תוכן העניינים:
- מעקב היריון בסיכון נמוך
- בדיקות מעבדה בתחילת ההיריון
- תזונה ועלייה במשקל בהיריון
- תוספי תזונה בהיריון
- אולטרסאונד ראשון בהיריון
- היריון חוץ רחמי
- שקיפות עורפית
- סקר ביוכימי שליש ראשון
- NIPS / NIPT
- סקירת מערכות מוקדמת
- סקר ביוכימי שליש שני
- דיקור מי שפיר
- סקירת מערכות מאוחרת
- העמסת סוכר
- מעקב לחץ דם
- חיסונים בהיריון
- טרימסטר שלישי
- סקר GBS
- לקראת הלידה
מעקב היריון בסיכון נמוך
מעקב היריון שגרתי בסיכון נמוך מתייחס להיריון שבו אין מידע מוקדם על גורמים המסכנים את האם או את העובר. מטרת המעקב היא לוודא שההיריון מתפתח באופן תקין מבחינת בריאות האם והעובר, ולאתר גורמי סיכון חדשים אם הם מופיעים במהלך ההיריון.
המעקב מתחיל באופן אידיאלי עוד לפני ההיריון, בביקור טרום הריוני. בפועל, כיוון שחלק גדול מההריונות אינם מתוכננים ורק חלק קטן מהנשים מגיעות לייעוץ טרום הריוני, חלק מהבירור נעשה בביקור הראשון בתוך ההיריון.
הערכה טרום הריונית וביקור ראשון
במפגש הטרום הריוני או במפגש הראשון בהיריון נאספת היסטוריה רפואית רחבה:
- מחלות רקע
- תרופות קבועות
- רגישויות לתרופות
- ניתוחים בעבר
- קרבת משפחה בין בני הזוג
- עישון
- צריכת אלכוהול
- פעילות גופנית והרגלי חיים
בנוסף, חשוב לברר את ההיסטוריה המיילדותית במלואה, ולא להסתפק רק בלידות קודמות. יש לשאול על כל ההריונות שהיו:
- לידות
- הפלות יזומות
- הפלות עצמוניות
- הריונות מחוץ לרחם
- טיפולי פוריות
- שבוע הלידה
- אופן הלידה
- משקל היילוד
- מצב בריאות היילוד
נשאלת גם היסטוריה גינקולוגית: דלקות באגן, מחלות המועברות ביחסי מין, אנדומטריוזיס, בעיות פריון ומועד בדיקת הסקר האחרונה לצוואר הרחם.
בבדיקה הכללית נמדדים גובה, משקל, לחץ דם ודופק.
סקר גנטי מורחב
בשנה האחרונה נכנס לשימוש סקר גנטי מורחב לשני בני הזוג. בבדיקה נלקחת דגימת דם, ונבדקים מאות גנים לאיתור נשאות למחלות תורשתיות קשות, לרוב מחלות העוברות בתורשה אוטוזומלית רצסיבית.
בעבר בדיקות הסקר הגנטי הותאמו לפי מוצא עדתי. כיום, כיוון שהבדיקה רחבה וזולה יותר, מבצעים בדיקה אחידה לכל האוכלוסייה.
הבדיקה מבוססת על ריצוף.
בעבר בדיקות הסקר הגנטי הותאמו לפי מוצא עדתי. כיום, כיוון שהבדיקה רחבה וזולה יותר, מב DNA מהדם, מתוך התאים הלבנים, תוך חיפוש מוטציות ידועות ב־targeted genotyping. הכוונה היא שאין כאן ריצוף מלא של כל הגן או של כל האקסום, אלא בדיקה נקודתית של מוטציות ידועות הקשורות למחלות מסוימות.
הבדיקה נעשית בצורה מדורגת: קודם נבדקת האישה, ורק אם היא נמצאת נשאית למחלה מסוימת, נבדק בן הזוג לאותה מחלה. אם שני בני הזוג נשאים לאותה מחלה, הם מופנים לייעוץ גנטי. אם האישה כבר בהיריון, ייתכן שתהיה המלצה לבדיקה פולשנית כדי לבדוק אם העובר חולה במחלה.
