מבוא – מהי תקופת ההתבגרות?
ההתבגרות היא תקופת מעבר בין ילדות לבגרות. השינויים מתחילים כבר בגיל 10 וממשיכים עד גיל 20 ומעבר. התהליכים הקוגניטיביים ובניית הזהות לא נעצרים בגיל 18 רק בגלל שרופא הילדים אמר “עכשיו תעבור לרופא משפחה”.
הסרט “Inside Out” (הקול בראש) מתאר היטב את התחושות של גיל ההתבגרות – מצד אחד הרצון להשתייך ומצד שני להבין “מי אני”.
מה משתנה בגיל ההתבגרות?
שינויים פיזיים:
- קפיצת גדילה (בנות מתחילות מוקדם יותר, בנים “תופסים” בהמשך)
- התפתחות מינית (בנות יכולות להתחיל כבר בגיל 8 עם ניצני שד ושיער ערווה)
- השפעה על ביטחון עצמי ועל תפיסה עצמית
שינויים בתקשורת: התקשורת השתנתה מהותית. אם ילד בן 17 לא יוצא מהבית – זה לא בהכרח אומר שאין לו חברים. הוא יכול להיות בתקשורת אינטנסיבית דרך הטלפון. צריך להתייחס לכך כשמעריכים תפקוד חברתי.
עם מי מדברים? – השיח עם המתבגר
ההבדל מילדים צעירים:
- תינוק בן שנתיים – מדברים עם ההורים
- מתבגר בן 14 – המתבגר הוא המטופל העיקרי
עקרונות מרכזיים:
- לדבר קודם כל עם המתבגר – לבקש מההורים לצאת לכמה דקות
- לא לדבר על המתבגר בגוף שלישי כשהוא נוכח – זה פוגע בזהות שלו
- לדבר בגובה העיניים – בלי דיבורי ערמומיות או התנשאות
- ליצור אמון – כדי שהמתבגר ירגיש בנוח לשתף
אנמנזה למתבגרים – HEADSSS
ראשי תיבות שמכוונים את השיחה:
-
Home (בית)
יחסים בבית, נקודות לחץ, סביבה תומכת או עוינת
-
Education / Employment / Eating
- האם הולך לבית ספר? (לפעמים מגלים שלא יצא מהבית חודשיים)
- מה אוכל ושותה? (רלוונטי להפרעות אכילה)
-
Activities
פעילויות אחרי בית ספר, חוגים, יציאה עם חברים, תקשורת חברתית
-
Drugs
שימוש באלכוהול ובסמים – צריך לשאול! אם לא שואלים, לא יגידו. זה הרבה יותר נפוץ ממה שחושבים.
-
Sexuality
פעילות מינית, זהות מינית, נושא החרדה (LGBTQ+)
-
Suicide / Depression
מחשבות אובדניות, בריאות הנפש – שאלות קשות אבל הכרחיות
-
Safety
- האם מישהו פוגע בך?
- האם פוגעים בך בבית? בבית ספר?
שאלות שקשה לשאול אבל אם לא נשאל – לא נדע
מקרה 1: נערה בת 15 עם כאבי בטן
הגיעה עם האמא. האמא מודאגת כי “חודשיים לא קיבלה מחזור”. מה עולה בראש?
- היריון?
- הפרעות אכילה?
- בעיות הורמונליות?
הגישה: לשאול את הנערה בנפרד:
- מתי היה המחזור הראשון?
- האם היה סדיר מאז?
- האם היא פעילה מינית?
במקרה הזה התברר שהמחזור התחיל בגיל 14.5, היה פעם-פעמיים, והאיחור עדיין בגדר הנורמה לשלב הזה. כאבי הבטן היו קשורים לעצירות ממושכת. השיחה הורידה את החרדה גם של הנערה וגם של האמא.
מקרה 2: אור בן 14 עם סוכרת
מאובחן עם סוכרת סוג 1 מגיל 8, מקבל אינסולין ממשאבה. הוא לא מאוזן.
למה מתבגרים עם מחלה כרונית מתקשים?
- עומס רגשי של בניית זהות + מחלה כרונית
- צורך לנהל את הטיפול באופן עצמאי
- רצון להיות “רגיל” כמו כולם
- מרד – קשה לקבל מחלה כרונית, במיוחד בגיל הזה
כשכולם יוצאים לפיצה והוא צריך לשים לב למה הוא אוכל – זה מאוד קשה רגשית. הגישה היא לדבר עם המתבגר, להבין את ההתנגדויות, ולנסות להקל.
מקרה 3: ילדה בת 14 שפוגעת בעצמה
הגיעה עם האמא אחרי שהיועצת המליצה על פסיכיאטר. בשיחה פרטית סיפרה:
- “יש לי אירועים של חרדה, אני מרגישה שהמוח שלי מתערבל”
- “יש לי רעד בידיים ואני לא יכולה לעשות עם זה שום דבר”
- “עד שאני שורטת את עצמי”
היא פגעה בעצמה בשריטות על הידיים, ופעם אחת הסתכלה עם מספריים. זה נמשך חצי שנה עד שהאמא גילתה.
המסר לנערה: “העובדה שהתיישבת וסיפרת לי – זה הצעד הכי גדול שיכולת לעשות בשבילך. השלב הראשון זה לשתף מישהו.”
חשוב: הטיפול חייב לכלול גם הדרכת הורים. רוב המשפחות רוצות את טובת הילד אבל לא תמיד יודעות איך להתמודד.
מסרים מרכזיים לרפואת מתבגרים
- המתבגר הוא המטופל העיקרי – לדבר איתו ישירות
- להשתמש במודל HEADSSS לאנמנזה מקיפה
- לשאול שאלות קשות (סמים, מיניות, פגיעה) – אם לא נשאל, לא נדע
- להכיר את ההקשר של מחלה כרונית בגיל ההתבגרות