להלן סיכום של ההרצאה מיום 29 בינואר 2025.

מהי בדיקת סקר ולמה היא חשובה?

בדיקות סקר (Screening Tests) נועדו לזהות מחלות או גורמי סיכון אצל אנשים ללא תסמינים, עוד לפני שהמחלה מתפתחת או מחמירה. המטרה היא מניעת תחלואה ושיפור איכות החיים באמצעות גילוי מוקדם והתערבות רפואית מתאימה.

מה הופך בדיקת סקר ל”טובה”?

לא כל בדיקה מתאימה לכל מחלה, ולכן יש קריטריונים חשובים להערכת איכות בדיקות סקר:

  1. עלות מול תועלת (Cost‐Effectiveness) – הבדיקה צריכה להיות כלכלית ויעילה ביחס לעלות הטיפול המאוחר.
    • למשל, למה לא עושים CT או MRI לכל אחד? – בשל עלות גבוהה, זמינות מוגבלת וחשיפה לקרינה.

  2. זמינות ונוחות – הבדיקה צריכה להיות פשוטה לביצוע, זמינה ולא פולשנית ככל האפשר.

  3. דיוק: רגישות (Sensitivity) וספציפיות (Specificity) –
    • בדיקה טובה מאבחנת נכון חולים ולא מחמיצה אותם (רגישות גבוהה).
    • ממזערת אבחונים שגויים של אנשים בריאים כחולים (ספציפיות גבוהה).

  4. בטיחות – הבדיקה לא אמורה לגרום לנזק משמעותי או לסיכון מיותר (למשל, קרינה מיותרת).

  5. התאמה אישית – יש להתאים את הבדיקה לגיל, היסטוריה משפחתית ומצב המטופל.

רגישות (Sensitivity)וספציפיות (Specificity)

רגישות (Sensitivity) – מודדת עד כמה הבדיקה מזהה נכון אנשים חולים.

  • חישוב: $\frac{\text{True Positive (TP)}}{\text{TP} + \text{False Negative (FN)}}$
  • False Negative (FN) – חולים שהבדיקה החמיצה.
  • לדוגמה: בבדיקה על 100 חולים, אם 90 מהם מזוהים נכון, הרגישות היא 90%.

ספציפיות (Specificity) – מודדת עד כמה הבדיקה מזהה נכון אנשים בריאים.

  • חישוב: $\frac{\text{True Negative (TN)}}{\text{TN} + \text{False Positive (FP)}}$
  • False Positive (FP) – בריאים שהבדיקה טעתה וסימנה כחולים.
  • לדוגמה: אם מתוך 900 בריאים, 850 מזוהים נכון, הספציפיות היא 94.4%.

מה קורה לאחר בדיקת סקר חיובית?

  • בדיקת סקר חיובית אינה אבחנה, ולכן נדרש בירור נוסף:
    • ממוגרפיה חשודה ← בירור באולטרסאונד או MRI.
    • דם סמוי בצואה חיובי ← קולונוסקופיה לאיתור פוליפים.
    • בדיקת HPV חיובית ← בדיקה מעמיקה של צוואר הרחם.
  • חשוב להסביר למטופלים את הצורך בהמשך בדיקות כדי למנוע חרדה מיותרת.

2. דוגמאות לבדיקות סקר מחלות שכיחות

א. יתר לחץ דם (Hypertension)

למה חשוב לבדוק? יתר לחץ דם מכונה “הרוצח השקט” מכיוון שהוא לרוב ללא תסמינים אך עלול לגרום לסיבוכים חמורים באיברי מטרה כגון לב, מוח, כליות ועיניים. גילוי מוקדם מאפשר טיפול תרופתי או שינוי אורח חיים, מה שמפחית תחלואה ותמותה לבבית ומוחית.

