בשלב הזה הקורס עובר מ־Gastrulation ל־Organogenesis. חשוב לא לחשוב על זה כמעבר חד. הגסטרולציה טרם מסתיימת, ובמקביל כבר מתחילים תהליכים ראשונים של יצירת איברים ומערכות.
Notochord ואינדוקציה של Neural Plate
בסוף הגסטרולציה נוצרת רצועת Axial mesoderm בקו האמצע. ממנה נוצר ה־Notochord.
ה־Notochord מתחיל להיווצר בצד האנטריורי. בזמן שה־Node נע לכיוון פוסטריורי, תאים חדשים נשארים מאחור, נכנסים פנימה לשכבת ה־Mesoderm, ומאריכים את ה־Notochord לאורך הציר.
ה־Notochord משרה את יצירת מערכת העצבים המרכזית. האקטודרם שנמצא מעליו (ויוצר אותה) מקבל אינדוקציה והופך ל־Neural Plate. לכן:
- מעל ה־Notochord נוצר Neural Plate.
- במקום שבו אין Notochord, לא תתחיל יצירה תקינה של מערכת העצבים המרכזית.
זו הסיבה שיצירת ה־Axial mesoderm וה־Notochord בסוף הגסטרולציה היא תנאי לתחילת האורגנוגנזה של מערכת העצבים.
הדומיינים הראשוניים באקטודרם
כאשר מסתכלים על ה־Ectoderm מהצד הדורסלי, אפשר לחלק אותו לשלושה אזורים עיקריים.
| אזור ב־Ectoderm | מיקום | גורל עיקרי |
|---|---|---|
Neural Plate | מעל ה־Notochord, בקו האמצע | יהפוך ל־Neural Tube |
Neural Plate Border | בין ה־Neural Plate ל־Surface ectoderm | ייתן את ה־Neural Crest cells (התאים שלו יעברו בהמשך EMT וינדדו) |
Surface Ectoderm | לטרלית יותר | ייתן את ה־Epidermis של העור |
בשלב הזה מדובר בעיקר על הצד הדורסלי של העובר (הצד הוונטרלי וה־Gut tube עדיין לא מאורגנים כמו בעובר מתקדם).
Neurulation: יצירת ה־Neural Tube
Neurulation הוא התהליך שבו ה־Neural Plate מתקפל, נסגר והופך ל־Neural Tube.
הרצף הכללי:
- ה־Neural Plate מתעבה ומתארגן כשכבת תאים אפיתליאלית, ומופיע מעל ה־Notochord.
- במרכז ה־Neural Plate נוצר כיפוף ראשוני (MHP), וה־Neural Plate מתחיל להתקפל.
- הקצוות הדורסלים-לטרליים של ה־Neural Plate Border מתקרבים זה לזה (DLHP) ויוצרים Neural folds.
- שני הקפלים מתאחים ונוצר Neural Tube סגור.
- מעל ה־Neural Tube נסגר מחדש ה־Surface ectoderm (שיהפוך לאפידרמיס).
- תאי Neural Crest עוזבים את האזור הדורסלי של ה־Neural Tube (עוברים EMT ונודדים).
תאי Neural Crest יתרמו בהמשך לרכיבים של מערכת העצבים הפריפרית, למשל Dorsal Root Ganglia (DRG). הם לא חלק מה־Neural Tube שנשאר במקומו, אלא אוכלוסייה נפרדת שיוצאת ממנו ונודדת.
Paraxial mesoderm, ה־Roof plate וה־Floor plate
בסכמות הפשוטות רואים רק Neural Plate, Surface Ectoderm ו־Notochord. בפועל, משני צדי ה־Neural Tube נמצא גם ה־Paraxial mesoderm, שממנו ייווצרו בהמשך הסומיטים.
לאחר יצירת ה־Neural Tube מבחינים בו בין שני אזורים מרכזיים:
| אזור | מיקום | חשיבות |
|---|---|---|
| Roof Plate | הצד הדורסלי של ה־Neural Tube | קשור לסיגנלים דורסליים ולמקור תאי Neural Crest |
| Floor Plate | הצד הוונטרלי של ה־Neural Tube, מעל ה־Notochord | קשור לסיגנלים ונטרליים כמו Shh |
ה־Notochord נמצא מתחת ל־Floor Plate. לכן שני המבנים האלה יחד יוצרים מקור חשוב לסיגנלים ונטרליים במהלך התמיינות חוט השדרה.
