הקלטה יום לפני הבחינה?
נסו 10 שאלות בנושא, עם עדיפות לשאלות שלא הצלחתם. בסיום תקבלו ציון וסקירה על הטעויות שלכם. הצלחתם? גלו בחנים בדפים נוספים
תוצאות המבחן
היסטוריית מבחנים
טוען את השאלות...
אנא המתן...
הערה מקדימה: בדומה לשאר התכנים באתר, הסיכום הבא אינו ייעוץ משפטי. מצאתי לנכון להבהיר את זה במיוחד לאור העובדה שאני עורך דין שאינו חבר פעיל בלשכה בימים אלו. איני עוסק כיום במקצוע. הדברים שלהלן מציגים את הנאמר בשיעור, ואינם מייצגים ייעוץ משפטי או חוות דעת מקצועית כלשהי.
בכל מקרה, אציע למתעניינים להתחיל לקרוא דווקא על ההגדרה של זכויות במישור החוקתי, או לעיין בחיבורים שכתבתי בעבר בנושאי משפט ופילוסופי באתר האישי שלי.
חלק א’: מבוא לסודיות רפואית
הגדרת סודיות רפואית (Medical Confidentiality)
החובה לשמור בסוד כל מידע שנמסר לרופא או לרופאה על ידי הנבדק
המרצה הדגישה: זה מקיף כל מידע שהגיע לידיעת עובדי בריאות - רופאים, אחים, אחיות, ואפילו המזכיר או המזכירה של המשרד
היסטוריה של סודיות רפואית
- שבועת היפוקרטס - תחילת הרפואה המערבית כמקצוע נפרד
- שבועת אסף הרופא (ימי הביניים) - אל תגל את סוד האדם אשר האמין לך
- שבועת הרופא העברי (שנות ה-50) - עליה נשבעים בסיום הלימודים
- אמנת ג’נבה - התייחסות בינלאומית לסודות רפואיים
- כל אשר אראה ואשמע בשעת הטיפול, וגם שלא בטיפול, באורח חיי האנשים, ואשר אין להשמיע מחוץ לביתם, לא אגלה מזה מאומה, כי ידעתי כי סוד מופלא הוא שאין להזכירו (שבועת היפוקרטס)
- אל תגל את סוד אדם אשר האמין לכם (ש’ אסף הרופא)
- שמרו אמונים לאדם שהאמין בכם, אל תגלו סודו, ואל תלכו רכיל (שבועת הרופא העברי)
- אכבד סודותיהם של השמים מבטחם בי (כללי האתיקה הרפואית של אמנת ג’נבה)
חלק ב’: הרציונל האתי לסודיות רפואית
מנקודת מבט של שלוש תיאוריות המוסר
- דאונטולוגיה (Deontology) - כיבוד האוטונומיה
- דוגמה מההרצאה: העצמאות של המטופל להחליט מה הוא רוצה שישתפו ומה לא
- זכות המטופל לשלוט על המידע הרפואי שלו
- אתיקה של המידות הטובות (Virtue Ethics)
- אמינות ויושרה: המטופל מצפה שנכבד את סודו
- הגינות והוגנות: לא להשתמש בכוח של רופאים כבעלי מקצוע כנגד המטופלים
- כבוד לזולת
- תוצאתנות (Consequentialism)
- ברמת הפרט: פגיעה ברגשות, איבוד אמון ברופא
- ברמת החברה: איבוד אמון במערכת הרפואית כולה
- נאמר בהרצאה: אנשים לא יפנו לטיפול רפואי אם יש משהו שהם לא רוצים שייחשף
שאלת מבחן לדוגמה שהוצגה: איזו מהקביעות לגבי הצדקה אתית לסודיות רפואית היא המדויקת ביותר?
תשובה: מוצדקת על בסיס תוצאתנות, דאונטולוגיה ותורת המידות - כל שלושתן!
