כרומוזום Y ותורשה Y-linked

מאפייני כרומוזום Y

  • גודל: קטן בהרבה מכרומוזום X
  • תוכן גנטי מועט: רוב הכרומוזום לא מכיל גנים משמעותיים
  • אזורים עיקריים:
    • Pseudoautosomal region (PAR): אזור קטן המשותף עם כרומוזום X
    • SRY gene: הגן הקריטי לקביעת המין הזכרי
    • AZF regions (A,B,C): גנים ליצירת זרע (spermatogenesis)

גן SRY

  • ממוקם קרוב לאזור הפסאודו-אוטוזומלי
  • קובע התפתחות זכרית בעובר (אשכים וגניטליה זכרית)
  • יוצר קסקדה של התפתחות זכרית
  • חסר של SRY: גורם ל-XY עם פנוטיפ נקבי
  • SRY על כרומוזום X (עקב crossing over): גורם ל-XX עם פנוטיפ זכרי

תורשה Y-linked

המרצה הדגישה: “אין באמת מחלות Y-linked חשובות”

  • העברה: רק מאב לבן
  • המחלה היחידה המשמעותית: ליקויי פריון/אזוספרמיה
    • חסרים ב-AZF regions
    • בעיה: איך עובר לדור הבא אם יש בעיה בפריון?
    • תשובה: טיפולי פוריות (ביופסיה מהאשך, הזרקת זרע)

הערה של המרצה על כהנים: “יש מחקרים שבדקו כהנים ברחבי העולם ומצאו מרקרים של אותו אב קדמון בכרומוזום Y”

כרומוזום X ו-X inactivation

X Inactivation (Lyonization)

המרצה: “Mary Lyon תיארה את זה לראשונה, לכן קוראים לזה גם Lyonization”

המנגנון

  • X inactivation center (XIC): מייצר long non-coding RNA בשם XIST
  • XIST RNA: עוטף את הכרומוזום X שעתיד להיות מושתק
  • התוצאה: Barr body - כרומוזום X דחוס וקומפקטי
  • הזמן: קורה בשלב מוקדם של העובר (10-20 תאים)

עקרונות חשובים

  1. רנדומליות: בדרך כלל אקראי איזה X מושתק
  2. Non-random (skewed) X inactivation:
    • כאשר יש מוטציה ב-X אחד
    • התאים עם ה-X הפגום מסתדרים פחות טוב
    • לחץ אבולוציוני על התאים (לא על האדם!)

דוגמת החתולות: “חתול עם 3 צבעים = נקבה, בגלל המוזאיקה מ-X inactivation”

מספר לא תקין של כרומוזומי X

  • Turner (45,X0): לא בר-חיים ברוב המקרים
  • Klinefelter (47,XXY): משתיק X אחד
  • הכלל: תמיד נשאר רק X אחד פעיל

מחלות X-linked Recessive

Duchenne Muscular Dystrophy (דוּשֶן)

הגן והחלבון

  • גן DMD: מקודד לדיסטרופין
  • דיסטרופין: מחבר בין היחידה המתכווצת לממברנת התא
  • בלי דיסטרופין: התא לא יציב ומתפרק = דיסטרופיה

קליניקה (המרצה הראתה תמונות)

  • גיל 18 חודשים: איחור בהליכה
  • Gower sign: “הילד מטפס על עצמו כדי לקום” - סימן לחולשת שרירי הירכיים
  • Pseudohypertrophy: “נראה כאילו יש שרירים גדולים אבל זה החלפה לשומן”
  • גיל 12: בכיסא גלגלים
  • קרדיומיופתיה ובעיות נשימה
  • CPK גבוה מאוד: “עשרות אלפים, לא כמו מישהו שהלך לחדר כושר”

Duchenne vs Becker

  • Duchenne: אין חלבון בכלל (deletion/frameshift)
  • Becker: יש חלבון אבל קצר/לא תקין
  • המרצה: “בדושן - כיסא גלגלים בגיל 12, בבקר - עדיין הולכים בגיל 20”