Hinge points ו־Apical constriction
במהלך הקיפול של ה־Neural Plate נוצרים אזורי כיפוף מוגדרים שבהם התאים משנים צורה.
| Hinge point | מיקום | מה קורה בו |
|---|---|---|
| Medial Hinge Point (MHP) | בקו האמצע, מעל ה־Notochord | התאים עוברים Apical constriction ויוצרים את הכיפוף הראשוני |
| Dorsolateral Hinge Points (DLHP) | בצדדים הדורסולטרליים | התאים נעשים wedge-shaped ועוזרים לקרב את שני הקפלים עד לאיחוי |
המנגנון המרכזי הוא Apical constriction: הצד האפיקלי של התא מתכווץ, התא מקבל צורת יתד, והשכבה כולה מתכופפת.
ב־MHP הכיווץ מתרחש מעל ה־Notochord. בהמשך נוצרים גם DLHP משני הצדדים, כדי להביא את הקפלים למגע ולסגירה.
צביעות בזמן קיפול וסגירת ה־Neural Tube
![]() | ![]() |
בחתכים דרך ה־Neural ectoderm אפשר לזהות כמה רכיבים:
| צביעה / רכיב | מה היא מדגישה |
|---|---|
Laminin | ה־Basal membrane שעוטפת את האקטודרם |
Actin filaments | ריכוז בצד האפיקלי של תאים פולריים, מתאים למנגנון של כיווץ וקיפול |
β-catenin | אזורי Adherens junctions וקשרים בין תאים |
| DAPI | גרעינים, כאשר הכחול בתמונה הוא DAPI |
ב־Neurulation, ה־Basal membrane נשארת שלמה בזמן הקיפול. זו נקודה חשובה ביחס לשיעור הקודם: ב־Primitive streak, פירוק מקומי של Basal membrane היה תנאי ל־Ingression; כאן, לעומת זאת, הממברנה השלמה עוזרת לשמור על מבנה ופולריות בזמן קיפול האפיתל.
לאחר האיחוי מתקבל Neural Tube שבנוי מתאי עצב ראשוניים. בשלב הזה אין עדיין נוירונים בשלים, אלא Neuroblasts - תאים שנכנסו למסלול עצבי אבל טרם השלימו התמיינות.
בשלב מאוחר יותר מתחילים לראות נוירונים. כאשר רואים תאים עצביים בצד הוונטרלי של חוט השדרה, זה מתאים להופעת Motor neurons, משום שנוירונים מוטוריים נוצרים בצד הוונטרלי.
Neurulation לעומת Neurogenesis
| תהליך | מה קורה בו | אופי התהליך |
|---|---|---|
| Neurulation | Neural Plate מתקפל ונסגר ל־Neural Tube | תהליך מורפוגנטי - יצירת צורה |
| Neurogenesis | Neuroblasts מתמיינים לנוירונים ושולחים אקסונים | תהליך התמיינות |
סגירת ה־Neural Tube, Neuropores ו־Neural Tube Defects
לאחר יצירת ה־Neural Tube, החלק הקדמי שלו מתרחב ומתחיל ליצור את אזורי המוח: Forebrain, Midbrain ו־Hindbrain.
ב־Hindbrain יש חלוקה ל־Rhombomeres. לכאורה אין צורך לזכור כאן את המספרים, אלא להבין שהחלק הקדמי של ה־Neural Tube לא נשאר צינור אחיד: הוא עובר התנפחות, חלוקה אזורית ודיפרנציאציה.
Neurulation אינה מסונכרנת לאורך כל העובר
בשלבים מוקדמים העובר עסוק בעיקר ביצירת הראש והמוח. בחלק הפוסטריורי עדיין לא תמיד יש Notochord מלא, ולכן עדיין אין שם אינדוקציה מלאה של Neural tissue.
המשמעות:
- Gastrulation מתקדמת בעיקר מהצד הפוסטריורי לכיוון אנטריורי.
- Neurulation מתחילה בעיקר בצד האנטריורי וממשיכה לכיוון פוסטריורי.
