הרצאה 1 - המפגש הרפואי הממוקד במטופל (באדם)
מבוא - המורכבות של המפגש הרפואי
תקשורת רפואית היא מיומנות קלינית מרכזית שדורשת הכשרה ותרגול מתמידים. בעידן המודרני, עם כל ההתקדמות הטכנולוגית, הצד האנושי והתקשורתי הופך להיות אתגר גדול יותר, אך גם חיוני יותר מתמיד.
מושגי יסוד: חולי מול מחלה
ההבחנה המרכזית
חולי (Illness):
- החוויה הסובייקטיבית של המטופל
- מה שהוא מרגיש, חווה וסובל ממנו
- הפרשנות האישית של התסמינים
- השפעת התרבות, האמונות וההשכלה על חוויית המחלה
מחלה (Disease):
- הגדרה רפואית אובייקטיבית
- קטגוריה שיצרו הרופאים על בסיס תסמינים וסימנים
- “ישות מנטלית” - קונסטרוקציה רפואית
דוגמאות למחלות ללא תסמינים
- לחץ דם גבוה (“הרוצח השקט”)
- היפר-כולסטרולמיה
- סוכרת בשלבים מוקדמים
הפער בין העולמות
לעיתים קרובות המטופל מגיע עם תלונות אך לא נמצאת “מחלה” רפואית מוגדרת. במקרים כאלה חשוב לזכור שהחולי של המטופל הוא אמיתי גם ללא אבחנה רפואית ברורה.
המורשת של סר וויליאם אוסלר
אוסלר, אבי הרפואה המודרנית (סוף המאה ה-19, תחילת המאה ה-20), הדגיש עקרונות שרלוונטיים גם היום:
“הקשיבו למטופל - הוא נותן לכם את האבחנה”:
- החשיבות המרכזית של האנמנזה
- ההקשבה ככלי אבחון חיוני
- הצורך במיקוד בחולה ולא רק במחלה
רפואה כמקצוע אנושי:
- השילוב בין מדע לאמנות
- הדגש על הטיפול בבן אדם שלם
- הכשרה קלינית בצמוד למיטת החולה
מטרות המפגש הרפואי
על בסיס הדיון עם הסטודנטים בהרצאה, המטרות המרכזיות הן:
1. אבחון והבנת המצב
- איסוף מידע קליני מדויק
- הגעה להבחנה מבדלת
- הבנת הקונטקסט הרחב של המחלה
2. יצירת קשר טיפולי ואמון
- בניית יחסים מבוססי כבוד הדדי
- יצירת אווירה שמאפשרת שיתוף פתוח
- הקמת בסיס לטיפול ארוך טווח
3. תכנון טיפולי משותף
- הסבר הבעיה והטיפול הנדרש
- שיתוף בקבלת החלטות
- התאמת הטיפול לצרכים ולערכים של המטופל
4. הענקת תמיכה רגשית
- הבנת החששות והפחדים
- מתן נחמה וחמלה
- ליווי בתהליכי מחלה קשים
הכוח המרפא של היחסים
המחקר של קפצ’וק על דיקור סיני
מחקר פורץ דרך על דיקור סיני שבדק את השפעת הקשר הטיפולי על תוצאות הטיפול.
שלוש קבוצות מחקר:
- קבוצת המתנה - לא קיבלו טיפול כלל
- דיקור מזויף - דיקור בנקודות לא רלוונטיות ללא יחסים אישיים
- דיקור מזויף + קשר טיפולי - אותו טיפול פיזי אך עם יחסים חמים ואמפתיים
תוצאות מדהימות:
- קבוצת המתנה: שיפור מינימלי
- דיקור מזויף: שיפור בינוני
- דיקור מזויף + קשר: השיפור המשמעותי ביותר
המסקנה: הקשר הטיפולי עצמו הוא כלי רפואי רב עוצמה.
רפואה ממוקדת חולה
העקרונות המרכזיים
1. מבט ביו-פסיכו-סוציאלי-רוחני:
- ביולוגי: תסמינים, סימנים, בדיקות
- פסיכולוגי: רגשות, חששות, מצב רוח
- סוציאלי: תרבות, משפחה, מצב כלכלי
- רוחני: אמונות, ערכים, משמעות
2. המטופל כשותף פעיל:
- חלוקת מידע שקופה
- שיתוף בקבלת החלטות
- כבוד לערכים ולהעדפות האישיות
3. הבנת השפעת המחלה:
- כיצד המחלה משפיעה על החיים היומיומיים
- מה מדאיג את המטופל
- איך המחלה משפיעה על המשפחה ועל העבודה
האתגר המודרני: Moral Injury
הגדרת המושג
“פציעה מוסרית” - הפער בין הערכים המקצועיים שלנו לבין מה שהמערכת מאפשרת לנו לבצע בפועל.
