שיעור 5 חלל הפה והלשון

תוכן העניינים:

1. חלל הפה והלשון
2. בלוטות הרוק ברצפת הפה
3. רצפת הפה: Mylohyoid ו־Geniohyoid
4. שרירי הלשון: Extrinsic ו־Intrinsic
5. Extrinsic Muscles של הלשון
6. Intrinsic Muscles של הלשון
7. עצבוב מוטורי של הלשון
8. תחושה וטעם בלשון
9. Frenulum ולשון קשורה
10. אספקת דם וניקוז ורידי ברצפת הפה
11. Lingual Nerve ו־Submandibular Ganglion

חלל הפה והלשון

הלשון אינה “גוש אחד” פשוט. היא מערכת שרירית מורכבת, שמסוגלת גם לזוז בתוך חלל הפה וגם לשנות את הצורה שלה. היא חיונית לדיבור, לעיסה, בליעה, טעם ומניפולציה של מזון.

בלוטות הרוק ברצפת הפה

באזור רצפת הפה נמצאות שתי בלוטות רוק חשובות:

• Submandibular Gland
• Sublingual Gland

ה־Submandibular Gland נמצאת מתחת ללסת. ממנה יוצאת צינורית בשם:

• Submandibular Duct

הצינורית מובילה רוק אל רצפת הפה, מתחת ללשון.

ה־Sublingual Gland נמצאת מתחת ללשון. בניגוד ל־Submandibular Gland, אין לה צינורית אחת מרכזית גדולה באותה צורה, אלא ניקוז דרך צינוריות קטנות יותר אל רצפת הפה.

שתי הבלוטות מפרישות רוק לאזור שמתחת ללשון.

רצפת הפה: Mylohyoid ו־Geniohyoid

רצפת הפה נוצרת בין היתר על ידי שרירים שמחברים בין המנדיבולה, עצם ה־Hyoid והלשון.

ה־Mylohyoid יוצר את רצפת הפה. שני הצדדים שלו נפגשים בקו האמצע דרך רפאה, והוא יוצר מעין “ערסל” שרירי שעליו יושבים מבנים של רצפת הפה.

עמוק יותר נמצא ה־Geniohyoid, שנמשך מהמנדיבולה אל עצם ה־Hyoid. הוא נמצא בבסיס רצפת הפה וקשור לתנועות של Hyoid ולמנגנון הבליעה.

שרירי הלשון: Extrinsic ו־Intrinsic

שרירי הלשון מתחלקים לשתי קבוצות:

• Extrinsic Muscles - שרירים שמתחילים מחוץ ללשון ונכנסים לתוכה.
• Intrinsic Muscles - שרירים שנמצאים בתוך הלשון עצמה.

ההבדל העיקרי:

כלומר:

• להוציא את הלשון החוצה, להוריד אותה, להרים אותה או למשוך אותה אחורה - בעיקר Extrinsic.
• לקפל, להצר, להרחיב, לשטח או לעבות את הלשון - בעיקר Intrinsic.

Extrinsic Muscles של הלשון

ארבעת השרירים החיצוניים של הלשון:

Genioglossus

ה־Genioglossus הוא שריר מרכזי מאוד בלשון. הוא יוצא מהמנדיבולה ונכנס אל גוף הלשון בצורה מניפתית.

הוא חשוב במיוחד להוצאת הלשון קדימה ולשמירה על פתיחות דרכי האוויר, משום שהלשון יכולה לצנוח אחורה במצבים מסוימים.

Hyoglossus

ה־Hyoglossus עולה מעצם ה־Hyoid אל הלשון. תפקידו המרכזי הוא להוריד את הלשון.

Styloglossus

ה־Styloglossus יוצא מה־Styloid Process ונכנס אל הלשון. הוא מושך את הלשון אחורה.

Palatoglossus

ה־Palatoglossus מחבר בין החך הרך לבין הלשון. הוא משתתף בסגירה של המעבר בין חלל הפה ל־Oropharynx, ומרים את החלק האחורי של הלשון לכיוון החך.

זהו השריר החריג מבחינת עצבוב: רוב שרירי הלשון מעוצבבים על ידי Hypoglossal Nerve, אבל Palatoglossus מעוצבב על ידי Vagus.

