1. פתיחה

להלן סיכום של ההרצאה מיום 18 בדצמבר 2024 הן לגבי מבוא למחלות לא מדבקות (NCDs), והן לגבי הדיונים הקבוצתיים על השמנה. הסיכום משתדל לכסות פרטים וביטויים שעלולים להופיע בבחינה, לפי הרצף שבו נאמרו הדברים בכיתה.

2. מהלך השיעור: מבוא למחלות לא מדבקות (Non-Communicable Diseases – NCDs)

לאחר הדיון הפתוח על ההרצאה הקודמת, השיעור עבר למושגי יסוד הקשורים למחלות לא מדבקות. ד”ר סיוון ציינה:

  1. רקע לקורס
    • הקורס עוסק הן בנושאים חברתיים ותרבותיים (כמו חברה ערבית, בדואים, אוכלוסיות מיוחדות וכו’) והן בנושאים רפואיים־מקצועיים (כגון מחלות לא מדבקות).
    • בשיעורים הקרובים תגיע גם תכנית “אילנות” להציג אפשרויות שמציעים לסטודנטים.
  2. הגדרת מחלה
    • מחלה היא “מצב לא תקין המשפיע על מבנה או תפקוד של חלק או של כל הגוף, בדר”כ מלווה בסימנים (Signs) וסימפטומים (Symptoms)”.
    • סימנים = מדדים אובייקטיביים (למשל חום, דופק, לחץ דם). סימפטומים = תחושה סובייקטיבית של המטופל (כאב, עייפות וכו’).
  3. ארגון הבריאות העולמי (WHO) – נתונים על NCDs
    • 41 מיליון בני אדם מתים מדי שנה ממחלות לא מדבקות (NCDs), שהם 74% מכלל מקרי המוות בעולם.
    • 17 מיליון מתים מתחת לגיל 70.
    • 86% מאותם מקרי מוות מוקדמים הם במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית.
  4. סוגי המחלות הכרוניות העיקריות
    • מחלות לב וכלי דם (Cardiovascular) – כ־18 מיליון בשנה.
    • סרטן (Cancers).
    • מחלות נשימה כרוניות (כגון COPD).
    • סוכרת (Diabetes).
  5. הגורמים המרכזיים לעלייה במחלות לא מדבקות
    • עישון (Tobacco) – מעל 8 מיליון מקרי מוות שנתיים.
    • חוסר פעילות גופנית – 830 מיליון מקרים של תמותה שנתיים מיוחסים לפעילות גופנית לא מספקת.
    • צריכת אלכוהול מוגזמת – חצי משלושה מיליון מקרי המוות השנתיים מיוחסים לאלכוהול.
    • תזונה לא בריאה – עודף מלח ונתרן (1.8 מיליון מקרי מוות שנתיים).
    • זיהום אוויר – כ־7 מיליון מתים בעולם כל שנה מחשיפה לזיהום אוויר.
  6. גורמי סיכון מטבוליים
    • יתר לחץ דם (Elevated Blood Pressure).
    • עודף משקל/השמנה.
    • היפרגליקמיה (רמת סוכר גבוהה בדם).
    • היפרליפידמיה (רמת שומנים גבוהה בדם).
  7. גורמים סביבתיים, גנטיים והתנהגותיים
    • חלק מהמחלות נובעות משילוב של תורשה (למשל נטייה משפחתית לסוכרת או לסרטן שד – BRCA), סביבה (זיהום אוויר, אורח חיים), והתנהגות (תזונה, עישון, אלכוהול).
  8. משמעות כלכלית
    • ההוצאה על טיפול ומניעה צפויה להגיע ל־47 טריליון דולר עד שנת 2030.
    • ארצות הברית לבדה מוציאה 1.4 טריליון דולר על השמנה (נתון מ־2017).

