<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?><feed xmlns="http://www.w3.org/2005/Atom"> <title>לימודי רפואה בצפת | Med in Tzfat</title> <subtitle>לימודי רפואה בצפת Med in Tzfat - קורסים, סיכומים, כלים ועזרים לרפואנים ולסטודנטים למקצועות המדעים והבריאות.</subtitle> <link href="https://medintzfat.com/feed.xml" rel="self" /> <link href="https://medintzfat.com" /> <updated>2026-06-09T17:00:26+00:00</updated> <id>https://medintzfat.com/</id> <author> <name>דור פסקל</name> </author> <entry> <title>אנטומיית האוזן - שמיעה ושיווי משקל</title> <link href="https://medintzfat.com/anatomy/ear" /> <id>https://medintzfat.com/anatomy/ear</id> <updated>2026-06-08T13:30:00+00:00</updated> <summary type="html">סקירת האוזן החיצונית, תעלת השמע ועור התוף, האוזן התיכונה, עצמות השמע, התעלה האודיטורית והשוואת לחצים, האוזן הפנימית, התעלות הסמיסרקולריות, Utricle ו-Saccule, השבלול, Scalae ו-Organ of Corti.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: מבנה כללי של האוזן האוזן החיצונית ועור התוף האוזן התיכונה: עצמות השמע, עצבים והשוואת לחצים האוזן הפנימית: שיווי משקל ושמיעה Cochlea ו-Organ of Cortiמבנה כללי של האוזןהאוזן מחולקת לשלושה מדורים עיקריים: External Ear - האוזן החיצונית Middle Ear - האוזן התיכונה Inner Ear - האוזן הפנימיתלכל מדור יש מבנה ותפקיד שונים: מדור גבולות / מיקום תפקיד עיקרי External Ear מהאפרכסת עד עור התוף איסוף והעברת גלי קול לעור התוף Middle Ear חלל בתוך ה-Petrous Part של העצם הטמפורלית...]]></content> <category term="אנטומיה" /> <category term="ראש וצוואר" /> <category term="אוזן" /> <category term="אוזן חיצונית" /> <category term="אוזן תיכונה" /> <category term="אוזן פנימית" /> <category term="עור התוף" /> <category term="עצמות השמע" /> <category term="Auditory Tube" /> <category term="Eustachian Tube" /> <category term="Facial Nerve" /> <category term="Chorda Tympani" /> <category term="Vestibulocochlear Nerve" /> <category term="שיווי משקל" /> <category term="Cochlea" /> <category term="Organ of Corti" /> </entry> <entry> <title>העין - ארובת העין, שרירי העין ומבנה גלגל העין</title> <link href="https://medintzfat.com/anatomy/eye" /> <id>https://medintzfat.com/anatomy/eye</id> <updated>2026-06-08T12:30:01+00:00</updated> <summary type="html">סקירת ארובת העין, השרירים החוץ־עיניים ועצבובם, צירי התנועה של העין, עצב הראייה וה-Ophthalmic Artery, עצבוב אוטונומי דרך Ciliary Nerves, שכבות גלגל העין, הרשתית, האישון, העדשה ומנגנון האקומודציה.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: ארובת העין והשרירים החוץ־עיניים מבנה גלגל העין, האישון והעדשהארובת העין והשרירים החוץ־עינייםהשיעור עוסק בשני אזורים עיקריים: תחילה המבנים שמחוץ לגלגל העין, בעיקר ארובת העין, השרירים החוץ־עיניים, העצבים וכלי הדם; ובהמשך המבנה הפנימי של גלגל העין עצמו, כולל שכבות העין, הרשתית, האישון, העדשה ומנגנון האקומודציה.נקודה חשובה לפתיחה: גלגל העין אינו ממלא את כל נפח ארובת העין. העין עצמה תופסת רק חלק מהאורביטה, וסביבה יש שרירים, כלי דם, עצבים והרבה שומן. השומן הזה מייצב את העין, אבל גם מאפשר לדם...]]></content> <category term="אנטומיה" /> <category term="ראש וצוואר" /> <category term="עין" /> <category term="ארובת העין" /> <category term="שרירי העין" /> <category term="Extraocular Muscles" /> <category term="Oculomotor Nerve" /> <category term="Trochlear Nerve" /> <category term="Abducens Nerve" /> <category term="Optic Nerve" /> <category term="Ophthalmic Artery" /> <category term="Ciliary Nerves" /> <category term="Retina" /> <category term="Iris" /> <category term="Lens" /> </entry> <entry> <title>הגרון - Larynx, מיתרי הקול ובליעה</title> <link href="https://medintzfat.com/anatomy/throat" /> <id>https://medintzfat.com/anatomy/throat</id> <updated>2026-06-08T08:30:02+00:00</updated> <summary type="html">סקירת הגרון ובית הקול: יחסי Phrenic Nerve, Ansa Cervicalis ו-Vagus בצוואר, בלוטת התריס, סחוסי ה-Larynx, הממברנות, מיתרי הקול האמיתיים והמדומים, עצבוב Laryngeal, הפקת קול, צרידות, אפיגלוטיס, בליעה והפרדה בין דרכי האוויר לוושט.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים:1. [מבט כללי: הצוואר העמוק והגרון](#מבט-כללי-הצוואר-העמוק-והגרון)2. [סחוסי ה-Larynx, מיתרי הקול והממברנות](#סחוסי-ה-larynx-מיתרי-הקול-והממברנות)3. [תנועת מיתרי הקול והפקת קול](#תנועת-מיתרי-הקול-והפקת-קול)4. [בליעה והפרדה בין אוכל לאוויר](#בליעה-והפרדה-בין-אוכל-לאוויר)## מבט כללי: הצוואר העמוק והגרוןהשיעור עוסק באזור העמוק של הצוואר, ובעיקר ב-**Larynx** - בית הקול. זה האזור שבו נמצאים מיתרי הקול, ובו מתבצעת ההפרדה החשובה בין מעבר אוויר ובין מעבר אוכל ושתייה.שתי השאלות המרכזיות של השיעור:* איך מיתרי הקול מאפשרים הפקת צלילים?* איך הגוף מפריד בין אוויר שנכנס ל-**Trachea** לבין מזון ושתייה שיורדים ל-**Esophagus**?לפני שנכנסים למבנה הפנימי של...]]></content> <category term="אנטומיה" /> <category term="ראש וצוואר" /> <category term="גרון" /> <category term="Larynx" /> <category term="Laryngopharynx" /> <category term="מיתרי הקול" /> <category term="Vocal Folds" /> <category term="Vestibular Folds" /> <category term="Epiglottis" /> <category term="Thyroid Cartilage" /> <category term="Cricoid Cartilage" /> <category term="Arytenoid Cartilages" /> <category term="Vagus Nerve" /> <category term="Recurrent Laryngeal Nerve" /> <category term="Superior Laryngeal Nerve" /> <category term="בליעה" /> </entry> <entry> <title>גסטרולציה - מנגנוני EMT, מפרט מזודרם וגבולות ה-Primitive Streak</title> <link href="https://medintzfat.com/embryology/class10" /> <id>https://medintzfat.com/embryology/class10</id> <updated>2026-06-07T08:15:03+00:00</updated> <summary type="html">סיכום שיעור באמבריולוגיה על המנגנונים המולקולריים של גסטרולציה: Snail, FGF8/FGFR1 ו-E-cadherin ב-EMT, קביעת גורלות מזודרם לפי גרדיאנטים של Nodal/BMP/Wnt/FGF, Blimp1 ו-PGCs, Eomes ו-Cardiac mesoderm, פירוק Basal membrane, RhoA, POFUT2, FLRT3, Notochord והשוואה בין עכבר לאדם.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: פתיחה: מטרת השיעור Snail, FGF ו-EMT ב-PS Mesoderm Specification: איך תא מקבל גורל Early PS: PGCs מול Extra-embryonic Mesoderm Cardiac Mesoderm ו-Eomes למה ה-PS נשאר צר? חלבוני Basal membrane שמגבילים את ה-PS Notochord, שלוש שכבות והקשר לאורגנוגנזה עכבר לעומת אדם רצף האירועים המרכזיפתיחה: מטרת השיעורבשיעור הקודם תוארה הגסטרולציה בעיקר מבחינה אנטומית: ה-Primitive Streak (PS), יציאת תאים מה-Epiblast, יצירת Mesoderm, כניסת תאים ל-Definitive Endoderm (DE), ובהמשך יצירת Axial mesoderm ו-Notochord.בשיעור הנוכחי נעבור לשאלות ברמת המנגנון: איך מתבצע EMT ב-PS?...]]></content> <category term="אמבריולוגיה" /> <category term="Gastrulation" /> <category term="Primitive Streak" /> <category term="EMT" /> <category term="Snail" /> <category term="FGF8" /> <category term="FGFR1" /> <category term="E-cadherin" /> <category term="Mesoderm Specification" /> <category term="PGCs" /> <category term="Blimp1" /> <category term="Eomes" /> <category term="Mesp1" /> <category term="Cardiac Mesoderm" /> <category term="Basal Membrane" /> <category term="RhoA" /> <category term="FLRT3" /> <category term="Notochord" /> </entry> <entry> <title>ביולוגיה מולקולרית - שעתוק באאוקריוטים ו-RNA Polymerase II</title> <link href="https://medintzfat.com/molecular-biology/class17" /> <id>https://medintzfat.com/molecular-biology/class17</id> <updated>2026-06-04T12:15:04+00:00</updated> <summary type="html">סיכום שיעור בביולוגיה מולקולרית על RNA polymerase II, מבנה הפולימראז, CTD, פרומוטורים אאוקריוטיים, general transcription factors, mediator, רגולציה מרחבית, initiation, promoter-proximal pausing, elongation ו-termination.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: פתיחה - מחיידקים לאאוקריוטים RNA Polymerase II CTD - הזנב שמנהל את השעתוק פרומוטורים של Pol II General Transcription Factors ו-PIC Mediator ואלמנטים רגולטוריים רחוקים שלבי השעתוק של RNA Polymerase II Promoter-proximal pausing Elongation ועיבוד ה-RNA תוך כדי שעתוק Termination ו-polyadenylationפתיחה - מחיידקים לאאוקריוטיםבשיעור הקודם למדנו על שעתוק בחיידקים. בחיידקים יש RNA polymerase אחד, ובעזרת sigma factors שונים הוא מסוגל לשעתק סוגים שונים של RNA.בתאים אאוקריוטיים המצב מורכב יותר. יש שלושה RNA polymerases מרכזיים: פולימראז תפקיד עיקרי RNA...]]></content> <category term="ביולוגיה מולקולרית" /> <category term="RNA" /> <category term="Transcription" /> <category term="Eukaryotic transcription" /> <category term="RNA polymerase II" /> <category term="CTD" /> <category term="Promoter" /> <category term="TATA box" /> <category term="General transcription factors" /> <category term="Mediator" /> <category term="Enhancer" /> <category term="Silencer" /> <category term="Insulator" /> <category term="CTCF" /> <category term="Promoter-proximal pausing" /> <category term="NELF" /> <category term="SPT5" /> <category term="P-TEFb" /> <category term="Polyadenylation" /> </entry> <entry> <title>פיזיולוגיה - PV loops, החזר ורידי והמודינמיקה</title> <link href="https://medintzfat.com/physiology/class11" /> <id>https://medintzfat.com/physiology/class11</id> <updated>2026-06-04T08:15:05+00:00</updated> <summary type="html">סיכום בפיזיולוגיה של הלב: עקומות Pressure-Volume, שלבי PV loop, EDPVR, ESPVR, Stroke Work, Preload, Afterload, Contractility, החזר ורידי, לחץ בעלייה ימין, CVP, RAP, המערכת הסיסטמית, התנגדות לזרימה, מהירות זרימה, זרימה למינרית וטורבולנטית.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: הקשר כללי: מ-force-length ל-pressure-volume העקומות שמגבילות את ה-PV loop ה-PV loop Stroke volume לעומת עבודת הלב מתח דופן, לחץ וקשיחות השפעות preload, afterload ו-contractility על ה-PV loop החזר ורידי ו-cardiac output לחץ בעלייה ימין, CVP ו-RAP גלי לחץ בעלייה ימין עקומת venous return נקודת העבודה של המערכת השפעת עצבוב סימפתטי ופאראסימפתטי המודינמיקה של כלי הדם זרימה, התנגדות ומהירות נקודות מפתח לזכירההקשר כללי: מ-force-length ל-pressure-volumeבשריר שלד ובשריר הלב אפשר לתאר את הקשר בין אורך השריר לכוח שהוא מפתח דרך...]]></content> <category term="פיזיולוגיה" /> <category term="לב" /> <category term="המודינמיקה" /> <category term="Hemodynamics" /> <category term="PV Loop" /> <category term="Pressure-Volume Loop" /> <category term="EDPVR" /> <category term="ESPVR" /> <category term="Stroke Work" /> <category term="Preload" /> <category term="Afterload" /> <category term="Contractility" /> <category term="Frank-Starling Mechanism" /> <category term="Venous Return" /> <category term="Cardiac Output" /> <category term="Right Atrial Pressure" /> <category term="CVP" /> <category term="RAP" /> <category term="Mean Systemic Filling Pressure" /> <category term="Blood Flow" /> <category term="Vascular Resistance" /> <category term="Laminar Flow" /> <category term="Turbulent Flow" /> <category term="Reynolds Number" /> </entry> <entry> <title>אנטומיית חלל הפה והלשון</title> <link href="https://medintzfat.com/anatomy/oral-cavity" /> <id>https://medintzfat.com/anatomy/oral-cavity</id> <updated>2026-06-03T13:30:06+00:00</updated> <summary type="html">סקירת ניקוז הדמעות אל חלל האף, הדגמת חללי האף והסינוסים ב-CT, עצבוב חלל האף, מחזור הנשימה האפי, מבנה ה-Nasopharynx, החך הרך ושריריו, השקדים, בלוטות הרוק, שרירי הלשון, עצבוב הלשון ורצפת הפה.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים:1. [חלל הפה והלשון](#חלל-הפה-והלשון)2. [בלוטות הרוק ברצפת הפה](#בלוטות-הרוק-ברצפת-הפה)3. [רצפת הפה: Mylohyoid ו-Geniohyoid](#רצפת-הפה-mylohyoid-ו-geniohyoid)4. [שרירי הלשון: Extrinsic ו-Intrinsic](#שרירי-הלשון-extrinsic-ו-intrinsic)5. [עצבוב מוטורי של הלשון](#עצבוב-מוטורי-של-הלשון)6. [תחושה וטעם בלשון](#תחושה-וטעם-בלשון)7. [Frenulum ולשון קשורה](#frenulum-ולשון-קשורה)8. [אספקת דם וניקוז ורידי ברצפת הפה](#אספקת-דם-וניקוז-ורידי-ברצפת-הפה)9. [Lingual Nerve ו-Submandibular Ganglion](#lingual-nerve-ו-submandibular-ganglion)## חלל הפה והלשוןהלשון היא מערכת שרירית מורכבת, שמסוגלת גם לזוז בתוך חלל הפה וגם לשנות את צורתה. היא חיונית לדיבור, לעיסה, בליעה, טעם ומניפולציה של מזון.---## בלוטות הרוק ברצפת הפהבאזור רצפת הפה נמצאות שתי בלוטות רוק חשובות:* **Submandibular Gland*** **Sublingual Gland**![Submandibular Gland](/anatomy/image-1452.png){: width="1734"...]]></content> <category term="אנטומיה" /> <category term="ראש וצוואר" /> <category term="חלל האף" /> <category term="Nasopharynx" /> <category term="Pharynx" /> <category term="חך רך" /> <category term="Auditory Tube" /> <category term="Tonsils" /> <category term="חלל הפה" /> <category term="בלוטות רוק" /> <category term="לשון" /> <category term="שרירי הלשון" /> <category term="Hypoglossal Nerve" /> <category term="Lingual Nerve" /> <category term="Facial Nerve" /> <category term="Glossopharyngeal Nerve" /> </entry> <entry> <title>חלל האף, הסינוסים וה-Pterygopalatine Fossa</title> <link href="https://medintzfat.com/anatomy/nasal-cavity" /> <id>https://medintzfat.com/anatomy/nasal-cavity</id> <updated>2026-06-03T10:30:07+00:00</updated> <summary type="html">סקירת ה-Pterygopalatine Fossa, מהלך V2 וה-Maxillary Artery, מבנה חלל האף, מחיצת האף, הקונכיות והמיאטוסים, מוקוזת האף, אספקת הדם, דימומים מהאף והסינוסים הפאראנזליים.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים:1. [Pterygopalatine Fossa](#pterygopalatine-fossa)2. [Maxillary Artery](#maxillary-artery)3. [חלל האף והסינוסים](#חלל-האף-והסינוסים)4. [הסינוסים הפאראנזליים](#הסינוסים-הפאראנזליים)5. [ניקוז הדמעות אל חלל האף](#ניקוז-הדמעות-אל-חלל-האף)6. [עצבוב חלל האף](#עצבוב-חלל-האף)7. [Nasal Cycle - מחזור הנשימה האפי](#nasal-cycle---מחזור-הנשימה-האפי)8. [Pharynx - מבנה כללי](#pharynx---מבנה-כללי)9. [החך הרך](#החך-הרך)10. [Oropharynx והשקדים](#oropharynx-והשקדים)## Pterygopalatine Fossa> תחנת מעבר עמוקה בין הפנים לחלל האף.לפני הכניסה לחלל האף עצמו, חשוב להבין אזור מעבר עמוק שנמצא מאחורי המקסילה ועמוק ל-Infratemporal Fossa: ה-**Pterygopalatine Fossa**.זהו חלל קטן אך חשוב מאוד, משום שעוברים דרכו עצבים וכלי דם שמגיעים אל חלל האף, הסינוסים, השיניים העליונות וחלקים עמוקים של...]]></content> <category term="אנטומיה" /> <category term="ראש וצוואר" /> <category term="חלל האף" /> <category term="סינוסים" /> <category term="Pterygopalatine Fossa" /> <category term="Maxillary Artery" /> <category term="Sphenopalatine Artery" /> <category term="Nasal Septum" /> <category term="Nasal Conchae" /> <category term="Meatuses" /> <category term="Ethmoid" /> <category term="Sphenoid" /> <category term="V2" /> <category term="Trigeminal Nerve" /> <category term="דימום מהאף" /> </entry> <entry> <title>הפנים, עצבוב הפנים ומפרק הלסת</title> <link href="https://medintzfat.com/anatomy/face-mastication" /> <id>https://medintzfat.com/anatomy/face-mastication</id> <updated>2026-06-03T08:30:08+00:00</updated> <summary type="html">סקירת המבנים השטחיים של הפנים, שרירי הבעת הפנים, בלוטת הפרוטיד, סעיפי עצב הפנים והעצב הטריגמינלי, אספקת הדם לפנים, שרירי הלעיסה ומבנה ותנועת מפרק הלסת.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: שרירי הבעת הפנים Parotid Gland ו-Facial Nerve Trigeminal Nerve - עצבוב סנסורי של הפנים אספקת הדם לפנים מערכת הלעיסה ומפרק הלסת דגשים לזכירהשרירי הבעת הפניםשרירי הבעת הפנים הם שרירים שטחיים מאוד, שנמצאים ברקמה התת־עורית. הם שונים משרירי שלד רגילים משום שהתפקיד המרכזי שלהם אינו להזיז מפרק, אלא להזיז את העור וכך ליצור הבעות פנים.שני מאפיינים חשובים: הם שטחיים מאוד ונמצאים בתוך הרקמה התת־עורית. לרבים מהם אין Origin ו-Insertion קלאסיים; הם נאחזים בעור, ברקמות רכות או בשרירים אחרים. כל...]]></content> <category term="אנטומיה" /> <category term="פנים" /> <category term="שרירי הבעת הפנים" /> <category term="עצב הפנים" /> <category term="עצב טריגמינלי" /> <category term="בלוטת הפרוטיד" /> <category term="כלי דם בפנים" /> <category term="שרירי לעיסה" /> <category term="מפרק הלסת" /> <category term="TMJ" /> <category term="Masseter" /> <category term="Temporalis" /> <category term="Pterygoid" /> <category term="Facial Nerve" /> <category term="Trigeminal Nerve" /> </entry> <entry> <title>הצוואר השטחי וכלי הדם של הצוואר</title> <link href="https://medintzfat.com/anatomy/neck" /> <id>https://medintzfat.com/anatomy/neck</id> <updated>2026-06-01T12:30:09+00:00</updated> <summary type="html">סקירת הצוואר השטחי, שריר הפלטיזמה, ורידי הצוואר השטחיים, משולשי הצוואר, עצם ההיואיד, השרירים הסופרהיואידיים והאינפרהיואידיים, המשולש הקרוטי, עורקי הקרוטיד, בלוטת התריס, בלוטות יותרת התריס ובלוטות הרוק התת־לסתיות.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים:1. [הצוואר השטחי](#הצוואר-השטחי)2. [חלוקת הצוואר למשולשים](#חלוקת-הצוואר-למשולשים)3. [עצם ההיואיד](#עצם-ההיואיד)4. [שרירי ההיואיד](#שרירי-ההיואיד)5. [Suprahyoid Muscles - השרירים הסופרהיואידיים](#suprahyoid-muscles---השרירים-הסופרהיואידיים)6. [Infrahyoid Muscles - השרירים האינפרהיואידיים](#infrahyoid-muscles---השרירים-האינפרהיואידיים)7. [תתי־המשולשים של המשולש הקדמי](#תתיהמשולשים-של-המשולש-הקדמי)8. [Carotid Triangle - המשולש הקרוטי](#carotid-triangle---המשולש-הקרוטי)9. [עורקי הקרוטיד](#עורקי-הקרוטיד)10. [סעיפי ה-External Carotid Artery](#סעיפי-ה-external-carotid-artery)11. [הניקוז הוורידי באזור הראש והצוואר](#הניקוז-הוורידי-באזור-הראש-והצוואר)12. [בלוטת התריס](#בלוטת-התריס)13. [Parathyroid Glands - בלוטות יותרת התריס](#parathyroid-glands---בלוטות-יותרת-התריס)14. [Submandibular Glands - בלוטות הרוק התת־לסתיות](#submandibular-glands---בלוטות-הרוק-התתלסתיות)## הצוואר השטחיהשיעור עוסק במבנים השטחיים של הצוואר: השרירים הקרובים לעור, הוורידים השטחיים, חלוקת הצוואר למשולשים, השרירים שמתחברים לעצם ההיואיד, וכלי הדם והעצבים הגדולים שעוברים במשולש...]]></content> <category term="אנטומיה" /> <category term="צוואר" /> <category term="צוואר שטחי" /> <category term="פלטיזמה" /> <category term="ורידי הצוואר" /> <category term="משולשי הצוואר" /> <category term="עצם ההיואיד" /> <category term="שרירי הצוואר" /> <category term="שרירים סופרהיואידיים" /> <category term="שרירים אינפרהיואידיים" /> <category term="משולש קרוטי" /> <category term="עורקי הקרוטיד" /> <category term="וריד ג׳וגולרי פנימי" /> <category term="עצב הואגוס" /> <category term="עצב פרניק" /> <category term="בלוטת התריס" /> <category term="בלוטות יותרת התריס" /> <category term="בלוטות רוק" /> </entry> <entry> <title>גולגולת, שיניים ועצבים קרניאליים</title> <link href="https://medintzfat.com/anatomy/skull-cranial-nerves" /> <id>https://medintzfat.com/anatomy/skull-cranial-nerves</id> <updated>2026-06-01T08:30:10+00:00</updated> <summary type="html">סקירת גולגולת התינוק והמבוגר, מרפסים, עצמות הפנים ובסיס הגולגולת, הלסת והשיניים, והעצבים הקרניאליים ותפקידיהם.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים:1. [גולגולת ושיניים](#גולגולת-ושיניים)2. [עצבים קרניאליים](#עצבים-קרניאליים)## גולגולת ושיניים![Neurocranium](/anatomy/image-1375.png){: width="1090" height="794" }### גולגולת התינוק והמרפסים![גולגולת תינוק](/anatomy/image-1371.png){: width="848" height="668" }בלידה, היחס בין חלקי הגולגולת שונה מזה של אדם בוגר: הפנים קטנות יחסית, ואילו ה-**Neurocranium** - קופסת המוח - גדול יחסית. האיזון בין גודל הפנים לבין גודל קופסת המוח מתפתח בהדרגה, ומגיע ליחס בוגר רק לקראת סוף גיל ההתבגרות.אצל תינוק, עצמות ה-Neurocranium אינן מחוברות זו לזו באופן מלא. קיימים ביניהן מרווחים, ובמהלך הלידה העצמות יכולות לזוז ואף לעלות מעט זו על זו. מנגנון...]]></content> <category term="אנטומיה" /> <category term="גולגולת" /> <category term="עצמות הגולגולת" /> <category term="עצמות הפנים" /> <category term="מרפסים" /> <category term="בסיס הגולגולת" /> <category term="ארובת העין" /> <category term="סינוסים" /> <category term="לסת" /> <category term="שיניים" /> <category term="עצבים קרניאליים" /> <category term="מוח" /> <category term="שמיעה" /> <category term="ראייה" /> </entry> <entry> <title>ביולוגיה מולקולרית - שעתוק בחיידקים</title> <link href="https://medintzfat.com/molecular-biology/class16" /> <id>https://medintzfat.com/molecular-biology/class16</id> <updated>2026-05-31T13:15:11+00:00</updated> <summary type="html">סיכום שיעור בביולוגיה מולקולרית על ההבדלים בין DNA ל-RNA, עקרונות השעתוק, RNA polymerase, שעתוק בחיידקים, sigma factor, שלבי initiation/elongation/termination, אופרונים ואנטיביוטיקות שפוגעות בשעתוק.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: פתיחה - משכפול לשעתוק DNA לעומת RNA עקרון השעתוק RNA polymerase שעתוק בחיידקים Termination בחיידקים אופרונים בחיידקים כיווניות גנים על גבי ה-DNA אנטיביוטיקות שפוגעות בשעתוק חיידקיפתיחה - משכפול לשעתוקבשיעורים הקודמים עסקנו בעיקר בשכפול DNA וביציבות הגנום. שכפול מתרחש בשלב S phase של מחזור התא, ובו מולקולת DNA דו-גדילית משוכפלת למולקולת DNA נוספת.מכאן עוברים לתהליך אחר: יצירת RNA מתוך DNA.הזרימה הכללית היא:DNA → RNA → Protein Transcription - שעתוק DNA ל-RNA. Translation - תרגום RNA לחלבון.עיקר השעתוק והתרגום בתא...]]></content> <category term="ביולוגיה מולקולרית" /> <category term="RNA" /> <category term="Transcription" /> <category term="RNA polymerase" /> <category term="Bacterial transcription" /> <category term="Sigma factor" /> <category term="Promoter" /> <category term="Pribnow box" /> <category term="Rho" /> <category term="Operon" /> <category term="Lac operon" /> <category term="Trp operon" /> <category term="Antibiotics" /> </entry> <entry> <title>תרגול שאלות בפיזיולוגיה - מחזור הלב ובקרה לוקלית על תפוקת הלב</title> <link href="https://medintzfat.com/physiology/ex7" /> <id>https://medintzfat.com/physiology/ex7</id> <updated>2026-05-31T11:15:12+00:00</updated> <summary type="html">שאלות תרגול בפיזיולוגיה של הלב: דיאגרמת Wigger, קולות הלב, ECG, לחצים בחדר שמאל, בעלייה שמאל ובאבי העורקים, שלבי הסיסטולה והדיאסטולה, Preload, Afterload, Contractility ובקרה לוקלית על תפוקת הלב.</summary> <content type="html"><![CDATA[נושאים מרכזיים מחזור הלב בצד השמאלי: עלייה שמאל, חדר שמאל, מסתם מיטרלי ומסתם אאורטלי דיאגרמת Wigger ושילוב בין ECG, לחצים, נפח חדר שמאל וקולות לב הקשר בין פעילות חשמלית לפעילות מכנית בלב שלבי מחזור הלב: כיווץ איזוולמי, פליטה, הרפיה איזוולמית, מילוי מהיר, דיאסטזיס והתכווצות עליות פתיחה וסגירה של מסתמים לפי מפל לחצים גלי לחץ בעלייה שמאל, בעיקר גל a וגל c Dicrotic notch / incisura לאחר סגירת המסתם האאורטלי ההבדל בין לחץ באבי העורקים ללחץ בחדר שמאל לאחר הסיסטולה Stroke...]]></content> <category term="פיזיולוגיה" /> <category term="לב" /> <category term="מחזור הלב" /> <category term="Cardiac Cycle" /> <category term="Wigger Diagram" /> <category term="ECG" /> <category term="קולות הלב" /> <category term="סיסטולה" /> <category term="דיאסטולה" /> <category term="Preload" /> <category term="Afterload" /> <category term="Contractility" /> <category term="Cardiac Output" /> <category term="בקרה לוקלית" /> </entry> <entry> <title>גסטרולציה - Primitive Streak, EMT, מזודרם ונוטוכורד</title> <link href="https://medintzfat.com/embryology/class9" /> <id>https://medintzfat.com/embryology/class9</id> <updated>2026-05-31T08:15:13+00:00</updated> <summary type="html">סיכום שיעור באמבריולוגיה על גסטרולציה בעכבר: Primitive Streak, EMT ו-Ingression, נדידת תאי Epiblast, יצירת Mesoderm ו-Definitive endoderm, Fate map, Axial mesoderm, Node, Notochord, Axis duplication ו-Snail.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: פתיחה וחזרה תחילת הגסטרולציה: מאפיבלסט ל-PS יצירת Mesoderm ו-Definitive endoderm זמן, מיקום ומפת גורלות באפיבלסט Axial Mesoderm מיקום ה-PS והכפלת ציר Snail ויצירת Mesoderm רצף האירועים המרכזי ומשפטי מפתחפתיחה וחזרהבשיעור הקודם הוגדרו הצירים הראשוניים של העובר לפני הגסטרולציה, ובעיקר הציר anterior-posterior. ה-DVE נודד והופך ל-AVE, וכך מוגדר הצד האנטריורי. הצד הנגדי נהיה הצד הפוסטריורי, ושם מתחילה הגסטרולציה.השיעור הנוכחי נכנס לגסטרולציה עצמה: איך ה-Primitive Streak (PS) מתחיל, איך תאי Epiblast יוצאים ממנו, לאן הם נודדים, ואיך מתוך התהליך הזה...]]></content> <category term="אמבריולוגיה" /> <category term="Gastrulation" /> <category term="Primitive Streak" /> <category term="EMT" /> <category term="Ingression" /> <category term="Mesoderm" /> <category term="Definitive Endoderm" /> <category term="Axial Mesoderm" /> <category term="Notochord" /> <category term="Node" /> <category term="Fate map" /> <category term="Brachyury" /> <category term="Wnt3" /> <category term="Snail" /> </entry> <entry> <title>פיזיולוגיה - מחזור הלב ובקרת תפוקת הלב</title> <link href="https://medintzfat.com/physiology/class10" /> <id>https://medintzfat.com/physiology/class10</id> <updated>2026-05-28T08:15:14+00:00</updated> <summary type="html">סיכום בפיזיולוגיה של הלב: מחזור הלב, דיאסטולה, סיסטולה, נפחי החדרים, EDV, ESV, Stroke Volume, Cardiac Output, Ejection Fraction, עומס מקדים, כיווציות, עומס אחר ומנגנון פרנק-סטרלינג.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: מחזור הלב - Cardiac Cycle Cardiac Output - תפוקת הלב Stroke Volume - נפח פעימה בקרה על תפוקת הלב מנגנון פרנק־סטרלינג - Frank-Starling Mechanism ECG - אק״גבשיעור הזה התמקדנו בפרק 9 בגייטון, בעיקר ב־Cardiac Cycle, ב־Cardiac Output, במדדים של תפקוד סיסטולי וב־Frank-Starling mechanism. בסוף השיעור הופיע גם המשך קצר לנושא ה־ECG, כהמשך לשיעור הקודם על האלקטרופיזיולוגיה של הלב.מחזור הלב - Cardiac Cycleמחזור לב הוא רצף האירועים שמתרחש מתחילת פעימת לב אחת עד לתחילת הפעימה הבאה. כל מחזור מתחיל...]]></content> <category term="פיזיולוגיה" /> <category term="לב" /> <category term="מחזור הלב" /> <category term="Cardiac Cycle" /> <category term="Cardiac Output" /> <category term="Stroke Volume" /> <category term="EDV" /> <category term="ESV" /> <category term="Ejection Fraction" /> <category term="Systole" /> <category term="Diastole" /> <category term="Preload" /> <category term="Contractility" /> <category term="Afterload" /> <category term="Frank-Starling Mechanism" /> <category term="Venous Return" /> <category term="Heart Pumping" /> </entry> <entry> <title>תרגול שאלות בפיזיולוגיה - אלקטרופיזיולוגיה של הלב</title> <link href="https://medintzfat.com/physiology/ex6" /> <id>https://medintzfat.com/physiology/ex6</id> <updated>2026-05-24T11:15:15+00:00</updated> <summary type="html">שאלות תרגול בפיזיולוגיה של הלב: מהירויות הולכה, פוטנציאל פעולה חדרי, SA node, תעלות נתרן וסידן, השפעה סימפתטית ווגאלית, תקופה רפרקטורית ומניעת טטנוס.</summary> <content type="html"><![CDATA[נושאים מרכזיים מהירויות הולכה במערכת ההולכה הלבבית פוטנציאל פעולה של תא שריר חדרי פוטנציאל פעולה של תאי קוצב ב-SA node השפעת תעלות נתרן מהירות על Phase 0 ומהירות הולכה השפעת המערכת הסימפתטית והפאראסימפתטית על קצב הלב השפעת חסימת תעלות סידן מסוג L צימוד עירור-כיווץ בשריר הלב תקופה רפרקטורית ומניעת טטנוס בשריר הלב Funny current ותרופות שמורידות דופק בלי לפגוע בכיווץסרטון מומלץ של Ninja Nerd, לצפייה: Cardiovascular, Electrophysiology and Intrinsic Cardiac Conduction System.שאלותשאלה 1: מהירויות הולכה בלבנמדדו מהירויות הולכה של פוטנציאלי...]]></content> <category term="פיזיולוגיה" /> <category term="לב" /> <category term="אלקטרופיזיולוגיה" /> <category term="פוטנציאל פעולה" /> <category term="SA Node" /> <category term="AV Node" /> <category term="תעלות נתרן" /> <category term="תעלות סידן" /> <category term="תעלות אשלגן" /> <category term="תקופה רפרקטורית" /> <category term="Funny Current" /> </entry> <entry> <title>טרום גסטרולציה - DVE, AVE, Nodal ותחילת ה-Primitive Streak</title> <link href="https://medintzfat.com/embryology/class8" /> <id>https://medintzfat.com/embryology/class8</id> <updated>2026-05-24T08:15:16+00:00</updated> <summary type="html">סיכום שיעור באמבריולוגיה על המעבר מבלסטוציסט ל-egg cylinder, קביעת צירי העובר, DVE ו-AVE, RNA in situ hybridization, Nodal/BMP/Wnt signaling, אפיתל, EMT ותחילת הגסטרולציה.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: המעבר מקליבג׳ לגסטרולציה מבלסטוציסט ל-Egg cylinder RNA in situ hybridization וביטוי Nodal Nodal, BMP, Wnt והיווצרות DVE/AVE לקראת גסטרולציה: אפיתל, EMT ו-Primitive streak רצף האירועים המרכזי ומשפטי מפתחהמעבר מקליבג׳ לגסטרולציהבשלב הזה מסתיים הדיון ב-Cleavage ומתחילה ההכנה לגסטרולציה (gastrulation). גסטרולציה היא התארגנות מחדש של העובר: תאים מתחילים לזוז, לצאת ממקומות מסוימים, להיכנס בין שכבות, ולייצר את שלוש שכבות הנבט: שכבת נבט   אקטודרם Ectoderm מזודרם Mesoderm אנדודרם Endoderm לפני שאפשר להתחיל גסטרולציה, העובר צריך להגדיר צירים. בלי צירים, אי...]]></content> <category term="אמבריולוגיה" /> <category term="גסטרולציה" /> <category term="Pre-gastrulation" /> <category term="Egg cylinder" /> <category term="Visceral endoderm" /> <category term="DVE" /> <category term="AVE" /> <category term="Nodal signaling" /> <category term="BMP4" /> <category term="Wnt3" /> <category term="Primitive streak" /> <category term="EMT" /> </entry> <entry> <title>ביולוגיה מולקולרית - עקרונות כלליים בתיקון DNA ויציבות גנומית</title> <link href="https://medintzfat.com/molecular-biology/class15" /> <id>https://medintzfat.com/molecular-biology/class15</id> <updated>2026-05-21T12:15:17+00:00</updated> <summary type="html">סיכום שיעור בביולוגיה מולקולרית על העקרונות המשותפים למנגנוני תיקון DNA, תזמון לפי מחזור התא, פתולוגיות וטיפולים מבוססי DNA damage, נזקי DNA יזומים וספריות DNA למיפוי נזקים.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: חזרה קצרה - נקודות שחשוב לסגור סוגי נזקי DNA ומנגנוני התיקון שלהם תבנית משותפת למנגנוני תיקון DNA תזמון לפי מחזור התא פתולוגיות וטיפולים שנגזרים ממנגנוני התיקון נזקי DNA יזומים - Damage for the best ספריות DNA ככלי למיפוי נזקי DNAחזרה קצרה - נקודות שחשוב לסגורבתחילת השיעור חזרנו על שאלות מרכזיות מכל החלק של DNA damage ו-DNA repair.TLS ועמידות לטיפולתאים סרטניים יכולים להיות עמידים יותר לתרופות שפוגעות ב-DNA כאשר יש בהם פעילות מוגברת של Translesion Synthesis - TLS.TLS לא...]]></content> <category term="ביולוגיה מולקולרית" /> <category term="DNA damage" /> <category term="DNA repair" /> <category term="Genome stability" /> <category term="BER" /> <category term="NER" /> <category term="MMR" /> <category term="TLS" /> <category term="SSB repair" /> <category term="DSB repair" /> <category term="NHEJ" /> <category term="Homologous Recombination" /> <category term="Immunotherapy" /> <category term="PARP inhibitors" /> <category term="DNA libraries" /> </entry> <entry> <title>ביולוגיה מולקולרית - V(D)J recombination, RAG ו-Somatic Hypermutation</title> <link href="https://medintzfat.com/molecular-biology/class14" /> <id>https://medintzfat.com/molecular-biology/class14</id> <updated>2026-05-18T12:15:18+00:00</updated> <summary type="html">סיכום שיעור בביולוגיה מולקולרית על נזקי DNA יזומים במערכת החיסון, V(D)J recombination, RAG, RSS, cryptic RSS, H3K4me3, AID, somatic hypermutation, affinity maturation ו-DIVAC.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: חזרה קצרה - שברי DNA ומנגנוני תיקון נזקי DNA יזומים במערכת החיסון V(D)J recombination ו-RAG הצד המסוכן של RAG Somatic hypermutation ו-AID איך AID נשאר יחסית ספציפי? אזורים חמים, DIVAC ומיפוי פעילות AIDחזרה קצרה - שברי DNA ומנגנוני תיקוןהשיעור נפתח בחזרה על הנושאים של שיעור 13: תיקון שברים דו-גדיליים, ATM, BRCA, PARP inhibitors ושיטות לזיהוי שברי DNA.הנקודות החשובות: פגם בחלבוני Ku יפגע בעיקר בתיקון שברים דו-גדיליים בשלב G1, כי בשלב הזה אין כרומטידה אחות זמינה ולכן התא תלוי...]]></content> <category term="ביולוגיה מולקולרית" /> <category term="DNA damage" /> <category term="Physiological DNA damage" /> <category term="VDJ recombination" /> <category term="RAG" /> <category term="RSS" /> <category term="NHEJ" /> <category term="AID" /> <category term="Somatic Hypermutation" /> <category term="Affinity maturation" /> <category term="Immunoglobulin" /> <category term="DIVAC" /> </entry> <entry> <title>אנטומיית הגב ועמוד השדרה</title> <link href="https://medintzfat.com/anatomy/back-and-spine" /> <id>https://medintzfat.com/anatomy/back-and-spine</id> <updated>2026-05-18T08:30:19+00:00</updated> <summary type="html">סקירת מבנה עמוד השדרה, חוליות צוואריות, טורקליות, לומבריות וסקרליות, דיסקים בין־חולייתיים, רצועות, מפרקים, שרירי הגב, מעטפות חוט השדרה וכלי דם.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: חוליות עמוד השדרה - חלוקה לאזורים עקומות עמוד השדרה פתולוגיות חוליות חוליות טורקליות חוליות הסקרום התגרמות עמוד השדרה הדיסקים הבין חולייתיים רצועות ומפרקים מפרקי עמוד השדרה שרירי הגב מבנים נוספים באזור הגב אנטומיה תפקודית אספקת דםחוליות עמוד השדרה - חלוקה לאזוריםחוליות עמוד השדרה הן עצמות בלתי־סדירות. עמוד השדרה משמש להגנה על חוט השדרה והעצבים הספינליים, לתמיכה בגוף שמעל האגן, לתנועה ולשמירה על יציבות.בעמוד השדרה יש בממוצע 33 חוליות, עם וריאציות אפשריות במספר החוליות: 7 חוליות צוואריות, C1-C7 (אבל...]]></content> <category term="אנטומיה" /> <category term="גב" /> <category term="עמוד השדרה" /> <category term="חוליות" /> <category term="דיסקים בין חולייתיים" /> <category term="רצועות" /> <category term="מפרקים" /> <category term="שרירי הגב" /> <category term="חוט השדרה" /> <category term="עצבים" /> <category term="כלי דם" /> </entry> <entry> <title>תרגול שאלות בפיזיולוגיה - שריר שלד ושריר חלק</title> <link href="https://medintzfat.com/physiology/ex5" /> <id>https://medintzfat.com/physiology/ex5</id> <updated>2026-05-17T11:15:20+00:00</updated> <summary type="html">שאלות תרגול בפיזיולוגיה של שריר שלד ושריר חלק: מקורות אנרגיה לכיווץ, צימוד עירור-כיווץ, יחס אורך-מתח, יחידות מוטוריות, סוגי סיבי שריר, Neuromuscular Junction, טטנוס, MLCK, מנגנון latch ו-stress relaxation.</summary> <content type="html"><![CDATA[תשומת לבכם שהשאלות שלהלן לא בדיוק תואמות את השאלות המקוריות מתוך התרגול, ונוצרו במטרה לסייע בלמידה. תשומת הלב גם שהתרגול כולל תכנים שלא נלמדו בהרצאה המקורית.נושאים מרכזיים מקורות אנרגיה להתכווצות מהירה תפקידי ATP בשריר: cross-bridge cycling, החזרת סידן ל-SR ושמירת מפלי יונים Excitation-Contraction Coupling בשריר שלד יחס אורך־מתח בסרקומר סוגי כיווץ: isometric, concentric, eccentric גיוס יחידות מוטוריות סוגי סיבי שריר: Type I, Type IIa, Type IIx Neuromuscular Junction ושחרור Acetylcholine Summation ו-Tetanus שריר חלק לעומת שריר שלד Calmodulin, MLCK ו-MLCP...]]></content> <category term="פיזיולוגיה" /> <category term="שריר שלד" /> <category term="שריר חלק" /> <category term="כיווץ שריר" /> <category term="סרקומר" /> <category term="Motor Unit" /> <category term="Acetylcholine" /> <category term="Tetanus" /> <category term="MLCK" /> <category term="Latch Mechanism" /> </entry> <entry> <title>SCMC, IVF, PGD והשרשה בהתפתחות עוברית</title> <link href="https://medintzfat.com/embryology/class7" /> <id>https://medintzfat.com/embryology/class7</id> <updated>2026-05-17T08:15:21+00:00</updated> <summary type="html">סיכום שיעור באמבריולוגיה על Subcortical Maternal Complex, גנים עם אפקט אימהי, חלוקת טרנסקריפטים בביצית, השוואה בין עכבר לאדם, IVF, PGD/PGS, השרשה, רירית הרחם, decidualization ו-pre-gastrulation.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: פתיחה: מה מחפשים בשיעור הזה? Subcortical Maternal Complex - SCMC FLOPED ו-Floped null Maternal Effect Genes TLE6 ותפקיד הקומפלקס מיקום הכרומוזומים וחלוקה לשני תאים שווים מודל חלוקת ה-RNA בביצית עכבר לעומת אדם: התפתחות מוקדמת In Vitro Fertilization - IVF PGD ו-PGS שיטות דגימה ב-PGD שיטות בדיקה גנטית השרשה: Apposition, Adhesion, Invasion Human Endometrium המחזור החודשי והמחזור השחלתי Decidualization חלון ההשרשה ואקטיבציית הבלסטוציסט היצמדות הבלסטוציסט (Blastocyst Adhesion) Blastocyst Invasion באדם השרשה בעכברים Decidualization בעכבר Pre-gastrulation עכבר לעומת אדם לאחר...]]></content> <category term="אמבריולוגיה" /> <category term="SCMC" /> <category term="Maternal effect genes" /> <category term="IVF" /> <category term="ICSI" /> <category term="PGD" /> <category term="PGS" /> <category term="השרשה" /> <category term="Endometrium" /> <category term="Decidualization" /> <category term="Pre-gastrulation" /> </entry> <entry> <title>ביולוגיה מולקולרית - Homologous Recombination, ATM, BRCA ו-VDJ recombination</title> <link href="https://medintzfat.com/molecular-biology/class13" /> <id>https://medintzfat.com/molecular-biology/class13</id> <updated>2026-05-14T12:15:22+00:00</updated> <summary type="html">סיכום שיעור בביולוגיה מולקולרית על תיקון שברי DNA דו-גדיליים, NHEJ, homologous recombination, ATM, 53BP1, BRCA1/2, PARP inhibitors, זיהוי שברים ב-DNA ופתיחה ל-VDJ recombination.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: חזרה קצרה - PARP, NHEJ ו-HR Non-Homologous End Joining - חזרה וסגירת פינה Homologous Recombination ATM ותגובת התא לשבר דו-גדילי הבחירה בין NHEJ ל-HR BRCA deficiency ו-PARP inhibitors איך מזהים שברי DNA במעבדה? END-seq ומיפוי שברים ברזולוציה גבוהה Physiological DNA damage ו-VDJ recombinationחזרה קצרה - PARP, NHEJ ו-HRהשיעור נפתח בחזרה על הנושאים מסוף השיעור הקודם.PARP inhibitorsמעכבי PARP1 פועלים בשתי דרכים עיקריות: הם מעכבים את הפעילות האנזימטית של PARP1, ולכן מפריעים ל-PARylation ולתיקון שברים חד-גדיליים. הם יכולים לגרום ל-PARP...]]></content> <category term="ביולוגיה מולקולרית" /> <category term="DNA damage" /> <category term="Double-strand breaks" /> <category term="NHEJ" /> <category term="Homologous Recombination" /> <category term="ATM" /> <category term="BRCA1" /> <category term="BRCA2" /> <category term="53BP1" /> <category term="gamma H2AX" /> <category term="PARP inhibitors" /> <category term="END-seq" /> <category term="VDJ recombination" /> </entry> <entry> <title>פיזיולוגיה - אלקטרופיזיולוגיה של הלב</title> <link href="https://medintzfat.com/physiology/class9" /> <id>https://medintzfat.com/physiology/class9</id> <updated>2026-05-14T08:15:23+00:00</updated> <summary type="html">סיכום בפיזיולוגיה של הלב: מבנה ותפקוד הלב כמשאבה, מערכת ההולכה, SA node, AV node, Bundle of His, Purkinje fibers, פוטנציאלי פעולה ותקופה רפרקטורית.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: התפתחות מוקדמת ותפקיד כללי מבנה הלב ומסלול הדם מה נדרש מלב מתפקד? מבנה סיבי השריר ותנועת הסחיטה של הלב תאי הלב והצימוד בין תאים מערכת ההולכה של הלב SA Node - הקוצב הראשי AV Node - השהיה בין עליות לחדרים Bundle of His - כבל הולכה מבודד Purkinje Fibers - הולכה מהירה לשריר החדר רצף ההולכה בלב וקוצבים סמויים פוטנציאל הפעולה של תאי קוצב - Nodal Action Potential ויסות קצב הלב דרך פוטנציאל הקוצב פוטנציאל הפעולה של תאי...]]></content> <category term="פיזיולוגיה" /> <category term="לב" /> <category term="אלקטרופיזיולוגיה" /> <category term="Cardiac Electrophysiology" /> <category term="SA Node" /> <category term="AV Node" /> <category term="Bundle of His" /> <category term="Purkinje Fibers" /> <category term="Cardiomyocytes" /> <category term="Gap Junctions" /> <category term="Action Potential" /> <category term="Refractory Period" /> <category term="Excitation-Contraction Coupling" /> </entry> <entry> <title>מעבדת אנטומיה - ראש וצוואר</title> <link href="https://medintzfat.com/anatomy/lab9" /> <id>https://medintzfat.com/anatomy/lab9</id> <updated>2026-05-13T09:00:24+00:00</updated> <summary type="html">סיכום מעבדות אנטומיה על ראש וצוואר: משולשי הצוואר, כלי דם ועצבים, פנים ו-TMJ, עצבים קרניאליים, ארובת העין, לרינקס, פארינקס, חלל האף ובסיס הלשון.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים:1. [חלק 1 - הצוואר השטחי, משולשי הצוואר ובסיס הצוואר](#חלק-1---הצוואר-השטחי-משולשי-הצוואר-ובסיס-הצוואר)2. [חלק 2 - הפנים, ה-TMJ, שרירי ההבעה, העצבוב והמערכת הלעיסתית](#חלק-2---הפנים-ה-tmj-שרירי-ההבעה-העצבוב-והמערכת-הלעיסתית)3. [חלק 3 - תחנת עצבים קרניאליים ומבט סופריורי בתוך הגולגולת](#חלק-3---תחנת-עצבים-קרניאליים-ומבט-סופריורי-בתוך-הגולגולת)4. [חלק 4 - גלגל העין וארובת העין](#חלק-4---גלגל-העין-וארובת-העין)5. [חלק 5 - Larynx: בית הקול](#חלק-5---larynx-בית-הקול)6. [חלק 6 - Pharynx, חלל האף ובסיס הלשון](#חלק-6---pharynx-חלל-האף-ובסיס-הלשון)## חלק 1 - הצוואר השטחי, משולשי הצוואר ובסיס הצוואר### הקדמה כלליתהמעבדות בנושא **ראש וצוואר** מתחילות באזור הצוואר השטחי. בתחילת המעבדה מזהים מבנים שניתן למשש או לראות על פני...]]></content> <category term="אנטומיה" /> <category term="ראש וצוואר" /> <category term="צוואר" /> <category term="פנים" /> <category term="עצבים קרניאליים" /> <category term="עין" /> <category term="לרינקס" /> <category term="פארינקס" /> <category term="חלל האף" /> <category term="לשון" /> </entry> <entry> <title>ביולוגיה מולקולרית - MSI, שברי DNA ו-PARP inhibitors</title> <link href="https://medintzfat.com/molecular-biology/class12" /> <id>https://medintzfat.com/molecular-biology/class12</id> <updated>2026-05-10T13:15:25+00:00</updated> <summary type="html">סיכום בביולוגיה מולקולרית על MMR deficiency, microsatellite instability, MSI-high cancers, MSI test, Lynch syndrome, single-strand breaks, PARP1, PARP inhibitors, double-strand breaks ותחילת NHEJ.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: חזרה על השיעור הקודם MMR deficiency ו-Microsatellite Instability MSI בסרטן ובטיפול אימונותרפי MSI test ו-Lynch syndrome Single-strand breaks - SSBs תיקון SSB ו-PARP1 PARP inhibitors בטיפול אנטי-סרטני Double-strand breaks - DSBs Non-Homologous End Joining - NHEJחזרה על השיעור הקודםחזרה על Bulky lesions, NER, TLS ו-MMR: בחולי XPC ו-XPE הרגישות ל-UV נמוכה יותר יחסית לקבוצות XP אחרות, כי Transcription-Coupled NER עדיין תקין אצלם. הפגיעה היא בעיקר בזיהוי של Global Genome NER. ב-XP-V הגן הפגוע אינו אחד מגני XP הקלאסיים...]]></content> <category term="ביולוגיה מולקולרית" /> <category term="DNA damage" /> <category term="Mismatch Repair" /> <category term="MSI" /> <category term="Microsatellites" /> <category term="Lynch syndrome" /> <category term="Single-strand breaks" /> <category term="PARP1" /> <category term="PARP inhibitors" /> <category term="Double-strand breaks" /> <category term="NHEJ" /> <category term="Synthetic lethality" /> </entry> <entry> <title>שבירת סימטריה בהתפתחות עוברית מוקדמת</title> <link href="https://medintzfat.com/embryology/class6" /> <id>https://medintzfat.com/embryology/class6</id> <updated>2026-05-10T08:15:26+00:00</updated> <summary type="html">סיכום שיעור באמבריולוגיה על שבירת סימטריה בעובר המוקדם, התפתחות רגולטיבית ופרובביליסטית, צירי העובר, תאומים מונוזיגוטיים, מישורי חלוקה, Carm1, H3R26me ו-LincGET.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: פתיחה: מהי שבירת סימטריה? התפתחות דטרמיניסטית לעומת התפתחות רגולטיבית התפתחות סטוכסטית לעומת התפתחות פרובביליסטית צירי העובר ומישורי החלוקה Cell lineage analysis: ניתוח שושלת תאים האם שני הבלסטומרים הראשונים זהים? יצירת תאומים מונוזיגוטיים בעכבר מבחן השרשה: למה קשה להסיק ממנו? Outgrowth assay: בדיקת הפוטנציאל של הבלסטומרים בתרבית Oct4-GFP ומספר תאי אפיבלסט תאומים מונוזיגוטיים באדם ו-ART איך נוצרים תאומים מונוזיגוטים באדם ארמדילו: תאומים מונוזיגוטיים כתהליך לא אקראי שלב ארבעת התאים: סוגי עוברים ומישורי חלוקה ניסוי כימרות מבלסטומרים בשלב ארבעת התאים...]]></content> <category term="אמבריולוגיה" /> <category term="שבירת סימטריה" /> <category term="Cleavage" /> <category term="Blastomeres" /> <category term="Monozygotic twins" /> <category term="Cell lineage analysis" /> <category term="Carm1" /> <category term="H3R26me" /> <category term="LincGET" /> <category term="Cdx2" /> </entry> <entry> <title>מעבדת אנטומיה של הגב - סיכומים</title> <link href="https://medintzfat.com/anatomy/lab8" /> <id>https://medintzfat.com/anatomy/lab8</id> <updated>2026-05-09T00:00:27+00:00</updated> <summary type="html">סיכום אנטומיה: מבנה החוליות ועמוד השדרה, רצועות עמוד השדרה, שכבות שרירי הגב, המשולשים האנטומיים, המשולש הסאב-אוקסיפיטלי ולמינקטומיה.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים:1. [הקדמה](#הקדמה)2. [מבנה בסיסי של חוליה](#מבנה-בסיסי-של-חוליה)3. [חוליה טורקלית טיפוסית והקשר לצלע](#חוליה-טורקלית-טיפוסית-והקשר-לצלע)4. [ה-Vertebral foramen, ה-vertebral notch והעצב הספינלי](#ה-vertebral-foramen-ה-vertebral-notch-והעצב-הספינלי)5. [מאפייני חוליות לפי אזור](#מאפייני-חוליות-לפי-אזור)6. [הסקרום והקוקסיקס](#הסקרום-והקוקסיקס)7. [רצועות ומפרקים בעמוד השדרה](#רצועות-ומפרקים-בעמוד-השדרה)8. [תחילת הדיסקציה והעצבים הקוטניים](#תחילת-הדיסקציה-והעצבים-הקוטניים)9. [Thoracolumbar Fascia](#thoracolumbar-fascia)10. [שכבת שרירי הגב השטחית](#שכבת-שרירי-הגב-השטחית)11. [שכבת שרירי הגב האמצעית](#שכבת-שרירי-הגב-האמצעית)12. [משולשים אנטומיים בגב](#משולשים-אנטומיים-בגב)13. [השכבה העמוקה של שרירי הגב](#השכבה-העמוקה-של-שרירי-הגב)14. [המשולש הסאב-אוקסיפיטלי](#המשולש-הסאב-אוקסיפיטלי)15. [למינקטומיה ותעלת השדרה](#למינקטומיה-ותעלת-השדרה)## הקדמהמעבדת הגב מתחילה בהתמצאות במבנה הגרמי של עמוד השדרה, ולאחר מכן עוברת לדיסקציה של שכבות הגב. תחילה מזהים את המבנה הבסיסי של חוליה ואת ההבדלים...]]></content> <category term="אנטומיה" /> <category term="גב" /> <category term="עמוד השדרה" /> <category term="חוליות" /> <category term="שרירי הגב" /> <category term="suboccipital triangle" /> <category term="laminectomy" /> </entry> <entry> <title>ביולוגיה מולקולרית - Bulky DNA Lesions, TLS ו-Mismatch Repair</title> <link href="https://medintzfat.com/molecular-biology/class11" /> <id>https://medintzfat.com/molecular-biology/class11</id> <updated>2026-05-07T12:15:28+00:00</updated> <summary type="html">סיכום שיעור בביולוגיה מולקולרית על bulky DNA lesions, pyrimidine dimers, photoreactivation, nucleotide excision repair, Xeroderma pigmentosum, translesion synthesis, XP-V, template switching ו-mismatch repair.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: חזרה על השיעור הקודם Bulky DNA lesions Pyrimidine dimers ו-UV Photoreactivation ופתרונות שאינם קיימים באדם Nucleotide Excision Repair - NER Xeroderma Pigmentosum - XP שכפול DNA - כשבעיות קטנות הופכות לגדולות Translesion synthesis - TLS XP-V TLS in Cancer Template switching Mismatch Repair - MMRחזרה על השיעור הקודםהשיעור נפתח בחזרה קצרה על נזקי DNA ברמת הבסיס ועל BER.הנקודות החשובות: מוטציות $\mathrm{C \to T}$ צפויות במיוחד באזורים שבהם ציטוזין עבר מתילציה. אם 5-methylcytosine עובר דיאמינציה (deamination), התוצר הוא תימין,...]]></content> <category term="ביולוגיה מולקולרית" /> <category term="DNA damage" /> <category term="Bulky DNA lesions" /> <category term="Pyrimidine dimer" /> <category term="UV damage" /> <category term="Nucleotide Excision Repair" /> <category term="Xeroderma Pigmentosum" /> <category term="Translesion synthesis" /> <category term="XP-V" /> <category term="Mismatch Repair" /> <category term="MMR" /> <category term="PCNA" /> </entry> <entry> <title>פיזיולוגיה - שינוע גזים בדם ובקרת נשימה</title> <link href="https://medintzfat.com/physiology/class8" /> <id>https://medintzfat.com/physiology/class8</id> <updated>2026-05-07T08:15:29+00:00</updated> <summary type="html">סיכום שיעור בפיזיולוגיה של הנשימה: שינוע CO2 וחמצן בדם, עקומת המוגלובין-חמצן, P50, A-a gradient, תכולת חמצן, RQ, אוורור ובקרת נשימה.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: פתיחה - מה קורה לגזים לאחר פעפוע שינוע פחמן דו-חמצני בדם התגובה הביוכימית של $\ce{CO2}$ ומים המצב ברקמות ובריאות שינוע חמצן והמוגלובין סטורציה ו-$\mathrm{P} _\ce{O2}$ מומס עקומת הדיסוציאציה של חמצן והמוגלובין $\mathrm{P_{50}}$ והסטת העקומה Bohr Effect ו-Haldane Effect המוגלובין עוברי A-a Gradient מד סטורציה תכולת חמצן - Oxygen Content אנמיה, סטורציה ותכולת חמצן תכולת חמצן, תכולת CO2 ו-RQ Oxygen Delivery ו-Oxygen Extraction Ratio היפוקסמיה לעומת היפוקסיה אוורור, דילול גזים ושיווי משקל חדש אוורור ביחס לייצור $\ce{CO2}$ ולצריכת $\ce{O2}$...]]></content> <category term="פיזיולוגיה" /> <category term="נשימה" /> <category term="CO2" /> <category term="Oxygen" /> <category term="Hemoglobin" /> <category term="Saturation" /> <category term="P50" /> <category term="A-a Gradient" /> <category term="Oxygen Content" /> <category term="Ventilation" /> <category term="RQ" /> <category term="Chemoreceptors" /> </entry> <entry> <title>מעבדת הגפה התחתונה - עצמות, מפרקים, מדורים, כלי דם ועצבים</title> <link href="https://medintzfat.com/anatomy/lab7" /> <id>https://medintzfat.com/anatomy/lab7</id> <updated>2026-05-04T09:00:30+00:00</updated> <summary type="html">סיכום מעבדת אנטומיה לקראת דיסקציות של הגפה התחתונה: עצמות האגן, הירך, השוק וכף הרגל, מפרקי הירך והברך, מדורי הירך והשוק, כלי דם ועצבים.