השיעור עוסק בתהליך שעובר מאמר עד לפרסומו, במבנה המבוא ובאופן שבו כתיבה מדעית טובה מסייעת לקורא להבין את הרקע, לזהות את שאלת המחקר, ולהעריך את הטענות באופן ביקורתי.
תהליך פרסום מאמר מדעי
לאחר הגשת המאמר, העורך יכול להחליט שלא להמשיך בתהליך. במקרה כזה החוקרים יכולים לערוך את המאמר או לשלוח אותו לכתב עת אחר.
כאשר העורך מעביר את המאמר להמשך בדיקה, הוא נשלח לסוקרים שהם מומחים בתחום.
הגשת המאמר לעורך
העורך בוחן אם המאמר מתאים לכתב העת ואם יש מקום לשלוח אותו לסקירה.
סקירת עמיתים
הסוקרים קוראים את המאמר ושולחים הערות ושאלות.
תיקונים ומענה לסוקרים
המחברים מתקנים את המאמר, מסבירים את השינויים ומשיבים להערות.
החלטה ועריכה טכנית
לאחר אישור התוכן נבדקים גם ניסוח, עיצוב, תמונות ורזולוציה.
פרסום
המאמר מתקבל ומפורסם בכתב העת.
פרסום מאמר אינו מעניק תשלום למחברים. בחלק מכתבי העת החוקרים נדרשים לשלם עבור הפרסום; יש כתבי עת שגובים מאות או אלפי דולרים למאמר, ובכלל זה סכום של כ־4,000 דולר בחלק מהמקרים.
הלחץ לפרסם תואר באמצעות הביטוי: “Publish or perish”; הפרסום הוא חלק מרכזי מן הפעילות ומההתקדמות בעולם האקדמי.
תפקיד המבוא וקהל היעד
המבוא מספק את הרקע הדרוש להבנת שאלת המחקר; הוא יכול לתפוס עד כשליש ממספר המילים במאמר, ולכן הוא חלק משמעותי שאי אפשר לדלג עליו בקלות.
המבוא יכול להציג:
- את תחום המחקר
- מערכות ותהליכים רלוונטיים
- נתונים שכבר ידועים
- טכנולוגיות שנדרשות להבנת המחקר
- את הבעיה שנותרה פתוחה
- את שאלת המחקר או ההיפותזה
התאמה לקורא
המבוא מיועד למדען שנמצא באזור המחקרי הרלוונטי, גם כאשר הוא אינו מומחה במעבדה או בשיטה הספציפית.
אין צורך להסביר מושגים בסיסיים שכל קורא בתחום צפוי להכיר. מושג, שיטה או קיצור שאינם מובנים מאליהם, צריכים לקבל הסבר מתאים.
לדוגמה, כאשר קיצור כמו “MRI” מופיע בפעם הראשונה, אפשר לכתוב:
Magnetic Resonance Imaging (MRI)
לאחר ההגדרה אפשר להשתמש בקיצור לאורך המאמר.
רמת ההסבר תלויה בקהל היעד ובכתב העת שבו המאמר מתפרסם.
רקע מדעי מבוסס
הטענות במבוא נשענות על הספרות הקיימת. יש לצטט את המקורות הרלוונטיים לתחום ולהראות כיצד המחקר הנוכחי מתקדם מן הידע שכבר פורסם.
שתי סיבות עיקריות להקפיד על המקורות:
- הקורא צריך לדעת מה כבר ידוע ועל אילו עבודות המחקר נשען.
- השמטת חוקרים מרכזיים ורלוונטיים עלולה להיראות כחוסר היכרות עם התחום.
מקור נכלל כאשר הוא רלוונטי לטיעון ולרקע, ולא רק כדי להוסיף ציטוטים.
מבנה המבוא
המבוא נע מהכללי לפרטי:
התחום הרחב
↓
הידע הרלוונטי לשאלה
↓
הבעיה או הפער הקיים
↓
שאלת המחקר או ההיפותזה
לדוגמה, מאמר על פיתוח שיטת MRI חדשה לזיהוי גידולים, יכול להתחיל בהסבר על תחום ה־MRI, לעבור לשימוש בו בגידולים סרטניים, להציג מגבלה של המערכות הקיימות ולסיים במחקר שמציע שיטה חדשה.
הפסקה האחרונה: מה המחקר בודק
הפסקה האחרונה של המבוא מציגה באופן ברור את הבעיה; את שאלת המחקר או ההיפותזה; ואת הדרך הכללית שבה המחקר מתכוון להתמודד עם השאלה.
כאשר רוצים לזהות במהירות מה המחקר ביקש לבדוק, המקום המרכזי לחפש בו הוא סוף המבוא.
