מבוא - למה צריך שיטה מסודרת?
כשמטופל נכנס למרפאה עם תלונה (למשל כאב ראש), הרופא שואל שאלות רבות: מתי התחיל? איפה כואב? האם יש תסמינים נלווים? מה מקל? מה מחמיר? השאלות נשאלות מתוך חשיבה קלינית - כל שאלה מכוונת לבדיקת השערה מסוימת.
למה צריך תבנית מסודרת?
- שפה משותפת בין רופאים - רופא ב’ מבין בדיוק מה רופא א’ מצא ועשה
- מידע רפואי מסודר וברור - לא צריך לחפש איפה רשמו כל דבר
- חיסכון בזמן - במיוחד במצבי חירום
- רצף טיפולי - המטופל לא צריך לחזור על עצמו בכל ביקור
ארבעת המרכיבים של SOAP
SOAP = Subjective, Objective, Assessment, Plan
S - Subjective (סובייקטיבי)
מה שהמטופל אומר לנו - המידע שאנחנו מקבלים מהמטופל עצמו.
מרכיבים:
- תלונה עיקרית (Chief Complaint)
- למה הגעת? “כואב לי הראש”
- במילים של המטופל
- היסטוריית המחלה הנוכחית (HPI - History of Present Illness)
- מתי התחיל?
- איך התחיל? (פתאומי/הדרגתי)
- מה אופי הכאב?
- מה מקל? מה מחמיר?
- האם יש תלונות נוספות?
- האם היה משהו דומה בעבר?
- סקירת מערכות (Review of Systems)
- שואלים על מערכות רלוונטיות
- כדי לא לפספס תלונות שקשורות לבעיה העיקרית
- למשל: מטופל עם כאב ראש - לשאול גם על חום, בחילות, שינויים בראייה
- רקע רפואי (Past Medical History)
- גיל, מצב משפחתי
- מחלות רקע
- תרופות קבועות
- רגישויות/אלרגיות
- ניתוחים בעבר
- היסטוריה משפחתית
- רקע סוציאלי (עבודה, מגורים, הרגלים)
עקרון חשוב: לתעד בצורה קרובה ביותר למה שהמטופל אמר, עם כמה שפחות פרשנות בשלב הזה.
דוגמה: אם המטופל אומר “אני רואה כוכבים” - לכתוב בדיוק את זה, לא “הפרעות ראייה”.
O - Objective (אובייקטיבי)
מה שאנחנו מוצאים - המידע האובייקטיבי מהבדיקה.
מרכיבים:
- סימנים חיוניים (Vital Signs)
- דופק
- לחץ דם
- חום
- סטורציה (רוויון חמצן)
- קצב נשימה
- התרשמות כללית
- איך המטופל נראה?
- ערני? צלול? חיוור? צהבהב?
- בדיקה גופנית
- לפרט את כל מה שנבדק
- לא לכתוב “בדיקה תקינה” - אלא לפרט מה נמצא
- בדיקות עזר (אם רלוונטי)
- בדיקות מעבדה
- הדמיות
- בדיקות נוספות
דוגמה לתיעוד:
סימנים חיוניים: דופק 80, לחץ דם 127/83, חום 36.9, סטורציה 97%
התרשמות: נראה טוב, ללא מצוקה, ערני וצלול
בדיקה נוירולוגית: עצבי גולגולת תקינים, כוח מלא בארבע גפיים…
A - Assessment (הערכה / סיכום)
מה אנחנו חושבים שיש למטופל - החשיבה הקלינית.
מה כולל:
- סיכום קצר
- ממצאים חיוביים רלוונטיים
- לפעמים גם ממצאים שליליים חשובים (למשל: “ללא חום”)
- אבחנה עיקרית (Working Diagnosis)
- מה הכי סביר שיש למטופל
- למשל: “סינוסיטיס ויראלית”
- אבחנות מבדלות (Differential Diagnosis)
- מה עוד זה יכול להיות?
- למשל: מחלה ויראלית, מנינגיטיס
- נימוק
- להסביר למה חושבים שזו האבחנה
- אילו ממצאים תומכים באבחנה
למה חשוב לנמק?
- עוזר לנו לחשוב בצורה מסודרת
- מאפשר לרופא הבא להבין את החשיבה
- עוזר אם צריך לחזור ולשקול מחדש
P - Plan (תוכנית)
מה אנחנו הולכים לעשות - מפת הדרכים להמשך.