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים:1. [חלק 1 - עצמות האגן, הירך והשוק הפרוקסימלי; הירך הקדמית והמדיאלית; מפרק הירך](#חלק-1---עצמות-האגן-הירך-והשוק-הפרוקסימלי-הירך-הקדמית-והמדיאלית-מפרק-הירך)2. [חלק 2 - עצמות השוק וכף הרגל; מפרק הברך; המדור האנטריורי והלטרלי של השוק](#חלק-2---עצמות-השוק-וכף-הרגל-מפרק-הברך-המדור-האנטריורי-והלטרלי-של-השוק)3. [חלק 3 - האזור הגלוטיאלי, הירך האחורית, השוק האחורית וכף הרגל הפלנטרית](#חלק-3---האזור-הגלוטיאלי-הירך-האחורית-השוק-האחורית-וכף-הרגל-הפלנטרית)## חלק 1 - עצמות האגן, הירך והשוק הפרוקסימלי; הירך הקדמית והמדיאלית; מפרק הירך### הקדמה כלליתהמעבדות הקרובות עוסקות בנושא **הגפה התחתונה**. תחילת העבודה היא בזיהוי המבנים הגרמיים באזור הפרוקסימלי של הגפה התחתונה: עצמות האגן, עצם הירך - ה-**Femur**, והחלק הפרוקסימלי...]]></content> <category term="אנטומיה" /> <category term="גפה תחתונה" /> <category term="אגן" /> <category term="ירך" /> <category term="ברך" /> <category term="שוק" /> <category term="כף הרגל" /> <category term="כלי דם" /> <category term="עצבים" /> </entry> <entry> <title>ביולוגיה מולקולרית - אי יציבות גנומית ונזקי DNA ברמת הבסיס</title> <link href="https://medintzfat.com/molecular-biology/class10" /> <id>https://medintzfat.com/molecular-biology/class10</id> <updated>2026-05-03T12:15:31+00:00</updated> <summary type="html">סיכום שיעור בביולוגיה מולקולרית על אי יציבות גנומית, הקשר לסרטן ולהזדקנות, גורמים לנזקי DNA, נזקי בסיס כמו דפורינציה, דיאמינציה ואוקסידציה, Base Excision Repair ומיפוי AP sites.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: פתיחה - חזרה על השיעורים הקודמים אי יציבות גנומית - למה זה חשוב? הגורמים לנזקי DNA נזקי DNA ברמת הבסיס Base Excision Repair - BER דיאמינציה יזומה במערכת החיסון ובתגובה אנטי-ויראלית Guanine oxidation ו-8-oxoG מיפוי AP sites ו-8-oxoG בגנוםפתיחה - חזרה על השיעורים הקודמיםהשיעור נפתח בחזרה קצרה על NGS וספריות DNA דרך שאלות Kahoot. הנקודות שעלו בחזרה: היתרונות של NGS לעומת Sanger כוללים ריצוף תוך כדי סינתזה, ריצוף מקבילי ומהירות. שימוש ב-reads ארוכים יותר אינו יתרון טיפוסי של...]]></content> <category term="ביולוגיה מולקולרית" /> <category term="DNA damage" /> <category term="Genome instability" /> <category term="סרטן" /> <category term="הזדקנות" /> <category term="Base Excision Repair" /> <category term="Depurination" /> <category term="Deamination" /> <category term="Oxidation" /> <category term="AP sites" /> <category term="OGG1" /> <category term="UNG" /> </entry> <entry> <title>התפתחות עוברית מוקדמת - Cdx2, קומפקשן, Hippo ו-FGF</title> <link href="https://medintzfat.com/embryology/class5" /> <id>https://medintzfat.com/embryology/class5</id> <updated>2026-05-03T08:15:32+00:00</updated> <summary type="html">סיכום שיעור במבוא להתפתחות עוברית על תפקיד Cdx2 ביצירת הטרופואקטודרם, יצירת ה-Blastocoel, קומפקשן, פולריזציה, Hippo signaling ו-FGF בהחלטות הגורל הראשונות.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: פתיחה: על מה השיעור Cdx2: מה לומדים מניסוי Loss of Function תאי אפיתל ו-Tight Junctions יצירת ה-Blastocoel מה קורה ב-Cdx2 KO? ניסוי תרבית: Outgrowth של Trophectoderm Cdx2 מדכא Oct4 ו-Nanog ב-Trophectoderm Compaction siRNA וניסוי E-cadherin Polarization First cell fate decision: תאים חיצוניים מול תאים פנימיים מישור החלוקה: חלוקה סימטרית וא-סימטרית Cdx2, פולריות ולוקליזציה של mRNA Hippo signaling: איך תא יודע שהוא בפנים? הפעלת LATS במסלול Hippo Amot, NF2 והקשר ל-Adherens Junctions חיבור המודל: Cdx2, פולריות ו-Hippo Zygotic Genome...]]></content> <category term="אמבריולוגיה" /> <category term="Cdx2" /> <category term="Compaction" /> <category term="Polarization" /> <category term="Hippo signaling" /> <category term="FGF signaling" /> <category term="First cell fate decision" /> <category term="Second cell fate decision" /> </entry> <entry> <title>מעבדת אנטומיה על דופן הבטן האחורית, האגן והפרינאום - סיכומים</title> <link href="https://medintzfat.com/anatomy/lab6" /> <id>https://medintzfat.com/anatomy/lab6</id> <updated>2026-05-01T00:00:33+00:00</updated> <summary type="html">סיכום אנטומיה: דופן הבטן האחורית, הכליות, כלי הדם והעצבים הרטרופריטוניאליים, רצפת האגן, איברי האגן והפרינאום בזכר ובנקבה.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים:1. [חלק 1 - דופן הבטן האחורית (Posterior Abdominal Wall)](#חלק-1---דופן-הבטן-האחורית-posterior-abdominal-wall)2. [חלק 2 - האגן (Pelvis)](#חלק-2---האגן-pelvis)3. [חלק 3 - הפרינאום (Perineum)](#חלק-3---הפרינאום-perineum)## חלק 1 - דופן הבטן האחורית (Posterior Abdominal Wall)### הקדמהבמעבדה הזאת הנוכחית עוברים מהחלל הפריטוניאלי למבנים שנמצאים **פוסטריורית לפריטונאום**, כלומר אל האזור **הרטרופריטוניאלי**. לצורך החשיפה מסיטים או מסירים את איברי מערכת העיכול - הכבד, הקיבה, המעי והלבלב - וכך נחשפים קיר הבטן האחורי, הכליות, כלי הדם הגדולים, השופכנים, השרירים והעצבים.במהלך הדיסקציה יש להיזהר שלא למשוך יחד עם הפריטונאום מבנים...]]></content> <category term="אנטומיה" /> <category term="דופן הבטן האחורית" /> <category term="אגן" /> <category term="פרינאום" /> <category term="כליה" /> <category term="retroperitoneum" /> </entry> <entry> <title>ביולוגיה מולקולרית - המשך ספריות DNA, RNA-seq ואנליזת NGS</title> <link href="https://medintzfat.com/molecular-biology/class9" /> <id>https://medintzfat.com/molecular-biology/class9</id> <updated>2026-04-30T12:15:34+00:00</updated> <summary type="html">סיכום שיעור בביולוגיה מולקולרית על RNA-seq, ניקוי RNA, rRNA depletion, Poly-A capture, אנליזת NGS, alignment, peak calling, transcriptomics ו-Nanopore sequencing.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: פתיחה - איפה אנחנו נמצאים? RNA-seq השלבים הטכניים של RNA-seq סוגי RNA וניקוי הדגימה שתי גישות לניקוי RNA חזרה למסלול הכללי של ספריית NGS NGS data analysis אנליזה לאחר Alignment Third Generation Sequencing - Nanopore סיכוםפתיחה - איפה אנחנו נמצאים?השיעור ממשיך את שני השיעורים הטכניים על ספריות DNA ו-Next Generation Sequencing. בשיעור הקודם דיברנו על החשיבות הקלינית של NGS, על Sanger sequencing, על העקרונות שהופכים את NGS ליעיל, ועל הכנת ספריית DNA: סלקציה למקטעים הרצויים, פרגמנטציה, חיבור אדפטורים,...]]></content> <category term="ביולוגיה מולקולרית" /> <category term="DNA" /> <category term="RNA-seq" /> <category term="NGS" /> <category term="Transcriptomics" /> <category term="Sequence alignment" /> <category term="Peak calling" /> <category term="FASTQ" /> <category term="ChIP-seq" /> <category term="Nanopore sequencing" /> <category term="ביואינפורמטיקה" /> </entry> <entry> <title>פיזיולוגיה - פעפוע גזים ויחס אוורור-זילוח</title> <link href="https://medintzfat.com/physiology/class7" /> <id>https://medintzfat.com/physiology/class7</id> <updated>2026-04-30T08:15:35+00:00</updated> <summary type="html">סיכום שיעור בפיזיולוגיה של הנשימה על פעפוע גזים, חוק פיק, מסיסות וחוק הנרי, חמצן והמוגלובין, diffusion/perfusion limited, diffusion capacity, יחס V/Q ואזורי West.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: פתיחה - מהנאדית אל הדם פעפוע גזים דרך קרום בררני רכיבים המשפיעים על פעפוע - Fick Equation מסיסות (Solubility) חוק הנרי חמצן, המוגלובין ולחץ חלקי Diffusion limited לעומת Perfusion limited חמצן ברקמות הרעלת CO, סטורציה ו-Diffusion Capacity מתן חמצן בריכוז גבוה חיבור לריאה השלמה יחס אוורור-זילוח - V/Q Shunt, Dead Space ו-V/Q mismatch שינויים באוורור ובזילוח לאורך הריאה לחץ זילוח (Perfusion Pressure) אזורי West הרכב הגזים במצבי V/Q שונים סיכוםפתיחה - מהנאדית אל הדםבשיעור הקודם עסקנו בהרכב הגזים...]]></content> <category term="פיזיולוגיה" /> <category term="נשימה" /> <category term="פעפוע" /> <category term="Diffusion" /> <category term="Fick" /> <category term="Henry" /> <category term="Solubility" /> <category term="Oxygen" /> <category term="Hemoglobin" /> <category term="V/Q" /> <category term="Shunt" /> <category term="Dead space" /> <category term="West zones" /> </entry> <entry> <title>אנטומיה בדימות הבטן - קיבה, מעיים וכלי דם</title> <link href="https://medintzfat.com/anatomy/abdominal-imaging" /> <id>https://medintzfat.com/anatomy/abdominal-imaging</id> <updated>2026-04-27T08:15:36+00:00</updated> <summary type="html">סיכום דימות בטן: צילום בטן, שיקוף, CT, MRI ואולטרסאונד של הקיבה, המעי הדק, המעי הגס וכלי הדם הגדולים.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: חלק א׳ - דימות הבטן: קיבה, מעי דק, מעי גס וכלי דם גדולים חלק ב׳ - הכליות ומערכת השתן בדימותחלק א׳ - דימות הבטן: קיבה, מעי דק, מעי גס וכלי דם גדוליםפתיחהאמצעי הדימות: אמצעי דימות עיקר השימוש / המאפיין המרכזי צילום בטן ריק זמין, זול, מעט קרינה, אבל נותן מידע גס בלבד שיקוף צילום רנטגן דינמי, לרוב עם חומר ניגוד CT כלי מרכזי לדימות בטן; מהיר ונותן הרבה מידע MRI טוב לרקמות רכות, פחות נוח למעיים בגלל תנועה...]]></content> <category term="אנטומיה" /> <category term="דימות" /> <category term="בטן" /> <category term="קיבה" /> <category term="מעי דק" /> <category term="מעי גס" /> <category term="CT" /> <category term="אולטרסאונד" /> <category term="כלי דם" /> </entry> <entry> <title>ספרייה ומידענות רפואית - הערכת מקורות, PubMed וכלי AI</title> <link href="https://medintzfat.com/tools/medical-library-pubmed-ai" /> <id>https://medintzfat.com/tools/medical-library-pubmed-ai</id> <updated>2026-04-26T14:30:37+00:00</updated> <summary type="html">סיכום על הערכת מקורות רפואיים, חיפוש מתקדם ב-PubMed עם MeSH, JCR ו-Impact Factor, כתבי עת טורפים, H-Index, UpToDate וכלי AI רפואיים.</summary> <content type="html"><![CDATA[## מבוא: בעיית המידע בעולם האקדמיהשיעור נפתח בשאלה המרכזית של הקורס: בעולם שבו **מידע אינו הבעיה** - משום שהוא זמין בכמויות עצומות - השאלה החשובה באמת היא **האם אפשר לסמוך על המידע שמגיע לידינו?** קיימים כלים שונים שיכולים לסייע בקבלת ההחלטה הזו, אך בסופו של דבר האחריות לשיפוט נשארת בידי הקורא עצמו.---## חלק א׳: גישה לספרים ולמאמרים דרך ספריית הפקולטה### הקטלוג המקוון של ספריות בר-אילןבאתר הפקולטה לרפואה, תחת הלשונית **מחקר ← ספרייה ← [קישורים שימושיים](https://medicine.biu.ac.il/node/1280)**, מופיע קישור לקטלוג המקוון של...]]></content> <category term="כלים" /> <category term="מידענות רפואית" /> <category term="PubMed" /> <category term="MeSH" /> <category term="JCR" /> <category term="Evidence-Based Medicine" /> <category term="AI ברפואה" /> </entry> <entry> <title>מבוא להתפתחות עוברית - Cleavage, Blastocyst ותאי גזע עובריים</title> <link href="https://medintzfat.com/embryology/class4" /> <id>https://medintzfat.com/embryology/class4</id> <updated>2026-04-26T08:15:38+00:00</updated> <summary type="html">סיכום שיעור באמבריולוגיה על מתודולוגיות לחקר התפתחות עוברית, מיוזה ואואוציטים, Cleavage, מורולה, בלסטוציסט, ICM, trophoblast ותאי גזע עובריים.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: מתודולוגיות לחקר התפתחות עוברים Cleavage: מושגים בסיסיים מיוזה ומיטוזה מיוזה בנקבות Primary Oocyte, Zona Pellucida ו-GVBD Cleavage והיווצרות הבלסטוציסט Totipotency, פלוריפוטנטיות והתמיינות תאי גזע: שימור, הרחבה ואובדן תאי גזע עובריים First and Second Cell Fate Decision ניסוי: מורולה לעומת בלסטוציסט מוקדם Cell Fate Decision ברמה המולקולרית Nanog, Gata4 ו-Salt and Pepper Expression Markers Loss of Function - Knockout Oct4 Knockout - Loss of Function Nanog Loss of Function המודל: Oct4, Nanog ו-Gata4/6 Nanog, Gata4 ו-Cell Autonomy רצף האירועים...]]></content> <category term="אמבריולוגיה" /> <category term="Cleavage" /> <category term="בלסטוציסט" /> <category term="תאי גזע עובריים" /> <category term="מיוזה" /> <category term="ICM" /> <category term="Trophoblast" /> </entry> <entry> <title>ביולוגיה מולקולרית - Next Generation Sequencing ו-DNA Libraries</title> <link href="https://medintzfat.com/molecular-biology/class8" /> <id>https://medintzfat.com/molecular-biology/class8</id> <updated>2026-04-23T13:15:39+00:00</updated> <summary type="html">סיכום שיעור בביולוגיה מולקולרית על ספריות DNA, ריצוף Sanger, עקרונות NGS, הכנת ספריות, Size Selection ו-ChIP-seq.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: פתיחה - למה מתחילים מספריות DNA? מהי ספריית DNA? סוגים מרכזיים של ספריות DNA חשיבות ספריות DNA לרפואה פרויקט הגנום האנושי ומהפכת ה-NGS Sanger sequencing - דור ראשון NGS - הרעיון המרכזי הכנת ספריית DNA בחירת מקטעים לפי גודל (Size Selection) סוגי ספריות והשלב שבו הן שונות זו מזו ChIP-seq סיכוםפתיחה - למה מתחילים מספריות DNA?בחלק הבא של הקורס נעסוק בעיקר ב-DNA damage וב-Genome instability - נזקי DNA ואי-יציבות גנומית. נלמד אילו סוגי נזק יכולים להתרחש, מה גורם...]]></content> <category term="ביולוגיה מולקולרית" /> <category term="DNA" /> <category term="NGS" /> <category term="DNA Libraries" /> <category term="Sanger sequencing" /> <category term="Sequencing by synthesis" /> <category term="ChIP-seq" /> <category term="RNA-seq" /> <category term="אפיגנטיקה" /> <category term="ריצוף" /> </entry> <entry> <title>פיזיולוגיה נשימתית: מטבוליזם נשימתי, אוורור ותערובת גזים</title> <link href="https://medintzfat.com/physiology/class6" /> <id>https://medintzfat.com/physiology/class6</id> <updated>2026-04-23T11:15:40+00:00</updated> <summary type="html">שיעור בפיזיולוגיה של הנשימה: ספירומטריה, נפחי ריאה וקיבולות, אוורור בדקה, חלל מת, אוורור נאדיתי, CO2 ותערובת גזים.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: ספירומטריה נפחי ריאה וקיבולות אוורור - Ventilation חלל מת $\text{Mixed Expired } \ce{CO2}$ לעומת $\text{End-Tidal } \ce{CO2}$ צורת גרף End-Tidal CO2 פער בין $\mathrm{Pa} _\ce{CO2}$ לבין $\mathrm{EtCO_2}$ אוורור הדרגתי ודילול גזים בריאות מטבוליזם נשימתי ותערובת גזיםספירומטריהספירומטריה היא דרך למדוד את נפחי האוויר שנכנסים ויוצאים מהריאות בזמן נשימה. בעבר המדידה נעשתה בצורה מכנית: אדם נשם דרך צינור, ותנועת האוויר הזיזה מנגנון שחיבר בין משקולת לעט, כך שנוצר ציור של מחזורי הנשימה. כיום המדידה דיגיטלית, אך העיקרון דומה: מודדים את...]]></content> <category term="פיזיולוגיה" /> <category term="נשימה" /> <category term="ספירומטריה" /> <category term="אוורור" /> <category term="חלל מת" /> <category term="CO2" /> <category term="תערובת גזים" /> </entry> <entry> <title>תרגול שאלות בפיזיולוגיה - מערכת הנשימה</title> <link href="https://medintzfat.com/physiology/ex2" /> <id>https://medintzfat.com/physiology/ex2</id> <updated>2026-04-23T08:15:41+00:00</updated> <summary type="html">שאלות תרגול בפיזיולוגיה של הנשימה: היענות הריאה, היסטרזיס, מתח פנים, סורפקטנט, לחצים פלאורליים ונאדיים, תנגודת וזרימת אוויר במחזור הנשימה.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: מכניקת מערכת הנשימה חילוף גזים והובלת גזים תרגול 3 - פעפוע גזים ויחס אוורור-זילוח יחס אוורור-זילוח נפחי ריאה, ספירומטריה ומכניקה נשימתית יחס אוורור-זילוח ודיפוזיה הובלת גזים, A-a gradient וגובה רב תרגול 4: השפעת אוורור על הגזים בנאדיות ושינוע גזים בדם השפעת אוורור על גזים בנאדיות שינוע חמצן בדם ותכולת חמצן שינוע פחמן דו־חמצני בדם יחס צריכת חמצן, ייצור פד״ח ואספקת חמצןמכניקת מערכת הנשימה לחץ תוך־פלאורלי לחץ טרנספולמונרי $\mathrm{Palv}$ / $\mathrm{Ppl}$ / $\mathrm{Ptp}$ שאיפה ונשיפה במחזור נשימתי Pneumothorax Equal...]]></content> <category term="פיזיולוגיה" /> <category term="נשימה" /> <category term="היענות" /> <category term="Surfactant" /> <category term="תנגודת" /> <category term="לחצים" /> </entry> <entry> <title>ביולוגיה מולקולרית - שאלות תרגול עם פתרונות והסברים</title> <link href="https://medintzfat.com/molecular-biology/midterm-exam-prep" /> <id>https://medintzfat.com/molecular-biology/midterm-exam-prep</id> <updated>2026-04-21T15:00:42+00:00</updated> <summary type="html">שאלות תרגול בביולוגיה מולקולרית: הדוגמה המרכזית, מבנה DNA, זיווג בסיסים, כיווניות 5&apos;←3&apos;, דו-גדיל אנטי-פרללי, גרובים, Tm, היברידיזציה, RNA לעומת DNA, ואנזימי רסטריקציה וליגאז.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים:1. [שיעור 1: מבוא, DNA, RNA וטופולוגיה](#שיעור-1-מבוא-dna-rna-וטופולוגיה)2. [שיעור 2: שיבוט DNA, טופולוגיית DNA וסופרקוילינג](#שיעור-2-שיבוט-dna-טופולוגיית-dna-וסופרקוילינג)3. [שיעור 3: ארגון הגנום, כרומטין ואפיגנטיקה](#שיעור-3-ארגון-הגנום-כרומטין-ואפיגנטיקה)4. [שיעור 4: מבנה העל של הכרומטין](#שיעור-4-מבנה-העל-של-הכרומטין)5. [שיעור 5: צנטרומרים, קוהזין, סגרגציה ומבוא להכפלת DNA](#שיעור-5-צנטרומרים-קוהזין-סגרגציה-ומבוא-להכפלת-dna)6. [שיעור 6: מזלג רפליקציה, טלומרים וטופואיזומרז](#שיעור-6-מזלג-רפליקציה-טלומרים-וטופואיזומרז)7. [שאלות נוספות - מגוון נושאים](#שאלות-נוספות---מגוון-נושאים)8. [שאלות נוספות - מגוון נושאים (ב׳)](#שאלות-נוספות---מגוון-נושאים-ב)9. [שאלות נוספות - רפליקציה](#שאלות-נוספות---רפליקציה)השאלות והתשובות שלהלן מבוססות על תוכן השיעורים, אך הן בגדר הצעה בלבד. שימו לב שבכל פעם שתרעננו את העמוד, סדר האפשרויות בכל שאלה ישתנה (התשובה...]]></content> <category term="ביולוגיה מולקולרית" /> <category term="DNA" /> <category term="RNA" /> <category term="הדוגמה המרכזית" /> <category term="Central Dogma" /> <category term="dNTP" /> <category term="Purines" /> <category term="Pyrimidines" /> <category term="זיווג בסיסים" /> <category term="קשרי מימן" /> <category term="פוספודיאסטר" /> <category term="Anti-parallel" /> <category term="Major Groove" /> <category term="Minor Groove" /> <category term="Tm" /> <category term="היברידיזציה" /> <category term="רסטריקציה" /> <category term="ליגאז" /> <category term="נוקלאזות" /> <category term="אנזימי רסטריקציה" /> <category term="טופולוגיית DNA" /> <category term="סופרקוילינג" /> <category term="ג׳ל אלקטרופורזה" /> </entry> <entry> <title>אנטומיית הגפה התחתונה: שוק, קרסול וכף הרגל</title> <link href="https://medintzfat.com/anatomy/lower-limb-part5" /> <id>https://medintzfat.com/anatomy/lower-limb-part5</id> <updated>2026-04-20T08:30:43+00:00</updated> <summary type="html">סקירת עצמות השוק הדיסטלי וכף הרגל, מפרקי הקרסול וכף הרגל, רצועות, קשתות כף הרגל, פאסיה ורטינקולות, מדורי השוק, שרירי השוק והקרסול, התעלה הטרסלית, עצבים וכלי דם של השוק וכף הרגל.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים:1. [פתיחה - מורכבות כף הרגל](#פתיחה---מורכבות-כף-הרגל)2. [חלק א׳ - עצמות השוק הדיסטלי וכף הרגל](#חלק-א---עצמות-השוק-הדיסטלי-וכף-הרגל)3. [חלק ב׳ - מפרקי הקרסול וכף הרגל](#חלק-ב---מפרקי-הקרסול-וכף-הרגל)4. [חלק ג׳ - הפאסיה העמוקה והמדורים של השוק](#חלק-ג---הפאסיה-העמוקה-והמדורים-של-השוק)5. [חלק ד׳ - המדור הפוסטריורי](#חלק-ד---המדור-הפוסטריורי)6. [חלק ה׳ - המדור האנטריורי](#חלק-ה---המדור-האנטריורי)7. [חלק ו׳ - המדור הלטרלי](#חלק-ו---המדור-הלטרלי)8. [חלק ז׳ - קשתות כף הרגל](#חלק-ז---קשתות-כף-הרגל)9. [חלק ח׳ - עצבים](#חלק-ח---עצבים)10. [חלק ט׳ - עורקים, ורידים ולימפה](#חלק-ט---עורקים-ורידים-ולימפה)11. [כף הרגל](#כף-הרגל)## פתיחה - מורכבות כף הרגלכף הרגל היא מבנה שנדרש לבצע כמה תפקידים במקביל: לשאת את משקל הגוף,...]]></content> <category term="אנטומיה" /> <category term="גפה תחתונה" /> <category term="שוק" /> <category term="קרסול" /> <category term="כף הרגל" /> <category term="עצמות" /> <category term="מפרקים" /> <category term="רצועות" /> <category term="שרירים" /> <category term="עצבים" /> <category term="כלי דם" /> </entry> <entry> <title>ביולוגיה מולקולרית - טלומרים וטופואיזומראז</title> <link href="https://medintzfat.com/molecular-biology/class7" /> <id>https://medintzfat.com/molecular-biology/class7</id> <updated>2026-04-19T12:15:44+00:00</updated> <summary type="html">שיעור בביולוגיה מולקולרית על בעיית הקצוות, טלומרים, טלומראז וטופואיזומראז, לצד יישומים קליניים ומעבדתיים כמו PCR, qPCR, סנגר, NGS ו-Nanopore.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: חזרה על השיעור הקודם - בעיית הקצוות טלומרים - מבנה ותפקיד טלומראז (Telomerase) טופואיזומראז (Topoisomerase) קשר לסרטן ולרפואה PCR ויישומים מעבדתיים-קלינייםחזרה על השיעור הקודם - בעיית הקצוותבשיעור הקודם דיברנו על מזלג ההכפלה, וראינו כי ה-leading strand מסונתז באופן רציף מן ה-origin ועד לקצה הכרומוזום. לעומתו, ה-lagging strand מסונתז באופן לא רציף, כמקטעי אוקזקי באורך של כ-200 נוקלאוטידים, אורך המשקף בקירוב את גודל היחידה הנוקלאוזומלית.בעיית הקצוות: כאשר ה-lagging strand מגיע לקצה הכרומוזום, DNA פולימראז α מניח פריימר ומסנתז את...]]></content> <category term="ביולוגיה מולקולרית" /> <category term="רפליקציה" /> <category term="טלומרים" /> <category term="טלומראז" /> <category term="טופואיזומראז" /> <category term="PCR" /> <category term="qPCR" /> <category term="סנגר סיקוונסינג" /> <category term="NGS" /> <category term="Nanopore" /> </entry> <entry> <title>פיזיולוגיה נשימתית: לחצי מערכת הנשימה, היענות, Surfactant, תנגודת</title> <link href="https://medintzfat.com/physiology/class5" /> <id>https://medintzfat.com/physiology/class5</id> <updated>2026-04-19T11:15:45+00:00</updated> <summary type="html">שיעור בפיזיולוגיה של הנשימה: היענות הריאה, היסטרזיס, מתח פנים, סורפקטנט, לחצים פלאורליים ונאדיים, תנגודת וזרימת אוויר במחזור הנשימה.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: היענות (Compliance) Hysteresis מתח פנים (Surface tension) Surfactant השלבים בהיענות הריאות לחץ חוצה דופן (Transmural pressure) המחזור הנשימתי: לחצים וזרימה תנגודת וזרימת אוויר Trans-Airway Pressure EPP - Equal Pressure Point סיכוםהשאיפה מתחילה כאשר הסרעפת מתכווצת ויורדת. הירידה שלה מגדילה את נפח בית החזה, מורידה את הלחץ בחלל הפלאורלי, ויוצרת כוח שאיבה שמרחיב את הריאות ומושך אוויר פנימה. כדי להבין את התהליך הזה צריך לחבר בין כמה מושגים שנלמדו יחד: היענות, מתח פנים, Surfactant, תנגודת, ולחצים בתוך הנאדיות ובחלל...]]></content> <category term="פיזיולוגיה" /> <category term="נשימה" /> <category term="היענות" /> <category term="Surfactant" /> <category term="תנגודת" /> <category term="לחצים" /> </entry> <entry> <title>מבוא להתפתחות עוברית - מסלולי סיגנלינג: Shh ו-Notch</title> <link href="https://medintzfat.com/embryology/class3" /> <id>https://medintzfat.com/embryology/class3</id> <updated>2026-04-19T08:15:46+00:00</updated> <summary type="html">סיכום שיעור באמבריולוגיה על מסלולי Shh ו-Notch, תפקיד ה-primary Cilia, עיבוד והפרשת Shh, בקרה על Gli, ועקרונות בסיסיים בסיגנלינג עוברי.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: Sonic Hedgehog (Shh) כולסטרול Smo שני מודלים שמסבירים את תפקיד Patched Primary Cilia GPCR Shh ביונקים Shh Production Dispatch Notch Feedback LoopsSonic Hedgehog (Shh)משפחת ה-Hedgehog כוללת שלושה ליגנדים: Shh, Ihh ו-Dhh. הרצפטורים הם Ptch1 ו-Ptch2, והמולקולה שמעבירה את הסיגנל בתוך התא היא Smoothened (Smo). בהמשך המסלול פועלים פקטורי השעתוק Gli1, Gli2, Gli3.Shh Pathwayהעיקרון הבסיסי של המסלול שמור אבולוציונית ומתחלק לשני מצבים: מצב שבו אין ליגנד, ומצב שבו יש ליגנד. מצב ללא ליגנדכשאין ליגנד בסביבה (התמונה השמאלית), Patched מעכב...]]></content> <category term="אמבריולוגיה" /> <category term="מסלולי סיגנלינג" /> <category term="Shh" /> <category term="Notch" /> </entry> <entry> <title>מעבדת אנטומיה - איברי הבטן ואספקת דם</title> <link href="https://medintzfat.com/anatomy/lab5" /> <id>https://medintzfat.com/anatomy/lab5</id> <updated>2026-04-19T00:00:47+00:00</updated> <summary type="html">סיכום אנטומיה: lesser sac, הלבלב, Celiac Trunk וענפיו, דרכי המרה, אספקת הדם למעי, המערכת הפורטלית והשקות פורטו-סיסטמיות.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים:1. [הקדמה](#הקדמה)2. [ה-Lesser Sac וה-Epiploic Foramen](#ה-lesser-sac-וה-epiploic-foramen)3. [תוכן ה-Hepatoduodenal Ligament](#תוכן-ה-hepatoduodenal-ligament)4. [הלבלב](#הלבלב)5. [Celiac Trunk וענפיו](#celiac-trunk-וענפיו)6. [אספקת הדם לקיבה, לכבד, ללבלב ולטחול](#אספקת-הדם-לקיבה-לכבד-ללבלב-ולטחול)7. [הכבד במבט קדמי ואחורי](#הכבד-במבט-קדמי-ואחורי)8. [דרכי המרה והפתיחה לתריסריון](#דרכי-המרה-והפתיחה-לתריסריון)9. [ניקוז ורידי של הכבד והמערכת הפורטלית](#ניקוז-ורידי-של-הכבד-והמערכת-הפורטלית)10. [ה-Superior Mesenteric Artery וענפיו](#ה-superior-mesenteric-artery-וענפיו)11. [ה-Inferior Mesenteric Artery וענפיו](#ה-inferior-mesenteric-artery-וענפיו)12. [הניקוז הוורידי של חלל הבטן והשקות פורטו-סיסטמיות](#הניקוז-הוורידי-של-חלל-הבטן-והשקות-פורטו-סיסטמיות)> חלק 2 של מעבדות חלל הבטן## הקדמהבמעבדה זו ממשיכים היכן שעצרנו [במעבדה הקודמת](/anatomy/lab4).הנושא המרכזי הוא **אספקת הדם לחלל הבטן**, אך לפני כן נסקור ה-**Lesser Sac**, גבולותיו ותוכנו.החלל הפריטוניאלי שבתוך חלל הבטן...]]></content> <category term="אנטומיה" /> <category term="חלל הבטן" /> <category term="Lesser Sac" /> <category term="לבלב" /> <category term="כבד" /> <category term="דרכי מרה" /> <category term="Celiac Trunk" /> <category term="SMA" /> <category term="IMA" /> <category term="פורטל ויין" /> </entry> <entry> <title>מעבדת אנטומיה - החלל הפריטוניאלי ואיברי הבטן</title> <link href="https://medintzfat.com/anatomy/lab4" /> <id>https://medintzfat.com/anatomy/lab4</id> <updated>2026-04-17T00:00:48+00:00</updated> <summary type="html">סיכום אנטומיה: חלל הפריטונאום, הסרעפת, האומנטומים, קשרי הפריטונאום של הכבד, הקיבה, התריסריון, המעי הדק והמעי הגס.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים:1. [הקדמה](#הקדמה)2. [קפלי הפריטונאום בדופן הבטן הקדמית](#קפלי-הפריטונאום-בדופן-הבטן-הקדמית)3. [סקירה ראשונית של חלל הבטן](#סקירה-ראשונית-של-חלל-הבטן)4. [הסרעפת](#הסרעפת)5. [האומנטומים](#האומנטומים)6. [הכבד וקשרי הפריטונאום שלו](#הכבד-וקשרי-הפריטונאום-שלו)7. [הקיבה](#הקיבה)8. [התריסריון והמעי הדק](#התריסריון-והמעי-הדק)9. [המעי הגס](#המעי-הגס)10. [שקעים ותעלות בחלל הפריטוניאלי](#שקעים-ותעלות-בחלל-הפריטוניאלי)> חלק 1 - מבט כללי על החלל הפריטוניאלי## הקדמהבמעבדה זו ממשיכים [מהמעבדה הקודמת](/anatomy/lab3), שבה נפתחה דופן הבטן הקדמית ונחשפו המבנים הפריטוניאליים.כאן מתמקדים בסקירה כללית של האיברים המצויים בחלל הפריטוניאלי ובסביבתו, ובעיקר בחלק העליון של חלל הבטן.החלל האבדומינו-פלבי (abdominopelvic cavity) כולל את חלל הבטן ואת חלל האגן; אין ביניהם הפרדה אנטומית מלאה.##...]]></content> <category term="אנטומיה" /> <category term="פריטונאום" /> <category term="סרעפת" /> <category term="כבד" /> <category term="קיבה" /> <category term="תריסריון" /> <category term="מעי דק" /> <category term="מעי גס" /> </entry> <entry> <title>ביולוגיה מולקולרית - מזלג רפליקציה, טלומרים וטופואיזומרז</title> <link href="https://medintzfat.com/molecular-biology/class6" /> <id>https://medintzfat.com/molecular-biology/class6</id> <updated>2026-04-16T12:15:49+00:00</updated> <summary type="html">סיכום על שכפול DNA: ראשית הכפלה, ORC ו-MCM, הליקאז וטופואיזומראז, מקטעי אוקזקי, החלפת פריימרים, Fragile X והבדלים בין חיידקים לאאוקריוטים.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: חזרה על השיעור הקודם ראשית הכפלה - Origin of Replication יצירת מזלג הכפלה מרכיבי מזלג הרפליקציה מקטעי אוקזקי סגירת מקטעי אוקזקי - החלפת הפריימר ליגציה ואריזה חזרה לכרומטין תהליך מזלג הרפליקציה - סיכום מחלות Trinucleotide Repeatחזרה על השיעור הקודםבשיעור הקודם דיברנו על DNA פולימראז. הסינתזה היא תהליך ספונטני מבחינה כימית, כיוון שהנוקלאוטיד נושא את האנרגיה הדרושה בקבוצת הטרי-פוספט שלו, והיא מתבצעת תמיד בכיוון 5’←3’: הנוקלאוטיד החדש מתחבר לקבוצת ההידרוקסיל החופשית שעל פחמן 3’ של הגדיל הגדל. לא קיימת...]]></content> <category term="ביולוגיה מולקולרית" /> <category term="רפליקציה" /> <category term="DNA פולימראז" /> <category term="הליקאז" /> <category term="טופואיזומרז" /> <category term="PCNA" /> <category term="מקטעי אוקזקי" /> <category term="מחלות Trinucleotide Repeat" /> <category term="Fragile X" /> <category term="Huntington&apos;s Disease" /> </entry> <entry> <title>פיזיולוגיה נשימתית</title> <link href="https://medintzfat.com/physiology/class4" /> <id>https://medintzfat.com/physiology/class4</id> <updated>2026-04-16T08:30:50+00:00</updated> <summary type="html">סיכום על פיזיולוגיית מערכת הנשימה, כולל אנטומיה, חלל מת, מכניקת הנשימה, לחצים, תנגודת והיענות הריאה.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: מבנה ותפקיד מכניקת הנשימה לחצי מערכת הנשימה תנגודת (Resistance) היענות (Compliance) עקומת ההיענות של הריאה ונקודות המפנה היסטרזיס (Hysteresis)מבנה ותפקידהקדמה: המרכיבים העיקריים של מערכת הנשימהמערכת הנשימה בנויה ממספר רכיבים שפועלים יחדיו: האוורור הריאתי (pulmonary ventilation) - זרימת אוויר מהאטמוספרה לתוך הריאות ובחזרה. מחזור הדם הריאתי (pulmonary circulation) - הדם שיוצא מהלב הימני דרך העורקים הריאתיים לריאות, עובר בהן חילוף גזים, וחוזר דרך הוורידים הריאתיים ללב השמאלי. חילוף הגזים (gas diffusion) - מעבר חמצן מהריאות לדם ופחמן דו-חמצני בכיוון...]]></content> <category term="פיזיולוגיה" /> <category term="מערכת הנשימה" /> <category term="חלל מת" /> <category term="מכניקת הנשימה" /> <category term="לחצים" /> <category term="תנגודת" /> <category term="היענות הריאה" /> </entry> <entry> <title>אזור הברך – עצמות, מפרקים, רקמות רכות, שרירים, עצבים וכלי דם</title> <link href="https://medintzfat.com/anatomy/lower-limb-part4" /> <id>https://medintzfat.com/anatomy/lower-limb-part4</id> <updated>2026-04-15T08:30:51+00:00</updated> <summary type="html">סקירת עצמות הברך (פמור דיסטלי, פטלה, טיביה ופיבולה), מפרקי הברך (טיביו-פמורלי, פטלו-פמורלי וטיביו-פיבולרי), רקמות רכות (קפסולה וממברנה סינוביאלית), רצועות (LCL, MCL, ACL, PCL, Patellar Ligament ו-Patellar Retinaculum), מניסקוסים (מדיאלי ולטרלי) ושרירים באזור הברך.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים:1. [עצמות אזור הברך](#עצמות-אזור-הברך)2. [זוויות קליניות באזור הברך](#זוויות-קליניות-באזור-הברך)3. [מפרקי אזור הברך](#מפרקי-אזור-הברך)4. [הקפסולה המפרקית והממברנות](#הקפסולה-המפרקית-והממברנות)5. [הרצועות](#הרצועות)6. [המניסקוסים (Menisci)](#המניסקוסים-menisci)7. [הפסיות באזור הברך](#הפסיות-באזור-הברך)8. [השרירים](#השרירים)9. [מבנים אנטומיים - Fossa Poplitea ובורסות](#מבנים-אנטומיים---fossa-poplitea-ובורסות)10. [מערכת העצבים](#מערכת-העצבים)11. [כלי דם](#כלי-דם)12. [ניקוז לימפתי](#ניקוז-לימפתי)13. [הדמיות](#הדמיות)---## עצמות אזור הברךהאזור נוצר ממפגש של ארבע עצמות:- Femur- Patella - הפיקה. עצם עגולה שנמצאת בקדמת הברך. עצם ססמואידית בתוך הגיד של הארבע-ראשי.- Tibia - המדיאלית ובעלת המסה הגדולה יותר- Fibula - הלטרלית, דקה יותר (״סיכה״)### פמור דיסטלי![Femur](/anatomy/image-850.png){: width="1508" height="950" }בקצה הדיסטלי של עצם הפמור...]]></content> <category term="אנטומיה" /> <category term="גפה תחתונה" /> <category term="ברך" /> <category term="עצמות" /> <category term="מפרקים" /> <category term="רצועות" /> <category term="מניסקוסים" /> <category term="שרירים" /> </entry> <entry> <title>צנטרומרים, קוהזין וסגרגציה - ומבוא להכפלת DNA</title> <link href="https://medintzfat.com/molecular-biology/class5" /> <id>https://medintzfat.com/molecular-biology/class5</id> <updated>2026-04-14T11:00:52+00:00</updated> <summary type="html">מבנה ותפקוד הצנטרומר, תפקיד הקוהזין בסגרגציה של כרומטידות אחיות, וההסבר המולקולרי לעליית שכיחות תסמונת דאון עם גיל האם, כולל עיקרון ההכפלה הסמי-קונסרבטיבית וניסוי מסלסון ושטאל שהוכיח אותו.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: חזרה על שיעור הקודם - שאלות פתיחה חלק א: צנטרומרים חלק ב: קוהזין וסגרגציה חלק ג: תסמונת דאון וגיל האם חלק ד: הכפלת DNA - מבוא חלק ה: DNA פולימראז - מאפיינים ומנגנוןחזרה על שיעור הקודם - שאלות פתיחההטרוכרומטין ואאוכרומטין: הטרוכרומטין הוא המבנה הדחוס (הסגור) והאאוכרומטין הפתוח. כשמסתכלים על גרעין במיקרוסקופ אלקטרוני, הגרעינון (nucleolus) נראה צפוף ועל כן דומה מבחינה ויזואלית להטרוכרומטין - אך זאת תוצאה של צפיפות גבוהה של DNA, ולא של דחיסה פונקציונלית. חשוב לזכור: במיקרוסקופ...]]></content> <category term="צנטרומר" /> <category term="קוהזין" /> <category term="סגרגציה" /> <category term="הכפלת DNA" /> <category term="תסמונת דאון" /> </entry> <entry> <title>אנטומיית הגפה התחתונה: מבנים אנטומיים, עצבים וכלי דם</title> <link href="https://medintzfat.com/anatomy/lower-limb-part3" /> <id>https://medintzfat.com/anatomy/lower-limb-part3</id> <updated>2026-04-13T14:30:53+00:00</updated> <summary type="html">המשך שיעור 1: המשולש הפמורלי והתעלה האדקטורית, סקירת מערכת העצבים (Lumbar / Sacral Plexus), אספקת הדם (Femoral / Profunda / Circumflex / Perforating) וניקוז ורידי ולימפתי בירך הפרוקסימלית.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים:1. [פתיחה](#פתיחה)2. [המשולש הפמורלי (Femoral Triangle)](#המשולש-הפמורלי-femoral-triangle)3. [התעלה האדקטורית (Adductor Canal / Hunter’s Canal)](#התעלה-האדקטורית-adductor-canal--hunters-canal)4. [מערכת העצבים של הגפה התחתונה](#מערכת-העצבים-של-הגפה-התחתונה)5. [אספקת הדם](#אספקת-הדם)6. [ורידים](#ורידים)7. [ניקוז לימפתי](#ניקוז-לימפתי)8. [סיכום](#סיכום)## פתיחה- [שיעור 1 (חלק 1)](/anatomy/lower-limb-part1): עצמות האגן והפמור + מפרקי SI/Hip ורצועות.- [שיעור 1 (חלק 2)](/anatomy/lower-limb-part2): מבנים שטחיים, פסיות וחלוקת מדורים + שרירים.- עכשיו: **מבנים אנטומיים “עמוקים-קליניים”** של הירך הפרוקסימלית: **Femoral Triangle ← Adductor Canal ← עצבים ← כלי דם ← ורידים ← לימפה**.---## המשולש הפמורלי (Femoral Triangle)| ![המשולש הפמורלי 2](/anatomy/image-830.png){: width="512" height="730" } |...]]></content> <category term="אנטומיה" /> <category term="גפה תחתונה" /> <category term="ירך" /> <category term="משולש פמורלי" /> <category term="עצבים" /> <category term="כלי דם" /> <category term="לימפה" /> </entry> <entry> <title>אנטומיית הגפה התחתונה: מבנים שטחיים, פאסיות ושרירי האגן והירך</title> <link href="https://medintzfat.com/anatomy/lower-limb-part2" /> <id>https://medintzfat.com/anatomy/lower-limb-part2</id> <updated>2026-04-13T12:30:54+00:00</updated> <summary type="html">ורידים שטחיים (כולל Great Saphenous), עצבוב קוטנאי ולימפה באזור הירך הפרוקסימלית, פאסיות (Fascia Lata + ITB) וחלוקת המדורים בירך. לאחר מכן סקירת שרירי האגן והירך: גלוטאליים, המסובבים החיצוניים, המסטרינגס, מדור קדמי (Sartorius/Quadriceps/Iliopsoas) ומדור אדקטורי.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים:1. [פתיחה](#פתיחה)2. [מבנים שטחיים בירך הפרוקסימלית](#מבנים-שטחיים-בירך-הפרוקסימלית)3. [פאסיות: רצף מדופן הבטן אל הגפה התחתונה](#פאסיות-רצף-מדופן-הבטן-אל-הגפה-התחתונה)4. [שרירי האגן והירך: חלוקת עבודה לימודית (פוסטריור / אנטריור / מדיאלי)](#שרירי-האגן-והירך-חלוקת-עבודה-לימודית-פוסטריור--אנטריור--מדיאלי)5. [המדור הפוסטריורי](#המדור-הפוסטריורי)6. [המדור האנטריורי](#המדור-האנטריורי)7. [המדור המדיאלי (Adductor Compartment)](#המדור-המדיאלי-adductor-compartment)## פתיחה[בחלק הראשון](/anatomy/lower-limb-part1) סקרנו את **עצמות האגן והפמור**, את **המפרקים (SI + Hip)** ואת **הרצועות** שמייצבות אותם.בחלק הנוכחי אנחנו עוברים לשכבה שמעל:1. **מבנים שטחיים** בירך הפרוקסימלית (ורידים/עצבים/לימפה)2. **פסיות** וחלוקת המדורים3. **שרירי האגן והירך** לפי מדורים: פוסטריורי, אנטריורי, מדיאלי (אדקטורי)---## מבנים שטחיים בירך הפרוקסימלית### ורידים שטחייםיש כמה ורידים שטחיים...]]></content> <category term="אנטומיה" /> <category term="גפה תחתונה" /> <category term="ירך" /> <category term="פאסיות" /> <category term="שרירים" /> <category term="עצבים" /> <category term="כלי דם" /> </entry> <entry> <title>אנטומיית הגפה התחתונה: האגן ומפרק הירך</title> <link href="https://medintzfat.com/anatomy/lower-limb-part1" /> <id>https://medintzfat.com/anatomy/lower-limb-part1</id> <updated>2026-04-13T10:30:55+00:00</updated> <summary type="html">שיעור פתיחה לגפה התחתונה: דרישות תפקודיות, עצמות האגן (Coxa), נקודות ציון, עצם הפמור, מפרקי SI והירך, רצועות, עקרונות יציבות ודגשים קליניים.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים:1. [עקרונות התפקוד של הגפה התחתונה](#עקרונות-התפקוד-של-הגפה-התחתונה)2. [עצמות האגן (Hip bone / Coxa / Innominate)](#עצמות-האגן-hip-bone--coxa--innominate)3. [Ilium - נקודות ציון גרמיות](#ilium---נקודות-ציון-גרמיות)4. [Ischium and Pubis - פתחים ובליטות קליניות](#ischium-and-pubis---פתחים-ובליטות-קליניות)5. [Obturator Foramen](#obturator-foramen)6. [Acetabulum - שקע מפרק הירך](#acetabulum---שקע-מפרק-הירך)7. [עצם הירך (Femur)](#עצם-הירך-femur)8. [Shaft ונקודות אחיזה בפמור](#shaft-ונקודות-אחיזה-בפמור)9. [הקצה הדיסטלי של הפמור](#הקצה-הדיסטלי-של-הפמור)10. [זוויות בפמור - קליניקה בסיסית](#זוויות-בפמור---קליניקה-בסיסית)11. [Sacroiliac Joint (SIJ) - יציבות עם תנועה קטנה](#sacroiliac-joint-sij---יציבות-עם-תנועה-קטנה)12. [רצועות עיקריות סביב SIJ](#רצועות-עיקריות-סביב-sij)13. [Hip Joint - מפרק הירך (Ball-and-socket)](#hip-joint---מפרק-הירך-ball-and-socket)14. [הקפסולה ו-Zona Orbicularis](#הקפסולה-ו-zona-orbicularis)15. [הלברום (Labrum)](#הלברום-labrum)16. [אספקת דם ועצבוב של מפרק הירך](#אספקת-דם-ועצבוב-של-מפרק-הירך)17. [רצועות...]]></content> <category term="אנטומיה" /> <category term="גפה תחתונה" /> <category term="אגן" /> <category term="ירך" /> <category term="מפרק הירך" /> </entry> <entry> <title>האגן הזכרי - אנטומיה ופיזיולוגיה</title> <link href="https://medintzfat.com/anatomy/pelvis-male" /> <id>https://medintzfat.com/anatomy/pelvis-male</id> <updated>2026-04-13T08:30:56+00:00</updated> <summary type="html">סקירה אנטומית של האגן הזכרי: מבנה האשך, צינוריות הזרע, שלפוחית השתן, הפרוסטטה, הפין, כלי הדם והעצבים של האגן. הבנת התפקוד המיני והשתני, וכן השלכות קליניות של מצבים כמו הגדלת פרוסטטה ופגיעות עצביות.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים:1. [האשך](#האשך)2. [הפין עצמו](#הפין-עצמו)3. [עצבוב הפין](#עצבוב-הפין)4. [כלי הדם של האגן](#כלי-הדם-של-האגן)## האשךהאשך מורכב מצינוריות שבהן נוצרים תאי הזרע.![Seminiferous Tubules](/anatomy/image-785.png){: width="1076" height="588" }- **Testis** - אשך- **Epididymis** - בלוטת יותרת האשךחתך של צינורית אחת:![Seminiferous Tubules Detailed](/anatomy/image-786.png){: width="906" height="684" }תאי הגזע - Spermatogonia - נמצאים בהיקף הצינורית ומתחלקים בתנועה מהחלק הפריפריאלי פנימה. תאי הזרע המבשילים נשפכים לחלל הפנימי של הצינוריות (Seminiferous Tubules) ומשם נאגרים בבלוטת יותרת האשך (Epididymis), שם מצוי מאגר של כשלושה-ארבעה חודשים המכיל מאות מיליוני זרעונים.חשוב להבדיל: הצינוריות הסמינפריות אחראיות...]]></content> <category term="אנטומיה" /> <category term="האגן הזכרי" /> <category term="אשך" /> <category term="צינוריות הזרע" /> <category term="שלפוחית השתן" /> <category term="פרוסטטה" /> <category term="פין" /> <category term="כלי דם" /> <category term="עצבים" /> </entry> <entry> <title>מבנה העל של הכרומטין</title> <link href="https://medintzfat.com/molecular-biology/class4" /> <id>https://medintzfat.com/molecular-biology/class4</id> <updated>2026-03-26T13:15:57+00:00</updated> <summary type="html">הטרוכרומטין ואאוכרומטין, ארגון הכרומטין במרחב הגרעיני, שיטת Hi-C לניתוח ארגון הכרומטין, TADs, קומפרטמנטים A ו-B, טריטוריות כרומוזומליות, ומעבר אינטרפאזה-מיטוזה.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: פיזור הכרומטין בתא הטרוכרומטין ואאוכרומטין (יוכרומטין) ניתוח ארגון הכרומטין בשיטת Hi-C סיב הכרומטין - TADs קומפרטמנטים A ו-B טריטוריות כרומוזומליות (Chromosome Territories) מחזור התא והכרומטין - מעבר אינטרפאזה ↔ מיטוזה סיכום היררכיית ארגון הכרומטיןפיזור הכרומטין בתא בתמונה הימנית (הכחולה) - גרעין של תא איקריוטי בצביעת DAPI (צבע פלואורסצנטי שנקשר ל-DNA). ניתן לצפות בפיזור הכרומטין בגרעין: הוא לא אחיד (אזורים שונים נצבעים בצפיפות שונה). בתמונות ממיקרוסקופ אלקטרוני (צביעת כסף), נראים אזורים צפופים ואזורים פחות צפופים של כרומטין: אזורים צפופים...]]></content> <category term="ביולוגיה מולקולרית" /> <category term="כרומטין" /> <category term="ארגון גרעיני" /> <category term="Hi-C" /> <category term="TADs" /> <category term="קומפרטמנטים" /> <category term="טריטוריות כרומוזומליות" /> </entry> <entry> <title>פיזיולוגיה של מערכות: שריר שלד ושריר חלק</title> <link href="https://medintzfat.com/physiology/class3" /> <id>https://medintzfat.com/physiology/class3</id> <updated>2026-03-26T08:30:58+00:00</updated> <summary type="html">מבנה שריר שלד, מנגנון ההתכווצות, מאפייני ההתכווצות, אקטיבציה חשמלית של שריר, ושריר חלק.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: שריר שלד Force-Length Relationship Force-Length Relationship של שריר שלם Force-Velocity Relationship סוגי התכווצות אקטיבציה של שריר - Excitation-Contraction Coupling שריר חלק סיכום השוואתי - שריר שלד לעומת שריר חלק התוכן הוא לפי חומרי הלימוד: Guyton and Hall, Physiology, 14th edition, chap 6-8. מומזנים לקרוא גם את התרגול בנושא, שכולל נושאים נוספים שלא הוזכרו בשיעור.שריר שלדתפקידיםשריר שלד משמש ל: ייצור תנועה - הזזת גפיים ועצמות שמירת טונוס - גם במנוחה שרירים שומרים על מתח בסיסי שמחזיק אותנו בתנוחה רגולציה...]]></content> <category term="פיזיולוגיה" /> <category term="שריר שלד" /> <category term="מנגנון התכווצות" /> <category term="אקטיבציה חשמלית" /> <category term="שריר חלק" /> </entry> <entry> <title>אנטומיית האגן</title> <link href="https://medintzfat.com/anatomy/pelvis" /> <id>https://medintzfat.com/anatomy/pelvis</id> <updated>2026-03-25T10:30:59+00:00</updated> <summary type="html">סיכום אנטומיית האגן והפרינאום: עצמות, רצועות, רצפת האגן, שלפוחית השתן, הרחם והשחלות, המחזור החודשי, כלי דם, לידה והרדמה אפידורלית.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים:1. [המבנה הגרמי של האגן](#המבנה-הגרמי-של-האגן)2. [רצועות ומפרקי האגן](#רצועות-ומפרקי-האגן)3. [הבדלים בין אגן זכרי לנקבי](#הבדלים-בין-אגן-זכרי-לנקבי)4. [רצפת האגן](#רצפת-האגן)5. [Perineal Membrane והמרחב הפרינאלי](#perineal-membrane-והמרחב-הפרינאלי)6. [שלפוחית השתן והיחסים האנטומיים באגן](#שלפוחית-השתן-והיחסים-האנטומיים-באגן)7. [איברי הרבייה הפנימיים בנקבה](#איברי-הרבייה-הפנימיים-בנקבה)8. [הפרינאום הנשי](#הפרינאום-הנשי)9. [עצבוב ומשמעות קלינית](#עצבוב-ומשמעות-קלינית)## המבנה הגרמי של האגן![Innominate, Sacrum and Coccyx](/anatomy/image-756.png){: width="998" height="786" }האגן נראה כגוש אחד, אך הוא מורכב משלושה חלקים עיקריים:- **Innominate** (אין שם) - עצם האגן- **Sacrum** (עצם העצה) - עצם משולשת שמחברת בין שתי עצמות האגן- **Coccyx** (עצם הזנב) - עצם קטנה שמחוברת ל-Sacrum---### מרכיבי ה-Innominate![Ilium,...]]></content> <category term="אנטומיה" /> <category term="אנטומיה של האגן" /> <category term="פרינאום" /> <category term="שלפוחית השתן" /> <category term="רחם" /> <category term="שחלות" /> <category term="מחזור חודשי" /> <category term="כלי דם של האגן" /> <category term="לידה" /> <category term="הרדמה אפידורלית" /> <category term="pelvis" /> <category term="perineum" /> <category term="urinary bladder" /> </entry> <entry> <title>עצבוב איברי הבטן, מערכת פורטלית ורטרופריטונאום</title> <link href="https://medintzfat.com/anatomy/abdominal-innervation" /> <id>https://medintzfat.com/anatomy/abdominal-innervation</id> <updated>2026-03-23T10:31:00+00:00</updated> <summary type="html">המערכת הפורטלית, דרכי המרה, מערכת העצבים האנטרית והאוטונומית, ניקוז לימפטי ואיברי הקיר האחורי של הבטן.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: מערכת המרה הניקוז הוורידי והמערכת הפורטלית אנסטומוזות פורטו-קבליות ויתר לחץ דם פורטלי מערכת העצבים של הבטן וצינור העיכול עצבוב סנסורי וכאב מוקרן הניקוז הלימפתי של איברי הבטן קיר הבטן האחורי האאורטה הבטנית וכלי הדם הגדולים הכליות בלוטת יותרת הכליה מערכת השתן ה-Lumbar Plexusמערכת המרההכבד מייצר מרה, וכיס המרה אוגר ומרכז אותה. כלומר, כיס המרה איננו מקור הייצור של המרה אלא מאגר שלה. המרכיב הזה חשוב לא רק אנטומית אלא גם פיזיולוגית, מפני שמיצי המרה משתתפים בהפיכת שומן לחומר...]]></content> <category term="אנטומיה" /> <category term="עצבוב" /> <category term="בטן" /> <category term="המערכת הפורטלית" /> <category term="מערכת עצבים" /> <category term="סימפטטי" /> <category term="פראסימפטטי" /> <category term="מערכת עיכול" /> <category term="רטרופריטונאום" /> <category term="דרכי המרה" /> </entry> <entry> <title>ארגון הגנום: כרומוזומים, כרומטין ואפיגנטיקה</title> <link href="https://medintzfat.com/molecular-biology/class3" /> <id>https://medintzfat.com/molecular-biology/class3</id> <updated>2026-03-22T13:16:01+00:00</updated> <summary type="html">ארגון הגנום: כרומוזומים, כרומטין ואפיגנטיקה. חזרה על טופולוגיה, מבנה הכרומוזום, כרומטין, וריאנטים של היסטונים ורגולציה אפיגנטית.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: חזרה - תרגיל טופולוגיה ארגון הגנום האנושי כרומוזומים - אינטרפאזה לעומת מיטוזה מבנה הכרומוזום בדיקת קריוטיפ - פריסה כרומוזומלית כרומוזום חיידקי כרומטין הנוקלאוזום - יחידת הבסיס של הכרומטין וריאנטים של היסטונים רגולציה אפיגנטית - ארבע רמות פוזיטיב סופרקויל כתוצר לוואי של טרנסקריפציה ורפליקציהחזרה - תרגיל טופולוגיהמאיפה מגיעה האנרגיה בחיתוך נוקלאז? שאלה: האם נוקלאז דורש אנרגיה חיצונית כדי לחתוך את השלד הפוספוסוכרי?תשובה: לא. הנוקלאז מבצע התקפה נוקלאופילית על קשר פוספוסוכרי, שהוא קשר עתיר אנרגיה. האנרגיה מגיעה מהקשר עצמו, לא...]]></content> <category term="ביולוגיה מולקולרית" /> <category term="DNA" /> <category term="כרומוזומים" /> <category term="כרומטין" /> <category term="אפיגנטיקה" /> <category term="נוקלאוזום" /> <category term="היסטונים" /> <category term="רגולציה גנטית" /> <category term="ארגון הגנום" /> <category term="רימודלינג" /> <category term="RNA לא מקודד" /> <category term="טופולוגיה" /> </entry> <entry> <title>מבוא להתפתחות עוברית - מסלולי סיגנלינג</title> <link href="https://medintzfat.com/embryology/class2" /> <id>https://medintzfat.com/embryology/class2</id> <updated>2026-03-22T08:16:02+00:00</updated> <summary type="html">סיכום על מסלולי האיתות Wnt, BMP ו-FGF בהתפתחות עוברית: הפרשת ליגנדים, תנועתם בין תאים, מסלולים קנוניים ולא-קנוניים, ו-cross-talk מרכזי.</summary> <content type="html"><![CDATA[נושאים: חזרה מסלול Wnt BMP Signaling - TGF-β Superfamily Rspondin (RSPO) - חלבון שמגביר Wnt ומעכב BMP FGF Signaling - RTK superfamily Cross-talk בין מסלולים - FGF ו-Wnt דרך E-cadherin לקראת השיעור הבא - Sonic Hedgehog (Shh)חזרהבשיעור הקודם למדנו עקרונות כלליים של התפתחות עוברית, ובמרכזם - תאים אמבריוניים מדברים אחד עם השני ובעקבות זאת מאפשרים תהליכים התפתחותיים. דיברנו על חמישה מסלולים עיקריים (בפועל קיימים יותר) שהם השפה המולקולרית שבה תאים עובריים מתקשרים: Wnt BMP (TGF-β superfamily) FGF (RTK superfamily) Shh...]]></content> <category term="התפתחות עוברית" /> <category term="מסלולי סיגנלינג" /> <category term="Wnt" /> <category term="BMP" /> <category term="FGF" /> <category term="TGF-β" /> <category term="Rspondin" /> <category term="Adherens Junctions" /> <category term="Ras" /> <category term="PI3K" /> <category term="MAPK" /> <category term="Rho GTPases" /> <category term="Sprouty" /> <category term="SEFS" /> <category term="SHP2" /> <category term="GEF" /> <category term="GAP" /> <category term="GEF" /> <category term="I-Smad" /> </entry> <entry> <title>ביולוגיה מולקולרית - שיבוט DNA, טופולוגיית DNA וסופרקוילינג</title> <link href="https://medintzfat.com/molecular-biology/class2" /> <id>https://medintzfat.com/molecular-biology/class2</id> <updated>2026-03-19T13:16:03+00:00</updated> <summary type="html">סיכום בביולוגיה מולקולרית על אקסו ואנדונוקלאזות, אנזימי רסטריקציה וליגאז, DNA רקומביננטי, טופולוגיית DNA, סופרקוילינג, נוסחת Lk=Tw+Wr וג&apos;ל אלקטרופורזה.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: חזרה - חיתוך וחיבור DNA (תהליך ה-Cloning) טופולוגיה של DNA סופרקויל - Supercoiling המספרים הטופולוגיים (Lk, Tw, Wr) ג’ל אלקטרופורזהחזרה - חיתוך וחיבור DNA (תהליך ה-Cloning)נוקלאזותנוקלאז הוא שם כללי לאנזים שיודע לחתוך את השלד הפוספוסוכרי. יש שני סוגים עיקריים: אקסונוקלאז - חותך נוקלאוטיד אחד מהקצה, ויכול להמשיך לחתוך נוקלאוטיד אחר נוקלאוטיד עד שיחסל את כל המולקולה. חשוב לשים לב: אקסונוקלאז לא יוכל לפעול על מולקולה מעגלית - שאין לה קצוות. אנדונוקלאז - חותך בתוך המולקולה, לא מהקצה. יכול...]]></content> <category term="ביולוגיה מולקולרית" /> <category term="DNA" /> <category term="אנזימים" /> <category term="טופולוגיה" /> <category term="אלקטרופורזה" /> <category term="שיבוט" /> <category term="קורס" /> <category term="שיעור" /> <category term="מניפולציה" /> <category term="אנליזה" /> <category term="supercoiling" /> </entry> <entry> <title>פיזיולוגיה: סינפסות, אינטגרציה עצבית ופלסטיות סינפטית</title> <link href="https://medintzfat.com/physiology/class2" /> <id>https://medintzfat.com/physiology/class2</id> <updated>2026-03-19T08:31:04+00:00</updated> <summary type="html">תאי שוואן ואוליגודנדרוציטים, סינפסות כימיות וחשמליות, שחרור נוירוטרנסמיטרים, EPSP ו-IPSP, סכימה מרחבית וזמנית, אצטילכולין, neuromuscular junction, פוטנציאל פעולה בתאי לב, EEG ופלסטיות סינפטית.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: Schwann Cells The Oligodendrocyte Chemical Synapses vs. Electrical Synapses Communication Between Neurons - Release of Presynaptic Vesicles Receptors on Postsynaptic Membrane Excitatory and Inhibitory Postsynaptic Potentials (EPSP / IPSP) Axon Hillock - נקודת ההחלטה Temporal and Spatial Summation Example - Integration of Information (שובע) Synapse - Clearance of Neurotransmitters Clinical Application - Lidocaine / Benzocaine Different Types of Action Potentials אצטילכולין (Acetylcholine) Neuromuscular Junction Cardiomyocytes - תאי שריר הלב EEG Synaptic Plasticity - פלסטיות סינפטית Hebb’s Rule: “Neurons...]]