חלק ג’: המסגרת החוקית
מתוך המצגות:
רופא ישמור בסוד כל דבר שהובא לידיעתו ע”י החולה או מטעמו תוך כדי מילוי תפקידו, זולת אם הסכים החולה במפורש… או אם נדרש להפר סודיות זו מטעם החוק
רופא יינקוט באמצעים סבירים להבטיח שבני אדם העובדים ברשותו, לרבות רופא אחר, ישמרו על סודיות העניינים המגיעים לידיעתם במהלך עבודתם
חוק זכויות החולה - סעיפים 20-19
- סעיף 19: חובת השמירה על סודיות רפואית
(א) מטפל או עובד מוסד רפואי, ישמרו בסוד כל מידע הנוגע למטופל, שהגיע אליהם תוך כדי מילוי תפקידם או במהלך עבודתם.
(ב) מטפל, ובמוסד רפואי – מנהל המוסד, ינקטו אמצעים הדרושים כדי להבטיח שעובדים הנתונים למרותם ישמרו על סודיות הענינים המובאים לידיעתם תוך כדי מילוי תפקידם או במהלך עבודתם.
- סעיף 20: אמצעים סבירים להבטחת סודיות
- סעיף 20א’: סייגים וגבולות לסודיות
משמעות “אמצעים סבירים”
דוגמאות מההרצאה:
- מחשב מוגן בסיסמה
- לא להשאיר תדפיסים על השולחן
- וילונות/פרגודים (אבל זכרו: “וילון אינו קיר אטום לשמיעה”)
הפרת סודיות
- משפטי פלילי: חוק העונשין, חוק הגנת הפרטיות
- משפטי אזרחי: תביעות נזיקין
לעניות דעתי, הדברים שהועברו בשיעור לא מדויקים.
חלק ד’: סייגים וגבולות לסודיות רפואית
חוק זכויות החולה (1996), סעיף 20א
(1) המטופל נתן את הסכמתו למסירת המידע הרפואי;
(2) חלה על המטפל או על המוסד הרפואי חובה על פי דין למסור את המידע הרפואי;
(3) מסירת המידע הרפואי היא למטפל אחר לצורך טיפול במטופל;
(5) ועדת האתיקה קבעה, לאחר מתן הזדמנות למטופל להשמיע את דבריו, כי מסירת המידע הרפואי על אודותיו חיונית להגנה על בריאות הזולת או הציבור וכי הצורך במסירתו עדיף מן הענין שיש באי מסירתו;
(6) מסירת המידע הרפואי היא למוסד הרפואי המטפל או לעובד של אותו מוסד רפואי לצורך עיבוד המידע, תיוקו או דיווח עליו על פי דין;
(7) מסירת המידע הרפואי נועדה לפרסום בביטאון מדעי, למטרות מחקר או הוראה…ובלבד שלא נחשפו פרטים מזהים של המטופל.
1. הסכמת המטופל
הדגש: לא מספיק שהמטופל יגיד שהוא מסכים - ההסכמה צריכה להיות מאוד ברורה ומדויקת
צריך לברר:
- מה בדיוק מותר לשתף
- למי מותר לשתף
- מתי מותר לשתף
- באיזה אופן לשתף
2. טובת המטופל
חשוב: זה לא מה שאנחנו חושבים שטוב למטופל!
המשמעות המצומצמת:
- העברת מידע בין מומחים לצורך טיפול
- דוגמה מההרצאה: התייעצות עם מומחה אחר באותו תחום
- דורש הסכמת המטופל (אלא אם מחוסר הכרה + מצב חירום)
הערה: כאמור, אני לא כותב את המסמך הזה כחלק מעיסוק בעריכת דין, אבל הייתי מציע לבדוק שוב. על פניו, התנאים שמפורטים בחוק הם לא מצטברים, מה גם שלא ריאלי שמטופל - שלפי הרצאות אחרות עובר לעיתים כמאה אנשי צוות בביקור אחד בבית חולים - נדרש להסכים שכל אחד מהם בנפרד יוכל לקבל את המידע הרפואי שלו.
אני גם לא חושב שהחוק מציג ״צידוק״ שפותר מאחריות - כמו שעשוי לעלות מפרשנות הדברים בשיעור - כלומר, מדובר הסדרת הנושא של העברת מידע סודי היא לא ב״הפרה של סודיות רפואית״ - כפי שהציגה המרצה.