לכן באותו עובר אפשר לראות אזורים שבהם Neural Tube כבר נסגר, ואזורים אחרים שבהם הקפלים עדיין פתוחים.
Closure points ו־Neuropores
בעכבר מתוארים שלושה מוקדי סגירה עיקריים.
| Closure | מיקום כללי | משמעות |
|---|---|---|
| Closure 1 | אזור קדמי-אמצעי יחסית, ליד אזור שבו כבר מתחילים להופיע Somites | נקודת סגירה ראשונה |
| Closure 2 | אזור אנטריורי יותר | נקודת סגירה נוספת בעכבר |
| Closure 3 | קדמי מאוד | נקודת סגירה קדמית |
האזורים שנשארים פתוחים בין מוקדי הסגירה נקראים Neuropores.
| Neuropore | מיקום |
|---|---|
| Anterior neuropore | בין Closure 3 ל־Closure 2 |
| Hindbrain neuropore | בין Closure 2 ל־Closure 1 |
| Posterior neuropore | האזור הפוסטריורי שעדיין לא נסגר |
במצב תקין כל ה־Neuropores נסגרים בסוף התהליך. הם שלבי ביניים, לא מבנים שנשארים פתוחים.
באדם העיקרון דומה, אבל מתוארים שני מוקדי Closure מרכזיים:
- Closure 1
- Closure 3
את Closure 2, שמופיע בעכבר, לא מזהים באדם.
Neural Tube Defects (NTD)
Neural Tube Defects הם פגמים בסגירת ה־Neural Tube. הם יכולים לנבוע מרקע גנטי או מגורמים סביבתיים, כמו מחסור בחומצה פולית.
| פגם | מה נפגע | משמעות |
|---|---|---|
| Anencephaly | סגירה של האזור האנטריורי / קרניאלי | פגיעה קשה ביצירת המוח והגולגולת; מצב חמור מאוד |
| Craniorachischisis | כשל נרחב מאוד בסגירת ה־Neural tube | הצורה החמורה ביותר שהוזכרה |
| Spina bifida | סגירת האזור הפוסטריורי / spinal region | חומרה משתנה; פגיעה בחוט השדרה ובעצבים, ולכן בעיות מוטוריות אפשריות |
ב־Anencephaly הבעיה היא בסגירת האזור הקדמי. בעכבר אפשר לראות קודם כשל בסגירה הקרניאלית, ובהמשך התפתחות לא תקינה של הרקמה העצבית הקדמית.
ב־Spina bifida הבעיה היא בסגירת האזור הפוסטריורי. החומרה משתנה, אבל צפויה פגיעה בעיקר באזור חוט השדרה והעצבים שיוצאים ממנו.
Neurogenesis של חוט השדרה
אחרי שנוצר Neural Tube, התאים שבתוכו מתחילים לעבור התמיינות עצבית. המוח מורכב יותר, ולכן נתמקד בעיקר ב־Neurogenesis של חוט השדרה (Spinal Cord Neurogenesis).
Ventricular zone ו־Mantle zone
בתוך ה־Neural Tube מבחינים בין אזורים תפקודיים.
| אזור | תאים | המשך |
|---|---|---|
| Ventricular zone | תאי progenitor שמתחלקים, רבים מהם מבטאים גורמים כמו Sox2 | מקור לתאים שימשיכו להתחלק ולתאים שיתחילו התמיינות |
| Mantle zone | נוירונים post-mitotic | תאים שכבר עברו התמיינות ולא ממשיכים להתחלק |
בתאי ה־progenitor יכולה להתרחש חלוקה א-סימטרית: תא אחד שומר על תכונות progenitor ונשאר קרוב לחלל, ותא שני מתחיל התמיינות, נע לצדדים, ומצטרף ל־Mantle zone. בהמשך הוא יתחיל לשלוח אקסונים.
גרדיאנטים של Shh, BMP ו־Wnt
ההתמיינות לאורך הציר הדורסלי-ונטרלי של חוט השדרה תלויה בגרדיאנטים של סיגנלים.
![]() | ![]() | ![]() |
Sonic Hedgehog (Shh) מתבטא תחילה ב־Notochord, ובהמשך גם ב־Floor Plate של ה־Neural Tube. כך נוצר מקור ונטרלי של Shh.