נשאיות

  • יכולות להיות סימפטומטיות (בגלל X inactivation)
  • CPK מעט גבוה
  • סיכון לקרדיומיופתיה (בעיקר בדושן)

עיוורון צבעים

המרצה הדגישה: “תכונה שכיחה שלא מקצרת חיים”

  • יותר שכיח בזכרים
  • אם שכיח מאוד - יכול להיראות כמו אוטוזומלי רצסיבי
  • דוגמה: אישה עם עיוורון צבעים = שני X פגומים
    • כל הבנים שלה יהיו עיוורי צבעים
    • הבנות - תלוי באבא

Fragile X Syndrome

המנגנון המיוחד

המרצה: “אחת מצורות התורשה הכי מעצבנות ומסובכות - גם X-linked, גם recessive, וגם repeats!”

  • גן FMR1: מכיל חזרות CGG
  • תקין: עד 55 חזרות
  • Premutation: 55-200 חזרות
  • Full mutation: מעל 200 חזרות

Anticipation

  • ככל שיש יותר חזרות, גדל הסיכוי להרחבה
  • 100 חזרות: 100% סיכוי להרחבה מעל 200 בדור הבא
  • הרחבה קורה בעיקר במעבר מאם לילד

קליניקה

  • פיגור שכלי (הסיבה השכיחה ביותר באוכלוסייה)
  • אוטיזם, ADHD
  • ראש גדול (macrocephaly)
  • אורכידיזם (אשכים גדולים)
  • פנים אופייניות: “אוזניים גדולות, מצח גבוה, פנים משולשות”

מחלות X-linked Dominant

X-linked Hypophosphatemia

המרצה הביאה מקרה מהקליניקה שלה:

  • ילדה עם רגליים לא סימטריות
  • רככת (rickets) - עצמות רכות ומתעקמות
  • “בורינג של הרגליים” - קשתות ברגליים
  • פנים א-סימטריות
  • טיפול: תוספת פוספט - “הרגליים מסתדרות עם הזמן”

Rett Syndrome

המרצה: “רואים רק בנות - Male lethal”

מאפיינים קליניים

  • התפתחות תקינה עד גיל שנה-שנה וחצי
  • רגרסיה: “מה שהילדה ידעה - דיבור, הליכה - מאבדת”
  • Hand-washing movements: תנועות ידיים אופייניות
  • “לא purposeful use של הידיים”
  • פיגור עמוק, אפילפסיה

המרצה: “למה אני מביאה את זה? כי זה במבחן סקר גנטי לעוברים”

Incontinentia Pigmenti

סיפור מהקליניקה: “תינוקת עם פריחה נוראית - חושבים הרפס, עושים workup מלא, אנטיביוטיקה, כלום לא עוזר”

שלבי המחלה

  1. שלב ראשון: פריחה שלפוחיתית (נראה כמו הרפס)
  2. שלב שני: היפרקרטוזיס
  3. שלב שלישי: היפרפיגמנטציה בדרמטומים

המרצה: “זה מוזאיקה בגלל X inactivation - לכן רואים את הפסים”

X-linked Dominant Male-sparing

המרצה הסבירה את המנגנון המיוחד:

  • פוגע רק בנקבות
  • זכרים עם המוטציה - בריאים
  • “צריך את המוזאיקה כדי ליצור בעיה בחשמל במוח”
  • בזכר - כל התאים אותו דבר = אין אפילפסיה
  • בנקבה - מוזאיקה = בעיה בחיבורים = אפילפסיה

Pseudoautosomal Region

SHOX Deficiency

  • גן הנמצא גם ב-X וגם ב-Y
  • מתנהג כמו אוטוזומלי דומיננטי
  • גורם לקומה נמוכה עם קיצור גפיים
  • המרצה: “מגיב טוב להורמון גדילה - מוסיף 8-9 ס”מ”
  • חסר SHOX גורם גם לקומה הנמוכה בטרנר

טיפים לזיהוי דפוסי תורשה

המרצה סיכמה:

  • X-linked recessive:
    • רק זכרים חולים
    • עובר דרך נשאיות
    • לא עובר מאב לבן
  • X-linked dominant:
    • גבר חולה = כל הבנות חולות
    • אף בן לא חולה
  • איך לשלול X-linked:
    • אם יש מעבר מאב לבן = לא X-linked
    • “אם רואים אבא מעביר לבן - 100% לא X-linked!”