3. נזק לצד שלישי חף מפשע
עקרונות:
- הסודיות הרפואית אינה זכות מוחלטת
- איזון בין זכות הפרט לטובת החברה
- דרישה: תחזית מבוססת היטב למישהו מוגדר ספציפי
לא ברור לי מה המקור הנורמטיבי שהמרצה הציגה לסעיף. זה יכול להתפרש כמו איזון בין זכויות בהליכים חוקתיים, אולי, אבל לא ברור לי מה הבסיס החוקי שמאפשר לרופא להחליט ״להפר חוק״ בשם עקרונות. להלן החלקים הרלוונטיים מהמצגת:
כשקיים ניגוד אינטרסים בין זכות היחיד לחסיון, לבין זכותה של החברה למנוע נזק מיחידים או רבים בתוכה - גובר הצורך המוסרי להגן על הזולת. האיזון הנכון בין זכויות אלו אינו מוחלט. תלוי בנסיבות השונות, ובשיקול הדעת של הגורמים המעורבים. בד”כ מוסכם שיש צורך בהצדקה מוסרית חזקה כדי להפר את הסודיות הרפואית. כשקיימת תחזית מבוססת היטב, שמניעת המידע יגרום לנזק רציני - גופני, נפשי, או ממוני - למישהו מוגדר וספציפי, ולא סתם נזק כללי ובלתי מוגדר לחברה.
דוגמת מידע גנטי מההרצאה:
- מוטציית BRCA (סרטן שד/שחלות)
- הקונפליקט: אוטונומיה של המטופל מול אי-גרימת נזק למשפחה
- המידע רלוונטי גם לקרובי משפחה מדרגה ראשונה
4. חובה על פי דין
- דיווח על מחלות מדבקות
- דיווח לרשויות במקרים מסוימים
5. ועדת אתיקה (סעיף 20א’(5))
(5) ועדת האתיקה קבעה, לאחר מתן הזדמנות למטופל להשמיע את דבריו, כי מסירת המידע הרפואי על אודותיו חיונית להגנה על בריאות הזולת או הציבור וכי הצורך במסירתו עדיף מן הענין שיש באי מסירתו;
תפקידה: מנגנון איזון בין טובת הכלל לטובת המטופל
- משמשת במקרי קיצון
- מנסה גם לשכנע את המטופל להסכים לחשיפה (לעניות דעתי, ספק אם זה נכון או ראוי)
6. מחקר ופרסום מדעי
התנאי: בלבד שלא ייחשפו פרטים מזהים של המטופל
- פרסום אנונימי בלבד
חלק ה’: הנחיות מעשיות והתנהגות
“סינדרום המעלית/הברזייה/קפיטריה”
המרצה הזהירה: “מקומות ציבוריים שבהם קל להפר סודיות בטעות”
אסור:
- לדבר על מטופלים במעלית/קפיטריה
- להזכיר “המטופל בחדר X”
- לתת תיאורים פיזיים מזהים
- רכילות רפואית - גם בלי שמות
חובת הסודיות חלה גם מחוץ למסגרת הרפואית
מידע שנמסר בסופר - עדיין מחייב סודיות אם נמסר בתוקף התפקיד
סטודנטים לרפואה
הודגש: גם סטודנטים מחויבים לסודיות רפואית - כבר עכשיו
חלק ו’: מקרי מבחן ודילמות
דוגמה למקרה מורכב שהוצג
בדיקה גנטית חשפה סיכון תורשתי - המטופל מסרב לספר למשפחה
השאלה: איך מאזנים בין:
- אוטונומיה של המטופל
- מניעת נזק פוטנציאלי לבני משפחה
אזורים “אפורים” שהוזכרו
- קרובי משפחה שיודעים שהמטופל חולה ושואלים
- קרובי משפחה שיכולים לסייע בטיפול
- מתי לפנות לוועדת אתיקה (“זה באקסטרים”)
חלק ז׳ - צנעת הפרט ופרטיות גופנית
מבוא וחיבור לשיעור הקודם
הקשר בין סודיות רפואית לצנעת הפרט
- שיעור קודם: סודיות רפואית - הזכות של המטופל שמידע שלו יישאר חסוי
- שיעור נוכחי: צנעת הפרט במובן הגופני/פיזי (Physical Privacy)
- צנעת הפרט היא מושג כולל שמכיל גם סודיות רפואית וגם פרטיות גופנית
עקרונות יסוד בפרטיות גופנית
- זכות האדם על גופו
- חדירה לפרטיות מתוקף המקצוע - לצורך אבחנה וטיפול
- נעשה ברשות ובסמכות:
- סמכות - מתוקף היותכם רופאים
- רשות - הסכמת המטופל (חיונית!)