בצד הדורסלי פועלים סיגנלים אחרים, בעיקר BMP ו־Wnt.
העיקרון הוא שכל תא ב־Neural Tube רואה שילוב אחר של סיגנלים לפי מיקומו:
| מיקום ב־Neural Tube | רמות יחסיות של סיגנלים | תוצאה כללית |
|---|---|---|
| ונטרלי, קרוב ל־Notochord/Floor Plate | Shh גבוה יותר | זהויות ונטרליות, כולל Motor neurons |
| דורסלי, קרוב ל־Surface ectoderm/Roof Plate | BMP/Wnt גבוהים יותר | זהויות דורסליות |
| אזורי ביניים | שילובים שונים של Shh/BMP/Wnt | דומיינים שונים של transcription factors |
לכן לאורך הציר הדורסלי-ונטרלי נוצרים דומיינים של פקטורי שעתוק. כל דומיין כזה תורם לספציפיקציה של אוכלוסיית נוירונים אחרת.
הוזכר גם ש־Primary cilia חשובים בהקשר של Shh signaling.
Shh והפרדה בין ימין ושמאל במוח
Shh מתבטא בקו האמצע הוונטרלי. בהקשר של המוח, הוא שומר על הפרדה בין הדומיין הימני לדומיין השמאלי (הוא לא ״מגדיר״ את ציר ימין-שמאל, אלא מונע איחוי בין שני הצדדים).
כאשר Shh נפגע, עלול להופיע איחוי בין ההמיספרות (Holoprosencephaly). Shh מתפקד כאן כמו חיץ לאורך ה־midline, ומונע איחוי בין שני הצדדים.
Somitogenesis: יצירת סומיטים
במקביל ל־Neurulation, משני צידי ה־Neural Tube נמצא ה־Paraxial mesoderm. ממנו נוצרים הסומיטים.
בתמונה שבה מסירים את ה־Surface ectoderm ורואים את העובר מהצד הדורסלי, אפשר לזהות:
| מבנה | משמעות |
|---|---|
| Neural Tube | הצינור העצבי שכבר נסגר באזורים מסוימים |
| Neural Crest | תאים שיוצאים מאזור ה־Roof של ה־Neural Tube ונודדים |
| Paraxial mesoderm | משני צידי ה־Neural Tube |
| Somites (סומיטים) | יחידות סגמנטליות שכבר נוצרו |
| Presomitic Mesoderm (PSM) | האזור הפוסטריורי שעדיין לא עבר פרגמנטציה לסומיטים |
| Tailbud | אזור פוסטריורי שמאפשר Axis elongation |
Somitogenesis הוא תהליך שבו ה־Presomitic mesoderm עובר פרגמנטציה ליחידות חוזרות שנקראות סומיטים.
בזמן שה־Tailbud מאריך את הציר לכיוון פוסטריורי, בצד האנטריורי של ה־PSM נוצרים זוגות חדשים של סומיטים משני צידי ה־Neural Tube.
קצב יצירת זוגות סומיטים ו־Segmentation clock
לכל מין יש קצב יחסית קבוע של יצירת זוג סומיטים אחד לאורך הציר הקדמי-אחורי.
| מין | קצב יצירת זוג סומיטים |
|---|---|
| Mouse | בערך כל שעתיים |
| Chick | בערך כל שעה וחצי |
| Human | בערך כל חמש שעות |
| Zebrafish | בערך כל שלושים דקות |
הדיוק הזה מלמד שיש מנגנון תזמון מולקולרי - Segmentation clock - שמכתיב את מחזוריות יצירת הסומיטים.
S-1, S0 ו־S1
שלושה מצבים סביב יצירת סומיטים:
| סימון | משמעות |
|---|---|
| S-1 | אזור ב־PSM שכבר מיועד להפוך לסומיט, אבל עדיין לא נפרד |
| S0 | סומיט שנמצא ממש בתהליך היווצרות / פרגמנטציה |
| S1 | סומיט שכבר נוצר קודם לכן |
במהלך יצירת סומיטים מתרחש MET: תאים מזנכימליים ב־PSM מקבלים מאפיינים אפיתליאליים ומסתדרים כמבנה כדורי. סביב הסומיט נוצרת ממברנה בזלית, ובתאים ההיקפיים מופיעים מאפיינים אפיתליאליים כמו N-cadherin ו־Adherens junctions. במרכז נשארים תאים פנימיים שנראים מזנכימליים יותר.
