הקדמה
הדו״ח שלפניכם זכה לציון של 99 ומפורסם כאן במטרה לסייע לסטודנטים בכתיבת מטלות דומות. אין לנו אחריות על הדברים ואנו מבקשים שהתוכן לא יועתק.
תקציר מנהלים
מחקר זה בחן את ההבדלים בין המגדרים ברמות דיכאון בקרב 3,387 סטודנטים לרפואה. הממצאים מצביעים על היעדר הבדל מובהק סטטיסטית בציוני דיכאון בין סטודנטיות לסטודנטים (p=0.7880), כאשר שני המגדרים מדווחים על רמות דיכאון דומות.
1. רקע ושאלת המחקר
שאלת המחקר
האם קיים הבדל מובהק בציוני דיכאון בין סטודנטיות לסטודנטים לרפואה?
השערות המחקר
- H₀ (השערת אפס): אין הבדל בציוני דיכאון בין בנות לבנים (μ_girls = μ_boys)
- H₁ (השערה אלטרנטיבית): קיים הבדל בציוני דיכאון בין בנות לבנים (μ_girls ≠ μ_boys)
2. שיטות
2.1 אוכלוסיית המחקר
- גודל מדגם: 3,387 סטודנטים לרפואה
- התפלגות מגדרית:
- סטודנטיות: 2,035 (60.1%)
- סטודנטים: 1,352 (39.9%)
2.2 כלי מדידה
- SCL-90: שאלון לאבחון סימפטומים פסיכיאטריים (90 פריטים)
- סולם דיכאון: 1-5 (1=כלל לא, 5=חמור מאוד)
- PPQ: שאלון איכויות פסיכולוגיות חיוביות
- DPS: מדד הבדלי סגנונות הורות
2.3 ניתוחים סטטיסטיים
- מבחן T למדגמים בלתי תלויים
- מבחן Mann-Whitney U (אלטרנטיבה לא-פרמטרית)
- מבחן χ² לאי תלות
- חישוב גודל אפקט (Cohen’s d)
- יחס צולב (OR) ויחס סיכון (RR)
3. ממצאים
3.1 סטטיסטיקה תיאורית - ציוני דיכאון לפי מגדר
| מגדר | N | ממוצע | סטיית תקן | חציון | מינימום | מקסימום |
|---|---|---|---|---|---|---|
| בנות | 2,035 | 1.430 | 0.367 | 1.381 | 1.0 | 2.911 |
| בנים | 1,352 | 1.427 | 0.375 | 1.356 | 1.0 | 2.836 |
| הפרש | - | 0.003 | - | - | - | - |
3.2 בדיקת הנחות
בדיקת נורמליות (Shapiro-Wilk)
- בנות: W=0.9269, p<0.001 ← ההתפלגות אינה נורמלית
- בנים: W=0.9200, p<0.001 ← ההתפלגות אינה נורמלית
בדיקת שוויון שונויות (Levene)
- F=1.9901, p=0.1584 ← השונויות שוות
3.3 תוצאות מבחנים סטטיסטיים
מבחן T למדגמים בלתי תלויים
- t-statistic: 0.2689
- p-value: 0.7880
- דרגות חופש: 3,385
- גודל אפקט (Cohen’s d): 0.0094 (אפקט זניח)
מבחן Mann-Whitney U (לא-פרמטרי)
- U-statistic: 1,390,260.5
- p-value: 0.5993
3.4 ניתוח סטטוס בריאות נפשית
טבלת שכיחויות - סטטוס בריאות נפשית לפי מגדר
| מגדר | Negative | Positive | סה”כ |
|---|---|---|---|
| בנות | $1,445 (71.0\%)$ | $590 (29.0\%)$ | $2,035$ |
| בנים | $964 (71.3\%)$ | $388 (28.7\%)$ | $1,352$ |
מבחן χ² לאי תלות
- χ²: $0.0214$
- p-value: $0.8836$ (לא מובהק)
מדדי סיכון
- יחס צולב (OR): $1.0144$ [95% CI: $0.8692-1.1846$]
- יחס סיכון (RR): $0.9959$ [95% CI: $0.9532-1.0404$]
3.5 השוואת כל ממדי הבריאות הנפשית
טבלה מלאה זמינה במחברת ה-Jupyter של הפרויקט.
4. פירוש הממצאים
4.1 ממצא עיקרי
לא נמצא הבדל מובהק סטטיסטית בציוני דיכאון בין סטודנטיות לסטודנטים (p=0.7880). סטודנטיות וסטודנטים מדווחים על רמות דיכאון דומות מאוד (בנות: M=1.430, בנים: M=1.427).
