רקע היסטורי

עד אמצע המאה ה-19, כל מי שהיה “משוגע” טופל על ידי הכנסייה הקתולית. הטיפולים כללו:

  • Exorcism (גירוש שדים) – כמו “mindfulness” של אז
  • הידרותרפיה – חדבה אלקטיבית
  • קשירה לעץ

זיגמונד פרויד הניח את היסודות לפסיכיאטריה המודרנית בסוף המאה ה-19.

הייחוד של פסיכיאטריית ילדים: צריך לדעת מהי התפתחות תקינה כדי לזהות מה לא תקין.

הפרעות דיכאון

סוגי דיכאון:

  1. MDD – Major Depressive Disorder (דיכאון מז’ורי)
    • מלנכוליה – דיכאון קשה וכבד
    • קושי לקום מהמיטה
    • קושי להתקלח, להתחדש, לשמוח
    • הפרעות שינה
    • מחשבות על מוות
  2. Dysthymia (דיסתימיה)
    • דיכאון מתמשך אך פחות חמור
    • נמשך לפחות שנה (בילדים)
  3. DMDD – Disruptive Mood Dysregulation Disorder
    • הפרעה התפרצותית של ויסות מצב רוח
    • התפרצויות אלימות קשות יותר מפעמיים בשבוע
    • יושבת על בסיס של דיכאון

שכיחות: כ-14-15% מהאוכלוסייה הכללית

ביטויי דיכאון לפי גיל

גיל ינקות (3-0):

  • חוסר שגשוג, ירידה במשקל
  • בכי מתמשך
  • חוסר קשר עין, חוסר חיוך
  • ניתן לראות דרך התנהגות לא תקינה

גיל גן (6-3):

  • לא יושב בחוג, לא שקט
  • מרביץ, בוכה
  • לא תמיד קל לזהות דיכאון – נראה כמו “ילד קשה”

גיל בית ספר:

  • פחות מספר חברים
  • מסתגר
  • ירידה בהישגים הלימודיים
  • פחות פעילויות חוץ

גיל התבגרות:

  • מחשבות אובדניות
  • פגיעה עצמית (בעיקר בנות – חיתוכים בידיים)
  • בידוד חברתי

טיפול בדיכאון

טיפול משולב הוא היעיל ביותר:

  • טיפול תרופתי (SSRI)
  • טיפול פסיכולוגי/שיחות

הטיפול המשולב יעיל יותר מכל אחד בנפרד.

SSRI – Selective Serotonin Reuptake Inhibitors:

  • מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין
  • פותחו בשנות ה-50-40 של המאה ה-20
  • שינו את פני הפסיכיאטריה
  • הורידו משמעותית אחוזי התאבדות
  • דוגמאות: פרוזק, סרוקסט, ציפרלקס

הפרעות חרדה

חרדה היא תחושה נורמלית, אבל חרדה פתולוגית פוגעת בתפקוד היומיומי.

חמישה סוגים עיקריים:

  1. חרדה חברתית (Social Phobia)
    • קושי משמעותי בפני אנשים אחרים
    • פחד שיעשו משהו מביך
    • לא מרימים יד בכיתה, לא משתתפים בטקסים
    • טיפול: בעיקר CBT וקבוצות חברתיות
  2. פוביה ספציפית (Specific Phobia)
    • פחד מדבר מסוים: ג’וקים, מזרקים, מעליות, מטוסים
    • לכל פוביה יש שם יווני
    • טיפול: חשיפה הדרגתית
  3. הפרעת פאניקה (Panic Disorder)
    • התקפי חרדה פתאומיים עם תסמינים גופניים
    • דפיקות לב, הזעה, רעד, קוצר נשימה, כאבי בטן
    • התקפים יכולים להגיע גם בשינה
    • טיפול: CBT + SSRI
  4. חרדה כללית (GAD – Generalized Anxiety Disorder)
    • דאגנות יתר לגבי הכל – מזג אוויר, בריאות, פחדים שונים
    • טיפול: תרופתי ופסיכולוגי אינטנסיבי
  5. OCD – הפרעה טורדנית-כפייתית
    • מחשבות טורדניות שלא יוצאות מהראש
    • פעולות כפייתיות (רחיצת ידיים, ספירה, סידור)
    • טיפול אינטנסיבי ארוך טווח

הפרעת הסתגלות ו-PTSD

הפרעת הסתגלות:

  • תגובה לטראומה או סטרס
  • כוללת דיכאון, חרדה והתנהגויות
  • ניתן לאבחן רק אחרי חצי שנה מהאירוע

PTSD:

  • הפרעה חמורה יותר
  • סיוטים, פלאשבקים
  • עוררות יתר
  • טיפול: CBT ממוקד טראומה + תרופות במידת הצורך

הפרעות התנהגות

ODD – Oppositional Defiant Disorder:

  • מתחילה בגילים צעירים (סביב גיל 3)
  • ילד שמתנגד, מתחצף, מציק
  • מרביץ לחיות, לא מציית

Conduct Disorder:

  • התקדמות של ODD אם לא מטופל
  • גניבות, פריצות, אלימות פיזית ומילולית
  • יודעים להבדיל בין טוב לרע אבל לא אכפת להם
  • שכיחות: כ-4% מהמתבגרים

הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית:

  • ההמשך בבגרות
  • רוב בתי הכלא מלאים באנשים עם הפרעה זו

הפרעות אכילה

שכיחות: בעיקר בבנות – יחס 10:1 לעומת בנים

Anorexia Nervosa (אנורקסיה):