הביטויים בשטח
- חוסר זמן לשיחה איכותית עם מטופלים
- לחץ להעברת מטופלים מהר מדי
- התמקדות במדדים כמותיים במקום באיכות הטיפול
- טכנולוגיה שמרחיקה מהמטופל במקום לקרב אליו
ההשלכות
- שחיקה מקצועית (burnout)
- ירידה בסיפוק תעסוקתי
- פגיעה באיכות הטיפול
- רופאים איכותיים עוזבים את המקצוע
הפתרון
- זיהוי הבעיה והכרה במגבלות המערכת
- מציאת דרכים יצירתיות לשמירה על הערכים המקצועיים
- טיפוח תקשורת ממוקדת חולה כנגדות לפריצה המערכתית
מבנה המפגש הרפואי
שלב 1: פתיחה ויצירת קשר
- הצגה עצמית ברורה (שם ותפקיד)
- יצירת אווירה נעימה ובטוחה
- בדיקת נוחות המטופל לשיחה
- הסברת מטרת המפגש
שלב 2: איסוף מידע ממוקד חולה
- שאלות פתוחות בהתחלה: “ספר לי מה קרה”
- התמקדות בחוויה: מה הכי מטריד אותך?
- שאלות מכוונות כנדרש: פירוט תסמינים ספציפיים
- הקשבה פעילה לבין המילים
שלב 3: בדיקה גופנית
- הסבר על מה שעומדים לעשות
- בקשת רשות לבדיקה
- שמירה על פרטיות ועל כבוד
- הסבר הממצאים תוך כדי
שלב 4: הסבר ותכנון
- הסבר הבעיה במילים פשוטות
- בדיקת הבנה: “מה הבנת מהשיחה שלנו?”
- תכנון טיפולי משותף
- מתן זמן לשאלות
שלב 5: סיכום וסגירה
- וידוא הבנת הצעדים הבאים
- קביעת מועד המעקב
- פתיחת הדלת לפניות עתידיות
אמפתיה בפועל
הגדרה: אמפתיה היא היכולת להבין את חוויתו הרגשית והמחשבתית של האחר מנקודת מבטו, ולהביע הבנה זו בצורה משמעותית.
שלא לבלבל עם:
- הזדהות: הפיכת כאבו של האחר לכאב שלי
- חמלה: תחושת הרצון לעזור (שלב מתקדם יותר)
דרכי ביטוי אמפתיה
1. שפת גוף:
- קשר עין ישיר ומכבד
- התכופפות לגובה המטופל
- פנים מקשיבות ודואגות
- מנגנון גוף פתוח (לא מצולב)
2. הקשבה פעילה:
- איכות הקשבה (לא רק שקט)
- שאלות מבהירות
- חזרה על דברי המטופל במילים שלנו
- זמן למחשבה ולהעיכול
3. ביטוי מילולי:
- “אני רואה שזה מאוד קשה לך”
- “זה בוודאי מפחיד להתמודד עם זה”
- “אני מבין כמה זה מתסכל”
- “זה הגיוני שאתה דואג”
4. הבעת דאגה:
- “זה חשוב לי שתרגיש טוב”
- “אכפת לי מהמצב שלך”
- “אני רוצה לעזור לך”
- “אנחנו נעבור על זה ביחד”
5. מתן כבוד:
- “אני רואה כמה אתה חזק”
- “זה מדהים איך אתה מתמודד”
- “יש לך הרבה אומץ”
כלים מעשיים לשיפור התקשורת
שאלות פתוחות מול סגורות
פתוחות (עדיפות בהתחלה):
- “ספר לי מה קרה”
- “איך אתה מרגיש?”
- “מה הכי מטריד אותך?”
סגורות (לפירוט נדרש):
- “האם יש לך חום?”
- “כמה זמן זה נמשך?”
- “האם זה קשור לאוכל?”
הימנעות משאלות מובילות
- שגוי: “הכאב מחמיר בלילה, נכון?”
- נכון: “מתי הכאב הכי חזק?”