בדיקות מעבדה בתחילת ההיריון
בתחילת ההיריון מבוצעות בדיקות מעבדה שמטרתן לאתר מצבים שעלולים להשפיע על האם או על העובר.
ספירת דם מלאה
ספירת דם מלאה נועדה לזהות אנמיה, טרומבוציטופניה או ממצאים המטולוגיים אחרים שיכולים להשפיע על ניהול ההיריון.
סוג דם וסקר נוגדנים
בדיקת סוג דם וסקר נוגדנים היא בדיקה חשובה בהיריון. תשומת לב מיוחדת ניתנת לנשים עם Rh-, שהן כ־10% מהנשים בישראל.
אם האם היא Rh- והעובר הוא Rh+, עלולה להתפתח תגובה אימונית נגד כדוריות הדם של העובר, בעיקר בהריונות הבאים. לכן נשים עם Rh- מקבלות Anti-D:
- בשבוע 28
- לאחר הלידה, אם היילוד Rh+
- לאחר אירועים שבהם יש חשש למעבר דם עוברי לאם, כמו דיקור מי שפיר או הפלה
סקר נוגדנים נלקח גם לנשים עם סוג דם חיובי, משום שיש אנטיגנים נוספים על כדוריות הדם האדומות, ונוגדנים נגדם עלולים לגרום למחלה המוליטית בעובר.
סרולוגיות למחלות זיהומיות
נלקחות סרולוגיות למחלות שיכולות לעבור מהאם לעובר ולגרום למחלה קשה, ובהן:
- Toxoplasma
- CMV
- אדמת
- HIV
- HBV
גלוקוז בצום
בדיקת גלוקוז בצום נועדה לזהות נשים עם סוכרת טרום הריונית או מצב טרום סוכרתי. במקרים כאלה ייתכן צורך לבצע העמסת סוכר מוקדם יותר מהמקובל, במקום להמתין לשבועות 24-28.
TSH
בדיקת TSH נועדה לזהות תת פעילות של בלוטת התריס. בתת פעילות של בלוטת התריס ה־TSH גבוה.
בתחילת היריון יכולה להופיע ירידה פיזיולוגית ב־TSH, בגלל דמיון מבני בין TSH לבין hCG. ההורמון hCG יכול לדכא את ייצור ה־TSH, ולכן TSH נמוך בתחילת היריון יכול להיות ממצא פיזיולוגי. במצב כזה אפשר לחזור על הבדיקה בטרימסטר השני ולוודא שהערך חוזר לנורמה.
שתן לכללית ולתרבית
בהיריון מבצעים בדיקת שתן כללית ותרבית שתן גם לנשים ללא תסמינים. זיהום בדרכי השתן בהיריון מטופל גם כשהוא אסימפטומטי, משום שבהיריון מערכת השתן משתנה ומתרחבת, ויש קשר לעלייה בזיהומים בכליות וללידות מוקדמות.
תזונה ועלייה במשקל בהיריון
לתזונה בהיריון יש השפעות קצרות וארוכות טווח על בריאות העובר ובהמשך גם על בריאות הילד. אישה עם BMI תקין אמורה לעלות בערך 12-16 ק”ג במהלך ההיריון.
ההמלצות התזונתיות הכלליות כוללות תזונה בסגנון ים תיכוני:
- ירקות
- פירות
- קטניות
- מוצרי חלב מפוסטרים
- עוף
- ביצים
- דגים מתאימים
יש להימנע ממזון נא או לא מפוסטר, בגלל סיכון לזיהומים כמו Listeria ו־Toxoplasma. לכן יש להימנע למשל מסושי, דגים נאים, בשר נא ומוצרי חלב ממקורות לא מפוקחים.
אלכוהול אינו מומלץ כלל בהיריון. קפה אפשר לשתות בכמות מוגבלת, סביב 2-3 כוסות ביום, בהתאם לסוג הקפה.