- גם כשיש רשות וסמכות - עדיין יש גבולות
חלק ח’: ניתוח סצנה מהסרט “Wit” - מה לא לעשות
הבעיות המרכזיות שזוהו בכיתה
- היעדר אחות בבדיקה אינטימית
- נאמר בכיתה: תקנה מטופשת לדבריו - צורך במישהי מהמגדר של המטופלת
- חוסר הסבר והכנה
- לא הסביר מה הולך לעשות
- “שם ישר את הרגליים שלה”
- תגובת סטודנטית: “תחושה של כמעט אונס”
- חוסר רגישות ואמפתיה
- עסוק בעצמו ובמבוכה שלו
- לא שם לב למצוקת המטופלת
- משתמש בהומור לא במקום
- פגיעה בכבוד האדם
- “תוך 5 דקות מפרופסורית לאנגלית למצב של מושפלת, חסרת אונים”
- הפגיעה בכבוד הבסיסי ביותר
- הפרת אוטונומיה
- לא נתן לה שליטה או אפשרות בחירה
- לא ביקש רשות לכל שלב
תובנות חשובות מהדיון
- כשהרופא יצא: המטופלת כיסתה את עצמה יותר ← פרטיות גופנית היא לא רק איברים מוצנעים אלא גם תחושה פסיכולוגית
- האחות (סוזי): הדגימה אמפתיה - הביאה טישו, שמה לב למצוקה
- הרופא הצעיר: נבוך מהסיטואציה, בחר בדרך הגרועה ביותר - “לא להתמודד”
המתח המובנה - כבוד האדם מול טובת האדם
המשוואה הבסיסית
המרצה הדגישה: המתח הזה קיים באופן אינהרנטי בהגדרה
| כבוד האדם | טובת האדם |
|---|---|
| זכות לפרטיות, לשליטה על הגוף | הצורך הרפואי בבדיקה/טיפול |
חשוב: גם בתקשורת אידיאלית, המתח עדיין קיים - אפשר להפחית אותו למינימום אבל לא לבטל
הקשרים תרבותיים ומגדריים
דוגמת הנקה/חליצת שד
השוואה שנעשתה בכיתה:
| תל אביב (צפון) | צפת |
|---|---|
| לגיטימי, לא נחשב חשיפה מוצנעת | “יותר מסורתית”, פחות מקובל, צניעות אצל נשים |
עידן ה-Me Too
השאלה שנשאלה: מה זה אומר לכם כרופאים?
- צורך מוגבר בזהירות ורגישות
- חשיבות התקשורת והתיעוד
דיון: האם להפריד - רק נשים בודקות נשים?
- תגובות הסטודנטים: “לא ריאלי”, “לא תמיד אפשרי”
- נקודה חשובה: “זה חוזר לנושא של ASK מכשירות תרבותית”
חלק י״א: נהלים לנוכחות סטודנטים בבדיקות גופניות
העיקרון: “ערעור המשוואה” אצל סטודנטים
המרצה הסבירה: אצל סטודנטים, הטובה למטופל הספציפי פחות ברורה
- התועלת היא בעיקר למטופלים עתידיים
- לכן עוד יותר חשובה ההסכמה המודעת
חוזר מ-1996 החטיבה לענייני בריאות (רוענן: 2005, 2008) על הנהלת היחידה הרפואית ליידע את המטופלים שהמוסד משמש להכשרת סטודנטים (כרזה בולטת) יש להסביר למטופל את חשיבות הנוכחות/השתתפות הסטודנטים בבדיקה יש להציג את הסטודנטים/ות בפני המטופל/ת באופן ברור זכותו של המטופל לסרב לנוכחות ו/או לבדיקה של סטודנטים במידה והמטופל מסרב יש לקבל את הסירוב בהבנה + לתת למטופל את מלוא הטיפול והיחס
נוהל משרד הבריאות (1996, עודכן 2005, 2008)
- חובת הסבר - להסביר למטופל את חשיבות נוכחות הסטודנטים
- חובת הצגה - להציג את הסטודנטים כסטודנטים (לא “רופאים צעירים”!)