></content> <category term="פיזיולוגיה" /> <category term="סינפסה" /> <category term="נוירוטרנסמיטרים" /> <category term="EPSP" /> <category term="IPSP" /> <category term="אצטילכולין" /> <category term="תאי שוואן" /> <category term="אוליגודנדרוציטים" /> <category term="neuromuscular junction" /> <category term="קרדיומיוציטים" /> <category term="EEG" /> <category term="פלסטיות סינפטית" /> <category term="LTP" /> <category term="LTD" /> </entry> <entry> <title>סיכום - איברי הבטן - מערכת העיכול והאיברים הנלווים</title> <link href="https://medintzfat.com/anatomy/abdominal-organs" /> <id>https://medintzfat.com/anatomy/abdominal-organs</id> <updated>2026-03-18T08:31:05+00:00</updated> <summary type="html">מערכת העיכול והאיברים הנלווים. הוושט, המעבר בין הוושט לקיבה, פריסת איברי הבטן, הקיבה, התריסריון, המעי הדק והמעי הגס.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: הוושט (Esophagus) - תחילת מערכת העיכול הקיבה (Stomach) - מבנה כללי התריסריון (Duodenum) המעי הדק (Small Intestine) המעי הגס (Large Intestine) Rectum and Anal Canal האיברים הנלווים - פתיחה הטחול (Spleen) הלבלב (Pancreas) הכבד (Liver)השיעור מתחלק לשתי מצגות: איברי בטן א׳ - מערכת העיכול (להלן) איברי בטן ב׳ - האיברים הנלווים (בהמשך העמוד)הוושט (Esophagus) - תחילת מערכת העיכולקיימת הפרדה אנטומית בין הוושט, שנמצא אחורית, לבין הטרכיאה, שנמצאת קדמית לו. על היחסים המדויקים ביניהם נעמיק בהמשך, במסגרת ראש-צוואר.הוושט הוא...]]></content> <category term="אנטומיה" /> <category term="איברי הבטן" /> <category term="מערכת העיכול" /> <category term="הוושט" /> <category term="קיבה" /> <category term="תריסריון" /> <category term="מעי דק" /> <category term="מעי גס" /> <category term="כיס מרה" /> <category term="טחול" /> <category term="כבד" /> <category term="לבלב" /> </entry> <entry> <title>רפואת נשים: מעקב היריון בסיכון נמוך ובדיקות סקר בהריון</title> <link href="https://medintzfat.com/community-medicine/pregnancy-follow-up" /> <id>https://medintzfat.com/community-medicine/pregnancy-follow-up</id> <updated>2026-03-17T13:31:06+00:00</updated> <summary type="html">סיכום רפואת נשים: מעקב היריון בסיכון נמוך, ייעוץ טרום הריוני, בדיקות מעבדה, סקר גנטי, אולטרסאונד, שקיפות עורפית, NIPT, סקירות, דיקור מי שפיר, העמסת סוכר, חיסונים ו-GBS.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים:1. [מעקב היריון בסיכון נמוך](#מעקב-היריון-בסיכון-נמוך)2. [בדיקות מעבדה בתחילת ההיריון](#בדיקות-מעבדה-בתחילת-ההיריון)3. [תזונה ועלייה במשקל בהיריון](#תזונה-ועלייה-במשקל-בהיריון)4. [תוספי תזונה בהיריון](#תוספי-תזונה-בהיריון)5. [אולטרסאונד ראשון בהיריון](#אולטרסאונד-ראשון-בהיריון)6. [היריון חוץ רחמי](#היריון-חוץ-רחמי)7. [שקיפות עורפית](#שקיפות-עורפית)8. [סקר ביוכימי שליש ראשון](#סקר-ביוכימי-שליש-ראשון)9. [NIPS / NIPT](#nips--nipt)10. [סקירת מערכות מוקדמת](#סקירת-מערכות-מוקדמת)11. [סקר ביוכימי שליש שני](#סקר-ביוכימי-שליש-שני)12. [דיקור מי שפיר](#דיקור-מי-שפיר)13. [סקירת מערכות מאוחרת](#סקירת-מערכות-מאוחרת)14. [העמסת סוכר](#העמסת-סוכר)15. [מעקב לחץ דם](#מעקב-לחץ-דם)16. [חיסונים בהיריון](#חיסונים-בהיריון)17. [טרימסטר שלישי](#טרימסטר-שלישי)18. [סקר GBS](#סקר-gbs)19. [לקראת הלידה](#לקראת-הלידה)## מעקב היריון בסיכון נמוךמעקב היריון שגרתי בסיכון נמוך מתייחס להיריון שבו אין מידע מוקדם על גורמים המסכנים את האם או את העובר....]]></content> <category term="רפואת נשים" /> <category term="מיילדות" /> <category term="היריון" /> <category term="מעקב היריון" /> <category term="היריון בסיכון נמוך" /> <category term="ייעוץ טרום הריוני" /> <category term="סקר גנטי" /> <category term="בדיקות מעבדה בהריון" /> <category term="סוג דם" /> <category term="Rh" /> <category term="Anti-D" /> <category term="TSH" /> <category term="חומצה פולית" /> <category term="ברזל" /> <category term="אומגה 3" /> <category term="אולטרסאונד" /> <category term="היריון חוץ רחמי" /> <category term="שקיפות עורפית" /> <category term="סקר ביוכימי" /> <category term="NIPT" /> <category term="NIPS" /> <category term="סקירת מערכות" /> <category term="דיקור מי שפיר" /> <category term="סוכרת היריון" /> <category term="העמסת סוכר" /> <category term="רעלת היריון" /> <category term="חיסון שעלת" /> <category term="חיסון שפעת" /> <category term="GBS" /> <category term="Group B Streptococcus" /> </entry> <entry> <title>המחזור החודשי: ציר הורמונלי, ביוץ, רירית הרחם והפרעות נבחרות</title> <link href="https://medintzfat.com/community-medicine/menstrual-cycle" /> <id>https://medintzfat.com/community-medicine/menstrual-cycle</id> <updated>2026-03-17T10:31:07+00:00</updated> <summary type="html">סיכום על המחזור החודשי: ציר HPO, GnRH, FSH, LH, אסטרדיול, פרוגסטרון, ביוץ, חלון ההשרשה, רזרבה שחלתית והפרעות ביוץ.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים:1. [מבנה המחזור והציר ההורמונלי](#מבנה-המחזור-והציר-ההורמונלי)2. [מערכה 1: הווסת, רירית הרחם והשלב הפוליקולרי](#מערכה-1-הווסת-רירית-הרחם-והשלב-הפוליקולרי)3. [רזרבה שחלתית ומשמעות הגיל](#רזרבה-שחלתית-ומשמעות-הגיל)4. [מערכה 2: הביוץ וחלון הפוריות](#מערכה-2-הביוץ-וחלון-הפוריות)5. [מערכה 3: השלב הלוטאלי, פרוגסטרון והשרשה](#מערכה-3-השלב-הלוטאלי-פרוגסטרון-והשרשה)6. [מצבים של הפרעה במחזור](#מצבים-של-הפרעה-במחזור)7. [מראה רירית הרחם באולטרסאונד](#מראה-רירית-הרחם-באולטרסאונד)8. [אם יש היריון ואם אין היריון](#אם-יש-היריון-ואם-אין-היריון)9. [גלולות, התקן הורמונלי והתאמת טיפול](#גלולות-התקן-הורמונלי-והתאמת-טיפול)10. [מסרי סיום](#מסרי-סיום)המחזור החודשי הוא תהליך מתואם בין ההיפותלמוס, ההיפופיזה, השחלה ורירית הרחם. הוא כולל גיוס זקיקים, הבשלת ביצית, ביוץ, הכנת רירית הרחם להשרשה, ובהיעדר היריון - ירידה הורמונלית שמובילה לווסת ולהתחלת מחזור חדש.אורך...]]></content> <category term="גינקולוגיה" /> <category term="פוריות" /> <category term="המחזור החודשי" /> <category term="ציר HPO" /> <category term="היפותלמוס" /> <category term="היפופיזה" /> <category term="שחלה" /> <category term="GnRH" /> <category term="FSH" /> <category term="LH" /> <category term="אסטרדיול" /> <category term="פרוגסטרון" /> <category term="ביוץ" /> <category term="רירית הרחם" /> <category term="גופיף צהוב" /> <category term="חלון ההשרשה" /> <category term="רזרבה שחלתית" /> <category term="AMH" /> <category term="AFC" /> <category term="PCOS" /> <category term="אמנוריאה" /> <category term="אי ספיקה שחלתית" /> <category term="גלולות" /> <category term="התקן הורמונלי" /> </entry> <entry> <title>רפואת נשים: בדיקות סקר, HPV וסרטן צוואר הרחם</title> <link href="https://medintzfat.com/community-medicine/gynecologic-screening" /> <id>https://medintzfat.com/community-medicine/gynecologic-screening</id> <updated>2026-03-17T09:31:08+00:00</updated> <summary type="html">סיכום רפואת נשים: בדיקות סקר, BRCA, נגיף הפפילומה, חיסון HPV, סקר צוואר הרחם, פאפ, PCR, קולפוסקופיה וניהול תוצאות חריגות.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים:1. [מטרת השיעור](#מטרת-השיעור)2. [בדיקות סקר: עקרונות כלליים](#בדיקות-סקר-עקרונות-כלליים)3. [בדיקות סקר מרכזיות ברפואת נשים](#בדיקות-סקר-מרכזיות-ברפואת-נשים)4. [סקר BRCA](#סקר-brca)5. [נגיף הפפילומה האנושי - HPV](#נגיף-הפפילומה-האנושי---hpv)6. [הדבקה ב-HPV](#הדבקה-ב-hpv)7. [מנגנון התפתחות נגעים טרום-סרטניים וסרטן צוואר הרחם](#מנגנון-התפתחות-נגעים-טרום-סרטניים-וסרטן-צוואר-הרחם)8. [היקף התחלואה בישראל](#היקף-התחלואה-בישראל)9. [החיסון נגד HPV](#החיסון-נגד-hpv)10. [סקר צוואר הרחם: PAP ו-HPV](#סקר-צוואר-הרחם-pap-ו-hpv)11. [איך מבצעים את בדיקת הסקר](#איך-מבצעים-את-בדיקת-הסקר)12. [סוגי תשובות אפשריות בסקר צוואר הרחם](#סוגי-תשובות-אפשריות-בסקר-צוואר-הרחם)13. [ניהול תוצאה לא תקינה](#ניהול-תוצאה-לא-תקינה)14. [מקרים קליניים מהמרפאה](#מקרים-קליניים-מהמרפאה)15. [חשיבות הסקר והחיסון ברפואה ציבורית](#חשיבות-הסקר-והחיסון-ברפואה-ציבורית)## מטרת השיעוררפואת נשים בקהילה משלבת מעקב ממושך, קשר ארוך טווח ולעיתים גם טיפול בכמה דורות באותה משפחה....]]></content> <category term="רפואת נשים" /> <category term="גינקולוגיה" /> <category term="בדיקות סקר" /> <category term="מניעה ראשונית" /> <category term="מניעה שניונית" /> <category term="BRCA" /> <category term="BRCA1" /> <category term="BRCA2" /> <category term="סרטן שד" /> <category term="סרטן שחלה" /> <category term="HPV" /> <category term="נגיף הפפילומה" /> <category term="חיסון HPV" /> <category term="Gardasil 9" /> <category term="סרטן צוואר הרחם" /> <category term="סקר צוואר הרחם" /> <category term="פאפ" /> <category term="Pap smear" /> <category term="PCR" /> <category term="ציטולוגיה" /> <category term="CIN" /> <category term="LSIL" /> <category term="HSIL" /> <category term="קולפוסקופיה" /> <category term="קוניזציה" /> </entry> <entry> <title>גריאטריה: רפואה של הזקנה, שבריריות והערכה גריאטרית כוללנית</title> <link href="https://medintzfat.com/community-medicine/geriatrics" /> <id>https://medintzfat.com/community-medicine/geriatrics</id> <updated>2026-03-17T08:31:09+00:00</updated> <summary type="html">סיכום גריאטריה: זקנה, ירידה ברזרבות, שבריריות, ענקי הגריאטריה, נפילות, דליריום, ריבוי תרופות והערכה גריאטרית כוללנית.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים:1. [זקנה אינה מצב אחד](#זקנה-אינה-מצב-אחד)2. [מה מייחד את הרפואה הגריאטרית](#מה-מייחד-את-הרפואה-הגריאטרית)3. [שבריריות](#שבריריות)4. [ענקי הגריאטריה](#ענקי-הגריאטריה)5. [נזק יאטרוגני ומפל מרשמים](#נזק-יאטרוגני-ומפל-מרשמים)6. [הערכה גריאטרית כוללנית (CGA)](#הערכה-גריאטרית-כוללנית-cga)7. [מתי להפנות לייעוץ גריאטרי](#מתי-להפנות-לייעוץ-גריאטרי)8. [היעד של גריאטריה](#היעד-של-גריאטריה)---גריאטריה עוסקת ברפואה של הזקנה, אך הליבה שלה אינה רק טיפול באנשים מעל גיל מסוים. זהו תחום רפואי שמתמקד באדם כמכלול: מצב גופני, תפקוד, קוגניציה, מצב נפשי, סביבה חברתית, ערכים, רצונות ומטרות טיפול.אפשר להגיע לגריאטריה בכמה מסלולים: כהתמחות ראשונה, או כהתמחות־על לאחר רפואת משפחה או פנימית. המסלול המקצועי חשוב, אך ההבנה המרכזית...]]></content> <category term="גריאטריה" /> <category term="זקנה" /> <category term="רפואת הזקנה" /> <category term="שבריריות" /> <category term="Frailty" /> <category term="ענקי הגריאטריה" /> <category term="הערכה גריאטרית כוללנית" /> <category term="CGA" /> <category term="ירידה תפקודית" /> <category term="ירידה קוגניטיבית" /> <category term="דליריום" /> <category term="נפילות" /> <category term="אי שליטה על סוגרים" /> <category term="ריבוי תרופות" /> <category term="יאטרוגניות" /> <category term="Prescribing Cascade" /> <category term="איכות חיים" /> <category term="עצמאות" /> </entry> <entry> <title>אנטומיה - קירות הבטן, התעלה האינגווינלית ופריטונאום</title> <link href="https://medintzfat.com/anatomy/abdominal-wall" /> <id>https://medintzfat.com/anatomy/abdominal-wall</id> <updated>2026-03-16T10:31:10+00:00</updated> <summary type="html">סיכום של קירות הבטן: אנטומיה של השרירים, פסיות, התעלה האינגווינלית, אשכים ובקעים (Hernia), כולל מבוא לפריטונאום.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: האגן (The Pelvis) מערכת העיכול - מבט כללי חלוקת אזורי הבטן (Abdominopelvic Regions) פסיות ושכבות תת-עוריות קיר הבטן האחורי הקירות האנטרולטרליים (Anterolateral Wall) מעטפת הרקטוס (Rectus Sheath) וקו הקשת (Arcuate Line) התעלה האינגווינלית (The Inguinal Canal) תכולת התעלה ומעטפות הזרע דגשים למבחן בקע (Hernia / קילה) פריטונאום (Peritoneum) והתפתחות עוברית ה-Greater Omentum עצבוב הסרעפת (Diaphragm Innervation) הערות מסכמותהבטן ובית החזה המשכיים זה לזה מבחינה מבנית - מה שמפריד ביניהם פיזית היא הסרעפת (Diaphragm), אך מבחינה התפתחותית הם החלו...]]></content> <category term="אנטומיה" /> <category term="קירות הבטן" /> <category term="התעלה האינגווינלית" /> <category term="פריטונאום" /> <category term="בקע" /> </entry> <entry> <title>מעבדת אנטומיה על דופן הבטן והתעלה האינגווינלית - סיכומים</title> <link href="https://medintzfat.com/anatomy/lab3" /> <id>https://medintzfat.com/anatomy/lab3</id> <updated>2026-03-15T23:34:11+00:00</updated> <summary type="html">סיכום אנטומיה: קיר הבטן האנטרולטרלי, שרירי הבטן (Rectus, Obliques, Transversus), פאסיות, תעלה אינגווינלית ובקעים.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים:1. [הקדמה](#הקדמה)2. [אנטומיה טופוגרפית - מבנים על פני העור](#אנטומיה-טופוגרפית---מבנים-על-פני-העור)3. [שכבות דופן הבטן (מהחוץ פנימה)](#שכבות-דופן-הבטן-מהחוץ-פנימה)4. [שרירי דופן הבטן האנטרולטרליים](#שרירי-דופן-הבטן-האנטרולטרליים)5. [מעטפת הרקטוס (Rectus Sheath) וקווי המתאר](#מעטפת-הרקטוס-rectus-sheath-וקווי-המתאר)6. [התעלה האינגווינלית (Inguinal Canal)](#התעלה-האינגווינלית-inguinal-canal)7. [בקעים מפשעתיים (Inguinal Hernias)](#בקעים-מפשעתיים-inguinal-hernias)> חלק 1 - קיר הבטן האנטרולטרלי## הקדמההמעבדה תעסוק בקיר הבטן האנטרולטרלי ובאזור התעלה האינגווינלית. נתחיל בזיהוי נקודות ציון על פני העור ונמשיך לשכבות העמוקות.הערת מעבדה: בפתיחת הדופן הקדמית החיתוך נעשה לאורך ה-Costal margin, ממשיך לצדדים, ואז לאורך קו האמצע סביב הטבור. לא חותכים את הטבור עצמו. בשכבה...]]></content> <category term="אנטומיה" /> <category term="דופן הבטן" /> <category term="תעלה אינגווינלית" /> <category term="שרירים" /> <category term="בקע" /> </entry> <entry> <title>מבוא לביולוגיה מולקולרית - מבנה ה-DNA</title> <link href="https://medintzfat.com/molecular-biology/class1" /> <id>https://medintzfat.com/molecular-biology/class1</id> <updated>2026-03-15T13:16:12+00:00</updated> <summary type="html">סיכום בביולוגיה מולקולרית על מבנה ותפקוד DNA ו-RNA, הדוגמה המרכזית, זיווג בסיסים, הסליל הכפול, Tm, היברידיזציה, מבנים מיוחדים וכלי ביוטכנולוגיה חשובים.</summary> <content type="html"><![CDATA[נושאים: למה ביולוגיה מולקולרית? הדוגמה המרכזית - Central Dogma היסטוריה קצרה של גילוי ה-DNA מבנה ה-DNA הכוחות שמחזיקים את ה-DNA ביחד RNA לעומת DNA צורות ה-DNA - B, A, Z מבנים מיוחדים של DNA ביוטכנולוגיה - חיתוך וחיבור DNAלמה ביולוגיה מולקולרית?ברפואה מקובל להסתכל על הדברים בצורה הוליסטית - על הדם, על הגוף, על המערכות. הביולוגיה המולקולרית דוגלת בגישה הפוכה: היא נוברת בגדול כדי להבין את החלקים הקטנים שמניעים אותו. ובכל זאת, בדיוק בגלל זה היא חיונית לרפואה - כי המולקולות...]]></content> <category term="ביולוגיה מולקולרית" /> <category term="DNA" /> <category term="הדוגמה המרכזית" /> <category term="מבנה מולקולרי" /> <category term="זיווג בסיסים" /> <category term="סליל כפול" /> <category term="Tm" /> <category term="היברידיזציה" /> <category term="RNA" /> <category term="מבנים מיוחדים" /> <category term="ביוטכנולוגיה" /> <category term="אנזימי רסטריקציה" /> <category term="ליגאז" /> </entry> <entry> <title>פיזיולוגיה: פוטנציאל מנוחה ופוטנציאל פעולה בתאי עצב</title> <link href="https://medintzfat.com/physiology/class1" /> <id>https://medintzfat.com/physiology/class1</id> <updated>2026-03-15T11:16:13+00:00</updated> <summary type="html">פוטנציאל מנוחה של הממברנה, פוטנציאל שיווי משקל של יונים, פוטנציאל פעולה בתאי עצב, הולכת האות לאורך האקסון, ומיאלין.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: פוטנציאל מנוחה של הממברנה (Resting Membrane Potential) איך יונים עוברים דרך הממברנה? משאבת $\ce{Na+/K+ ATPase}$ פוטנציאל שיווי משקל (Equilibrium Potential) משוואת נרנסט משוואת Goldman-Hodgkin-Katz מה קובע את פוטנציאל המנוחה? מורפולוגיה בסיסית של תא עצב סוגים עיקריים של נוירונים פוטנציאל פעולה (Action Potential) מיאלין והולכה סלטטורית סיכוםפוטנציאל מנוחה של הממברנה (Resting Membrane Potential)בין פנים התא לחוץ התא קיימים הבדלים בריכוזי יונים: יון / חומר בתוך התא $(-)$ מחוץ לתא $(+)$ נתרן $\ce{Na+}$ נמוך גבוה אשלגן $\ce{K+}$ גבוה נמוך אניונים...]]></content> <category term="פיזיולוגיה" /> <category term="פוטנציאל מנוחה" /> <category term="פוטנציאל פעולה" /> <category term="תאי עצב" /> <category term="מיאלין" /> </entry> <entry> <title>מבוא להתפתחות עוברית - שיעור ראשון</title> <link href="https://medintzfat.com/embryology/class1" /> <id>https://medintzfat.com/embryology/class1</id> <updated>2026-03-15T08:16:14+00:00</updated> <summary type="html">מבוא להתפתחות עוברית: צירים, התמיינות, מורפוגנזה, מסלולי אותות כמו Wnt, ואינטראקציות בין תאים-בדגש על חשיבה מדעית ומודלים בעכבר.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: פתיחה - מבט על ומנהלות תכניות התפתחותיות (Blueprints) בעובר עקרונות של התפתחות עוברית ויעדים ארבעת שלבי ההתפתחות העוברית (Embryogenesis) מסלולי העברת אותות (Signaling Pathways) מסלולי האותות (Pathways) הנלמדים בקורס אינטראקציות פיזיקליות בין תאים (Cell-Cell Physical Interactions) סכמה של מולקולת בטא-קטנין (CTNNB1) רגולציה על סיגנל ה-Wnt מחוץ לתא (Negative \&amp; Positive Regulation)פתיחה - מבט על ומנהלותהקורס נכנס לעומק - ברמה המולקולרית - להבנת הנושא. אין לתת למילה ״מבוא״ בשם הקורס להטעות. הקורס דורש אינטגרציה של ידע קודם בביוכימיה, גנטיקה,...]]></content> <category term="התפתחות עוברית" /> <category term="אמבריולוגיה" /> <category term="Wnt" /> <category term="מורפוגנזה" /> <category term="התמיינות" /> </entry> <entry> <title>ביולוגיה מולקולרית לתלמידי רפואה | לימודי רפואה בצפת</title> <link href="https://medintzfat.com/molecular-biology/" /> <id>https://medintzfat.com/molecular-biology/</id> <updated>2026-03-15T00:19:51+00:00</updated> <summary type="html">קורס ביולוגיה מולקולרית הכולל עקרונות בסיסיים של שימור והעברת מידע גנטי, הכפלת DNA, שעתוק ותרגום חלבונים. לסטודנטים לרפואה באוניברסיטת בר-אילן.</summary> <content type="html"><![CDATA[מוכנים לסיכומים? ביולוגיה מולקולרית - כל השיעורים לחצו על שורה כדי לנווט לנושא נושא קישורים מבוא לביולוגיה מולקולרית DNA ו-RNA, הדוגמה המרכזית, זיווג בסיסים, הסליל הכפול, Tm, היברידיזציה, מבנים מיוחדים וכלי ביוטכנולוגיה חשובים. יסודות DNA / RNA שיעור 1מבנה DNA שיבוט DNA, טופולוגיה וסופרקוילינג אקסו ואנדונוקלאזות, אנזימי רסטריקציה וליגאז, DNA רקומביננטי, טופולוגיית DNA, סופרקוילינג, הנוסחה Lk = Tw + Wr וג'ל אלקטרופורזה. שיטות טופולוגיה שיעור 2טופולוגיה ארגון הגנום, כרומוזומים, כרומטין ואפיגנטיקה ארגון הגנום, מבנה הכרומוזום, כרומטין, טופולוגיה, וריאנטים של היסטונים...]]></content> <category term="ביולוגיה מולקולרית" /> <category term="רפואה" /> <category term="לימודי רפואה" /> <category term="גנטיקה" /> <category term="DNA" /> <category term="RNA" /> <category term="חלבונים" /> </entry> <entry> <title>פיזיולוגיה של מערכות א׳ - סיכומים ותרגולים | לימודי רפואה בצפת</title> <link href="https://medintzfat.com/physiology/" /> <id>https://medintzfat.com/physiology/</id> <updated>2026-03-15T00:02:16+00:00</updated> <summary type="html">קורס פיזיולוגיה של מערכות א׳: עקרונות פיזיולוגיים בסיסיים של מערכות הגוף, ביואלקטריות, שריר, לב וכלי דם, נשימה, והמטולוגיה. כולל תרגולים ותרגילי בית. לסטודנטים לרפואה באוניברסיטת בר-אילן בגליל.</summary> <content type="html"><![CDATA[מוכנים לסיכומים? נושא קישורים תקשורת עצבית חשמלית וסינפטית איך תא עצב יוצר אות חשמלי, מוליך אותו לאורך האקסון, מעביר אותו בסינפסה לתא הבא, ואז משלב ומשנה את עוצמת הקשרים הסינפטיים כחלק מלמידה וזיכרון. יסודות ממברנה פוטנציאלים שיעור 1פוטנציאל מנוחה ופוטנציאל פעולה שיעור 2אינטגרציה עצבית ופלסטיות סינפטית שריר שלד ושריר חלק מבנה שריר השלד והשריר החלק, איך הם מתכווצים, איך הגירוי החשמלי הופך לכוח מכני, ומה ההבדלים המרכזיים ביניהם מבחינת מבנה, בקרה, מהירות וסוגי התכווצות. שריר שיעור 3שרירים (skeletal & smooth)...]]></content> <category term="פיזיולוגיה" /> <category term="פיזיולוגיה של מערכות" /> <category term="רפואה" /> <category term="לימודי רפואה" /> <category term="לב וכלי דם" /> <category term="נשימה" /> <category term="המטולוגיה" /> </entry> <entry> <title>מבוא להתפתחות עוברית - סיכומים | לימודי רפואה בצפת</title> <link href="https://medintzfat.com/embryology/" /> <id>https://medintzfat.com/embryology/</id> <updated>2026-03-13T10:16:17+00:00</updated> <summary type="html">קורס מבוא להתפתחות עוברית: עקרונות בביולוגיה התפתחותית, מסלולי איתות, חלוקות לאחר הפריה, גסטרולציה, קביעת צירי הגוף, נוירולציה וסומיטוגנזה. לסטודנטים לרפואה באוניברסיטת בר-אילן בגליל.</summary> <content type="html"><![CDATA[מידע על הקורס הקורס יקנה לסטודנטים ידע והבנה בתהליכים התפתחותיים בעובר, ויעקוב ברמה המורפולוגית והמולקולרית אחרי התפתחותה של ביצית מופרית לאורגניזם שלם. נושאים וקישורים מהירים אשכול קישורים עקרונות ומסלולי איתות Principles + Signaling pathways (Part I–II) עקרונות איתות שיעור 1עקרונות ומבוא לסיגנלינג שיעור 2מסלולי ה-Wnt, ה-BMP ו-FGF שיעור 3מסלולי Shh ו-Notch חלוקות מוקדמות והחלטות גורל Cleavage, blastocyst formation, compaction, polarity and early cell fate decisions Cleavage Blastocyst Cell fate שיעור 4ה-Cleavage, בלסטוציסט ותאי גזע שיעור 5ה-Cdx2, פולריזציה והחלטות גורל שיעור...]]></content> <category term="התפתחות עוברית" /> <category term="אמבריולוגיה" /> <category term="רפואה" /> <category term="לימודי רפואה" /> <category term="ביולוגיה התפתחותית" /> </entry> <entry> <title>גנטיקה - שאלות תרגול עם הסברים ופתרונות</title> <link href="https://medintzfat.com/genetics/exam-prep-extra" /> <id>https://medintzfat.com/genetics/exam-prep-extra</id> <updated>2026-02-23T12:01:18+00:00</updated> <summary type="html">שאלות תרגול נוספות בגנטיקה: הארדי-ויינברג, תורשה מיטוכונדריאלית, טרנספוזונים, GWAS, תאחיזה ורקומבינציה, אנזימי רסטריקציה, חדירות, אנטיציפציה, גנטיקה התפתחותית, מנגנוני דומיננטיות.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: שאלות תרגול נוספות למבחן בגנטיקה שאלות תרגול נוספות - סט ב’ (שיעורים 3, 5, 13-8) שאלות תרגול נוספות - סט ג’ (שיעורים 2, 3, 5, 7, 8) שאלות תרגול נוספות - סט ד’ (שיעורי בית 13-6) שאלות תרגול נוספות - סט ה’ (שיעורי בית 5-1) סט ו - שינויים כרומוזומליים (תרגול 2) סט ו - על בסיס תרגול 3 שאלות בנושאי מוטציות ומנגנוני תיקון (תרגול 7) שאלות בנושאי הנדסה גנטית (תרגול 12) שאלות בנושאי גנטיקה של אוכלוסיות והורשה...]]></content> <category term="גנטיקה" /> <category term="הארדי-ויינברג" /> <category term="מיטוכונדריה" /> <category term="טרנספוזונים" /> <category term="GWAS" /> <category term="תאחיזה" /> <category term="רקומבינציה" /> <category term="חדירות" /> <category term="אנטיציפציה" /> <category term="Hox" /> <category term="דומיננטיות" /> <category term="סרטן ו-Two-Hit" /> <category term="BRCA" /> <category term="תאחיזה ורקומבינציה" /> <category term="CRISPR" /> <category term="Bayesian" /> <category term="Huntington" /> <category term="Fragile X" /> <category term="CF" /> <category term="NGS" /> <category term="VUS" /> <category term="אפיסטזיס" /> <category term="טרנסלוקציה רוברטסונית" /> <category term="CMA" /> <category term="Hox genes" /> <category term="הארדי-ויינברג" /> </entry> <entry> <title>וירולוגיה - כל השיעורים</title> <link href="https://medintzfat.com/microbiology/all-virology" /> <id>https://medintzfat.com/microbiology/all-virology</id> <updated>2026-02-16T11:50:19+00:00</updated> <summary type="html">כל סיכומי השיעורים בקורס וירולוגיה מרוכזים בעמוד אחד - לפי סדר כרונולוגי. כולל הסברים מלאים, דוגמאות, תרשימים והכנה למבחנים. מוכן להדפסה או להורדה כ-PDF.</summary> <content type="html"><![CDATA[כל התכנים בעמוד אחדכל סיכומי השיעורים בווירולוגיה זמינים כאן להדפסה מרוכזת או ייצוא כ-PDF (התוכן בקובץ מעודכן ליום 18 בפברואר 2026 - ייתכן שתכני האתר יהיו עדכניים יותר).התוכן מוצג בסדר כרונולוגי - מהסיכומים המוקדמים ביותר למאוחרים ביותר. למידה מהנה! תוכן העניינים שיעור 1 וירולוגיה - מבוא לווירולוגיה 23/10/2025 שיעור 2 וירולוגיה - מחזור החיים של וירוסים 30/10/2025 שיעור 3 וירולוגיה - מבנה וסימטריה של וירוסים 06/11/2025 שיעור 4 וירולוגיה - מחזור החיים של וירוסים 17/11/2025 וירולוגיה 5 - רטרו-וירוסים, HIV,...]]></content> <category term="וירולוגיה" /> <category term="סיכומי שיעורים" /> <category term="וירוסים" /> <category term="מבוא לווירולוגיה" /> <category term="וירולוגיה קלינית" /> <category term="וירולוגיה מולקולרית" /> <category term="וירולוגיה חיסונית" /> <category term="להדפסה" /> <category term="PDF" /> </entry> <entry> <title>שחזור בחינת גמר בפיזיקה חשמל, מועד א׳ תשפ״ו</title> <link href="https://medintzfat.com/physics-b/final-exam-2026" /> <id>https://medintzfat.com/physics-b/final-exam-2026</id> <updated>2026-02-15T15:31:20+00:00</updated> <summary type="html">פתרונות תרגילים בפיזיקה ב׳ (9 שאלות): אמפר וגאוס, שימור אנרגיה, חוק לנץ, סופרפוזיציה, כא״מ, והשפעת שדות E ו-B על תנועה ואנרגיה קינטית.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים:1. [שאלה 1: מציאת יחס בין B(R)/B(R/2)](#שאלה-1-מציאת-יחס-בין-brbr2)2. [שאלה 2: מהירות מעבר חלקיק מהאינסוף במגן דוד](#שאלה-2-מהירות-מעבר-חלקיק-מהאינסוף-במגן-דוד)3. [שאלה 3: טבעת מוליכה בנפילה חופשית](#שאלה-3-טבעת-מוליכה-בנפילה-חופשית)4. [שאלה 4: צפיפות מטען נפחית](#שאלה-4-צפיפות-מטען-נפחית)5. [שאלה 5: סופרפוזיציה על קליפה כדורית פחוד קו המשווה](#שאלה-5-סופרפוזיציה-על-קליפה-כדורית-פחוד-קו-המשווה)6. [שאלה 6: מהירות של מטען בהשפעה מטענים אחרים](#שאלה-6-מהירות-של-מטען-בהשפעה-מטענים-אחרים)7. [שאלה 7: כא״מ כשהרדיוס של הגליל משתנה בזמן](#שאלה-7-כאמ-כשהרדיוס-של-הגליל-משתנה-בזמן)8. [שאלה 8: השפעות על מהירות קינטית של חלקיק](#שאלה-8-השפעות-על-מהירות-קינטית-של-חלקיק)9. [שאלה 9: שלושה מוטות וזמן של חלקיל](#שאלה-9-שלושה-מוטות-וזמן-של-חלקיל)10. [שאלה 10: מציאת הביטוי לצפיפות ההספק](#שאלה-10-מציאת-הביטוי-לצפיפות-ההספק)כל השאלות מזיכרון בלבד והתשובות לא בהכרח נכונות....]]></content> <category term="פיזיקה" /> <category term="חוק גאוס" /> <category term="חוק קולון" /> <category term="שדות חשמליים" /> <category term="אנרגיה חשמלית" /> <category term="עבודה בשדה אלקטרוסטטי" /> <category term="תרגול" /> <category term="פתרונות" /> </entry> <entry> <title>דף נוסחאות פיזיקה ב׳: חשמל ומגנטיות - גאוס, אמפר, כא״מ ומקסוול</title> <link href="https://medintzfat.com/physics-b/electromagnetism-formulas" /> <id>https://medintzfat.com/physics-b/electromagnetism-formulas</id> <updated>2026-02-13T00:16:21+00:00</updated> <summary type="html">דף נוסחאות לפיזיקה ב׳ (חשמל ומגנטיות): אלקטרוסטטיקה, חוק קולון, סופרפוזיציה, חוק גאוס ודעיכת שדות, מגנטיות וחוק אמפר, כוח לורנץ, אינדוקציה וחוק פאראדיי-לנץ, חוק אוהם ומעגלים, משוואות מקסוול ומשוואת הגלים, יחידות וקבועים, אינטגרלים וזהויות.</summary> <content type="html"><![CDATA[מדובר בהמשך לדף הנוסחאות הראשון - הפעם עם דגש על חשמל ומגנטיות (אלקטרוסטטיקה, מגנטוסטטיקה, אינדוקציה, חוק אמפר, חוק גאוס, משוואות מקסוול ועוד). דף זה כולל גם טיפים לפתרון מהיר ושגיאות נפוצות.תוכן עניינים: חלק א׳: אלקטרוסטטיקה חלק ב׳: מגנטיות חלק ג׳: אינדוקציה וכא”מ חלק ד׳: חוק אוהם ומעגלים חלק ה׳: משוואות מקסוול וגלים חלק ו׳: כלים מתמטיים חלק ז׳: יחידות וקבועים חלק ח׳: טיפים ושגיאות נפוצותחלק א׳: אלקטרוסטטיקה1. צפיפויות מטען סוג סימון יחידות dq קווית (חוט/מוט) $\lambda$ $\text{C/m}$ $dq = \lambda\,dl$...]]></content> <category term="נוסחאות" /> <category term="חשמל ומגנטיות" /> <category term="אלקטרוסטטיקה" /> <category term="מגנטוסטטיקה" /> <category term="אינדוקציה" /> <category term="חוק אמפר" /> <category term="חוק גאוס" /> <category term="משוואות מקסוול" /> <category term="טיפים לפתרון" /> <category term="שגיאות נפוצות" /> <category term="כלים מתמטיים" /> </entry> <entry> <title>הצעת פתרון לשחזור בחינת גמר תשפ״ה בפיזיקה חשמל</title> <link href="https://medintzfat.com/physics-b/final-exam-2025" /> <id>https://medintzfat.com/physics-b/final-exam-2025</id> <updated>2026-02-11T18:16:22+00:00</updated> <summary type="html">פתרון בחינה לפיזיקה ב׳ (מועד א׳, תשפ״ה) בפקולטה לרפואה באוניברסיטת בר-אילן: 8 שאלות אמריקאיות עם תשובות ונימוקים בנושאי אלקטרוסטטיקה ומגנטיות-אנרגיה בשריג יונים, שיווי-משקל כוחות בין מטענים, כוח על מסגרת בשדה מתיל זרם, פוטנציאל מחוט טעון, נפילה בשדה מגנטי, כא״מ ממסגרת מסתובבת, שדה מקווי שווה-פוטנציאל ותנועת פרוטון בין לוחות טעונים.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים:1. [שאלה 1: סופרפוזיציה של כוחות ושריג יונים](#שאלה-1-סופרפוזיציה-של-כוחות-ושריג-יונים)2. [שאלה 2: שיווי-משקל כוחות בין מטענים](#שאלה-2-שיווי-משקל-כוחות-בין-מטענים)3. [שאלה 3: בעיית השריג החשמלי](#שאלה-3-בעיית-השריג-החשמלי)4. [שאלה 4: פוטנציאל חשמלי של חוט אינסופי עם צפיפות משתנה](#שאלה-4-פוטנציאל-חשמלי-של-חוט-אינסופי-עם-צפיפות-משתנה)5. [שאלה 5: נפילה בשדה מגנטי](#שאלה-5-נפילה-בשדה-מגנטי)6. [שאלה 6: כא"מ במסגרת מסתובבת בשדה מגנטי משתנה](#שאלה-6-כאמ-במסגרת-מסתובבת-בשדה-מגנטי-משתנה)7. [שאלה 7: שדה מקווי שווה-פוטנציאל](#שאלה-7-שדה-מקווי-שווה-פוטנציאל)8. [שאלה 8: שלושה לוחות אנכיים אינסופיים ומקבילים](#שאלה-8-שלושה-לוחות-אנכיים-אינסופיים-ומקבילים)---## שאלה 1: סופרפוזיציה של כוחות ושריג יונים> מהי האנרגיה הפוטנציאלית האלקטרוסטטית האגורה בשריג אשר בנוי משמונה יונים שליליים הממוקמים על קודקודיה של קובייה, אשר אורך...]]></content> <category term="פיזיקה" /> <category term="חוק גאוס" /> <category term="חוק קולון" /> <category term="שדות חשמליים" /> <category term="אנרגיה חשמלית" /> <category term="עבודה בשדה אלקטרוסטטי" /> <category term="תרגול" /> <category term="פתרונות" /> </entry> <entry> <title>בעיות פתורות בפיזיקה - תנועה בשדה מגנטי, שדה של זרמים והשראה</title> <link href="https://medintzfat.com/physics-b/pb8" /> <id>https://medintzfat.com/physics-b/pb8</id> <updated>2026-02-11T11:16:23+00:00</updated> <summary type="html">תרגול בפיזיקה ב׳ על תנועה בשדה מגנטי (מסלול מעגלי והליקס), תנאי לתנועה ישרה בשדות E ו-B (בורר מהירויות) והפרדת איזוטופים, חוק אמפר לשדה סביב תיל (בתוך ומחוץ לתיל), כוחות בין שני תיילים, וחוק פאראדיי-לנץ לכא״מ מושרה בלולאות ומסגרות נעות.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים:1. [כוח מגנטי ותנועה מעגלית (מהירות ניצבת לשדה)](#כוח-מגנטי-ותנועה-מעגלית-מהירות-ניצבת-לשדה)2. [תנועה של מטען חיובי הנכנס בזווית לשדה מגנטי (סליל/הליקס)](#תנועה-של-מטען-חיובי-הנכנס-בזווית-לשדה-מגנטי-סלילהליקס)3. [מטען בשדות $E$ ו-$B$ מאונכים - תנאי לתנועה בקו ישר (בורר מהירויות)](#מטען-בשדות-e-ו-b-מאונכים---תנאי-לתנועה-בקו-ישר-בורר-מהירויות)4. [בורר מסות / הפרדת איזוטופים (לאחר בורר מהירויות)](#בורר-מסות--הפרדת-איזוטופים-לאחר-בורר-מהירויות)5. [כלל יד ימין (לכוח לורנץ)](#כלל-יד-ימין-לכוח-לורנץ)6. [כלל היד הימנית לזרמים (תקף גם למכפלות וקטוריות)](#כלל-היד-הימנית-לזרמים-תקף-גם-למכפלות-וקטוריות)7. [חוק אמפר - שדה מגנטי סביב תיל (מדרגות: בתוך/מחוץ לתיל)](#חוק-אמפר---שדה-מגנטי-סביב-תיל-מדרגות-בתוךמחוץ-לתיל)8. [עצמת השדה המגנטי כתלות במרחק - צפיפות זרם אחידה בתיל](#עצמת-השדה-המגנטי-כתלות-במרחק---צפיפות-זרם-אחידה-בתיל)9. [שני תיילים נושאי זרם - שדה וכוחות בין תיילים](#שני-תיילים-נושאי-זרם---שדה-וכוחות-בין-תיילים)10....]]></content> <category term="פיזיקה" /> <category term="חוק גאוס" /> <category term="חוק קולון" /> <category term="שדות חשמליים" /> <category term="אנרגיה חשמלית" /> <category term="עבודה בשדה אלקטרוסטטי" /> <category term="תרגול" /> <category term="פתרונות" /> <category term="משוואת הרציפות" /> <category term="צפיפות זרם" /> <category term="משוואות מקסוול" /> <category term="דיאלקטרים" /> </entry> <entry> <title>בעיות פתורות בפיזיקה - זרמים וכוחות מגנטיים</title> <link href="https://medintzfat.com/physics-b/pb7" /> <id>https://medintzfat.com/physics-b/pb7</id> <updated>2026-02-10T07:16:24+00:00</updated> <summary type="html">שאלות ותרגול על כוחות בין תיילים נושאי זרם ושדותיהם, שדה בין שני תיילים ומסגרת ריבועית, גליל חלול עם צפיפות מטען רדיאלית וסיבוב (זרמי נפח), טבעת זרם ותיל ישר והשדה השקול במרכז, מסגרת בשדה אחיד עם איזון מומנטים, ותנועת פרוטון וחלקיק אלפא בשדה מגנטי.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים:1. [שאלה 1 - שלושה תיילים מקבילים (מאונכים למישור התרשים)](#שאלה-1---שלושה-תיילים-מקבילים-מאונכים-למישור-התרשים)2. [שאלה 2 - שני תיילים אינסופיים - שדה בין התיילים + מסגרת ריבועית](#שאלה-2---שני-תיילים-אינסופיים---שדה-בין-התיילים--מסגרת-ריבועית)3. [שאלה 3 - גליל אינסופי חלול עם צפיפות מטען רדיאלית + סיבוב](#שאלה-3---גליל-אינסופי-חלול-עם-צפיפות-מטען-רדיאלית--סיבוב)4. [שאלה 4 - טבעת זרם ותיל ישר מעליה - שדה שקול במרכז](#שאלה-4---טבעת-זרם-ותיל-ישר-מעליה---שדה-שקול-במרכז)5. [שאלה 5 - שלושה תיילים אינסופיים](#שאלה-5---שלושה-תיילים-אינסופיים)6. [שאלה 6 - כוחות מגנטיים על מסגרת זרם בין תיילים](#שאלה-6---כוחות-מגנטיים-על-מסגרת-זרם-בין-תיילים)7. [שאלה 7 - תיל ארוך ליד סליל מעגלי דקיק (20 כריכות)](#שאלה-7---תיל-ארוך-ליד-סליל-מעגלי-דקיק-20-כריכות)8. [שאלה 8 - מסגרת מלבנית...]]></content> <category term="פיזיקה" /> <category term="חוק גאוס" /> <category term="חוק קולון" /> <category term="שדות חשמליים" /> <category term="אנרגיה חשמלית" /> <category term="עבודה בשדה אלקטרוסטטי" /> <category term="תרגול" /> <category term="פתרונות" /> <category term="משוואת הרציפות" /> <category term="צפיפות זרם" /> <category term="משוואות מקסוול" /> <category term="דיאלקטרים" /> </entry> <entry> <title>תרגול אלקטרוסטטיקה: עבודה בהעברת מטען לכדור עם צפיפות מטען משתנה</title> <link href="https://medintzfat.com/physics-b/ex11" /> <id>https://medintzfat.com/physics-b/ex11</id> <updated>2026-01-25T12:16:25+00:00</updated> <summary type="html">פתרון שאלות באלקטרוסטטיקה: כדור מבודד עם צפיפות מטען משתנה וקליפה מוליכה מוארקת. חישובי שדה חשמלי ועבודה חשמלית.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: שאלה באלקטרוסטטיקה: חשיבה לפני חישוב שאלה 2: חוט מוליך אידיאלי שאלה 3: תייל ישר אינסופי שאלה 4: זרם דרך רדיוס דיסקה חלק א’: משוואות מקסוול – התמונה הגדולה חלק ב’: מי מייצר מה ועל מי פועל כוח חלק ג’: כוח לורנץ – המשוואה החמישית חלק ד’: שדה מגנטי של תיל – חוק אמפר חלק ה’: מהו זרם? (הגדרות חשובות) חלק ו’: שאלות מהשיעור חלק ז’: סיכום – מה צריך לדעת?שאלה באלקטרוסטטיקה: חשיבה לפני חישוב כדור מבודד ברדיוס $R$,...]]></content> <category term="פיזיקה" /> <category term="אלקטרוסטטיקה" /> <category term="תרגול" /> <category term="עבודה חשמלית" /> <category term="צפיפות מטען" /> <category term="קליפה מוליכה" /> <category term="כדור מבודד" /> <category term="שדה חשמלי" /> <category term="כוח חיצוני" /> </entry> <entry> <title>כוח על תיל נושא זרם בשדה מגנטי, מגנטים קבועים וסלילונית</title> <link href="https://medintzfat.com/physics-b/class13" /> <id>https://medintzfat.com/physics-b/class13</id> <updated>2026-01-22T12:31:26+00:00</updated> <summary type="html">כוח על תיל נושא זרם בשדה מגנטי, מגנטים קבועים, יצירת שדה מגנטי אחיד באמצעות סלילונית, ומסגרת מסתובבת נכנסת לשדה מגנטי.</summary> <content type="html"><![CDATA[כוח על תיל נושא זרם בשדה מגנטיגזירת הנוסחהנזכיר את צפיפות הכוח:\[\vec{f} = \rho \vec{E} + \vec{j} \times \vec{B}\]במקרה של תיל מוליך אין שדה חשמלי (נעלם מהר כי אין הצטברות מטענים), לכן:\[\vec{f} = \vec{j} \times \vec{B}\]אלמנט כוח אינפיניטסימלי על אורך $dl$ של התיל:\[d\vec{F} = \vec{f} \cdot A \, dl = (\vec{j} \times \vec{B}) A \, dl\]כאשר: $A$ - שטח חתך של התיל $\vec{j} \cdot A = I \hat{l}$ - הזרם בתיל $\hat{l} \, dl = d\vec{l}$ - וקטור האורך של מקטע...]]></content> <category term="פיזיקה ב&apos;" /> <category term="מגנטיות" /> <category term="שדה מגנטי" /> <category term="כוח מגנטי" /> <category term="סלילונית" /> <category term="טוקמק" /> <category term="מסגרת מסתובבת" /> </entry> <entry> <title>ויסות מטבולי בכבד - אינסולין, גלוקגון וגופי קטון</title> <link href="https://medintzfat.com/biochemistry/class23" /> <id>https://medintzfat.com/biochemistry/class23</id> <updated>2026-01-22T10:31:27+00:00</updated> <summary type="html">ויסות מטבולי בכבד: אינסולין מול גלוקגון במצב fed וצום, גלוקוקינאז, גלוקוניאוגנזה, β-אוקסידציה ויצירת גופי קטון, התאמת המוח, קטואצידוזיס בסוכרת ואפינפרין.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: תיקון מהשיעור הקודם: ACAT לעומת LCAT מטבוליזם בזמן פעילות גופנית הרכב פלסמת הדם רמות סוכר תקינות בדם ויסות הפרשת אינסולין מצב Well-Fed - הכבד ליפוגני השפעות האינסולין מצב צום - הכבד גלוקוגני השפעות הגלוקגון רעב מתמשך וגופי קטון קטואצידוזיס בסוכרת דיאטת קטו - הבהרה אפינפרין (אדרנלין) לפטין (Leptin) ואדיפוקינים נקודות מפתח אנזימים ייחודיים לכבד (לגלוקוניאוגנזה) השלמות וחזרות מהתרגולתיקון מהשיעור הקודם: ACAT לעומת LCATבשיעור הקודם דיברנו על Reverse Cholesterol Transport - תהליך שבו HDL אוסף עודפי כולסטרול מהרקמות ומחזיר...]]></content> <category term="ביוכימיה" /> <category term="מטבוליזם" /> <category term="אינסולין" /> <category term="גלוקגון" /> <category term="כבד" /> <category term="גלוקוניאוגנזה" /> <category term="גופי קטון" /> </entry> <entry> <title>מיקרוביולוגיה – אנטיביוטיקה ועמידות</title> <link href="https://medintzfat.com/microbiology/food" /> <id>https://medintzfat.com/microbiology/food</id> <updated>2026-01-22T08:20:47+00:00</updated> <summary type="html">מבוא למיקרוביולוגיה של מזון: סיכום שיעור ברור ללמידה מהירה-חיידקים “טובים/רעים/פתוגנים”, עובש ואפלטוקסינים, נגיפים במזון, פסטור מול סטריליזציה, ביופילמים, זיהום צולב והתפרצויות מזון.</summary> <content type="html"><![CDATA[## מטרת ההרצאה והזווית של “מיקרוביולוגים של מזון”המרצה פתח בכותרת: **“האם חיידקים הם לטובתנו או נגדנו?”** והדגיש שהמטרה היא לצאת מהשיעור עם תשובה מורכבת: אותם מיקרואורגניזמים שחיים במזון “רוצים לשרוד ולהתרבות”, והמזון הוא מבחינתם **נישה אקולוגית**. אנחנו “מפריעים” להם באמצעות טכנולוגיות שימור ובקרת איכות/בטיחות.ההרצאה הוגדרה כ**טעימה קצרה** מתחום מתפתח ומעניין, עם הפניה ל textbook מומלץ של **Doyle & Buchanan** למי שרוצה להעמיק.---## על ציר הזמן: איך בני אדם “עשו מיקרוביולוגיה” עוד לפני שידעו מה זה מיקרואורגניזמיםטכנולוגיות שימור מזון אינן חדשות:-...]]></content> <category term="מיקרוביולוגיה" /> <category term="ביופילם" /> <category term="עמידות חיידקים" /> <category term="Quorum Sensing" /> <category term="c-di-GMP" /> <category term="טיפולים חדשניים" /> </entry> <entry> <title>העצבוב האוטונומי של בית החזה: סימפתטי, פאראסימפתטי ועצבוב תחושתי</title> <link href="https://medintzfat.com/anatomy/thorax-autonomic-innervation" /> <id>https://medintzfat.com/anatomy/thorax-autonomic-innervation</id> <updated>2026-01-21T15:01:29+00:00</updated> <summary type="html">סיכום העצבוב האוטונומי בבית החזה: סימפתטי T1–T12 והשרשרת הסימפתטית, מסלולי עצבוב ללב ולבטן, הוואגוס כפאראסימפתטי, DRG, כאב מוקרן ופלאורה.</summary> <content type="html"><![CDATA[השיעור ממשיך את הנושא של עצבים, מוזמנים לעיין תחילה בסיכום של [השיעור הראשון על עצבים](/anatomy/class1).תזכורת לגבי מושגים:> - CNS = Central Nervous System = מערכת העצבים המרכזית (מוח וחוט שדרה)> - PNS = Peripheral Nervous System = מערכת העצבים ההיקפית (כל השאר)> - Somatic = סומטי (שלד, עור, שרירי שלד; מודע ושליטה רצונית)> - Autonomic = אוטונומי (איברים פנימיים, שריר חלק, לב; לא מודע וללא שליטה רצונית)> - DRG = Dorsal Root Ganglion = גנגליון שורש גבי (מכיל גופי תאים...]]></content> <category term="אנטומיה" /> <category term="בית החזה" /> <category term="מערכת עצבים אוטונומית" /> <category term="מערכת סימפתטית" /> <category term="מערכת פאראסימפתטית" /> <category term="עצבוב תחושתי" /> <category term="כאב מוקרן" /> <category term="עצב הוואגוס" /> <category term="ריאות" /> <category term="לב" /> <category term="פלאורה" /> <category term="מעבדה אנטומיה" /> </entry> <entry> <title>שחזור מבחן מועד א - יסודות רפואת קהילה</title> <link href="https://medintzfat.com/community-medicine/midterm-exam" /> <id>https://medintzfat.com/community-medicine/midterm-exam</id> <updated>2026-01-20T08:31:30+00:00</updated> <summary type="html">שחזור מבחן מועד א בקורס יסודות רפואת קהילה, הכולל שאלות ותשובות בנושאים כמו רפלקציה, מניעה ראשונית, חיסונים, אתיקה רפואית ועוד.</summary> <content type="html"><![CDATA[## שאלות ותשובות מוצעותלהלן שאלות שזכרנו שהופיעו בצורה מסוימת במבחן של סמסטר א׳ (רפואת משפחה ורפואת ילדים), ביום 20 בינואר 2025. משך המבחן היה 30 דקות, והוא כלל 20 שאלות. להלן 15 שאלות שזכרנו שהופיעו בצורה מסוימת. התשובות והשאלות בגדר הצעה בלבד.בהצלחה!---### שאלה 1: הגדרת רפלקציה**התלבטתי** בין "התבוננות עצמית" לבין "פרשנות, הערכה ותכנון"**סימנתי:** התבוננות עצמית---### שאלה 2: מה נכון לגבי FTT?**FTT** = Failure to Thrive**תשובה:** ירידה במשקל יחסית לגיל ולגובה---### שאלה 3: היכן מטופלים פוגשים לראשונה את מערכת הבריאות?**תשובה:** רופא...]]></content> <category term="תיעוד רפואי" /> <category term="רפואה קהילתית" /> <category term="רפואה מונעת" /> <category term="מיומנויות קליניות" /> <category term="כתיבה רפואית" /> <category term="SOAP" /> <category term="לתעד" /> </entry> <entry> <title>חיידקים בסביבה: ביופילמים ומחזורי חיים</title> <link href="https://medintzfat.com/microbiology/environmental-bacteria" /> <id>https://medintzfat.com/microbiology/environmental-bacteria</id> <updated>2026-01-19T08:20:50+00:00</updated> <summary type="html">סיכום שיעור על חיידקים בסביבה: בקטריה מול ארכיאה, עץ החיים לפי rRNA, למה חיידקים “מחזיקים” את כדור הארץ, חיים בסביבות קיצון, ביופילמים ותקשורת, מחזורי פחמן/חנקן/גופרית, ומיקרוביום האדם והשפעת אנטיביוטיקה.</summary> <content type="html"><![CDATA[פתיחה: למה חיידקים “שולטים בעולם” המרצה מדגיש: הנושא עצום ויכול להיות קורס שלם, אז זו סקירה “על קצה המזלג”. ציטוט הרעיון של Carl Woese (בפרפרזה עם “ת’אנוס”): אם נעלים את כל האיקריוטים (צמחים/פטריות/בעלי חיים) - לחיידקים יהיה קשה “קצת”, אבל הם יסתדרו. אם נעלים את כל החיידקים - אין יותר חיים בכדור הארץ, וגם לא יוכלו להתפתח בהמשך. המסר: חיידקים הם בסיס התשתית הביוכימית של החיים (מחזורים ביו־גאוכימיים).מיון ברמה הכי גבוהה: Bacteria מול Archaea כשאומרים “חיידקים” ביום־יום, מתכוונים הרבה פעמים...]]></content> <category term="מיקרוביולוגיה" /> <category term="חיידקים" /> <category term="ארכיאה" /> <category term="ביופילם" /> <category term="מחזורים ביוגאוכימיים" /> <category term="מיקרוביום" /> <category term="אנטיביוטיקה" /> </entry> <entry> <title>חוק פאראדיי וחוק לנץ: כא״מ מושרה, שטף ופתרון שאלות</title> <link href="https://medintzfat.com/physics-b/ex10" /> <id>https://medintzfat.com/physics-b/ex10</id> <updated>2026-01-18T12:16:32+00:00</updated> <summary type="html">מדריך מסודר לכא״מ מושרה: חוק אוהם, כוח לורנץ, שטף מגנטי, חוק פאראדיי וחוק לנץ. כולל פרוטוקול פתרון, טבלאות סיכום ו-3 תרגילים פתורים (מוט על מסילות, סולנואיד, סליל מסתובב).</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: חלק א’: רקע – הכלים שצריך לפני שמתחילים חלק ב’: הסיפור של כא”מ מושרה – התבנית חלק ג’: חוק לנץ – איך מוצאים כיוון הזרם חלק ד’: הזרם מייצר שדה מגנטי בעצמו – האם זו לולאה אינסופית? חלק ה’: שדה מגנטי של סולנואיד (תזכורת) חלק ו’: יחידות של טסלה חלק ז’: שאלות מהשיעור חלק ח’: סיכום – התבנית לפתרון שאלות כא”מ מושרהחלק א’: רקע – הכלים שצריך לפני שמתחיליםחוק אוהםאם יש מתח (כא”מ) על תיל, המטענים שבתוכו יתחילו...]]></content> <category term="פיזיקה" /> <category term="אלקטרוסטטיקה" /> <category term="מגנטיות" /> <category term="חוק פאראדיי" /> <category term="חוק לנץ" /> <category term="כוח לורנץ" /> </entry> <entry> <title>ליפופרוטאינים, בקרה על כולסטרול, אינטגרציה הורמונלית ומטבוליזם ברקמות</title> <link href="https://medintzfat.com/biochemistry/class22" /> <id>https://medintzfat.com/biochemistry/class22</id> <updated>2026-01-18T10:31:33+00:00</updated> <summary type="html">סיכום שיעור בביוכימיה: LDL/HDL וכילומיקרונים, LDLR ואנדוציטוזה, בקרה על HMG-CoA (אינסולין/גלוקגון), טרשת עורקים, כבד וקטונים.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: הבהרה: Lipid Droplet מול ליפופרוטאינים כולסטרול בדם: אריזה וליפופרוטאינים המסלול האקסוגני: מהדיאטה לכבד דרך כילומיקרונים המסלול האנדוגני: מהכבד לרקמות ובחזרה כניסת LDL לתא: Receptor-Mediated Endocytosis בקרה על סינתזת כולסטרול עודף LDL וטרשת עורקים (Atherosclerosis) אינטגרציה בין רקמות: מבט הוליסטי מנגנוני פעולת הורמונים: שלוש אסטרטגיות הגברה (Amplification) במעבר אותות הורמונים: מבנה ומגוון ביוסינתזת אינסולין Top-Down מול Bottom-Up: כיווני שליטה הורמונלית תפקידי הרקמות המרכזיות מטבוליזם בכבד: סוכר מטבוליזם בכבד: חלבונים וחומצות אמינו מטבוליזם בכבד: חומצות שומן, β-Oxidation וגופי קטו רקמת...]]></content> <category term="ביוכימיה" /> <category term="ליפופרוטאינים" /> <category term="כולסטרול" /> <category term="מטבוליזם" /> <category term="אינטגרציה הורמונלית" /> <category term="בחינה" /> <category term="טרשת עורקים" /> <category term="HMG-CoA" /> <category term="כבד" /> </entry> <entry> <title>ביוכימיה - תרגול למבחן: אנזימים, רגולציה, גליקוגן, ETC וליפידים</title> <link href="https://medintzfat.com/biochemistry/exam-prep" /> <id>https://medintzfat.com/biochemistry/exam-prep</id> <updated>2026-01-18T10:16:34+00:00</updated> <summary type="html">שאלות תרגול לביוכימיה עם פתרונות: קינטיקה ועיכוב אנזימים, רגולציה, גלוקונאוגנזה, גליקוגן, ETC, ATP Synthase וליפידים.</summary> <content type="html"><![CDATA[קינטיקה אנזימטית ועיכוב אנזימיםשאלות על בסיס שיעור 9.שאלה 1: המשמעות של Kmמהי המשמעות המתמטית של $K_m$ במשוואת מיכאליס-מנטן, ומתי הוא משקף את האפיניות בין האנזים לסובסטרט? $K_m$ תמיד שווה לקבוע הדיסוציאציה ($K_d$) ומשקף את האפיניות בכל מקרה. $K_m$ הוא ריכוז הסובסטרט שבו המהירות מקסימלית, ומשקף אפיניות רק כש-$k_2 \gg k_{-1}$. $K_m$ הוא ריכוז הסובסטרט שבו המהירות היא מחצית מהמהירות המקסימלית, ומשקף אפיניות רק כש-$k_2 \ll k_{-1}$. $K_m$ הוא ריכוז האנזים שבו המהירות היא מחצית המהירות המקסימלית.פתרון התשובה הנכונה היא (3)....]]></content> <category term="ביוכימיה" /> <category term="קינטיקה אנזימטית" /> <category term="רגולציה מטבולית" /> <category term="גלוקונאוגנזה" /> <category term="גליקוגן" /> <category term="ETC" /> <category term="ATP Synthase" /> <category term="ליפידים" /> <category term="מבחן" /> </entry> <entry> <title>כוח לורנץ ותנועת חלקיקים טעונים בשדה מגנטי</title> <link href="https://medintzfat.com/physics-b/class12" /> <id>https://medintzfat.com/physics-b/class12</id> <updated>2026-01-15T12:31:35+00:00</updated> <summary type="html">סיכום על כוח לורנץ, תכונות הכוח המגנטי, תנועה מעגלית וספירלית של חלקיקים טעונים בשדה מגנטי אחיד, יישומים כמו השדה המגנטי של כדור הארץ וספקטרוגרף מסות, וכן חזרה על חוק אוהם והבדלים בין מהירות הזרם למהירות האות במוליך.</summary> <content type="html"><![CDATA[מבוא לכוח לורנץהצימוד המינימליכשנתונה לנו צפיפות מטען $\rho$ שנמצאת בשדה אלקטרוסטטי, הכוח שפועל עליה ועל צפיפות הזרם מוגדר על ידי צימוד מינימלי:\[\vec{f} = \rho \vec{E} + \vec{j} \times \vec{B}\]כאשר $\vec{f}$ היא צפיפות כוח (לא כוח על חלקיק בודד), ו-$\vec{j}$ היא צפיפות הזרם. היחידות הן של צפיפות כוח - כוח ליחידת נפח.להרחבה על הדרך שבה מקבלים זאת מוזמנים לקרוא על לגראנז׳יאן ולחלץ את הלגרנג׳יאן של התורה האלקטרו מגנטית (ככל הנראה אפשר לבנות משוואות תנועה, בדומה לניוטון, ואז לגזור את הכוח שפועל...]]></content> <category term="פיזיקה" /> <category term="אלקטרומגנטיות" /> <category term="כוח לורנץ" /> <category term="שדה מגנטי" /> <category term="Maxwell" /> <category term="בחינה" /> </entry> <entry> <title>רגולציה של סינתזת חומצות שומן, כולסטרול וליפופרוטאינים</title> <link href="https://medintzfat.com/biochemistry/class21" /> <id>https://medintzfat.com/biochemistry/class21</id> <updated>2026-01-15T10:31:36+00:00</updated> <summary type="html">סיכום מטבוליזם שומנים: בקרה על סינתזת חומצות שומן (ACC/AMPK), הארכה ודה־סטורציה, חומצות שומן חיוניות, COX/NSAIDs, TAG, פוספוליפידים, כולסטרול וליפופרוטאינים.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: חזרה קצרה מהשיעור הקודם בקרה על סינתזת חומצות שומן הארכה ודה-סטורציה של חומצות שומן חומצות שומן חיוניות פרוסטגלנדינים ו-COX סינתזת טריאצילגליצרולים פוספוליפידים לממברנות סינתזת כולסטרול שינוע שומנים בגוף - ליפופרוטאינים טרשת עורקים (Atherosclerosis) סיכום נקודות מפתח שאלות מומצאותחזרה קצרה מהשיעור הקודםבשיעור הקודם דיברנו על יציאת אצטיל-CoA מהמיטוכונדריה. כשיש עודף אנרגיה, ציטראט מצטבר במיטוכונדריה ויוצא לציטופלזמה, שם הוא מתפרק בחזרה לאצטיל-CoA ולאוקסלואצטט. האצטיל-CoA הולך לסינתזת חומצות שומן, והאוקסלואצטט חוזר למיטוכונדריה דרך מלאט ופירובט. בתהליך הזה נוצר $\ce{NADPH}$ מהאנזים Malic...]]></content> <category term="ביוכימיה" /> <category term="מטבוליזם שומנים" /> <category term="חומצות שומן" /> <category term="כולסטרול" /> <category term="ליפופרוטאינים" /> <category term="COX" /> <category term="NSAIDs" /> <category term="טריאצילגליצרולים" /> <category term="פוספוליפידים" /> </entry> <entry> <title>מבוא לפטריות: מבנה, רבייה, אקולוגיה ותפקידים</title> <link href="https://medintzfat.com/microbiology/fungus" /> <id>https://medintzfat.com/microbiology/fungus</id> <updated>2026-01-15T08:20:56+00:00</updated> <summary type="html">מבוא לעולם הפטריות: מה מייחד אותן, צורות נראות, תכונות ביולוגיות, תפקידים אקולוגיים, השפעות על האדם, רבייה מינית, תקשורת עם צמחים, ומאפיינים אבולוציוניים. סקירה מקיפה על ממלכת הפטריות והחשיבות שלה בטבע ובחיינו.</summary> <content type="html"><![CDATA[> **נקודת מפתח:** ״פטריות״ הן הרבה יותר מפטריות יער - מדובר בממלכה שלמה עם חשיבות עצומה לרפואה (מחלות, אנטיביוטיקה, השפעות על האדם), לסביבה (פירוק, ניקוי, יחסי גומלין), ולמחקר (אקולוגיה, ביוטכנולוגיה של פטריות מאכל ומרפא, פירוק רעלים, מחזור פסולת חקלאית, והקשר למיקרוביום).