4.2 גודל האפקט
Cohen’s d = 0.0094 מעיד על אפקט זניח. ההבדל בין הקבוצות הוא קטן ביותר מבחינה מעשית.
4.3 עקביות הממצאים
חשוב לציין שבכל 9 ממדי הבריאות הנפשית לא נמצאו הבדלים מובהקים בין המגדרים. הממצא עקבי לכל רחבי המדדים הפסיכולוגיים.
4.4 סטטוס בריאות נפשית כללי
בהתאם לממצא בציוני הדיכאון, גם בסטטוס הבריאות הנפשית הכללי אין הבדל מובהק בין המגדרים (χ²=0.0214, p=0.8836).
5. מגבלות המחקר
- מחקר חתך - לא ניתן להסיק סיבתיות
- דיווח עצמי - ייתכנו הטיות דיווח
- היעדר נורמליות - למרות שמבחן T עמיד להפרות, יש להתייחס בזהירות
- מדגם ספציפי - סטודנטים לרפואה בלבד, מקשה על הכללה
- הטייה - מדובר בשתי קבוצות שמלכתחילה בעלות $\text{bias}$ (מגדרים שונים). נורמות חברתיות כמו להודות בדיכאון או mood swings עשויים להשפיע על המענה של בשאלון
6. מסקנות והמלצות
אנו נכשלים בדחיית השערת האפס. אין ראיות מספיקות להבדל בציוני דיכאון בין סטודנטיות לסטודנטים לרפואה. שני המגדרים מדווחים על רמות דיכאון דומות.
המלצות למחקרים עתידיים
- בחינת גורמים מתווכים כמו תמיכה חברתיקה ואסטרטגיות התמודדות
- מחקר אורכי לבחינת שינויים במהלך שנות הלימודים
- השוואה בין מחלקות רפואיות שונות והתמחויות
- בחינת השפעת התערבויות ממוקדות מגדר
7. מקורות המידע
- נתוני המחקר נלקחו מ: medical_students_parenting_mental_health_data.csv, נוצרו בהתאמה לפרטי המחקר שזמין לצפייה כאן
- הניתוח בוצע באמצעות Python עם ספריות pandas, numpy, matplotlib, seaborn ו-scipy
- גודל המדגם: 3,387 סטודנטים לרפואה עם 74 משתנים
8. נספחים
מחברת ה-Jupyter של הפרויקט - stats_final_project.ipynb.
8.1 הנחות סטטיסטיות שנבדקו
- מדגמים בלתי תלויים ✓
- דגימה אקראית ✓
- משתנה רציף ✓
- הערה: התפלגות נורמלית (הופרה, אך מבחן T עמיד)
- שוויון שונויות ✓
8.2 סיכום תוצאות
| מדד | תוצאה |
|---|---|
| גודל מדגם | 3,387 סטודנטים |
| ממוצע דיכאון - בנות | $1.430 ± 0.367$ |
| ממוצע דיכאון - בנים | $1.427 ± 0.375$ |
| מבחן T | $t = 0.269, p = 0.788$ |
| גודל אפקט | $Cohen’s d = 0.0094$ |
| מבחן χ² | $\chi^2 = 0.021, p = 0.884$ |
| יחס צולב | $\text{OR} = 1.014$ |
| יחס סיכון | $\text{RR} = 0.996$ |
| מסקנה | אין הבדל מובהק בין המגדרים |
8.3 גרפים נבחרים (זמינים בגודל מלא במחברת ה-Jupyter)
הניתוח כלל יצירת 10 גרפים שונים:
| תיאור | תרשים |
|---|---|
| היסטוגרמה - התפלגות אוכלוסיית המחקר (לא מנורמל). תשומת הלב: מספר הבנות גבוה יותר בשל מספרן היחסי הגדול יותר במחקר, ולא בשל הבדל סטטיסטי מובהק. |  |
| תרשים קופסה - השוואת דיכאון בין מגדרים |  |
| עקומות צפיפות (KDE) - התפלגות דיכאון |  |
| התפלגות גיל לפי רמות דיכאון ומגדר |  |
| קשר בין הבדלי הורות לדיכאון לפי מגדר (המחקר המקורי עסק בהשפעה של הורים ולא בהשפעה של מגדר). ניתן לראות ששתי הקבוצות מתכנסות לקו דומה על אף מספר הבנות הגדול יותר |  |
| דיאגרמות עוגה - התפלגויות קטגוריאליות |  |
| דיאגרמות עוגה - סטטוס בריאות נפשית לפי מגדר |  |