- זכות סירוב - המטופל יכול לסרב
- טיפול מלא - גם אם סירב, חייבים לתת טיפול מלא
- מספר מצומצם - גם עם הסכמה, להגביל ל-4-3 סטודנטים
בעיות שהועלו בדיון
- “רופאים צעירים” - המרצה: “שמעתי על מקרים שמציגים סטודנטים כרופאים צעירים”
- תגובת סטודנטית: “זה ניצול… משקרים למטופל”
- ההסכמה לא תקפה אם שיקרו
שלטי “בית חולים אוניברסיטאי”
דיון: האם זה מספיק?
- מסקנה: לא! צריך הסכמה ספציפית לכל מקרה
חלק י״ב: בין עקרונות למעשה - חוזרי מנכ”ל
חוזר 2006 - 10 שנים אחרי חוק זכויות החולה
סעיף 2.9 בחוזר מנכ”ל 2006 (מגילת זכויות החולה/חובות המטפל)
חובה על כל מטפל, כל מי שעובד בפיקוחו של המטפל וכל עובד אחר של מוסד רפואי לעשות כל שניתן, כדי לשמור על כבודו ועל פרטיותו של המטופל בכל השלבים והמצבים של הטיפול הרפואי.
במידה ולא ניתן לטפל במטופל ביחידות, יש להקפיד שמיטת המטופל תהיה מוסתרת בוילון או פרגוד כך שהמטופל לא ייחשף שלא לצורך.
ניסיון לאזן בין אידיאל למציאות:
- במידה ולא ניתן לטפל ביחידות - וילון או פרגוד
- דיון בכיתה: “אופציה השנייה זה כלום”
נוכחות איש צוות נוסף
- “במידת האפשר” - כפוף למצבת כוח אדם
- ניסיון לאזן בין האידיאל לפרקטיקה
זכות החולה לבקש את נוכחותו של איש/ה נוסף/ת בבדיקה גופנית בתחום צנעת הפרט (וככלל לטיפולים רפואיים) : איש/ת צוות רפואי או מישהו/י אחר/ת כפי בחירתו/ה (סעיף 6א, תיקון 2014)
מטפל רשאי לבטל נוכחות מלווה אם יש בה כדי –
(ב1) לפגוע בבריאות המטופל, המלווה או מטופלים אחרים;
(ב2) לפגוע באיכות הטיפול הרפואי שניתן למטופל, בסיכויי הצלחתו של טיפול כאמור, או לפגום באפשרות לקבל מהמטופל מידע הנדרש לשם הטיפול הרפואי;
(ב3) להפריע הפרעה ממשית לעבודת המטפל או הצוות המטפל;
(ב4) לפגוע בפרטיות של מטופלים אחרים, ולא ניתן למנוע את הפגיעה באמצעים סבירים אחרים.
(ג) סבר המטפל כי אין לאפשר למלווה להיות נוכח בעת קבלת הטיפול הרפואי בשל אחת מהעילות המנויות בסעיף קטן (ב), יסביר למטופל את הטעם לכך ויאפשר למלווה, ככל הניתן, להיות נוכח סמוך לאחר מתן הטיפול הרפואי.
חוזר 30/2001, החטיבה לענייני בריאות, מש’ הבריאות כל נבדק זכאי לנוכחות אדם נוסף, איש צוות רפואי או אדם אחר על פי בחירתו, בעת ביצוע בדיקה גופנית הזכאות לגבי איש צוות – תלויה במצבת כח האדם במידה ואין אפשרות להיעזר באיש צוות – להסביר לנבדק שהוא יכול לבקש נוכחות של קרוב/אחר אם הנבדק דורש נוכחות אדם נוסף– יש להיענות לו בכל בדיקה גופנית כללית של קטינים/חסויים/מחוסרי הכרה/חולי נפש האפוטרופוס או איש/ת צוות רפואי נוסף/ת חייבים להיות נוכחים
חלק י״ג: מקרים אמיתיים מהשנים האחרונות
כותרות שהוצגו
- 2008: “סטודנטים שבודקים נשים מורדמות”
- 2019: “הרופא הורה לשבעה סטודנטים למשש לי את החזה”
מקרה לדיון
סבב נשים בבית חולים:
- רופא בכיר דורש מסטודנט להיכנס לבדיקה ללא הסכמה
- כשהסטודנט מסרב: “פרייר”
- השאלה: מה הייתם עושים?