הערות חשובות של המרצה

  1. על סקר גנטי: “דושן נמצא בבדיקות סקר לכל הזוגות בהריון”

  2. על X inactivation: “זה לחץ אבולוציוני על התאים, לא על האדם!”

  3. על מחלות נדירות: “Anything that can happen will happen”

  4. על בדיקות: “לפעמים משפחות זורקות 20,000 שקל על בדיקות - זה לא תמיד פותר”

  5. על קליניקה: “אתם תראו את הדברים האלה שוב ושוב - בנוירולוגיה, באנטומיה, בהיסטולוגיה”

חישובי בייס (Bayesian Analysis)

עקרונות בסיסיים

  • מטרה: לדייק את חישובי הסיכון השנות בגנטיקה באמצעות מידע נוסף
  • שימוש: כאשר יש לנו מידע נוסף על הפרובנד שיכול לדייק סטטיסטית את הסיכון

מרכיבי החישוב הבייזיאני

1. Prior Probability (הסתברות מוקדמת)

  • הסיכוי הבסיסי על סמך המידע הגנטי בלבד
  • לדוגמה: אישה שאביה חולה במחלה X-linked רצסיבית - סיכוי של 50% להיות נשאית

2. Conditional Probability (הסתברות מותנית)

  • מידע נוסף שמשפיע על ההסתברות
  • לדוגמה: אם לאישה יש 4 בנים בריאים

3. Joint Probability (הסתברות משותפת)

  • מכפלת ההסתברות המוקדמת בהסתברות המותנית
  • $P(\text{joint}) = P(\text{prior}) \times P(\text{conditional})$

4. Posterior Probability (הסתברות סופית)

  • ההסתברות המחושבת לאחר שקלול כל המידע

דוגמה מפורטת - מחלה X-linked רצסיבית

נתונים:

  • אישה שאביה חולה (בהכרח נשאית)
  • יש לה 4 בנים בריאים

חישוב:

סיטואציה Prior Conditional Joint
האישה נשאית + הבת נשאית 1/2 $(1/2)^4 \times 1/2$ 1/64
האישה נשאית + הבת לא נשאית 1/2 $(1/2)^4 \times 1/2$ 1/64
האישה לא נשאית 1/2 1 1/2

תוצאה:

  • סיכוי שהבת נשאית: $\frac{1/64}{1/64 + 1/64 + 1/2} = \frac{1}{33}$
  • סיכוי שהבת לא נשאית: $\frac{33}{34}$

דוגמה נוספת - מחלה דומיננטית עם חדירות חלקית

מחלת Cleft-hand/foot:

  • מחלה דומיננטית
  • חדירות (penetrance) של 70%
  • 30% מהנשאים לא מפתחים קליניקה

חישוב לאדם ללא סימנים קליניים:

  • סיכוי להיות נשא: $\frac{0.5 \times 0.3}{(0.5 \times 0.3) + (0.5 \times 1)} = \frac{3}{13}$

מיטוכונדריה ומחלות מיטוכונדריאליות

תפקוד המיטוכונדריה

  • ייצור אנרגיה: מגלוקוז דרך גליקוליזיס → פירובט → מעגל קרבס → שרשרת הובלת אלקטרונים
  • Oxidative Phosphorylation: התהליך המרכזי לייצור ATP
  • β-Oxidation: ייצור אנרגיה משומנים

DNA מיטוכונדריאלי - מאפיינים

מבנה ותכונות

  • צורה: מעגלית
  • גודל: קטן יחסית ל-DNA גרעיני
  • מספר גנים: 37 גנים:
    • 13 גנים מקודדים לחלבוני Oxidative Phosphorylation
    • 22 גנים ל-Transfer RNA
    • 2 גנים ל-Ribosomal RNA
  • עותקים מרובים: הרבה עותקים בכל מיטוכונדריון