Intrinsic Muscles של הלשון

השרירים הפנימיים של הלשון אינם מחברים את הלשון לעצמות מבחוץ, אלא רצים בתוך הלשון עצמה.

הם מחולקים לפי כיוון הסיבים:

השרירים הפנימיים מאפשרים את תנועות הצורה המדויקות של הלשון: קיפול, שיטוח, הרחבה, הצרה ושינויים עדינים בזמן דיבור ובליעה.

עצבוב מוטורי של הלשון

העצבוב המוטורי של הלשון פשוט יחסית:

• כמעט כל שרירי הלשון מעוצבבים על ידי Hypoglossal Nerve / CN XII.
• החריג הוא Palatoglossus, שמעוצבב על ידי Vagus Nerve / CN X.

ה־Hypoglossal Nerve הוא עצב מוטורי. הוא אחראי לתנועות הלשון, ולכן פגיעה בו יכולה לגרום לסטייה של הלשון, חולשה או קושי בתנועות עדינות של דיבור ובליעה.

תחושה וטעם בלשון

בעצבוב התחושתי של הלשון חשוב להבדיל בין שני סוגי תחושה:

• תחושה רגילה - מגע, כאב, טמפרטורה וחריפות.
• טעם - Sweet, Salty, Sour, Bitter ועוד תחושות טעם נוספות כמו Umami.

החלוקה העיקרית:

ה־Lingual Nerve הוא סעיף של V3, והוא מעביר תחושה רגילה משני השלישים הקדמיים של הלשון. אליו מצטרף Chorda Tympani, סעיף של Facial Nerve, שמעביר טעם מאותו אזור.

חריף אינו טעם במובן הקלאסי. זו תחושת כאב/צריבה כימית, שמועברת כחלק מהתחושה הרגילה, בעיקר דרך מנגנונים תחושתיים של Trigeminal.

Frenulum ולשון קשורה

בחלק התחתון של הלשון נמצא Lingual Frenulum, קפל רקמתי שמחבר את הלשון לרצפת הפה.

כאשר הפרנולום קצר, עבה או מגביל מדי, המצב נקרא Tongue Tie או Ankyloglossia. אצל תינוקות זה יכול להפריע להוצאת הלשון וליניקה. במקרים מסוימים מטפלים בכך על ידי חיתוך קטן של הפרנולום.

אספקת דם וניקוז ורידי ברצפת הפה

האספקה העורקית המרכזית ללשון מגיעה דרך:

• Lingual Artery

ה־Lingual Artery הוא סעיף של External Carotid Artery. הוא מגיע אל הלשון מלמטה, משום שאי אפשר להעביר כלי דם ועצבים “מלמעלה” דרך חלל הפה הפתוח.

הניקוז הוורידי באזור הלשון ורצפת הפה עשיר מאוד. הוורידים מתנקזים בסופו של דבר לכיוון Internal Jugular Vein.

המשמעות הקלינית היא שספיגה מתחת ללשון יכולה להיות מהירה יחסית: תרופות שמיועדות מראש למתן תת־לשוני נספגות אל המערכת הוורידית הסיסטמית ומדלגות על חלק מהפירוק הראשוני בכבד. זה נכון רק לתרופות שנוסחו ומתוכננות למסלול מתן כזה.

Lingual Nerve ו־Submandibular Ganglion

ברצפת הפה עוברים כמה מבנים עצביים חשובים:

• Lingual Nerve
• Hypoglossal Nerve
• Submandibular Ganglion

ה־Lingual Nerve מעביר תחושה רגילה משני השלישים הקדמיים של הלשון. הוא עובר באזור רצפת הפה, קרוב לבלוטות הרוק ולצינוריות שלהן.

ה־Submandibular Ganglion הוא גנגליון פאראסימפתטי הקשור לעצבוב בלוטות הרוק התת־לסתיות והתת־לשוניות. הסיבים הפאראסימפתטיים מגיעים דרך Facial Nerve, עוברים עם Chorda Tympani ומצטרפים ל־Lingual Nerve עד אזור הגנגליון.