---## 1. פטריות כממלכה נפרדתפטריות הן **ממלכה נפרדת**, ולא "צמחים" כפי שנהגו לחשוב בעבר. ההבחנה הזו התבססה כבר במאה ה-16, על סמך מאפיינים כמו: אין שורשים, פריחה או זרעים; הן גדלות על קרקע, עצים וגזעים נרקבים; ופטריות מאכל רבות מופיעות...]]></content> <category term="ביוטכנולוגיה" /> <category term="מיקרוביולוגיה רפואית" /> <category term="פטריות" /> <category term="אקולוגיה" /> <category term="רבייה מינית" /> <category term="תקשורת בין אורגניזמים" /> <category term="פטריות מרפא" /> <category term="פטריות מזיקות" /> <category term="פטריות מאכל" /> <category term="פטריות וירקות" /> <category term="פטריות וחקלאות" /> <category term="פטריות ותרופות" /> </entry> <entry> <title>יסודות רנטגן ו-CT: HU, חלונות, חומר ניגוד ו-CTA</title> <link href="https://medintzfat.com/anatomy/xray-ct-basics" /> <id>https://medintzfat.com/anatomy/xray-ct-basics</id> <updated>2026-01-14T08:31:38+00:00</updated> <summary type="html">סיכום שיעור על רנטגן לעומת CT: דיטקטורים ופיקסלים, צילום חזה PA/AP, מדיאסטינום ואנטומיית האאורטה, סקאלת Hounsfield (HU) וחלונות צפייה, חומר ניגוד יודי ותזמון (CTA), CT לב עם תיאום ECG, וטכניקת סלדינגר לצנתור.</summary> <content type="html"><![CDATA[## צילומי רנטגן (X-Ray)### עקרונות בסיסיים- **רכיבים**: שפופרת מקרינה + חולה + פלטת דטקטורים (סיליקון)- **דיגיטלי**: כל דטקטור = פיקסל בתמונה. יותר דטקטורים = תמונה ברורה יותר- **צפיפות (Density)**: - **לבן** = עצם (הכי צפוף) - **שחור** = אוויר (הכי פחות צפוף) - **אפור** = רקמות רכות (ביניים)### סוגי צילומים| סוג | תיאור | שימוש ||-----|-------|-------|| **אחורי-קדמי (PA)** | חולה עומד עם הגב לשפופרת, פנים לדטקטורים | צילום תקני, מזער הגדלת הלב || **קדמי-אחורי (AP)** | חולה שוכב, צילום נייד...]]></content> <category term="אנטומיה" /> <category term="דימות" /> <category term="רנטגן" /> <category term="CT" /> <category term="CTA" /> <category term="צנתור" /> <category term="Hounsfield Units" /> <category term="חומר ניגוד" /> <category term="ECG gating" /> <category term="סלדינגר" /> </entry> <entry> <title>סיכום שיעור גנטיקה: הנדסה גנטית, ריפוי גני, CRISPR ושיבוט</title> <link href="https://medintzfat.com/genetics/class13" /> <id>https://medintzfat.com/genetics/class13</id> <updated>2026-01-12T12:16:39+00:00</updated> <summary type="html">סיכום שיעור בהנדסה גנטית (GMO): Golden Rice, שיבוט גנים, ריפוי גני ו-CRISPR, יישומים רפואיים וחקלאיים, חששות בריאות/סביבה וכלכלה, אתיקה ורגולציה בישראל.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: מבט-על: למה בכלל עושים הנדסה גנטית? דוגמה מרכזית: Golden Rice סוגי חששות סביב GMOs: לא רק “בריא/לא בריא” שיטות השבחה ושינוי גנטי: מה “עשינו תמיד” ומה חדש המצב בישראל ארבעה מושגים/תחומים מרכזיים בהנדסה גנטית שיבוט גן: מהלך העבודה הקלאסי חיות טרנסגניות (Knockout) למחקר: למה ולמה זה היה איטי ריפוי גני: למה זה קשה יותר מאשר בחיידק עריכה גנומית ו-CRISPR-Cas9: “הלב” של המהפכה CRISPR וסרטן: לאן מכוונים? שיבוט אורגניזם: מדולי ועד שאלת האדם מה מותר, מה אסור, ומה מתבלבל...]]></content> <category term="genetics" /> <category term="גנטיקה" /> <category term="genetic engineering" /> <category term="הנדסה גנטית" /> <category term="gene therapy" /> <category term="ריפוי גני" /> <category term="CRISPR" /> <category term="שיבוט" /> <category term="cloning" /> <category term="bioethics" /> <category term="אתיקה בביולוגיה" /> <category term="biotechnology" /> <category term="ביוטכנולוגיה" /> </entry> <entry> <title>גנטיקה - שאלות תרגול</title> <link href="https://medintzfat.com/genetics/exam-prep" /> <id>https://medintzfat.com/genetics/exam-prep</id> <updated>2026-01-12T08:16:40+00:00</updated> <summary type="html">סט שאלות תרגול בגנטיקה למבחן עם פתרונות מפורטים: DNA, דפוסי הורשה, עצי משפחה, קריוטיפ, טרנסלוקציות, RFLP, דומיננטיות חלקית, פאנט, בייס, אפיסטזיס וקומפלמנטציה.</summary> <content type="html"><![CDATA[שאלות תרגול למבחן בגנטיקהשאלה 1: מה נכון לגבי מבנה הדנ”א? אדנין נקשר לתימין בשלושה קשרי מימן. בכל אורגניזם יש סוגים שונים של נוקלאוטידים. הוא מסונתז מהקצה 5’ לקצה 3’. אדנין יכול להיקשר עם תימין או גואנין.פתרון התשובה הנכונה היא (3). סינתזת DNA מתרחשת תמיד בכיוון 5’←3’ - DNA פולימראז מוסיף נוקלאוטידים רק לקצה 3’-OH החופשי. למה האחרות שגויות: (א) A-T נקשרים בשני קשרי מימן; G-C נקשרים בשלושה. (ב) לכל האורגניזמים אותם ארבעת סוגי הנוקלאוטידים (A, T, G, C). (ד) אדנין...]]></content> <category term="גנטיקה" /> <category term="שאלות תרגול" /> <category term="DNA" /> <category term="דפוסי הורשה" /> <category term="עצי משפחה" /> <category term="קריוטיפ" /> <category term="טרנסלוקציות" /> <category term="RFLP" /> <category term="דומיננטיות חלקית" /> <category term="פאנט" /> <category term="בייס" /> <category term="אפיסטזיס" /> <category term="קומפלמנטציה" /> </entry> <entry> <title>מיקרוביולוגיה - אנטיביוטיקה ועמידות</title> <link href="https://medintzfat.com/microbiology/antibiotics" /> <id>https://medintzfat.com/microbiology/antibiotics</id> <updated>2026-01-12T08:16:41+00:00</updated> <summary type="html">סיכום אנטיביוטיקה ועמידות במיקרוביולוגיה: הגדרה, היסטוריה, השפעה על תמותה, הדגמת עמידות, אנטיביוטיקה והמיקרוביום, פתוגנים נפוצים, מושגי יסוד, מנגנוני פעולה ועמידות של בטא-לקטמים, MRSA, והאם אנחנו בסוף עידן האנטיביוטיקה.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: מהי אנטיביוטיקה “החשודים הרגילים” - פתוגנים נפוצים מושגי יסוד באנטיביוטיקה בטא-לקטמים - מנגנון פעולה וסיווג פניצילין - מה השתנה עם הזמן מנגנוני עמידות קלוקסצילין ומטיצילין - “סיבוב שני” מול Staph. aureus MRSA - בית חולים מול קהילה הכחדת פתוגנים (שאלות מהכיתה) אמוקסיצילין / אמפיצילין ואוגמנטין צפלוספורינים ESBL (Extended-Spectrum Beta-Lactamase) קרבפנמים האם אנחנו בסוף עידן האנטיביוטיקה? מצב בישראל ובעולם שימוש באנטיביוטיקה - OECD ורופאים מול חקלאותמהי אנטיביוטיקה Anti = נגד, Bio = חיים - חומרים “כנגד חיים” חומרים שמיוצרים...]]></content> <category term="מיקרוביולוגיה" /> <category term="ביופילם" /> <category term="עמידות חיידקים" /> <category term="Quorum Sensing" /> <category term="c-di-GMP" /> <category term="טיפולים חדשניים" /> </entry> <entry> <title>שדה מגנטי של גליל מוליך באמצעות חוק אמפר</title> <link href="https://medintzfat.com/physics-b/ex9" /> <id>https://medintzfat.com/physics-b/ex9</id> <updated>2026-01-11T12:16:42+00:00</updated> <summary type="html">תרגול חוק אמפר בצורתו האינטגרלית לחישוב שדה מגנטי שנוצר על ידי גליל מוליך עם צפיפות זרם משתנה.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: רקע תיאורטי שאלה 1: שדה מגנטי של גליל מוליך שאלה 2: חישוב שדה מגנטי עם שכבה אינסופית שאלה 3: מציאת שדה מגנטי של גליל מסתובב שאלה 4: שדה מגנטי, כא״מ מושרה וחוק לנץ שאלה 5: טורואיד עם כריכהרקע תיאורטיהנחת יסודבתרגול זה מניחים שאין שדה חשמלי משתנה בזמן, ולכן מתקיימת הגרסה הסטטית של חוק אמפר.חוק אמפר - צורה אינטגרלית\[\oint_C \vec{B} \cdot d\vec{l} = \mu_0 I_{\text{enc}}\]או באמצעות צפיפות הזרם:\[\oint_C \vec{B} \cdot d\vec{l} = \mu_0 \iint_S \vec{J} \cdot d\vec{A}\]המשמעות הפיזיקלית: האינטגרל...]]></content> <category term="פיזיקה" /> <category term="אלקטרומגנטיות" /> <category term="תרגול" /> <category term="חוק אמפר" /> <category term="שדה מגנטי" /> <category term="גליל מוליך" /> <category term="צפיפות זרם" /> <category term="סימטריה" /> <category term="חוקי יד ימין" /> <category term="אינטגרלים" /> <category term="חישוב שדות" /> </entry> <entry> <title>סינתזת חומצות שומן: ACC, FAS ו-Citrate Shuttle | ביוכימיה</title> <link href="https://medintzfat.com/biochemistry/class20" /> <id>https://medintzfat.com/biochemistry/class20</id> <updated>2026-01-11T10:31:43+00:00</updated> <summary type="html">סיכום סינתזת חומצות שומן: אנאבוליזם מול קטבוליזם, NADPH, יצירת Malonyl-CoA על ידי ACC, Fatty Acid Synthase, פלמיטאט, ומנגנון ה-Citrate Shuttle.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: מבוא: קטבוליזם ואנאבוליזם אנאבוליזם לעומת קטבוליזם דוגמת הציפורים הנודדות מיקום הסינתזה של חומצות שומן רקמת השומן ותאי השומן טריגליצרידים - המבנה סינתזת חומצות שומן - סקירה כללית שלב ההתחייבות: יצירת מלוניל קו-איי Fatty Acid Synthase - האנזים שבונה חומצות שומן ACP - Acyl Carrier Protein ארבעת שלבי הסינתזה חישוב הדרישות לסינתזת פלמיטאט מקורות ל-NADPH Citrate Shuttle - איך מוציאים acetyl-CoA מהמיטוכונדריה הערות נוספות שאלות מהתרגולמבוא: קטבוליזם ואנאבוליזםבשיעורים הקודמים דיברנו על קטבוליזם - פירוק של סוכרים (גליקוליזה), פירוק של...]]></content> <category term="ביוכימיה" /> <category term="סינתזת חומצות שומן" /> <category term="Fatty Acid Synthesis" /> <category term="Acetyl-CoA" /> <category term="Malonyl-CoA" /> <category term="Fatty Acid Synthase" /> <category term="NADPH" /> <category term="Citrate Shuttle" /> <category term="Lipid Biosynthesis" /> <category term="Acetyl-CoA Carboxylase" /> <category term="טריגליצרידים" /> <category term="שומן" /> </entry> <entry> <title>אלקטרומגנטיות - חוק אמפר וחלקיקים טעונים בשדה מגנטי</title> <link href="https://medintzfat.com/physics-b/class11" /> <id>https://medintzfat.com/physics-b/class11</id> <updated>2026-01-08T12:31:44+00:00</updated> <summary type="html">סיכום על חוק אמפר, פיתוח המשוואות הדיפרנציאליות והאינטגרליות של השדה המגנטי, כולל פתרונות לדוגמה של שדה מגנטי הנוצר על ידי תיל אינסופי נושא זרם, ולשאלת בחינה לדוגמה המתארת מוליך גלילי עם צפיפות זרם משתנה.</summary> <content type="html"><![CDATA[שתי משוואות מקסוול הראשונות\[\vec{\nabla} \cdot \vec{D} = \rho\]\[\vec{\nabla} \times \vec{H} = \vec{J} + \frac{\partial \vec{D}}{\partial t}\]נציב את קשרי המבנה (Constitutive Relations):\[\vec{H} = \frac{1}{\mu_0} \vec{B}\]\[\vec{D} = \epsilon_0 \vec{E}\]נציב במשוואה השנייה:\[\vec{\nabla} \times \frac{1}{\mu_0} \vec{B} = \vec{J} + \epsilon_0 \frac{\partial \vec{E}}{\partial t}\]\[\vec{\nabla} \times \vec{B} = \mu_0 \vec{J} + \mu_0 \epsilon_0 \frac{\partial \vec{E}}{\partial t}\]נשתמש בקשר $c = \frac{1}{\sqrt{\mu_0 \epsilon_0}}$:\[\vec{\nabla} \times \vec{B} = \mu_0 \vec{J} + \frac{1}{c^2} \frac{\partial \vec{E}}{\partial t}\]מתי נופל האיבר השני? במקרים קוואזי-סטטיים (quasi-static), כלומר כאשר השדות משתנים לאט מספיק כך שניתן להזניח...]]></content> <category term="פיזיקה" /> <category term="אלקטרומגנטיות" /> <category term="חוק אמפר" /> <category term="שדה מגנטי" /> <category term="Maxwell" /> <category term="בחינה" /> </entry> <entry> <title>מיקרוביולוגיה וביוטכנולוגיה רפואית</title> <link href="https://medintzfat.com/microbiology/biotech" /> <id>https://medintzfat.com/microbiology/biotech</id> <updated>2026-01-08T08:20:25+00:00</updated> <summary type="html">ביוטכנולוגיה ומיקרוביולוגיה רפואית: שימוש במיקרואורגניזמים, DNA רקומביננטי, חיסונים וחלבונים רפואיים-כולל ייצור אינסולין.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: מהי ביוטכנולוגיה למה דווקא מיקרואורגניזמים שני סוגי תוצרים: מטבוליטים ראשוניים ושניוניים המעבר לביוטכנולוגיה רקומביננטית DNA רקומביננטי ופלסמידים יישומים רפואיים ייצור אינסולין רקומביננטי - הדוגמה המרכזית פרויקטים יישומיים מהמעבדה סיכוםמהי ביוטכנולוגיהביוטכנולוגיה היא ייצור חומרים בעזרת אורגניזמים חיים, ובפרט בעזרת מיקרואורגניזמים - חלקם עברו שינוי גנטי (GMO) וחלקם לא. כשהעבודה נעשית עם צמחים או בעלי חיים, נהוג לקרוא לכך “חקלאות”; כשמדובר בתאים ומיקרואורגניזמים, קוראים לכך “ביוטכנולוגיה”. העיקרון אחד: כיוון מערכת חיה לייצר תוצר רצוי.למה דווקא מיקרואורגניזמיםלרבים מהמיקרואורגניזמים יש מסלולים מטבוליים...]]></content> <category term="ביוטכנולוגיה" /> <category term="מיקרוביולוגיה רפואית" /> <category term="DNA רקומביננטי" /> <category term="אינסולין" /> <category term="חיסונים" /> <category term="פרויקטים מחקריים" /> <category term="חומצות אמינו" /> <category term="אנטיביוטיקה" /> </entry> <entry> <title>גנטיקה: תכונות מורכבות, גנטיקה של אוכלוסיות והנדסה גנטית</title> <link href="https://medintzfat.com/genetics/class12" /> <id>https://medintzfat.com/genetics/class12</id> <updated>2026-01-05T12:16:46+00:00</updated> <summary type="html">סיכום שיעור גנטיקה: חזרה על פרויקט הגנום האנושי, גישות מחקר בגנטיקה, גנומיקה השוואתית, תכונות מורכבות, גנטיקה של אוכלוסיות והנדסה גנטית.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: חלק א’: חזרה על פרויקט הגנום האנושי ושיטות מחקר חלק ב’: גישות מחקר בגנטיקה - Forward vs. Reverse Genetics חלק ג’: גנומיקה השוואתית (Comparative Genomics) חלק ד’: תכונות מורכבות (Complex Traits) חלק ה’: גנטיקה של אוכלוסיות (Population Genetics) חלק ו’: מבוא להנדסה גנטית (Genetic Engineering) סיכום כללי שאלות תרגול מג׳ונרטות שאלות בנושא גנטיקה של אוכלוסיותחלק א’: חזרה על פרויקט הגנום האנושי ושיטות מחקרשיטות ריצוף הגנום האנושישיטת הליכת כרומוזום (Chromosome Walking)שיטה זו התבססה על שימוש בסמנים גנטיים (Genetic Markers)...]]></content> <category term="genetics" /> <category term="גנטיקה" /> <category term="complex traits" /> <category term="תכונות מורכבות" /> <category term="population genetics" /> <category term="גנטיקה של אוכלוסיות" /> <category term="genetic engineering" /> <category term="הנדסה גנטית" /> <category term="תכונות פוליגניות," /> <category term="מדד תורשתיות H²" /> <category term="קונקורדנציה בתאומים," /> <category term="QTL" /> <category term="GWAS" /> <category term="אינטראקציה גן-סביבה" /> <category term="מלאנין ולבקנות" /> </entry> <entry> <title>ביופילם (Biofilm) - מנגנוני עמידות וטיפול</title> <link href="https://medintzfat.com/microbiology/biofilm" /> <id>https://medintzfat.com/microbiology/biofilm</id> <updated>2026-01-05T08:16:47+00:00</updated> <summary type="html">סיכום ביופילם לרפואנים: שלבי יצירה, מטריקס ו-eDNA, Quorum Sensing, c-di-GMP, LapA/LapG/LapD, עמידות (דיפוזיה/פרסיסטרים), CF וטיפולים חדשניים.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: מבוא שלבי התפתחות הביופילם תהליכים שמעורבים ביצירת ביופילם המטריקס (The Matrix) יתרונות ובעיות קליניות בביופילם מנגנוני עמידות של ביופילם Quorum Sensing וביופילם Cyclic-di-GMP - הסיגנל המרכזי מנגנון LapA/LapG/LapD Quorum Sensing ופירוק ביופילם Insurance Effect - אפקט הביטוח גישות טיפול חדשניות סיכוםמבואביופילם היא צורת גידול שבה חיידקים נדבקים למשטח או אחד לשני, ובצורה מתואמת מפרישים פולימר שמאגד אותם יחד. זוהי צורה מוגנת מאוד של גידול חיידקי, המגנה מפני תנאי עקה כמו יובש, קרינה, טמפרטורה וחומרי חיטוי.בניגוד לגידול פלנקטוני (חיידקים...]]></content> <category term="מיקרוביולוגיה" /> <category term="ביופילם" /> <category term="עמידות חיידקים" /> <category term="Quorum Sensing" /> <category term="c-di-GMP" /> <category term="טיפולים חדשניים" /> </entry> <entry> <title>תרגול 8 - משוואות מקסוול בצורה אינטגרלית</title> <link href="https://medintzfat.com/physics-b/ex8" /> <id>https://medintzfat.com/physics-b/ex8</id> <updated>2026-01-04T12:16:48+00:00</updated> <summary type="html">תרגול על שימוש במשוואות מקסוול בצורה אינטגרלית: חישוב זרם, מטען וכא״מ מושרה, כולל חוק לנץ.</summary> <content type="html"><![CDATA[חזרה: ארבע משוואות מקסוולצורה דיפרנציאלית ואינטגרלית שם צורה דיפרנציאלית צורה אינטגרלית חוק גאוס החשמלי $\vec{\nabla} \cdot \vec{D} = \rho_{free}$ $\oint_S \vec{D} \cdot d\vec{A} = Q_{free,enc}$ חוק גאוס המגנטי $\vec{\nabla} \cdot \vec{B} = 0$ $\oint_S \vec{B} \cdot d\vec{A} = 0$ חוק פאראדיי $\vec{\nabla} \times \vec{E} = -\dfrac{\partial \vec{B}}{\partial t}$ $\oint_C \vec{E} \cdot d\vec{l} = -\dfrac{d}{dt}\int_S \vec{B} \cdot d\vec{A}$ חוק אמפר-מקסוול $\vec{\nabla} \times \vec{H} = \vec{J} + \dfrac{\partial \vec{D}}{\partial t}$ $\oint_C \vec{H} \cdot d\vec{l} = I_{free,enc} + \dfrac{d}{dt}\int_S \vec{D} \cdot d\vec{A}$ קשרי...]]></content> <category term="פיזיקה" /> <category term="אלקטרומגנטיות" /> <category term="תרגול" /> <category term="משוואות מקסוול" /> <category term="צורה אינטגרלית" /> <category term="חוק גאוס החשמלי" /> <category term="חוק גאוס המגנטי" /> <category term="חוק פאראדיי" /> <category term="חוק אמפר-מקסוול" /> <category term="Gauss law" /> <category term="Faraday law" /> <category term="Ampere-Maxwell law" /> <category term="Flux" /> <category term="EMF" /> <category term="כא״מ מושרה" /> <category term="חוק לנץ" /> <category term="שדה חשמלי" /> <category term="שדה מגנטי" /> <category term="D" /> <category term="E" /> <category term="B" /> <category term="H" /> <category term="פרמיטיביות" /> <category term="פרמאביליות" /> <category term="Permittivity" /> <category term="Permeability" /> <category term="זרם חופשי" /> <category term="מטען חופשי" /> <category term="גליל" /> <category term="לולאה" /> <category term="שטף מגנטי" /> </entry> <entry> <title>שרשרת מעבר האלקטרונים ו-ATP Synthase: קומפלקסים, שאטלים ו-ROS</title> <link href="https://medintzfat.com/biochemistry/class18" /> <id>https://medintzfat.com/biochemistry/class18</id> <updated>2026-01-04T10:31:49+00:00</updated> <summary type="html">קומפלקס IV ו-Respirasomes, הזנת ETC דרך β-oxidation/ETF, G3P ו-DHODH, Malate-Aspartate ו-G3P shuttles, ROS והגנה, צימוד/מפרי צימוד, ומנגנון ATP Synthase (F₀/F₁).</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: המשך מהשיעור הקודם - קומפלקס IV Respirasomes - סופר-קומפלקסים מסלולים נוספים להזנת אלקטרונים סיכום שרשרת מעבר האלקטרונים Malate-Aspartate Shuttle Glycerol-3-Phosphate Shuttle מה נוצר מכל התהליך הזה? רדיקלים חמצניים - ROS חמצון-חיזור (Redox) - רקע תיאורטי $\ce{NADH}$ ו-Flavins כנשאי אלקטרונים מה קורה בשרשרת מעבר האלקטרונים מבחינה אנרגטית? מעכבי שרשרת מעבר האלקטרונים הצימוד בין שרשרת מעבר האלקטרונים ל-ATP Synthase ATP Synthase - המבנה מנגנון הפעולה של ATP Synthase מנגנון ה-C-ring ויחידה a סיכום שאלות מומצאותהמשך מהשיעור הקודם - קומפלקס IVסיימנו...]]></content> <category term="ביוכימיה" /> <category term="מיטוכונדריה" /> <category term="שרשרת מעבר האלקטרונים" /> <category term="קומפלקס IV" /> <category term="Respirasomes" /> <category term="ETF" /> <category term="β-oxidation" /> <category term="G3P shuttle" /> <category term="Malate-Aspartate shuttle" /> <category term="רדיקלים חמצניים" /> <category term="ROS" /> <category term="צימוד פרוטונים" /> <category term="ATP Synthase" /> <category term="F₀F₁ ATPase" /> <category term="Proton Motive Force" /> <category term="NADH" /> <category term="Ubiquinone" /> <category term="ציטוכרום C" /> </entry> <entry> <title>בוחן דינמי - בית חזה ומדיאסטינום (תרגול עם משוב)</title> <link href="https://medintzfat.com/anatomy/quiz-thorax-mediastinum-01" /> <id>https://medintzfat.com/anatomy/quiz-thorax-mediastinum-01</id> <updated>2026-01-03T11:31:50+00:00</updated> <summary type="html">בוחן אינטראקטיבי לתרגול אנטומיה של בית החזה: חלוקות המדיאסטינום, פריקרדיום ופלאורה, מערכת אזיגוס, הוושט והפתחים בסרעפת, ברונכים והתפצלויות, תנועת צלעות בנשימה, כלי דם ועצבוב לב-ריאה, ואנטומיית שד. כולל הסברים ומשוב על טעויות.</summary> <content type="html"><![CDATA[חזקים בבית החזה? נסו 10 שאלות, עם עדיפות לשאלות שלא הצלחתם. בסיום תקבלו ציון וסקירה של הטעויות שלכם. צפה בהיסטוריה התחל לתרגל! 10 / 1 00:00 שאלה קודמת שאלה הבאה סיים מבחן תוצאות המבחן 0 ענית נכון על 0 מתוך 10 שאלות התחל מבחן חדש צפה בטעויות צפה בהיסטוריה &times; היסטוריית מבחנים 100 75 50 25 0 נקה היסטוריה חזור למסך הראשי טוען את השאלות... אנא המתן... ⚠️ אירעה שגיאה בטעינת השאלות. אנא נסו שוב מאוחר יותר. נסה שוב &times;...]]></content> <category term="אנטומיה" /> <category term="בית חזה" /> <category term="מדיאסטינום" /> <category term="ריאות" /> <category term="לב" /> <category term="פריקרדיום" /> <category term="פלאורה" /> <category term="סרעפת" /> <category term="נשימה" /> <category term="צלעות" /> <category term="Esophagus" /> <category term="Trachea" /> <category term="Thoracic duct" /> <category term="Azygos system" /> <category term="Azygos vein" /> <category term="Hemiazygos" /> <category term="Accessory hemiazygos" /> <category term="Costodiaphragmatic recess" /> <category term="Thoracentesis" /> <category term="Cardiac plexus" /> <category term="Sympathetic" /> <category term="Parasympathetic" /> <category term="Vagus nerve" /> <category term="Phrenic nerve" /> <category term="Recurrent laryngeal nerve" /> <category term="Aortic arch" /> <category term="Coronary arteries" /> <category term="Foramen ovale" /> <category term="Breast anatomy" /> </entry> <entry> <title>בוחן דינמי - אנטומיה גפה עליונה (תרגול עם משוב)</title> <link href="https://medintzfat.com/anatomy/quiz-upper-limb-01" /> <id>https://medintzfat.com/anatomy/quiz-upper-limb-01</id> <updated>2026-01-03T00:46:51+00:00</updated> <summary type="html">בוחן אינטראקטיבי לתרגול אנטומיה של הגפה העליונה: מקלעת הברכיאלית, עצבוב שרירים, דרמטומים, Axillary/Brachial arteries, Carpal Tunnel, Guyon’s canal, ותנועות כתף/מרפק/שורש כף היד. כולל הסברים ומשוב על טעויות.</summary> <content type="html"><![CDATA[חזקים בגפה עליונה? נסו 10 שאלות, עם עדיפות לשאלות שלא הצלחתם. בסיום תקבלו ציון וסקירה של הטעויות שלכם. צפה בהיסטוריה התחל לתרגל! 10 / 1 00:00 שאלה קודמת שאלה הבאה סיים מבחן תוצאות המבחן 0 ענית נכון על 0 מתוך 10 שאלות התחל מבחן חדש צפה בטעויות צפה בהיסטוריה &times; היסטוריית מבחנים 100 75 50 25 0 נקה היסטוריה חזור למסך הראשי טוען את השאלות... אנא המתן... ⚠️ אירעה שגיאה בטעינת השאלות. אנא נסו שוב מאוחר יותר. נסה שוב &times;...]]></content> <category term="אנטומיה" /> <category term="גפה עליונה" /> <category term="בוחן" /> <category term="תרגול" /> <category term="שאלות אמריקאיות" /> <category term="מקלעת הברכיאלית" /> <category term="Brachial Plexus" /> <category term="עצבים" /> <category term="Radial nerve" /> <category term="Median nerve" /> <category term="Ulnar nerve" /> <category term="Axillary nerve" /> <category term="דרמטומים" /> <category term="עורקים" /> <category term="Axillary artery" /> <category term="Brachial artery" /> <category term="Carpal Tunnel" /> <category term="Guyon’s canal" /> <category term="Scaphoid" /> <category term="Trapezium" /> <category term="Thenar eminence" /> <category term="Serratus anterior" /> </entry> <entry> <title>אלקטרומגנטיות - משוואות מקסוול וגלים בוואקום (שיעור 10)</title> <link href="https://medintzfat.com/physics-b/class10" /> <id>https://medintzfat.com/physics-b/class10</id> <updated>2026-01-01T12:31:52+00:00</updated> <summary type="html">סיכום שיעור 10 באלקטרומגנטיות: משוואות מקסוול (דיפרנציאליות ואינטגרליות), יחסי חומר בוואקום, משוואות הגלים והפתרון הגלי, מספר גל/אורך גל ותדירות, מבנה גל EM והספקטרום, פוטנציאלים A ו-φ, כא״מ מושרה, חוק לנץ וכלל יד ימין, וקשר לתורת היחסות הפרטית.</summary> <content type="html"><![CDATA[מבואבשיעור זה נסגור את הנושאים התיאורטיים ונתחיל לעסוק בפתרון בעיות מעשיות. בשיעורים הקרובים נפתור קונפיגורציות אלקטרומגנטיות שונות תוך שימוש במשוואות שפיתחנו.חלק א’: משוואות מקסוול - סיכוםארבע משוואות מקסוולמשוואה ראשונה: חוק גאוסצורה דיפרנציאלית: - משוואת מקסוול הראשונה\[\vec{\nabla} \cdot \vec{D} = \rho\]צורה אינטגרלית: - חוק גאוס\[\oint_{\partial\Omega} \vec{D} \cdot d\vec{s} = Q_{enc}\]המשמעות: השטף של שדה ההסטה החשמלית $\vec{D}$ דרך מעטפת סגורה שווה למטען הכלוא בתוכה. הערה: נראה שהמרצה משתמש בסימון $\Sigma$ כדי לתאר $enc$ - ראו להלן.משוואה שנייה: חוק אמפרצורה דיפרנציאלית: - משוואת...]]></content> <category term="פיזיקה" /> <category term="אלקטרומגנטיות" /> <category term="משוואות מקסוול" /> <category term="חוק גאוס" /> <category term="חוק אמפר-מקסוול" /> <category term="חוק פאראדיי" /> <category term="אין מונופולים מגנטיים" /> <category term="שדה חשמלי" /> <category term="שדה מגנטי" /> <category term="D" /> <category term="E" /> <category term="B" /> <category term="H" /> <category term="צפיפות מטען" /> <category term="צפיפות זרם" /> <category term="זרם חשמלי" /> <category term="יחסי חומר" /> <category term="ואקום" /> <category term="epsilon0" /> <category term="mu0" /> <category term="מהירות האור" /> <category term="משוואת הגלים" /> <category term="גל אלקטרומגנטי" /> <category term="וקטור גל" /> <category term="תדירות זוויתית" /> <category term="Dispersion relation" /> <category term="מספר גל" /> <category term="אורך גל" /> <category term="פריודה" /> <category term="ספקטרום אלקטרומגנטי" /> <category term="אור נראה" /> <category term="קרינת X" /> <category term="גמא" /> <category term="פוטנציאל וקטורי" /> <category term="פוטנציאל סקלרי" /> <category term="A" /> <category term="phi" /> <category term="שטף מגנטי" /> <category term="כא״מ מושרה" /> <category term="חוק לנץ" /> <category term="כלל יד ימין" /> <category term="זרם חילופין" /> <category term="תורת היחסות הפרטית" /> </entry> <entry> <title>ביוכימיה - מעגל האוריאה ושרשרת הובלת אלקטרונים</title> <link href="https://medintzfat.com/biochemistry/class17" /> <id>https://medintzfat.com/biochemistry/class17</id> <updated>2026-01-01T10:31:53+00:00</updated> <summary type="html">מעגל האוריאה, הקשר בין מעגל קרבס למעגל האוריאה, בקרה על מעגל האוריאה, פירוק חומצות אמינו, נשימה תאית, התיאוריה הכימואוסמוטית, מבנה המיטוכונדריה, נשאי אלקטרונים בשרשרת הובלת האלקטרונים, פוטנציאל חיזור, ארבעת הקומפלקסים של שרשרת הובלת האלקטרונים, Complex I, Complex II, מעגל Q, Complex III, Complex IV</summary> <content type="html"><![CDATA[חזרה - מעגל האוריאהבשיעור הקודם דיברנו על מעגל האוריאה (Urea Cycle), המסלול המרכזי שבו הגוף מסלק עודפי חנקן על-ידי המרת אמוניה ($\ce{NH3}$) / אמוניום ($\ce{NH4+}$) (רעילה) ל-אוריאה ($\ce{(NH2)2CO}$) (פחות רעילה ומסיסה), המופרשת בשתן.מקורות עיקריים ליצירת אמוניה בגוף: פירוק חומצות אמינו מהתזונה לאחר עיכול וספיגה. פירוק חלבונים אנדוגני (Turnover טבעי של חלבונים בתא). הובלת חנקן מרקמות פריפריאליות באמצעות גלוטמין (מסלול הגלוטמין). הובלת חנקן מהשריר באמצעות אלנין (מסלול האלנין; Glucose-Alanine cycle).ארבע חומצות אמינו “צומתיות” בניהול החנקן: אלנין - נשא מרכזי של חנקן...]]></content> <category term="ביוכימיה" /> <category term="מעגל האוריאה" /> <category term="שרשרת הובלת אלקטרונים" /> <category term="נשימה תאית" /> <category term="מיטוכונדריה" /> <category term="ATP Synthase" /> <category term="פוטנציאל חיזור" /> <category term="Complex I" /> <category term="Complex II" /> <category term="Complex III" /> <category term="Complex IV" /> <category term="מעגל Q" /> </entry> <entry> <title>המיקרוביום בהריון, לידה והתפתחות התינוק</title> <link href="https://medintzfat.com/microbiology/microbiome-pregnancy" /> <id>https://medintzfat.com/microbiology/microbiome-pregnancy</id> <updated>2026-01-01T08:21:13+00:00</updated> <summary type="html">שינויים במיקרוביום בהריון, קשר לסוכרת הריון, השפעת הורמונים ואנטיביוטיקה, ורכישת המיקרוביום בתינוק בלידה ובהנקה.</summary> <content type="html"><![CDATA[## מבוא ורקעהשיעור עוסק במיקרוביום במצב פיזיולוגי בריא - **ההריון** - שמבחינה חיידקית מתנהג כמו מצב של דיסביוזיס. זהו מודל ייחודי שמראה שלא כל שינוי במיקרוביום הוא "רע", ושלפעמים שינויים אלה נחוצים ומועילים.---## חלק א': שינויים במיקרוביום במהלך ההריון### המחקר הראשון בתחום (שיתוף פעולה עם פינלנד)- **90 נשים** נדגמו בטרימסטר ראשון, שלישי, וחודש לאחר הלידה- נאספו גם דגימות מהילדים (גיל חודש, חצי שנה, וארבע)### שינויים ב-Alpha Diversity (מגוון מינים)- **ירידה במגוון המינים** במהלך ההריון- טרימסטר ראשון ← טרימסטר שלישי =...]]></content> <category term="מיקרוביום" /> <category term="הריון" /> <category term="סוכרת הריון" /> <category term="ביפידובקטריה" /> <category term="אנטיביוטיקה" /> <category term="תינוקות" /> <category term="FMT" /> <category term="הרחם סטרילי" /> <category term="הורמונים" /> <category term="דיסביוזיס" /> <category term="מגוון חיידקים" /> <category term="Beta Diversity" /> <category term="Alpha Diversity" /> </entry> <entry> <title>גנטיקה: התפתחות עוברית, ריצוף הגנום האנושי וטרנספוזונים</title> <link href="https://medintzfat.com/genetics/class11" /> <id>https://medintzfat.com/genetics/class11</id> <updated>2025-12-29T12:16:55+00:00</updated> <summary type="html">סיכום בגנטיקה רפואית על גנטיקה התפתחותית, שלושת התהליכים המרכזיים בהתפתחות עוברית, מורפוגנים וצירי הגוף, ריצוף הגנום האנושי בשיטות שונות, טרנספוזונים, ושיטות מחקר גנטי.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: חלק א’: גנטיקה התפתחותית חלק ב’: ריצוף הגנום האנושי חלק ג’: טרנספוזונים (Transposable Elements) חלק ד’: שיטות מחקר גנטי סיכום לבחינה לקסיקון מונחים שאלות תרגול מג׳ונרטות שאלות תרגול מג׳ונרטות: ריצוף DNA וגנומיםחלק א’: גנטיקה התפתחותיתמהי גנטיקה התפתחותית?גנטיקה התפתחותית היא תחום העוסק באופן שבו גנים משפיעים על תהליכי ההתפתחות העוברית - מתא ביצית מופרה ועד לאורגניזם שלם. המוקד העיקרי הוא בשלבים העובריים המוקדמים, שבהם מתרחשים התהליכים הקריטיים ביותר.נקודת המוצא: תא ביצית מופרה (זיגוטה) מכיל מידע גנטי משני מקורות -...]]></content> <category term="גנטיקה" /> <category term="התפתחות עוברית" /> <category term="ריצוף גנום" /> <category term="מורפוגנים" /> <category term="טרנספוזונים" /> <category term="GWAS" /> </entry> <entry> <title>מבוא למיקרוביום</title> <link href="https://medintzfat.com/microbiology/microbiome-intro" /> <id>https://medintzfat.com/microbiology/microbiome-intro</id> <updated>2025-12-29T08:21:15+00:00</updated> <summary type="html">מבוא למיקרוביום: מהו, למה זה רלוונטי לרופאים, טקסונומיה של חיידקים, תפקידים במערכת העיכול, SCFAs, חיידקים טובים ורעים, נתונים מספריים, שיטות מחקר, מדדי מגוון, פרויקט המיקרוביום האנושי, דיסביוזיס ומחלות, השמנה ומיקרוביום, טיפולים מבוססי מיקרוביום, גורמים המשפיעים על המיקרוביום, ציר מעי-מוח ואימונותרפיה וסרטן.</summary> <content type="html"><![CDATA[## 1. מהו מיקרוביום?**מיקרוביום** (Microbiome) = אוכלוסיות של מיקרואורגניזמים באתר מסוים.- מיקרוביום של הים, של הרצפה, של מערכת העיכול - כל אתר והאוכלוסייה שלו.- כולל: **חיידקים, פטריות, ארכיאה, וירוסים, פאג׳ים, חד-תאיים** ועוד.- בהרצאה זו הדגש על **חיידקים** - המרכיב העיקרי של המיקרוביום.---## 2. למה זה רלוונטי לרופאים?התחום מגיע יותר ויותר לקליניקה. רופאים נתקלים במטופלים שמביאים בדיקות מיקרוביום פרטיות ושואלים "מה זה אומר?" - אך עדיין **אין סטנדרטיזציה** ואין הגדרה ברורה למיקרוביום "טוב" מול "רע".### שלושה שימושים עתידיים עיקריים| שימוש |...]]></content> <category term="מיקרוביום" /> <category term="ביוטכנולוגיה" /> <category term="מיקרוביולוגיה רפואית" /> <category term="מערכת העיכול" /> <category term="חיידקים" /> <category term="תזונה" /> <category term="מחלות מטבוליות" /> <category term="דיסביוזיס" /> <category term="אימונותרפיה" /> </entry> <entry> <title>אלקטרומגנטיות: משוואות מקסוול בחומר דיאלקטרי וצפיפות זרם</title> <link href="https://medintzfat.com/physics-b/ex7" /> <id>https://medintzfat.com/physics-b/ex7</id> <updated>2025-12-28T12:16:57+00:00</updated> <summary type="html">הגדרות מקדימות למשוואות מקסוול בחומר דיאלקטרי — קשרי E/D ו-B/H, כוח לורנץ, זרם וצפיפות זרם, משוואת הרציפות וארבעת חוקי מקסוול, עם תרגילי גליל וכדור מסתובב.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: חזרה הגדרות מקדימות למשוואות מקסוול בחומר דיאלקטרי כוח לורנץ זרם חשמלי תרגיל: זרם מטען בגליל צפיפות השטף המגנטי $\vec{H}$ ארבע משוואות מקסוול סיכום משוואות מקסוול תרגיל: כדור טעון מסתובב - צפיפות זרם וזרםחזרהנושאים שנלמדו עד כה: מטען חשמלי שדה חשמלי מוליכים ומבודדים קבלים ודיאלקטריקההגדרות מקדימות למשוואות מקסוול בחומר דיאלקטריחומר דיאלקטריחומר שההתנגדות שלו לשדה חשמלי היא קבועה (לינארית). לחומר כזה יש פרמיטיביות $\epsilon$ שפרופורציונלית לפרמיטיביות הריק $\epsilon_0$.שדה חשמלי של מטען נקודתי בחומר דיאלקטרי\[\vec{E} = \frac{q}{4\pi \epsilon r^2} \hat{r} =...]]></content> <category term="אלקטרומגנטיות" /> <category term="מקסוול" /> <category term="דיאלקטרים" /> <category term="שדה חשמלי" /> <category term="צפיפות זרם" /> <category term="חוק גאוס" /> <category term="חוק פאראדיי" /> <category term="אמפר-מקסוול" /> </entry> <entry> <title>ביוכימיה - רגולציה של חמצון חומצות שומן, גופי קטו ומעגל האוריאה</title> <link href="https://medintzfat.com/biochemistry/class16" /> <id>https://medintzfat.com/biochemistry/class16</id> <updated>2025-12-28T10:16:58+00:00</updated> <summary type="html">רגולציה של חמצון חומצות שומן: אינסולין/גלוקגון, ACC→Malonyl-CoA שמעכב CPT-I, חמצון בפרוקסיזומים, גופי קטו, פירוק חומצות אמינו, טרנסאמינציה ומעגל האוריאה.</summary> <content type="html"><![CDATA[רגולציה של חמצון חומצות שומן Fatty Acid Oxidation is Tightly Regulatedמצב שובע (גלוקוז גבוה) שחרור אינסולין אינסולין מפעיל פוספטאז (אנזים שמסיר קבוצות פוספט) הפוספטאז מפעיל את האנזים ACC (Acetyl-CoA Carboxylase) ACC מזרז Acetyl-CoA שמוביל ליצירת Malonyl-CoA Malonyl-CoA ← סינתזה של חומצות שומןמצב רעב (מחסור בגלוקוז) שחרור גלוקגון (הורמון הרעב) גלוקגון מפעיל קינאז שמזרחן ומכבה את ACC עצירת סינתזה של חומצות שומן ← מעבר לפירוק חומצות שומןתפקיד נוסף של Malonyl-CoAMalonyl-CoA מעכב את CPT-I (Carnitine Palmitoyltransferase I) - האנזים שמכניס חומצות שומן...]]></content> <category term="ביוכימיה" /> <category term="מטבוליזם אנרגטי" /> <category term="מטבוליזם שומנים" /> <category term="חמצון חומצות שומן" /> <category term="חמצון בטא" /> <category term="CPT-1" /> <category term="קרניטין" /> <category term="Malonyl-CoA" /> <category term="ACC" /> <category term="אינסולין" /> <category term="גלוקגון" /> <category term="פרוקסיזומים" /> <category term="VLCFA" /> <category term="תסמונת Zellweger" /> <category term="גופי קטו" /> <category term="קטוגנזה" /> <category term="קטוליזה" /> <category term="Acetoacetate" /> <category term="β-Hydroxybutyrate" /> <category term="קטואצידוזיס" /> <category term="רעב" /> <category term="סוכרת" /> <category term="פירוק חלבונים" /> <category term="קטבוליזם חומצות אמינו" /> <category term="טרנסאמינציה" /> <category term="PLP" /> <category term="ויטמין B6" /> <category term="גלוטמט" /> <category term="גלוטמין" /> <category term="מעגל גלוקוז-אלנין" /> <category term="אמוניה" /> <category term="מעגל האוריאה" /> <category term="CPS I" /> <category term="אורניתין" /> <category term="ציטרולין" /> <category term="ארגינין" /> <category term="אוריאה" /> <category term="קשר למעגל קרבס" /> </entry> <entry> <title>בעיות פתורות בפיזיקה - צפיפות זרם, משוואת הרציפות ומשוואות מקסוול</title> <link href="https://medintzfat.com/physics-b/pb6" /> <id>https://medintzfat.com/physics-b/pb6</id> <updated>2025-12-27T20:16:59+00:00</updated> <summary type="html">תרגול אלקטרומגנטיות: משוואת הרציפות וזרימה יציבה, כדור טעון מסתובב, שמירת משוואות מקסוול, פוטנציאלים, חוק אוהם ודעיכת מטען. נגזרות וקטוריות וחישובי צפיפות מטען.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים:1. [1. משוואת הרציפות וזרימה יציבה](#1-משוואת-הרציפות-וזרימה-יציבה)2. [2. כדור מבודד מסתובב](#2-כדור-מבודד-מסתובב)3. [3. דפורמציה של שדות ומשוואות מקסוול](#3-דפורמציה-של-שדות-ומשוואות-מקסוול)4. [4. פתרון פורמלי של הזוג השני של משוואות מקסוול](#4-פתרון-פורמלי-של-הזוג-השני-של-משוואות-מקסוול)5. [5. חומרים, חוק אוהם ודעיכת מטען](#5-חומרים-חוק-אוהם-ודעיכת-מטען)6. [6. פוטנציאל אלקטרוסטטי סימטריה רדיאלית](#6-פוטנציאל-אלקטרוסטטי-סימטריה-רדיאלית)---## 1. משוואת הרציפות וזרימה יציבה> משוואת הרציפות נתונה על־ידי:>> $$> \frac{\partial \rho}{\partial t} + \nabla \cdot \vec{j} = 0> $$>> כאשר:>> * $\rho(\vec{r},t)$ היא **צפיפות המטען החשמלי** המקומית בזמן $t$> * $\vec{j}=\rho \vec{v}$ היא **צפיפות הזרם המקומית** בכל זמן $t$.>> זרימה יציבה מוגדרת...]]></content> <category term="פיזיקה" /> <category term="חוק גאוס" /> <category term="חוק קולון" /> <category term="שדות חשמליים" /> <category term="אנרגיה חשמלית" /> <category term="עבודה בשדה אלקטרוסטטי" /> <category term="תרגול" /> <category term="פתרונות" /> <category term="משוואת הרציפות" /> <category term="צפיפות זרם" /> <category term="משוואות מקסוול" /> <category term="דיאלקטרים" /> </entry> <entry> <title>הצעת פתרון לשחזור בוחן אמצע תשפ״ו בפיזיקה חשמל</title> <link href="https://medintzfat.com/physics-b/midterm-exam-2025" /> <id>https://medintzfat.com/physics-b/midterm-exam-2025</id> <updated>2025-12-27T18:17:00+00:00</updated> <summary type="html">שאלות ופתרונות מוצעים לבחינת אמצע 2025 באלקטרוסטטיקה: טבעת מוליכה מחוברת לאדמה ופוטנציאל, אינטגרציה לשדה וכוח ליד מוט טעון, וסריג מטענים עם עבודה באמצעות טור טיילור ו-ln(2).</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים:1. [שאלות 2-1: פוטנציאל וחיבור לאדמה בטבעת מוליכה](#שאלות-2-1-פוטנציאל-וחיבור-לאדמה-בטבעת-מוליכה)2. [שאלה 3: בעיית השריג החשמלי](#שאלה-3-בעיית-השריג-החשמלי)3. [שאלות 9-5: חוק גאוס ואינטגרציה](#שאלות-9-5-חוק-גאוס-ואינטגרציה)4. [שאלה 10: פתרון בעזרת אינטגרציה](#שאלה-10-פתרון-בעזרת-אינטגרציה)השאלות הבאות הופיעו בצורה כזו או אחרת בבחינת האמצע שהתקיימה ביום 16 בדצמבר 2025. הן מובאות בנוסחים קרובים ככל שהצלחתי, והפתרונות שלהן בגדר הצעה בלבד. בהצלחה!---## שאלות 2-1: פוטנציאל וחיבור לאדמה בטבעת מוליכה> הייתה נתונה קליפה כדורית מוליכה ברדיוס $R_2$ עם מטען $Q$ ובמרכזה מטען $q$ ברדיוס $R_1$. חיברו אותה לאדמה.>> 1. מה המטען שהאדמה לקחה?> 2....]]></content> <category term="פיזיקה" /> <category term="חוק גאוס" /> <category term="חוק קולון" /> <category term="שדות חשמליים" /> <category term="אנרגיה חשמלית" /> <category term="עבודה בשדה אלקטרוסטטי" /> <category term="תרגול" /> <category term="פתרונות" /> </entry> <entry> <title>פיזיקה - אלקטרומגנטיות: משוואות מקסוול וקשרי המבנה</title> <link href="https://medintzfat.com/physics-b/class9" /> <id>https://medintzfat.com/physics-b/class9</id> <updated>2025-12-25T12:17:01+00:00</updated> <summary type="html">סיכום קצר על משוואות מקסוול: שדות חשמליים ומגנטיים, משוואת הרציפות, גזירת משוואת הגלים, ומהירות האור כגל אלקטרומגנטי.</summary> <content type="html"><![CDATA[חזרה: משוואות מקסוולמשוואות מקסוול מתארות את ההתנהגות של שדות חשמליים ומגנטיים. לכל משוואה יש שתי גרסאות: גרסה מקומית (דיפרנציאלית): מתארת את השדה בנקודה גרסה גלובלית (אינטגרלית): מתארת את השדה על פני אזורשדה העירור החשמלי $\vec{D}$שדה העירור החשמלי $\vec{D}$ מבטא את ההשפעה של מטענים חשמליים. הקשר בינו לבין צפיפות המטען:\[\vec{\nabla} \cdot \vec{D} = \rho(\vec{r},t)\]משוואת הרציפותמשוואת הרציפות מבטאת את שימור המטען - מטען לא נברא ולא נעלם.הגדרות צפיפות מטען $\rho$: יחידות $\left[\frac{\text{C}}{\text{m}^3}\right]$ (קולון למטר מעוקב) צפיפות זרם $\vec{j}$: יחידות $\left[\frac{\text{C}}{\text{m}^2 \cdot \text{s}}\right]$...]]></content> <category term="פיזיקה" /> <category term="אלקטרוסטטיקה" /> <category term="שדה חשמלי" /> <category term="פוטנציאל חשמלי" /> <category term="עבודה ואנרגיה" /> <category term="שימור מטען" /> <category term="משוואות מקסוול" /> <category term="חוק גאוס" /> <category term="חוק אמפר-מקסוול" /> <category term="שימור אנרגיה" /> <category term="תנועה בשדות חשמליים" /> <category term="מהירות האור" /> <category term="משוואת הגלים" /> </entry> <entry> <title>ביוכימיה - חמצון חומצות שומן</title> <link href="https://medintzfat.com/biochemistry/class15" /> <id>https://medintzfat.com/biochemistry/class15</id> <updated>2025-12-25T10:17:02+00:00</updated> <summary type="html">סיכום בביוכימיה על עיכול, ספיגה ופירוק של חומצות שומן: מלחי מרה, ליפאזות, כילומיקרונים, גיוס טריגליצרידים, שאטל קרניטין וחמצון בטא במיטוכונדריה.</summary> <content type="html"><![CDATA[עיכול וספיגת שומניםכשאוכלים מזון המכיל שומנים, הוא מגיע למעי הדק. כיס המרה משחרר מלחי מרה שתפקידם לתחלב (emulsify) את השומנים - כלומר, לפרק את טיפות השומן הגדולות לטיפות קטנות יותר בשם מיצלות (micelles).הלבלב משחרר אנזימים בשם ליפאזות (Lipases) שחותכים את הטריגליצרידים. התוצרים הם: מונוגליצרידים חומצות שומן חופשיות גליצרול הסבר: שומנים הם מולקולות גדולות ומורכבות. טריגליצרידים לא יכולים לחדור את דופן המעי כפי שהם, ולכן הגוף מפרק אותם לרכיבים קטנים יותר (כמו מונו גליצרידים), ואז מרכיב אותם מחדש בתוך תאי המעי....]]></content> <category term="ביוכימיה" /> <category term="מטבוליזם שומנים" /> <category term="חמצון בטא" /> <category term="קרניטין" /> <category term="ליפאזות" /> <category term="טריגליצרידים" /> <category term="כילומיקרונים" /> <category term="מלחי מרה" /> </entry> <entry> <title>תקשורת בין חיידקים (Quorum Sensing)</title> <link href="https://medintzfat.com/microbiology/quorum-sensing" /> <id>https://medintzfat.com/microbiology/quorum-sensing</id> <updated>2025-12-25T08:17:03+00:00</updated> <summary type="html">תקשורת בין חיידקים (Quorum Sensing): מנגנון סיגנלים לפי צפיפות, שלוש “שפות” (HSL/Peptides/AI-2), שליטה בוירולנטיות וביופילם, וטיפולים Anti-Virulence.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים:1. [מבוא: מהתפיסה האסוציאלית לסוציו-מיקרוביולוגיה](#מבוא-מהתפיסה-האסוציאלית-לסוציו-מיקרוביולוגיה)2. [Quorum Sensing: העיקרון הבסיסי](#quorum-sensing-העיקרון-הבסיסי)3. [הגילוי הראשון: *Vibrio fischeri*](#הגילוי-הראשון-vibrio-fischeri)4. [שלוש שפות תקשורת](#שלוש-שפות-תקשורת)5. [המנגנון המולקולרי: `I` ו-`R`](#המנגנון-המולקולרי-i-ו-r)6. [*Pseudomonas aeruginosa*: שתי מערכות בהיררכיה](#pseudomonas-aeruginosa-שתי-מערכות-בהיררכיה)7. [*Staphylococcus aureus*: מערכת AGR](#staphylococcus-aureus-מערכת-agr)8. [בקרה על Quorum Sensing](#בקרה-על-quorum-sensing)9. [יישומים טיפוליים: Anti-Virulence Therapy](#יישומים-טיפוליים-anti-virulence-therapy)10. [סיכום](#סיכום)## מבוא: מהתפיסה האסוציאלית לסוציו-מיקרוביולוגיהבמשך עשרות שנים, החל מתקופת רוברט קוך ופסטר, התייחסו לחיידקים כיצורים אסוציאליים. פרנסואה ז'קוב (François Jacob), ביוכימאי חתן פרס נובל, כתב:> "What, then, could be the aim of the bacterium?>> What does it want to produce that justifies...]]></content> <category term="מיקרוביולוגיה" /> <category term="חיידקים" /> <category term="פתוגנים" /> <category term="וירולנטיות" /> <category term="ביופילם" /> <category term="quorum sensing" /> <category term="sociomicrobiology" /> <category term="anti-virulence" /> </entry> <entry> <title>אנטומיית הלב - מבנה, מסתמים, כלי דם קורונריים ומחזור הדם</title> <link href="https://medintzfat.com/anatomy/thorax-part3" /> <id>https://medintzfat.com/anatomy/thorax-part3</id> <updated>2025-12-24T13:32:04+00:00</updated> <summary type="html">סיכום אנטומיה מקיף של הלב: מנח הלב, עליות וחדרים, מסתמים, שלד הלב, העורקים והוורידים הקורונריים, מחזור הדם ודגשים קליניים חשובים לבחינות רפואה.</summary> <content type="html"><![CDATA[## הפריקרדיום - מעטפות הלבכשפותחים את בית החזה, לא רואים את הלב עצמו אלא את **מעטפות הלב (Pericardium)**. יש שלוש מעטפות, אבל מחלקים אותן לשני סוגים עיקריים:**Fibrous Pericardium (פריקרדיום פיברוטי)** - השכבה החיצונית ביותר. שכבה סיבית, קשה וקשיחה שתפקידה העיקרי לשמור מקום לפעילות הלב. הלב מתכווץ ומשתחרר, וכשהשריר משתחרר הוא מתרחב - להתרחבות הזו אין הרבה כוח, ולכן צריך מראש לשמור מקום ללב. בחלק התחתון היא ממשיכית לסרעפת. כדי לפתוח אותה צריך ממש מספריים וסקלפל.**Serous Pericardium (פריקרדיום סרוזי)** - עמוק...]]></content> <category term="אנטומיה" /> <category term="בית החזה" /> <category term="לב" /> <category term="כלי דם" /> <category term="קורונריים" /> <category term="מסתמים" /> <category term="מדיאסטינום" /> <category term="בחינה" /> <category term="סיכום" /> </entry> <entry> <title>אנטומיית בית החזה - מדיאסטינום</title> <link href="https://medintzfat.com/anatomy/thorax-part2" /> <id>https://medintzfat.com/anatomy/thorax-part2</id> <updated>2025-12-24T10:32:05+00:00</updated> <summary type="html">סיכום אנטומיה של בית החזה: מדיאסטינום וחלוקתו, כלי דם גדולים, עצבים, ושט ופריקרדיום, עם דגשים קליניים ושאלות בחינה.</summary> <content type="html"><![CDATA[**הערה מקדימה**: חלק מהתמונות נוצר בעזרת בינה מלאכותית וספק מדויק. ספרי אנטומיה מומלצים: Netter, Gray's Anatomy.## המדיאסטינום - מה זה ואיך הוא מחולק?המדיאסטינום (בעברית: **מיצר**) הוא **החלל המרכזי** של בית החזה - המרווח שבין שתי הריאות. הוא יותר מורכב מהחללים הפלאורליים מבחינת תוכן: האיבר המרכזי שממלא אותו הוא הלב, אבל יש בו מבנים חשובים נוספים כמו הוושט, הטרכיאה, כלי דם גדולים, עצבים ועוד.![Mediastinum](/anatomy/Mediastinum-1.png){: width="1056" height="992" }גבולות המדיאסטינום גבול מבנה עליון Superior Thoracic Inlet (צלע ראשונה + סטרנום + T1) תחתון...]]></content> <category term="אנטומיה" /> <category term="בית החזה" /> <category term="עצב הוואגוס" /> <category term="עצב הפרניק" /> <category term="פריקרדיום" /> <category term="הלב" /> <category term="מדיאסטינום" /> <category term="בחינה" /> <category term="סיכום" /> </entry> <entry> <title>אנטומיית בית החזה - מערכת הנשימה</title> <link href="https://medintzfat.com/anatomy/respiratory-system" /> <id>https://medintzfat.com/anatomy/respiratory-system</id> <updated>2025-12-24T10:32:06+00:00</updated> <summary type="html">סיכום אנטומיה של בית החזה: סרעפת, ריאות וסגמנטים, טרכיאה וברונכוסים, כלי דם גדולים, עצבים, ושט ופריקרדיום, עם דגשים קליניים ושאלות בחינה.</summary> <content type="html"><![CDATA[> **הערה מקדימה**: חלק מהתמונות נוצר בעזרת בינה מלאכותית וספק מדויק. התמונות מובאות לצורך קונטקסט בלבד. ספרי אנטומיה מומלצים: Netter, Gray's Anatomy.{: .warning}---## קווי ציון אנטומיים (Surface Landmarks)קווים אנטומיים הם קווים דמיוניים שעוברים על פני הגוף ועוזרים לתאר מיקומים בבדיקה גופנית, בצילומים ובפרוצדורות.**קווים קדמיים:** Midsternal Line (במרכז הסטרנום), Midclavicular Line (באמצע הקלוויקולה, בערך דרך הפטמה), ו-Parasternal Line (לצד הסטרנום).**קווים צדדיים (באקסילה):** Anterior Axillary Line (מהקפל הקדמי של בית השחי), Midaxillary Line (מאמצע בית השחי), ו-Posterior Axillary Line (מהקפל האחורי).**קווים אחוריים:**...]]></content> </entry> <entry> <title>גנטיקה: התמרה סרטנית, רקומבינציה וסמנים גנטיים</title> <link href="https://medintzfat.com/genetics/class10" /> <id>https://medintzfat.com/genetics/class10</id> <updated>2025-12-22T12:17:07+00:00</updated> <summary type="html">סיכום בגנטיקה רפואית על התמרה סרטנית, מנגנוני הגנה טבעיים, טומור סופרסורים ואונקוגנים, רקומבינציה ותאחיזה, חישוב מרחק גנטי, וסמנים גנטיים כמו SNP ו-VNTR ושימושם בבדיקות גנטיות.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: חלק א’: התמרה סרטנית חלק ב’: רקומבינציה ותאחיזה חלק ג’: סמנים גנטיים ובדיקות גנטיות סיכום לבחינה לקסיקון מונחיםחלק א’: התמרה סרטניתתהליך ההתפתחות הסרטניתהתפתחות סרטן היא תהליך רב-שלבי - גם בסרטנים שמתפתחים במהירות, מדובר בסדרה של נזקי DNA באתרים שונים ובגנים שונים. הסיבה לכך היא שפגיעה בגן בודד או באתר בודד בדרך כלל לא מספיקה: קיימים בגנום גיבויים, גנים נוספים שיכולים לפצות, מנגנוני תיקון, ודרכים לנטרל את הנזק.אפשר לדמות את התהליך לכדור שלג שהולך ומצטבר - כל שלב מוסיף...]]></content> <category term="גנטיקה" /> <category term="סרטן" /> <category term="רקומבינציה" /> <category term="תאחיזה" /> <category term="סמנים גנטיים" /> <category term="בדיקות גנטיות" /> </entry> <entry> <title>מעבדת אנטומיה על בית החזה - סיכומים ושאלות הכנה</title> <link href="https://medintzfat.com/anatomy/lab2" /> <id>https://medintzfat.com/anatomy/lab2</id> <updated>2025-12-21T23:35:08+00:00</updated> <summary type="html">תרגול אינטראקטיבי לאנטומיית בית החזה: 10 שאלות מותאמות עם עדיפות לנושאים חלשים, מדידת זמן, ציון בסיום, פירוט טעויות והיסטוריית מבחנים. כולל סיכומי מעבדה עם תמונות על הפלאורה, הריאות, המדיאסטינום והלב.</summary> <content type="html"><![CDATA[חזקים בבית חזה? נסו 10 שאלות, עם עדיפות לשאלות שלא הצלחתם. בסיום תקבלו ציון וסקירה של הטעויות שלכם. צפה בהיסטוריה התחל לתרגל! 10 / 1 00:00 שאלה קודמת שאלה הבאה סיים מבחן תוצאות המבחן 0 ענית נכון על 0 מתוך 10 שאלות התחל מבחן חדש צפה בטעויות צפה בהיסטוריה &times; היסטוריית מבחנים 100 75 50 25 0 נקה היסטוריה חזור למסך הראשי טוען את השאלות... אנא המתן... ⚠️ אירעה שגיאה בטעינת השאלות. אנא נסו שוב מאוחר יותר. נסה שוב &times;...]]></content> <category term="אנטומיה" /> <category term="בית החזה" /> <category term="מעבדה" /> <category term="ריאות" /> <category term="מדיאסטינום" /> <category term="לב" /> <category term="בלוטת השד" /> <category term="סרעפת" /> <category term="צלעות" /> <category term="שרירי בית החזה" /> <category term="רווח בין-צלעי" /> <category term="VAN" /> </entry> <entry> <title>סיכום בביואינפורמטיקה - שיטות מעבדה, גנומיקה וביואינפורמטיקה</title> <link href="https://medintzfat.com/genetics/class9" /> <id>https://medintzfat.com/genetics/class9</id> <updated>2025-12-15T12:17:09+00:00</updated> <summary type="html">סיכום על שיטות אבחון בגנטיקה מולקולרית: הפקת DNA, PCR, עבודה עם RNA, Blotting, Sanger ו-NGS, סיווג וריאנטים, מקרים קליניים, סוגיות אתיות ו-Secondary Findings.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: חלק א’: הפקת DNA - מאיפה מתחילים? חלק ב׳: PCR - הבדיקה הבסיסית ביותר בגנטיקה חלק ג׳: עבודה עם RNA חלק ד׳: Gel Electrophoresis - הפרדה לפי גודל חלק ה׳: שיטות Blotting - Western, Northern, Southern חלק ו׳: Restriction Enzyme Analysis - זיהוי מוטציות ידועות (RELP) חלק ז׳: Sanger Sequencing - הקלאסיקה חלק ח׳: Next Generation Sequencing - המהפכה חלק ט׳: Variant Classification - הלב של הגנטיקה הקלינית ראיות חזקות לסיווג וריאנטים ראיות בינוניות וחלשות תהליך העבודה בפועל...]]