תורשה מיטוכונדריאלית

  • Maternal Inheritance: תורשה אימהית בלבד
  • האם מעבירה לכל ילדיה (בנים ובנות)
  • גברים חולים לא מעבירים לילדיהם
  • הזרע לא תורם DNA מיטוכונדריאלי (או תרומה זניחה)

מושגים חשובים

Replicative Segregation

  • המיטוכונדריות מתחלקות באופן עצמאי מהתא
  • חלוקה רנדומלית בין תאי הבת

Homoplasmy vs Heteroplasmy

  • Homoplasmy: כל ה-DNA המיטוכונדריאלי בתא זהה
  • Heteroplasmy: תערובת של DNA מיטוכונדריאלי תקין ומוטנטי
  • אחוז ההטרופלזמיה משפיע על חומרת המחלה

Threshold Effect

  • נדרש אחוז מינימלי של מיטוכונדריות פגועות לביטוי קליני
  • הסף משתנה בין רקמות שונות

סוגי מוטציות מיטוכונדריאליות

1. Deletions

  • Kearns-Sayre Syndrome:
    • בדרך כלל de novo בביצית
    • שיתוק שרירי עיניים
    • הפרעות קצב לב
    • בעיות ראייה

2. מוטציות ב-Transfer RNA או Ribosomal RNA

  • פגיעה רחבה בתפקוד המיטוכונדריה
  • ביטוי קליני חמור יותר
  • MELAS: מחלה קשה עם אירועים מוחיים, אפילפסיה, לקטת גבוה

3. מוטציות בגנים המקודדים לחלבוני Electron Transport Chain

  • 13 גנים מיטוכונדריאליים
  • מאות גנים גרעיניים נוספים

ביטוי קליני של מחלות מיטוכונדריאליות

רקמות מועדות לפגיעה (צורכות הרבה ATP)

  • מוח: אפילפסיה, אירועים דמויי stroke, פיגור
  • שריר: חולשה, Ragged Red Fibers בביופסיה
  • לב: קרדיומיופתיה, הפרעות הולכה
  • עיניים: לקות ראייה, שיתוק שרירי עיניים
  • אוזניים: לקות שמיעה
  • כליות: פגיעה כלייתית
  • כבד: פגיעה בתפקודי כבד

מאפיינים קליניים

  • וריאביליות רבה: אפילו באותה משפחה
  • גיל הופעה משתנה: מלידה ועד גיל מבוגר
  • לקטת גבוה בדם: סימן אופייני למחלות מיטוכונדריאליות
  • החמרה במצבי stress: מחלות חום, זיהומים

אתגרים באבחון

קשיים באיתור המוטציה

  • הטרופלזמיה משתנה בין רקמות
  • צורך בביופסיה מהרקמה הפגועה
  • ריצוף גנומי רגיל לא תמיד מכסה DNA מיטוכונדריאלי

בעיות בייעוץ גנטי

  • קושי לחזות חומרת המחלה בעובר
  • הטרופלזמיה משתנה בין אחים
  • סיכון שנות: 0-100%

טיפול במחלות מיטוכונדריאליות

  • אין טיפול מרפא
  • טיפול תומך בלבד
  • ניסיונות להחדרת מיטוכונדריות בריאות - עדיין בשלבי מחקר

Three-Parent Baby

  • טכניקה ניסיונית למניעת העברת מחלות מיטוכונדריאליות
  • שילוב של:
    • DNA גרעיני מהאם הביולוגית
    • DNA גרעיני מהאב
    • DNA מיטוכונדריאלי מתורמת ביצית

חשיבות קלינית

  • מחלות מיטוכונדריאליות יכולות להסביר:
    • תינוקות שמתמוטטים במחלת חום ראשונה
    • מחלות רב-מערכתיות עם תמונה לא ברורה
    • הזדקנות של רקמות (צבירת מוטציות עם הזמן)
דור פסקל