1. משוואת מיכאליס-מנטן - הגזירה המלאה

1.1 הנחות היסוד

בפיתוח משוואת מיכאליס-מנטן, אנחנו מבססים את הניתוח על מספר הנחות יסוד קריטיות:

הנחה ראשונה: הזנחת הריאקציה ההפוכה

\[k_2 \gg k_{-2}\]

כלומר, קצב יצירת התוצר גדול בהרבה מקצב הריאקציה ההפוכה (מתוצר לקומפלקס $\ce{ES}$). ההנחה הזאת מוצדקת כשאנחנו מודדים את מהירות הריאקציה ההתחלתית, כשריכוז התוצר הוא כמעט אפסי.

הנחה שנייה: עודף סובסטרט

\[\left[ \text{S} \right] \gg \left[ \text{E} \right]_{total}\]

ריכוז הסובסטרט תמיד בעודף גדול מאוד ביחס לריכוז האנזים הכולל. משמעות ההנחה הזאת היא שהסובסטרט הוא לא הגורם המגביל בריאקציה.

הנחה שלישית: המצב העמיד (Steady State)

\[\frac{d\left[ \text{ES} \right]}{dt} = 0\]

ריכוז הקומפלקס $\ce{ES}$ נשאר קבוע לאורך המדידה. זאת הנחת המצב העמיד - היא שונה משיווי משקל, כי היא מתייחסת לרכיב בודד במערכת ולא למערכת כולה.

1.2 גזירת המשוואה

במצב העמיד, קצב היצירה של $\ce{ES}$ שווה לקצב הפירוק שלו:

יצירת $\ce{ES}$:

\[\text{Formation rate} = k_1\left[ \text{E} \right]\left[ \text{S} \right]\]

פירוק $\ce{ES}$:

\[\text{Breakdown rate} = [k_{-1} + k_2](ES)\]

במצב עמיד:

\[k_1\left[ \text{E} \right]\left[ \text{S} \right] = [k_{-1} + k_2](ES)\]

נגדיר את קבוע מיכאליס-מנטן:

\[K_{\text{m}} = \frac{k_{-1} + k_2}{k_1}\]

זהו יחס בין קבועי הקצב של פירוק $\ce{ES}$ (לשני הכיוונים) לקבוע הקצב של יצירת $\ce{ES}$.

מכאן:

\[K_{\text{m}} = \frac{[\text{E}][\text{S}]}{[\text{ES}]}\]

כאשר ריכוז האנזים הכולל:

\[[\text{E}]_{total} = [\text{E}] + [\text{ES}]\]

נציב ונקבל:

\[[\text{ES}] = \frac{[\text{E}]_{total} \cdot [\text{S}]}{K_{\text{m}} + [\text{S}]}\]

המהירות ההתחלתית:

\[V_0 = k_2\left[ \text{ES} \right] = \frac{k_2[\text{E}]_{total} \cdot [\text{S}]}{K_{\text{m}} + [\text{S}]}\]

כאשר כל האנזים רווי בסובסטרט:

\[V_{\text{max}} = k_2\left[ \text{E} \right]_{total}\]

לכן משוואת מיכאליס-מנטן:

\[\boxed{V_0 = \frac{V_{\text{max}} \cdot [\text{S}]}{K_{\text{m}} + [\text{S}]}}\]

1.3 המשמעות של KM

ההגדרה המתמטית: כאשר $[\text{S}] = K_{\text{m}}$:

\[V_0 = \frac{V_{\text{max}} \cdot K_{\text{m}}}{K_{\text{m}} + K_{\text{m}}} = \frac{V_{\text{max}}}{2}\]

לכן: $K_{\text{m}}$ הוא ריכוז הסובסטרט שבו מהירות הריאקציה היא מחצית המהירות המקסימלית.

מקרה פרטי - אפיניות: כאשר $k_2 \ll k_{-1}$ (השלב הקובע קצב הוא יצירת התוצר):

\[K_{\text{m}} \approx \frac{k_{-1}}{k_1} = K_d\]

במקרה זה בלבד, $K_{\text{m}}$ משקף את האפיניות בין האנזים לסובסטרט.