></content> <category term="genetics" /> <category term="molecular genetics" /> <category term="bioinformatics" /> <category term="NGS" /> <category term="Sanger sequencing" /> <category term="variant classification" /> <category term="גנטיקה מולקולרית" /> <category term="ביואינפורמטיקה" /> <category term="ריצוף גנטי" /> <category term="סיווג וריאנטים" /> <category term="שיטות מעבדה" /> </entry> <entry> <title>ביוכימיה: מטבוליזם גליקוגן, פירובט דהידרוגנאז ומעגל קרבס</title> <link href="https://medintzfat.com/biochemistry/ex8" /> <id>https://medintzfat.com/biochemistry/ex8</id> <updated>2025-12-15T10:17:10+00:00</updated> <summary type="html">סיכום בביוכימיה - מטבוליזם: ויסות גליקוגן ע״י אינסולין וגלוקגון, קומפלקס PDH וקופקטורים, מעגל קרבס – שלבים, בקרה, מעכבים, ותפוקת ATP מלאה.</summary> <content type="html"><![CDATA[מבואשיעור זה עוסק בנושאים מרכזיים במטבוליזם: ויסות מטבוליזם גליקוגן - השפעת אינסולין וגלוקגון פירובט דהידרוגנאז (PDH) - הקומפלקס שמחבר בין גליקוליזה למעגל קרבס מעגל קרבס (Citric Acid Cycle) - המסלול המרכזי ליצירת אנרגיהחלק א’: ויסות מטבוליזם גליקוגןהשפעת גלוקגון (מצב רעב)בעת ירידה של גלוקוז בדם מופרש גלוקגון מהלבלב.מנגנון הפעולה: גלוקגון מפעיל PKA (Protein Kinase A) PKA מזרחן ומעכב את Glycogen Synthase התוצאה: ירידה בסינתזה של גליקוגן הגיון ביולוגי: במצבי רעב אין צורך לאגור גליקוגן (סינתזה), אלא יש צורך לפרק אותו בשביל...]]></content> <category term="ביוכימיה" /> <category term="מטבוליזם גליקוגן" /> <category term="פירובט דהידרוגנאז" /> <category term="מעגל קרבס" /> <category term="ויסות מטבוליטי" /> <category term="גליקוליזה" /> <category term="ATP" /> <category term="NADH" /> </entry> <entry> <title>גנטיקה של חיידקים</title> <link href="https://medintzfat.com/microbiology/bacterial-genetics" /> <id>https://medintzfat.com/microbiology/bacterial-genetics</id> <updated>2025-12-15T08:17:11+00:00</updated> <summary type="html">סיכום גנטיקה חיידקית: מבנה ורפליקציה, פלסמידים, שונות גנטית דרך מוטציות והעברה אופקית (טרנספורמציה/קוניוגציה/טרנסדוקציה), ביופילם ועמידות לאנטיביוטיקה.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: תזכורת - מבנה החיידק שכפול הכרומוזום וחלוקה בינארית פלסמידים שונות גנטית בחיידקים שלושת מנגנוני ההעברה האופקית גנוטיפ ופנוטיפ ביופילם מוטציות חשיבות קלינית: משבר עמידות האנטיביוטיקותתזכורת - מבנה החיידקחיידק הוא אורגניזם פרוקריוטי - אין לו גרעין מוגדר, והחומר התורשתי שלו מפוזר חופשי בציטופלזמה. שכבות המבנה מבפנים החוצה: ממברנת תא ← דופן פפטידוגליקן ← (בגראם שלילי בלבד) ממברנה חיצונית עליה נמצא LPS. בגראם חיובי הדופן עבה במיוחד (כ-25 שכבות). לחלק מהחיידקים יש “שדרוגים” נוספים: קפסולה, פִּילִי (שעריות), ושוטון.שכפול הכרומוזום וחלוקה...]]></content> <category term="חיידקים" /> <category term="גנטיקה חיידקית" /> <category term="פלסמידים" /> <category term="מוטציות" /> <category term="העברה אופקית" /> <category term="ביופילם" /> <category term="עמידות לאנטיביוטיקה" /> </entry> <entry> <title>בעיות פתורות בפיזיקה - שדות אנרגיות ופוטנציאלים</title> <link href="https://medintzfat.com/physics-b/pb5" /> <id>https://medintzfat.com/physics-b/pb5</id> <updated>2025-12-14T20:17:12+00:00</updated> <summary type="html">הצעת פתרון לתרגילי אלקטרוסטטיקה בפיזיקה ב׳: שדות חשמליים, פוטנציאל, אנרגיה אלקטרוסטטית, סופרפוזיציה, מוליכים והארקה. כולל ניתוח טעויות נפוצות והסברים.</summary> <content type="html"><![CDATA[## שאלה 1: חשבונות שדההפתרונות המלאים זמינים [בתרגול 6](ex6).## שאלה 2: אנרגיה, פוטנציאל ותנועה במערכת מטענים על משולש שווה־צלעות> על קודקודיו של משולש שווה צלעות שאורך צלעו הוא $a$ ממקמים שלושה מטנים חשמליים. שניים חיובים זהים בגודל $q$ השלישי מטען שלילי $-Q$ ומסתו $m$. המשולש כולו מונח על משטח אופקי כך שהכבידה לא משחק תפקיד בבעייה.### סעיף א: מציאת גודל מטען שנדרש לאיפוס המערכת> מה צריך להיות גודלו של המטען השלילי כדי שהאנגיה האלקטוסטאלית של כל המערכת תהיה בדיוק אפס?צריך...]]></content> <category term="פיזיקה" /> <category term="חוק גאוס" /> <category term="חוק קולון" /> <category term="שדות חשמליים" /> <category term="אנרגיה חשמלית" /> <category term="עבודה בשדה אלקטרוסטטי" /> <category term="תרגול" /> <category term="פתרונות" /> </entry> <entry> <title>דף נוסחאות מורחב - פיזיקה ב׳</title> <link href="https://medintzfat.com/physics-b/formula-sheet" /> <id>https://medintzfat.com/physics-b/formula-sheet</id> <updated>2025-12-14T15:00:13+00:00</updated> <summary type="html">דף נוסחאות מורחב לפיזיקה ב׳: קבועים פיזיקליים, צפיפויות מטען, חוק קולון, שדה חשמלי, עקרון הסופרפוזיציה, חוק גאוס, שטף חשמלי, משטחים גאוסיים, ודוגמאות מפורטות לחישוב שדות וכוחות במגוון קונפיגורציות סימטריות של מטענים. כולל טבלאות וסיכומים שימושיים.</summary> <content type="html"><![CDATA[## חלק א׳: קבועים ויחידות### קבועים פיזיקליים| קבוע | סימון | ערך | יחידות || ------ | :----: | :----: | :--------: || קבוע קולון | $k$ | $9 \times 10^9$ | $\dfrac{\mathrm{N} \cdot \mathrm{m^2}}{\mathrm{C^2}}$ || פרמיטיביות הריק | $\epsilon_0$ | $8.85 \times 10^{-12}$ | $\dfrac{\mathrm{C^2}}{\mathrm{N} \cdot \mathrm{m^2}}$ || מטען אלקטרון | $e$ | $-1.6 \times 10^{-19}$ | $\mathrm{C}$ || מטען פרוטון | $e$ | $+1.6 \times 10^{-19}$ | $\mathrm{C}$ |---## חלק ב׳: צפיפויות מטען| סוג | סימון | הגדרה...]]></content> <category term="פיזיקה ב׳" /> <category term="אלקטרומגנטיות" /> <category term="חוק גאוס" /> <category term="חוק קולון" /> <category term="שדה חשמלי" /> <category term="צפיפות מטען" /> <category term="סופרפוזיציה" /> <category term="תרגול" /> <category term="נוסחאות" /> </entry> <entry> <title>ביוכימיה - מעגל קרבס ופירובט דהידרוגנאז</title> <link href="https://medintzfat.com/biochemistry/class14" /> <id>https://medintzfat.com/biochemistry/class14</id> <updated>2025-12-14T10:17:14+00:00</updated> <summary type="html">סיכום על פירובט דהידרוגנאז - מבנה, קו-פקטורים, מנגנון פעולה מפורט, ושלבי מעגל קרבס עם דגש על תוצרים ורגולציה מטבולית.</summary> <content type="html"><![CDATA[המיקום בתהליךחזרה קצרה על גליקוליזה: השקענו $\ce{2 ATP}$, קיבלנו $\ce{4 ATP}$ ← רווח נקי: $\ce{2 ATP}$ יצרנו $\ce{2 NADH}$ רוב האנרגיה עדיין עצורה בפירובט!המעבר הגדול: עד עכשיו הכול היה בציטוזול. עכשיו נכנסים למיטוכונדריה.שלושת השלבים של נשימה תאית יצירת Acetyl-CoA מפירובט מעגל קרבס שרשרת מעבר אלקטרונים (בשיעורים הבאים)כניסת פירובט למיטוכונדריהMPC - Mitochondrial Pyruvate Carrier סימפורטר על הממברנה הפנימית מכניס פירובט יחד עם $\ce{H+}$שני גורלות לפירובט אם צריך גלוקוז אם צריך אנרגיה פירובט קרבוקסילאז ← גלוקונאוגנזה פירובט דהידרוגנאז ← מעגל קרבס Coenzyme...]]></content> <category term="ביוכימיה" /> <category term="פירובט דהידרוגנאז" /> <category term="מעגל קרבס" /> <category term="מטבוליזם" /> </entry> <entry> <title>הצעת פתרון לשחזור בוחן אמצע תשפ״ה בפיזיקה חשמל</title> <link href="https://medintzfat.com/physics-b/midterm-exam-2024" /> <id>https://medintzfat.com/physics-b/midterm-exam-2024</id> <updated>2025-12-12T18:17:15+00:00</updated> <summary type="html">פתרון מוצע ומוסבר בהתיימרות רבה לבוחן אמצע בפיזיקה חשמלית: שדות ופוטנציאלים של קליפות כדוריות, חישוב שדה ופוטנציאל לאחר הסרת מטען, שימוש בסופרפוזיציה, שימור אנרגיה ומהירות מטענים, פוטנציאלים בקליפות מוליכות, אינטגרלים למציאת פוטנציאל של מוט טעון, וסימטריות הגורמות לאיפוס אינטגרל. כולל הסברים, רמזים, וניתוח פיזיקלי מעמיק אך אולי שגוי לכל שאלה.</summary> <content type="html"><![CDATA[## שאלות 3-1> מרצפים קליפה כדורית חלולה אשר רדיוסה הוא $R$ באלף אריחים **מבודדים**, כל אחד מהם טעון במטען משטחי חיובי $\sigma$. מרכז הקליפה מתלכד עם ראשית הצירים, הקוטב הצפוני של הקליפה יושב על ציר $z$ החיובי. מסירים את האריח היושב על הקוטב הצפוני.>> - ניתן להניח שהמימדים של כל אריח מאוד קטנים מספיק להתייחס אליו כמטען נקודתי.> - ניתן להיעזר בכך שהיעדר מטען הוא סופרפוזיציה של שני מטענים שווים בגודלם והפוכים בסימנם.### שאלה 1 - מה השדה החשמלי בראשית...]]></content> <category term="פיזיקה" /> <category term="חוק גאוס" /> <category term="חוק קולון" /> <category term="שדות חשמליים" /> <category term="אנרגיה חשמלית" /> <category term="עבודה בשדה אלקטרוסטטי" /> <category term="תרגול" /> <category term="פתרונות" /> </entry> <entry> <title>בוחן אמצע בקורס פיזיקה (חשמל) גרסת קלוד</title> <link href="https://medintzfat.com/physics-b/midterm-exam-claude" /> <id>https://medintzfat.com/physics-b/midterm-exam-claude</id> <updated>2025-12-12T12:17:16+00:00</updated> <summary type="html">מבחן תרגול בפיזיקה (אלקטרוסטטיקה) שנוצר על ידי קלוד, הכולל שאלות ברירה ופתרונות מפורטים. מתאים לחזרה למבחן אמצע, תרגול חוק גאוס, פוטנציאל חשמלי, סימטריה וסופרפוזיציה. מיועד לסטודנטים לפיזיקה או להנדסה, לרבות סטודנטים חסרי מזל לרפואה.</summary> <content type="html"><![CDATA[להלן מבחן מג׳ונרט שנוצר על ידי קלוד, יחד עם הצעת פתרון מפורטת לכל שאלה. לא בטוח שהשאלות או התשובות נכונות. בהצלחה!---## הנחיות- משך הבחינה: שעתיים וחצי- השימוש בכל חומר עזר כתוב או מצולם מותר- בבחינה 9 שאלות ברירה, יש לענות על כולן- בכל שאלת ברירה יש ארבע תשובות לבחירה. יש לבחור תשובה אחת בלבד---> ## שאלות 3-1>> חצי כדור מוליך חלול בעל רדיוס $R$ טעון במטען כולל $+Q$ המפוזר באופן אחיד על פניו. מרכז בסיס חצי הכדור נמצא בראשית הצירים,...]]></content> <category term="פיזיקה" /> <category term="חוק גאוס" /> <category term="חוק קולון" /> <category term="שדות חשמליים" /> <category term="אנרגיה חשמלית" /> <category term="עבודה בשדה אלקטרוסטטי" /> <category term="תרגול" /> <category term="פתרונות" /> </entry> <entry> <title>פיזיקה - אלקטרומגנטיות: אנרגיה, שימור מטען ומשוואות מקסוול</title> <link href="https://medintzfat.com/physics-b/class8" /> <id>https://medintzfat.com/physics-b/class8</id> <updated>2025-12-11T12:17:17+00:00</updated> <summary type="html">סיכום בעבודה ואנרגיה פוטנציאלית חשמלית, שימוש בשימור אנרגיה לפתרון תנועה בשדות חשמליים, חישוב פוטנציאלים במערכות סימטריות כמו קליפות כדוריות, הסבר על שימור מטען ומשוואת הרציפות, והצגת שתי משוואות מקסוול הראשונות (חוק גאוס וחוק אמפר-מקסוול). כולל דוגמאות חישוב, הבנה פיזיקלית של זרם העתקה ויחסי גומלין בין שדות חשמליים ומגנטיים.</summary> <content type="html"><![CDATA[חלק א’: עבודה ואנרגיה פוטנציאלית חשמליתעבודה של שדה חשמלי על מטעןהעבודה שהשדה החשמלי מבצע על מטען $q$:\[W = -q \cdot \Delta V = -q(V_B - V_A)\]כאשר: $\Delta V$ = הפרש הפוטנציאלים $V_A$ = פוטנציאל בנקודה $A$ $V_B$ = פוטנציאל בנקודה $B$חוק שימור האנרגיה המכנית (האנלוג החשמלי)המשוואה:\[E_{K,A} + qV_A = E_{K,B} + qV_B\]משמעות: האנרגיה המכנית בתחילת התהליך שווה לאנרגיה המכנית בסוף התהליךהאנרגיה המכנית הכוללת:\[E_{mechanical} = E_{kinetic} + E_{potential}\]\[E = \frac{1}{2}mv^2 + qV\] הערה: כשרלוונטי, יש להוסיף גם אנרגיות פוטנציאליות אחרות (כמו...]]></content> <category term="פיזיקה" /> <category term="אלקטרוסטטיקה" /> <category term="שדה חשמלי" /> <category term="פוטנציאל חשמלי" /> <category term="עבודה ואנרגיה" /> <category term="שימור מטען" /> <category term="משוואות מקסוול" /> <category term="חוק גאוס" /> <category term="חוק אמפר-מקסוול" /> <category term="שימור אנרגיה" /> <category term="תנועה בשדות חשמליים" /> </entry> <entry> <title>מטבוליזם של גליקוגן: פירוק, סינתזה ורגולציה</title> <link href="https://medintzfat.com/biochemistry/class13" /> <id>https://medintzfat.com/biochemistry/class13</id> <updated>2025-12-11T10:17:18+00:00</updated> <summary type="html">סקירה של מטבוליזם גליקוגן: מבנה, פירוק, סינתזה ורגולציה בכבד ובשריר, עם דגשים חשובים למבחן והבנה פיזיולוגית.</summary> <content type="html"><![CDATA[מבוא - למה גליקוגן?הצורך במאגרי גלוקוזיש צורך קריטי לשמור על רמות קבועות של גלוקוז בדם ובתאים: איבר תפקיד הגליקוגן כבד שמירה על הומאוסטזיס - רמות גלוקוז יציבות בדם שריר מקור אנרגיה מיידי לפעילות גופנית גליקוגן = מחסן של גלוקוז בתאיםהבדל חשוב: גליקוגן מהתזונה לעומת גליקוגן תוך-תאי מקור מסלול תוך-תאי (גליקוגן) גליקוגן ← גלוקוז-1-פוספט ← גלוקוז-6-פוספט תזונה (עמילן) עמילן ← (אלפא-אמילאז) ← גלוקוז ← גלוקוז-6-פוספט נקודה חשובה למבחן: גלוקוז-1-פוספט מגיע רק מפירוק גליקוגן תוך-תאי, לא מהתזונה!חלק א’: מבנה הגליקוגןמבנה כלליהלב של...]]></content> <category term="ביוכימיה" /> <category term="גליקוגן" /> <category term="מטבוליזם" /> <category term="פירוק גליקוגן" /> <category term="סינתזה של גליקוגן" /> <category term="רגולציה מטבולית" /> </entry> <entry> <title>סיכום וירולוגיה: תרופות אנטי-ויראליות, עמידות ושימושים מועילים בנגיפים</title> <link href="https://medintzfat.com/microbiology/virology8" /> <id>https://medintzfat.com/microbiology/virology8</id> <updated>2025-12-11T08:21:38+00:00</updated> <summary type="html">סיכום שיעור וירולוגיה: עקרונות בתכנון תרופות אנטי-ויראליות, הבדלים בין טארגטים נגיפיים לתאיים, דוגמאות קונקרטיות לתרופות לפי שלב במחזור חיים, סיכונים לעמידות, שימושים מועילים בנגיפים כמו ג&apos;ין-תרפיה ופאג&apos;-תרפיה, אונקוליטיק וירוסים, ומסרים מסכמים של הקורס.</summary> <content type="html"><![CDATA[זאת ההרצאה המסכמת של החלק בווירולוגיה. כעת, אחרי שלמדנו את מחזור החיים של הווירוס ואת תגובות התא, אפשר לעשות שני דברים מרכזיים:1. להבין **איך מתכננים תרופות אנטי-ויראליות** ע"י מיקוד בשלבים שונים במחזור החיים;2. להבין שיש **נגיפים/כלים ויראליים שיכולים להיות מועילים**, למשל בהנדסה גנטית, בפאג'-תרפיה, ובאונקוליטיק-וירוס.בסוף חזרנו על המסרים הגדולים של הקורס: וירוסים אמיתיים, משתנים כל הזמן באבולוציה, וכדאי להתחסן.---## 1) מחזור החיים של וירוס כ"מפת מטרות" לתרופות![שלבי הדבקה](/microbiology/vir01.png){: width="1056" height="992" }חזרה שלבי ההדבקה שראינו בקורס:- **Attachment (היצמדות)**- **Entry (כניסה)**- **Uncoating...]]></content> <category term="וירולוגיה" /> <category term="אנטיביוטיקה" /> <category term="עמידות" /> <category term="אינטרפרון" /> <category term="JAK/STAT" /> <category term="אפופטוזיס" /> <category term="אוטופאג׳י" /> <category term="חלבונים ויראליים מעכבים" /> </entry> <entry> <title>אנטומיה של בית החזה - צלעות, חוליות ושרירים בין-צלעיים</title> <link href="https://medintzfat.com/anatomy/thorax-part1" /> <id>https://medintzfat.com/anatomy/thorax-part1</id> <updated>2025-12-10T10:32:20+00:00</updated> <summary type="html">סיכום של אנטומיית בית החזה: צלעות, חוליות, שרירים בין-צלעיים, כולל דגשים קליניים חשובים.</summary> <content type="html"><![CDATA[## מבוא: שרירי חזה לעומת שרירים אקסיו-אפנדיקולרייםלפני שנכנסים לעומק האנטומיה של בית החזה, חשוב להבין הבחנה בסיסית שרבים מתבלבלים בה: שרירי "חזה" לעומת שרירים "אקסיו-אפנדיקולריים".### מה זה Axio-Appendicular Muscles?כשאומרים "שרירי חזה", הרבה אנשים חושבים מיד על ה-Pectoralis Major וה-Pectoralis Minor. אבל מבחינה אנטומית טהורה, אלה **לא** שרירי חזה קלאסיים - אלה שרירים **אקסיו-אפנדיקולריים** (Axio-Appendicular Muscles).מה זה אומר? המילה "Axio" מתייחסת לשלד הציר (Axial Skeleton) - כל מה שהוא לא גפיים. זה כולל את עמוד השדרה, הצלעות, הסטרנום והגולגולת. המילה "Appendicular"...]]></content> <category term="אנטומיה" /> <category term="בית החזה" /> <category term="צלעות" /> <category term="חוליות" /> <category term="שרירים בין-צלעיים" /> <category term="סרעפת" /> </entry> <entry> <title>אמנות, מוות ודיסקציה - סיכום הרצאה</title> <link href="https://medintzfat.com/anatomy/art-death-dissection" /> <id>https://medintzfat.com/anatomy/art-death-dissection</id> <updated>2025-12-10T08:32:21+00:00</updated> <summary type="html">סיכום הרצאה על אמנות ורפואה: תפיסת המוות דרך אמנות, חניטה ודיסקציה; הרנסנס והומניזם; לאונרדו ומיכלאנג&apos;לו; תיאטרון הדיסקציות, Body Worlds, Memento Mori ופוסט-מורטם.</summary> <content type="html"><![CDATA[רקע והקדמהמטרת הקורסהקורס מבקש לפתח אצל סטודנטים לרפואה “שרירים” של: התבוננות - יכולת להסתכל על פרטים ולהבין מה רואים עמימות - להיות במקומות שאינם שחור-לבן, לקבל אי-ודאות גישור בין עולמות - בין המדע המדויק לבין מדעי הרוחהבדל בין מדעי הרוח למדעים מדויקים במדעי הרוח השאלות פתוחות - אין תמיד תשובה חד-משמעית תמיד אפשר לסתור מסקנות - “זה היופי של אמנות” המחקר מבוסס על טקסטים, יצירות אמנות, תיעודים היסטוריים גם ברפואה יש מקומות עמומים שמשתנים עם הזמןחלק א’: תפיסת המוות -...]]></content> <category term="אמנות ורפואה" /> <category term="הומניסטיקה רפואית" /> <category term="מוות" /> <category term="תפיסת המוות" /> <category term="דיסקציה" /> <category term="אנטומיה" /> <category term="חניטה" /> <category term="הרנסנס" /> <category term="הומניזם" /> <category term="Memento Mori" /> <category term="טבע דומם" /> <category term="פוסט-מורטם" /> <category term="תיאטרון הדיסקציות" /> <category term="רמברנדט" /> <category term="שיעור האנטומיה" /> <category term="לאונרדו דה וינצ&apos;י" /> <category term="מיכלאנג&apos;לו" /> <category term="רפאל" /> <category term="הסקולה של אתונה" /> <category term="אבן סינא" /> <category term="גונטר פון האגנס" /> <category term="Body Worlds" /> <category term="פלסטינציה" /> <category term="מרסיאס" /> <category term="האלמונית מהסיין" /> <category term="CPR Annie" /> <category term="פליקס גונזלס-טורס" /> </entry> <entry> <title>הצעת פתרון לבוחן מג׳ונרט בפיזיקה (חשמל)</title> <link href="https://medintzfat.com/physics-b/midterm-exam-gemini" /> <id>https://medintzfat.com/physics-b/midterm-exam-gemini</id> <updated>2025-12-08T12:17:22+00:00</updated> <summary type="html">סט תרגילי פיזיקה מתקדמים בחשמל מתוך בוחן לדוגמה: טבעת פגומה ושדה במרכז, חישוב פוטנציאל ותנועת אלקטרון; חלוקת מטען בין קליפות מוליכות המחוברות בתיל; שדה ואנרגיה פוטנציאלית בקובייה עם קודקוד חסר; אינטגרציה למציאת מטען ושדה במוט עם צפיפות משתנה. כולל שימוש בסימטריה, סופרפוזיציה, פוטנציאל חשמלי וחוק קולון.</summary> <content type="html"><![CDATA[להלן פתרונות שלי לבוחן מג׳ונרט שהועלה לתרגול. קחו את הדברים בערבון מוגבל. בהצלחה!## שאלה 3-1: טבעת ״פגומה״ (סופרפוזיציה וסימטריה)> נתונה טבעת דקה מחומר מבודד ברדיוס $R$, המונחת במישור $xy$ ומרכזה בראשית הצירים. הטבעת טעונה בצפיפות מטען אורכית אחידה וחיובית $\lambda$. מחסירים (חותכים החוצה) מהטבעת קשת קטנה מאוד באורך $L (L \ll R)$ הנמצאת בדיוק בראש הטבעת (על צירך ה-$y$ החיובי, בנקודה $(0,R)$).### 1. מהו כיוון וגודל השדה החשמלי בראשית הצירים (מרכז הטבעת)?משיקולי סימטרייה כל המטענים מתאפסים למעט המטען מכיוון מטה,...]]></content> <category term="פיזיקה" /> <category term="חוק גאוס" /> <category term="חוק קולון" /> <category term="שדות חשמליים" /> <category term="אנרגיה חשמלית" /> <category term="עבודה בשדה אלקטרוסטטי" /> <category term="תרגול" /> <category term="פתרונות" /> </entry> <entry> <title>שונות גנטית, מוטציות, מנגנוני תיקון DNA והתפתחות סרטנית</title> <link href="https://medintzfat.com/genetics/class8" /> <id>https://medintzfat.com/genetics/class8</id> <updated>2025-12-08T12:17:23+00:00</updated> <summary type="html">סיכום בגנטיקה רפואית על שונות גנטית, מוטציות והשפעתן, מנגנוני תיקון DNA (BER, NER, MMR, HR, NHEJ) והקשר בין פגמים בתיקון להתפתחות סרטן.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: חזרה: מבנה הגנום שונות גנטית בין בני אדם סוגי פולימורפיזם מוטציות סוגי מוטציות השפעת מוטציות על תפקוד מוטציות לא תמיד רעות מנגנוני תיקון DNA מנגנוני תיקון לנזק חד-גדילי מנגנוני תיקון לשבר דו-גדילי טרנסלוקציות כרומוזומליות התפתחות סרטנית סיכום - נקודות מפתח שאלות מג׳ונרטותחזרה: מבנה הגנוםהיררכיית המידע הגנטי Genome → Chromosomes (23 pairs = 46) → Genes → Nucleotides הגדרת גןגן = מקטע DNA עם: פרומוטור - נקודת התחלה (אזור בקרה) רצף מקודד - המידע עצמו סטופ קודון - נקודת...]]></content> <category term="גנטיקה" /> <category term="מוטציות" /> <category term="תיקון DNA" /> <category term="סרטן" /> <category term="שונות גנטית" /> <category term="מנגנוני תיקון" /> <category term="תרגול" /> </entry> <entry> <title>תרגול בביוכימיה על גליקוליזה, רגולציה, גלוקונאוגנזה ומעגל הפנטוזות</title> <link href="https://medintzfat.com/biochemistry/ex7" /> <id>https://medintzfat.com/biochemistry/ex7</id> <updated>2025-12-08T10:17:24+00:00</updated> <summary type="html">סקירה של תרמודינמיקת ריאקציות בגליקוליזה: משמעות ΔG ו-ΔG°&apos;, צימוד ריאקציות, שלבי הגליקוליזה ותוצרי האנרגיה, רגולציה עמוקה של Hexokinase, PFK-1 ו-Pyruvate Kinase, תפקיד F-2,6-BP, בקרה הורמונלית של אינסולין וגלוקגון, גלוקונאוגנזה ומעקפיה, עלות אנרגטית ועיכובים, מסלול הפנטוזות ותפקידי NADPH, מחסור ב-G6PD ופאביזם, והקשרים מטבוליים מרכזיים המשפיעים על מאזן גלוקוז בתא.</summary> <content type="html"><![CDATA[חזרה: תרמודינמיקה של ריאקציות$\Delta G$ ו-$\Delta G°’$\[\Delta G = \Delta G°' + RT \ln Q\] $R$ = קבוע הגזים $T$ = טמפרטורה בקלווין $Q$ = מנת הריאקציה (יחס תוצרים/מגיבים)משמעות הסימן $\Delta G$ כיוון הריאקציה שלילי לכיוון התוצרים (ספונטני) חיובי לכיוון המגיבים בעיה: שלבים עם $\Delta G$ חיובילשלב ארבע בגליקוליזה (אלדולאז) יש $\Delta G°’ = +23 \, \mathrm{kJ/mol}$ (חיובי!).פתרון: צימוד ריאקציות\[\begin{aligned}&amp;\ce{Glucose + P_i -&gt; G6P} \quad &amp;\Delta G°' = +10 \\&amp;\ce{ATP -&gt; ADP + P_i} \quad &amp;\Delta G°' = -30 \\&amp;\ce{Glucose...]]></content> <category term="ביוכימיה" /> <category term="גליקוליזה" /> <category term="גלוקונאוגנזה" /> <category term="מעגל הפנטוזות" /> <category term="רגולציה מטבולית" /> </entry> <entry> <title>שחזור בוחן אמצע במיקרוביולוגיה - 2025</title> <link href="https://medintzfat.com/microbiology/mid-exam" /> <id>https://medintzfat.com/microbiology/mid-exam</id> <updated>2025-12-08T09:17:25+00:00</updated> <summary type="html">שחזור בוחן אמצע במיקרוביולוגיה עם תשובות מוצעות: מבנה ותפקוד תאים פרוקריוטים ואיקריוטים, דופן תא חיידקי, פלסמידים, מחזור תא חיידקי, חלוקה בינארית, זמן דור, עקומת גידול, כימוסטט, גורמי סביבה המשפיעים על גידול חיידקים ותגובות לתנאי עקה.</summary> <content type="html"><![CDATA[להלן שאלות שהופיעו בבוחן אמצע שהתקיים ביום 8 בדצמבר 2025. הנוסח לא מדויק והתשובות בגדר הצעה בלבד. בהצלחה!## איזה שלב בעקומת גידול מתארך לאחר shift down?```plaintext מספר חיידקים (log) ↑ C │ ╭────────╮ │ ╱ ╲ D │ / B ╲ │ A ╱ │───────╱ └────────────────────────────→ זמן | תמותה | עמידה |לוג | לאג |```התשובה היא A, למרות שבשיעור זה נלמד תחת B.## מה הם חיידקים Mycoplasma?חיידקים חסרי דופן תא, אשר הממברנה שלהם מחוזקת בסטרולים והם חייבים להתקיים בסביבה איזוטונית.##...]]></content> <category term="מיקרוביולוגיה" /> <category term="בוחן אמצע" /> <category term="מבנה תאים" /> <category term="דופן תא חיידקי" /> <category term="פלסמידים" /> <category term="מחזור תא" /> <category term="חלוקה בינארית" /> <category term="זמן דור" /> <category term="עקומת גידול" /> <category term="כימוסטט" /> </entry> <entry> <title>סיכום במיקרוביולוגיה - לוחמה בחיידקים</title> <link href="https://medintzfat.com/microbiology/class7" /> <id>https://medintzfat.com/microbiology/class7</id> <updated>2025-12-08T08:17:26+00:00</updated> <summary type="html">סיכום לוחמה בחיידקים: בקטריוצידי/בקטריוסטטי, מנגנוני פעולה של אנטיביוטיקות (דופן, חומצה פולית, ריבוזום, חומצות גרעין, קרום), עמידות (β-lactamase, שינוי מטרה, efflux, חדירות), בדיקות MIC/MBC ופיסטור-חיטוי-עיקור (אוטוקלב).</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: מושגי ליבה מנגנוני פעולה - לפי אתר מטרה מנגנוני עמידות בדיקות מעבדה פיסטור / עיקור / חיטוי מילון מונחים שאלות לבדיקה עצמיתמושגי ליבההגדרות בסיסיות מונח הגדרה אנטיביוטיקות בקטריוצידיות (Bactericidal) אנטיביוטיקה שהורגת את החיידק אנטיביוטיקות בקטריוסטטיות (Bacteriostatic) אנטיביוטיקה שמעכבת גדילה; אם מפסיקים - החיידק חוזר לגדול דגש קליני: כשמחליטים לתת אנטיביוטיקה למטופל, תמיד חשוב לבדוק שמדובר במטופל שיש לו מערכת חיסון תקינה - כי בקטריוסטטית דורשת שמערכת החיסון תסיים את העבודה.מקור אנטיביוטיקות תוצרי לוואי מטבוליים מפטריות ומחיידקים יוצרי נבגים...]]></content> <category term="מיקרוביולוגיה" /> <category term="אנטיביוטיקות" /> <category term="מנגנוני פעולה" /> <category term="עמידות" /> <category term="בדיקות מעבדה" /> <category term="פיסטור" /> <category term="עיקור" /> <category term="חיטוי" /> </entry> <entry> <title>תרגול בפיזיקה על פוטנציאל חשמלי, מוליכים והארקה</title> <link href="https://medintzfat.com/physics-b/ex6" /> <id>https://medintzfat.com/physics-b/ex6</id> <updated>2025-12-07T12:17:27+00:00</updated> <summary type="html">תרגול בפיזיקה מתמטית הכולל חישובי פוטנציאל חשמלי ממטענים נקודתיים, מוליכים והארקה. כולל פתרונות מפורטים עם הסברים וכללים פיזיקליים חשובים.</summary> <content type="html"><![CDATA[חזרה על מושגי יסודשדה חשמלי ממטען נקודתי\[\vec{E} = \frac{kQ}{r^2}\hat{r}\] השדה דועך כמו $\frac{1}{r^2}$ מטען חיובי ← שדה יוצא החוצה מטען שלילי ← שדה נכנס פנימה נוסחאות אנרגיה פוטנציאלית חשמלית גודל נוסחה וסימון אנרגיה פוטנציאלית חשמלית \(U^{elec}(A) = -\int_\infty^A \vec{F}d\vec{s} \, \mathrm{(J)}\) אנרגיה פוטנציאלית חשמלית בין שני מטענים נקודתיים במרחק $r$ אחד מהשני \(U^{elec} = k \frac{q_1 q_2}{r} \, \mathrm{(J)}\) מבטאת את העבודה החיצונית שנדרשת בשביל להביא מטען מהאינסוף אם המטענים שווי סימן ← עבודה חיובית (דחייה) אם המטענים הפוכי סימן...]]></content> <category term="פיזיקה" /> <category term="שדות חשמליים" /> <category term="אנרגיה פוטנציאלית" /> <category term="חוק גאוס" /> <category term="מטענים נקודתיים" /> <category term="פיזיקה מתמטית" /> <category term="תרגול" /> <category term="פתרונות" /> </entry> <entry> <title>גלוקונאוגנזה, רגולציה של גליקוליזה ומעגל הפנטוזות</title> <link href="https://medintzfat.com/biochemistry/class12" /> <id>https://medintzfat.com/biochemistry/class12</id> <updated>2025-12-07T10:17:28+00:00</updated> <summary type="html">רגולציית גליקוליזה וגלוקונאוגנזה - השפעת ציטראט, בקרה הורמונלית ואנזימתית, PFK-1 ו-F-2,6-BP, גורל הפירובט, מסלול הפנטוזות, יצירת NADPH ומשמעות קלינית של חסר G6PD</summary> <content type="html"><![CDATA[שאלה קלינית - פתיחהתרחישמטופל מגיע לבדיקה שגרתית. בדיקות מעבדה מראות ריכוזים גבוהים של ציטראט בדם.משמעות ציטראט הוא תוצר ביניים של מעגל קרבס ריכוז גבוה מעיד על פעילות טובה של מעגל קרבס מעידה על מאגרי אנרגיה מלאיםהשפעה על גליקוליזהציטראט מעכב את הגליקוליזה (נראה בהמשך כיצד).גלוקונאוגנזה - יצירת גלוקוזהגדרהגלוקונאוגנזה = יצירת גלוקוז ממקורות שאינם פחמימות.מתי צריך? במצבי רעב/צום המוח דורש גלוקוז באופן קבוע שמירה על רמות גלוקוז בדםהיחס לגליקוליזהבגליקוליזה יש שלושה שלבים חד-כיווניים שדורשים מעקפים: שלב בגליקוליזה אנזים מעקף בגלוקונאוגנזה 10 Pyruvate...]]></content> <category term="ביוכימיה" /> <category term="גלוקונאוגנזה" /> <category term="רגולציה של גליקוליזה" /> <category term="מעגל הפנטוזות" /> <category term="NADPH" /> <category term="ריבוז-5-פוספט" /> <category term="G6PD deficiency" /> </entry> <entry> <title>וירולוגיה - מה וירוסים עושים לתא - ומה התא עושה בחזרה</title> <link href="https://medintzfat.com/microbiology/virology7" /> <id>https://medintzfat.com/microbiology/virology7</id> <updated>2025-12-07T08:21:48+00:00</updated> <summary type="html">איך וירוסים משתלטים על התא, איך התא מזהה הדבקה ומפעיל אינטרפרון (JAK/STAT), אפופטוזיס/אוטופאג׳י, וכיצד וירוסים מעכבים זאת.</summary> <content type="html"><![CDATA[## 1) רעיון־על: מי “מטיס” את התא?המרצה תיאר את התא כמו מערכת עם “טייס אוטומטי” שמחזיק **הומאוסטזיס**: התא קולט את הסביבה ומשנה ביטוי גנים בהתאם.כשהווירוס נכנס, הוא מנסה “להשתלט על ההגה”: הוא מפעיל סיגנלים שמתאימים לו, מדכא סיגנלים שמפריעים לו, ומכוון את התא לשרת את צרכי ההתרבות הוויראלית.---## 2) מה הווירוס משנה בתא (הצד של הווירוס)### א. סיגנלינג ותא-מחזורמיד אחרי הדבקה מתרחש **cell signaling**. הווירוס:- *ידחוף* סיגנלים שעוזרים לו (למשל כאלה שמקדמים חלוקה).- *יעכב* סיגנלים שלא טובים לו, במיוחד **מוות...]]></content> <category term="וירולוגיה" /> <category term="אינטרפרון" /> <category term="JAK/STAT" /> <category term="אפופטוזיס" /> <category term="אוטופאג׳י" /> <category term="חלבונים ויראליים מעכבים" /> <category term="חיישנים של הדבקה" /> <category term="הבדלים בין ליטי ללטנטי" /> <category term="הבדלים בין דרכי הדבקה" /> </entry> <entry> <title>פיזיקה ב׳ - פוטנציאל חשמלי</title> <link href="https://medintzfat.com/physics-b/class7" /> <id>https://medintzfat.com/physics-b/class7</id> <updated>2025-12-04T12:17:30+00:00</updated> <summary type="html">סיכום בפיזיקה אלקטרוסטטיקה: מושג הפוטנציאל החשמלי, חישוב פוטנציאל של מטען נקודתי, קונפיגורציות של מטענים (שני מטענים חיוביים, דיפול), פוטנציאל של התפלגות מטען רציפה באמצעות צפיפות מטען, כדור עם צפיפות מטען מתכלה, כדור מוליך טעון, הארקה, שתי קליפות קונצנטריות והארקת הקליפה הפנימית. מותאם לסטודנטים להנדסה, פיזיקה וכימיה.</summary> <content type="html"><![CDATA[חזרה על שיעור הקודםבשיעור שעבר חישבנו את העבודה שנדרשת להביא חלקיק מהאינסוף. קיבלנו:\[W = q \cdot V(\vec{r})\]כלל חשוב: עבודה חיובית - כאשר המטענים הם שווי סימן (דחייה) עבודה שלילית - כאשר המטענים הם הפוכי סימן (משיכה)מושג הפוטנציאל החשמליכוח משמר ופונקציית פוטנציאלבמכניקה דיברנו על כוח משמר. לפי הגדרה, כוח משמר הוא כוח שניתן לרשום אותו כגרדיאנט של פונקציית פוטנציאל:\[\vec{F} = -\nabla U(\vec{r})\]העבודה של כוח משמר:\[W = \int_{r_i}^{r_f} \vec{F} \cdot d\vec{r} = U(r_i) - U(r_f)\]חישוב העבודה של מטען $Q$ על מטען $q$\[W...]]></content> <category term="סופרפוזיציה של שדות ופוטנציאלים" /> <category term="דוגמאות לשני מטענים חיוביים ולדיפול" /> <category term="פוטנציאל של התפלגות מטען רציפה עם האינטגרל המלא" /> <category term="כדור מוליך טעון והקשר בין שדה לפוטנציאל" /> <category term="הארקה ומשמעותה הפיזיקלית" /> <category term="שתי קליפות קונצנטריות והפוטנציאל בכל אזור" /> <category term="הארקת הקליפה הפנימית והחישוב של המטען החדש" /> </entry> <entry> <title>סיכום ביוכימיה - גליקוליזה ומטבוליזם של פחמימות</title> <link href="https://medintzfat.com/biochemistry/class11" /> <id>https://medintzfat.com/biochemistry/class11</id> <updated>2025-12-04T10:17:31+00:00</updated> <summary type="html">סיכום ביוכימיה: העברת סיגנלים בתא, מבוא למטבוליזם, תהליך הגליקוליזה המלא, אפקט ורבורג ו-PET-CT, מקורות גלוקוז, אי-סבילות ללקטוז וגלקטוזמיה, מטבוליזם של פרוקטוז ומנוז, מסלולים אירוביים ואנאירוביים, תסיסה לקטית, אפקט פסטר, גלוקונאוגנזה ומעקפיה. כולל אנזימים, ריאקציות, רגולציה והשלכות קליניות.</summary> <content type="html"><![CDATA[רקע - העברת סיגנלים בתאבשיעורים הקודמים דיברנו על ארבעה סוגים של העברת סיגנלים בתא: $\text{G Protein-Coupled Receptors (GPCRs)}$ הרצפטור וה-$\text{G-protein}$ עובדים כישות אחת Tyrosine Kinase - קולטנים עם פעילות קינאז תעלות יונים - למשל בקלציום, ברודופסין cAMP - שליח שניונימבוא למטבוליזםהגדרותהמטבוליזם מחולק לשני חלקים: אנאבוליזם - בנייה של מולקולות קטבוליזם - פירוק של מולקולותהשיעור הנוכחי יעסוק בגליקוליזה - קטבוליזם של פחמימות (פירוק גלוקוז).תהליך הגליקוליזה - סקירה כלליתפירוק גלוקוז לפירובט תוך: יצירה של אבני בניין שחרור מטבעות אנרגיה יצירת נשאי אלקטרוניםPET-CT...]]></content> <category term="ביוכימיה" /> <category term="גליקוליזה" /> <category term="מטבוליזם של פחמימות" /> <category term="גלוקונאוגנזה" /> <category term="אי-סבילות ללקטוז" /> <category term="גלקטוזמיה" /> <category term="פרוקטוז" /> <category term="מנוז" /> <category term="אפקט ורבורג" /> <category term="PET-CT" /> </entry> <entry> <title>פתרון שאלות בפיזיקה ב׳ - גאוס, קולון, אנרגיה ועבודה בשדה אלקטרוסטטי</title> <link href="https://medintzfat.com/physics-b/pb4" /> <id>https://medintzfat.com/physics-b/pb4</id> <updated>2025-12-01T12:17:32+00:00</updated> <summary type="html">הצעת פתרון לתרגיל 3 בפיזיקה ב׳ בנושא חוק גאוס, חוק קולון, שדות חשמליים, אנרגיה ועבודה בשדה אלקטרוסטטי. כולל חישובים מפורטים של שדות חשמליים במבנים סימטריים, שימוש בחוק גאוס למציאת שדות בתוך ומחוץ לחללים מבודדים, וניתוח כוחות וזרמים במערכות מטענים.</summary> <content type="html"><![CDATA[## שאלה 1: איפוס שדה וכוחות במערכת מטענים נקודתיים על קו ישר> שני מטענים של 6 קולון (מימין בתרשים מטה) ו-3 קולון (משמאל) נמצאים לאורך קו ישר. המרחק בין המטענים הוא מטר אחד.>> ```plaintext> +3 C +6 C> ---|--------------------|---> ||> ```>> 1. האם קיימת נקודה לאורך הקו הישר שבה השדה החשמלי מתאפס? אם לא, נמקו מדוע לא, אם קיימת נקודה כזו, חשבו את מיקומה לאורך הקו הישר.> 2. מניחים מטען שלישי במרחק שני מטר משמאל למטען בן שלושת הקולון. מה...]]></content> <category term="פיזיקה" /> <category term="חוק גאוס" /> <category term="חוק קולון" /> <category term="שדות חשמליים" /> <category term="אנרגיה חשמלית" /> <category term="עבודה בשדה אלקטרוסטטי" /> <category term="תרגול" /> <category term="פתרונות" /> </entry> <entry> <title>סיכום שיעור גנטיקה - שעתוק, תרגום ובקרת ביטוי גנים</title> <link href="https://medintzfat.com/genetics/class7" /> <id>https://medintzfat.com/genetics/class7</id> <updated>2025-12-01T12:17:33+00:00</updated> <summary type="html">סיכום שיעור גנטיקה בנושא שעתוק, תרגום ובקרת ביטוי גנים, כולל מבוא ל-RNA, תהליך השעתוק, עיבוד ה-mRNA, שחבור, תרגום, ובקרת ביטוי גנים ברמות שונות.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: מבוא: למה צריך RNA כמתווך? תהליך השעתוק (Transcription) עיבוד ה-mRNA שחבור (Splicing) תרגום (Translation) בקרת ביטוי גנים בקרה ברמת השעתוק בקרה ברמת התרגום בקרה לאחר התרגום סיכום רמות הבקרה שאלות תרגול מג׳ונרטותמבוא: למה צריך RNA כמתווך?סיבות לקיום ה-mRNA שמירה על ה-DNA: ה-DNA הוא המידע החשוב ביותר בתא. כל שינוי בו עשוי להשפיע על התכונות שלנו ולגרום למחלות כמו סרטן. לכן ה-DNA נשמר בגרעין (כמו בכספת), מוגן על ידי ממברנה, ולא בא במגע ישיר עם אנזימים בציטופלזמה יעילות: ה-DNA...]]></content> <category term="גנטיקה" /> <category term="שעתוק" /> <category term="תרגום" /> <category term="בקרת ביטוי גנים" /> </entry> <entry> <title>סיכום ביוכימיה - העברת אותות תאיים</title> <link href="https://medintzfat.com/biochemistry/ex6" /> <id>https://medintzfat.com/biochemistry/ex6</id> <updated>2025-12-01T10:17:34+00:00</updated> <summary type="html">סיכום ופתרונות בביוכימיה: ביואנרגטיקה והעברת אותות—רצפטורים GPCR, RTK, תעלות יונים, רצפטורים גרעיניים, חלבוני G, מסלולי AC→PKA ו-PLC→PKC, הפסקת סיגנל, רעלן הכולרה, ראייה (Rhodopsin/Transducin) ואינסולין.</summary> <content type="html"><![CDATA[חלק א׳: מושגים בסיסיים בביואנרגטיקהאנרגיה חופשית (Free Energy) - $\Delta G$האנרגיה החופשית של גיבס מבטאת את כמות האנרגיה הזמינה לביצוע עבודה בתגובה כימית בטמפרטורה ולחץ קבועים. להסבר מדויק יותר אתם מוזמנים לקרוא בסיכום על ספונטניות של ריאקציות. ערך $\Delta G$ משמעות סוג התגובה שלילי ($\Delta G &lt; 0$) אנרגיה משתחררת אקסרגונית (ספונטנית) חיובי ($\Delta G &gt; 0$) יש להשקיע אנרגיה אנדרגונית (לא ספונטנית) אנתלפיה (Enthalpy) - $\Delta H$תוכן החום של מערכת מגיבה - משקפת את מספר וסוגי הקשרים הכימיים (קוולנטיים...]]></content> <category term="ביוכימיה" /> <category term="פתרונות שאלות" /> <category term="ביואנרגטיקה" /> <category term="Bioenergetics" /> <category term="העברת אותות" /> <category term="Signal Transduction" /> <category term="רצפטורים" /> <category term="Receptors" /> <category term="GPCR" /> <category term="G Protein" /> <category term="חלבוני G" /> <category term="Molecular Switch" /> <category term="Adenylyl Cyclase" /> <category term="cAMP" /> <category term="PKA" /> <category term="GPCR → Adenylyl Cyclase" /> <category term="מסלולי cAMP" /> <category term="הפסקת סיגנל" /> <category term="Desensitization" /> <category term="GRK" /> <category term="Beta-arrestin" /> <category term="רעלן הכולרה" /> <category term="Cholera Toxin" /> <category term="Gs" /> <category term="PLC" /> <category term="IP3" /> <category term="DAG" /> <category term="PKC" /> <category term="GPCR → PLC" /> <category term="תעלות יונים" /> <category term="Ion Channels" /> <category term="רצפטורים גרעיניים" /> <category term="Nuclear Receptors" /> <category term="RTK" /> <category term="Receptor Tyrosine Kinase" /> <category term="מסלול אינסולין" /> <category term="Insulin Signaling" /> <category term="PI3K" /> <category term="Akt" /> <category term="ראייה" /> <category term="Visual Transduction" /> <category term="Rhodopsin" /> <category term="Transducin" /> <category term="Rods" /> <category term="ביולוגיה" /> <category term="רפואה" /> </entry> <entry> <title>סיכום במיקרוביולוגיה - חיידקים גורמי מחלה</title> <link href="https://medintzfat.com/microbiology/class6" /> <id>https://medintzfat.com/microbiology/class6</id> <updated>2025-12-01T08:17:35+00:00</updated> <summary type="html">סיכום חיידקים גורמי מחלה וגורמי אלימות: פתוגניות, עקרונות קוך, שלבי מחלה זיהומית, פתוגנים מוחלטים ואופורטוניסטים, אזורים סטריליים בגוף, פלורה נורמלית, גורמי אלימות (קפסולה, היצמדות, אנזימים פולשניים, רעלנים) ועמידות לאנטיביוטיקה.</summary> <content type="html"><![CDATA[מושגי יסודהגדרות בסיסיות מונח הגדרה פרזיט יצור שחי על/בתוך אורגניזם אחר ומפיק ממנו תועלת תוך גרימת נזק אינפקציה (זיהום) פלישה של מיקרואורגניזמים לגוף פתוגניות היכולת של מיקרואורגניזם לגרום לזיהום/מחלה גורמי אלימות (Virulence Factors) מולקולות/מנגנונים שמאפשרים לחיידק לחדור, להתרבות, להימנע ממערכת החיסון ולגרום נזק נקודה חשובה: “לא כל אינפקציה מובילה למחלה” - אדם יכול להיות נשא של חיידק מסוים מבלי שזה יגרום לו לחלות.עקרונות קוך (Koch’s Postulates)רוברט קוך - “אבי המיקרוביולוגיה הרפואית המודרנית” (קיבל פרס נובל)העקרונות לבודד את החיידק החשוד ולגדל...]]></content> <category term="מיקרוביולוגיה" /> <category term="חיידקים גורמי מחלה" /> <category term="פתוגניות" /> <category term="עקרונות קוך" /> <category term="שלבי מחלה זיהומית" /> <category term="פתוגנים מוחלטים" /> <category term="פתוגנים אופורטוניסטים" /> <category term="פלורה נורמלית" /> <category term="גורמי אלימות" /> <category term="רעלנים" /> <category term="עמידות לאנטיביוטיקה" /> </entry> <entry> <title>תרגול בפיזיקה (חשמל ומגנטיות): שדות, אנרגיה פוטנציאלית וגאוס</title> <link href="https://medintzfat.com/physics-b/ex5" /> <id>https://medintzfat.com/physics-b/ex5</id> <updated>2025-11-30T12:17:36+00:00</updated> <summary type="html">תרגול בפיזיקה מתמטית הכולל חישובי שדות חשמליים במערכות עם מטענים נקודתיים, משושים עם מטענים, חוק גאוס לכדור מבודד עם חלל פנימי, ומשולש ישר-זווית עם מטענים. כולל פתרונות מפורטים עם הסברים וכללים פיזיקליים חשובים.</summary> <content type="html"><![CDATA[סיכום חומר קודםחוק קולוןהכוח בין שני מטענים נקודתיים:\[\vec{F} = k \frac{q_1 q_2}{r^2} \hat{r}\] $k \approx 9 \times 10^9 \, \text{N·m}^2/\text{C}^2$ - קבוע קולון מטענים שווי סימן נדחים, מטענים בעלי סימנים הפוכים נמשכיםשדה חשמלישדה חשמלי נוצר על ידי מטענים קבועים במרחב:\[\vec{E} = \frac{\vec{F}}{q} = k\frac{Q}{r^2}\hat{r}\]הכוח על מטען $q$ בשדה חשמלי:\[\vec{F} = q\vec{E}\] מטען חיובי ← כוח בכיוון השדה מטען שלילי ← כוח נגד כיוון השדהעקרון הסופרפוזיציההשדה הכולל הוא סכום וקטורי של השדות מכל המטענים:\[\vec{E}_{\text{total}} = \sum_i \vec{E}_i\]שדה משמרשדה חשמלי הוא שדה...]]></content> <category term="פיזיקה" /> <category term="שדות חשמליים" /> <category term="אנרגיה פוטנציאלית" /> <category term="חוק גאוס" /> <category term="מטענים נקודתיים" /> <category term="פיזיקה מתמטית" /> <category term="תרגול" /> <category term="פתרונות" /> </entry> <entry> <title>תרגול בביוכימיה – pI, חומצות אמיניות, SDS-PAGE וקינטיקה אנזימטית</title> <link href="https://medintzfat.com/biochemistry/questions" /> <id>https://medintzfat.com/biochemistry/questions</id> <updated>2025-11-28T00:17:37+00:00</updated> <summary type="html">הצעות פתרון חלקיות למאגר תרגילים בביוכימיה: חומצות אמיניות, pI ומטענים, מבנה חלבון, כרומטוגרפיה, דיאליזה, SDS-PAGE, ג׳ל פילטרציה, רצפי פפטידים, חישובי Km ו-Vmax, עיכובים אנזימטיים ועוד. מתאים לסטודנטים לרפואה ולביולוגיה.</summary> <content type="html"><![CDATA[## פרק א - חומצות אמיניות### מצבי יינון של היסטידין> **4)** רשום את ארבעת מצבי היינון בחומצה האמינית היסטידין וציין איזה מצב שולט בערכי ה-$\text{pH}$ הבאים: $1.0$, $3.0$, $5.7$, $7.0$, $11.0$.{% include biochem_histidine.md %}נבנה גרף $\text{pH}$:```plaintext |--------|--------| 1.7 6.04 9.09```נוסיף את מצבי היינון (ארבעה מצבים):```plaintext+2 | +1 | 0 | -1 |--------|--------| 1.7 6.04 9.09```מכאן קל לראות:- ב-$\text{pH} = 1.0$ המטען הוא $+2$- ב-$\text{pH} = 3.0$ המטען הוא $+1$- ב-$\text{pH} = 5.7$ המטען הוא $+1$- ב-$\text{pH} = 7.0$ המטען הוא...]]></content> <category term="ביוכימיה" /> <category term="חומצות אמיניות" /> <category term="pI" /> <category term="SDS-PAGE" /> <category term="קינטיקה אנזימטית" /> <category term="מיכאליס-מנטן" /> <category term="עיכוב אנזימים" /> </entry> <entry> <title>סיכום שיעור פיזיקה - אלקטרומגנטיות: מוליכים, חוק גאוס ומבוא לאנרגיה</title> <link href="https://medintzfat.com/physics-b/class6" /> <id>https://medintzfat.com/physics-b/class6</id> <updated>2025-11-27T10:17:38+00:00</updated> <summary type="html">סיכום בפיזיקה אלקטרוסטטיקה: חישובי שדה חשמלי באמצעות חוק גאוס עבור כדור טעון אחיד ולא אחיד, כולל צפיפות מטען משתנה ואינטגרציה מלאה. הסבר על התנהגות השדה לפי ממד טופולוגי (נקודה, קו, מישור, נפח), חישוב שדה מחוץ ובתוך מוליכים, שדה גליל אינסופי, TFCC מתמטי, וכלים לפתרון בעיות מתקדמות בפיזיקה ב’. מותאם לסטודנטים להנדסה, פיזיקה וכימיה.</summary> <content type="html"><![CDATA[חלק א’: מוליכים והתנהגות מטעניםעקרון יסוד: אין הצטברות מטען בתוך מוליך בתוך מוליך לא יכולה להיות הצטברות של מטענים (למעט הצטברות שמייצרת שדה אפס)הסיבה הפיזיקלית יש הצטברות מטען ← נוצר שדה בתוך המוליך שדה ← כוח על מטענים ← המטענים זזים (זרם) המטענים מתפזרים עד להגעה לשיווי משקל שיווי משקל = המטענים על קליפות המוליךזמן ההגעה לשיווי משקל\[t \approx 10^{-18} \, \mathrm{ s}\]להמחשה: $10^{-9}$ = מיליארדית השנייה $10^{-18}$ = מיליארדית של מיליארדית השנייהמאפייני מוליכים מכילים גז של אלקטרונים כמעט חופשיים...]]></content> <category term="פיזיקה" /> <category term="אלקטרוסטטיקה" /> <category term="שדה חשמלי" /> <category term="חוק גאוס" /> <category term="מוליכים" /> <category term="טופולוגיה" /> <category term="כדור טעון" /> <category term="צפיפות מטען משתנה" /> <category term="אינטגרציה" /> <category term="גליל אינסופי" /> <category term="TFCC" /> </entry> <entry> <title>מבוא למטבוליזם ולהעברת אותות (Signal Transduction)</title> <link href="https://medintzfat.com/biochemistry/class10" /> <id>https://medintzfat.com/biochemistry/class10</id> <updated>2025-11-27T10:17:39+00:00</updated> <summary type="html">סיכום במטבוליזם והעברת אותות: מבוא למטבוליזם - קטבוליזם ואנאבוליזם, רגולציה מטבולית, מערכות Signal Transduction כולל GPCR, מסלול האדרנלין, פוטורצפטורים בעין, Tyrosine Kinase ורצפטור האינסולין. כולל דוגמאות קליניות ומנגנוני כיבוי סיגנלים. מתאים לסטודנטים בביוכימיה, ביולוגיה ורפואה.</summary> <content type="html"><![CDATA[חלק א’: מבוא למטבוליזםמעגל החיים - אוטוטרופים והטרוטרופיםהאורגניזמים על פני כדור הארץ מתחלקים לשתי קבוצות על פי מקור הפחמן שלהם. אוטוטרופים הם יצורים פוטוסינתטיים כמו צמחים ואצות חד-תאיות, שמקבלים אנרגיה מהשמש, משחררים $\ce{O2}$ ויוצרים תוצרים אורגניים. הטרוטרופים לא יכולים להשתמש ב-$\ce{CO2}$ מהאטמוספירה ולכן מפרקים את התוצרים האורגניים שהאוטוטרופים יצרו, תוך שחרור $\ce{CO2}$ ומים בחזרה לסביבה.הגדרת מטבוליזםמטבוליזם הוא מכלול התהליכים של בנייה ופירוק מולקולות בתא, ומתחלק לשני חלקים מרכזיים: קטבוליזם הוא פירוק מולקולות אורגניות מורכבות (פחמימות, שומנים, חלבונים) לאבני בניין פשוטות....]]></content> <category term="ביוכימיה" /> <category term="מטבוליזם" /> <category term="קטבוליזם" /> <category term="אנאבוליזם" /> <category term="רגולציה מטבולית" /> </entry> <entry> <title>וירולוגיה - נגיפי RNA, רפליקציה, בקרת תרגום, הרכבה ויציאה</title> <link href="https://medintzfat.com/microbiology/virology6" /> <id>https://medintzfat.com/microbiology/virology6</id> <updated>2025-11-27T08:21:59+00:00</updated> <summary type="html">שיעור על נגיפי RNA/DNA: מה יש בוויריון לפי סוג הגנום, התחלת רפליקציה, פוליפרוטאין/פרוטאז, קורונה/שפעת, drift/shift, והרכבה/יציאה.</summary> <content type="html"><![CDATA[## 1) פתיחה בסגנון “שאלות סיווג” - לאיזה קבוצה שייך הנגיף?> אני נגיף ש**הגנום שלו עובר מ-RNA ל-DNA**, ובתוך הוויריון עצמו יש **RNA** - איזה סוג נגיף אני?התשובה שניתנה היא: **רטרווירוס**.מכאן עברנו לדיון מסודר על **נגיפי RNA** לפי סוג הגנום, ומה מצפים למצוא *בתוך הוויריון* (ובעיקר: האם חייבים להביא פולימראז בתוך הקפסיד).---## 2) מה נמצא בתוך הוויריון לפי סוג הגנום של RNA?### א. נגיף +ssRNA (RNA חיובי)- הגנום עצמו הוא למעשה **כמו mRNA**: “איך שהוא ייכנס הוא יקודד לחלבונים”.- לכן...]]></content> <category term="וירולוגיה" /> <category term="נגיפי RNA" /> <category term="פוליפרוטאין" /> <category term="קורונה" /> <category term="שפעת" /> <category term="drift" /> <category term="shift" /> <category term="הרכבה ויציאה" /> <category term="CAP snatching" /> <category term="antigenic drift" /> <category term="antigenic shift" /> <category term="RNA polymerase" /> <category term="RNA-dependent RNA polymerase" /> <category term="terminal protein" /> </entry> <entry> <title>אתיקה של דיסקציות באנטומיה: בין מקצוענות לכבוד האדם</title> <link href="https://medintzfat.com/anatomy/dissection-ethics" /> <id>https://medintzfat.com/anatomy/dissection-ethics</id> <updated>2025-11-26T08:32:41+00:00</updated> <summary type="html">סיכום שיעור באתיקה רפואית על דיסקציות: המתח בין קידום הידע והמקצוענות לבין אוטונומיה, צדק חברתי וכבוד האדם (גם לאחר המוות), דרך תחנות מרכזיות בהיסטוריה והמסגרת החוקית בישראל.</summary> <content type="html"><![CDATA[מבוא: הקונפליקט המרכזי במקצוע הרפואההשיעור עוסק בקונפליקט יסודי המלווה את מקצוע האנטומיה מאז ימי העת העתיקה ועד ימינו. קונפליקט זה מתקיים בין שני קטבים: מצד אחד, הרצון להתמקצע ולפתח את הידע הרפואי-אנטומי, ומצד שני, המחויבות האתית, החברתית והרגשית כלפי המטופלים, כלפי המתים וכלפי החברה בכללותה.הדוגמה הפותחת נלקחה מתוך הסדרה Grey’s Anatomy, בה מוצג מקרה של גופה עם לב ענקי ויוצא דופן. הצוות הרפואי מעוניין לחקור את הגופה למרות שהמשפחה והנפטר עצמו לא הסכימו לכך. כאן מתגלה המתח בבירור: הרצון ללמוד...]]></content> <category term="anatomy" /> <category term="ethics" /> <category term="dissection" /> <category term="professionalism" /> <category term="medical-ethics" /> <category term="כבוד האדם" /> <category term="דיסקציה" /> <category term="מקצוענות רפואית" /> <category term="אתיקה רפואית" /> </entry> <entry> <title>תורשה לא מנדלית, קו-דומיננטיות ואפיסטזיס - סיכום גנטיקה</title> <link href="https://medintzfat.com/genetics/class6" /> <id>https://medintzfat.com/genetics/class6</id> <updated>2025-11-24T12:17:42+00:00</updated> <summary type="html">סיכום בגנטיקה: תורשה לא מנדלית, דומיננטיות חלקית, קו-דומיננטיות, סוגי דם ABO ו-Rh, אפיסטזיס, מבחן קומפלמנטציה, פוליגניות, חדירות ואקספרסיביות. אידיאלי לסטודנטים לרפואה ולביולוגיה.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: מושגי יסוד - חזרה חוקי מנדל התפלגות מנדלית - ריבוע פונט תורשה לא מנדלית מערכת Rh תורשה דיהיברידית (שתי תכונות) הכלאת מבחן (Test Cross) גנטיקה מעורבת (Genetic Heterogeneity) אפיסטזיס (Epistasis) - אינטראקציות בין גנים מבחן קומפלמנטציה (Complementation Test) מיסוך (Masking) סופרסיה (Suppression) פנוטיפ בומביי (Bombay Phenotype) אפיסטזיס במסלולים מטבוליים - דוגמת צבע פרחים מושגים מסכמים סיכום הנושאים שאלות תרגול מג׳ונרטות: תורשה לא מנדלית, פוליגנית ואינטראקציות בין גניםמושגי יסוד - חזרהגנוטיפ ופנוטיפ גן - קטע של DNA (רצף נוקלאוטידים),...]]></content> <category term="גנטיקה" /> <category term="תורשה לא מנדלית" /> <category term="קו-דומיננטיות" /> <category term="אפיסטזיס" /> <category term="סוגי דם" /> <category term="מבחן קומפלמנטציה" /> <category term="פוליגניות" /> <category term="חדירות ואקספרסיביות" /> </entry> <entry> <title>הפרדת חלבונים, SDS-PAGE וג׳ל פילטרציה – פתרונות מהירים</title> <link href="https://medintzfat.com/biochemistry/ex5" /> <id>https://medintzfat.com/biochemistry/ex5</id> <updated>2025-11-24T10:17:43+00:00</updated> <summary type="html">פתרונות בביוכימיה: pI וכרומטוגרפיה, Salting in/out, ג׳ל פילטרציה ודיאליזה, SDS-PAGE וקשרי S-S, חישוב מטען פפטידים לפי pH, אלקטרופורזה עם/בלי SDS, וקינטיקת מיכאליס-מנטן כולל עיכוב ע״י סובסטרט.</summary> <content type="html"><![CDATA[שאלה 1: הפרדת חלבונים לפי נקודה איזואלקטריתנתון: תמיסה עם שני חלבונים: מיוגלובין: $\text{pI} = 7$ ציטוכרום C: $\text{pI} = 10$נשאל: כיצד להפריד בין החלבונים ובאיזה $\text{pH}$?רקע תיאורטינקודה איזואלקטרית (pI) היא ה-pH שבו המטען הכולל על החלבון שווה לאפס.כללי מטען: ב-$\text{pH}$ נמוך מה-$\text{pI}$ ← החלבון טעון חיובית (קיבל פרוטונים) ב-$\text{pH}$ גבוה מה-$\text{pI}$ ← החלבון טעון שלילית (מסר פרוטונים) ב-$\text{pH}$ שווה ל-pI ← מטען כולל = 0פתרוןכדי להפריד בין שני חלבונים, יש לבחור $\text{pH}$ שבו לאחד מטען חיובי ולשני מטען שלילי.בחירת $\text{pH}$:...]]