החזרת מידע (reflecting)
- מטופל: “אני כל כך עייף מהכאבים האלה”
- רופא: “אני מבין שהכאבים מתישים אותך מאוד”
אתגרים מיוחדים
התמודדות עם רגשות קשים
- כעס: הכרה בכעס, חיפוש הסיבה מתחתיו
- פחד: הכרה בפחד, הרגעה והסבר
- עצב: נוכחות, החזקה, תמיכה רגשית
מטופלים מתרבויות שונות
- הכרת הרקע התרבותי
- כבוד למנהגים ולאמונות
- שימוש בשירותי תרגום
- התאמת צורת התקשורת
מגבלות זמן
- תעדוף המרכיבים החשובים ביותר
- יעילות מירבית תוך שמירה על איכות
- שימוש במפגשי המעקב להשלמת השיחה
המסר המרכזי
תקשורת רפואית איכותית היא לא רק “nice to have” - היא כלי קליני מרכזי המשפר:
- דיוק אבחוני - מידע איכותי יותר
- היענות לטיפול - מטופלים שמבינים מטפלים נכון יותר
- תוצאות קליניות - שיפור ממשי בבריאות
- סיפוק מקצועי - הפחתת שחיקה והגברת משמעות
העולם הרפואי המודרני מלא באתגרים טכנולוגיים ומערכתיים, אך הלב של הרפואה נשאר זהה: מפגש אנושי בין שני בני אדם, שבו האחד מחפש עזרה והשני מבקש לרפא. השמירה על המהות האנושית הזו, תוך רכישת כלים מקצועיים לתקשורת משמעותית, היא אולי האתגר החשוב ביותר העומד בפני הדור הבא של הרופאים.
זכרו: בסוף היום, המטופלים יזכרו לא רק מה עשיתם עבורהם, אלא איך גרמתם להם להרגיש. זו האחריות והזכות הגדולה של מקצוע הרפואה.
הרצאה 2 - הראיון הרפואי
הראיון הרפואי ואבחון קליני: מהתצפית ועד להבחנה.
צפינו בסרטון על מטופל שנפטר לאחר שלא קיבל את הטיפול הנכון בזמן, עקב מחדל במחלקת מיון (סבל מדימום פנימי חמור).
מבוא - חשיבות הראיון הרפואי
הראיון הרפואי הוא הכלי המשמעותי ביותר שאנחנו רוצים לפתח במהלך השנה. בשנה שעברה נראה הבדל משמעותי בין האנמנזות שהסטודנטים הגישו באמצע השנה לבין אלו שהגישו בסוף השנה - היה תהליך מדהים של למידה והתפתחות.
ניתוח מקרה מהסרטון - בעיות בתקשורת רופא-מטופל
הבעיה המרכזית שנצפתה
היצמדות לחשיבה הראשונה - המכונה “מנהרת ראייה” או “anchoring effect”:
- הרופאה הראשונה התמקדה בחשד לתסמונת כלילית חריפה (ACS)
- התחילה טיפול בפלוויקס מבלי לבצע אנמנזה רחבה
- כשהבדיקות היו תקינות, לא הרחיבה את החשיבה הדיפרנציאלית
- לא האזינה לאשתו של המטופל שניסתה לספק מידע נוסף
השלכות הטיפול הראשוני
- המטופל שוחרר במצב זהה למצב שבו הגיע (קושי נשימה, חולשה, כאבי חזה)
- חוסר התייחסות לתחושות המטופל ומשפחתו
- החמצת אבחנה נכונה (דימום אקוטי)
הגישה הנכונה של הרופא השני
- חשיבה מחוץ לקופסה - כשראה שהמטופל מתקשה לענות, חיפש דרכים אחרות לקבל מידע
- השוואת ערכי מעבדה - בדק ערכי המוגלובין בין המדדים במיון לבין המדדים בקופת החולים
- בדיקה רקטלית - גילה דימום סמוי
- הקשבה אמפתית - התייחס למטופל ברגישות
עקרונות התבוננות קלינית
- מצב בריאותי
- מצב הכרה
- סימני מצוקה
- צבע עור
- הופעה
- ביגוד
- ריח
- קול
- התנהגות
- הבעת פנים
- תנוחת הגוף
מתי מתחילה ההתבוננות?
ההתבוננות הקלינית מתחילה עוד לפני הגישה הישירה למטופל - כבר בחדר ההמתנה או בדרך לחדר.
מה כוללת ההתבוננות הקלינית?