חלק ח’: הנחיות מעשיות וסיכום
אזהרה חשובה מהמרצה
לא לבלבל בין אתיקה לבין חוסר נוחות אישית
- אתם מתחילים במקצוע ונחשפים לסיטואציות חדשות
- חוסר נוחות זה לגיטימי, אבל לא תירוץ להפרת אתיקה
סודיות רפואית לסטודנטים
הודגש בדיון: מרגע שנכנסתם לסביבה רפואית - אתם מחויבים לסודיות
- כולל מי שראיתם בחדר המתנה
- “לא להגיד את מי ראיתם”
טיפים מעשיים
- תמיד להציג עצמכם כסטודנטים
- לבקש הסכמה מפורשת
- להגביל מספר נוכחים
- לזכור שפרטיות היא גם פסיכולוגית ותרבותית
- בספק - תמיד לטובת המטופל
סיכום
סודיות רפואית
מושגים מרכזיים בסודיות רפואית
- סודיות רפואית (Medical Confidentiality) - הגדרה וחשיבות
- אמצעים סבירים - דוגמאות מעשיות
- הסכמה מדעת לחשיפת מידע - מה נדרש
- טובת המטופל - פרשנות מצומצמת
- ועדת אתיקה - תפקידה בסוגיות סודיות
חוקים רלוונטיים
- חוק זכויות החולה - סעיפים 19, 20, 20א’
- חוק מידע גנטי (הוזכר כדוגמה)
דגשים מיוחדים
- סודיות רפואית מוצדקת מכל שלוש תיאוריות המוסר
- וילון אינו קיר אטום לשמיעה
- סינדרום המעלית/קפיטריה
- סטודנטים מחויבים כבר עכשיו
סייגים לסודיות (לפי סדר)
- הסכמת המטופל (מפורשת ומדויקת)
- חובה על פי דין
- נזק לצד שלישי (מוגדר וספציפי)
- טובת המטופל (התייעצות בין מומחים)
- ועדת אתיקה (מקרי קיצון)
- מחקר (אנונימי בלבד)
השורה התחתונה
המסר המרכזי: סודיות רפואית היא עיקרון מכונן ברפואה מימי היפוקרטס, אך היא אינה זכות מוחלטת. יש לאזן בין זכות המטופל לפרטיות לבין טובת החברה ומניעת נזק לאחרים, תוך שימוש במנגנונים המתאימים (כמו ועדת אתיקה) במקרי קיצון.
לזכור: לא כל סיטואציה אפורה דורשת ועדת אתיקה - צריך למצוא את האיזון הנכון
צנעת הפרט
מושגים מרכזיים בצנעת הפרט הגופנית
- צנעת הפרט הגופנית (Physical Privacy)
- המתח בין כבוד האדם לטובת האדם - קיים תמיד!
- רשות וסמכות - צריך את שניהם
- הסכמה מדעת לנוכחות סטודנטים
- “ערעור המשוואה” אצל סטודנטים
נהלים
- נוהל נוכחות סטודנטים (1996, מעודכן)
- חובת הצגה כסטודנטים
- זכות סירוב
- מספר מצומצם (4-3)
דגשים מיוחדים בצנעת הפרט הגופנית
- אסור להציג סטודנטים כ”רופאים צעירים”
- פרטיות היא לא רק איברים מוצנעים
- הקשרים תרבותיים משפיעים
- סודיות רפואית חלה מרגע הכניסה למוסד רפואי
השורה התחתונה - צנעת הפרט הגופנית וסטודנטים לרפואה
המסר המרכזי: צנעת הפרט הגופנית היא זכות בסיסית. גם כשחודרים אליה מתוקף המקצוע וברשות המטופל, חייבים לעשות זאת ברגישות מרבית. לסטודנטים - החובה להסכמה מודעת עוד יותר חמורה כי התועלת הישירה למטופל פחות ברורה.
לזכור תמיד: כשיש ספק - תמיד לטובת המטופל