הנחיות לסקר

  • מעל גיל 18: מומלץ לבצע מדידות שגרתיות של לחץ דם.
  • בארה”ב: האיגוד האמריקאי לרפואת ילדים ממליץ על בדיקת לחץ דם לילדים מעל גיל 3, לפחות אחת לשנה (בשל עלייה בהשמנה וסוכרת).
  • בקבוצות סיכון (סוכרת, השמנה, אורח חיים יושבני, היסטוריה משפחתית): יש לבצע מדידות בתדירות גבוהה יותר.

קריטריונים להגדרת יתר לחץ דם

הגדרות לחץ הדם עודכנו לאורך השנים, והן מחולקות לפי ערכים סיסטוליים ודיאסטוליים:

דיאסטולי (מ”מ כספית) סיסטולי (מ”מ כספית) סיווג
$\color{red}{\uparrow 100}$ $\color{red}{\uparrow 140}$ יתר לחץ דם דרגה 2
$\color{orange}{90–99}$ $\color{orange}{130–139}$ יתר לחץ דם דרגה 1
$\color{BurlyWood}{80–89}$ $\color{BurlyWood}{120–129}$ גבולי (מוגבר)
$\color{green}{\downarrow80}$ $\color{green}{\downarrow120}$ תקין

שיטות מדידה

  • מדידה במרפאה: באמצעות מנג’טה מותאמת לזרוע.
  • מדידה ביתית: מומלצת במקרים של חשד לתסמונת החלוק הלבן (מדידות גבוהות במרפאה אך תקינות בבית).
  • ניטור אמבולטורי (Holter 24 שעות): לזיהוי לחץ דם חבוי (מדידות תקינות במרפאה אך גבוהות בחיי היומיום).

ניהול ומעקב

  • במקרים גבוליים: יש לבצע מדידות נוספות לאורך מספר חודשים לפני קבלת אבחנה.
  • שינוי אורח חיים: הפחתת מלח, ירידה במשקל, פעילות גופנית.
  • טיפול תרופתי: ניתן בהתאם לחומרת המצב, עם דגש על שיתוף פעולה (קומפליינס) של המטופל.

ב. סוכרת סוג 2 (Diabetes Mellitus Type 2)

למה חשוב לבדוק? סוכרת סוג 2 היא מחלה שכיחה, המתפתחת בהדרגה וללא תסמינים ברורים בתחילתה. ללא טיפול, היא עלולה לגרום לסיבוכים בכלי דם, בכליות, בעיניים ובלב. גילוי מוקדם מאפשר שינוי אורח חיים, ירידה במשקל, ו/או טיפול תרופתי, מה שמפחית את הסיכון לסיבוכים בכ־58%.

הנחיות לסקר

  • מעל גיל 45: מומלץ לבצע בדיקת סוכר בדם אחת ל-3 שנים, גם ללא גורמי סיכון.
  • בעלי גורמי סיכון (עודף משקל, יתר לחץ דם, היסטוריה משפחתית של סוכרת, השמנה): יש להתחיל מעקב מוקדם יותר ובתדירות גבוהה יותר.
  • בארה”ב (USPSTF): חלק מההמלצות הן להתחיל סקר מגיל 35, בישראל נוהגים לעיתים לבדוק מוקדם יותר בשל זמינות גבוהה של בדיקות דם.

בדיקות מרכזיות וערכי מטרה

א. סוכר בצום (Fasting Glucose):

ערך סיווג
$\color{red}{\uparrow126}$ סוכרת (נדרש אישור בשתי בדיקות נפרדות)
$\color{orange}{100–125}$ טרום סוכרת
$\color{green}{\downarrow100}$ תקין

ב. HbA1C (המוגלובין מסוכרר) – משקף ממוצע סוכר בדם ב-3 החודשים האחרונים:

ערך סיווג
$\color{red}{\uparrow6.5}$ סוכרת (נדרש אישוש בבדיקה נוספת)
$\color{orange}{5.7–6.4}$ טרום סוכרת
$\color{green}{\downarrow5.7}$ תקין

ג. העמסת סוכר (Oral Glucose Tolerance Test - OGTT):

  • בדיקה הנעשית לאחר שתיית 75 גרם גלוקוז.
  • ≥200 מ”ג/ד”ל לאחר שעתיים – אבחנה של סוכרת.