2. פרמטרים קינטיים חשובים

2.1 מספר התחלופה (Turnover Number)

\[K_{\text{cat}} = \frac{V_{\text{max}}}{\left[ \text{E} \right]_{total}}\]

מספר מולקולות הסובסטרט שאנזים בודד הופך לתוצר ביחידת זמן (בתנאי רוויה).

דוגמאות:

  • קרבוניק אנהידרז: $K_{\text{cat}} = 600,000 \, \mathrm{s}^{-1}$
  • ליזוזים: $K_{\text{cat}} = 0.5 \, \mathrm{s}^{-1}$

2.2 השפעת תנאים סביבתיים

pH: כל אנזים פועל באופן אופטימלי ב-pH מסוים:

  • פפסין (קיבה): pH אופטימלי = 2
  • גלוקוז-6-פוספטאז (רקמות): pH אופטימלי = 6-7

טמפרטורה: השפעה דרמטית על קצב הריאקציה - אנזים שחותך חלבון ב-3 שעות ב-4°C יבצע את אותה ריאקציה ב-10 דקות ב-25°C.

3. גרף ליינוויבר-בורק

כדי לקבוע במדויק את $V_{\text{max}}$ ו-$K_{\text{m}}$ (שלעתים קשה להגיע אליהם ניסויית), משתמשים בלינאריזציה:

\[\boxed{\frac{1}{V_0} = \frac{K_{\text{m}}}{V_{\text{max}}} \cdot \frac{1}{\left[ \text{S} \right]} + \frac{1}{V_{\text{max}}}}\]

זאת משוואת קו ישר מהצורה $y = ax + b$ כאשר:

  • ציר Y: $1/V_0$
  • ציר X: $1/\left[ \text{S} \right]$
  • שיפוע: $K_{\text{m}}/V_{\text{max}}$
  • חיתוך עם ציר Y: $1/V_{\text{max}}$
  • חיתוך עם ציר X: $-1/K_{\text{m}}$

4. איזוזימים - משמעות פיזיולוגית

4.1 הגדרה

איזוזימים הם אנזימים שונים שמקטלזים את אותה ריאקציה אך נבדלים ב:

  • רצף חומצות אמינו
  • ערכי $K_{\text{m}}$
  • ערכי $V_{\text{max}}$

4.2 דוגמה: מטבוליזם של אלכוהול

אצטאלדהיד דהידרוגנז (ALDH):

  • איזוזים מיטוכונדריאלי: $K_{\text{m}}$ נמוך - פועל ביעילות בריכוזי אצטאלדהיד נמוכים
  • איזוזים ציטופלזמטי: $K_{\text{m}}$ גבוה - נכנס לפעולה רק בריכוזים גבוהים

מוטציה ב-ALDH המיטוכונדריאלי גורמת לתסמונת רגישות לאלכוהול (הסמקה, בחילה, טכיקרדיה).

4.3 דוגמה: הקסוקינאז מול גלוקוקינאז

שניהם מזרחנים גלוקוז ל-גלוקוז-6-פוספט:

הקסוקינאז (רוב הרקמות):

  • $K_{\text{m}} = 0.1 \, \text{mM}$
  • פועל ביעילות בריכוזי גלוקוז נמוכים
  • מבטיח אספקת גלוקוז לתאים

גלוקוקינאז (כבד):

  • $K_{\text{m}} = 10 \, \text{mM}$ (גבוה פי 100!)
  • פועל רק בריכוזי גלוקוז גבוהים
  • מאחסן עודפי גלוקוז כגליקוגן

המשמעות: הכבד “לוקח” גלוקוז רק אחרי שהרקמות החיוניות קיבלו את צרכיהן.

5. עיכוב אנזימים

5.1 עיכוב בלתי הפיך

מעכבים הנקשרים קובלנטית לאנזים ומוציאים אותו מכלל פעולה לצמיתות.

דוגמאות:

DIPF (גז עצבים):

  • נקשר קובלנטית לסרין באתר הפעיל של אצטילכולין אסטראז
  • משבש העברה עצבית בסינפסות

פניצילין:

  • נקשר קובלנטית ל-Glycopeptide Transpeptidase
  • מונע יצירת קשרי צילוב בדופן התא החיידקי
  • גורם למוות החיידק

5.2 עיכוב הפיך - סוגים

5.2.1 עיכוב תחרותי (Competitive)

המעכב מתחרה עם הסובסטרט על האתר הפעיל.