היבטים פיזיים:
- מצב בריאותי כללי והופעה (מרושל/מוקפד)
- מצב הכרה (דחוף/יציב)
- התנהגות (עצבני, נסוג, צועק)
- הבעת פנים וסימני מצוקה
- צבע עור, קול, ריח
- תנוחת הגוף ותמונת גוף
הקשר חברתי-משפחתי:
- יחסי גומלין עם בני משפחה
- רמת שפה (עברית/שפות אחרות)
- ציוד אישי שהמטופל הביא איתו
דוגמאות למידע חשוב מהתבוננות
- מטופל סוכרתי עם חטיפים ממתקים - מעיד על חוסר הבנה בטיפול
- מטופל ללא מבקרים או חפצים אישיים - עלול להעיד על בדידות חברתית
- קושי בתקשורת עקב שפה - צורך בשירותי תרגום
מבנה הראיון הרפואי
פתיחת הראיון
- הצגה עצמית - שם ותפקיד
- בדיקת נוחות המטופל - האם יכול לדבר כעת
- הסדרי ישיבה - כיסא/מיטה, משקפיים/מכשיר שמיעה
- הסכמה לשיחה - האם מעדיף לדבר לבד או עם בני משפחה
דוגמה לפתיחה נכונה: “שלום, אני נועה, סטודנטית לרפואה. הצטרפתי לביקור במחלקה. נוכל לשוחח כמה דקות? איך אתה מרגיש? מי כאן איתך? איך אתה מעדיף שנשוחח - לבד או עם בן משפחתך? אשמח שנדבר קצת על מה שהביא אותך אלינו היום.”
רכיבי הראיון הרפואי
-
פרטים אישיים:
- שם פרטי ומשפחה, תעודת זהות, גיל
- מצב משפחתי, מקצוע, מקום מגורים
- חשיבות המקצוע: חשיפה לסיכונים תעסוקתיים, רמת פעילות
-
תלונה עיקרית (Chief Complaint):
- תיאור קצר וממוקד של הסיבה להגעה
- לא אבחנה - תמיד תסמינים!
- דוגמאות נכונות: “כאבי בטן שלוש שעות”, “חום חמישה ימים”, “כאבי חזה משדר לזרוע שמאל”
-
מחלה נוכחית (Present Illness):
תיאור מפורט הכולל אפיון תסמינים לפי שיטת PQRST (או OLD CARTS).
PQRST/OLD CARTS - שיטה לאפיון תסמינים
- P (Provocation/Palliation) - מה מחמיר/מקל
- Q (Quality) - איכות הכאב (דוקר/לוחץ/שורף)
- R (Radiation) - האם מקרין למקום אחר
- S (Severity) - חומרה (סקלה 10-0)
- T (Timing) - תזמון (התחלה, משך, דפוס)
OLD CARTS חלופה:
- O (Onset) - התחלה
- L (Location) - מיקום
- D (Duration) - משך
- C (Characteristic) - אופי
- A (Aggravating/Alleviating factors) - גורמים מחמירים/מקלים
- R (Radiation) - קרינה
- T (Timing) - תזמון
- S (Severity) - חומרה
-
רקע רפואי:
- מחלות, אשפוזים, ניתוחים
- מצב חיסוני ורגישויות (האלרגן וצורת הביטוי)
-
תרופות:
- תרופות קבועות (מרשם, ללא מרשם ותוספי תזונה)
-
הרגלים:
- צריכת סיגריות (שנות קופסא*)
- סמים ואלכוהול
שנת קופסא = מספר חפיסות ליום × מספר שנות העישון
-
מחלות במשפחה:
- מחלות כרוניות (סוכרת, מחלות לב ולחץ דם)
- ממאירויות, סינדרומים גנטיים
- מוות בגיל צעיר במשפחה
ההבדל בין תסמינים ל־סימנים
| מאפיין | תסמינים (Symptoms) | סימנים (Signs) |
|---|---|---|
| הגדרה | תחושות סובייקטיביות של המטופל | ממצאים אובייקטיביים שנצפים או נמדדים |
| מדידות | לא ניתנים למדידה ישירה | ניתנים למדידה או לתצפית קלינית |
| דרך גילוי | דו”ח עצמי של המטופל | מזוהים ע״י הרופא או בבדיקה פיזיקלית |