העלייה במשקל משתנה בין נשים. יש נשים שעולות יותר בתחילת ההיריון ובהמשך הקצב מתאזן. בטרימסטר הראשון אין צורך “לאכול בשביל שניים”, משום שהעובר עדיין קטן מאוד. ההיריון יכול להיות הזדמנות לשיפור תזונה, פעילות גופנית מתונה ודאגה כללית לבריאות.
תוספי תזונה בהיריון
חלק גדול מהתוספים נמצאים בתוך מולטי ויטמין ייעודי להיריון. אומגה 3 ניתנת בדרך כלל בנפרד.
חומצה פולית
חומצה פולית היא ויטמין מקבוצת B, החיוני לבנייה תקינה של DNA. מתן חומצה פולית שלושה חודשים לפני ההיריון ובשלושת החודשים הראשונים של ההיריון מפחית את הסיכון למומים פתוחים בתעלת העצבים, כמו spina bifida.
ההמלצה לחומצה פולית רלוונטית לכל אישה בגיל הפריון. יש נשים שזקוקות למינון גבוה יותר של 5 מ”ג, למשל:
- נשים שהיה להן עובר עם מום בתעלת העצבים
- נשים עם סיפור משפחתי מתאים
- נשים עם BMI מעל 30
- נשים הנוטלות תרופות מסוימות
- נשים עם בעיות ספיגה, כמו צליאק
ברזל
בהיריון יש עלייה בצריכת הברזל, ורוב הנשים אינן מצליחות לקבל את הכמות הדרושה רק מהתזונה. לכן ניתן ברזל מתחילת ההיריון, לרוב כחלק ממולטי ויטמין.
בהיריון קיימת אנמיה פיזיולוגית, משום שנפח הפלזמה עולה יותר ממסת כדוריות הדם. תוספת ברזל ניתנת כדי להפחית אנמיה, לשפר את הרגשת האם, ולהפחית סיבוכים הקשורים לאנמיה כמו לידות מוקדמות ועיכוב בצמיחה תוך רחמית.
סידן
בהיריון ספיגת הסידן עולה כדי לספק את צורכי העובר המתפתח. יש צורך בכ־1000 מ”ג סידן ביום, לצורך בניית שלד העובר ושמירה על עצמות האם.
אומגה 3
אומגה 3 היא חומצת שומן ארוכה, החשובה בין היתר למערכת החיסון, לתהליכים אנטי דלקתיים ולמערכת הקרישה. חסר באומגה 3 נקשר ללידות מוקדמות יותר ולעוברים במשקלים נמוכים יותר.
אפשר לקבל אומגה 3 גם מאכילת דגים. אישה שאוכלת שתי מנות דג בשבוע יכולה להיות מכוסה מבחינה זו. עם זאת, יש לשים לב לסוג הדג, משום שיש דגים עם תכולת כספית גבוהה שאינם מומלצים בהיריון.
יוד
יוד דרוש לתפקוד תקין של בלוטת התריס ולייצור הורמוני התריס.
אולטרסאונד ראשון בהיריון
האולטרסאונד הראשון הוא אחד החלקים המרכזיים בביקור הראשון. לרוב הבדיקה נעשית בגישה וגינלית, משום שבתחילת ההיריון הרחם עדיין נמצא עמוק באגן וכך ניתן לראות טוב יותר. במקרים מסוימים אפשר לבצע בדיקה בטנית, בהתאם למבנה הגוף ולרצון המטופלת.
בבדיקה הראשונה נבדקים כמה דברים עיקריים:
- מיקום ההיריון
- תקינות ההיריון
- מספר העוברים
- גיל ההיריון
- סוג התאומים, אם מדובר בהיריון מרובה עוברים
מיקום ההיריון
המטרה הראשונה היא לוודא שההיריון נמצא בתוך הרחם. בתחילת ההיריון המבנה הראשון שנראה הוא שק ההיריון. בהמשך מופיע שק החלמון, ובסביבות שבוע 6 ניתן לראות עובר עם דופק באולטרסאונד וגינלי.