3. מה עושים? מניעה, גילוי מוקדם וטיפול

  1. מניעה ראשונית

    מניעה ראשונית(Primary prevention): מטרתה הפחתת החשיפה לגורמי סיכון, או מניעת המחלה על ידי יצירת חסינות כלפיהם. המניעה הראשונית כוללת אימוץ אורח חיים בריא, חיסונים, טיפול תרופתי מונע הכולל בתוכו מתן תוספי מזון וויטמינים. במניעה ראשונית נדרשת האוכלוסייה לעיתים לשנות הרגלי חיים כגון; הימנעות מעישון (למשל שלט שמזהיר מעישון), הימנעות מחשיפה יתרה לשמש, תזונה נכונה, נהיגה נכונה, ביצוע פעילות גופנית קבועה. באמצעות פעולות מניעה ראשונית הכוללות הימנעות מעישון, פעילות גופנית, תזונה נכונה, חיסונים ונהיגה זהירה - ניתן להפחית בכ-50% את שיעורי התמותה המוקדמת - לעומת הלא מבצעים פעולות אלה. (ויקיפדיה)

    • העלאת מודעות (בתקשורת, בבתי ספר), קידום בריאות, שינוי רגולציה (מיסוי על משקאות ממותקים, הגבלת פרסום למזון מזיק).
    • הפחתת העישון, תזונה בריאה יותר, עידוד פעילות גופנית.
  2. גילוי מוקדם (Screening)

    מניעה שניונית(Secondary prevention): מטרתה גילוי מוקדם ואיתור המחלה או גורם הסיכון וטיפול בהם בשלב מוקדם ככל האפשר, על מנת לשנות את מהלך המחלה. נעשות בדיקות שונות (בדיקות דם, לחץ דם, הדמיה וכדומה) במטרה להביא לגילוי מוקדם של מחלות. למניעה ראשונית משקל רב יותר לעומת מניעה שניונית.

    • בדיקות לחץ דם, פרופיל שומנים, מדידת רמות סוכר, HbA1c, מדידת BMI ואחוזי שומן.
    • זיהוי מוקדם של נטייה לסוכרת, השמנה או יתר לחץ דם.
  3. טיפול מוקדם ואיזון

    מניעה שלישונית (Tertiary prevention): נעשית על ידי התערבות אחרי הופעת המחלה ומטרתה הפחתת הסיבוכים וצמצום השלכותיה של מחלה מפושטת.

    • לרוב זול יותר ומשפר תוצאות.
    • כולל תרופות (לסוכרת, ליתר לחץ דם, להורדת כולסטרול, תרופות חדשות לטיפול בהשמנה), בשילוב שינוי אורח חיים (דיאטה, ספורט).
    • החשיבות של “היענות” (Compliance) היא קריטית, אך פעמים רבות האחוזים נמוכים, ולכן יש צורך בהסברה עקבית ותמיכה.

4. נתונים מישראל (ע”פ הלמ”ס, משרד הבריאות)

  1. סיבות מוות עיקריות (2022)
    • מס’ 1 = סרטן, מס’ 2 = מחלות לב, מס’ 3 = קורונה (ב־2022).
    • שיעור התמותה מרוב סיבות המוות גבוה יותר בקרב ערבים לעומת יהודים.
    • סוכרת נפוצה פי 2.2 באוכלוסייה הערבית בהשוואה לאוכלוסייה היהודית, מחלות נשימה כרוניות פי 2, תאונות דרכים פי 2.5, ורצח פי 8.
  2. סוכרת
    • כ־10% מהאוכלוסייה, רבים לא מאובחנים.
    • סיבוכים: פגיעה בכלי דם קטנים, אי ספיקת כליות, קטיעות גפיים (שיעור הקטיעות בסוכרת בישראל – מהגבוהים בעולם).
    • שכיחות גבוהה יותר במגזר הערבי, הבדואי והחרדי.
    • חיסונים חשובים לסוכרתיים (שפעת, דלקת ריאות).
  3. מחלות לב וכלי דם
    • “הרוצח השקט”: יתר לחץ דם ללא סימפטומים עד שמופיע סיבוך.
    • גורמי סיכון: עישון, יתר לחץ דם, דיסליפידמיה, סוכרת, השמנה, חוסר בפעילות גופנית, סטרס.
    • יש גורמי סיכון לא-ניתנים-לשינוי (גיל, מין: גברים בסיכון גבוה יותר צעירים, נשים בסיכון גבוה אחרי המנופאוז כאשר מאבדים הגנת אסטרוגן).