סוכרת הריונית

  • מבוצעת בדיקת העמסת סוכר לנשים בהיריון בשבועות 24–28:
    • 50 גרם גלוקוז – בדיקת סקר ראשונית.
    • אם התוצאה גבוהה, מבוצעת בדיקה עם 100 גרם גלוקוז לאבחון.
  • נשים עם סוכרת הריונית נדרשות להמשך מעקב:
    • בדיקה חוזרת של 75 גרם גלוקוז שישה שבועות לאחר הלידה.
    • לאחר מכן, לפחות אחת לשלוש שנים לאורך החיים.

ג. רמת שומנים בדם (דיסליפידמיה)

למה חשוב לבדוק? רמות גבוהות של LDL (“הכולסטרול הרע”) וטריגליצרידים מגבירות את הסיכון לטרשת עורקים, מחלות לב ושבץ מוחי. אנשים רבים אינם חשים בכך עד לאירוע לבבי חריף.

הנחיות לסקר

  • מעל גיל 20: מומלץ לבצע לפחות בדיקה תקופתית אחת להערכת פרופיל השומנים.
  • מעל גיל 40: יש לבצע בדיקת פרופיל שומנים אחת ל-5 שנים, אם הערכים תקינים.
  • בקבוצות סיכון (סוכרת, השמנה, היסטוריה משפחתית של התקפי לב מוקדמים): בדיקות בתדירות גבוהה יותר.

בדיקות נפוצות וערכי מטרה

  • LDL (כולסטרול “רע”) – ערכי מטרה משתנים לפי רמת הסיכון (למשל, <100 או אף <70 / 55 במצבים של מחלות לב קיימות).
  • HDL (כולסטרול “טוב”) – ערכים גבוהים מגנים על הלב. נשים נוטות לערכים גבוהים יותר עד גיל המעבר בשל השפעת האסטרוגן.
  • טריגליצרידים (TG) – ערך רצוי <150.
  • בדיקות נוספות לפי צורך: אפוליפופרוטאין B ו־Lipoprotein(a) להערכת סיכון נוסף.

היפרכולסטרולמיה משפחתית (Familial Dyslipidemia)

במצבים תורשתיים קשים, רמות LDL עלולות להגיע לערכים של 1000+, עם סיכון מוגבר להתקפי לב מוקדמים (גיל 25–30). במקרים אלו נשלחים כל בני המשפחה לבדיקות גנטיות ולטיפול מותאם.

טיפול

  1. שינוי אורח חיים: תזונה מאוזנת, הפחתת משקל ופעילות גופנית.
  2. טיפול תרופתי: סטטינים, ולעיתים תרופות מתקדמות ויקרות יותר לאיזון שומנים במקרים חמורים.

3. בדיקות סקר לסרטנים נבחרים

א. ממוגרפיה לסרטן שד

סרטן השד הוא מהשכיחים בנשים – בעבר דובר על יחס של 1:9, וכיום ההערכה היא 1:7 או 1:8 במהלך החיים. גילוי מוקדם משפיע משמעותית על התמותה והצלחת הטיפול.

1. הנחיות בישראל

  • נשים בגיל 50–74: ממוגרפיה אחת לשנתיים במסגרת תוכנית סקר לאומית.
  • נשים בגיל 45–49: מאז 2022, יכולות לבקש בדיקה אחת לשנתיים.
  • בארה”ב: ההמלצה להתחיל לעיתים בגיל 40.
  • במקרה של סיכון מוגבר:
    • נשים עם מוטציות BRCA או סיפור משפחתי מדרגה ראשונה (אם/אחות) יתחילו מעקב בגיל מוקדם יותר, לעיתים כבר בגיל 30–35.
    • המעקב יתבצע פעמיים בשנה או בשילוב MRI.