גיל ההיריון
בטרימסטר הראשון מדידת גיל ההיריון נעשית לפי CRL - Crown Rump Length, כלומר האורך בין קצה הראש לקצה העכוז. זהו המדד המרכזי לקביעת גיל ההיריון בתחילת ההיריון.
היריון מרובה עוברים
אם נראים שני עוברים, חשוב לקבוע כבר בבדיקה הראשונה את סוג התאומים מבחינת chorionicity ו־amnionicity. כלומר, האם מדובר בשתי שליות נפרדות, שליה אחת עם שני שקי מי שפיר, או סוג אחר של תאומים. לסוג התאומים יש משמעות לסיכון ולמעקב בהמשך ההיריון.
היריון חוץ רחמי
היריון חוץ רחמי הוא היריון שאינו נמצא בתוך הרחם. ברוב המקרים הוא נמצא בחצוצרה, ולא בשחלה.
בבדיקה ניתן לראות רחם ריק, ובמקביל מבנה המתאים להיריון מחוץ לרחם. היריון כזה אינו יכול להתפתח לתינוק בריא, משום שהחצוצרה אינה מתאימה להתפתחות היריון. בנוסף, אם הוא גדל ואינו מטופל, החצוצרה עלולה להיקרע ולגרום לדימום מסכן חיים.
אפשרויות הטיפול תלויות במצב:
- מעקב, אם ההיריון קטן ויש סימנים שהוא נספג לבד
- טיפול תרופתי להפסקת ההיריון
- טיפול ניתוחי
זיהוי מוקדם של היריון חוץ רחמי חשוב מאוד, משום שהוא יכול להפוך למצב חירום רפואי.
שקיפות עורפית
שקיפות עורפית היא בדיקת אולטרסאונד הנעשית בין שבוע 11 ל־13+6. בבדיקה מודדים הצטברות של נוזל לימפתי באזור העורף של העובר.
הבדיקה נעשית בחתך mid-sagittal, כלומר חתך פרופיל של העובר. הערך התקין הוא עד 3 מ”מ.
בבדיקה ניתן להעריך גם אנטומיה בסיסית:
- ידיים ורגליים
- מבנה הגולגולת
- חלוקת המוח
- שלפוחית שתן
- קיבה
- לב
- מיקום השליה
- זרימה ב־ductus venosus
שקיפות עורפית מוגברת, מעל 3 מ”מ, קשורה לסיכון מוגבר ל:
- טריזומיה 21
- טריזומיה 13
- טריזומיה 18
- מומי לב
- מומים במערכת העצבים
- מומי שלד
תוצאה לא תקינה אינה קובעת בוודאות שהעובר אינו תקין. זו בדיקת סקר, ולכן תוצאה חריגה מובילה להמשך בירור: ייעוץ גנטי, בדיקה פולשנית לפי שבוע ההיריון, סקירה מוקדמת מדוקדקת, אקו לב עובר ומעקב היריון בסיכון.
בבדיקה מסתכלים גם על עצם האף. בעוברים עם תסמונת דאון יכולה להיות עצם אף קצרה או חסרה.
תוצאת הבדיקה ניתנת כסיכון סטטיסטי לתסמונת דאון, לפי שילוב גיל האם ומדידת השקיפות. לדוגמה, סיכון של 1:1000 או 1:580. אם הסיכון הוא 1:380 או גבוה יותר, האישה מופנית לייעוץ גנטי ולבדיקה פולשנית.
שקיפות עורפית יחד עם גיל האם מזהה כ־70% ממקרי טריזומיה 21.
סקר ביוכימי שליש ראשון
לאחר השקיפות העורפית יש לבצע בדיקת דם משלימה - סקר ביוכימי שליש ראשון. הבדיקה נעשית גם היא בין שבוע 11 ל־13+6, ורצוי סמוך ככל האפשר לבדיקת השקיפות.