| דוגמאות נפוצות | כאב, בחילה, תחושת עייפות, קוצר נשימה | חום, לחץ דם גבוה, דופק מואץ, סטורציה נמוכה |
דוגמה - אנמנזה לכאבי בטן
השאלות והתשובות
- תלונה עיקרית: “כאבי בטן משעות הבוקר”
- מיקום: אפיגסטריום (למעלה במרכז)
- אופי: דוקר ולוחץ, חזק מאוד
- התחלה: הדרגתית בבוקר, התחמיר במהלך היום
- גורמים מקלים/מחמירים: אין קשר ברור לאוכל
- תסמינים נלווים: בחילה קשה, ללא הקאות
- קרינה: כאב מקרין לגב
- תסמינים שנשללו: אין חום, אין שלשולים, אין שינויים בהרגלי מעיים
התייחסות הוליסטית למטופל
השפעת המחלה על המטופל
- רגשית - חרדות ופחדים
- תפקודית - פגיעה בעבודה ובפעילויות יום-יום
- משפחתית - השפעה על בני הבית
- כלכלית - אובדן ימי עבודה
מקורות נוספים לאנמנזה
- בני משפחה
- מסמכים רפואיים קודמים (מערכת אופק)
- צוות מד”א, עדי ראייה
- חפצים אישיים של המטופל
כלים לשיפור הראיון
- צניעות מקצועית - יכולת להודות בחוסר ידיעה
- התייעצות - פנייה לעמיתים בכירים
- איסוף מידע נוסף - דוחות קודמים, קשר עם רופא משפחה
- שירותי תרגום - למטופלים דוברי שפות זרות
- מסמכים רפואיים - דוחות ניתוח, בדיקות קודמות
הבדיקה הגופנית (מתוך המצגת)
השראה מסגנונו של שרלוק הולמס
ארתור קונן דויל (נולד 1859, נפטר 1930):
- למד רפואה באוניברסיטת אדינבורו
- לא נחל הצלחה גדולה כרופא ולכן התחיל לכתוב סיפורים
- יצר את דמותו של שרלוק הולמס
המסר: “אלוהים נמצא בפרטים הקטנים” - החשיבות של התבוננות מדוקדקת והסקת מסקנות מפרטים קטנים וחשובים.
עקרונות הבדיקה הגופנית
סדר הבדיקה הקלאסי
- הסתכלות (Inspection)
- מישוש (Palpation)
- ניקוש (Percussion)
- האזנה (Auscultation)
תנאים לבדיקה גופנית
לפני הבדיקה
- חדר הבדיקה: נעים ושקט
- תאורה: טובה ונעימה
- לבוש הרופא: חלוק לבן עם תג זיהוי אסתטי
- ריח נעים בחדר
שמירה על פרטיות
- למנוע נוכחות של אנשים זרים
- בדיקה של אישה בנוכחות אישה אחרת (קרובת משפחה, אחות)
- הפרדה בין החולה לחולים השכנים בעזרת וילון או פרגוד
הכנה לבדיקה
- להסביר למטופל באופן מפורט ומותאם מה צפוי
- הסכמה - לוודא הסכמתו של המטופל טרם תחילת הבדיקה
- חימום כלים - לחמם את הכלים הבאים במגע עם החולה (סטטוסקופ, ידיים)
- הפגת מתח - “הבדיקה לא תגרום לכאב” או “במידה וכואב אנא אמור לי”
ציוד נדרש לבדיקה
כלים בסיסיים
- סטטוסקופ
- פטיש רפלקסים
- מקלון עץ חד בקצה
- סרט מדידה
- לוחץ לשון
- פנס כיס
כלים נוספים
- מבחנות למדידת הרגשת חום/קור
- צלוחיות עם תמיסות לבדיקת טעם (חמוץ, מר, מלוח, מתוק)
- בקבוק עם חומר ריחני
- אופטלמוסקופ/אוטוסקופ
- בקבוקון עם טיפות להרחבת אישונים
- מכשיר למדידת לחץ דם
- מד חום
- כפפות
מהלך הבדיקה הגופנית
התרשמות כללית
- הערכת גיל המטופל (התאמה לגיל כרונולוגי אמיתי)
- מצב כללי, תזונתי
- מבנה גוף, סימני סבל וחולי
- מצב ההכרה (הכרה מלאה, מעורפלת, חוסר הכרה)
בדיקה שיטתית
1. בכניסה לחדר:
- נראות כללית, לבוש, טיפוח/הזנחה
- צליעה
- שימוש באמצעי עזר
- בדיקת דופק רדיאלי ולחץ דם בישיבה