2. בדיקות משלימות

  • אולטרסאונד שד: משמש כאשר הרקמה סמיכה או לבירור ממצאים חשודים שהתגלו בממוגרפיה.
  • MRI שד:
    • בעל רגישות גבוהה (מזהה נכונה חולים רבים יותר).
    • עם זאת, עלול להוביל ליותר תוצאות חיוביות שגויות (False Positive) בהשוואה לממוגרפיה.
    • משמש בעיקר בנשים בסיכון גבוה (כגון נשאיות BRCA או נשים במעקב הדוק).

ב. סרטן המעי הגס (Colorectal Cancer)

למה חשוב לבדוק? סרטן המעי הגס הוא אחד הסרטנים הניתנים למניעה באמצעות גילוי והסרת פוליפים טרום-סרטניים (Adenomas). בדיקות סקר מאפשרות גילוי מוקדם ומשפרות את סיכויי ההחלמה.

הנחיות לסקר בישראל

  • גיל 50–74:
    • בדיקת דם סמוי בצואה (Fecal Occult Blood Test) אחת לשנה או שנתיים (בהתאם להנחיות קופת החולים).
    • תוצאה חיובית ← הפניה לקולונוסקופיה להמשך בירור.
  • קולונוסקופיה:
    • לאוכלוסייה בסיכון ממוצע – מומלצת כל 10 שנים.
    • לאנשים בעלי סיכון מוגבר (מחלות מעי דלקתיות כמו קרוהן וקוליטיס, או תסמונות גנטיות כמו FAP ולינץ’) – המעקב מתחיל מוקדם יותר ולעיתים 8 שנים לאחר האבחנה.

תסמונות גנטיות וסיכון מוגבר

  • תסמונת לינץ’ (HNPCC) – מגבירה את הסיכון גם לסרטן הרחם וסרטנים נוספים.
  • FAP (Polyposis Familial Adenomatous) – עלולה לגרום להתפתחות פוליפים רבים מגיל צעיר.
  • מעקב משפחתי – באבחון של תסמונת גנטית במשפחה, מבצעים בדיקות גנטיות לבני המשפחה ומגדילים את תדירות הקולונוסקופיות בהתאם.

ג. סרטן צוואר הרחם (Cervical Cancer)

הקשר לווירוס הפפילומה (HPV) כ־99% ממקרי סרטן צוואר הרחם נגרמים כתוצאה מנגיף הפפילומה האנושי (HPV). קיימים מעל 200 זנים, אך זנים בסיכון גבוה (High Risk) עלולים לגרום להתפתחות שינויים טרום-סרטניים וסרטן צוואר הרחם.

בדיקות סקר בישראל

  • מגיל 25 עד 65: בדיקת HPV Typing אחת ל־5 שנים (לנשים ללא גורמי סיכון נוספים).
  • בעבר: היה נהוג לבצע Pap Smear אחת ל־3 שנים, אך ההמלצה השתנתה.
  • בארה”ב:
    • ניתן לבצע Pap Test כל 3 שנים.
    • אפשרות נוספת – שילוב HPV Typing + Pap Test (co-testing) כל 5 שנים.

מה קורה אם תוצאת HPV חיובית?

  • במקרה של HPV בסיכון גבוה, מבוצעת בדיקת ציטולוגיה (Pap Test) לבדיקת מצב התאים.
  • בהתאם לתוצאה, ניתן להפנות לקולפוסקופיה (Colposcopy) – בדיקה ויזואלית של צוואר הרחם בהגדלה עם חומצה אצטית, ולעיתים ביופסיה.

חיסון נגד HPV

  • בישראל, מחסנים בנים ובנות בבתי הספר נגד 9 זנים עיקריים (Gardasil 9).
  • מסובסד עד גיל 45, אך ניתן להתחסן בכל גיל בהשתתפות עצמית.
  • חשיבות החיסון: המרצה מדגישה כי “נחשב רשלנות לא ליידע אישה על החיסון ולא להמליץ לה עליו”.