הבדיקה כוללת שני חלבונים:
- PAPP-A
- Free beta-hCG
שילוב הסקר הביוכימי עם גיל האם והשקיפות העורפית מעלה את שיעור הגילוי של טריזומיה 21 לכ־85-90%.
PAPP-A
PAPP-A הוא חלבון שמיוצר על ידי השליה. רמות נמוכות שלו קשורות לסיכון מוגבר לטריזומיה 21, ויכולות להיות קשורות גם לתפקוד שלייתי לקוי. תפקוד שלייתי לקוי יכול להתבטא בעוברים קטנים יותר וברעלת היריון, ולכן גם כשבדיקות ההמשך תקינות, ייתכן צורך במעקב הדוק יותר.
Free beta-hCG
hCG הוא הורמון שמיוצר על ידי השליה. רמות גבוהות שלו קשורות לסיכון מוגבר לטריזומיה 21.
NIPS / NIPT
NIPS או NIPT היא בדיקת דם לא פולשנית, Non-Invasive Prenatal Screening / Testing. כיום זו בדיקה פרטית ואינה חלק מסל הבריאות.
במהלך ההיריון משתחררים לדם האם מקטעי DNA חופשי שמקורם בשליה. כבר משבוע 10, ה־DNA העוברי מהווה חלק מה־DNA החופשי בדם האם.
כאשר לעובר יש טריזומיה, למשל טריזומיה 21, ניתן לזהות בדם האם עודף יחסי של מקטעים מכרומוזום 21. על עיקרון זה מבוססת הבדיקה.
הרגישות של NIPT לטריזומיות השכיחות 21, 18 ו־13 היא מעל 98%.
עם זאת, זו עדיין בדיקת סקר. היא אינה מחליפה בדיקה אבחנתית כמו דיקור מי שפיר. נשים עם שקיפות עורפית לא תקינה, או נשים שמתכננות לבצע דיקור מי שפיר בכל מקרה, אינן הקבוצה העיקרית לבדיקה זו, משום שדיקור מי שפיר נותן מידע רחב ומדויק יותר.
הבדיקה מתאימה בעיקר לנשים שרוצות להימנע מדיקור מי שפיר, לאחר שבדיקות הסקר עד כה היו תקינות, אך מעוניינות במידע נוסף.
סקירת מערכות מוקדמת
סקירת מערכות מוקדמת היא בדיקה אנטומית של העובר, הנעשית בין שבוע 14 ל־16+6. היא אינה כלולה בסל הבריאות, אך ניתנת בהשתתפות הביטוחים המשלימים.
הבדיקה נעשית לרוב בגישה משולבת בטנית וגינלית, לפי מנח העובר, מבנה האם ותנאי הבדיקה.
בסקירה בודקים:
- מדדי גדילה
- הערכת משקל
- כמות מי שפיר
- מיקום השליה
- מוח
- פנים ופרופיל
- בית החזה
- מבנה הלב
- בטן ואיברי הבטן
- איברי המין
- גפיים
- עמוד השדרה
היתרון של סקירה מוקדמת הוא גילוי מוקדם יחסית של מומים. החיסרון הוא שיש מבנים שמתפתחים מאוחר יותר, ולכן אי אפשר לראות אותם היטב בשלב זה. לדוגמה, corpus callosum עדיין אינו ניתן להערכה טובה בסקירה המוקדמת, ונבדק בסקירה המאוחרת.
אם אישה עושה רק סקירה אחת, ההעדפה היא לבצע סקירה מאוחרת. עם זאת, נשים רבות עושות את שתי הסקירות.
סקר ביוכימי שליש שני
הסקר הביוכימי של הטרימסטר השני נעשה בין שבוע 16 ל־20+6. זו בדיקת דם שמשלימה את השקיפות העורפית ואת סקר השליש הראשון.
כדי לאפשר חישוב סטטיסטי משולב, חשוב לבצע את הבדיקה באותה מעבדה שבה בוצע סקר השליש הראשון.