  • תפיסה מעוותת של הגוף – רואות עצמן שמנות גם כשרזות מאוד
  • צום קיצוני
  • שימוש במשלשלים ומשתנים
  • הקאות
  • פעילות גופנית מוגזמת

סימני אזהרה חמורים:

  • BMI מתחת ל-15 = הפרעה חמורה
  • הפסקת מחזור
  • Lanugo – שיער דק על הגב והפנים
  • ברדיקרדיה (דופק איטי) – עד כדי דום לב
  • Anorexia היא ההפרעה הפסיכיאטרית עם שיעור התמותה הגבוה ביותר

Bulimia Nervosa (בולימיה):

  • התקפי זלילה ואחריהם הקאות
  • השתלטות על המקרר תוך שעתיים
  • משקל יכול להיות תקין או גבוה

טיפול: תלוי בחומרה – מאשפוז ועד טיפול אמבולטורי

ADHD – הפרעת קשב וריכוז

שכיחות: כ-5% מהילדים

תסמינים:

  • קושי להתרכז
  • זוזים הרבה, קופצים, רצים
  • מפוזרים, שוכחנים
  • נדברים בלי הפסקה
  • מתקשים בקשרים חברתיים
  • נכנסים לצרות, שוברים דברים

הפרעות נלוות נפוצות:

  • הפרעת הסתגלות
  • הפרעות חרדה
  • הפרעות התנהגות
  • הפרעות למידה
  • שימוש בחומרים (במתבגרים)

טיפול תרופתי ב-ADHD

סטימולנטים (ריטלין ונגזרותיו):

תרופה משך פעולה הערות
ריטלין רגיל 4 שעות צריך כמה מנות ביום
ריטלין LA 6-8 שעות קפסולה עם שחרור מושהה
ריטלין SR 6-8 שעות שחרור איטי
קונצרטה 12-13 שעות שלושה שלבי שחרור

אדרל ונגזרותיו:

  • ויוואנס (Vyvanse) – נספג בצורה שונה, מתחיל לעבוד בכבד

תופעות לוואי של סטימולנטים:

  • ירידה בתיאבון
  • קשיי הירדמות
  • כאבי ראש
  • טיקים
  • “ילד זומבי” – Flat Affect (לא מדבר, לא צוחק)

אטומוקסטין (סטרטרה):

  • לא סטימולנט – עובד על נוראדרנלין
  • עובד גם על חרדה
  • לא ממכר
  • מתחיל לעבוד אחרי חודש-חודש וחצי
  • עובד 24 שעות

אוטיזם – ספקטרום אוטיסטי

שכיחות: 1-2% מהאוכלוסייה (עלייה משמעותית באבחון)

מאפיינים:

  • קשיים בתקשורת חברתית
  • התנהגויות חזרתיות
  • עניין מצומצם בנושאים ספציפיים
  • קשיים בגמישות מחשבתית

חשיבות האבחון המוקדם:

  • ככל שמאבחנים ומטפלים מוקדם יותר – הפרוגנוזה טובה יותר
  • ילד שמאובחן בגיל שנתיים ומטופל אינטנסיבית יכול להגיע לתפקוד גבוה

High Functioning Autism:

  • תפקוד גבוה, אינטליגנציה תקינה או גבוהה
  • עדיין מתקשים בקשרים חברתיים ובעבודה

Gender Dysphoria – דיספוריה מגדרית

שכיחות: כ-1% מהאוכלוסייה (עלייה משמעותית בשנים האחרונות)

קשר לאוטיזם: יש שכיחות גבוהה יותר של דיספוריה מגדרית בקרב אנשים על הספקטרום האוטיסטי

טיפול: תמיכה, ליווי, וטיפול בהפרעות נלוות (חרדה, דיכאון)

הפרעות פסיכוטיות

נדירות יותר בילדים, אבל קיימות:

  • ניתוק מהמציאות
  • הפרעות חשיבה
  • הזיות (שמיעתיות, ראייתיות)

טיפול: תרופות אנטי-פסיכוטיות (יש תופעות לוואי משמעותיות כמו עלייה במשקל)

Non-Compliance – אי-ציות לטיפול

בעיה שכיחה במיוחד בפסיכיאטריה ילדים.

סיבות:

  • סטיגמה – במיוחד במגזרים מסוימים
  • פחד מתיוג
  • קושי “לשדך” אחים במגזר החרדי
  • ילדים שנשלחים לחו”ל כדי להתרחק מהקהילה

חשוב לזכור: אי-ציות לטיפול גבוה יותר בפסיכיאטריה מאשר בכל תחום אחר ברפואה.

הבחנה מבדלת: ADHD מול חרדה

שאלה חשובה: ילד שלא מקשיב בכיתה – האם זה קשב וריכוז או חרדה?

ההבדל:

  • ADHD – מתחיל בגילאי 5-6, מופיע בכל הסביבות
  • חרדה – יכולה להתחיל מאוחר יותר, הפרעות שינה הן סימן מוביל

ילד שעסוק במחשבות חרדתיות לא יכול להקשיב – אבל הסיבה שונה מ-ADHD.


מסרים מרכזיים לפסיכיאטריה ילדים ונוער

  1. להכיר התפתחות תקינה כדי לזהות חריגות
  2. ביטויי דיכאון וחרדה משתנים לפי גיל
  3. טיפול משולב (תרופות + שיחות) יעיל יותר
  4. אבחון וטיפול מוקדם משפרים פרוגנוזה משמעותית
  5. להיות מודעים לסטיגמה ולאי-ציות לטיפול
דור פסקל