזכר בהקשר הזה MDPI, כדוגמה לכתבי עת שמתייחסים אליהם בחשדנות.
קריאה ביקורתית ומדע פתוח
סימנים אפשריים למדע חלש
דברים שצריכים לעורר בדיקה נוספת:
| סימן | הבעיה האפשרית |
|---|---|
| כותרת שמבטיחה שינוי דרמטי | המסר רחב מהנתונים |
| פירוש קורלציה כסיבתיות | המחקר מצא קשר בלבד |
| מסקנה שאינה נתמכת בתוצאות | פער בין הנתונים לטענה |
| מדגם קטן | חוסר יציבות או כוח מוגבל |
| מדגם לא מייצג | הכללה לאוכלוסייה אחרת |
| תוצאה שאינה ניתנת לשחזור | הממצא אינו יציב |
| ניגוד עניינים | לגורם מממן עשוי להיות אינטרס בתוצאה |
לדוגמה, מחקר שנעשה רק בקרב סטודנטים לרפואה בשנה א׳ באוניברסיטה אחת, אינו מאפשר להסיק מיד מסקנות על כלל האוכלוסייה.
ניגוד עניינים
כאשר חברת תרופות או גוף אחר מממנים את המחקר, הדבר צריך להיות מצוין במאמר.
המימון אינו מוכיח שהמחקר שגוי, אך הוא מידע שהקורא צריך להכיר כאשר הוא מעריך: אילו שאלות נחקרו; אילו תוצאות הודגשו; ואילו אינטרסים קיימים סביב המחקר.
בחירה והוצאה של נתונים
גם מחקר שנכתב היטב יכול להיות בעייתי אם החוקרים הוציאו משתתפים שלא התאימו לתוצאה שרצו לקבל.
הוצאה של מספר קטן של משתתפים יכולה לשנות את התוצאה הסטטיסטית. לכן חשוב שהקריטריונים להכללה ולהוצאה יהיו שקופים ומוגדרים מראש.
רישום מראש
ב־Pre-registration החוקרים מפרסמים את תוכנית המחקר לפני הביצוע, או לפני ניתוח הנתונים.
הרישום יכול לכלול:
- מספר המשתתפים;
- המדדים שייאספו;
- מספר הפריטים בשאלון;
- קריטריוני הכללה;
- קריטריוני הוצאה;
- הניתוחים המתוכננים.
כך קשה יותר לשנות את התוכנית בדיעבד - בהתאם לתוצאות שהתקבלו.
Open access ומדע פתוח
מדע פתוח הוא כמצב שבו החוקרים משתפים, מעבר לתיאור במאמר, גם מידע כמו קובץ הנתונים; הקוד או הסקריפט; כלי הניתוח; תוכנית המחקר; וקריטריונים שנקבעו מראש.
ככל שהמידע פתוח יותר, חוקרים אחרים יכולים לבדוק את הניתוח ולשחזר אותו ביתר קלות, ויש פחות מקום להסתרה או לזיוף.
הכוח של מאמר מדעי נמצא בשקיפות שלו: אפשר להבין מה נעשה, לבקר את העבודה ולנסות לשחזר את התוצאות.