הבדיקה נועדה להעריך סיכון סטטיסטי לטריזומיות 21, 18 ו־13, והיא כוללת שלושה חלבונים:
- AFP
- hCG
- Estriol 3
AFP
AFP הוא חלבון שמיוצר בתחילה בשק החלמון ובהמשך בכבד העוברי. לבדיקה זו יש חשיבות גם לשלילת מומים פתוחים בתעלת העצבים ובדופן הבטן.
AFP גבוה מחייב סקירה מדוקדקת של מערכת העצבים, עמוד השדרה ומערכת השתן העוברית. אם הערך גבוה מאוד, מעל 3 MOM, יש צורך בייעוץ גנטי ובדיקור מי שפיר כדי לבדוק אם הערך גבוה גם במי השפיר.
hCG
hCG גבוה קשור לסיכון מוגבר לתסמונת דאון, וגם לבעיות שלייתיות, עיכוב גדילה ורעלת היריון. לכן ערך גבוה יכול להוביל למעקב היריון בסיכון.
Estriol 3
Estriol 3 הוא אסטרוגן שמיוצר על ידי השליה. ערך נמוך שלו נחשב לא תקין ויכול להיות קשור למצבים שונים.
גם בבדיקה זו האישה מקבלת תוצאה סטטיסטית. אם הסיכון המחושב גבוה מ־1:380, יש הפניה לייעוץ גנטי ולבדיקה פולשנית בהיריון.
הסקר של השליש השני מוסיף דיוק לחישוב הסיכון, וגם נותן מידע עצמאי דרך כל אחד מהחלבונים הנבדקים.
דיקור מי שפיר
דיקור מי שפיר הוא בדיקה פולשנית בהיריון. בבדיקה מחדירים מחט דקה וארוכה דרך דופן הבטן, תחת הנחיית אולטרסאונד, אל שק מי השפיר, ושואבים מי שפיר לבדיקה.
הבדיקה נעשית תוך צפייה רציפה באולטרסאונד, כדי לוודא שהמחט רחוקה מהעובר. הסיכון המרכזי אינו דקירה של העובר, אלא סיבוכים כמו ירידת מים או זיהום.
הסיכון להפלה בעקבות הבדיקה נמוך יותר ממה שחשבו בעבר, ונע בערך סביב 1:800 עד 1:1000, אך הוא אינו אפס.
בדרך כלל מבצעים דיקור מי שפיר בין שבוע 16-17 לשבוע 22+6. לפני כן אין מספיק מי שפיר, ולכן אם יש צורך בבדיקה פולשנית מוקדמת יותר מבצעים דגימת סיסי שליה.
טכנית אפשר לבצע דיקור גם מאוחר יותר בהיריון, אך לצורך בירור גנטי ההעדפה היא לבצע אותו בשבועות המוקדמים יותר.
התוויות לדיקור מי שפיר
דיקור מי שפיר מומלץ או ממומן במצבים שונים:
- גיל אם לפי קריטריוני משרד הבריאות
- סקר ביוכימי חריג
- שקיפות עורפית חריגה
- מום בסקירת מערכות
- סימנים רכים בסקירה
- סיכון גנטי ידוע
- עובר קודם עם הפרעה כרומוזומלית
- חשד לזיהום עוברי, למשל CMV
סימן רך הוא ממצא באולטרסאונד שאינו מום בפני עצמו, אך קשור סטטיסטית לעלייה בסיכון להפרעה כרומוזומלית. דוגמאות שניתנו הן הרחבת אגני כליות ונקודה היפראקוגנית בלב העובר.
כל אישה בהיריון רשאית לבצע דיקור מי שפיר. אם אין התוויה רפואית או מימון לפי הקריטריונים, הבדיקה נעשית באופן פרטי.
לאחר הדיקור ההנחיה היא מנוחה באותו יום ועוד יומיים מנוחה מהעבודה. אין צורך בשכיבה מוחלטת במיטה. יש לפנות לבדיקה אם מופיעים דימום, כאבי בטן חזקים, ירידת מים או חום.