רמת הפירוט של השיטות
המבוא יכול להזכיר את סוג השיטה או הטכנולוגיה ששימשו במחקר, אך פרטים ניסויים מדויקים שייכים לפרק השיטות.
לדוגמה, אפשר להסביר את הרקע לשימוש ב־MRI ואת ההתפתחות הטכנולוגית בתחום. תיאור של עוצמת המכשיר, או התנאים המדויקים שבהם בוצע הניסוי, יופיע דווקא בפרק השיטות.
ארגון הפסקאות
בדרך כלל, המבוא נכתב כרצף פסקאות, בלי מספור ובלי תתי-כותרות. המעבר בין הפסקאות צריך להוביל את הקורא בהדרגה, מהרקע הרחב לשאלת המחקר.
שמות אפשריים לחלק זה בכתבי עת שונים כוללים:
- Introduction
- רקע
- הקדמה
- Context
- סקירת ספרות
- יסודות תיאורטיים
- רציונל מדעי
יש לשמור על זמן דקדוקי עקבי, ולהימנע ממעבר לא מוסבר בין עבר, הווה ועתיד.
היפותזה, תיאוריה וביקורתיות מדעית
במדע, היפותזה ותיאוריה הן מושגים שונים.
בסוף המבוא מופיעה בדרך כלל היפותזה שהמחקר מתכוון לבדוק. תיאוריה מדעית רחבה יותר צריכה להיות מעוגנת בנתונים. גם תיאוריה יכולה לעבור בחינה והפרכה כאשר נתונים חדשים אינם מתאימים לה.
הדגש בשיעור היה על הקשר בין רעיונות מדעיים, לבין בדיקה אמפירית: לפני הבדיקה אין אפשרות לדעת מה תהיה התוצאה.
ביקורת עמיתים אינה ״חותמת אמת״
מאמר שעבר סקירת עמיתים עדיין דורש קריאה ביקורתית. מספר קטן של סוקרים אינו יכול להבטיח שכל נתון, ניתוח ומסקנה נכונים.
לדגומה, המאמר של אנדרו וייקפילד, שקשר בין חיסונים לאוטיזם, היה מאמר שפורסם, השפיע על הציבור ובהמשך נמשך. המקרה ממחיש כיצד מאמר יחיד יכול להשאיר השפעה ממושכת גם מול גוף גדול של מחקרים שמראה תמונה אחרת.
לכן יש להעריך מאמר באמצעות: הנתונים שהוצגו; השיטות שבהן נאספו ונותחו; מחקרים נוספים בתחום; האפשרות לשחזר את הממצא; ומידת ההתאמה בין הנתונים למסקנות.
עקרונות לכתיבה מדעית ברורה
כתיבה מדעית מתחילה בחשיבה על המסר. לאחר כתיבת משפט או פסקה, צריך לקרוא אותם מחדש ולבדוק אם הם אומרים בדיוק את מה שהתכוונו לומר.
מחיקה ושכתוב הם חלק מתהליך הכתיבה. כאשר משפט אינו תורם למסלול הטיעון, הזמן שהושקע בניסוחו הוא לא סיבה להשאיר אותו.
מילים פשוטות ומשפטים קצרים
מילים ארוכות ומסובכות אינן מעידות על השכלה. כאשר מילה קצרה ומוכרת מעבירה את אותה משמעות, היא מקלה על הקריאה.
גם משפט קצר בדרך כלל ברור יותר ממשפט עמוס בכמה רעיונות.
| ניסוח רצוי | עיקרון |
|---|---|
| מילה מוכרת ומדויקת | העדפת פשטות |
| רעיון מרכזי אחד במשפט | קיצור ובהירות |
| הסבר של מונח מקצועי לקהל שאינו מכיר אותו | התאמה לקורא |
| מחיקת כפילויות | תמציתיות |
לדוגמה:
3 a.m.
המילה morning מיותרת, משום שהמשמעות כבר כלולה ב־a.m..
גם צירופים כמו absolutely spectacular יכולים לעיתים להסתפק במילה המרכזית בלבד.
דיוק
משפט צריך לומר מה בדיוק קרה.
הניסוח:
Upon stress, blood pressure changes.
משאיר כשאלה פתוחה אם לחץ הדם עלה או ירד.
ניסוח מדויק יותר הוא:
Upon stress, blood pressure increases.
דוגמה קונקרטית מאפשרת לקורא להבין את הטענה טוב יותר מניסוח כללי ועמום.
מבנה המשפט והפסקה
מומלץ לחשוב על מבנה בסיסי של:
Subject → Verb → Object
כמו כן, בפסקה כדאי לשמור על אותו נושא מרכזי. הנושא הוא ה״גיבור״ שהקורא עוקב אחריו. מעבר תכוף בין נושאים מקשה להבין מי מבצע כל פעולה, ומהו רצף הטיעון.