זאת דוגמה נוספת למוטיב שחוזר בהתפתחות: תאים עוברים שוב ושוב בין מצב אפיתליאלי למצב מזנכימלי באמצעות EMT ו־MET.
Mesp2 כ־Master Regulation Gene
בדומיין שמוגדר כ־S-1 מופיע ביטוי של Mesp2. הביטוי מוגבל בזמן: מופיע בחלון קצר, מפעיל תוכנית סגמנטציה, ואז נעלם.
לכן Mesp2 מתפקד כ־Master Regulation Gene של יצירת סומיטים: הוא לא יוצר הכל לבדו, אבל כן מפעיל את תוכנית הסגמנטציה באזור שכבר הגיע לשלב המתאים.
סומיטים אינם נוצרים באזור הראש. מקור עצמות הגולגולת שונה. לעומת זאת, עמוד השדרה, הצלעות וחלק גדול משרירי השלד קשורים לסומיטים.
התמיינות סומיטים
לאחר שסומיט נוצר, הוא עצמו עובר התמיינות פנימית. כל אזור בו נחשף לסיגנלים מהרקמות שסביבו, ולכן מקבל גורל אחר.
מקורות הסיגנלים סביב הסומיט:
| מקור | סיגנלים שהוזכרו | השפעה כללית |
|---|---|---|
| Notochord / Floor Plate | Shh | מקדם זהות ונטרלית, בעיקר Sclerotome |
| Dorsal Neural Tube / Surface Ectoderm | Wnt | תורם לזהות דורסלית ולכיוון שרירי |
| Lateral Plate Mesoderm | BMP | משפיע על הצד הלטרלי ועל מצב ההתמיינות של הסומיט |
החלוקה הראשונית:
| אזור בסומיט | מיקום | גורל מרכזי |
|---|---|---|
| Sclerotome | חצי ונטרלי | חוליות, רכיבי עמוד השדרה, צלעות, ובהמשך גם מקור ל־Syndetome |
| Dermomyotome | חצי דורסלי | מקור ל־Dermatome ול־Myotome |
| Dermatome | מרכיב דורסלי | דרמיס של העור |
| Myotome | שכבת פרוגניטורים שריריים | שרירי שלד |
| Syndetome | תאים שמקורם ב־Sclerotome | גידים המחברים שריר לעצם |
Sclerotome
החצי הוונטרלי של הסומיט הופך ל־Sclerotome. תאי ה־Sclerotome עוברים EMT, הופכים לתאים מזנכימליים, נודדים ומקיפים את ה־Notochord ואת ה־Neural Tube.
תאי ה־Sclerotome הם המקור המרכזי לחוליות, לצלעות ולחלקים של השלד האקסיאלי.
Dermomyotome, Myotome ו־Dermatome
החצי הדורסלי של הסומיט יוצר את ה־Dermomyotome. ממנו נוצרים שני מרכיבים עיקריים:
| מרכיב | גורל |
|---|---|
| Dermatome | דרמיס של העור |
| Myotome | פרוגניטורים של שרירי שלד |
ב־Dermomyotome מבחינים בשתי שפות:
| אזור | המשך |
|---|---|
| Dorsomedial lip (DML) | תורם לשרירים אקסיאליים, בעיקר שרירי גב הקשורים לעמוד השדרה |
| Ventrolateral lip (VLL) | תורם לשרירים ונטרליים ולטרליים; באזור ניצני הגפיים תאים נודדים לגפה ויתרמו לשרירי הגפיים |
התאים בשפות האלה עוברים Delamination / EMT ונכנסים בין ה־Sclerotome לבין ה־Dermomyotome. כך נוצרת שכבת Myotome, שממנה יתפתחו תאי השריר.
Syndetome
חלק מתאי ה־Sclerotome מתמיינים ל־Syndetome. זה המקור לגידים (רקמה שמחברת בין שריר לעצם). אז כל סומיט תורם לא רק לשלד ולשריר, אלא גם לחיבור המכני ביניהם.
חוליות, שרירים וגידים
יצירת עמוד השדרה
המשך יבוא.
דור פסקל