></content> <category term="ביוכימיה" /> <category term="פתרונות שאלות" /> <category term="הפרדת חלבונים" /> <category term="נקודה איזואלקטרית" /> <category term="pI" /> <category term="איזואלקטריק פוקוסינג" /> <category term="Isoelectric Focusing" /> <category term="כרומטוגרפיה" /> <category term="Chromatography" /> <category term="חילוף יונים" /> <category term="Ion Exchange" /> <category term="זיקה" /> <category term="Affinity Chromatography" /> <category term="ג׳ל פילטרציה" /> <category term="Gel Filtration" /> <category term="Size Exclusion" /> <category term="הפרדה לפי גודל" /> <category term="דיאליזה" /> <category term="Dialysis" /> <category term="מסיסות חלבונים" /> <category term="Salting In" /> <category term="Salting Out" /> <category term="SDS-PAGE" /> <category term="אלקטרופורזה" /> <category term="Electrophoresis" /> <category term="קשרי דיסולפיד" /> <category term="Disulfide Bonds" /> <category term="קשרי S-S" /> <category term="דימרים" /> <category term="Dimers" /> <category term="מטען פפטידים" /> <category term="חישוב מטען לפי pH" /> <category term="pH" /> <category term="כיוון נדידה" /> <category term="Michaelis-Menten" /> <category term="קינטיקה אנזימטית" /> <category term="Km" /> <category term="Vmax" /> <category term="עיכוב אנזימי" /> <category term="עיכוב ע״י סובסטרט" /> <category term="Substrate Inhibition" /> <category term="ביולוגיה" /> <category term="רפואה" /> </entry> <entry> <title>מבוא למיקרוביולוגיה - מחזור תא ורביית חיידקים</title> <link href="https://medintzfat.com/microbiology/class5" /> <id>https://medintzfat.com/microbiology/class5</id> <updated>2025-11-24T08:17:44+00:00</updated> <summary type="html">שיעור במיקרוביולוגיה על מחזור תא ורביית חיידקים: חלוקה בינארית, זמן דור, שלבי מחזור התא, עקומת גידול, תרבית רציפה (כימוסטט), גורמי סביבה המשפיעים על גידול (טמפרטורה, חמצן, pH, אוסמולריות), תגובות לתנאי עקה כמו ביופילם ונבגים. כולל דוגמאות קליניות כמו Clostridioides difficile והשפעות סביבתיות על גידול החיידקים.</summary> <content type="html"><![CDATA[מחזור תא חיידקיחלוקה בינארית (Binary Fission)חלוקה היא יכולת הריבוי - תכונה בסיסית של כל יחידה חיידקית. באורגניזמים חד-תאיים כמו חיידקים, החלוקה מגדילה את מספר התאים באוכלוסייה.בחלוקה בינארית, כל תא מתחלק לשניים: התא מגדיל את עצמו מכפיל את ה-DNA שלו (כרומוזום מעגלי) מחלק את שני הכרומוזומים - אחד לכל תא בת\[N = N_0 \times 2^n\]כאשר $n$ הוא מספר החלוקות.רכיבי תהליך החלוקה הכפלה של הכרומוזום הכפלה של הממברנה והדופן הגדלת נפח התא יצירת מחיצה באמצע התא נדידת הכרומוזומים לשני קצוות התא חלוקה...]]></content> <category term="מיקרוביולוגיה" /> <category term="מחזור תא" /> <category term="חלוקה בינארית" /> <category term="זמן דור" /> <category term="עקומת גידול" /> <category term="כימוסטט" /> <category term="טמפרטורה" /> <category term="חמצן" /> <category term="אוסמולריות" /> <category term="תגובות לתנאי עקה" /> </entry> <entry> <title>סיכומים ושאלות לקראת מעבדת אנטומיה על הגפה העליונה</title> <link href="https://medintzfat.com/anatomy/lab1" /> <id>https://medintzfat.com/anatomy/lab1</id> <updated>2025-11-23T15:25:45+00:00</updated> <summary type="html">תרגול אנטומיה של הגפה העליונה: מקלעת הזרוע, עצבים ועורקים (Radial/Median/Ulnar), שרירי האמה וכף היד, התעלה הקרפלית ו-Guyon, מפרקי כתף ומרפק, וקליניקה כמו Carpal Tunnel ו-Supinator syndrome.</summary> <content type="html"><![CDATA[## ניווט מהיר- [חלק פרוקסימלי](#הקדמה)- [מרפק עד כף היד](#הקדמה-חלק-דיסטלי-מרפק-עד-כף-היד)- [כף היד ומפרקי הגפה העליונה](#הקדמה-כף-היד-ומפרקי-הגפה-העליונה) חזקים בגפה עליונה? נסו 10 שאלות, עם עדיפות לשאלות שלא הצלחתם. בסיום תקבלו ציון וסקירה של הטעויות שלכם. צפה בהיסטוריה התחל לתרגל! 10 / 1 00:00 שאלה קודמת שאלה הבאה סיים מבחן תוצאות המבחן 0 ענית נכון על 0 מתוך 10 שאלות התחל מבחן חדש צפה בטעויות צפה בהיסטוריה &times; היסטוריית מבחנים 100 75 50 25 0 נקה היסטוריה חזור למסך הראשי טוען את השאלות... אנא...]]></content> <category term="אנטומיה" /> <category term="גפה עליונה" /> <category term="כתף" /> <category term="זרוע" /> <category term="אמה" /> <category term="כף יד" /> <category term="שרירים" /> <category term="עצבים" /> <category term="כלי דם" /> <category term="מפרקים" /> </entry> <entry> <title>תרגול בפיזיקה (חשמל ומגנטיות) - התפלגות מטען לא אחידה ושדה חשמלי</title> <link href="https://medintzfat.com/physics-b/ex4" /> <id>https://medintzfat.com/physics-b/ex4</id> <updated>2025-11-23T12:17:46+00:00</updated> <summary type="html">תרגול בפיזיקה מתמטית הכולל חישובי שדות חשמליים במערכות עם התפלגות מטען לא אחידה: מוט עם צפיפות קווית משתנה, דיפול חשמלי, ומלבן טעון עם צפיפות משטחית אחידה. כולל פתרונות מפורטים עם הסברים וכללים פיזיקליים חשובים.</summary> <content type="html"><![CDATA[יחידות וצפיפויות מטעןיחידות מטען חשמלייחידת המטען החשמלי: קולון (C)סוגי צפיפות מטען סוג סימון הגדרה יחידות צפיפות קווית $\lambda$ מטען ליחידת אורך C/m צפיפות משטחית $\sigma$ מטען ליחידת שטח C/m² צפיפות נפחית $\rho$ מטען ליחידת נפח C/m³ צפיפות אחידה לעומת לא אחידהצפיפות אחידה:\[\lambda = \frac{Q}{L}, \quad \sigma = \frac{Q}{A}, \quad \rho = \frac{Q}{V}\]צפיפות לא אחידה:הצפיפות היא פונקציה של המיקום במרחב, למשל $\lambda(x)$, $\sigma(\theta, \phi)$, $\rho(r)$.אלמנטי מטען\[dq = \lambda \cdot dl \quad \text{(linear)}\]\[dq = \sigma \cdot dA \quad \text{(surface)}\]\[dq = \rho \cdot...]]></content> <category term="פיזיקה" /> <category term="שדות חשמליים" /> <category term="התפלגות מטען לא אחידה" /> <category term="דיפול חשמלי" /> <category term="מלבן טעון" /> <category term="פיזיקה מתמטית" /> <category term="תרגול" /> <category term="פתרונות" /> </entry> <entry> <title>שדות חשמליים בגאומטריות שונות – חוק גאוס והתפלגויות מטען לא אחידות</title> <link href="https://medintzfat.com/physics-b/class5" /> <id>https://medintzfat.com/physics-b/class5</id> <updated>2025-11-20T12:17:47+00:00</updated> <summary type="html">סיכום בפיזיקה אלקטרוסטטיקה: חישובי שדה חשמלי באמצעות חוק גאוס עבור כדור טעון אחיד ולא אחיד, כולל צפיפות מטען משתנה ואינטגרציה מלאה. הסבר על התנהגות השדה לפי ממד טופולוגי (נקודה, קו, מישור, נפח), חישוב שדה מחוץ ובתוך מוליכים, שדה גליל אינסופי, TFCC מתמטי, וכלים לפתרון בעיות מתקדמות בפיזיקה ב’. מותאם לסטודנטים להנדסה, פיזיקה וכימיה.</summary> <content type="html"><![CDATA[1. חזרה - מטען נקודתי וסופר פוזיציה1.1 נוסחאות בסיסיותמטען נקודתי:\[\vec{E} = \frac{kq}{r^3}\vec{r}\]סופר פוזיציה:\[\vec{E}(\vec{r}) = \sum_i \vec{E}_i(\vec{r}) = k \sum_i \frac{q_i}{|\vec{r} - \vec{r_i}|^3} (\vec{r} - \vec{r_i})\] 1.2 דוגמה: טבעת עם מטען חסר נתבונן בטבעת שטעונה בצפיפות מטען $\lambda$ קולון ליחידת אורך. נוריד נקודה אחת על פני המעגל (נבטל את הסימטריה). מה יהיה השדה במרכז המעגל?פתרון: סופר פוזיציה של המעגל המלא (שדה אפס במרכז) והמטען השלילי שהורדנו:\[\vec{E}_{total} = 0 + \frac{k \Delta q}{R^2} \hat{r}\]2. מוליכים לעומת מבודדיםתכונות מוליכים באלקטרוסטטיקה: בתוך מוליך בשיווי...]]></content> <category term="פיזיקה" /> <category term="אלקטרוסטטיקה" /> <category term="שדה חשמלי" /> <category term="חוק גאוס" /> <category term="התפלגות מטען" /> <category term="טופולוגיה" /> <category term="כדור טעון" /> <category term="צפיפות מטען משתנה" /> <category term="אינטגרציה" /> <category term="מוליכים" /> <category term="גליל אינסופי" /> <category term="TFCC" /> </entry> <entry> <title>קינטיקה של אנזימים – סיכום קצר ופתרונות לשאלות</title> <link href="https://medintzfat.com/biochemistry/ex4" /> <id>https://medintzfat.com/biochemistry/ex4</id> <updated>2025-11-20T10:17:48+00:00</updated> <summary type="html">סיכום תמציתי לקינטיקה של אנזימים: מיכאליס־מנטן, Lineweaver-Burk, מעכבים, חישובי KM ו-kcat, ניתוח ניסויים ופתרונות מלאים לשאלות אנזימולוגיה. אידיאלי לסטודנטים לביוכימיה ולרפואה.</summary> <content type="html"><![CDATA[מושגי יסודתפקיד האנזים אנזימים מזרזים תגובות על ידי הורדת אנרגיית האקטיבציה, אך אינם משפיעים על שיווי המשקל. אם $\Delta \text{G}$ של התגובה שלילי - התגובה ספונטנית ויכולה להתרחש גם ללא אנזים, רק לאט יותר. האנזים מאפשר להגיע לשיווי משקל מהר יותר, אך לא משנה את $K_{eq}$ (קבוע שיווי המשקל). אנזימים יכולים להאיץ תגובות פי $10^7$ עד $10^{14}$.מנגנוני זירוז אינטראקציות לא קוולנטיות - קשרי מימן, אינטראקציות יוניות, כוחות ואן דר ואלס קשרים קוולנטיים - קישור לחומצות אמינו ספציפיות או ליונים קירוב...]]></content> <category term="ביוכימיה" /> <category term="קינטיקה של אנזימים" /> <category term="מיכאליס-מנטן" /> <category term="מעכבים" /> <category term="Lineweaver-Burk" /> </entry> <entry> <title>וירולוגיה: רטרו-וירוסים, HIV, ו-HBV</title> <link href="https://medintzfat.com/microbiology/virology5" /> <id>https://medintzfat.com/microbiology/virology5</id> <updated>2025-11-20T08:22:08+00:00</updated> <summary type="html">שיעור על רטרו-וירוסים: פלאקים לכימות, רוורס-טרנסקריפטאז ואינטגרציה; HIV-הדבקה, מהלך מחלה, אבחון ותרופות; HBV-cccDNA, כרוניות ונזק חיסוני.</summary> <content type="html"><![CDATA[## 1) איך התחילו להבין שווירוס יכול לגרום לסרטן (Rous sarcoma virus)פתחנו בתופעה שנראתה “מוזרה”: בניסוי בתרנגולות הופיע סרטן באופן שנראה מדבק.[פייטון ראוס](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%98%D7%95%D7%9F_%D7%A8%D7%95%D7%A1) לקח רקמה סרטנית, טחן אותה, וסינן את התמצית בפילטר שלא מעביר תאים וחיידקים (אבל כן מעביר וירוסים).את הנוזל המסונן הוא הזריק לתרנגולות, והן פיתחו סרטן. אחר כך הוא חזר על התהליך שוב ושוב (סרטן ← טחינה ← סינון ← הזרקה) וכל פעם התקבל סרטן. זאת הייתה אחת הפעמים הראשונות שהראו שסרטן יכול “לעבור” בצורה שמרמזת על גורם...]]></content> <category term="וירולוגיה" /> <category term="HIV" /> <category term="HBV" /> <category term="רטרו-וירוסים" /> <category term="רוורס-טרנסקריפטאז" /> <category term="אינטגרציה" /> <category term="פלאק אסיי" /> <category term="איידס" /> <category term="תרופות אנטי-ויראליות" /> <category term="חיסון" /> <category term="ג&apos;ין-תרפיה" /> </entry> <entry> <title>אנטומיה של האמה ושורש כף היד - עצמות, מפרקים, פאסיות, שרירים ותנועות</title> <link href="https://medintzfat.com/anatomy/class9" /> <id>https://medintzfat.com/anatomy/class9</id> <updated>2025-11-19T14:32:50+00:00</updated> <summary type="html">סיכום אנטומיה של כף היד: עצמות, מפרקי שורש כף היד (TFCC, CMC-1), רצועות ופאסיות, אקסטנסורים ועצב רדיאלי, שבר סקפואיד, Tennis elbow ודופק ב-snuffbox.</summary> <content type="html"><![CDATA[נושאים חלק א׳: עצמות שורש כף היד (Carpal Bones) חלק ב׳: עצמות כף היד חלק ג׳: מפרקי שורש כף היד וכף היד חלק ד׳: פסצות שורש כף היד חלק ה׳: שרירי האמה - מדור אקסטנסורי חלק ו׳: תנועות משולבות נקודות קליניות מרכזיותחלק א׳: עצמות שורש כף היד (Carpal Bones)8 עצמות ב-2 שורותשורה פרוקסימלית (מלטרלי למדיאלי) Scaphoid - הכי לטרלית, הכי נפגעת Lunate - בצורת חצי ירח Triquetrum - שלוש פינות Pisiform - אפונה, עצם ססמואידית ב-FCUשורה דיסטלית (מלטרלי למדיאלי) Trapezium...]]></content> <category term="אנטומיה" /> <category term="אמה" /> <category term="שורש כף היד" /> <category term="עצמות קרפוס" /> <category term="מפרקים" /> <category term="פאסיות" /> <category term="שרירים" /> <category term="תנועות" /> <category term="קליניקה" /> </entry> <entry> <title>אנטומיה של המרפק והאמה - עצמות, מפרקים, רצועות, שרירים, עצבים וקליניקה</title> <link href="https://medintzfat.com/anatomy/class8" /> <id>https://medintzfat.com/anatomy/class8</id> <updated>2025-11-19T12:32:51+00:00</updated> <summary type="html">סיכום מרפק ואמה: עצמות Radius/Ulna, מפרק המרפק (רצועות ויציבות), בורסות, שרירים, עצבים Radial/Median/Ulnar, כלי דם, Cubital fossa ובדיקות קליניות. לקראת המבחן.</summary> <content type="html"><![CDATA[נושאים עצמות המרפק והאמה מפרק המרפק בורסות המרפק שרירי המרפק עצבוב המרפק והאמה אספקת דם Cubital Fossa בדיקות קליניותחלק א׳: עצמות המרפק והאמהזווית הנשיאה - Carrying Angleמאפיינים: זווית נורמלית: 10°-15° גדולה יותר בנקבות - סיבה אבולוציונית (נשיאת משאות) תפקיד: הרחקת הידיים מהגוף בנשיאת משאותפתולוגיות: Cubitus Valgus - זווית מוגברת (החוצה) Cubitus Varus - זווית הפוכה (פנימה) הסיבה האנטומית: Trochlea ארוכה יותר מדיאלית ← סטיית האמה לטרליתנקודות גרמיות - Humerus דיסטלימשטחים מפרקיים Humerus - Articular Surfaces (Distal) Trochlea Capitulum גלגלת מדיאלית...]]></content> <category term="אנטומיה" /> <category term="מרפק" /> <category term="אמה" /> <category term="עצמות" /> <category term="מפרקים" /> <category term="רצועות" /> <category term="שרירים" /> <category term="עצבים" /> <category term="אספקת דם" /> <category term="קליניקה" /> </entry> <entry> <title>מבוא לדימות רפואי: רנטגן, CT ואולטרסאונד - עקרונות, קרינה ופענוח בסיסי</title> <link href="https://medintzfat.com/anatomy/imaging" /> <id>https://medintzfat.com/anatomy/imaging</id> <updated>2025-11-19T08:32:52+00:00</updated> <summary type="html">מבוא לדימות רפואי: עקרונות רנטגן, CT ואולטרסאונד, סוגי קרינה, יתרונות וחסרונות, ופענוח בסיסי של תמונות דימות.</summary> <content type="html"><![CDATA[## מבואדימות רפואי עוסק בהסתכלות לתוך גוף האדם בצורה לא פולשנית. כשמסתכלים על בדיקות דימות, זה כמו להסתכל על מפה - מקבלים סקירה כללית על האנטומיה מזווית אחרת. הדימות דורש הבנה מרחבית: איך לוקחים תמונה דו-ממדית או סריקה והופכים אותה לתלת-ממד שרואים בספרי האנטומיה.העיקרון המרכזי: דימות שווה אנטומיה. צריך לדעת איך נראית אנטומיה תקינה כדי לזהות מתי משהו לא בסדר. האנטומיה התקינה של תינוק בן חצי שנה, של נער בן 13, אישה בת 25 או גבר בן 80 שונה לגמרי...]]></content> <category term="anatomy" /> <category term="imaging" /> <category term="radiology" /> <category term="xray" /> <category term="ct" /> <category term="ultrasound" /> <category term="medical-imaging" /> <category term="דימות" /> <category term="רנטגן" /> <category term="סיטי" /> <category term="אולטרסאונד" /> </entry> <entry> <title>תורשה בתאחיזה ל־X ו־Y ומחלות מיטוכונדריאליות</title> <link href="https://medintzfat.com/genetics/class5" /> <id>https://medintzfat.com/genetics/class5</id> <updated>2025-11-17T12:17:53+00:00</updated> <summary type="html">סיכום בגנטיקה רפואית: מבנה הגנום והכרומטין, שונות גנטית (SNP/VNTR), סוגי מוטציות, תיקון DNA (BER/NER/MMR/HR/NHEJ), p53, טרנסלוקציות והתפתחות סרטן רב-שלבית מאוד בגוף</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: כרומוזום Y ותורשה Y-linked כרומוזום X ו-X inactivation מחלות X-linked Recessive מחלות X-linked Dominant (דומיננטית בתאחיזה ל-X) Pseudoautosomal Region טיפים לזיהוי דפוסי תורשה חישובי בייס (Bayesian Analysis) מיטוכונדריה ומחלות מיטוכונדריאליות שאלות תרגול מג׳ונרטותכרומוזום Y ותורשה Y-linkedמאפייני כרומוזום Y גודל: קטן בהרבה מכרומוזום X תוכן גנטי מועט: רוב הכרומוזום לא מכיל גנים משמעותיים אזורים עיקריים: Pseudoautosomal region (PAR): אזור קטן המשותף עם כרומוזום X SRY gene: הגן הקריטי לקביעת המין הזכרי AZF regions (A,B,C): גנים ליצירת זרע (spermatogenesis) גן...]]></content> <category term="גנטיקה" /> <category term="כרומוזום X" /> <category term="כרומוזום Y" /> <category term="תורשה X-linked" /> <category term="תורשה Y-linked" /> <category term="מחלות מיטוכונדריאליות" /> <category term="חישובי בייס בגנטיקה" /> <category term="p53" /> <category term="טרנסלוקציות" /> <category term="תיקון DNA" /> <category term="SNP" /> <category term="VNTR" /> <category term="HR" /> <category term="NHEJ" /> <category term="BER" /> <category term="NER" /> <category term="MMR" /> </entry> <entry> <title>קינטיקה אנזימטית ועיכוב אנזימים – מיכאליס-מנטן, KM, Vmax</title> <link href="https://medintzfat.com/biochemistry/class9" /> <id>https://medintzfat.com/biochemistry/class9</id> <updated>2025-11-17T10:17:54+00:00</updated> <summary type="html">סיכום באנזימולוגיה: גזירת משוואת מיכאליס-מנטן, משמעות KM ו-Vmax, מספר תחלופה kcat, גרף Lineweaver–Burk, איזוזימים וחשיבותם הפיזיולוגית, ועיכוב אנזימים – תחרותי, אל-תחרותי ובלתי הפיך. כולל דוגמאות קליניות (פניצילין, DIPF, ALDH, הקסוקינאז מול גלוקוקינאז) ותרגול חישובים.</summary> <content type="html"><![CDATA[משוואת מיכאליס-מנטן - הגזירה המלאהנזכיר שהנוסחה לראקציה אנזימטית פשוטה היא:\[\ce{E + S &lt;=&gt;[k_1][k_{-1}] ES -&gt;[k_2] E + P}\]הנחות היסודבפיתוח משוואת מיכאליס-מנטן, אנחנו מבססים את הניתוח על מספר הנחות יסוד קריטיות:הנחה ראשונה: הזנחת הריאקציה ההפוכה\[k_2 \gg k_{-2}\]כלומר, קצב יצירת התוצר גדול בהרבה מקצב הריאקציה ההפוכה (מתוצר לקומפלקס $\ce{ES}$). ההנחה הזאת מוצדקת כשאנחנו מודדים את מהירות הריאקציה ההתחלתית - כשריכוז התוצר הוא כמעט אפסי.הנחה שנייה: עודף סובסטרט\[\left[ \text{S} \right] \gg \left[ \text{E} \right]_{total}\]ריכוז הסובסטרט תמיד בעודף גדול מאוד ביחס לריכוז האנזים הכולל....]]></content> <category term="ביוכימיה" /> <category term="קינטיקה אנזימטית" /> <category term="מיכאליס-מנטן" /> <category term="עיכוב אנזימים" /> <category term="איזוזימים" /> <category term="קישור ליגנדים" /> <category term="מיוגלובין" /> <category term="המוגלובין" /> <category term="אפיניות" /> <category term="קואופרטיביות" /> </entry> <entry> <title>מחזור החיים של וירוסים - חדירה לתא, הובלה לגרעין, שכפול וביטוי גנים</title> <link href="https://medintzfat.com/microbiology/virology4" /> <id>https://medintzfat.com/microbiology/virology4</id> <updated>2025-11-17T08:17:55+00:00</updated> <summary type="html">סיכום בווירולוגיה על מנגנוני הדבקה של וירוסים: כניסה לתא, תנועה על גבי מיקרוטובולים, חדירה לגרעין דרך NPC, מחזור ליטי לעומת לטנטי, ביטוי גנים מדורג (Immediate Early, Early, Late), מנגנוני בקרה מולקולריים (E1A, VP16, CI/Cro), ושכפול נגיפי DNA ורנ״א. כולל דוגמאות: HSV, Influenza, Adenovirus, SV40 ו-Poxvirus.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים:1. [הובלה בציטופלזמה וכניסה לגרעין](#הובלה-בציטופלזמה-וכניסה-לגרעין)2. [עקרונות יסוד לכל הווירוסים](#עקרונות-יסוד-לכל-הווירוסים)3. [ביטוי גנים מדורג - Cascade](#ביטוי-גנים-מדורג---cascade)4. [מחזור ליטי ולטנטי](#מחזור-ליטי-ולטנטי)5. [וירוסי DNA - מנגנונים ספציפיים](#וירוסי-dna---מנגנונים-ספציפיים)6. [RNA Polymerases תאיים - איזה וירוסים משתמשים במה](#rna-polymerases-תאיים---איזה-וירוסים-משתמשים-במה)7. [פרומוטורים ואנהנסרים](#פרומוטורים-ואנהנסרים)8. [פרומוטורים ואנהנסרים](#פרומוטורים-ואנהנסרים-1)9. [סיכום: אסטרטגיות מיקום](#סיכום-אסטרטגיות-מיקום)## הובלה בציטופלזמה וכניסה לגרעיןהציטופלזמה צפופה מאוד, ודיפוזיה פסיבית לבדה לא מספיקה לווירוס שצריך להגיע ליעדו. הפתרון: הווירוסים "תופסים טרמפ" על מערכת המיקרוטובולים התאית. חלבונים מוטוריים כמו Dynein ו-Kinesin צועדים לאורך המיקרוטובולים תוך פירוק ATP.- **Herpesvirus** עובר fusion עם ממברנת התא והקפסיד עצמו...]]></content> <category term="וירולוגיה" /> <category term="מחזור חיים" /> <category term="כניסה לתא" /> <category term="שכפול נגיפים" /> <category term="ביטוי גנים" /> <category term="וירוסים DNA" /> <category term="וירוסים RNA" /> <category term="מנגנוני בקרה מולקולריים" /> </entry> <entry> <title>שטף חשמלי, שדה של מטענים וחוק גאוס – סיכום פיזיקה</title> <link href="https://medintzfat.com/physics-b/ex3" /> <id>https://medintzfat.com/physics-b/ex3</id> <updated>2025-11-16T12:17:56+00:00</updated> <summary type="html">סיכום תרגול בפיזיקה: שטף חשמלי, שדה של מטען נקודתי, צפיפויות מטען, סופרפוזיציה, שדה של טבעת טעונה, תרגילי שני מטענים, חוק גאוס ופתרון גלילים קונצנטריים. כולל שיטות חישוב והשוואות.</summary> <content type="html"><![CDATA[חזרה על מושגי יסודשטף חשמלישטף מתאר כמה שדה חשמלי עובר דרך משטח.כאשר יש שדה חשמלי $\vec{E}$ ומשטח, מפרקים את השדה ל: רכיב מאונך למשטח - תורם לשטף רכיב משיק למשטח - לא תורם לשטף\[\Phi = \oint \vec{E} \cdot d\vec{A} = \oint E \cos\theta \, dA\]רק הרכיב המאונך יוצא מהמשטח ותורם לשטף.שדה חשמלי - מקור והשפעהמי מייצר שדה?מטען חשמלי $Q$ מייצר סביבו שדה חשמלי.מי מרגיש שדה?מטען אחר $q$ שנמצא בשדה מרגיש כוח:\[\vec{F} = q\vec{E}\] מטען חיובי ← כוח בכיוון השדה מטען...]]></content> <category term="פיזיקה" /> <category term="שדה חשמלי" /> <category term="שטף חשמלי" /> <category term="חוק גאוס" /> <category term="צפיפות מטען" /> <category term="טבעת טעונה" /> <category term="גלילים קונצנטריים" /> <category term="סופרפוזיציה" /> <category term="תרגול" /> <category term="פתרונות" /> </entry> <entry> <title>קינטיקה אנזימטית – מיכאליס-מנטן, Km, Vmax ומנגנוני קטליזה</title> <link href="https://medintzfat.com/biochemistry/class8" /> <id>https://medintzfat.com/biochemistry/class8</id> <updated>2025-11-16T10:17:57+00:00</updated> <summary type="html">סיכום בביוכימיה על קינטיקה אנזימטית: מבנה ותפקוד אנזימים, הורדת אנרגיית האקטיבציה, סוגי אתרים פעילים והתאמה מושרית. כולל הסבר על קו-פקטורים וקו-אנזימים, ששת סוגי האנזימים (EC 1–6), מצב המעבר, מנגנון מיכאליס-מנטן (Km, Vmax, Steady State), שיטות מדידה ודוגמאות כמו הקסוקינאז ופרוטאזות.</summary> <content type="html"><![CDATA[מבוא: אנזימים כקטליזטורים ביולוגייםהגדרות ומושגי יסוד אנזים (Enzyme): חלבון עם פעילות קטליטית. ככלל, אנזימים הם חלבונים, אבל יש גם חריגים כמו RNA קטליטיים בשם ריבוזימים (Ribozymes) אתר פעיל (Active Site): חלל תלת-ממדי בחלבון שבו מתרחשת הקטליזה סובסטרט (Substrate, S): המגיב בריאקציה האנזימטית תוצר (Product, P): התוצר של הריאקציה האנזימטיתעקרון הפעולה של אנזימיםאנזימים לא קובעים אם ריאקציה תתרחש או לא - הם רק מזרזים ריאקציות שהן תרמודינמית אפשריות ($\Delta G &lt; 0$).דוגמה: המרת פירובט לאצטיל-CoA על ידי פירובט דהידרוגנאז: ללא האנזים...]]></content> <category term="ביוכימיה" /> <category term="קישור ליגנדים" /> <category term="מיוגלובין" /> <category term="המוגלובין" /> <category term="אפיניות" /> <category term="קואופרטיביות" /> <category term="אנזימים" /> <category term="קו-פקטורים" /> <category term="קו-אנזימים" /> <category term="התאמה מושרית" /> <category term="אתר פעיל" /> </entry> <entry> <title>חוק גאוס וחוק קולון – סיכום התורה האלקטרומגנטית ויישומים סימטריים</title> <link href="https://medintzfat.com/physics-b/class4" /> <id>https://medintzfat.com/physics-b/class4</id> <updated>2025-11-13T12:17:58+00:00</updated> <summary type="html">שיעור בפיזיקה ב׳ על חוק גאוס וחוק קולון: הגדרת שדה חשמלי ושדה העקירה, עקרון הסופרפוזיציה, הכוח בין מטענים נקודתיים, ויישומים סימטריים – כדור טעון, משטח אינסופי, קבל ותיל אינסופי. כולל טבלאות סיכום של נוסחאות השדה החשמלי והבחנה בין משוואת מקסוול הלוקלית לבין חוק גאוס הגלובלי.</summary> <content type="html"><![CDATA[1. סיכום המשוואות היסודיותבשיעור הקודם פיתחנו שתי משוואות מרכזיות מתוך הנחת יסוד אחת - שמטען חשמלי קורן את השפעתו למרחב:1.1 חוק גאוס (הצורה האינטגרלית)\[\Phi = \oint_{\partial\Omega} \vec{D} \cdot d\vec{S} = Q_\Omega \tag{1}\]במילים: השטף של שדה הפוטנציאל החשמלי $\vec{D}$ דרך הקרום $\partial\Omega$ שווה למטען החשמלי $Q$ שכלוא בתוך הנפח $\Omega$.זאת ההגדרה של שדה ההשפעה $\vec{D}$ המושרה מהמטען החשמלי.1.2 משוואת מקסוול הראשונה (הצורה הדיפרנציאלית)\[\nabla \cdot \vec{D} = \rho \tag{2}\]זאת משוואה לוקלית - נכונה בכל נקודה ונקודה במרחב. הדיברגנס (הפליטה המקומית) של $\vec{D}$...]]></content> <category term="פיזיקה ב׳" /> <category term="אלקטרומגנטיות" /> <category term="חוק גאוס" /> <category term="חוק קולון" /> <category term="שדה חשמלי" /> <category term="עקרון הסופרפוזיציה" /> <category term="קונפיגורציות סימטריות" /> </entry> <entry> <title>ביוכימיה - קישור ליגנדים, מיוגלובין והמוגלובין</title> <link href="https://medintzfat.com/biochemistry/class7" /> <id>https://medintzfat.com/biochemistry/class7</id> <updated>2025-11-13T10:17:59+00:00</updated> <summary type="html">סיכום קישור ליגנדים בחלבונים: הגדרת D_d, עקומות קישור והבנת משוואת הקישור. ניתוח מבני ותפקודי של מיוגלובין והמוגלובין, כולל מצבי T ו-R, אפקט אלוסטרי וקואופרטיביות חיובית. הצגת מודלים מרכזיים (MWC ו-Sequential) והמשמעות הביולוגית של מעבר קונפורמטיבי בקשירת חמצן.</summary> <content type="html"><![CDATA[מושגי יסוד בקישור ליגנדים Ligands bind protein on a wide range of $K_{\text{d}}$ values.הגדרות בסיסיות $K_{\text{d}}$ (קבוע דיסוציאציה) - ערך ללא יחידות שמבטא יחס, נותן מדד לאפיניות. הבהרה לאחר קריאת הספר: $K_{\text{d}}$ הוא ריכוז הליגנד (ביחידות של מולר) שבו חצי מהאתרים תפוסים. כלומר, ערך נמוך של $K_{\text{d}}$ מצביע על אפיניות גבוהה (כי צריך פחות ליגנד כדי לתפוס חצי מהאתרים). $Y$ - מספר האתרים התפוסים חלקי סך כל האתרים הקיימים ערך $K_{\text{d}}$ נמוך - אפיניות גבוהה - High Affinity - מספר...]]></content> <category term="ביוכימיה" /> <category term="קישור ליגנדים" /> <category term="מיוגלובין" /> <category term="המוגלובין" /> <category term="אפיניות" /> <category term="קואופרטיביות" /> </entry> <entry> <title>אנטומיית שרירי חגורת הכתף והזרוע - כולל Brachial Plexus</title> <link href="https://medintzfat.com/anatomy/class7" /> <id>https://medintzfat.com/anatomy/class7</id> <updated>2025-11-12T12:33:00+00:00</updated> <summary type="html">סיכום אנטומיה לשרירי חגורת הכתף והזרוע (Rotator Cuff, Deltoid): חיבורים, עצבוב, תפקוד ובדיקות; Impingement/Winged Scapula; מקלעת הברכיאלית: מסלול, Cords וענפים.</summary> <content type="html"><![CDATA[נושאים מקלעת הזרוע ענפי מקלעת הזרוע ענפים מעל לקלוויקולה (Supraclavicular) ענפים מתחת לקלוויקולה (Infraclavicular) ענפים מה-LATERAL CORD ענפים מה-MEDIAL CORD ענפים מה-POSTERIOR CORD אספקת דם עורית ניקוז ורידי ניקוז לימפתיחלק א׳: Brachial Plexus - מקלעת הזרועהגדרה: מערכת העצבים לגפיים העליונות מורכבת מ-Ventral rami (שורשי עצב קדמיים) של סגמנטים C5-T1 הבוקעים מהאזור הצווארימסלול: השורשים יוצאים אל Posterior cervical triangle (משולש צווארי אחורי) עוברים בין Anterior &amp; Middle scalene muscles (שרירי סקלנים) על הצלע הראשונה הערה: המקלעת הברכיאלית היא לא ה-Plexus היחיד...]]></content> <category term="אנטומיה" /> <category term="חגורת הכתף" /> <category term="שרירי הכתף" /> <category term="שרירי הזרוע" /> <category term="Rotator Cuff" /> <category term="Deltoid" /> <category term="Trapezius" /> <category term="Rhomboids" /> <category term="Latissimus Dorsi" /> <category term="Pectoralis Major" /> <category term="Biceps Brachii" /> <category term="חיבורים" /> <category term="מוצא ואחז" /> <category term="עצבוב" /> <category term="תפקוד שרירי" /> <category term="בדיקות קליניות" /> <category term="כאב כתף" /> <category term="Impingement" /> <category term="Winged Scapula" /> <category term="Scapular Dyskinesis" /> <category term="מקלעת הברכיאלית" /> <category term="Brachial Plexus" /> <category term="Roots" /> <category term="Trunks" /> <category term="Divisions" /> <category term="Cords" /> <category term="ענפים עיקריים" /> <category term="Suprascapular Nerve" /> <category term="Musculocutaneous Nerve" /> <category term="Axillary Nerve" /> <category term="Radial Nerve" /> <category term="Median Nerve" /> <category term="Ulnar Nerve" /> </entry> <entry> <title>שרירי חגורת הכתף והזרוע - אנטומיה שטחית, עצבוב, ורידים ופתולוגיות</title> <link href="https://medintzfat.com/anatomy/class6" /> <id>https://medintzfat.com/anatomy/class6</id> <updated>2025-11-12T08:33:01+00:00</updated> <summary type="html">סקירה קלינית של מבני שטח ושרירי חגורת הכתף והזרוע: ורידים שטחיים, פאסיות, דרמטומים, ניקוז לימפתי, שכבות שריר ותנועה. כולל Impingement, Winged Scapula ופגיעות עצביות.</summary> <content type="html"><![CDATA[נושאים נושאים חלק א’: ורידים שטחיים ועמוקים חלק ב’: פאסיות (Fascia) חלק ג’: עצבוב עורי (Cutaneous Innervation) חלק ד’: דרמטומים (Dermatomes) חלק ה’: ניקוז לימפתי חלק ו’: שרירי חגורת הכתף - מבט פוסטריורי חלק ז’: שרירי חגורת הכתף - מבט אנטריורי סיכום חלקי - נקודות קליניות מודגשות מהשיעורחלק א’: ורידים שטחיים ועמוקיםעקרון החלוקה מערכת עמוקה: חבויה ומוגנת ברקמות העמוקות מערכת שטחית: ברקמה תת-עורית ושומנית Perforating veins: מקשרים בין המערכות תפקיד פיזיולוגי: בחום - דם זורם לפריפריה להתקררות; בקור - דם...]]></content> <category term="אנטומיה" /> <category term="חגורת הכתף" /> <category term="הזרוע" /> <category term="מבני שטח" /> <category term="Surface Anatomy" /> <category term="ורידים שטחיים" /> <category term="Cephalic Vein" /> <category term="Basilic Vein" /> <category term="פסציה" /> <category term="Fascia" /> <category term="עצבוב עורי" /> <category term="Cutaneous Innervation" /> <category term="דרמטומים" /> <category term="Dermatomes" /> <category term="ניקוז לימפתי" /> <category term="Lymphatic Drainage" /> <category term="שכבות שרירים" /> <category term="Trapezius" /> <category term="Deltoid" /> <category term="Pectoralis" /> <category term="Rotator Cuff" /> <category term="Scapula" /> <category term="Clavicle" /> <category term="Glenohumeral Joint" /> <category term="Biomechanics" /> <category term="תנועות כתף" /> <category term="תנועות שכמה" /> <category term="Impingement" /> <category term="Winged Scapula" /> <category term="Scapular Dyskinesis" /> <category term="פגיעות עצביות" /> <category term="Suprascapular Nerve" /> <category term="Axillary Nerve" /> <category term="Long Thoracic Nerve" /> <category term="דגשים קליניים" /> <category term="בדיקה גופנית" /> </entry> <entry> <title>פסיכיאטריה של ילדים ונוער - סיכום (דיכאון, חרדה, ADHD, ASD)</title> <link href="https://medintzfat.com/community-medicine/child-adolescent-psychiatry" /> <id>https://medintzfat.com/community-medicine/child-adolescent-psychiatry</id> <updated>2025-11-11T13:33:02+00:00</updated> <summary type="html">סיכום פסיכיאטריה ילדים ונוער: דיכאון, חרדה, OCD, PTSD, ODD/Conduct, הפרעות אכילה, ADHD, אוטיזם וטיפול תרופתי.</summary> <content type="html"><![CDATA[רקע היסטוריעד אמצע המאה ה-19, כל מי שהיה “משוגע” טופל על ידי הכנסייה הקתולית. הטיפולים כללו: Exorcism (גירוש שדים) - כמו “mindfulness” של אז הידרותרפיה - חדבה אלקטיבית קשירה לעץזיגמונד פרויד הניח את היסודות לפסיכיאטריה המודרנית בסוף המאה ה-19.הייחוד של פסיכיאטריית ילדים: צריך לדעת מהי התפתחות תקינה כדי לזהות מה לא תקין.הפרעות דיכאוןסוגי דיכאון: MDD - Major Depressive Disorder (דיכאון מז’ורי) מלנכוליה - דיכאון קשה וכבד קושי לקום מהמיטה קושי להתקלח, להתחדש, לשמוח הפרעות שינה מחשבות על מוות Dysthymia (דיסתימיה)...]]></content> <category term="פסיכיאטריה" /> <category term="פסיכיאטריה ילדים ונוער" /> <category term="בריאות הנפש" /> <category term="דיכאון" /> <category term="חרדה" /> <category term="ADHD" /> <category term="אוטיזם" /> <category term="הפרעות אכילה" /> <category term="OCD" /> <category term="PTSD" /> <category term="הפרעות התנהגות" /> <category term="טיפול תרופתי" /> <category term="SSRI" /> </entry> <entry> <title>רפואת מתבגרים - סיכום הרצאה (HEADSSS, תקשורת, מקרים)</title> <link href="https://medintzfat.com/community-medicine/adolescent-medicine" /> <id>https://medintzfat.com/community-medicine/adolescent-medicine</id> <updated>2025-11-11T12:33:03+00:00</updated> <summary type="html">סיכום רפואת מתבגרים: מודל HEADSSS, תקשורת עם מתבגר, אנמנזה, מיניות, סמים, בטיחות ומקרים קליניים בקהילה.</summary> <content type="html"><![CDATA[מבוא - מהי תקופת ההתבגרות?ההתבגרות היא תקופת מעבר בין ילדות לבגרות. השינויים מתחילים כבר בגיל 10 וממשיכים עד גיל 20 ומעבר. התהליכים הקוגניטיביים ובניית הזהות לא נעצרים בגיל 18 רק בגלל שרופא הילדים אמר “עכשיו תעבור לרופא משפחה”.הסרט “Inside Out” (הקול בראש) מתאר היטב את התחושות של גיל ההתבגרות - מצד אחד הרצון להשתייך ומצד שני להבין “מי אני”.מה משתנה בגיל ההתבגרות?שינויים פיזיים: קפיצת גדילה (בנות מתחילות מוקדם יותר, בנים “תופסים” בהמשך) התפתחות מינית (בנות יכולות להתחיל כבר בגיל 8...]]></content> <category term="רפואת מתבגרים" /> <category term="רפואת ילדים" /> <category term="רפואה קהילתית" /> <category term="רפואת משפחה" /> <category term="HEADSSS" /> <category term="אנמנזה" /> <category term="בריאות מתבגרים" /> <category term="תקשורת עם מתבגרים" /> <category term="מחלה כרונית בילדות" /> <category term="רפואה מונעת" /> <category term="מיניות בגיל ההתבגרות" /> <category term="שימוש בחומרים" /> </entry> <entry> <title>התפתחות הילד וגדילה - סיכום הרצאה ברפואת ילדים</title> <link href="https://medintzfat.com/community-medicine/child-growth" /> <id>https://medintzfat.com/community-medicine/child-growth</id> <updated>2025-11-11T10:33:04+00:00</updated> <summary type="html">סיכום ברפואת ילדים: התפתחות הילד, אלף הימים הראשונים, אבני דרך מוטוריות ושפתיות, עקומות גדילה, קומה נמוכה, Failure to Thrive והשמנה בילדים. לרפואה.</summary> <content type="html"><![CDATA[חלק א’: התפתחות הילדהמוח המתפתח - אלף הימים הראשוניםהמוח הוא האיבר שמתפתח בקצב המהיר ביותר בתקופת ההיריון ובשנים הראשונות לחיים. בין גיל 9 חודשים לבגרות, ההבדל בגודל המוח קטן יחסית - מה שמלמד שעיקר הגדילה מתרחשת בתקופה המוקדמת. קצב יצירת הסינפסות בתקופה הזאת אדיר, ולכן אלף הימים הראשונים (מההיריון ועד גיל שנתיים-שלוש) נחשבים קריטיים להתפתחות.תהליך ה-Pruning (גיזום) הוא מפתח להבנת ההתפתחות: סינפסות נוצרות באופן טבעי, אך נחתכות לפי שימוש. העיקרון המנחה הוא “Use it or lose it” - סינפסה שלא...]]></content> <category term="התפתחות הילד" /> <category term="גדילה" /> <category term="רפואת ילדים" /> <category term="רפואת קהילה" /> <category term="רפואת משפחה" /> <category term="רפואה מונעת" /> </entry> <entry> <title>חיסונים ברפואת ילדים - התמודדות עם היסוס ועם התנגדות</title> <link href="https://medintzfat.com/community-medicine/vaccine-hesitancy" /> <id>https://medintzfat.com/community-medicine/vaccine-hesitancy</id> <updated>2025-11-11T09:03:05+00:00</updated> <summary type="html">סיכום הרצאה על חיסונים ברפואת ילדים: חצבת, נתונים אפידמיולוגיים, מיתוסים נפוצים, היסוס לחיסונים ותקשורת נכונה עם הורים בקהילה. והתנגדות לחיסונים.</summary> <content type="html"><![CDATA[## הרקע - למה הנושא חשובבשנת 2018 פרצה מגיפת חצבת בישראל עם כ-5,000 מקרים. תנועת מתנגדי החיסונים קיימת כבר שנים, עם קבוצות כמו "חיסונים - בחירה מושכלת" ופעילים שמפיצים מידע מטעה ברשתות החברתיות.## מדוע חיסונים חשובים - דוגמת החצבתהחצבת היא **מחלה מדבקת ביותר**. אם היה נכנס לכיתה חולה חצבת והיה יוצא, גם אם כולם מחוסנים בשתי מנות (הגנה של כ-98%), עדיין אחד או שניים היו נדבקים. במחלה כל כך מדבקת, ירידה קטנה בשיעורי החיסון מובילה לאלפי חולים.**ההבדל בין חיסונים:**- יש...]]></content> <category term="התנגדות לחיסונים" /> <category term="רפואה קהילתית" /> <category term="רפואת משפחה" /> <category term="רפואת ילדים" /> <category term="מחוסגן" /> <category term="הססנות חיסונים" /> <category term="חצבת" /> <category term="רפואה מונעת" /> </entry> <entry> <title>רפואת ילדים בקהילה - ניהול מקרה ורציפות טיפול</title> <link href="https://medintzfat.com/community-medicine/community-pediatrics" /> <id>https://medintzfat.com/community-medicine/community-pediatrics</id> <updated>2025-11-11T08:33:06+00:00</updated> <summary type="html">סיכום הרצאה על רפואת ילדים בקהילה: תפקיד רופא הילדים כ־Case Manager, רציפות טיפול, זיהוי החמרה קלינית ודוגמאות מקרים מהמרפאה הקהילתית.</summary> <content type="html"><![CDATA[הפילוסופיה של רופא הילדים בקהילהרופא הילדים בקהילה הוא הכתובת הראשונה למשפחה לכל דבר שקשור לילד. גם כשהוא לא מנהל את כל המקרה בעצמו, הוא אמור להיות מנהל המקרה - לתאם בין יועצים, מערכות רפואיות ומערכת החינוך. היתרון המרכזי הוא היכולת לראות את הילד והמשפחה לאורך זמן ובתוך ההקשר המשפחתי והסביבתי שלהם.מקרה 1: מיקה ואורי - ליווי משפחה לאורך זמןמיקה, ילדה בת כמעט ארבע, מוכרת לרופאה מגיל שלושה ימים. הלידה שלה הייתה קשה, היא סבלה מצהבת של הילוד, קשיים בהנקה, ואמה...]]></content> <category term="רפואה קהילתית" /> <category term="רפואת משפחה" /> <category term="רפואת ילדים" /> <category term="בריאות הנפש" /> <category term="גריאטריה" /> <category term="רפואת נשים" /> <category term="רפואה מונעת" /> <category term="תקשורת רפואית" /> <category term="עבודת צוות" /> <category term="רפואה ראשונית" /> <category term="התנגדות לחיסונים" /> </entry> <entry> <title>פיזיקה ב׳ – חוק קולון, חוק גאוס ושדות חשמליים</title> <link href="https://medintzfat.com/physics-b/pb3" /> <id>https://medintzfat.com/physics-b/pb3</id> <updated>2025-11-10T12:18:07+00:00</updated> <summary type="html">תרגול בפיזיקה ב׳ העוסק בכוחות חשמליים וגרביטציוניים, יחס בין כוח קולון לכוח הכבידה, צפיפות מטען בנפח כדורי, חוק גאוס לשדות סימטריים, וזרם חשמלי דרך קובייה. כולל פתרונות ודוגמאות לחישוב שדות ומטען כלוא.</summary> <content type="html"><![CDATA[## שאלה 1: השוואת הכוח החשמלי והכוח הכבידתי בין חלקיקים יסודיים> גודלו של *כוח הכבידה* בין שתי מסות נתון על ידי:>> $$> F_G = \frac{G m_1 m_2}{r^2}, \quad G = 6.67 \times 10^{-11} \, \mathrm{N \cdot m^2 / kg^2}> $$>> גודלו של *הכוח החשמלי* בין שני מטענים חשמליים נתון על ידי:>> $$> F_E = \frac{K q_1 q_2}{r^2}, \quad K = 9 \times 10^9 \, \mathrm{N \cdot m^2 / C^2}> $$>> 1. בכמה גדול הכוח החשמלי בין שני פרוטונים לעומת הכוח...]]></content> <category term="פיזיקה" /> <category term="חוק קולון" /> <category term="חוק גאוס" /> <category term="שדות חשמליים" /> <category term="מטענים חשמליים" /> <category term="פיזיקה מתמטית" /> <category term="תרגול" /> <category term="פתרונות" /> </entry> <entry> <title>גנטיקה מולקולרית – רפליקציה, תעתוק, תרגום ומחלות גנטיות</title> <link href="https://medintzfat.com/genetics/class4" /> <id>https://medintzfat.com/genetics/class4</id> <updated>2025-11-10T12:18:08+00:00</updated> <summary type="html">סיכום בגנטיקה מולקולרית: הדוגמה המרכזית DNA עובר ל-RNA שמתורגם לחלבון, רפליקציה, תעתוק ותרגום, עקרונות מנדל, מחלות תורשתיות, מוטציות, Anticipation וחישובי סיכון גנטיים.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: חלק א’: הדוגמה המרכזית של הגנטיקה חלק ב’: רפליקציה של DNA (DNA Replication) חלק ג’: תעתוק (Transcription) חלק ד’: תרגום (Translation) חלק ה’: יסודות הגנטיקה - חוקי מנדל חלק ו’: מחלות גנטיות אוטוזומליות רצסיביות חלק ז’: מחלות גנטיות אוטוזומליות דומיננטיות חלק ח’: מחלות עם הרחבת חזרות (Repeat Expansion Disorders) חלק ט’: מושגים חשובים נוספים חלק י’: חישוב סיכונים גנטיים חלק י״א: אבחון גנטי נקודות מפתח שאלות תרגול מג׳ונרטות: מבנה DNA, רפליקציה, שעתוק ותרגוםחלק א’: הדוגמה המרכזית של הגנטיקההגנום...]]></content> <category term="גנטיקה מולקולרית" /> <category term="רפליקציה" /> <category term="תעתוק" /> <category term="תרגום" /> <category term="מחלות גנטיות" /> <category term="מנדל" /> <category term="חישובי סיכון גנטיים" /> </entry> <entry> <title>מבנה חיידקים – דופן תא, קפסולה, ממברנות ואברוני תנועה</title> <link href="https://medintzfat.com/microbiology/class4" /> <id>https://medintzfat.com/microbiology/class4</id> <updated>2025-11-10T08:18:09+00:00</updated> <summary type="html">שיעור בביולוגיה מיקרוביאלית על מבנה חיידקים: הבדלים בין גרם חיובי לגרם שלילי, דופן תא (Peptidoglycan), ממברנה חיצונית ו-LPS, חלל פריפלזמי, קפסולה ותפקידיה, כרומוזום חיידקי, ריבוזומים ותהליכי שעתוק ותרגום. כולל אברוני תנועה כמו שוטונים, פילי ובועיות גז, וכן קשרים קליניים לוויטמין B12 וחיידקים הלופיליים.</summary> <content type="html"><![CDATA[סיכום השיעור הקודם דופן חיידקים: הבדלים בין גרם חיובי וגרם שלילי חיידקים חסרי דופן (Mycoplasma) - חייבים סביבה איזוטונית (תמיסה בה ריכוז המומסים שווה לריכוזם בתמיסה אחרת) חשיבות הזיהוי הנכון לטיפול אנטיביוטימבנה הדופן (Peptidoglycan)מרכיבים כימיים שני סוכרים עיקריים: NAG (N-acetylglucosamine) - נגזרת גלוקוז עם קבוצה אמינית בפחמן 2 NAM (N-acetylmuramic acid) - דומה ל-NAG עם קבוצת לקטיל בפחמן 3 קשר גליקוזידי בין הסוכרים: NAG-NAM-NAG-NAM… חומצות אמינו: פפטיד קצר (בדרך כלל 4 שרשראות) הקשור לקבוצת הקרבוקסיל קשרים צולבים (cross linkages) בין...]]></content> <category term="הממברנה הציטופלזמית ותפקידיה" /> <category term="מיזוזומים והמחלוקת לגבי מהותם" /> <category term="תילקואידים וחיידקים פוטוטרופיים" /> <category term="קפסולות ומרכיביהן הכימיים (כולל הטבלה המפורטת)" /> <category term="הפפטידוגליקן וההבדל בין גרם חיוביים לשליליים" /> <category term="החלל הפריפלזמי" /> <category term="הכרומוזום החיידקי והנוקלאואיד" /> <category term="אריזת ה-DNA וטופואיזומראז" /> <category term="צימוד שעתוק ותרגום בפרוקריוטים" /> <category term="microbiology" /> <category term="bacteria" /> <category term="cell structure" /> <category term="peptidoglycan" /> <category term="gram stain" /> <category term="capsule" /> <category term="flagella" /> <category term="pili" /> <category term="vitamin B12" /> </entry> <entry> <title>היסטוריה של המיקרוביולוגיה – מגילוי החיידקים לפיתוח חיסונים ואנטיביוטיקות</title> <link href="https://medintzfat.com/microbiology/class3" /> <id>https://medintzfat.com/microbiology/class3</id> <updated>2025-11-09T21:52:10+00:00</updated> <summary type="html">סיכום על התפתחות המיקרוביולוגיה: מגילוי החיידקים בידי לוונהוק, דרך פסטר, קוך וליסטר, ועד לעדה יונת ופרס נובל. כולל תיאור ניסוי צוואר הברבור, פסטור, עקרונות קוך, פיתוח האגר והצלחת, שימושים תעשייתיים של חיידקים ע״י חיים ויצמן והשפעתם על ההיסטוריה והמדע המודרני.</summary> <content type="html"><![CDATA[מבוא: היסטוריה של המיקרוביולוגיהמטרות השיעור סקירת הדמויות המרכזיות והתגליות החשובות בתולדות המיקרוביולוגיה. הבנת שרשרת האירועים שהובילה להתפתחות המדע ותרומתו לתחומים כמו רפואה וחקלאות. דגש למבחן: חלקים מההרצאה יופיעו בבוחן האמצע, בעיקר בשאלות המקשרות בין חוקר לתגלית והבנת משמעות התהליכים.מחלות זיהומיות בהיסטוריה מחלות זיהומיות, הנגרמות על ידי מיקרואורגניזמים, היו אחראיות לשיעורי תמותה גבוהים לאורך ההיסטוריה. במשך אלפי שנים, בני האדם לא היו מודעים לקיומם של גורמי המחלה (חיידקים או נגיפים).תחפושת רופא המגפה דוגמה לניסיון מוקדם להתגונן מפני “מזהמים” הייתה התחפושת של...]]></content> <category term="מיקרוביולוגיה" /> <category term="היסטוריה של המדע" /> <category term="חיידקים" /> <category term="נגיפים" /> <category term="חיסונים" /> <category term="אנטיביוטיקה" /> <category term="לוונהוק" /> <category term="פסטר" /> <category term="קוך" /> <category term="ליסטר" /> <category term="חיים ויצמן" /> <category term="עדה יונת" /> <category term="פרס נובל" /> </entry> <entry> <title>קביעת הרכב וכמות חומצות אמינו בחלבון</title> <link href="https://medintzfat.com/biochemistry/ex3" /> <id>https://medintzfat.com/biochemistry/ex3</id> <updated>2025-11-09T20:18:11+00:00</updated> <summary type="html">תרגול ביוכימיה על קביעת הרכב וכמות חומצות אמינו בחלבון.</summary> <content type="html"><![CDATA[שאלה 1 בודד פפטיד X משתן של חולה. בנסיונות להבהיר את מבנה הפפטיד נקבעו מספר עובדות: המשקל המולקולרי של הפפטיד X בסביבות $650 \, \mathrm{Da}$ (משקל ממוצע של חומצת אמינו הוא $110 \, \mathrm{Da}$). הפפטיד מכיל כמויות מולריות שוות של אלאנין, חומצה אספאטית וטירוזין. בשיטת סנגר התקבל התוצר $\ce{DNB-Ala}$. טיפול ממושך בפפטיד X בכימוטרפסין הביא ליצירת שני פפטידים A ו-B. שני הפפטידים החדשים הכילו גם אלנין, חומצה אספרטית (אספרטאט) וטירוזין. טיפול ב-A בשיטת סנגר נתן $\ce{DNB-Asp}$, וטיפול ב-B נתן $\ce{DNB-Ala}$....]]></content> <category term="ביוכימיה" /> <category term="חומצות אמינו" /> <category term="ריצוף חלבונים" /> <category term="קביעת קצה אמיני" /> <category term="אדמן דגרדציה" /> <category term="סנגר ריאקציה" /> <category term="פירוק קשרי SS" /> <category term="פרוטאזות" /> <category term="טריפסין" /> <category term="כימוטריפסין" /> <category term="פפסין" /> <category term="חלבונים תוך-תאיים וחוץ-תאיים" /> <category term="מבנים שניוניים" /> <category term="אלפא הליקס" /> <category term="בטא שיט" /> <category term="דיפול" /> <category term="מייצבים מבניים" /> <category term="סיכום שיעור" /> <category term="ביוכימיה למתחילים" /> <category term="ביוכימיה אוניברסיטאית" /> <category term="ביוכימיה קלינית" /> <category term="ביוכימיה רפואית" /> </entry> <entry> <title>אלקטרופורזה וחלבונים – SDS-PAGE, כרומטוגרפיה והמוגלובין</title> <link href="https://medintzfat.com/biochemistry/class6" /> <id>https://medintzfat.com/biochemistry/class6</id> <updated>2025-11-09T10:18:12+00:00</updated> <summary type="html">סיכום ביוכימיה מעמיק: עקרונות אלקטרופורזה בג׳ל (SDS-PAGE) וחומרים מחזרים, ג׳ל דו-ממדי, שיטות צביעה ו-Western Blot, דיאליזה וכרומטוגרפיות (גודל, מטען, זיקה), וכן מבנה ותפקוד נשאי החמצן המוגלובין ומיוגלובין. כולל עקרונות pI, salting out, ו-Heme.</summary> <content type="html"><![CDATA[הערה מקדימה - לפי האקדמיה ללשון העברית: אלוציה (Elution) - הַשְׁטָפָה (שטיפת חומר ספוח על־ידי המסה)אלקטרופורזה בג׳ל (SDS-PAGE)עקרונות בסיסיים SDS (Sodium Dodecyl Sulfate) - דטרגנט יוני שכולל: קבוצת סולפט ($\ce{SO4-}$) שרשרת ארוכה של פחמנים (חלק הידרופובי) SDS הורס את המבנה הקוואטרנרי (רבעוני) של החלבון ומנטרל את הצורה הטבעית (״נטיבית״ - מלשון Native) החלבונים נפרסים לשרשראות ליניאריותתכונות SDS יחס קבוע: מולקולת SDS אחת נקשרת לכל 2 חומצות אמינו נותן לכל החלבונים צפיפות מטענית שווה (שלילית) מנטרל את המטענים הטבעיים של החלבון...]]></content> <category term="ביוכימיה" /> <category term="אלקטרופורזה" /> <category term="SDS-PAGE" /> <category term="כרומטוגרפיה" /> <category term="המוגלובין" /> <category term="מיוגלובין" /> </entry> <entry> <title>יסודות האלקטרומגנטיות – מטען חשמלי, שדה חשמלי וחוק גאוס</title> <link href="https://medintzfat.com/physics-b/class3" /> <id>https://medintzfat.com/physics-b/class3</id> <updated>2025-11-06T12:18:13+00:00</updated> <summary type="html">פרק מבוא לתורה האלקטרומגנטית: הסבר על ארבעת הכוחות היסודיים בטבע, הגדרת המטען החשמלי, שדה הפוטנציאל ושדה העוצמה החשמלית, חוק גאוס ומשוואת מקסוול הראשונה. כולל יישומים לסימטריה כדורית, כדור טעון וקליפה כדורית, והקבלות לשדה הכבידה.</summary> <content type="html"><![CDATA[1. מבוא: ארבעת הכוחות היסודיים בטבעבטבע קיימים ארבעה כוחות יסודיים: כוח הכבידה - מחזיק את הכוכבים ואת הגלקסיות במסלולם. זה הכוח שבונה את היקום שלנו בממדים גדולים - שמש וירח בגלקסיות, צבירי גלקסיות והיקום כולו. הכוח האלקטרומגנטי - זה הכוח שנלמד לעומק בקורס. הכוח האלקטרומגנטי אחראי לכל הכימיה שבעולם ובלעדיו אין בעולם גיוון. הכוח הגרעיני החזק והכוח הגרעיני החלש - כוחות חשובים ביותר שבלעדיהם אין לכוח האלקטרומגנטי על מה לפעול. התורה האלקטרומגנטית עברה שתי פאזות משמעותיות במהלך ההיסטוריה. הפאזה הראשונה...]]></content> <category term="אלקטרומגנטיות" /> <category term="מטען חשמלי" /> <category term="שדה חשמלי" /> <category term="חוק גאוס" /> <category term="משוואות מקסוול" /> <category term="פיזיקה לתלמידי רפואה" /> </entry> <entry> <title>מבנה חלבונים - רמות ארגון, דומיינים, קיפול, מיספולדינג ומחלות פריוניות</title> <link href="https://medintzfat.com/biochemistry/class5" /> <id>https://medintzfat.com/biochemistry/class5</id> <updated>2025-11-06T10:18:14+00:00</updated> <summary type="html">סיכום על מבנה חלבונים: מבנים שניוניים (אלפא-הליקס, בטא-שיט, בטא-טרן), דומיינים ומבנים שלישוניים ורביעוניים, חלבונים חסרי מבנה, דנטורציה ורינטורציה, ניסוי אנפינסן והפרדוקס של לבנטל, מנגנוני קיפול וטעויות קיפול, אגרגציה ומחלות נוירודגנרטיביות כגון אלצהיימר, פרקינסון ויעקב-קרויצפלד.</summary> <content type="html"><![CDATA[מבואהקשר בין מבנה לתפקוד נשען על היררכיית ארגון: מבנים שניוניים (α-helix, β-sheet, β-turns), מבנה שלישוני ודומיינים, ומבנים רביעוניים (קומפלקסים של תת-יחידות). בהרצאה הודגשו: זיהוי מבנים שניוניים במפת ראמאצ’נדרן, חריג הקולגן, קריאת ייצוג ״קרטון״, ספקטרוסקופיית CD לתכולת מבנה שניוני, דומיינים ו-״Beads-on-a-String״, דוגמאות קלאסיות למבנה רביעוני (נוגדנים, המוגלובין, תעלות יונים, וירוסים), חלבונים דיסאורדרדיים (IDPs) עם דוגמת p53, הומאוסטזיס של חלבונים (Proteostasis), דנטורציה ורנטורציה (חום, כאוטרופים, מחזרים), ניסוי אנפינסן ופרדוקס לוינטל, ומשפך הקיפול, וכן מיספולדינג ← אגרגציה/אמילואידים ומחלות (אלצהיימר, פרקינסון, הנטינגטון, פריונים, ו-״Sickle...]]></content> <category term="ביוכימיה" /> <category term="מבנה חלבונים" /> <category term="מבנים שניוניים" /> <category term="אלפא הליקס" /> <category term="בטא שיט" /> <category term="בטא טרן" /> <category term="דומיינים" /> <category term="מבנה שלישוני" /> <category term="מבנה רביעוני" /> <category term="חלבונים חסרי מבנה" /> <category term="דנטורציה" /> <category term="רינטורציה" /> <category term="ניסוי אנפינסן" /> <category term="פרדוקס של לבנטל" /> <category term="קיפול חלבונים" /> <category term="טעויות קיפול" /> <category term="אגרגציה של חלבונים" /> <category term="מחלות נוירודגנרטיביות" /> <category term="אלצהיימר" /> <category term="פרקינסון" /> <category term="יעקב-קרויצפלד" /> </entry> <entry> <title>מבנה וסימטריה של וירוסים – קפסיד, מעטפת, Cryo-EM וסוגי סימטריה ויראלית</title> <link href="https://medintzfat.com/microbiology/virology3" /> <id>https://medintzfat.com/microbiology/virology3</id> <updated>2025-11-06T08:18:15+00:00</updated> <summary type="html">סיכום בווירולוגיה על מבנה הווירוסים: סוגי קפסידים, מעטפת ליפידית, RNP, סימטריה איקוזהדרלית והליקלית, מחקר באמצעות Cryo-EM וקריסטלוגרפיה, מנגנוני כניסה ו-fusion, ודוגמאות מווירוסים כמו HIV, הרפס, אינפלואנזה ואבולה. כולל הסבר על Host Range, טרופיזם ותפקיד המבנה במחוללות ובפיתוח חיסונים.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים:1. [פתיחה - מה בין מבנה לתפקוד בעולם הווירוסים](#פתיחה---מה-בין-מבנה-לתפקוד-בעולם-הווירוסים)2. [התפקידים הקריטיים של המבנה הוויראלי](#התפקידים-הקריטיים-של-המבנה-הוויראלי)3. [הגישות המדעיות לחקר מבנה וירוסים](#הגישות-המדעיות-לחקר-מבנה-וירוסים)4. [הארכיטקטורה המגוונת של וירוסים](#הארכיטקטורה-המגוונת-של-וירוסים)5. [עקרון הסימטריה - היופי שבחיסכון](#עקרון-הסימטריה---היופי-שבחיסכון)6. [דוגמאות מעולם הווירוסים](#דוגמאות-מעולם-הווירוסים)7. [התאמה לסביבה](#התאמה-לסביבה)8. [מנגנון Membrane Fusion](#מנגנון-membrane-fusion)9. [סיכום](#סיכום)## פתיחה - מה בין מבנה לתפקוד בעולם הווירוסיםוירוסים הם לא רק "כדורים עם עיניים וידיים" כפי שמציגים אותם בספרי ילדים, או "הרוצח הסדרתי" מהסרט [Contagion](https://www.imdb.com/title/tt1598778/). וירוסים הם ישויות מורכבות עם מבנה ספציפי שמשפיע ישירות על הפונקציה שלהם. המגוון העצום של מבני וירוסים...]]