מה כולל:
- בירור נוסף
- בדיקות דם
- הדמיות
- ייעוצים
- טיפול תרופתי
- שם התרופה
- מינון
- משך הטיפול
- להיות ספציפיים!
- התערבויות לא תרופתיות
- פיזיותרפיה
- פרוצדורות
- הפניות
- מעקב
- מתי לחזור?
- האם צריך בדיקת טלפון?
- מה לעשות אם אין שיפור?
- סימני אזהרה (Red Flags)
- מתי לחזור מיד לבדיקה?
- למשל: “אם יופיע חום גבוה מ-38.5 - לחזור לבדיקה דחופה”
דוגמה לתוכנית:
- טיפול תרופתי:
- אקמול 500 מ”ג x3 ביום למשך 7 ימים
- נזליין ספריי x3 ביום למשך 7 ימים
- מעקב:
- לחזור לביקור תוך שבוע או בהחמרה
- סימני אזהרה - לחזור מיד אם:
- חום מעל 38.5
- כאב ראש חמור פתאומי
- קשיון עורף
דוגמה מלאה - מטופל עם כאב ראש
-
Subjective
- בן 27, בדרך כלל בריא, לא נוטל תרופות קבועות
- מגיע עם כאבי ראש מזה 5 ימים
- הכאב מקרין לפנים, מחמיר בכיפוף קדימה
- נזלת צהובה-ירוקה
- ללא חום, ללא בחילות, ללא הפרעות ראייה
- ללא היסטוריה של כאבי ראש בעבר
- ללא ניתוחים, ללא אלרגיות
-
Objective
- סימנים חיוניים תקינים
- נראה טוב, ללא מצוקה
- רגישות בהקשה על סינוסים פרונטליים
- בדיקה נוירולוגית תקינה
-
Assessment
בן 27, בריא, עם כאבי ראש פרונטליים מזה 5 ימים, מלווים בנזלת מוגלתית ורגישות בסינוסים. התמונה מתאימה לסינוסיטיס. הסכים לביצוע שטיפת אף.
אבחנות מבדלות: מחלה ויראלית, מיגרנה.
-
Plan
- טיפול תרופתי:
- משכך כאבים לפי הצורך
- תרסיס לאף ×3 ביום
- שטיפות אף עם מי מלח
- מעקב: לחזור תוך שבוע או בהחמרה
- לחזור מיד אם: חום גבוה, כאב ראש חמור פתאומי, שינויים נוירולוגיים
- טיפול תרופתי:
טעויות נפוצות בכתיבת SOAP
- בלבול בין Subjective ל-Objective
- סובייקטיבי = מה המטופל אומר
- אובייקטיבי = מה אנחנו מוצאים
- הערכה דלה
- חסר תוכן, חסר נימוק
- תוכנית לא ספציפית
- “להמשיך מעקב” - לא מספיק ספציפי
- צריך: מתי? איך? מה לעקוב?
- שכחת מידע קריטי
- לתעד כל מה שנבדק
- העתקה מביקור קודם
- לא לעשות! כל ביקור צריך תיעוד עצמאי
דברים שחייבים לשלול ולתעד
יש מצבים שבהם חייבים לשאול ולתעד גם אם התשובה שלילית - אלה נקראים “דגלים אדומים” (Red Flags).
למשל, במטופל עם גידול:
- לשאול על ירידה במשקל
- לשאול על הזעות לילה
- לתעד “ללא ירידה במשקל, ללא הזעות לילה”
זה חשוב כי:
- מראה שחשבנו על האפשרויות המסוכנות
- מראה ששאלנו את השאלות הנכונות
- עוזר לרופא הבא להבין מה נשלל
סיפור מקרה - חשיבות התיעוד המדויק
מטופלת צעירה בהכשרה צבאית התלוננה על “נימולים ברגליים שכל פעם במקום אחר, עשרות פעמים ביום”. תלונה שנשמעת מוזרה ולא טיפוסית.
הלקח: להתייחס ברצינות לכל תלונה ולתעד בדיוק מה המטופל אומר. בסוף התגלה שהייתה לה מחלה נדירה בשם Moyamoya (דלקת כלי דם במוח).
סיכום
| חלק | תוכן | שאלה מנחה |
|---|---|---|
| S - Subjective | מה המטופל אומר | “מה מביא אותך?” |
| O - Objective | מה אנחנו מוצאים | “מה בבדיקה?” |
| A - Assessment | מה אנחנו חושבים | “מה האבחנה?” |
| P - Plan | מה נעשה | “מה התוכנית?” |