סקירת מערכות מאוחרת
סקירת מערכות מאוחרת נעשית בין שבוע 20 ל־24. בדומה לסקירה המוקדמת, עוברים איבר איבר ובודקים את מבנה העובר ואת גדילתו.
הערכת המשקל מבוססת על כמה מדדים:
- היקף בטן
- היקף ראש
- אורך עצם הירך
- המרחק בין הרקות
המדדים מוכנסים לנוסחה שמפיקה הערכת משקל. חשוב לזכור שהערכת משקל באולטרסאונד כוללת סטייה של כ־15-20%.
בסקירה נבדקים גם:
- פרופיל הפנים
- שפתיים ואף, כדי לשלול שפה שסועה
- עמוד שדרה לכל אורכו
- מבנה הלב, כולל ארבעת המדורים
- איברי המין
- איברי הבטן
- גפיים
- מוח ומבנים שהתפתחו מאז הסקירה המוקדמת
העמסת סוכר
בין שבוע 24 ל־28 מבצעים בדיקת סקר לסוכרת היריון. הבדיקה הראשונית היא העמסת 50 גרם גלוקוז. האישה שותה סוכר ענבים מדולל במים, ולאחר שעה נמדד ערך הסוכר בדם.
ערך תקין הוא מתחת ל־140.
אם הערך הוא בין 140 ל־199, מבצעים בדיקה אבחנתית - העמסת 100 גרם גלוקוז.
בהעמסת 100 גרם נמדדים ארבעה ערכים:
| זמן הבדיקה | ערך תקין |
|---|---|
| בצום | מתחת ל־95 |
| אחרי שעה | מתחת ל־180 |
| אחרי שעתיים | מתחת ל־155 |
| אחרי שלוש שעות | מתחת ל־140 |
שני ערכים לא תקינים מאבחנים סוכרת היריון. כיום יש התייחסות מחמירה גם למצב שבו ערך אחד אינו תקין.
סוכרת היריון מופיעה בלפחות 5% מההריונות. הטיפול הוא לרוב תזונתי, ובחלק מהמקרים יש צורך בטיפול תרופתי.
סוכרת היריון קשורה לסיבוכים אימהיים ועובריים, כמו גדילת יתר של העובר, פרע כתפיים בלידה והיפוגליקמיה בילוד לאחר הלידה. איזון טוב של הסוכרת בהיריון מוביל לתוצאות מיילדותיות דומות או כמעט דומות לנשים ללא סוכרת היריון.
באותו טווח שבועות מבצעים גם ספירת דם חוזרת ותרבית שתן. לנשים עם Rh- מבצעים שוב סקר נוגדנים ונותנים Anti-D.
מעקב לחץ דם
במהלך ההיריון מתבצע גם מעקב אצל אחות ליווי היריון. אחד המרכיבים החשובים ביותר במעקב זה הוא מדידת לחץ דם, כדי לזהות נשים עם רעלת היריון.
חיסונים בהיריון
בהיריון אפשר לתת חיסונים מומתים או אל תאיים. אין לתת חיסונים חיים מוחלשים, כמו חיסון אדמת, במהלך ההיריון.
חיסון שעלת
בין שבוע 27 ל־36 מומלץ לתת חיסון שעלת. שעלת היא מחלה קשה במיוחד בתינוקות קטנים מתחת לגיל 6 חודשים, ועלולה לגרום לדלקת ריאות, דלקת קרום המוח, ספסיס ואף מוות.
כאשר האם מתחסנת בהיריון, היא מפתחת נוגדנים שעוברים דרך השליה ומגינים על התינוק. בישראל חיסון שעלת לתינוקות ניתן מגיל חודשיים, ולכן בחודשיים הראשונים ההגנה העיקרית היא דרך הנוגדנים שהועברו מהאם.