></content> <category term="וירולוגיה" /> <category term="מבנה ויראלי" /> <category term="קפסיד" /> <category term="מעטפת ויראלית" /> <category term="סימטריה איקוזהדרלית" /> <category term="סימטריה הליקלית" /> <category term="Cryo-EM" /> <category term="כניסה לתא" /> </entry> <entry> <title>אנטומיה של חגורת הכתף והזרוע - עצמות, מפרקים, תנועות ופתולוגיות שכיחות</title> <link href="https://medintzfat.com/anatomy/class5" /> <id>https://medintzfat.com/anatomy/class5</id> <updated>2025-11-05T12:33:16+00:00</updated> <summary type="html">סיכום אנטומיה של חגורת הכתף והזרוע: קלוויקולה, סקפולה והומרוס, מפרקי SC, AC, GH, רצועות, קפסולה ולברום. כולל תנועות, Scapulohumeral Rhythm, פריקות, שברים, Frozen Shoulder, בורסות ומנגנוני יציבות.</summary> <content type="html"><![CDATA[מבוא לגפה העליונההשוואה בין הגפיים מאפיין גפה עליונה גפה תחתונה דגש עיקרי תנועתיות יציבות טווח תנועה רחב מוגבל עומס קל כבד (נשיאת משקל) מורכבות גבוהה בינונית תפקיד מניפולציה במרחב הליכה ועמידה עיקרון מנחה: בגפה העליונה מושמת חשיבות גדולה יותר לתנועתיות על חשבון יציבותחגורת הכתף - מבנה גרמי: שלוש העצמות העיקריות1. קלוויקולה (Clavicle - עצם הבריח) Clavicula - ״מפתח קטן״ (לפי ויקיפדיה)מאפיינים אנטומיים: קצוות: סטרנלי (מדיאלי) - למפרק סטרנוקלוויקולר, נושק למנובריום (החלק העליון של עצם החזה - Sternum) אקרומיאלי (לטרלי) -...]]></content> <category term="אנטומיה" /> <category term="חגורת הכתף" /> <category term="הכתף" /> <category term="הזרוע" /> <category term="קלוויקולה" /> <category term="Clavicle" /> <category term="סקפולה" /> <category term="Scapula" /> <category term="הומרוס" /> <category term="Humerus" /> <category term="מפרקים" /> <category term="SC Joint" /> <category term="Sternoclavicular Joint" /> <category term="AC Joint" /> <category term="Acromioclavicular Joint" /> <category term="GH Joint" /> <category term="Glenohumeral Joint" /> <category term="קפסולת מפרק" /> <category term="Joint Capsule" /> <category term="לברום" /> <category term="Glenoid Labrum" /> <category term="רצועות" /> <category term="Ligaments" /> <category term="יציבות כתף" /> <category term="Static Stabilizers" /> <category term="Dynamic Stabilizers" /> <category term="Rotator Cuff" /> <category term="Scapulohumeral Rhythm" /> <category term="תנועות הכתף" /> <category term="Abduction" /> <category term="Flexion" /> <category term="External Rotation" /> <category term="פריקות כתף" /> <category term="Shoulder Dislocation" /> <category term="שברים" /> <category term="Fractures" /> <category term="Frozen Shoulder" /> <category term="קפסוליטיס דביקה" /> <category term="Adhesive Capsulitis" /> <category term="בורסות" /> <category term="Subacromial Bursa" /> <category term="מבנים בסיכון" /> <category term="Axillary Nerve" /> <category term="Suprascapular Nerve" /> </entry> <entry> <title>מבוא לאנטומיה של מערכת השריר</title> <link href="https://medintzfat.com/anatomy/class4" /> <id>https://medintzfat.com/anatomy/class4</id> <updated>2025-11-05T10:33:17+00:00</updated> <summary type="html">סוגי רקמות שריר (שלד, לב, חלק), מבנה סרקומר ויחידה מוטורית, היפרטרופיה והתחדשות שרירים, ארכיטקטורת גידים ופסיקולציות, וקשר בין מערכת העצבים לתנועה.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: מבוא למערכת השריר שלושה סוגי שריר: שלד, חלק ולב ארכיטקטורת שריר השלד היסטולוגיה ופיזיולוגיה של שריר (הירכיה ושכבות השריר) נוירופיזיולוגיה של שריר גדילה והסתגלות של שריר מושגי יסוד בביומכניקה - נקודות אחיזה, טונוס ורפלקסים סוגי התכווצות שריר - קונצנטרית, איזומטרית ואקסצנטרית תפקידי שרירים סיבי שריר וסיווגם שרירים דו-מפרקיים מבנים נלווים במערכת התנועה - בורסה, פאסיה, רטינקולום דרמטום ומיוטום סיכוםמבוא למערכת השריררקמות בסיסיות בגוףהגוף בנוי מארבע רקמות בסיס: רקמה תפקיד עיקרי דוגמאות אפיתל ציפוי וכיסוי עור, רירית חיבור תמיכה...]]></content> <category term="אנטומיה" /> <category term="יחידה מוטורית" /> <category term="סרקומר" /> <category term="שריר שלד" /> <category term="שריר חלק" /> <category term="שריר לב" /> <category term="ביומכניקה" /> <category term="פיזיולוגיה של שריר" /> <category term="היפרטרופיה" /> <category term="התחדשות שריר" /> <category term="גידים" /> </entry> <entry> <title>מבוא לאנטומיה - עמידה אנטומית, מפרקים, עצמות ורקמות חיבור</title> <link href="https://medintzfat.com/anatomy/class3" /> <id>https://medintzfat.com/anatomy/class3</id> <updated>2025-11-05T08:33:18+00:00</updated> <summary type="html">סקירה באנטומיה בסיסית: עמידה אנטומית ומישורי תנועה, סוגי מפרקים, מבני עצם, ורקמות חיבור. כולל אוסטאון, טרבקולות, פריאוסטאום ותפקידי השלד.</summary> <content type="html"><![CDATA[חלק א’: עמידה אנטומית ומישורי תנועהעמידה אנטומית | Anatomical Positionהעמידה האנטומית מהווה את הבסיס המוחלט לתיאור תנועות, מיקום מבנים אנטומיים ותיאור יחסים מרחביים. זאת נקודת הייחוס המרכזית בלימודי האנטומיה, ממנה נגזרות כל ההגדרות המרחביות.מישורי תנועה | Planes of Movementשלושה מישורים עיקריים חוצים את הגוף:1. מישור סגיטלי | Sagittal Plane חלוקה: ימין ושמאל תנועות עיקריות: כפיפה (Flexion) פשיטה (Extension) 2. מישור קורונלי/חזיתי | Coronal/Frontal Plane חלוקה: קדמי (אנטריורי) ואחורי (פוסטריורי) תנועות עיקריות: הרחקה (Abduction) קירוב (Adduction) 3. מישור אקסיאלי/טרנסוורסלי | Axial/Transverse...]]></content> <category term="אנטומיה בסיסית" /> <category term="עמידה אנטומית" /> <category term="מישורי תנועה" /> <category term="Planes of Motion" /> <category term="כיווני תנועה" /> <category term="Anatomical Terms" /> <category term="מפרקים" /> <category term="סוגי מפרקים" /> <category term="מפרק סינוביאלי" /> <category term="מפרק סיבי" /> <category term="מפרק סחוסי" /> <category term="Synovial Joint" /> <category term="Fibrous Joint" /> <category term="Cartilaginous Joint" /> <category term="עצמות" /> <category term="מבנים אנטומיים" /> <category term="Condyle" /> <category term="Facet" /> <category term="Foramen" /> <category term="רקמת חיבור" /> <category term="Collagen" /> <category term="Elastin" /> <category term="גידים" /> <category term="Tendons" /> <category term="רצועות" /> <category term="Ligaments" /> <category term="סחוס" /> <category term="Cartilage" /> <category term="עצם קומפקטית" /> <category term="עצם ספוגית" /> <category term="Osteon" /> <category term="Haversian System" /> <category term="טרבקולות" /> <category term="Trabeculae" /> <category term="פריאוסטאום" /> <category term="Periosteum" /> <category term="שלד" /> <category term="תפקידי השלד" /> </entry> <entry> <title>שינויים כרומוזומליים - הפרעות מספריות ומבניות בגנטיקה רפואית</title> <link href="https://medintzfat.com/genetics/class3" /> <id>https://medintzfat.com/genetics/class3</id> <updated>2025-11-03T14:18:19+00:00</updated> <summary type="html">סיכום על שינויים כרומוזומליים באדם: אנאופלואידיה ויופלואידיה, פוליפלואידיה בצמחים ובאדם, טריזומיות נפוצות כמו דאון, אדוארדס ופטאו, תסמונות כרומוזומי מין (קליינפלטר, טרנר, XYY), אינאקטיבציית X, דליציות, דופליקציות וטרנסלוקציות.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: מבוא: מהות השינויים הכרומוזומליים חלק א׳: שינויים כרומוזומליים מספריים חלק ב׳: הפרעות בכרומוזומי המין חלק ג׳: שינויים כרומוזומליים מבניים סיכום ומבט לעתיד חלק ג׳: שינויים כרומוזומליים מבניים - השלמות מהתרגול שאלות תרגול מג׳ונרטותמבוא: מהות השינויים הכרומוזומלייםהמערך הכרומוזומלי התקין בתא האנושי מורכב מ-46 כרומוזומים המסודרים ב-23 זוגות. עשרים ושניים זוגות מהווים אוטוזומים (כרומוזומים 22-1), וזוג אחד מהווה כרומוזומי מין (XX בנקבות, XY בזכרים). כל סטייה מהמספר הזה או מהמבנה התקין של הכרומוזומים עלולה לגרום להפרעות התפתחותיות חמורות, תסמונות גנטיות,...]]></content> <category term="גנטיקה רפואית" /> <category term="כרומוזומים" /> <category term="אנאופלואידיה" /> <category term="פוליפלואידיה" /> <category term="טריזומיה" /> <category term="תסמונת דאון" /> <category term="תסמונת אדוארדס" /> <category term="תסמונת פטאו" /> <category term="תסמונות כרומוזומי מין" /> <category term="אינאקטיבציית X" /> <category term="דליציות" /> <category term="דופליקציות" /> <category term="טרנסלוקציות" /> </entry> <entry> <title>מבוא לגנטיקה – מבנה כרומוזום, קריוטיפ, FISH ו-CMA באבחון גנטי</title> <link href="https://medintzfat.com/genetics/class2" /> <id>https://medintzfat.com/genetics/class2</id> <updated>2025-11-03T12:18:20+00:00</updated> <summary type="html">מבנה הכרומוזום האנושי, טלומרים וצנטרומרים, סוגי צביעות כרומוזומליות (G, C, R, Q-banding), הכנת קריוטיפ, מינוח ISCN, טכנולוגיות מתקדמות כמו FISH, SKY ו-CMA, ויישומים קליניים באבחון טריזומיות, דלישנים ודופליקציות.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: הקדמה מבוא לציטוגנטיקה ומשמעותה הרפואית מבנה הכרומוזום האנושי שיטות קלאסיות לזיהוי ולניתוח כרומוזומים טכנולוגיות מולקולריות מתקדמות דוגמאות קליניות השוואה בין השיטות וסיכום לקסיקון מקצועי ומונחי מפתחהקדמהניתן לחלק את המחלות הגנטיות לפי חמישה מנגנונים עיקריים: מחלות מנדליות - נגרמות על ידי מוטציות בגן יחיד (כגון סיסטיק פיברוזיס, טיי זקס, המופיליה) מחלות כרומוזומליות - נגרמות על ידי שינויים במספר או במבנה הכרומוזומים (כגון תסמונת דאון, טריזומיה 18) מחלות מולטיפקטוריאליות - נגרמות משילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים (כגון סוכרת, לחץ דם...]]></content> <category term="גנטיקה" /> <category term="ציטוגנטיקה" /> <category term="כרומוזומים" /> <category term="קריוטיפ" /> <category term="FISH" /> <category term="CMA" /> <category term="מחלות גנטיות" /> <category term="אבחון גנטי" /> <category term="מבנה כרומוזום" /> <category term="טלומרים" /> <category term="צנטרומרים" /> <category term="ISCN" /> <category term="G-banding" /> <category term="C-banding" /> <category term="R-banding" /> </entry> <entry> <title>חומצות אמינו, טיטרציה ונקודה איזואלקטרית – תרגול שאלות בביוכימיה</title> <link href="https://medintzfat.com/biochemistry/ex2" /> <id>https://medintzfat.com/biochemistry/ex2</id> <updated>2025-11-03T10:18:21+00:00</updated> <summary type="html">תרגול ביוכימיה מפורט בנושא חומצות אמינו: חישוב pI של פפטיד Glu-His-Trp-Cys-Gly-Leu-Arg-Pro-Gly, זיהוי קבוצות מתאינות, עקרונות טיטרציה וחישוב מטען לפי pH, הסבר על zwitterion, חישוב pI לפי שני pKa רלוונטיים, ניתוח עקומות טיטרציה והקשר למשוואת הנדרסון-הסלבאך.</summary> <content type="html"><![CDATA[שאלה 1 - pI של פפטיד ה-pI של הפפטיד $\ce{Glu-His-Trp-Cys-Gly-Leu-Arg-Pro-Gly}$ הינו בסביבות: 9.3 7.1 10.1 8.2 12.1 ניעזר בטבלה של תכונות וקונבציות של חומצות אמינו: amino acid pKa (N-terminus) pKa (C-terminus) pKa (R group) Glutamic acid 9.67   4.25 Histidine     6.0 Cysteine     8.18 Leucine       Arginine     12.48 Proline       Glycine   2.34   נעבור על הפפטיד משמאל לימין: קצה אמיני (N-terminus): pKa = 9.67 שייר של גלוטמאט (Glu): pKa =...]]></content> <category term="ביוכימיה" /> <category term="חומצות אמינו" /> <category term="pH" /> <category term="pKa" /> <category term="pI" /> <category term="טיטרציה" /> <category term="zwitterion" /> <category term="פתרונות" /> </entry> <entry> <title>מבנה ותפקוד תאים במיקרוביולוגיה – השוואה בין פרוקריוטים ואיקריוטים</title> <link href="https://medintzfat.com/microbiology/class2" /> <id>https://medintzfat.com/microbiology/class2</id> <updated>2025-11-03T08:18:22+00:00</updated> <summary type="html">סיכום במיקרוביולוגיה על מבנה ותפקוד של תאים: הבדלים בין פרוקריוטים לאיקריוטים, מבנה הדופן החיידקית וחשיבותה, סוגי חיידקים וצורותיהם, ביופילם וליזוזים, חיידקי מיקופלזמה, פרוטופלסטים, מנגנון פעולת פניצילין והשפעת לחצים אוסמוטיים. כולל דוגמאות כמו Helicobacter pylori והשלכות רפואיות.</summary> <content type="html"><![CDATA[מבוא: מבנה ותפקוד של תאים1. השוואה בין תאים Eukaryotic ו-Prokaryoticתאים Eukaryotic: מאפיינים עיקריים: קיום גרעין תא מוגדר העטוף בממברנה ומכיל את החומר הגנטי. אברונים: מכילים אברונים שיוצרים מידור ובעלי תפקודים ייעודיים (מיטוכונדריה להפקת אנרגיה, ריבוזומים ליצירת חלבונים, מערכת גולג’י וכו’). גודל: גדולים יחסית, בסדר גודל של 100-10 מיקרון. חומר גנטי: מספר רב של כרומוזומים (דיפלואידים). דוגמאות: צמחים, בעלי חיים, פטריות.תאים Prokaryotic (חיידקים): מאפיינים עיקריים: חסרי גרעין מוגדר. החומר התורשתי (DNA) נמצא באזור דמוי-גרעין בשם Nucleoid וצף בציטופלזמה. אברונים: חסרי אברונים,...]]></content> <category term="מיקרוביולוגיה" /> <category term="תאים פרוקריוטים" /> <category term="תאים איקריוטים" /> <category term="דופן תא חיידקי" /> <category term="ביופילם" /> <category term="ליזוזים" /> <category term="מיקופלזמה" /> </entry> <entry> <title>סיכום גנטיקה – מושגי יסוד, דפוסי הורשה ועצי משפחה</title> <link href="https://medintzfat.com/genetics/ex1" /> <id>https://medintzfat.com/genetics/ex1</id> <updated>2025-11-02T14:19:23+00:00</updated> <summary type="html">הגדרת גן, אלל, פנוטיפ וגנוטיפ, תכונות רציפות ולא-רציפות, עקרונות עצי משפחה ודפוסי הורשה, מקורות המגוון הגנטי במיוזה וקרוסינג-אובר, שלבי המיטוזה, וניתוח סטטיסטי של ניסויי מנדל.</summary> <content type="html"><![CDATA[מושגי יסוד בגנטיקהגן (Gene)מקטע DNA המקודד לתוצר מסוים. בהגדרה הפשטנית - מקטע המקודד לחלבון, אך חשוב לציין שלא כל הגנים מקודדים לחלבונים; חלק מהגנים מקודדים ל-RNA פונקציונלי שאינו עובר תרגום לחלבון.כרומוזום (Chromosome)מבנה המכיל DNA דחוס. בתאים אנושיים רגילים יש 46 כרומוזומים (23 זוגות).אלל (Allele)וריאציה של גן מסוים. המרצה מתייחסת לאללים כאופציות שונות של אותו גן - למשל, אלל לעיניים חומות או אלל לעיניים כחולות.פנוטיפ וגנוטיפ (Phenotype &amp; Genotype) פנוטיפ: התכונה הנצפית (למשל, רגישות ללקטוז, צבע עיניים, אפילפסיה) גנוטיפ: ההרכב הגנטי...]]></content> <category term="גנטיקה" /> <category term="מושגי יסוד" /> <category term="דפוסי הורשה" /> <category term="עצי משפחה" /> <category term="מגוון גנטי" /> <category term="מיטוזה" /> <category term="ניסוי מנדל" /> <category term="גן" /> <category term="אלל" /> <category term="פנוטיפ" /> <category term="גנוטיפ" /> <category term="תכונות רציפות" /> <category term="תכונות לא-רציפות" /> <category term="קרוסינג-אובר" /> </entry> <entry> <title>תרגול גרדיאנט, דיברגנץ ורוטור - כולל פתרונות מפורטים</title> <link href="https://medintzfat.com/physics-b/ex2" /> <id>https://medintzfat.com/physics-b/ex2</id> <updated>2025-11-02T12:18:24+00:00</updated> <summary type="html">תרגול בפיזיקה מתמטית הכולל חישוב גרדיאנט של פונקציה רדיאלית e^(-λr)/r, מציאת יחידות של λ, חישוב דיברגנץ ורוטור לשדה, ויישום משפט הדיברגנץ על תיבה ומשולש במרחב. כולל פתרון מפורט עם הסברים וכללים מתמטיים בסיסיים.</summary> <content type="html"><![CDATA[שאלה 1: גרדיאנט של פונקציה רדיאלית וניתוח יחידות פיזיקליות חשבו את הגרדיאנט של:\[\phi(r)=\frac{e^{-\lambda r}}{r}\] $r$ הקואורדינטה הרדיאלית במישור. מה היחידות של $\lambda$?אנחנו לא מכירים את הנוסחה של גרדיאנט בקואורדינטות פולריות. ניתן להמיר לקרטזיות ואז לפתח את הביטוי:\[\phi(\sqrt{x^2 + y^2})\]אבל זה מבלבל. מגוגל מקבלים שהנוסחה של הגרדיאנט בקואורדינטות פולאריות היא:\[\nabla \phi = \frac{\partial \phi}{\partial r} \hat{r} + \cancel{\frac{1}{r} \frac{\partial \phi}{\partial \theta} \hat{\theta}}\]לפונקציה אין ביטוי במישור אנגולרי $\theta$ ולכן החלק השני מתאפס.נגזור חלקית לפי $r$:\[\frac{\partial \phi}{\partial r} = -\frac{1}{r^2} e^{-\lambda r} +...]]></content> <category term="פיזיקה" /> <category term="רוטור" /> <category term="דיברגנץ" /> <category term="גרדיאנט" /> <category term="וקטורים" /> <category term="פיזיקה מתמטית" /> <category term="תרגול" /> <category term="פתרונות" /> </entry> <entry> <title>ריצוף חלבונים, קביעת קצה אמיני ומבנים שניוניים – אלפא הליקס ובטא שיט</title> <link href="https://medintzfat.com/biochemistry/class4" /> <id>https://medintzfat.com/biochemistry/class4</id> <updated>2025-11-02T10:18:25+00:00</updated> <summary type="html">סיכום ביוכימיה מפורט: זיהוי והרכב חומצות אמינו, תגובות סנגר ואדמן לריצוף חלבונים, פירוק קשרי SS, פעילות פרוטאזות (טריפסין, כימוטריפסין, פפסין), הבדלים בין חלבונים תוך-תאיים וחוץ-תאיים, ומבנים שניוניים – אלפא הליקס, בטא שיט, דיפול ומייצבים מבניים.</summary> <content type="html"><![CDATA[קביעת הרכב ורצף חומצות אמינו בחלבון1. קביעת הרכב חומצות אמינוכדי לקבוע את הרכב חומצות האמינו בחלבון, מבצעים הידרוליזה מלאה של הקשרים הפפטידיים. התהליך כולל: חימום דגימת החלבון בתמיסת חומצה חזקה (למשל, 6M $\ce{HCl}$) למשך כ-24 שעות. התהליך מפרק את החלבון לחומצות האמינו המרכיבות אותו. את תערובת חומצות האמינו מפרידים באמצעות שיטות כרומטוגרפיות. מדידת הכמות של כל חומצה אמינית מאפשרת לקבוע את היחסים המולריים ביניהן בחלבון.שלב זה מספק מידע על הרכב החלבון, אך לא על סדר (רצף) חומצות האמינו.2. זיהוי חומצת...]]></content> <category term="ביוכימיה" /> <category term="ריצוף חלבונים" /> <category term="קביעת קצה אמיני" /> <category term="אדמן דגרדציה" /> <category term="סנגר ריאקציה" /> <category term="פירוק קשרי SS" /> <category term="פרוטאזות" /> <category term="טריפסין" /> <category term="כימוטריפסין" /> <category term="פפסין" /> <category term="חלבונים תוך-תאיים וחוץ-תאיים" /> <category term="מבנים שניוניים" /> <category term="אלפא הליקס" /> <category term="בטא שיט" /> <category term="דיפול" /> <category term="מייצבים מבניים" /> <category term="סיכום שיעור" /> <category term="ביוכימיה למתחילים" /> <category term="ביוכימיה אוניברסיטאית" /> <category term="ביוכימיה קלינית" /> <category term="ביוכימיה רפואית" /> </entry> <entry> <title>שדות סקלריים ווקטוריים – גרדיאנט, דיברגנס, רוטור ומשפט הדיברגנס</title> <link href="https://medintzfat.com/physics-b/class2" /> <id>https://medintzfat.com/physics-b/class2</id> <updated>2025-10-30T12:18:26+00:00</updated> <summary type="html">סיכום על שדות סקלריים ווקטוריים בפיזיקה: הגדרה ומשמעות, אופרטורים דיפרנציאליים (גרדיאנט, דיברגנס, רוטור), זהויות וקטוריות, שטף ומשפט הדיברגנס עם דוגמאות.</summary> <content type="html"><![CDATA[מבואשיעור זה עוסק בשדות סקלריים ווקטוריים ובאופרטורים דיפרנציאליים הפועלים עליהם. נושאים אלו מהווים את הבסיס המתמטי להבנת תופעות אלקטרומגנטיות ופיזיקליות אחרות.שדות (Fields)הגדרהשדה הוא ישות מתמטית שממלאת את המרחב או את המישור, ומקבלת ערך בכל נקודה ונקודה.שדה סקלרי (Scalar Field)הגדרה: שדה שמצמיד לכל נקודה במרחב מספר (סקלר).סימון: $\phi(x,y,z)$ או $\phi(\vec{r})$דוגמה: טמפרטורה בחדר - לכל נקודה $(x,y,z)$ בחדר מתאים ערך טמפרטורה.דוגמאות מתמטיות: שדה שמתאים לכל נקודה סקאלר שהוא מכפלת איברי הווקטור:\[\phi(x,y,z) = xyz\] שדה שמתאים לכל נקודה סכום של רכיב ליניארי ואקספוננציאלי:\[\chi(x,y,z)...]]></content> <category term="פיזיקה" /> <category term="שדות סקלריים" /> <category term="שדות וקטוריים" /> <category term="גרדיאנט" /> <category term="דיברגנס" /> <category term="רוטור" /> <category term="זהויות וקטוריות" /> <category term="שטף" /> <category term="משפט הדיברגנס" /> </entry> <entry> <title>מבנה חומצות אמינו וקשר פפטידי: ציסטאין, רזוננס, זוויות ורצפים</title> <link href="https://medintzfat.com/biochemistry/class3" /> <id>https://medintzfat.com/biochemistry/class3</id> <updated>2025-10-30T10:18:27+00:00</updated> <summary type="html">סיכום ביוכימיה על מבנה חומצות אמינו, קשר פפטידי ורזוננס, זוויות קונפורמציה φ ו־ψ, גרף Ramachandran, קשרי דיסולפיד, ומושגי שמירה אבולוציונית ו־sequence alignment.</summary> <content type="html"><![CDATA[מבואבשיעור זה נעמיק בנושא מבנה חומצות אמינו, הקשר הפפטידי ותכונותיו המיוחדות, זוויות הקונפורמציה φ ו-ψ, גרף Ramachandran, וכן נדון בחשיבות של שמירה אבולוציונית ו-sequence alignment.ציסטאין (Cysteine) וציסטין (Cystine)הבחנה בין שתי הצורות ציסטאין (Cys, C): חומצת אמינו במצב המחוזר שלה, עם קבוצת $\ce{-SH}$ (thiol) בשרשרת הצד (R). ציסטין (Cystine): שתי חומצות ציסטאין במצב מחומצן, המחוברות באמצעות קשר דיסולפידי ($\ce{S-S}$).ניתן לרכוש את שתי הצורות בנפרד (למשל מחברת Sigma).הקשר הפפטידי (Peptide Bond)מאפייני הקשרהקשר הפפטידי הוא קשר כיווני וייחודי המחבר שתי חומצות אמינו: כיוון:...]]></content> <category term="ביוכימיה" /> <category term="חומצות אמינו" /> <category term="קשר פפטידי" /> <category term="רזוננס" /> <category term="זוויות φ ו־ψ" /> <category term="גרף Ramachandran" /> <category term="קשרי דיסולפיד" /> <category term="שמירה אבולוציונית" /> <category term="sequence alignment" /> <category term="מבנה חלבונים" /> <category term="סיכום שיעור" /> <category term="ביוכימיה למתחילים" /> <category term="ביוכימיה אוניברסיטאית" /> <category term="ביוכימיה קלינית" /> <category term="ביוכימיה רפואית" /> </entry> <entry> <title>מחזור החיים של וירוסים – הדבקה, שכפול, העברה וזיהוי מעבדתי</title> <link href="https://medintzfat.com/microbiology/virology2" /> <id>https://medintzfat.com/microbiology/virology2</id> <updated>2025-10-30T08:18:28+00:00</updated> <summary type="html">סיכום הרצאה על וירולוגיה: שלבי מחזור החיים של וירוסים (היצמדות, חדירה, רפליקציה, שחרור), סוגי תאים רגישים ומתירנים, העברה אנכית והופקית, וירמיה, מדדי הדבקה (R), שיטות זיהוי מעבדתיות (אימונופלואורסנציה, ELISA, PCR) וייצור חיסונים.</summary> <content type="html"><![CDATA[## מבואבשיעור זה נעסוק במחזור החיים של וירוסים, החל מהתהליך שבו הווירוס מדביק תא ועד לשחרור וירוסים חדשים. נדון במושגים חשובים כגון תאים רגישים ומתירניים, דרכי העברה שונות של וירוסים, מדדי הדבקה ($R$), ושיטות זיהוי מעבדתיות מתקדמות.---## שלבי מחזור החיים של וירוסים### 1. **Attachment (היצמדות)**הווירוס צריך להגיע לתא המארח ולהיצמד לרצפטור ספציפי על פני התא. תהליך ההיצמדות הוא ספציפי ביותר – כל וירוס בחר בתהליך האבולוציה רצפטור מסוים.### 2. **Penetration (חדירה)**לאחר ההיצמדות, הווירוס חודר לתוך התא. תהליך זה יכול להתבצע...]]></content> <category term="מיקרוביולוגיה" /> <category term="וירולוגיה" /> <category term="מחזור חיים של וירוסים" /> <category term="הדבקה וחדירה" /> <category term="רפליקציה ויראלית" /> <category term="העברה ויראלית" /> <category term="זיהוי מעבדתי" /> <category term="חיסונים" /> <category term="PCR" /> <category term="ELISA" /> <category term="אימונופלואורסנציה" /> <category term="וירמיה" /> <category term="מדדי הדבקה" /> </entry> <entry> <title>מבוא לאנטומיה והיסטולוגיה: שלד שריר</title> <link href="https://medintzfat.com/anatomy/class2" /> <id>https://medintzfat.com/anatomy/class2</id> <updated>2025-10-29T14:03:29+00:00</updated> <summary type="html">שיעור שני באנטומיה של מערכת התנועה: מנחים אנטומיים, מישורים אנטומיים, מושגי כיוון ויחס, מושגי תנועה ומפרקים סינוביאליים.</summary> <content type="html"><![CDATA[המנח האנטומי (Anatomical Position)המנח האנטומי הוא מנח ייחוס סטנדרטי ומוסכם המשמש כשפת בסיס אוניברסלית בתיאור הגוף. הוא מהווה נקודת מוצא (מנח “אפס”) לתיאור מיקום של מבנים ותנועות.מאפייני המנח האנטומי: הגוף עומד זקוף. הפנים מופנות קדימה. הידיים לצדי הגוף. כפות הידיים פונות קדימה (אגודלים פונים הצידה). הרגליים צמודות או בפיסוק קל, וכפות הרגליים מופנות קדימה.חשיבותו של המנח היא בכך שהוא מבטיח שתיאור מיקום של מבנה ביחס למבנה אחר, או תיאור תנועה, יהיה אחיד וברור לכל אנשי המקצוע בתחום, ללא תלות בתנוחה...]]></content> <category term="אנטומיה" /> <category term="מערכת התנועה" /> <category term="מנחים אנטומיים" /> <category term="מישורים אנטומיים" /> <category term="מפרקים סינוביאליים" /> </entry> <entry> <title>אנטומיה של מערכת העצבים - מבנה הנוירון, סינאפסות, המוח וחוט השדרה</title> <link href="https://medintzfat.com/anatomy/class1" /> <id>https://medintzfat.com/anatomy/class1</id> <updated>2025-10-29T10:18:30+00:00</updated> <summary type="html">שיעור ראשון באנטומיה של מערכת העצבים: מבנה הנוירון והסינאפסה, תפקידי תאי התמיכה והמיילין, אנטומיית המוח וחוט השדרה, מערכות סנסוריות ומוטוריות ופגיעות עצביות.</summary> <content type="html"><![CDATA[שאלות לדוגמהב- dorsal root ganglion נמצא: סינפסה של ה- sensory sympathetic nerves סינפסה ראשונה של ה- Somatomotor nerves גוף התא של ה- somatosensory nerve סיבים מוטורים של ה- parasympathetic nerveמבחינה עצבית, מרגע היציאה מהמוח, המערכת ה- somatomotor כוללת בדרך כלל: שני נוירונים, שלוש סינפסות שני נוירונים, סינפסה אחת נוירון אחד, סינפסה אחת שלושה נוירונים, שלוש סינפסותמבנה הנוירון (Neuron)רכיבי הנוירון הבסיסייםהנוירון מורכב משלושה חלקים עיקריים: דנדריטים (Dendrites) - מקבלים מידע מנוירונים אחרים או מסנסורים (למשל, חיישני לחץ בעור) גוף התא (Cell...]]></content> <category term="אנטומיה" /> <category term="מערכת העצבים" /> <category term="נוירון" /> <category term="סינאפסה" /> <category term="מוח" /> <category term="חוט שדרה" /> <category term="מיילין" /> </entry> <entry> <title>כתיבה רפלקטיבית בשיטת DIEP - סיכום הרצאה</title> <link href="https://medintzfat.com/community-medicine/reflection" /> <id>https://medintzfat.com/community-medicine/reflection</id> <updated>2025-10-28T13:33:31+00:00</updated> <summary type="html">סיכום הרצאה על כתיבה רפלקטיבית בשיטת DIEP: Describe, Interpret, Evaluate, Plan, דוגמאות לסטודנטים לרפואה, עקרונות לכתיבה טובה ותרגול למידה מקצועית.</summary> <content type="html"><![CDATA[## מהי רפלקציה?**רפלקציה** = השתקפות, התבוננות עצמית**כתיבה רפלקטיבית** = ניתוח של חוויה אישית או קבוצתית## למה זה חשוב לסטודנטים לרפואה?- מפתח חשיבה ביקורתית ומודעות עצמית- תורם להבנה מעמיקה של תהליכי למידה- עוזר להתמודד עם קשיים רגשיים ולימודיים- מחזק מיומנויות תקשורת עם מטופלים וצוות- מאפשר צמיחה אישית ומקצועית## שיטת DIEP**DIEP** = **D**escribe, **I**nterpret, **E**valuate, **P**lan---## D - Describe (תיאור)**מה קרה?** - תיאור עובדתי של החוויה או המטלה.**שאלות מנחות:**- מה הייתה החוויה/המטלה?- מתי ואיפה זה קרה?- מי היה מעורב?**דוגמה:**"בשבוע שעבר השתתפתי במפגש...]]></content> <category term="כתיבה רפלקטיבית" /> <category term="שיטת DIEP" /> <category term="עקרונות לכתיבה" /> <category term="רפואה קהילתית" /> <category term="רפואת משפחה" /> <category term="רפואת ילדים" /> <category term="בריאות הנפש" /> <category term="גריאטריה" /> <category term="רפואת נשים" /> <category term="רפואה מונעת" /> <category term="תקשורת רפואית" /> <category term="עבודת צוות" /> <category term="רפואה ראשונית" /> <category term="כתיבה רפואית" /> <category term="רפלקציה" /> </entry> <entry> <title>תיעוד רפואי בשיטת SOAP - סיכום הרצאה</title> <link href="https://medintzfat.com/community-medicine/soap" /> <id>https://medintzfat.com/community-medicine/soap</id> <updated>2025-10-28T12:33:32+00:00</updated> <summary type="html">סיכום הרצאה על תיעוד רפואי בשיטת SOAP: Subjective, Objective, Assessment, Plan, דוגמאות קליניות, טעויות נפוצות, דגלים אדומים ומה חייבים לתעד במרפאה.</summary> <content type="html"><![CDATA[## מבוא - למה צריך שיטה מסודרת?כשמטופל נכנס למרפאה עם תלונה (למשל כאב ראש), הרופא שואל שאלות רבות: מתי התחיל? איפה כואב? האם יש תסמינים נלווים? מה מקל? מה מחמיר? השאלות נשאלות מתוך חשיבה קלינית - כל שאלה מכוונת לבדיקת השערה מסוימת.**למה צריך תבנית מסודרת?**- **שפה משותפת בין רופאים** - רופא ב' מבין בדיוק מה רופא א' מצא ועשה- **מידע רפואי מסודר וברור** - לא צריך לחפש איפה רשמו כל דבר- **חיסכון בזמן** - במיוחד במצבי חירום- **רצף טיפולי** -...]]></content> <category term="תיעוד רפואי" /> <category term="רפואה קהילתית" /> <category term="רפואה מונעת" /> <category term="מיומנויות קליניות" /> <category term="כתיבה רפואית" /> <category term="SOAP" /> <category term="לתעד" /> </entry> <entry> <title>תקשורת ברפואה - סיכום הרצאה קליני</title> <link href="https://medintzfat.com/community-medicine/medical-communication" /> <id>https://medintzfat.com/community-medicine/medical-communication</id> <updated>2025-10-28T12:18:33+00:00</updated> <summary type="html">סיכום הרצאה על תקשורת ברפואה: הקשבה פעילה, אמפתיה, בניית אמון, מודלים של יחסי רופא-מטופל, ראיון מוטיבציוני ושאלות פתוחות מול סגורות.</summary> <content type="html"><![CDATA[## מבוא - למה תקשורת חשובה ברפואה?התקשורת היא **לב ליבה של הרפואה**. היא חשובה יותר מהרבה מבחנים אקדמיים, כי בפרקטיקה היא מה שבונה את היכולת לעשות אנמנזה טובה, ליצור יחסי אמון עם המטופל, ולמצוא משמעות במקצוע.### התלונה הנפוצה ביותר על רופאים"אני רוצה רופא שלא יהיה במחשב כל הזמן" - מטופלים מתלוננים שהרופא לא מסתכל עליהם, אלא עסוק במחשב או בטלפון.### למה תקשורת טובה קריטית?1. **בניית אמון** - אמון הוא הגשר שעליו הרופא והמטופל הולכים יחד. בלי אמון, אי אפשר להתקדם.2....]]></content> <category term="תקשורת רפואית" /> <category term="הקשב הפעילה" /> <category term="אמפתיה" /> <category term="אמון" /> <category term="מודלים של רופא-מטופל" /> <category term="ראיון מוטיבציוני" /> </entry> <entry> <title>רפואת קהילה - סוגי מרפאות, אי־ודאות ומסלול הטיפול הרפואי</title> <link href="https://medintzfat.com/community-medicine/clinics-and-care-pathway" /> <id>https://medintzfat.com/community-medicine/clinics-and-care-pathway</id> <updated>2025-10-28T10:33:34+00:00</updated> <summary type="html">סקירה על רפואת הקהילה בישראל: רפואה עירונית וכפרית, התמודדות עם אי־ודאות, דגלים אדומים, מסלול המטופל מהבית לבית החולים ועבודת רופא המשפחה.</summary> <content type="html"><![CDATA[חלק א’: סוגי מרפאות בישראלרקע היסטורי - קופות חולים בישראל קופה רקע היסטורי כללית קופת חולים של ההסתדרות - צריך היה “תלוש אדום” וחברות בהסתדרות מכבי קיבלו רק צעירים ובריאים ללא מחלות קיימות עממית טיפלה במי שלא בהסתדרות ← התמזגה והפכה למאוחדת לאומית התפתחה מקופות נוספות היום: ארבע קופות חולים + צה”לרפואה עירונית vs רפואה כפריתרפואה עירוניתמאפיינים: מרכזים גדולים, אלפי מטופלים צוות מגוון: רופאי משפחה, רופאי ילדים, אחיות תחנת הפניות, משרד, בית מרקחת פתוחה שישה ימים בשבוע כולל ערב זמינות...]]></content> <category term="רפואת כפרית" /> <category term="רפואה עירונית" /> <category term="אי-ודאות קלינית" /> <category term="דגלים אדומים" /> <category term="רפואת משפחה" /> <category term="רפואה קהילתית" /> <category term="מסלול הטיפול" /> <category term="עבודת צוות" /> <category term="רפואה ראשונית" /> </entry> <entry> <title>רפואת קהילה - מבוא לקורס | רפואת משפחה, אתיקה ועבודת צוות</title> <link href="https://medintzfat.com/community-medicine/intro" /> <id>https://medintzfat.com/community-medicine/intro</id> <updated>2025-10-28T08:33:35+00:00</updated> <summary type="html">מבוא לרפואת קהילה: רפואת משפחה, ימי שטח, אתיקה רפואית, מודל ביו-פסיכו-סוציאלי ועבודת צוות בקהילה. סיכום ממוקד לסטודנטים לרפואה.</summary> <content type="html"><![CDATA[## מה זו רפואת קהילה?### היכן מתבצעת?**לא** בבתי חולים, אלא:- קופות חולים (כללית, מכבי, מאוחדת, לאומית)- מרפאות משפחה- מרפאות מומחים בקהילה- טיפות חלב- מרפאות בריאות הנפש- מכוני התפתחות הילד### סטטיסטיקה: איפה קורה רוב הרפואה?מתוך **1,000 אנשים** בחודש נתון:| שלב | מספר אנשים ||-----|------------|| חווים סימפטום כלשהו | 800 || מגיעים לרופא ראשוני | 217 || מגיעים לביקור מרפאות חוץ | ~100 || מאושפזים בבית חולים | 8 |> **המסקנה:** הרוב המוחלט של הרפואה מתבצע בקהילה, לא בבתי החולים!**הערה**: לא זכור...]]></content> <category term="רפואה קהילתית" /> <category term="רפואת משפחה" /> <category term="רפואת ילדים" /> <category term="בריאות הנפש" /> <category term="גריאטריה" /> <category term="רפואת נשים" /> <category term="רפואה מונעת" /> <category term="תקשורת רפואית" /> <category term="עבודת צוות" /> <category term="רפואה ראשונית" /> </entry> <entry> <title>ירו״ק - יסודות הרפואה ומקצועות הבריאות בקהילה</title> <link href="https://medintzfat.com/community-medicine/" /> <id>https://medintzfat.com/community-medicine/</id> <updated>2025-10-28T08:33:36+00:00</updated> <summary type="html">קורס ירו״ק מאפשר הכרות עם מקצועות הרפואה השונים בקהילה, כולל רפואת משפחה, רפואת ילדים, בריאות הנפש, גריאטריה ורפואת נשים. חשיפה למערכת הרפואית וההיבטים השונים של המפגש בין מטפלים למטופלים.</summary> <content type="html"><![CDATA[חזקים במשפחה וילדים? נסו 10 שאלות, עם עדיפות לשאלות שלא הצלחתם. בסיום תקבלו ציון וסקירה של הטעויות שלכם. צפה בהיסטוריה התחל לתרגל! 10 / 1 00:00 שאלה קודמת שאלה הבאה סיים מבחן תוצאות המבחן 0 ענית נכון על 0 מתוך 10 שאלות התחל מבחן חדש צפה בטעויות צפה בהיסטוריה &times; היסטוריית מבחנים 100 75 50 25 0 נקה היסטוריה חזור למסך הראשי טוען את השאלות... אנא המתן... ⚠️ אירעה שגיאה בטעינת השאלות. אנא נסו שוב מאוחר יותר. נסה שוב &times;...]]></content> <category term="רפואה קהילתית" /> <category term="רפואת משפחה" /> <category term="רפואת ילדים" /> <category term="בריאות הנפש" /> <category term="גריאטריה" /> <category term="רפואת נשים" /> <category term="רפואה מונעת" /> <category term="תקשורת רפואית" /> <category term="עבודת צוות" /> <category term="רפואה ראשונית" /> </entry> <entry> <title>גנטיקה – מבוא היסטורי, מבנה ה-DNA, מונחים בסיסיים ופנוטיפים</title> <link href="https://medintzfat.com/genetics/class1" /> <id>https://medintzfat.com/genetics/class1</id> <updated>2025-10-27T12:18:37+00:00</updated> <summary type="html">שיעור ראשון בגנטיקה: סקירה היסטורית ממנדל עד פרויקט הגנום האנושי, מבנה ה-DNA והכרומוזומים, הבדל בין גנוטיפ לפנוטיפ והגדרות יסוד בגנטיקה רפואית.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים: מבוא לגנטיקה היסטוריה של הגנטיקה - אבני דרך מבנה ה-DNA והגנום מינוח גנטי פנוטיפ וגנוטיפ שונות גנטית ומקורותיה מבנה הכרומטין והכרומוזומים מחזור התא והחלוקות התאיות מיטוזה - חלוקה תאית רגילה מיוזה - חלוקה רדוקציונית Crossing Over - החלפת חומר גנטי גיוון גנטי - מקורות השונות כרומוזומי המין והאזורים הפסאודו-אוטוזומיים השוואה: מיטוזה לעומת מיוזה דוגמה: סוס וחמורמבוא לגנטיקההגדרות בסיסיותגנטיקה לעומת תורשה: גנטיקה: ענף במדעי החיים החוקר שינויים ב-DNA (בכל מקום בגוף) תורשה: שינויים גנטיים שנמצאים בתאי המין ועוברים מדור...]]></content> <category term="גנטיקה" /> <category term="תורשה" /> <category term="DNA" /> <category term="פנוטיפ" /> <category term="גנוטיפ" /> </entry> <entry> <title>תרגול חומצות אמינו – חישובי pH, pKa ו־pI, מטען נטו ומסיסות במים</title> <link href="https://medintzfat.com/biochemistry/ex1" /> <id>https://medintzfat.com/biochemistry/ex1</id> <updated>2025-10-27T10:18:38+00:00</updated> <summary type="html">תרגול בגנטיקה וביוכימיה על חומצות אמינו: חישוב מטען נטו של גליצין לאורך טווח pH, חישוב ערכי pI לאלנין, ליזין וגלוטמט, וניתוח מסיסות במים לפי pKa.</summary> <content type="html"><![CDATA[מומלץ לעיין תחילה בסיכומים של שיעור 1 - חומצות אמינו ומים ו-שיעור 2 - חומצות אמינו: מבנה, תכונות וחישובי pI לפני התרגול הבא.שאלה 1: מטען נטו לאורך טווח $\text{pH}$ציין את המטען נטו של גליצין בערכי ה-$\text{pH}$ הבאים: $1, 2.34, 7, 9.6, 11$.מעיון בטבלה של גליצין בשיעור 2, ניתן לראות ש-$\text{p}K_a$ של קצה הקרבוקסיל הוא $2.34$ ושל קצה האמינו הוא $9.6$. בנקודות האלה חצי מהמולקולות עוברות פרוטונציה/דה-פרוטונציה. $\text{pH} = 1$: מטען נטו = $+1$ (גם הקצה האמיני וגם קצה הקרבוקסיל פרוטונטים)...]]></content> <category term="ביוכימיה" /> <category term="חומצות אמינו" /> <category term="pH" /> <category term="pKa" /> <category term="pI" /> </entry> <entry> <title>תהליכים ביוטכנולוגיים ומיקרוביולוגיה – היסטוריה ויישומים</title> <link href="https://medintzfat.com/microbiology/class1" /> <id>https://medintzfat.com/microbiology/class1</id> <updated>2025-10-27T08:18:39+00:00</updated> <summary type="html">סקירה על תהליכים ביוטכנולוגיים היסטוריים, מיקרוביולוגיה רפואית, ייצור אינסולין גנטי, יחסי סימביוזה במיקרוביום האנושי, ופטריות בטבע וברפואה.</summary> <content type="html"><![CDATA[תהליכים ביוטכנולוגיים היסטורייםתעשיית הבירה תהליכים ביוטכנולוגיים מבוססים על קיומם של מיקרואורגניזמים תעשיית הבירה היא תעשייה עתיקת ימים בעולם מבוססת על תהליכי תסיסה תהליכי התסיסה מתרחשים תודות למיקרואורגניזמים בעבר לא ידעו על קיומם של המיקרואורגניזמים, אבל בכל זאת ידעו לייצר בירה התהליך מבוסס על שמרים (Saccharomyces cerevisiae)תהליכים נוספים חלב ומוצרי חלב: תהליכים של החמצה והכנת גבינות ויוגורט שמירת מזון: פיתוח שיטות עיקור ופסטור למניעת קלקול מזון היבטים רפואיים: מיקרוביולוגיה קלינית ורפואיתמיקרוביולוגיה רפואית וקליניתתחומי התמחות מיקרוביולוגיה קלינית מחלות זיהומיותייחודיות התחום“הפרטנר הנוסף” -...]]></content> <category term="מיקרוביולוגיה" /> <category term="ביוטכנולוגיה" /> <category term="מיקרוביום" /> <category term="גנטיקה" /> <category term="פטריות" /> </entry> <entry> <title>תרגול פיזיקה - וקטורים ומכפלות</title> <link href="https://medintzfat.com/physics-b/ex1" /> <id>https://medintzfat.com/physics-b/ex1</id> <updated>2025-10-26T12:18:40+00:00</updated> <summary type="html">תרגול בפיזיקה בנושא וקטורים, מכפלה סקלרית ווקטורית, גרדיאנט ופונקציות סקלריות במרחב. כולל נוסחאות, דוגמאות ופתרון תרגילים.</summary> <content type="html"><![CDATA[חזרה על וקטורים וקטור יחידה חיבור וקטורי (כבר עבדנו עליו במכניקה - חיבור מהירויות, חיבור כוחות) כפל סקלרי מעבר מקורדינטות קרטזיות לפולריותמכפלה סקלרית (Scalar Product)הגדרההמכפלה הסקלרית היא פעולה שלוקחת שני וקטורים והתוצאה היא מספר ממשי (לא וקטור).תכונותכאשר מכפילים וקטור בעצמו מכפלה סקלרית: $\vec{a} \cdot \vec{a} \geq 0$התוצאה תמיד חיובית, אלא אם כן הוקטור עצמו אפס.נוסחאות בקורדינטות קרטזיות: סכום המכפלות של הרכיבים\[\vec{a} \cdot \vec{b} = a_x b_x + a_y b_y + a_z b_z\] ביטוי גיאומטרי:\[\vec{a} \cdot \vec{b} = |\vec{a}| |\vec{b}| \cos\theta\]...]]></content> <category term="פיזיקה" /> <category term="וקטורים" /> <category term="מכפלה וקטורית" /> <category term="מכפלה סקלרית" /> <category term="גרדיאנט" /> <category term="פונקציות סקלריות" /> </entry> <entry> <title>מבוא לביוכימיה - חומצות אמינו ותכונותיהן</title> <link href="https://medintzfat.com/biochemistry/class2" /> <id>https://medintzfat.com/biochemistry/class2</id> <updated>2025-10-26T10:18:41+00:00</updated> <summary type="html">מים - הממס הביולוגי האולטימטיבי; סיכום על חומצות אמינו: תכונות חומצה-בסיס, pKa ו-pI, סיווג כימי, צוויטריון, קשרים דיסולפידיים ומודיפיקציות פוסט-טרנסלציוניות.</summary> <content type="html"><![CDATA[תזכורת - תכונות בסיסיות של חומצות אמינוסיווג לפי תכונות פיזיקליותחומצות אמינו מסווגות לפי תכונות שונות: לא פולאריות / אליפטיות (7) ארומטיות (3) חומצות פולריות - בעלות מטען חלקי, לא טעונות (5) חומצות עם מטען חיובי מלא (3) (ב-pH פיזיולוגי) חומצות עם מטען שלילי מלא (2) (ב-pH פיזיולוגי)תכונות אופטיות חומצות אמינו הן כיראליות (למעט גליצין) בעלות יכולת סיבוב מישור הקיטוב של האור (לא קשור לסיבוב מישור הכיתוב)חומצות אמינו לא סטנדרטיותחומצות אמינו שאינן בונות חלבוניםלא כל חומצות האמינו משתתפות בבניית חלבונים. דוגמאות:אורניתין...]]></content> <category term="ביוכימיה" /> <category term="חומצות אמינו" /> <category term="pKa" /> <category term="pI" /> <category term="קשרים דיסולפידיים" /> <category term="מודיפיקציות פוסט-טרנסלציוניות" /> </entry> <entry> <title>מכפלה וקטורית - פיזיקה (אלקטרומגנטיקה)</title> <link href="https://medintzfat.com/physics-b/class1" /> <id>https://medintzfat.com/physics-b/class1</id> <updated>2025-10-23T12:18:42+00:00</updated> <summary type="html">הצגת מושג המכפלה הווקטורית, והבדלים בינה לבין מכפלה סקלרית. הגדרת מושג הסקלאר, כלל בורג יד ימין, חישוב מכפלה וקטורית ושימוש בפרמוטציות ציקליות.</summary> <content type="html"><![CDATA[הקדמהשני מושגים חשובים שבמקור היינו צריכים לכסות בקורס הראשון, אך מסיבות פדגוגיות נדחו לכאן: מכפלות וקטוריות מושג הסקלארמדובר במושגים חשובים שנעשה בהם שימוש רב באלקטרומגנטיקה, והם חלק מהשפה המתמטית היומיומית בקורס.סקירת וקטוריםהצגה קרטזיתבקורס הקודם הוצג מושג הוקטור. וקטור כללי ניתן לרישום באופן כרטזי: כשלשה:\[\vec{a}=(a_x, a_y, a_z)\] או באמצעות פריסה במרחב הכרטזי:\[\vec{a} = a_x \hat{x} + a_y \hat{y} + a_z \hat{z}\] משמעות הפריסה במרחב הכרטזי היא שכדי להגיע לווקטור $\vec{a}$, עלינו ללכת $a_x$ צעדים לאורך ציר $x$, ואז $a_y$ צעדים לאורך...]]></content> <category term="פיזיקה" /> <category term="וקטורים" /> <category term="מכפלה וקטורית" /> <category term="מכפלה סקלרית" /> <category term="פרמוטציות ציקליות" /> <category term="הצגה פולרית" /> <category term="קרטזית" /> <category term="וקטור יחידה" /> <category term="סקאלר" /> </entry> <entry> <title>מבנה ותכונות של חומצות אמינו ומים כממס ביולוגי</title> <link href="https://medintzfat.com/biochemistry/class1" /> <id>https://medintzfat.com/biochemistry/class1</id> <updated>2025-10-23T10:18:43+00:00</updated> <summary type="html">סקירה ביוכימית על מים, קשרי מימן, הידרופוביות, מיצלות וחומצות שומן אמפיפטיות, כולל מבנה מים, אינטראקציות מולקולריות ומבוא לחומצות אמינו.</summary> <content type="html"><![CDATA[מים ושיווי משקלשיווי המשקל של מים הוא בסביבות $7 \, \text{pH}$ - מה שאנחנו קוראים לו “$\text{pH}$ טבעי”. ברוב האורגניזמים החיים, פעילות מולקולרית מתרחשת באזור ה-$\text{pH}$ הטבעי. אנזימים שמזרזים תהליכים ביוכימיים בגוף פועלים בצורה אופטימלית בסביבת ה-$\text{pH}$ הטבעי.מבנה מולקולת המיםמולקולת מים בנויה משני אטומי מימן ואטום חמצן אחד ($\ce{H2O}$). לחמצן יש שני זוגות אלקטרונים לא קושרים, והוא מושך אליו את האלקטרונים של המימן. מבחינה הסתברותית, האלקטרונים של המימן נמצאים קרוב יותר לחמצן, ולכן: החמצן נושא מטען חלקי שלילי ($\delta^-$) המימנים...]]></content> <category term="ביוכימיה" /> <category term="מים" /> <category term="קשרי מימן" /> <category term="הידרופובי" /> <category term="הידרופילי" /> <category term="אמפיפטי" /> <category term="חומצות אמינו" /> </entry> <entry> <title>חקר הנגיפים – היסטוריה, מבנה, אבולוציה ומחלות ויראליות</title> <link href="https://medintzfat.com/microbiology/virology1" /> <id>https://medintzfat.com/microbiology/virology1</id> <updated>2025-10-23T08:18:44+00:00</updated> <summary type="html">סקירה על וירוסים: היסטוריה, מבנה, מחזור חיים, סיווגים, אבולוציה ומחלות עיקריות. כולל Smallpox, HIV, קורונה, חיסונים וחיטוי וירוסים. ההיסטוריה של חקר הנגיפים, גנום הנגיפים וקריטריונים למיון הנגיפים.</summary> <content type="html"><![CDATA[תוכן העניינים:1. [האם וירוס הוא יצור חי?](#האם-וירוס-הוא-יצור-חי)2. [היסטוריה של חקר הנגיפים](#היסטוריה-של-חקר-הנגיפים)3. [מבנה הנגיף](#מבנה-הנגיף)4. [מחזור חיים של וירוס - דוגמה: SV40](#מחזור-חיים-של-וירוס---דוגמה-sv40)5. [תכונות משותפות לכל הווירוסים](#תכונות-משותפות-לכל-הווירוסים)6. [סיווג בולטימור (Baltimore Classification)](#סיווג-בולטימור-baltimore-classification)7. [DNA לעומת RNA - יציבות והשלכות](#dna-לעומת-rna---יציבות-והשלכות)8. [אבולוציה ויראלית](#אבולוציה-ויראלית)9. [חיטוי והשמדת וירוסים](#חיטוי-והשמדת-וירוסים)10. [Virion לעומת Virus - ההבדל המהותי](#virion-לעומת-virus---ההבדל-המהותי)11. [סיווג וירוסים - קריטריונים](#סיווג-וירוסים---קריטריונים)12. [מגיפות עכשוויות - דוגמת Oropouche Virus](#מגיפות-עכשוויות---דוגמת-oropouche-virus)13. [וירוסים לא תמיד רעים](#וירוסים-לא-תמיד-רעים)14. [שאלות לבדיקה עצמית](#שאלות-לבדיקה-עצמית)## האם וירוס הוא יצור חי?השאלה הזו פותחת את הקורס ומלווה אותו לכל אורכו. התשובה הקצרה היא **לא** -...]]></content> <category term="מיקרוביולוגיה" /> <category term="וירולוגיה" /> <category term="נגיפים" /> <category term="היסטוריה של וירולוגיה" /> <category term="מבנה נגיפים" /> <category term="גנום נגיפים" /> </entry> <entry> <title>ביוכימיה - סיכומים ותרגולים | לימודי רפואה בצפת</title> <link href="https://medintzfat.com/biochemistry/" /> <id>https://medintzfat.com/biochemistry/</id> <updated>2025-10-22T10:18:45+00:00</updated> <summary type="html">קורס ביוכימיה כולל מבנה ותפקוד של חלבונים, אנזימטיקה, מסלולים מטבוליים מרכזיים, בקרה מטבולית, וקשר בין תהליכים ביוכימיים למצבים קליניים. לסטודנטים לרפואה באוניברסיטת בר-אילן בגליל.</summary> <content type="html"><![CDATA[חזקים בביוכימיה? נסו 10 שאלות, עם עדיפות לשאלות שלא הצלחתם. בסיום תקבלו ציון וסקירה של הטעויות שלכם. צפה בהיסטוריה התחל לתרגל! 10 / 1 00:00 שאלה קודמת שאלה הבאה סיים מבחן תוצאות המבחן 0 ענית נכון על 0 מתוך 10 שאלות התחל מבחן חדש צפה בטעויות צפה בהיסטוריה &times; היסטוריית מבחנים 100 75 50 25 0 נקה היסטוריה חזור למסך הראשי טוען את השאלות... אנא המתן... ⚠️ אירעה שגיאה בטעינת השאלות. אנא נסו שוב מאוחר יותר. נסה שוב &times; מידע...]]></content> <category term="ביוכימיה" /> <category term="רפואה" /> <category term="לימודי רפואה" /> <category term="חלבונים" /> <category term="אנזימים" /> <category term="מטבוליזם" /> <category term="גליקוליזה" /> <category term="מחזור קרבס" /> <category term="זרחון חמצוני" /> <category term="ביו-אנרגטיקה" /> </entry> <entry> <title>מבוא למיקרוביולוגיה ווירולוגיה - סיכומים</title> <link href="https://medintzfat.com/microbiology/" /> <id>https://medintzfat.com/microbiology/</id> <updated>2025-08-27T10:33:46+00:00</updated> <summary type="html">מיקרוביולוגיה ווירולוגיה לסטודנטים לרפואה: סיכומי שיעורים על חיידקים, מיקרוביום, אנטיביוטיקה, פטריות, נגיפים, HIV, HBV ותרופות אנטי-ויראליות.</summary> <content type="html"><![CDATA[חזקים בחיידקים? נסו 10 שאלות, עם עדיפות לשאלות שלא הצלחתם. בסיום תקבלו ציון וסקירה של הטעויות שלכם. צפה בהיסטוריה התחל לתרגל! 10 / 1 00:00 שאלה קודמת שאלה הבאה סיים מבחן תוצאות המבחן 0 ענית נכון על 0 מתוך 10 שאלות התחל מבחן חדש צפה בטעויות צפה בהיסטוריה &times; היסטוריית מבחנים 100 75 50 25 0 נקה היסטוריה חזור למסך הראשי טוען את השאלות... אנא המתן... ⚠️ אירעה שגיאה בטעינת השאלות. אנא נסו שוב מאוחר יותר. נסה שוב &times; ניווט...]]></content> <category term="מיקרוביולוגיה" /> <category term="רפואה" /> <category term="לימודי רפואה" /> <category term="חיידקים" /> <category term="נגיפים" /> <category term="פטריות" /> <category term="ביולוגיה" /> <category term="מחלות זיהומיות" /> </entry> <entry> <title>גנטיקה - סיכומים ותרגולים | לימודי רפואה בצפת</title> <link href="https://medintzfat.com/genetics/" /> <id>https://medintzfat.com/genetics/</id> <updated>2025-08-26T21:22:23+00:00</updated> <summary type="html">קורס גנטיקה כולל מושגים וחוקי התורשה, ניתוח עצי משפחה, תכונות מונוגניות ופוליגניות, מוטציות ותיקון, ציטוגנטיקה, גנטיקה התפתחותית ושל אוכלוסיות, ריפוי גנטי וסוגיות אתיות.</summary> <content type="html"><![CDATA[מוכנים לסיכומים? גנטיקה רפואית - כל השיעורים לחצו על שורה כדי לנווט לנושא נושא קישורים מבוא לגנטיקה ומושגי יסוד סקירה היסטורית ממנדל עד לפרויקט הגנום, מבנה DNA וכרומוזומים, גנוטיפ ופנוטיפ, עצי משפחה ודפוסי הורשה מנדליים. יסודות שיעור 1מבוא לגנטיקה תרגול 1מושגי יסוד ועצי משפחה ציטוגנטיקה ואנאופלואידיות מבנה הכרומוזום, קריוטיפ, G/C/R/Q-banding, FISH, CMA, טריזומיות ומונוזומיות, תסמונות דאון, אדוארדס, פטאו, קליינפלטר וטרנר. שינויים כרומוזומליים מבניים: מחיקות - Cri du chat, טרנסלוקציות - כרומוזום פילדלפיה, אינברסיות ודופליקציות. ציטוגנטיקה קליני שיעור 2ציטוגנטיקה שיעור 3שינויים...]]></content> <category term="גנטיקה" /> <category term="גנטיקה סיכום" /> <category term="רפואה" /> <category term="לימודי רפואה" /> <category term="תורשה" /> <category term="עצי משפחה" /> <category term="מוטציות" /> <category term="ציטוגנטיקה" /> <category term="ריפוי גנטי" /> </entry> <entry> <title>פיזיקה ב׳ לרפואנים - שש שנתי תשפה | לימודי רפואה בצפת</title> <link href="https://medintzfat.com/physics-b/" /> <id>https://medintzfat.com/physics-b/</id> <updated>2025-08-26T21:22:24+00:00</updated> <summary type="html">קורס פיזיקה ב׳ לרפואנים העוסק במכניקת זורמים, חשמל ומגנטיות. כולל מושגי בסיס בהידרוסטטיקה והידרודינמיקה, שדות אלקטרומגנטיים, מעגלים חשמליים וחוקי מקסוול. לסטודנטים לרפואה באוניברסיטת בר-אילן.</summary> <content type="html"><![CDATA[ברוכים הבאים לחשמל פיזיקה ב׳ הוא קורס ההמשך לקורס פיזיקה א׳ שמיועד בעיקר לסטודנטים לרפואה באוניברסיטת בר-אילן, אבל ככל הנראה גם לסטודנטים להנדסה או לפיזיקה. הקורס מתמקד בנושאים של אלקטרומגנטיות, כולל שדות חשמליים ומגנטיים, מעגלים חשמליים וחוקי מקסוול. הקורס סמסטריאלי ומזכה בשתי נקודות זכות בלבד (אולי 4 אם ייחשבו התרגולים), אך למרות זאת נדרש להשקיע בו זמן רב. הקורס כולל מבחן אמצע (במקור הייתה מתוכננת מעבדה שלא יצאה אל הפועל מטעמים לוגיסטיים, להבנתי). המבחן מהווה מגן, באופן הזה שהוא מחושב...]]></content> <category term="פיזיקה" /> <category term="רפואה" /> <category term="לימודי רפואה" /> <category term="חשמל" /> <category term="מגנטיות" /> <category term="מכניקת זורמים" /> <category term="מעגלים חשמליים" /> <category term="אלקטרומגנטיות" /> </entry> <entry> <title>אנטומיה של האדם (בסיסי) - סיכומים ושאלות | לימודי רפואה בצפת</title> <link href="https://medintzfat.com/anatomy/" /> <id>https://medintzfat.com/anatomy/</id> <updated>2025-08-26T21:22:25+00:00</updated> <summary type="html">קורס אנטומיה מבנית ותפקודית של האדם, כולל אמבריולוגיה, אנטומיה מקרוסקופית, דימות רדיולוגי ומעבדות דיסקציה. סילבוס מלא לסטודנטים לרפואה באוניברסיטת בר-אילן.