5. מחלת ההשמנה (Obesity) כמקרה מבחן

  1. השמנה כמחלה
    • מוכרת כיום ע”י ארגון הבריאות העולמי כמחלה כרונית, לא עוד “עודף משקל” בלבד.
    • מאופיינת בתהליך דלקתי בתאי השומן, שעלול להשפיע על תפקוד איברים (כבד שומני, לבלב → סכרת סוג 2, לב עם רקמת שומן סביבו → הפרעה בתפקוד).
  2. שיעורי השמנה בישראל
    • מעל 50% מהאוכלוסייה סובלים מעודף משקל והשמנה (55% גברים, 43% נשים).
    • כ־31% מבני הנוער בעודף משקל, 12.8% עם השמנת יתר.
    • צפי לעלייה ל־17% השמנת יתר בקרב בני נוער עד 2030.
  3. סיבוכים והשלכות
    • סוכרת סוג 2, יתר לחץ דם, סרטן שד, סרטן רירית הרחם (אנדומטריום), דום נשימה בשינה, הפרעות מפרקים, ועוד.
    • תופעת אינסולין רזיסטנס (Insulin Resistance) = ליבה של תסמונת מטבולית.
    • עלות כוללת לשנה: כ־20 מיליארד ש”ח (1.4% מהתמ”ג).
  4. העלויות ומניעה
    • לפי אומדנים, צמצום של 5–10% בשכיחות השמנה יחסוך למערכת הבריאות כ־800 מיליון עד 1.6 מיליארד ש”ח בשנה.
    • במדינות עם הכנסה בינונית-גבוהה, ההוצאה על השמנה יכולה להגיע עד 18% מהוצאות הבריאות.

6. תרגילי הדיון הקבוצתי בכיתה: איך להתמודד עם השמנה?

המרצה חילקה את הכיתה לשלוש קבוצות, וביקשה שכל קבוצה תציע פתרונות או כיווני חשיבה להתמודדות עם השמנה ומחלות כרוניות:

א. הקבוצה הראשונה

  • מניעה בבתי ספר: תוכניות לימוד על תזונה נכונה ופעילות גופנית.
  • קידום בריאות בקהילה: מתנ”סים, רשויות מקומיות.
  • הסברה באמצעות קופות חולים: אחות או רופא משפחה יסבירו על סיכונים של BMI גבוה, ידגישו שינויים קטנים באורח חיים.
  • מודעות להשלכות: להפוך בדיקות משקל וסוכר לנורמטיביות, לא משהו שמביישים בעטיו.
  • גישה פסיכולוגית: בחלק מהמקרים, להשמנה יש הקשר רגשי (אכילה רגשית, חוסר ביטחון). דרוש טיפול מתאים.

ב. הקבוצה השנייה

  • גישת “נרמול הבדיקות”: מדידות משקל והיקפים באופן תדיר ושגרתי, כך שיהיה גרף המתאר קצב שינוי ולא רק נקודת זמן אחת.
  • זיהוי מוקדם של ילדים במגמת עלייה חדה: לא לחכות עד שיוגדרו ‘סובלים מהשמנת יתר’ קיצונית.
  • התחשבות בהיבט הפסיכולוגי: לא ליצור תיוג פוגעני, בעיקר מול ילדים, כדי לא לגרום להפרעות אכילה או בעיות דימוי גוף.
  • רישות קופות החולים: השקעה בכוח אדם ובמערכות ממוחשבות הנותנות התרעה מוקדמת על סיכון.
  • עידוד למשפחות (ולא רק לילדים) לקבל ייעוץ תזונתי וליווי של דיאטניות, מדריכי כושר.