מאפיינים קינטיים:

  • $V_{\text{max}}$ לא משתנה (ניתן להתגבר על העיכוב בריכוזי סובסטרט גבוהים)
  • $K_{\text{m}}^{apparent} = K_{\text{m}} \cdot \alpha$ כאשר $\alpha = 1 + \frac{[I]}{K_i}$

בגרף ליינוויבר-בורק:

  • כל הקווים נחתכים על ציר Y (אותו $1/V_{\text{max}}$)
  • שיפוע עולה עם ריכוז המעכב

דוגמה: מתוטרקסט - מעכב של דיהידרופולאט רדוקטאז, משמש בכימותרפיה.

Lineweaver Burk Competitive Inhibition

5.2.2 עיכוב אל-תחרותי (Uncompetitive)

המעכב נקשר רק לקומפלקס ES, לא לאנזים החופשי.

מאפיינים קינטיים:

  • גם $V_{\text{max}}$ וגם $K_{\text{m}}$ יורדים באותו יחס
  • היחס $V_{\text{max}}/K_{\text{m}}$ נשאר קבוע

בגרף ליינוויבר-בורק:

  • קווים מקבילים (אותו שיפוע)
  • חיתוך שונה עם שני הצירים
Uncompetitive Inhibition

5.3 המשוואה הכללית לעיכוב

עבור עיכוב תחרותי:

\[V_0 = \frac{V_{\text{max}} \cdot \left[ \text{S} \right]}{\alpha K_{\text{m}} + \left[ \text{S} \right]}\]

כאשר $\alpha$ הוא מקדם העיכוב התלוי בריכוז המעכב ובקבוע העיכוב $K_i$.

Lineweaver Burk Competitive Inhibition

6. חישוב דוגמה

נתון: ריאקציה אנזימטית שמתנהגת לפי מיכאליס מנטן עם הנתונים הבאים:

$\left[ \text{S} \right] \, (\mathrm{M})$ $V \, (\mathrm{M/s})$
$1\times10^{-4}$ $1\times10^{-4}$
$4\times10^{-3}$ $6\times10^{-4}$
$2\times10^{-3}$ $6\times10^{-4}$

מה יהיו $K_{\text{m}}$ ו-$V$ אם ריכוז הסובסטרט יהיה $5\times 10^{-4} \, \mathrm{M}$?

אפשר ללמוד מהטבלה על המהירות המקסימלית (הוספת ריכוז לא מעלה את המהירות מעבר לה):

\[V_{\text{max}} = 6\times10^{-4} \, (\mathrm{M/s})\]

$K_{\text{m}}$ הוא הריכוז שבו המהירות היא בדיוק חצי. נציב במשוואה כדי למצוא אותו:

\[\frac{6\times10^{-4}}{2} = \frac{ 6\times10^{-4} \times 5\times 10^{-4}}{K_{\text{m}} + 5\times 10^{-4}}\] \[K_{\text{m}} + 5\times 10^{-4} = 10 \times 10^{-4}\] \[\boxed{K_{\text{m}} = 5\times 10^{-4}}\]

כעת נציב שוב בנוסחה כדי למצוא את המהירות בנתוים ששאלו עליהם:

\[V = \frac{ 6\times10^{-4} \times 5\times 10^{-4}}{ 5\times 10^{-4} + 5\times 10^{-4}} = \boxed{3\times10^{-4}}\]

עקרונית היה ניתן להגיע למהירות גם בדרך אחרת - בריכוז של $k_{\text{m}}$ המהירות היא חצי מהמהירות המקסימלית.

7. סיכום

קינטיקה אנזימטית מספקת כלים כמותיים להבנת פעילות אנזימים ולפיתוח תרופות. משוואת מיכאליס-מנטן ונגזרותיה מאפשרות:

  • אפיון כמותי של אנזימים ($K_{\text{m}}$, $V_{\text{max}}$, $K_{\text{cat}}$)
  • הבנת מנגנוני עיכוב
  • תכנון רציונלי של תרופות
  • הבנת המשמעות הפיזיולוגית של איזוזימים

העקרונות הללו הם הבסיס להבנת רגולציה מטבולית ולפיתוח טיפולים תרופתיים רבים.

דור פסקל