כאשר הפסקה עוסקת בחלבון מסוים, אפשר להמשיך להציב אותו כנושא המשפטים העוקבים, במקום להעביר את מרכז המשפט שוב ושוב לרכיבים אחרים.
לשון פעילה ולשון סבילה
הבחירה בין לשון פעילה לסבילה תלויה במה שרוצים להדגיש.
- לשון פעילה - מתאימה כאשר חשוב לציין מי ביצע את הפעולה.
- לשון סבילה - מתאימה כאשר הפעולה עצמה חשובה יותר מן המבצע.
לפי השיעור, במבוא נפוצה לשון סבילה, ובשיטות ובתוצאות אפשר למצוא יותר ניסוחים פעילים שמתארים מה החוקרים ביצעו או קבעו.
פעלים חזקים
ניסוח ישיר משתמש בפועל במקום בצירוף ארוך המבוסס על שם עצם.
לדוגמה:
has expanded
ברור ותמציתי יותר מצירוף כמו:
has seen an expansion in
באופן דומה, אפשר להשתמש ב־estimate כפועל במקום בצירוף obtain estimates.
ניסוח חיובי וישיר
משפט חיובי וברור קל יותר לעיבוד ממשפט שמכיל שלילות מיותרות.
לדוגמה:
She thought studying writing was a waste of time.
מעביר את המסר ישירות, במקום לנסח אותו דרך מה שהיא לא חשבה.
מגבלת מילים והנחיות הגשה
תקצירים, הצעות מחקר והגשות לכנסים, כוללים לעיתים מגבלת מילים קשיחה. חריגה מהמגבלה יכולה לגרום לקיצור אוטומטי או לפסילת ההגשה.
הכתיבה צריכה להיבנות מראש בתוך המגבלה, תוך שמירה על המסר המרכזי.
בדיקות אוטומטיות
בדיקת איות יכולה לאשר שכל המילים קיימות במילון ועדיין לפספס מילה שאינה מתאימה להקשר. לכן צריך לקרוא את המשפט כולו ולבדוק את המשמעות.
קיים גם שימוש של כתבי עת בתוכנות שבודקות דמיון בין טקסטים. מאמר שמבוסס על עבודת תזה של אותו מחבר, יכול להציג דמיון גבוה, ולכן במקרה כזה נדרש לעיתים להסביר לעורך את מקור החפיפה.
כלים אוטומטיים מסייעים בתהליך, והבדיקה האנושית נשארת חשובה.
דוגמה למבוא: הטיה מגדרית ברפואה
בסוף השיעור נותח מבוא של מאמר שעסק בהטיה מגדרית מודעת ולא מודעת בקרב אנשי מקצוע בתחום הבריאות.
החידה שהציגה את הנושא
A father and his son are in a car accident.
The father dies.
The son is rushed to the ER.
The surgeon looks at the boy and says, “I can’t operate on this boy. He’s my son!”
How can this be?
הוצגה חידה שבה אב ובנו נפגעים בתאונת דרכים. האב מת, וכאשר הבן מגיע לחדר הניתוח, המנתחת אומרת שאינה יכולה לנתח אותו משום שהוא בנה.
הפתרון הוא שהמנתחת היא אמו של הילד.
החידה ממחישה הטיה לא מודעת: חלק מהקוראים לא יחשבו מיד על האפשרות שאישה היא המנתחת.
הדרך שבה המבוא נבנה
המבוא במאמר התקדם בשלבים:
- תיאור מצבם של נשים וגברים במקצועות הרפואה.
- הצגת פערים שנותרו בתפקידים ובדרגות מתקדמות.
- הגדרת
implicit bias. - סקירת מחקרים קודמים על הקשר בין הטיות להתנהגות ולהחלטות חברתיות.
- צמצום הדיון לתחום הרפואה ולרפואת המשפחה.
- הצגת ההיפותזה בסוף המבוא.
במאמר, הטיה לא מודעת הוגדרה כ־mental association outside of conscious awareness. המחברים הציגו אותה כתופעה שמעוצבת על ידי הסביבה, ויכולה להשפיע על התנהגות גם כאשר העמדות המוצהרות של האדם שונות ממנה.
המחקר התמקד באסוציאציות מגדריות בקרב אנשי רפואה, ובחן קשרים סטריאוטיפיים בין נשים לרפואת משפחה ובין גברים לכירורגיה.
הדוגמה המחישה את מבנה המשפך של המבוא:
מצב רחב במקצוע הרפואה
↓
הפער והמושג של הטיה לא מודעת
↓
הידע ממחקרים קודמים
↓
האוכלוסייה והתחום הספציפיים
↓
היפותזת המחקר