מושגי יסוד בקישור ליגנדים

Ligands bind protein on a wide range of $K_{d}$ values.

הגדרות בסיסיות

  • $\text{K}_{d}$ (קבוע דיסוציאציה) - ערך ללא יחידות שמבטא יחס, נותן מדד לאפיניות
  • $\text{Y}$ - מספר האתרים התפוסים חלקי סך כל האתרים הקיימים
  • אינטראקציה חזקה - High Affinity - $\text{K}_{d}$ מספר מאוד קטן ($10^{-16}$). כלומר, כמעט כל הליגנדים קשורים לחלבון.
  • אינטראקציה חלשה - Low Affinity - $\text{K}_{d}$ מספר יחסית גדול ($10^{-2}$)

משוואת הקישור

משוואת הקישור הבסיסית:

\[\text{Y} = \frac{\left[\text{L}\right]}{\left[\text{L}\right] + \text{K}_{d}}\]

כאשר:

  • $\text{Y}$ = חלק האתרים התפוסים
  • $\left[\text{L}\right]$ = ריכוז הליגנד
  • $\text{K}_{d}$ = קבוע הדיסוציאציה

הפונקציה היא היפרבולית עם רוויה - ככל שמעלים את ריכוז הליגנד מגיעים לרוויה.

מדוע לא מגיעים ל-100% תפוסה?

הקישור הוא בשיווי משקל (לא קישור קוולנטי): התהליך הולך לשני הכיוונים כל הזמן, לכן לא יכול להיות מצב של 100% תפוסה. במצבים קיצוניים, נדרשים ריכוזי ליגנד כה גבוהים שרוב הליגנדים אינם מסיסים.

מיוגלובין

מבנה

  • חלבון בודד של 16 קילודלטון (שרשרת אחת)
  • מכיל טבעת הם (Heme) במרכזו
  • שני היסטידינים חשובים:
    • היסטידין 93 - היסטידין פרוקסימלי
    • היסטידין 64 - היסטידין דיסטלי
  • החמצן נקשר בין ההיסטידין הדיסטלי לברזל ($\ce{Fe^{2+}}$) במרכז טבעת ה-Heme. הקישור מושך את הברזל לכיוון הדיסטלי, נוצר מבנה מישורי.

תפקיד החלבון

למה צריך את החלבון ולא רק טבעת Heme חופשית?

הגנה מפני $\ce{CO}$:

  • $\ce{CO}$ נקשר ל-Heme חופשי פי 20,000 יותר חזק מחמצן ($\ce{O2}$)
  • אבל בתוך החלבון, $\ce{CO}$ נקשר רק פי 40 יותר חזק מחמצן
  • זה מאפשר לנו לחיות בסביבה עם כמויות קטנות של $\ce{CO}$ (כמו גזי פליטה)
Why do we need globins

מייצר הגנה על ה-Heme שלא יתחמצן מדברים שאינם חמצן.

גרף קישור

Oxygen binding curve to Myglobin

בצד שמאל גרף תיאורטי, בצד ימין המדידה בפועל.

מיוגלובין מציג גרף קישור היפרבולי קלאסי - בדיוק כמו שהתיאוריה מנבאת.

$p_{50}$ - הלחץ החלקי של חמצן שבו 50% מהאתרים תפוסים (שווה ל-$K_{d}$).

תפקיד ביולוגי

  • אחסון חמצן בשרירים
  • לא מעביר חמצן בכל הגוף, רק במיקרו-סביבה
  • משחרר חמצן בתנאים ספציפיים (pH וכו’)

המוגלובין

מבנה המוגלובין

  • טטרמר - 4 תת-יחידות
  • 2 שרשראות α (α1, α2)
  • 2 שרשראות β (β1, β2)
  • כל שרשרת מכילה טבעת Heme
  • הרצפים של α זהים זה לזה, וכך גם של β
  • אבל רצף α שונה מרצף β

שימור אבולוציוני

  • ההיסטידינים שקושרים את ה-Heme שמורים בין כל השרשראות
  • יש הבדלים ברצף (למשל, חסרים 5 Residues באזור מסוים ב-α)
  • ההבדלים חשובים לתפקוד

צריך את השונות המבנית בשביל הפונקציה שהמוגלובין מתפקד.