ד. סרטן ריאות

  1. אין המלצה גורפת לסריקה באוכלוסייה הכללית.
  2. בארה”ב (USPSTF) יש המלצות ל־LDCT (Low-Dose CT) למעשנים כבדים בין גיל 50–80 (≥20 חפיסות בשנה) שעדיין מעשנים או הפסיקו בעשור–15 שנים האחרונות.
  3. בישראל – כרגע אין תוכנית סקר רשמית בסל הבריאות.

4. נקודות כלליות וניהול המשך מעקב

  1. מעקב לאור תוצאה חיובית
    • בדיקת סקר חיובית אינה אבחנה סופית. יש צורך בבירור נוסף (ביופסיות, הדמיה משלימה וכו’).
    • False Positive עלול להוביל לחרדה ולבדיקות פולשניות מיותרות.
  2. מעקב לאור תוצאה שלילית
    • יש מצבים של False Negative (למשל בממוגרפיה או בבדיקה לצוואר הרחם). לכן, אין להסתמך רק על בדיקת סקר אחת, אלא על חזרתיות לפי ההמלצות.
  3. היבט כלכלי ואורח חיים
    • לצד בדיקות סקר, יש חשיבות לאורח חיים בריא (פעילות גופנית, הימנעות מעישון, תזונה מאוזנת).
    • בדיקת סקר נועדה לגלות מוקדם, אך ישנם פרמטרים רבים (כמו סיכון תורשתי) המכתיבים תדירות ומהלך.
  4. שינוי בהמלצות לאורך זמן
    • ההמלצות עשויות להשתנות עקב מחקרים עדכניים (לדוגמה, ערכי לחץ דם תקינים “נמוכים” יותר, גיל התחלת ממוגרפיה, חיסון HPV בכל גיל וכו’).

5. מושגים עיקריים (לרענון לקראת מבחן)

  • Sensitivitiy (רגישות): אחוז החולים שמזוהים כחיוביים (True Positive) מתוך כלל החולים.
  • Specificity (ספציפיות): אחוז הבריאים המזוהים כשליליים (True Negative) מתוך כלל הבריאים.
  • False Positive/Negative: תוצאות שגויות – עלולות לגרום לפספוס חולים (False Negative) או לבדיקות מיותרות (False Positive).
  • Cost-Effectiveness: עד כמה הבדיקה מועילה (מניעת תמותה/תחלואה) ביחס לעלותה ולנזק פוטנציאלי.
  • מחלות כרוניות נפוצות: יתר לחץ דם, סוכרת, דיסליפידמיה – ההמלצות לביצוע בדיקות באופן תקופתי לאיתור מוקדם.
  • בדיקות סקר לסרטן: ממוגרפיה (שד), צואה לדם סמוי/קולונוסקופיה (מעי גס), HPV לצוואר הרחם, LDCT למעשנים כבדים (ריאות).

סיכום הסיכום

בדיקות סקר הן כלי משמעותי בבריאות הציבור, המיועד לגילוי מוקדם של מצבים א־סימפטומטיים והפחתת תחלואה ותמותה. בהרצאה הודגשו:

  1. עקרונות השימוש בבדיקות סקר (רגישות, ספציפיות, עלות־תועלת, בטיחות).
  2. דוגמאות מרכזיות:
    • יתר לחץ דם (מדידת לחץ דם מגיל 18, לעתים כבר מגיל 3 בילדים).
    • סוכרת (סוכר בצום, HbA1c, העמסת סוכר) וטרום סוכרת.
    • דיסליפידמיה (פרופיל שומנים, LDL, HDL, טריגליצרידים).
    • סרטני שד, מעי גס, צוואר הרחם וריאות – ההמלצות הקיימות לסקירה.
  3. יישום ואפשרויות המשך: בדיקות חיוביות יובילו לבירור נוסף, בדיקות שליליות עדיין מחייבות חזרה מחזורית (עקב הסיכון לפולס נגטיב).

הדגש הוא על מניעת מחלות או איתורן בשלב מוקדם כדי לשפר פרוגנוזה ולצמצם נזקים בריאותיים וכלכליים.