ג. הקבוצה השלישית

  • התמקדות בהיענות לטיפול: הרבה מהאוכלוסייה מתביישת או אינה יודעת איך לבקש עזרה; יש צורך בדרכים לעודד אותם.
  • רגישות של הרופאים עצמם: לא “לדחוף” רק תרופות או “לך תעשה ניתוח”. להציג הסברים על סיבוכי השמנה, אבל בצורה מאוזנת ולא מפחידה.
  • פתרון ארוך טווח: תרופות חדשות (כמו ויגובי, סמגלוטייד) עשויות לעזור, אך חובה לשלב שינוי אורח חיים כדי לשמור על התוצאות.
  • טיפול רגשי: חלק מהמטופלים סובלים מטראומות או דפוסי אכילה שנובעים מבעיות נפשיות/רגשיות; צריך שילוב של פסיכולוג, עו”ס או קבוצה תומכת.
  • תמיכה חברתית: קבוצות בוואטסאפ, פעילות משותפת של “חמישה חברים רוצים שינוי” וכו’.

7. נקודות כלליות שעלולות להופיע במבחן

  1. מושגי יסוד במחלות לא מדבקות
    • הגדרה של NCDs; דוגמאות (מחלות לב, סרטן, סוכרת, השמנה, מחלות נשימה).
    • נתונים עולמיים (41 מיליון מתים בשנה; 74% מסך התמותה).
    • גורמי סיכון עיקריים: עישון, תזונה לא בריאה, חוסר פעילות, אלכוהול, זיהום אוויר.
  2. נתונים מישראל
    • סיבות המוות המובילות (סרטן, לב, קורונה ב-2022).
    • שיעורי סוכרת, פערים בין מגזרים (ערבים, בדואים, חרדים), שיעור השמנה גבוה מאוד, במיוחד גם בקרב בני נוער.
  3. היבטים כלכליים
    • עלות השמנה בישראל 20 מיליארד ש”ח בשנה (~1.4% מהתל”ג).
    • עלויות כוללות (אובדן ימי עבודה, קטיעות גפיים, אשפוזים).
    • פורום מומחים: צמצום של 5–10% בשכיחות השמנה → חיסכון של מיליארדים.
  4. מניעה וגילוי מוקדם
    • חשיבות סריקות, מדידת BMI, בדיקות לחץ דם ופרופיל שומנים וסוכר.
    • חינוך מתמשך בבתי ספר, ציבור ותקשורת.
    • התמודדות עם חסמים פסיכולוגיים (בושה, חוסר ידע).
  5. טיפול והתערבות
    • תרופות חדשות לסוכרת והשמנה (GLP-1, SGLT2, Semaglutide וכד’).
    • חשיבות מעקב מתמיד, ליווי רב-מקצועי (רופא, דיאטנית, פסיכולוג, מדריך כושר).
    • רגישות תרבותית מול מטופלים: להימנע מהערות פוגעניות (“תרדי 30 קילו ותחזרי”), במקום זאת – גישה מעודדת ואמפתית.

8. סיום ומבט קדימה

  • המרצה ציינה שתצא לשבועיים חופש (או היעדרות), ושתפגוש את הסטודנטים שוב בינואר.
  • הזכירה שהמשך הקורס ייחשפו עוד סוגיות:
    • תוכנית “אילנות” שתוצג בקרוב.
    • המשך דיונים על “ספרת הסוכרת” ויוזמות שונות ברפואה מונעת בפריפריה.
  • בסוף השיעור חילקו פירות לצד שוקולד קטן (איזון!).

כך הסתיימה ההרצאה, ובתוכה הושם דגש רב על הצורך בשמירה על כבוד הדדי בכיתה סביב נושאים רגישים (כמו חברה ערבית), ועל הסבר מפורט לגבי חשיבות מניעת מחלות כרוניות, הגילוי המוקדם והטיפול במחלות לא מדבקות במסגרת מערכת הבריאות בגליל ובישראל בכלל.