שני מצבי קונפורמציה

T-State (Tense)

  • דאוקסי-המוגלובין (ללא חמצן)
  • Low affinity state
  • הברזל נמשך מתחת למישור טבעת ה-Heme

R-State (Relaxed)

  • אוקסי-המוגלובין (עם חמצן)
  • High affinity state
  • הברזל במישור טבעת ה-Heme
T state and R state

מנגנון השינוי הקונפורמטיבי

  1. חמצן נקשר לברזל
  2. האלקטרושליליות של החמצן מושכת את הברזל למעלה (לכיוון ההיסטידין הדיסטלי)
  3. הברזל מושך איתו את ההיסטידין הפרוקסימלי
  4. ההיסטידין מחובר לאלפא-הליקס ומושך אותו
  5. נוצר שינוי קונפורמטיבי בכל החלבון

אפקט אלוסטרי וקואופרטיביות

אפקט אלוסטרי

  • אלוס = אחר, סטרי = צורה
  • שינוי צורה ממקום אחר
  • קישור באתר אחד גורם לשינוי קונפורמציה באתרים אחרים
  • נפוץ באנזימים עם שרשראות רגולטוריות וקטליטיות

קואופרטיביות חיובית

  • קישור הליגנד הראשון מעלה את האפיניות לליגנד השני
  • התת-יחידה השנייה ״מוכנה״ יותר לקבל ליגנד
  • יוצר עקומת קישור סיגמואידית (בצורת S)
Structural changes

קישור של משהו שמעלה את האפיניות של תת יחידה שכנה - קואופרטיביות.

החשיבות הביולוגית

  • בריאות: לחץ חמצן $\sim 13-14 \, \mathrm{kPa}$
  • ברקמות: לחץ חמצן $\sim 4 \, \mathrm{kPa}$
Hemoglobin binds oxygen cooperatively

למה?

  • אם ההמוגלובין היה תקוע ב-T-State: לא היה קושר מספיק חמצן בריאות
  • אם היה תקוע ב-R-State: לא היה משחרר חמצן ברקמות
  • הקואופרטיביות מאפשרת מעבר יעיל בין קישור בריאות לשחרור ברקמות

מודלים למעבר בין מצבים

שני מודלים מרכזיים

  1. מודל MWC (Monod-Wyman-Changeux) - “All or None”
    • כל הטטרמר עובר בבת אחת מ-T ל-R
  2. מודל Sequential
    • המעבר הדרגתי: תת-יחידה אחת משתנה, משפיעה על השכנה, וכן הלאה

הערה: ייתכנו מודלי ביניים (למשל α+β משתנות יחד, ואז הזוג השני)

שאלות ותשובות מההרצאה

ש: למי יש אפיניות גבוהה יותר - חלבון עם $p_{50}$ נמוך או גבוה?

Question

ת: חלבון עם $p_{50}$ נמוך (יותר שמאלה בגרף) = אפיניות גבוהה יותר. במקרה הזה ל-$\text{A}$ יש אפיניות גבוהה יותר. צריך לבדוק מי מגיע מוקדם יותר ל-50% תפוסה ($p50$).

ש: מה ההבדל בין K association ל-K dissociation?

ת: אלה מדדים קינטיים (כמה מהר נקשר/עוזב), אבל בהרצאה התמקדנו בשיווי משקל

ש: האם המעבר מ-T ל-R הוא transition אחד או כמה?

ת: תלוי במודל - יכול להיות אחד (MWC) או הדרגתי (Sequential)

דור פסקל