2. ראש:
- התבוננות כללית בלחמיות
- בדיקת שיער הקרקפת
- רגישות בסינוסים
- הסתכלות בפה ובלוע בעזרת פנס ולוחץ לשון
3. צוואר:
- הסתכלות כולל גודש ורידי צוואר
- מישוש בלוטת התריס ולימפה
- בדיקת ע”ש צווארי
- הסתכלות במפרקים, בליטות
- בדיקת מישוש כאבים
- תנועות (פסיביות, אקטיביות)
- מישוש נוזל תוך פרקי במפרקים
4. גפיים עליונים:
- הסתכלות בציפורנים
- בדיקת כוח גס בית שחי
- מישוש קשריות לימפה, גושים
5. ריאות:
- הסתכלות מבנה בית החזה
- דפורמציה (קיפוזיס, לורדוזיס, סקוליאוזיס)
- ניקוש החוליות, טווח תנועה
- הסתכלות עור מאחור ומלפנים: צבע, כתמים, שיעור
- ניקוש מאחור ומלפנים
- האזנה מאחור ומלפנים בנשימה
6. לב:
- מישוש חוד הלב בשכיבה
- האזנה ללב על הגב ועל הצד השמאלי
- האזנה לעורקי הצוואר קרוטיס
7. בטן:
- הסתכלות ומישוש שטחי לפי רבעים
- כבד: הגדרת הגבול העליון על ידי ניקוש, מישוש הגבול התחתון
- טחול: מישוש הטחול על הגב ועל צד שמאל
8. גפיים תחתונים:
- מפשעות: דפקים פמורלים
- הסתכלות מישוש שטחי, בצקת?
- תנועות המפרקים
- דפקים פריפרים
- קשריות לימפה
9. בדיקה נוירולוגית:
- בדיקת עצבים קרניאלים ועצבים פריפרים
- רפלקסים
- כוח גס (נמדד בסקלה 5-0)
- תחושה לסוגיה: מגע, כאב, קור, חום, ויברציה
- מבחני קואורדינציה
- מבחן אצבע אף, עקב ברך
- בדיקת עצבי הגולגולת
- התפקודים הגבוהים: זיכרון, התמצאות, שפה
10. בעמידה:
- הליכה, צליעה
- מבחן רומברג ובדיקת ע”ש
- עקב בצד אגודל
- על העקבים, על הבוהנות
11. בדיקות מיוחדות:
- בדיקה רקטלית
- בדיקה גניקולוגית
בדיקה בהקשר אוניברסיטאי
הנחיות חשובות
- לוודא ולקבל הסכמה מהמטופל טרם תחילת הבדיקה
- לבדוק בנימוס האם יש אפשרות להמשיך בבדיקה במסגרת התכנית הסטודנטיאלית
- במידה והחולה מביע חוסר רצון שביעות מנוכחות סטודנטים - יש להפסיק הבדיקה
- במידה והחולה ממשיך לסרב - יש להפסיק הבדיקה ולפנות למטופל אחר שייבחר על ידי המדריך
מרשת הזהב מהרמב”ם
רבי משה בן מימון (רמב”ם): “כדי לעזור לאנשים ולייצר מצב שבכל יום יוכל ללמוד את אשר לא ידע אתמול. כל זאת כדי להיות רופא טוב יותר. תמצית שבועת הרופא של הרמב”ם: הרמב”ם מבקש מאלוהים את הידע והיכולת.”
נקודות מפתח
- הראיון הרפואי הוא הכלי החשוב ביותר באבחון רפואי
- הימנעות מ”מנהרת ראייה” - שמירה על חשיבה רחבה
- התבוננות קלינית מתחילה לפני הגישה למטופל
- תלונה עיקרית = תסמינים, לא אבחנה
- אפיון מדויק של תסמינים חיוני להגעה לאבחנה נכונה
- התייחסות הוליסטית - השפעת המחלה על כל היבטי החיים
- חשיבות הקשבה למטופל ולבני משפחתו
- שימוש בכל הכלים הזמינים - מעבדה, הדמיה, התייעצות
- הבדיקה הגופנית מבוססת על סדר קבוע: הסתכלות ← מישוש ← ניקוש ← האזנה
זכרו: רופא טוב הוא רופא שיודע לשאול את השאלות הנכונות, להקשיב בעיון ולהישאר פתוח לאפשרויות שונות עד להגעה לאבחנה הנכונה. המטופלים יזכרו לא רק מה עשיתם עבורהם, אלא איך גרמתם להם להרגיש.
דור פסקל