החיסון ניתן בכל היריון מחדש, גם אם האישה התחסנה בהיריון קודם, משום שרמת הנוגדנים יורדת עם הזמן. החיסון ניתן כחיסון משולש עם טטנוס ודיפתריה.
חיסון שפעת
חיסון שפעת הוא חיסון מומת ובטוח בכל שלבי ההיריון וההנקה. שפעת יכולה להיות קשה יותר בהיריון ולגרום לתחלואה ותמותה גבוהה יותר בהשוואה לנשים באותו גיל שאינן בהיריון, ולכן מומלץ להתחסן בעונת השפעת.
טרימסטר שלישי
בטרימסטר השלישי, בפגישות האחרונות לפני הלידה, נבדקים שוב לחץ דם, מצג העובר, גדילה, מיקום השליה וכמות מי השפיר.
מצג העובר
לקראת הלידה רצוי שהעובר יהיה במצג ראש. אם העובר במצג עכוז, מפנים לדיון על דרך הלידה, כולל אפשרות להיפוך חיצוני או ניתוח קיסרי.
גדילה והערכת משקל
נבדקים מדדי הגדילה והערכת המשקל. אם העובר קטן, יש צורך במעקב צפוף יותר ובבירור הסיבה. אם העובר גדול, ייתכן שיהיה צורך לשקול לידה מוקדמת יותר כדי להפחית סיכון לניתוח קיסרי או סיבוכים בלידה.
מיקום השליה
חשוב לוודא שהשליה אינה שליית פתח. אם השליה נמצאת בפתח ומקדימה את העובר על צוואר הרחם, לא ניתן ללדת בלידה וגינלית רגילה.
כמות מי שפיר
נבדקת כמות מי השפיר כדי לזהות מיעוט או ריבוי מי שפיר.
הערכת התפתחות בטרימסטר שלישי
קיימת בדיקה פרטית אופציונלית, המכונה לעיתים “סקירה שלישית” ובפועל נקראת הערכת התפתחות העובר בשליש השלישי. בבדיקה זו שמים דגש בעיקר על מוח העובר, משום שהוא ממשיך להתפתח בין הסקירה השנייה לשליש השלישי, אך נבדקים גם איברים נוספים.
יש מומים או מצבים שמתגלים רק בסוף ההיריון, אף שזה אינו שכיח.
סקר GBS
בשליש השלישי מבוצע משטח ל־GBS - Group B Streptococcus. זהו חיידק שיכול להימצא בנרתיק או ברקטום של כ־20% מהנשים בישראל.
נשאות ל־GBS אינה גורמת לאישה תסמינים ואינה מצב קבוע; היא יכולה להופיע ולהיעלם. עם זאת, במהלך לידה פעילה או ירידת מים החיידק יכול לעבור מהאם ליילוד ולגרום לספסיס.
מתן אנטיביוטיקה בלידה לנשים נשאיות GBS מוריד את שיעור ההדבקה לפחות מ־0.1%.
המשטח יכול להילקח על ידי רופא, או על ידי האישה עצמה אם היא מקבלת הסבר מתאים. הבדיקה כוללת דגימה מהנרתיק ומהרקטום, ותשובה מתקבלת תוך כמה ימים.
זו דוגמה טובה לבדיקת סקר יעילה: הבדיקה פשוטה, המחלה שעלולים למנוע קשה, ויש טיפול יעיל שמפחית משמעותית את הסיכון.
לקראת הלידה
במפגש האחרון מתקיים דיון על מועד הלידה. בהיריון בסיכון נמוך אפשר לרוב להמתין ללידה ספונטנית. בשבוע 40 מבוצעת ביקורת הכוללת הערכת מצב האם והעובר, מוניטור, אולטרסאונד ובדיקת צוואר הרחם לפי הצורך.
אם מופיע סיכון חדש או סיבה רפואית ליילד לפני כן, האישה מופנית ללידה מוקדמת יותר.
המטרה היא לסיים את ההיריון עם אם בריאה ויילוד בריא.
דור פסקל