</summary> <content type="html"><![CDATA[ניווט מהיר לפי אזור אנטומי מבואות עצבים, עצם, שריר, דימות גפה עליונה כתף, עצבים, כלי דם, שורש כף יד בית חזה ריאות, מדיאסטינום, לב, עצבוב בטן קיר הבטן, איברים, עצבוב, אגן גפה תחתונה וגב ירך, ברך, שוק, קרסול ראש וצוואר גולגולת, שרירי פנים, עצבים, כלי דם מבואות מערכת העצבים מבנה הנוירון, סינאפסה, מיילין, מוח וחוט שדרה. Neuron Synapse Myelin CNS PNS שיעור 1 יסודות שלד־שריר מנחים ומישורים אנטומיים, כיוונים ותנועות, מפרקים סינוביאליים. Anatomical position Planes Movements Synovial joints שיעור 2...]]></content> <category term="אנטומיה" /> <category term="רפואה" /> <category term="לימודי רפואה" /> <category term="דיסקציה" /> <category term="רדיולוגיה" /> </entry> <entry> <title>פרויקט גמר - סטטיסטיקה לרפואנים</title> <link href="https://medintzfat.com/statistics/final-project" /> <id>https://medintzfat.com/statistics/final-project</id> <updated>2025-08-14T14:22:26+00:00</updated> <summary type="html">פרויקט גמר בסטטיסטיקה לרפואנים תשפ״ה: ניתוח השפעת מגדר על דיכאון בקרב 3,387 סטודנטים לרפואה. המחקר מצא כי אין הבדל מובהק סטטיסטית בין סטודנטיות לסטודנטים ברמות הדיכאון. כולל שיטות מחקר, ניתוחים סטטיסטיים, מסקנות והמלצות להמשך.</summary> <content type="html"><![CDATA[## הקדמההדו״ח שלפניכם זכה לציון של **99** ומפורסם כאן במטרה לסייע לסטודנטים בכתיבת מטלות דומות. אין לנו אחריות על הדברים ואנו מבקשים שהתוכן לא יועתק.## תקציר מנהליםמחקר זה בחן את ההבדלים בין המגדרים ברמות דיכאון בקרב 3,387 סטודנטים לרפואה. הממצאים מצביעים על **היעדר הבדל מובהק סטטיסטית** בציוני דיכאון בין סטודנטיות לסטודנטים (p=0.7880), כאשר שני המגדרים מדווחים על רמות דיכאון דומות.---## 1. רקע ושאלת המחקר### שאלת המחקר**האם קיים הבדל מובהק בציוני דיכאון בין סטודנטיות לסטודנטים לרפואה?**### השערות המחקר- **H₀ (השערת אפס):**...]]></content> <category term="סטטיסטיקה לרפואנים" /> <category term="פרויקט גמר סטטיסטיקה" /> <category term="דיכאון בקרב סטודנטים לרפואה" /> <category term="השפעת מגדר על דיכאון" /> <category term="בריאות נפשית סטודנטים" /> <category term="מחקר מגדר ודיכאון" /> <category term="ניתוח סטטיסטי לרפואה" /> <category term="מבחן T" /> <category term="Cohen’s d" /> <category term="סטודנטיות מול סטודנטים" /> <category term="בריאות הנפש ברפואה" /> <category term="סטטיסטיקה רפואית" /> <category term="מחקר אקדמי תשפ״ה" /> </entry> <entry> <title>פיזיקה – מועד ב׳ 2025: שאלות ופתרונות במכניקה</title> <link href="https://medintzfat.com/physics/exam-2025b" /> <id>https://medintzfat.com/physics/exam-2025b</id> <updated>2025-08-14T12:22:27+00:00</updated> <summary type="html">פתרונות מוסברים לשאלות פיזיקה מועד ב׳ 2025: תאוצה זוויתית עם ln, מטוטלת בליסטית (מתיחות), מהירות יציאה, קפיץ פולארי, תנאי חיכוך, שינוי אנרגיה ואמפליטודה.</summary> <content type="html"><![CDATA[שאלות ממועד 2025 ב׳ שאלה עם $\ln$ - תאוצה זוויתית מיקום גוף נע מתואר בקואורדינטות x ו y באופן הבא (לא זוכר במדיוק):\[x(t) = A\ln\left(1 + \frac{t}{\tau}\right) \cos\left(2A\omega\left[(t + \tau)\ln\left(1 + \frac{t}{\tau}\right) - t\right]\right)\]\[y(t) = A\ln\left(1 + \frac{t}{\tau}\right) \sin\left(2A\omega\left[(t + \tau)\ln\left(1 + \frac{t}{\tau}\right) - t\right]\right)\] $\omega, A, \tau$ הם קבועים ביחידות המתאימות. מה התאוצה הזוויתית של הגוף? ($a_\theta$)התשובה הנכונה הייתה ככל הנראה:\[\boxed{a_\theta = \frac{2A\omega}{t + \tau}}\]בשלב הראשון נדרש להבין מהנתונים ש:\[R = A\ln\left(1 + \frac{t}{\tau}\right)\]וש-\[\theta = 2A\omega\left[(t + \tau)\ln\left(1 +...]]></content> <category term="פיזיקה" /> <category term="מועד ב 2025" /> <category term="פתרונות" /> <category term="שאלות" /> <category term="תאוצה זוויתית" /> <category term="לוגריתם ln" /> <category term="מטוטלת בליסטית" /> <category term="מתיחות בחוט" /> <category term="מהירות יציאה" /> <category term="מהירות מילוט" /> <category term="קפיץ פולארי" /> <category term="משוואות תנועה" /> <category term="חיכוך" /> <category term="אנרגיה פוטנציאלית" /> <category term="אמפליטודה" /> <category term="מכניקה קלאסית" /> </entry> <entry> <title>בחינת גמר - ביולוגיה של התא 2025א</title> <link href="https://medintzfat.com/biology/final-exam-2025a" /> <id>https://medintzfat.com/biology/final-exam-2025a</id> <updated>2025-07-30T12:22:48+00:00</updated> <summary type="html">סיכום שאלות שחזרו בבחינת הגמר בביולוגיה: טקסול, AKT, Capping, p27, מיוזין, DAG, אינסולין, ריאקציות ביוכימיות ועוד. כולל תשובות והסברים.</summary> <content type="html"><![CDATA[> **שחזור נושאים ושאלות מבחינת הגמר**>> להלן השאלות שהופיעו בצורה כלשהי בבחינה - כרגיל, ללא כל אחריות.>> בבחינה המלאה היו **36 שאלות אמריקאיות** - בינתיים הצלחנו לשחזר 30 שאלות.>> בהצלחה!## על אילו סיבים בשלד התא משפיעה התרופה טקסול (Taxol)?על מיקרוטיובולים.- טעיתי בשאלה.- השאלה הייתה במאגר.## מה נכון על אינסולין?מורכב משני סיבים, במקור משרשרת פוליפפטידית אחת, אך לאחר תרגום עובר חיתוך ל-2 שרשראות פוליפפטידיות המקושרות ביניהן בקשר דיסולפידי.## איזה שינוי לאחר תרגום הפיך?כל התשובות היו נכונות (מתילציה, פוספורילציה, אוביקוויטינציה). למיטב הבנתי,...]]></content> <category term="טקסול" /> <category term="AKT" /> <category term="Capping" /> <category term="p27" /> <category term="מיוזין" /> <category term="DAG" /> <category term="אינסולין" /> <category term="ריאקציות ביוכימיות" /> <category term="ביולוגיה של התא" /> <category term="ביולוגיה" /> <category term="סיכומים" /> <category term="בחינת גמר" /> </entry> <entry> <title>שאלות ותשובות לבחינת אפידמיולוגיה ובריאות הציבור</title> <link href="https://medintzfat.com/population-health/exam-questions" /> <id>https://medintzfat.com/population-health/exam-questions</id> <updated>2025-07-23T10:22:29+00:00</updated> <summary type="html">מאגר שאלות ותשובות מנומקות לבחינה בבריאות הציבור ואפידמיולוגיה: עיצובי מחקר, מדדי סיכון, סיבתיות, רמות מניעה, ועוּד. כולל הסברים לכל שאלה.</summary> <content type="html"><![CDATA[להלן ריכוז לא רשמי של שאלות שסטודנטים זכרו שהופיעו בבחינות עבר בצורה כזו או אחרת. הכל בגדר הצעה בלבד וללא אחריות.בהצלחה!קטגוריה: יסודות בריאות הציבורשאלה 1: שלושת ה-P’s (שאלה פתוחה)מהם שלושת ה-P’s? ותן דוגמא לכל אחד מהםתשובה: Promotion (קידום בריאות) - דוגמה: קמפיינים לעידוד פעילות גופנית Prevention (מניעה) - דוגמה: חיסונים, בדיקות סקר Protection (הגנה) - דוגמה: חקיקה נגד עישון במקומות ציבורייםשאלה 2: מודל ביטי (Beattie Model)איך נראה המודל של ביטי? שני צירים כשהציר האנכי מתמקד בהיבט הסמכות לעומת Negotiation והאופקי...]]></content> <category term="אפידמיולוגיה" /> <category term="עיצובי מחקר" /> <category term="מדדי סיכון" /> <category term="סיבתיות" /> <category term="רמות מניעה" /> <category term="בריאות הציבור" /> <category term="שאלות בחינה" /> </entry> <entry> <title>כל סיכומי ביולוגיה של התא - להדפסה ולהורדת PDF</title> <link href="https://medintzfat.com/biology/all" /> <id>https://medintzfat.com/biology/all</id> <updated>2025-07-22T12:22:50+00:00</updated> <summary type="html">כל סיכומי שיעורי קורס ביולוגיה של התא בעמוד אחד: ATP, מיטוכונדריה, חלבונים, שעתוק, ממברנות ועוד. ניתן להדפסה, עיון מקוון או ייצוא ל-PDF.</summary> <content type="html"><![CDATA[כל התכנים בעמוד אחדכל הסיכומים בקורס ביולוגיה של התא זמינים כאן להדפסה מרוכזת או ייצוא כ-PDF.התוכן מוצג בסדר כרונולוגי - מהסיכומים המוקדמים ביותר למאוחרים ביותר. אם חלק מהעמודים כוללים נוסחאות מתמטיות, ייתכן שייקח להן מספר שניות להיטען. למידה מהנה! תוכן העניינים שיעור 1 - מושגי יסוד 16/03/2025 שיעור 2 - עץ החיים והמבנה הבסיסי של התא 19/03/2025 שיעור 3 - תאים חיים, אורגנלות, ATP, ציטוסקלטון ודינמיקה תאית 26/03/2025 שיעור 4 - מיטוכונדריה והתיאוריה האנדוסימביוטית 31/03/2025 שיעור 5 - מטבוליזם, אנרגיה...]]></content> <category term="ויסות מולקולרי" /> <category term="חלוקת תאים" /> <category term="מחזור התא" /> <category term="ביולוגיה של התא" /> <category term="מבנה הגרעין" /> <category term="חלבונים" /> <category term="ATP" /> <category term="מיטוכונדריה" /> <category term="שעתוק" /> <category term="ממברנות" /> <category term="סיגנלים חוץ-תאיים" /> <category term="CDK" /> <category term="ציקלינים" /> <category term="G1" /> <category term="S" /> <category term="G2" /> <category term="M" /> <category term="נקודות ביקורת" /> <category term="RB-E2F" /> <category term="מיטוזה" /> </entry> <entry> <title>כימיה אורגנית - סיכום ושינון לבחינה</title> <link href="https://medintzfat.com/organic/summary" /> <id>https://medintzfat.com/organic/summary</id> <updated>2025-07-20T14:22:31+00:00</updated> <summary type="html">סיכום ושינון לבחינת כימיה אורגנית לרפואנים, כולל נומנקלטורה, תגובות עיקריות, סטריאוכימיה, התמרות נוקלאופיליות, אלדול, גריניאר ועוד.</summary> <content type="html"><![CDATA[הוספנו סיכומים ערוכים וממוקדים בראשי השיעורים והתרגולים הרלוונטיים.מומלץ לעיין בנוסחים המעודכנים בדפי התרגולים, למשל בדפים הבאים:- [התמרות ואלימינציות](class6)- [רדיקלים וסיפוחים לקשרים כפולים](ex8)- [אלקינים, אתרים וכהלים](ex9)- [קטונים ואלדהידים](ex10)- [אלפא לקרבוניל](ex11)בהצלחה!## שיעורים 2-1: חומצות ובסיסים, משפחות חומרים אורגניים ואלקנים (Alkanes & Alkenes)### חומציות| גורם | השפעה | דוגמה | הסבר ||------|--------|-------|------|| **אלקטרושליליות** | ↑ אלקטרושליליות = ↑ חומציות | $\ce{HF > H2O > NH3 > CH4}$ | אטום אלקטרושלילי מייצב אניון || **גודל אטום** | ↑ גודל = ↑ חומציות | $\ce{HI...]]></content> <category term="תנאי תגובה" /> <category term="מנגנונים" /> <category term="רגיוסלקטיביות וסטריאוסלקטיביות" /> <category term="מגבלות ויוצאי דופן" /> <category term="ערכי pKa חשובים" /> <category term="סדרי עדיפויות" /> <category term="כימיה אורגנית" /> <category term="נומנקלטורה" /> <category term="תגובות עיקריות" /> <category term="סטריאוכימיה" /> <category term="התמרות נוקלאופיליות" /> <category term="אלדול" /> <category term="גריניאר" /> </entry> <entry> <title>שחזור בחינת גמר בפיזיקה - מועד א׳ 2025</title> <link href="https://medintzfat.com/physics/exam-2025a" /> <id>https://medintzfat.com/physics/exam-2025a</id> <updated>2025-07-14T12:22:32+00:00</updated> <summary type="html">שחזור שאלות פיזיקה מתקדמות מבחינת הגמר: אינטגרציה כפולה, קפיץ, תנודות במעלית, התנגשויות, באנג׳י, תנועה רדיאלית בגליל מסתובב וחישוב זמן נפילה.</summary> <content type="html"><![CDATA[הקדמהלהלן שחזור אפשרי ללא אחריות לבחינת הגמר שנערכה ביום 14 ביולי 2025 (מועד א׳). הבחינה לא הייתה קלה, לעניות דעתי, והתשובות שלהלן מובאות כניחוש בלבד.עדכון: חלק מהשאלות עודכנו לאחר פרסום המבחן הרשמי.בהצלחה! שאלה 1 - אינטגרציה כפולה גוף שמסתו אחד קילוגרם נמצא ברגע $t=0$ בראשית הצירים של מישור אופקי חלק. הכוח השקול הפועל על הגוף במישור האופקי הוא:\[\mathbf{F} = -\alpha \hat{\mathbf{y}} - \beta v_y \hat{\mathbf{x}}\] $v_y$ הוא רכיב ה-$y$ של מהירותו הרגעית. הניחו ש $\alpha=\beta=1$ ביחידות המתאימות. נתון גם תנאי...]]></content> <category term="אינטגרציה כפולה" /> <category term="קפיץ" /> <category term="תנודות" /> <category term="התנגשויות" /> <category term="באנג׳י" /> <category term="תנועה רדיאלית" /> <category term="גליל מסתובב" /> <category term="חישוב זמן נפילה" /> <category term="פיזיקה מתקדמת" /> <category term="מבחן גמר" /> <category term="מועד א׳ 2025" /> </entry> <entry> <title>הצעת פתרון - בחינת גמר מועד ב׳ 2024</title> <link href="https://medintzfat.com/physics/exam-2024b" /> <id>https://medintzfat.com/physics/exam-2024b</id> <updated>2025-07-13T12:22:33+00:00</updated> <summary type="html">הצעת פתרון מפורטת למבחן פיזיקה א׳ מועד ב׳ תשפ״ד: קבועי תנועה, מתקף, תנועה בקואורדינטות פולריות, אנרגיה מכנית, כוח קוריוליס ועוד.</summary> <content type="html"><![CDATA[מבחן פיזיקה א׳ - מועד ב תשפ״ד שאלה 1: קבועי תנועה בהינתן ההגדרה הבאה: ״קבוע של התנועה הוא גודל כלשהו המאפיין את המערכת הפיזיקלית, אשר אינו משתנה בזמן למרות שמאפיינים אחרים של המערכת – המופיעים בתוך הקבוע - כן עשויים להשתנות בזמן.״ איזה מהטענות הבאות היא מדויקת? אם האנרגיה המכנית של גוף היא קבוע של התנועה, הרי שגזירתה לפי הזמן מנפקת את משוואות התנועה של הגוף. אם התנע הזוויתי הוא קבוע של התנועה, הרי ששקול המומנטים במערכת שונה מאפס. אם...]]></content> <category term="הצעת פתרון" /> <category term="פיזיקה א׳" /> <category term="קבועי תנועה" /> <category term="מתקף" /> <category term="תנועה בקואורדינטות פולריות" /> <category term="אנרגיה מכנית" /> <category term="כוח קוריוליס" /> <category term="תנועה הרמונית" /> <category term="מטוטלת" /> <category term="התנגשויות" /> </entry> <entry> <title>סטטיסטיקה לרפואנים - שחזור בחינת גמר</title> <link href="https://medintzfat.com/statistics/final-exam-2025" /> <id>https://medintzfat.com/statistics/final-exam-2025</id> <updated>2025-07-08T08:22:34+00:00</updated> <summary type="html">מבחן בסטטיסטיקה לרפואה עם פתרונות: רווח סמך, p-value, רגרסיה, הסתברות, בדיקות t, χ², ורגרסיה. כולל חישובים ודוגמאות קוד.</summary> <content type="html"><![CDATA[הקדמה הבחינה כללה מספר שאלות עם יותר מתשובה אחת נכונה, וכן שאלה אחת שאף תשובה בה לא נכונה. מספרי השאלות עם יותר מתשובה נכונה אחת נמסרו לנו מראש, וכן נמסר כי התוחלת לניחוש אקראי נכון בהן חיובית. סמוך לתחילת הבחינה נמסרו עדכונים ותיקונים רבים (בכחצי מהשאלות), וחלקם עוד שונו במהלך הבחינה עצמה. אף שהדבר נעשה ככל הנראה מתוך רצון טוב לסייע, הוא יצר בלבול, פגע ברצף החשיבה, והקשה על מיצוי זמן הבחינה. לאור ריבוי הפרטים, השאלות מובאות להלן בצורה כללית...]]></content> <category term="רווח סמך" /> <category term="p-value" /> <category term="רגרסיה" /> <category term="הסתברות" /> <category term="בדיקות t" /> <category term="χ²" /> <category term="סטטיסטיקה" /> <category term="סטטיסטיקה לרפואנים" /> </entry> <entry> <title>Python Online Editor</title> <link href="https://medintzfat.com/python/editor" /> <id>https://medintzfat.com/python/editor</id> <updated>2025-07-03T08:22:35+00:00</updated> <summary type="html">A brand new powerful online Python editor with real-time code execution, file upload, and sharing capabilities. Including syntax highlighting, linting, and more.</summary> <content type="html"><![CDATA[Run Code Copy Clear Upload Ctrl+Enter Run Ctrl+/ Comment Ctrl+F Find Ctrl+S Save import numpy as npimport pandas as pdfrom scipy import stats# Welcome to Python Online Editor!# You can upload files by dragging them onto the editor or clicking "Upload"# Access uploaded files using: uploaded_files['filename']import io # Required for reading uploaded filesprint("Hello, World!")# Example: Basic statisticsdata = np.random.normal(100, 15, 100)print(f"Mean: {np.mean(data):.2f}")print(f"Std Dev: {np.std(data):.2f}")# If you upload a CSV file, you can read it like this:# df = pd.read_csv(io.StringIO(uploaded_files['data.csv']))# print(df.head())#...]]></content> <category term="python, online editor, code execution, file upload, share code" /> </entry> <entry> <title>סטטיסטיקה לרפואנים – חזרה למבחן</title> <link href="https://medintzfat.com/statistics/class19" /> <id>https://medintzfat.com/statistics/class19</id> <updated>2025-07-03T08:22:36+00:00</updated> <summary type="html">הסבר חזותי ומעשי להסקה סטטיסטית: זיהוי התפלגות מתאימה (Z או t), שימוש ב-ISF לבניית רווח סמך, ודוגמאות עם פסיכומטרי ומשלוחים.</summary> <content type="html"><![CDATA[הקדמה: תרשים זרימה להסקה סטטיסטיתהדיון מתחיל בצורך ליצור תרשים זרימה מסודר כדי לעזור בניווט בין המבחנים הסטטיסטיים השונים. המטרה היא לסווג את הבעיות הסטטיסטיות לפי סוג המשתנים (רציפים/קטגוריאליים) ולהתמקד בהסקה סטטיסטית על תוחלות.כלי מרכזי: משפט הגבול המרכזי ומדגם גדולההבחנה המרכזית והכלי החשוב ביותר בקורס הוא משפט הגבול המרכזי (Central Limit Theorem), אשר חל על מדגם גדול. מדגם גדול: באופן יוריסטי, מדגם שגודלו גדול מ-30 ($n &gt; 30$). השלכות של מדגם גדול: ממוצע המדגם ($\bar{X}$) מתפלג נורמלית (בקירוב). זה מפשט את...]]></content> <category term="סטטיסטיקה" /> <category term="רפואנים" /> <category term="מבחן" /> <category term="רווח סמך" /> <category term="התפלגות Z" /> <category term="התפלגות t" /> <category term="משפט הגבול המרכזי" /> <category term="Inverse Survival Function" /> </entry> <entry> <title>סטטיסטיקה לרפואנים - הצעת פתרון מבחן לדוגמה</title> <link href="https://medintzfat.com/statistics/example" /> <id>https://medintzfat.com/statistics/example</id> <updated>2025-07-02T08:22:37+00:00</updated> <summary type="html">מבחני סטטיסטיקה לרפואה עם פתרונות: רווח סמך, p-value, רגרסיה, הסתברות, בדיקות t, χ², ורגרסיה. כולל חישובים ודוגמאות קוד.</summary> <content type="html"><![CDATA[להלן הצעת פתרון לשאלות מהמבחן לדוגמה. תשומת הלב ש GPT ושות׳ לא מצליחים, אולי בגלל האפשרות לכמה תשובות נכונות. הקובץ מתעדכן בחלקים, לפי קצב הפתרון. מוזמנים להתעדכן.כמו תמיד - אין לנו יכולת לדעת מה צפוי במבחן האמיתי, האם התשובות שהצענו נכונות, ומה המשמעות של הספרה 42. אם יש לכם אינפורמציה מסייעת, תיקונים או ערך אחר שאתם רוצים לתרום - מוזמנים לפנות.שאלה 1 חוקרת בנתה רווח סמך ברמת סמך של 90% עבור התוחלת כאשר השונות ידועה והתפלגות נורמלית. א. לא נכון...]]></content> <category term="רווח סמך" /> <category term="p-value" /> <category term="רגרסיה" /> <category term="הסתברות" /> <category term="בדיקות t" /> <category term="χ²" /> <category term="סטטיסטיקה" /> <category term="סטטיסטיקה לרפואנים" /> </entry> <entry> <title>סטטיסטיקה לרפואנים – דף נוסחאות</title> <link href="https://medintzfat.com/statistics/test-sheet" /> <id>https://medintzfat.com/statistics/test-sheet</id> <updated>2025-06-30T14:22:38+00:00</updated> <summary type="html">דף נוסחאות לסטטיסטיקה לרפואנים, כולל קירובים, מדדי מרכז ופיזור, טרנספורמציות לינאריות, רגרסיה לינארית ומרובה, התפלגויות דיסקרטיות ורציפות, שגיאות תקן, רווחי סמך, בדיקת השערות ועוד.</summary> <content type="html"><![CDATA[{% include head-meta.html %} {% include google-analytics.html %} {% include csp.html %} {% include favicon-meta.html %}קירובים (Z לפי iSF) רמת מובהקות חד-צדדית($\alpha$) $\textbf{iSF}(\alpha)$ $\text{P}(Z > Z_{\alpha})$ $=\text{P}(Z רמת סמך דו-צדדית(1−2α) 0.10110%80% 0.051.55%90% 0.02522.5%95% 0.0131%98% 0.00540.5%99% מדדי מרכז ופיזורממוצע: $\bar{X} = \frac{1}{n}\sum_{i=1}^{n}X_i$שונות מדגם: $s^2 = \frac{1}{n-1}\sum_{i=1}^{n}(X_i - \bar{X})^2$(במקרה של אוכלוסייה $\sigma^2$ חלוקה ב-$n$ במקום $n-1$)סטיית תקן: $s = \sqrt{s^2}$$\text{IQR} = Q_3 - Q_1$חריגים: $x Q_3 + 1.5 \cdot \text{IQR}$טרנספורמציות לינאריותאם $\mathbf{X} \sim \mathcal{N}(\mu, \sigma^2)$ אז $\mathbf{Y} = a\mathbf{X} + b \sim...]]></content> <category term="קירובים" /> <category term="מדדי מרכז ופיזור" /> <category term="טרנספורמציות לינאריות" /> <category term="רגרסיה לינארית" /> <category term="רגרסיה מרובה" /> <category term="התפלגויות דיסקרטיות" /> <category term="התפלגויות רציפות" /> <category term="שגיאות תקן" /> <category term="רווחי סמך" /> <category term="בדיקת השערות" /> <category term="מדגמים בלתי תלויים" /> <category term="מדגמים מזווגים" /> <category term="כללי החלטה" /> <category term="תנאי תקפות למבחנים" /> </entry> <entry> <title>מוות תאי מבוקר: אפופטוזיס, מסלולים ומנגנונים קליניים</title> <link href="https://medintzfat.com/biology/class22" /> <id>https://medintzfat.com/biology/class22</id> <updated>2025-06-30T12:22:59+00:00</updated> <summary type="html">סיכום ביולוגי מעמיק על אפופטוזיס, קספאזות, Bcl-2 ו-PI3K/Akt. הבנת מוות תאי מבוקר והשלכותיו בסרטן, ניוון, ופיתוח תרופות.</summary> <content type="html"><![CDATA[חזקים במוות תאי? נסו 10 שאלות, עם עדיפות לשאלות שלא הצלחתם. בסיום תקבלו ציון וסקירה על הטעויות שלכם. הצלחתם? חפשו בחנים נוספים בדפים אחרים צפה בהיסטוריה התחל לתרגל! 10 / 1 00:00 שאלה קודמת שאלה הבאה סיים מבחן תוצאות המבחן 0 ענית נכון על 0 מתוך 10 שאלות התחל מבחן חדש צפה בטעויות צפה בהיסטוריה &times; היסטוריית מבחנים 100 75 50 25 0 נקה היסטוריה חזור למסך הראשי טוען את השאלות... אנא המתן... ⚠️ אירעה שגיאה בטעינת השאלות. אנא נסו...]]></content> <category term="ביולוגיה" /> <category term="מוות תאי" /> <category term="אפופטוזיס" /> <category term="קספאזות" /> <category term="Bcl-2" /> <category term="PI3K/Akt" /> <category term="מוות מבוקר" /> <category term="אפופטוטי" /> </entry> <entry> <title>פיזיקה לרפואנים - בחינת אמצע לדוגמה</title> <link href="https://medintzfat.com/physics/class13" /> <id>https://medintzfat.com/physics/class13</id> <updated>2025-06-30T08:22:40+00:00</updated> <summary type="html">הבחינה כוללת 7/8 שאלות אמריקאיות, 3 שעות, חומר פתוח, מותר מחשבון פשוט. נושאים - קינמטיקה, דינמיקה, תנע, אנרגיה. אין זורמים/מומנט.</summary> <content type="html"><![CDATA[מבנה הבחינה והנחיות כלליותמועדי הבחינה מועד א׳: 14 ביולי. מועד ב׳: 14 באוגוסט. מועד ג׳: יתקיים במועד נפרד ומיועד בעיקר למשרתי מילואים. כללי: ניתן לגשת לשני המועדים (א׳ ו-ב׳), והציון הגבוה מביניהם הוא הקובע.פורמט הבחינה הבחינה מנוהלת על ידי מדור הבחינות של אוניברסיטת בר-אילן. מבנה: 8 שאלות אמריקאיות, יש לענות על 7 שאלות בלבד. ניקוד: כל שאלה שווה 15 נקודות. 4 שאלות נכונות = 60 נקודות. 5 שאלות נכונות = 75 נקודות. 6 שאלות נכונות = 90 נקודות. 7 שאלות...]]></content> <category term="בחינת אמצע" /> <category term="פיזיקה לרפואנים" /> <category term="פתרון בחינה" /> <category term="שאלות אמריקאיות" /> <category term="קינמטיקה" /> <category term="דינמיקה" /> <category term="תנע" /> <category term="אנרגיה" /> </entry> <entry> <title>חשיפה רפואית - שחזור ״בוחן״ מסכם</title> <link href="https://medintzfat.com/clinical-practices/exam" /> <id>https://medintzfat.com/clinical-practices/exam</id> <updated>2025-06-29T16:22:41+00:00</updated> <summary type="html">28 שאלות בוחן גמר חשיפה רפואית עם תשובות מפורטות. כולל סימנים חיוניים, דימות, כירורגיה, גנטיקה ובדיקות מעבדה. מדריך חזרה מקיף לסטודנטים</summary> <content type="html"><![CDATA[חוויה אישית ושחזור שאלות עדכון - הוספנו חלקים ממועד ב׳ של הבוחן, שנערך ביום 27 ביולי 2025. קשה מהצפוי לקוראים שנבחנו, למתעניינים ולתיעוד – לעניות דעתי הבוחן היה עשיר בפרטים יבשים ובדקויות מעבר למצופה. לב ליבו של הקורס היה ביקור במחלקות בבתי החולים, שיח בלתי אמצעי עם הצוותים ומפגש ראשוני עם המטופלים. בצד העיסוק העיקרי שנמשך שני סמסטרים, הקורס כלל חמישה ימים ״לא מעשיים״, כאשר חלק גדול מהזמן בהם הוקדש לתוכן לא אקדמי, כמו מנהלות. למרות החשיבות הפחותה יחסית שהוקדשה...]]></content> <category term="סימנים חיוניים" /> <category term="לחץ דם" /> <category term="דימות" /> <category term="גנטיקה" /> <category term="גינקולוגיה" /> <category term="כירורגיה" /> <category term="עבודה סוציאלית" /> </entry> <entry> <title>ממיר מצגות PowerPoint ל-PDF</title> <link href="https://medintzfat.com/tools/powerpoint-to-pdf" /> <id>https://medintzfat.com/tools/powerpoint-to-pdf</id> <updated>2025-06-27T08:22:42+00:00</updated> <summary type="html">המרת מצגות PowerPoint לקובצי PDF במהירות ובקלות, ישירות מהדפדפן – ללא העלאת קבצים לשרת וללא התקנת תוכנה. פתרון בטוח, מהיר וחינמי, עם תמיכה בעברית.</summary> <content type="html"><![CDATA[📎 שחרר את קובץ ה-PowerPoint שלך כאן או לחץ כאן לבחירת קובץ (תמיכה בקובצי .pptx) המר ל-PDF מעבד... 📥 הורד PDF תוכן המצגת 📋 העתק הכל הועתק!]]></content> <category term="המרת מצגות" /> <category term="PowerPoint" /> <category term="PDF" /> <category term="המרת קובצי PowerPoint" /> <category term="תמיכה בעברית" /> </entry> <entry> <title>תגובות בכימיה אורגנית - חזרה למבחן</title> <link href="https://medintzfat.com/organic/ex13" /> <id>https://medintzfat.com/organic/ex13</id> <updated>2025-06-26T14:22:43+00:00</updated> <summary type="html">סיכום של חוקי “תמיד” בכימיה אורגנית: זיהוי תגובות אלדול ודהידרציה, סינתזת אמידים, אמינציה רדוקטיבית, דקרבוקסילציה, הלוגנציה בעמדה אלפא, פתיחת אפוקסידים, תגובות גריניאר וקלייזן, עם דגשים ויזואליים ודוגמאות ריאקציה.</summary> <content type="html"><![CDATA[חוקי ברזל - “תמיד” מהשיעורזיהוי תגובות - תמיד “תמיד שאתם רואים כוהל בעמדה β לקרבוניל = אלדול” “תמיד שאתם רואים קשר כפול α,β לקרבוניל = תגובה אלדולית” (דהידרציה) “תמיד שרואים קטון/אלדהיד + $\ce{OH-}$ לא תוקף אותם” - רק קוטף פרוטון אלפא “כל התקפה על קטון ואלדהיד נותן כוהל” - תמיד! סינתזת אמידים - שתי דרכים חומצה קרבוקסילית + אמין + DCC ← אמיד אציל כלוריד/אסטר + אמין ← אמיד (ישירות) “אמינים טיפה בסיסיים - קטליזה חומצית עדינה pH 5”אמינציה רדוקטיבית...]]></content> <category term="כימיה אורגנית" /> <category term="תרגול" /> <category term="אלדול" /> <category term="אמידים" /> <category term="הידרוליזה" /> <category term="דקרבוקסילציה" /> <category term="תגובות אורגניות" /> <category term="סיכום" /> <category term="חזרה למבחן" /> </entry> <entry> <title>סטטיסטיקה לרפואנים – רגרסיה לינארית מרובה</title> <link href="https://medintzfat.com/statistics/class18" /> <id>https://medintzfat.com/statistics/class18</id> <updated>2025-06-25T14:22:44+00:00</updated> <summary type="html">סיכום שיעור על רגרסיה לינארית מרובה, כולל חזרה על רגרסיה פשוטה, פירוק שונות, R-squared, ובניית מודל ב-Python עם statsmodels לפירוש מקדמים, רווחי סמך וחישוב p-value.</summary> <content type="html"><![CDATA[חזרה: רגרסיה לינארית פשוטההמשתנה המסביר (X) והמשתנה המוסבר (Y)ברגרסיה לינארית פשוטה, אנחנו מנסים לחזות את התוצאה של משתנה $Y$ (התגובה, response) בהתאם למשתנה $X$ שאנחנו יודעים או שולטים בו. $X$ (המשתנה המסביר): נקרא גם משתנה בלתי תלוי, חשיפה (exposure), או covariate. דוגמאות: שעות שינה, גובה האב. $Y$ (המשתנה המוסבר): נקרא גם משתנה תלוי, תוצאה (outcome), או response.הקשר הלינאריההנחה המרכזית היא שהקשר בין $X$ ל-$Y$ הוא לינארי (בקירוב). המשמעות היא ששינוי ביחידה אחת ב-$X$ גורם לשינוי קבוע בממוצע של $Y$.לדוגמה, אם...]]></content> <category term="רגרסיה לינארית מרובה" /> <category term="רגרסיה לינארית פשוטה" /> <category term="statsmodels" /> <category term="פירוש פלט סטטיסטי" /> <category term="מובהקות סטטיסטית" /> <category term="R-squared" /> <category term="p-value" /> </entry> <entry> <title>כימיה אורגנית - חומצות קרבוקסיליות ונגזרותיהן</title> <link href="https://medintzfat.com/organic/class13" /> <id>https://medintzfat.com/organic/class13</id> <updated>2025-06-25T08:22:45+00:00</updated> <summary type="html">חומצות קרבוקסיליות ונגזרותיהן: מבנה, חומציות, קשרי מימן, תגובות סינתזה, נגזרות אציליות, אסטרים, אמידים, חומצות שומן וקשרים פפטידיים.</summary> <content type="html"><![CDATA[מבנה ותכונות של חומצות קרבוקסיליותהמבנה הכימי והקיטוב המולקולריחומצה קרבוקסילית מוגדרת כתרכובת אורגנית המכילה קבוצת קרבוקסיל ($\ce{-COOH}$), המורכבת מפחמן קרבונילי ($\ce{C=O}$) הקשור לקבוצת הידרוקסיל ($\ce{-OH}$). המבנה הכללי של חומצה קרבוקסילית הוא $\ce{R-COOH}$, כאשר $\ce{R}$ יכול להיות מימן (במקרה של חומצה פורמית, $\ce{HCOOH}$) או שרשרת אלקילית כלשהי.החומצה הקרבוקסילית היא מולקולה פולרית במיוחד, תכונה הנובעת משני גורמים עיקריים. ראשית, הקשר הקרבונילי עצמו הוא פולרי, כאשר הפחמן נושא מטען חלקי חיובי ($\delta^+$) והחמצן נושא מטען חלקי שלילי ($\delta^-$). שנית, קבוצת ההידרוקסיל תורמת לפולריות נוספת,...]]></content> <category term="חומצות קרבוקסיליות" /> <category term="חומציות" /> <category term="סינתזה" /> <category term="אציל הלידים" /> <category term="אסטרים" /> <category term="אמידים" /> <category term="חומצות שומן" /> <category term="קשרים פפטידיים" /> </entry> <entry> <title>שאלות ופתרונות בפיזיקה - עבודה ואנרגיה, אוניברסיטת בר אילן</title> <link href="https://medintzfat.com/physics/pa8" /> <id>https://medintzfat.com/physics/pa8</id> <updated>2025-06-24T22:22:46+00:00</updated> <summary type="html">פתרון תרגיל עבודה ואנרגיה בפיזיקה: גרירת מזוודה, עבודה משתנה, כוח שמיימי, הספק, משולש סגור, גרף כוח-מיקום, ומשפט עבודה-אנרגיה עם הסברים ודוגמאות.</summary> <content type="html"><![CDATA[## הקדמה: מושגי יסוד בעבודה ואנרגיה**עבודה (Work)** היא גודל סקלרי המתאר את האנרגיה המועברת לגוף או ממנו כאשר כוח פועל עליו לאורך מסלול מסוים. מתמטית, העבודה מוגדרת כמכפלה הסקלרית של הכוח וההעתק:$$W = \mathbf{F} \cdot \Delta\mathbf{r} = F \cdot \Delta r \cdot \cos\alpha$$כאשר $\alpha$ היא הזווית בין כיוון הכוח לכיוון ההעתק. רק הרכיב של הכוח בכיוון התנועה תורם לעבודה - זו הסיבה שאנחנו משתמשים במכפלה סקלרית.כאשר הכוח משתנה לאורך המסלול, אנחנו צריכים לחשב את העבודה כאינטגרל:$$W = \int_{\mathbf{r}_1}^{\mathbf{r}_2} \mathbf{F} \cdot...]]></content> <category term="הספק" /> <category term="עבודה" /> <category term="משפט עבודה-אנרגיה" /> <category term="כוח שמיימי" /> <category term="משולש סגור" /> <category term="גרף כוח-מיקום" /> </entry> <entry> <title>חשיפה רפואית - סיכום סימנים חיוניים</title> <link href="https://medintzfat.com/clinical-practices/vitals" /> <id>https://medintzfat.com/clinical-practices/vitals</id> <updated>2025-06-24T16:22:47+00:00</updated> <summary type="html">סיכום סימנים חיוניים כולל מדידת לחץ דם, דופק, קצב נשימות, טמפרטורה, סטורציה וכאב. כל מדידה חשובה להבנת מצב המטופל ולתיעוד ברשומה הרפואית.</summary> <content type="html"><![CDATA[ברוכים הבאים למערכת התרגול בכל מבחן תקבלו 10 שאלות אקראיות מהמאגר. בסיום המבחן תקבלו את הציון שלכם וסקירה של השאלות שטעיתם בהן. צפה בהיסטוריה התחל מבחן חדש 10 / 1 00:00 שאלה קודמת שאלה הבאה סיים מבחן תוצאות המבחן הציון שלך: 0 ענית נכון על 0 מתוך 10 שאלות צפה בהיסטוריה צפה בטעויות התחל מבחן חדש היסטוריית מבחנים 100 75 50 25 0 חזור למסך הראשי נקה היסטוריה טעויות &times; טוען את השאלות... אירעה שגיאה בטעינת השאלות. אנא נסו שוב...]]></content> <category term="סימנים חיוניים" /> <category term="לחץ דם" /> <category term="דופק" /> <category term="קצב נשימות" /> <category term="טמפרטורה" /> <category term="סטורציה" /> <category term="כאב" /> </entry> <entry> <title>סטטיסטיקה לרפואנים - ניתוח הישרדות</title> <link href="https://medintzfat.com/statistics/class17" /> <id>https://medintzfat.com/statistics/class17</id> <updated>2025-06-24T14:22:48+00:00</updated> <summary type="html">סקירת יסודות ניתוח הישרדות - פונקציית S(t), חציון ורבעונים, קפלן-מאייר עם צנזורה, מבחן לוג-רנק, דוגמאות רפואיות וטיפים מעשיים למטלות בקורס.</summary> <content type="html"><![CDATA[מהם ״נתוני הישרדות״?זמן הישרדות = זמן עד מאורע (Time to Event)דוגמאות מהעולם הרפואי זמן עד מוות זמן עד התפרצות מחלה זמן עד חזרה של גידול זמן עד חזרה לשימוש בסמיםדוגמאות חיוביות זמן עד שחרור מבית חולים זמן עד כניסה להיריון זמן עד הגעת צוות רפואידוגמאות נוספות זמן עד חזרה לפשע זמן עד הפקעת שער של מניה זמן עד שחומר רדיואקטיבי מתפרקנקודה חשובה: זמן הישרדות הוא משתנה מקרי חיובי - לא כמו משתנה נורמלי או T שיכולים לקבל ערכים שליליים.פונקציית ההישרדות...]]></content> <category term="סטטיסטיקה" /> <category term="ניתוח הישרדות" /> <category term="קפלן-מאייר" /> <category term="מבחן לוג-רנק" /> <category term="צנזורה" /> <category term="פונקציית הישרדות" /> <category term="חציון ורבעונים" /> </entry> <entry> <title>פיזיקה לרפואנים - שאלות פתורות בנושאי תנועה דו-ממדית ועבודה-אנרגיה</title> <link href="https://medintzfat.com/physics/ex11" /> <id>https://medintzfat.com/physics/ex11</id> <updated>2025-06-24T10:32:49+00:00</updated> <summary type="html">פיזיקה לרפואנים תרגול בעיות במכניקה: תנועה דו-ממדית, עבודה-אנרגיה, התנגשויות מטוטלת. פתרונות מפורטים עם נוסחאות, גרפים ודוגמאות למבחנים</summary> <content type="html"><![CDATA[להלן שאלות התרגול:1. תנועה בשני ממדים עם כוח תלוי זמן נתון גוף בעל מסה $m = 1.5 \, \mathrm{kg}$ הנע במישור $(x,y)$ מתחיל בתנועתו מהנקודה $(0,0)$. המישור חסר חיכוך. וקטור מהירות הגוף נתון ביחידות של מטר לשנייה:\[\mathbf{v}(t) = (1 - 2t)\hat{\mathbf{x}} + (2t - 3t^2)\hat{\mathbf{y}}\] חשבו את מהירות הגוף כאשר הוא מגיע בחזרה לנקודת המוצא $(0,0)$. חשבו את הזמן $t_m$ שבו גודל הכוח הפועל על הגוף הוא מינימלי. כמה עבודה עשה הכוח הפועל על הגוף מתחילת התנועה עד לזמן $t...]]></content> <category term="תנועה דו-ממדית" /> <category term="עבודה-אנרגיה" /> <category term="כוח תלוי זמן" /> <category term="מטוטלת" /> <category term="התנגשויות" /> </entry> <entry> <title>ביולוגיה של התא - ויסות מולקולרי וחלוקת תאים</title> <link href="https://medintzfat.com/biology/class21" /> <id>https://medintzfat.com/biology/class21</id> <updated>2025-06-23T12:23:10+00:00</updated> <summary type="html">מבוא למחזור התא: תיאום בין סיגנלים חוץ-תאיים, בקרה מולקולרית (CDKs), שלבי החלוקה (G1, S, G2, M) ותפקיד קריטי בטיפול ומחקר בסרטן.</summary> <content type="html"><![CDATA[חזקים במחזור התא? נסו 10 שאלות, עם עדיפות לשאלות שלא הצלחתם. בסיום תקבלו ציון וסקירה על הטעויות שלכם. הצלחתם? חפשו בחנים נוספים בדפים אחרים צפה בהיסטוריה התחל לתרגל! 10 / 1 00:00 שאלה קודמת שאלה הבאה סיים מבחן תוצאות המבחן 0 ענית נכון על 0 מתוך 10 שאלות התחל מבחן חדש צפה בטעויות צפה בהיסטוריה &times; היסטוריית מבחנים 100 75 50 25 0 נקה היסטוריה חזור למסך הראשי טוען את השאלות... אנא המתן... ⚠️ אירעה שגיאה בטעינת השאלות. אנא נסו...]]></content> <category term="ויסות מולקולרי" /> <category term="חלוקת תאים" /> <category term="מחזור התא" /> <category term="סיגנלים חוץ-תאיים" /> <category term="Cdk" /> <category term="ציקלינים" /> <category term="G1" /> <category term="S" /> <category term="G2" /> <category term="M" /> <category term="נקודות ביקורת" /> <category term="E2F-Rb" /> <category term="מיטוזה" /> <category term="צנטרוזומים" /> <category term="חלבוני קינאז" /> </entry> <entry> <title>פיזיקה לרפואנים - שימור אנרגיה מכנית ויישומיה</title> <link href="https://medintzfat.com/physics/class12" /> <id>https://medintzfat.com/physics/class12</id> <updated>2025-06-23T08:22:51+00:00</updated> <summary type="html">שימור אנרגיה מכנית, תנועת מטוטלת, התנגשויות, מטוטלת בליסטית, וחוק הכבידה האוניברסלי של ניוטון – עם הסברים, נוסחאות ויישומים פיזיקליים.</summary> <content type="html"><![CDATA[חזרה: חוקי שימור אנרגיהבשיעור הקודם למדנו על אחד העקרונות החשובים בפיזיקה - חוק שימור האנרגיה המכנית. כדי להבין אותו נתחיל מהמושג הבסיסי של עבודה.הגדרת העבודההעבודה $W$ שמבצע כוח $\vec{F}$ על גוף הנע לאורך מסלול מנקודה $\vec{r}_1$ לנקודה $\vec{r}_2$ מוגדרת כאינטגרל המסלולי:\[W = \int_{\vec{r}_1}^{\vec{r}_2} \vec{F} \cdot d\vec{r}\]שימו לב שהעבודה היא גודל סקלרי (מספר) - היא מחושבת ממכפלה סקלרית של וקטורים. היחידות שלה הן יחידות של אנרגיה - ג׳אול (Joule).הקשר בין עבודה לאנרגיההתגלית המרכזית היא שניתן לבטא את גודל העבודה בשתי דרכים...]]></content> <category term="שימור אנרגיה מכנית" /> <category term="מטוטלת" /> <category term="התנגשויות" /> <category term="מטוטלת בליסטית" /> <category term="חוק הכבידה האוניברסלי" /> </entry> <entry> <title>ביהדות סוגיות חברתיות ואתיות - סודיות רפואית ביהדות</title> <link href="https://medintzfat.com/judaism/class17" /> <id>https://medintzfat.com/judaism/class17</id> <updated>2025-06-22T21:22:52+00:00</updated> <summary type="html">הלכה ורפואה: סודיות רפואית ביהדות - איסורי לשון הרע ורכילות, מתי חובה לגלות מידע, שבועת הרופאים וחמשת תנאי החפץ חיים</summary> <content type="html"><![CDATA[מבוא: הצורך בסודיות והקושי בגילויהנושא של סודיות רפואית הוא נושא אקטואלי ומעשי הנוגע לחיי היומיום. אנשי מקצוע רפואיים יודעים על מטופליהם דברים אינטימיים ופרטיים ביותר, והם אמורים לשמור את הדברים אצלם, שכן המטופלים אינם מעוניינים שהדברים יצאו החוצה ואנשים אחרים ידעו אותם.מצד שני, ישנם מקרים רבים שבהם קיים צורך, ולעיתים אפילו הכרח, לגלות את הדברים. השאלה המרכזית היא: מהן הגבולות? כלומר, מתי מותר להוציא דברים אינטימיים של אנשים שיודעים עליהם?כדי לענות על שאלה זו, נתחיל בבחינת הנושא מזווית כללית של...]]></content> <category term="הלכה" /> <category term="רפואה" /> <category term="סודיות רפואית" /> <category term="לשון הרע" /> <category term="רכילות" /> <category term="חפץ חיים" /> <category term="שבועת היפוקראטס" /> <category term="דואג האדומי" /> <category term="איסורי דיבור" /> <category term="רודף" /> <category term="קבורה" /> <category term="חילוץ גופות" /> <category term="אתיקה רפואית" /> </entry> <entry> <title>סודיות רפואית - עקרונות, חוקים ואתיקה</title> <link href="https://medintzfat.com/ethics/class8" /> <id>https://medintzfat.com/ethics/class8</id> <updated>2025-06-22T08:22:53+00:00</updated> <summary type="html">סקירה מעמיקה של עקרונות סודיות רפואית, חוקים רלוונטיים ואתיקה רפואית, כולל דוגמאות מעשיות, סייגים לסודיות ויישומים קליניים.</summary> <content type="html"><![CDATA[הקלטה יום לפני הבחינה? נסו 10 שאלות בנושא, עם עדיפות לשאלות שלא הצלחתם. בסיום תקבלו ציון וסקירה על הטעויות שלכם. הצלחתם? גלו בחנים בדפים נוספים צפה בהיסטוריה התחל לתרגל! 10 / 1 00:00 שאלה קודמת שאלה הבאה סיים מבחן תוצאות המבחן 0 ענית נכון על 0 מתוך 10 שאלות התחל מבחן חדש צפה בטעויות צפה בהיסטוריה &times; היסטוריית מבחנים 100 75 50 25 0 נקה היסטוריה חזור למסך הראשי טוען את השאלות... אנא המתן... ⚠️ אירעה שגיאה בטעינת השאלות. אנא...]]></content> <category term="סודיות רפואית" /> <category term="אתיקה רפואית" /> <category term="חוק זכויות החולה" /> <category term="תיאוריות מוסר" /> <category term="חוק הגנת הפרטיות" /> <category term="חוק העונשין" /> <category term="סייגים לסודיות" /> </entry> <entry> <title>פתרון תרגיל 2 בקורס סטטיסטיקה לרפואנים</title> <link href="https://medintzfat.com/statistics/ass2" /> <id>https://medintzfat.com/statistics/ass2</id> <updated>2025-06-21T21:22:54+00:00</updated> <summary type="html">שאלות פתורות על הסקה סטטיסטית, וחישובי הסתברות (בייס, גיאומטרית, מעריכית), רגרסיה, רווח סמך ומבחני t. כולל בחינת מודל רגרסיה לינארית, חישוב רווח סמך, והסקת מסקנות ממבחן t.</summary> <content type="html"><![CDATA[תרגיל 2 - סטטיסטיקה לרפואניםסמסטר ב׳ 2025המטלה זכתה לציון של 98/100. מובאת כאן לסיוע לצרכי למידה אישית לאחר פרסום הפתרון הרשמי, ולא כתחליף לו. אין להעתיק או להסתמך על הדברים.תוכן עניינים: תרגיל 2 - סטטיסטיקה לרפואנים שאלה 1: משך שהות בבית חולים זיו שאלה 2: קריאטינין לאחר דיאליזה (א) התפלגות קריאטינין לאחר דיאליזה (ב): סיכוי שדיאליזה מעלה רמות קריאטינין (ג) $P(\text{After Dialysis} \leq 25)$ (ד) אחוזון 90 של רמות אחרי דיאליזה שאלה 3: אורך חיי סוללה (א) $P(T \geq 12)$...]]></content> <category term="רגרסיה" /> <category term="רווח סמך" /> <category term="מבחן t" /> <category term="הסקת סטטיסטית" /> </entry> <entry> <title>חשיפה רפואית - ניהול סיכונים ורשומה רפואית במערכת הבריאות</title> <link href="https://medintzfat.com/clinical-practices/class5d" /> <id>https://medintzfat.com/clinical-practices/class5d</id> <updated>2025-06-20T16:22:55+00:00</updated> <summary type="html">הרצאת אורח על ניהול סיכונים רפואיים, חשיבות הרשומה הרפואית ורשלנות מקצועית. ניתוח מקרים, מודלים, תיעוד ותובנות משפטיות להבטחת טיפול רפואי בטוח.</summary> <content type="html"><![CDATA[מבואהרצאה זו עוסקת בשני נושאים קריטיים במערכת הבריאות המודרנית: ניהול סיכונים רפואיים וחשיבות הרשומה הרפואית. הנושאים הללו משלימים זה את זה ומהווים בסיס חיוני לאיכות הטיפול הרפואי ולהגנה המשפטית של הצוות הרפואי.חלק א׳: ניהול סיכונים במערכת הבריאותהגדרת המושגניהול סיכונים רפואיים הוא תהליך מובנה לזיהוי, הערכה ומניעה של אירועים חריגים העלולים לפגוע במטופלים. חשוב להבין כי לא כל האירועים החריגים ניתנים למניעה, וחלקם אינם בשליטת הצוות הרפואי. עם זאת, מחובתנו לעשות כל שביכולתנו למזער סיכונים ולמנוע נזקים.גישות לניהול סיכוניםקיימות שתי גישות...]]></content> <category term="ניהול סיכונים רפואיים" /> <category term="רשומה רפואית" /> <category term="רשלנות רפואית" /> <category term="מודלים לניתוח אירועים חריגים" /> <category term="בטיחות במערכת הבריאות" /> </entry> <entry> <title>חשיפה רפואית - ניהול אירוע רב נפגעים - ניסיון מבצעי ולקחים רפואיים</title> <link href="https://medintzfat.com/clinical-practices/class5c" /> <id>https://medintzfat.com/clinical-practices/class5c</id> <updated>2025-06-20T14:22:56+00:00</updated> <summary type="html">ד״ר נועם רשף מתאר בהרצאה מרתקת ניהול אירוע רב נפגעים בכפר דבל במהלך מלחמת לבנון השנייה, כולל טריאז׳, פינוי, צוותים רפואיים, ואתגרי לחימה מורכבים.</summary> <content type="html"><![CDATA[הקדמההרצאה זו מתעדת את ניסיונו של ד״ר נועם רשף, רופא צבאי בכיר, בניהול אירוע רב נפגעים במהלך מלחמת לבנון השנייה. האירוע, שהתרחש ביום 9 באוגוסט 2006 בכפר דבל שבדרום לבנון, מהווה מקרה בוחן משמעותי להבנת האתגרים בטיפול רפואי בתנאי לחימה קיצוניים.רקע מבצעיהכוח והמשימההגדוד, חלק מחטיבה 551 עוצבה 98, כלל כוחות מיוחדים מיחידות מובחרות. המשימה המבצעית כללה: כניסה לילית לשטח לבנון תפיסת הכפר דבל למנוחת יום המשך תנועה לכפר רשאף בלילה השניבעיות בהיערכותההכנות לפעילות לקו בקשיים משמעותיים: גיוס פתאומי: קבלת “הודעת...]]></content> <category term="ניהול אירוע רב נפגעים" /> <category term="טריאז׳" /> <category term="פינוי רפואי" /> <category term="טיפול נמרץ" /> <category term="מלחמת לבנון השנייה" /> </entry> <entry> <title>חשיפה רפואית - התפתחויות עכשוויות באונקולוגיה</title> <link href="https://medintzfat.com/clinical-practices/class5b" /> <id>https://medintzfat.com/clinical-practices/class5b</id> <updated>2025-06-20T12:22:57+00:00</updated> <summary type="html">האונקולוגיה המודרנית עברה מהפכה עם טיפולים מותאמים אישית, חיסונים, נוגדנים ביולוגיים ואימונותרפיה, שהביאו לעלייה חדה בהישרדות ממחלות סרטן.</summary> <content type="html"><![CDATA[רקע כלליהאונקולוגיה המודרנית עברה מהפכה משמעותית בעשורים האחרונים. מתחום רפואי שהציע אפשרויות טיפוליות מוגבלות, התפתחה האונקולוגיה לדיסציפלינה מתקדמת, המשלבת טכנולוגיות חדשניות עם הבנה מעמיקה של הביולוגיה של הסרטן. ההרצאה הנוכחית סוקרת את ההתפתחויות המרכזיות בתחום ומציגה את הכיוונים העתידיים של המחקר והטיפול.אפידמיולוגיה של מחלות הסרטןנתונים סטטיסטיים בישראל ובעולםעל פי נתוני משרד הבריאות, שכיחות מחלות הסרטן בישראל עומדת על כשליש מהאוכלוסייה במהלך החיים. הנתון הזה תואם את המגמות במדינות המערב המפותחות. מחלות אונקולוגיות אחראיות לכ-25% מסך התמותה במדינת ישראל.התפלגות סוגי הסרטן...]]></content> <category term="אונקולוגיה" /> <category term="אימונותרפיה" /> <category term="נוגדנים חד-שבטיים" /> <category term="טיפול מותאם אישית" /> <category term="חיסונים נגד סרטן" /> </entry> <entry> <title>חשיפה רפואית: עולם הטיפול הנמרץ</title> <link href="https://medintzfat.com/clinical-practices/class5" /> <id>https://medintzfat.com/clinical-practices/class5</id> <updated>2025-06-20T10:22:58+00:00</updated> <summary type="html">סיכום להרצאתו של ד״ר אליאס אנדראוס על טיפול נמרץ - מאפייני התמחות בטיפול נמרץ, סוגי החולים, טכנולוגיות, צוותים רפואיים ואתגרים קליניים ונפשיים במחלקה.</summary> <content type="html"><![CDATA[עולם הטיפול הנמרץ: מבט מעמיק למקצוע המאתגר ביותר ברפואה. על בסיס הרצאתו המקיפה של ד״ר אליאס אנדראוס מהמרכז הרפואי לגלילפתיחההמרצה הציג את עצמו - רופא טיפול נמרץ במרכז הרפואי לגליל, וציין שלדעתו מדובר במקצוע הכי מעניין ברפואה. המשך הסיכום בלשון מספר גיבור על בסיס השיעור (אך לא בהכרח מדויק).אני אדבר היום על שני נושאים: אופי העבודה בטיפול נמרץ - שהוא מאוד שונה ממחלקות אחרות הגישה לחולה - שהיא מספקת ומתגמלת (Rewarding)מטרת ההרצאההמטרה שלנו היום היא חשיפה - אין פה חומר...]]></content> <category term="טיפול נמרץ" /> <category term="התמחות בטיפול נמרץ" /> <category term="רפואה פנימית" /> <category term="גישה הוליסטית" /> <category term="צוות רב-מקצועי" /> <category term="טכנולוגיה רפואית" /> </entry> <entry> <title>נגזרות חומצות קרבוקסיליות - תרגול תגובות בכימיה אורגנית</title> <link href="https://medintzfat.com/organic/ex12" /> <id>https://medintzfat.com/organic/ex12</id> <updated>2025-06-19T14:22:59+00:00</updated> <summary type="html">תרגול תגובות נגזרות חומצות קרבוקסיליות בכימיה אורגנית, כולל יצירת אציל כלוריד, אנהידריד, אסטר ואמיד, הידרוליזה, חיזור ותגובות גריניארד.</summary> <content type="html"><![CDATA[סדר ריאקטיביות של נגזרות חומצה קרבוקסילית אציל כלוריד &gt; אנהידריד &gt; אסטר &gt; אמיד &gt; חומצה קרבוקסילית הריאקטיביות קשורה ישירות לדלתא פלוס (δ+) על הפחמן הקרבונילי ככל שהדלתא פלוס גדול יותר → החומר יותר ריאקטיבי תובנה: ריאקטיביות תלויה גם בטיב הקבוצה העוזבת: $\ce{Cl-}$ (אציל כלוריד) - קבוצה עוזבת מצוינת $\ce{RCOO-}$ (אנהידריד) - קבוצה עוזבת טובה מאוד $\ce{RO-}$ (אסטר) - קבוצה עוזבת סבירה $\ce{RNH-}$ (אמיד) - קבוצה עוזבת חלשה דרכים ליצירת חומצה קרבוקסילית אוזונוליזה של קשר כפול בתנאים מחמצנים: כאשר יש...]]></content> <category term="נגזרות חומצות קרבוקסיליות" /> <category term="כימיה אורגנית" /> <category term="תרגול" /> <category term="אציל כלוריד" /> <category term="אנהידריד" /> <category term="אסטר" /> <category term="אמיד" /> <category term="הידרוליזה" /> <category term="חיזור" /> <category term="גריניארד" /> </entry> <entry> <title>אלפא לקרבוניל - תרגול תגובות בכימיה אורגנית</title> <link href="https://medintzfat.com/organic/ex11" /> <id>https://medintzfat.com/organic/ex11</id> <updated>2025-06-19T14:23:00+00:00</updated> <summary type="html">תרגול תגובות אלפא לקרבוניל בכימיה אורגנית, כולל יצירת אימינים ואנאמינים, הלוגנציה בעמדה אלפא לקרבוניל, אלקילציה עם אנולאט, תגובת אלדול, קלייזן ודקרבוקסילציה.</summary> <content type="html"><![CDATA[יצירת אימינים ואנאמינים אמין ראשוני + קטון/אלדהיד ← אימין ($\ce{C=N}$) אמין שניוני + קטון/אלדהיד ← אנאמין ($\ce{C=C-N}$) אמוניה ($\ce{NH3}$) ספציפית ← אימין עם $\ce{H}$ על החנקן כלל זיהוי: הפחמן בקשר כפול לחנקן = היה פעם קרבונילי חיזור עם $\ce{H2/Pd}$: אימין ← אמין שניוני, אנאמין ← אמין שלישוני פירוק חזרה: $\ce{H2O/H+}$ ← חזרה לקרבוניל + אמין הלוגנציה בעמדה אלפא תנאים חומציים ($\ce{Br2/CH3COOH}$): נכנס הלוגן אחד בלבד הברום עושה משיכה אינדוקטיבית ← קשה לעשות פרוטונציה נוספת תנאים בסיסיים ($\ce{Br2/OH-}$): נכנסים הלוגנים ככמות...]]></content> <category term="כימיה אורגנית" /> <category term="תרגול" /> <category term="אלפא לקרבוניל" /> <category term="תגובות כימיות" /> <category term="אימינים ואנאמינים" /> <category term="הלוגנציה בעמדה אלפא" /> <category term="אלקילציה עם אנולאט" /> <category term="תגובת אלדול" /> <category term="תגובת קלייזן" /> <category term="דקרבוקסילציה" /> <category term="גריניאר ואורגנוליתיום" /> <category term="כהלים וקרבונילים" /> <category term="כהל לקטון" /> <category term="כהל לאלדהיד" /> <category term="כהל לאימין" /> <category term="כהל לאנאמין" /> <category term="כהל להלוגן" /> </entry> <entry> <title>סטטיסטיקה לרפואנים - משתנים קטגוריאליים, RR ו-OR</title> <link href="https://medintzfat.com/statistics/class16" /> <id>https://medintzfat.com/statistics/class16</id> <updated>2025-06-19T14:23:01+00:00</updated> <summary type="html">סיכום שיעור סטטיסטיקה על משתנים קטגוריאליים, Relative Risk ו-Odds Ratio, כולל רווח סמך לוג-נורמלי ודוגמאות כמו הטיטאניק, הקורונה והאחות הרוצחת קריסטן גילברט.</summary> <content type="html"><![CDATA[פתיח - אנושיות לפני נוסחאותלתיעוד - ההרצאה הועברה במהלך מלחמת חרבות ברזל, מבצע עם כלביא 2025.למה בכלל צריך מדדי סיכון?כאשר שני המשתנים שלנו קטגוריאליים (למשל עישון כן/לא ו‑סרטן יש/אין) - לא מספיק לבדוק “הפרש”; אנחנו רוצים יחס שמעיד בכמה משתנה אחד מגדיל (או מקטין) את ההסתברות להשתנות השני. סמל מהות דוגמאות $E$ Exposure - גורם סיכון (מחלק לחשופים / לא חשופים) עישון, מגדר, תואר אקדמי $O$ Outcome - תוצאה סרטן, קוצר‑ראייה, תמותה RR Relative Risk $\dfrac{P(O\mid E)}{P(O\mid \bar E)}$ OR Odds Ratio $\dfrac{\text{odds}(O\mid E)}{\text{odds}(O\mid \bar E)}$ RR =...]]></content> <category term="משתנים קטגוריאליים" /> <category term="סיכון יחסי" /> <category term="Relative Risk" /> <category term="יחס סיכויים" /> <category term="Odds Ratio" /> <category term="רווח סמך ל-RR ו-OR" /> <category term="טרנספורמציה לוגריתמית" /> </entry> <entry> <title>סטטיסטיקה לרפואנים - מבחן חי בריבוע</title> <link href="https://medintzfat.com/statistics/class15" /> <id>https://medintzfat.com/statistics/class15</id> <updated>2025-06-18T14:23:02+00:00</updated> <summary type="html">הקדמה למשתנים קטגוריאליים ולמבחני קשר ביניהם, כולל טבלאות שכיחויות, מבחן חי-ריבוע, תנאי תקפות, טיב התאמה, ודוגמה משפטית מתוקשרת על אחות שרצחה מטופלים.</summary> <content type="html"><![CDATA[מבוא: המעבר ממשתנים רציפים למשתנים קטגוריאלייםעד כה התמקדנו בעיקר בהיסק סטטיסטי עבור משתנים רציפים. כל מה שעשינו היה מבוסס על בדיקת השערות לגבי התוחלת - רווחי סמך לתוחלת או לפרופורציה (שהיא בעצמה תוחלת), ובדיקת השערות על התוחלת. התשתית התיאורטית התבססה בעיקר על משפט הגבול המרכזי וקירובים נורמליים, או על התפלגות $t$ שמאפייניה דומים לנורמלית אך עם זנבות כבדים יותר.אנחנו עוברים כעת לעולם שונה לחלוטין - עולם המשתנים הקטגוריאליים, שבו נתמודד עם נתונים מסוג “כן/לא”, “זכר/נקבה”, “חולה/לא חולה”, ועוד בחירות מדידות.סוגי...]]></content> <category term="משתנים קטגוריאליים" /> <category term="טבלאות שכיחויות" /> <category term="מבחן חי-ריבוע" /> <category term="התפלגות כי בריבוע" /> <category term="דרגות חופש" /> <category term="P-Value" /> <category term="דוגמה משפטית" /> </entry> <entry> <title>כימיה אורגנית - תגובות אלפא לקרבוניל</title> <link href="https://medintzfat.com/organic/class12" /> <id>https://medintzfat.com/organic/class12</id> <updated>2025-06-18T08:23:03+00:00</updated> <summary type="html">מעבר מאלקטרופיל לנוקלאופיל - תגובות קרבוניל, אנול ואנולאט, אלדול, קלייזן ודקרבוקסילציה. כולל מנגנונים, pKa, ויישומים ביולוגיים.</summary> <content type="html"><![CDATA[תגובות אלפא לקרבוניל - הקרבוניל כנוקלאופיל\[\alpha \, \text{ to } \, \ce{CO}\]הקדמה: מעבר מאלקטרופיליות לנוקלאופיליות בקרבוניליםבפרקים הקודמים התמקדנו בתגובות שבהן הפחמן הקרבונילי משמש כאלקטרופיל, כאשר המטען החלקי החיובי ($\delta^+$) על הפחמן נובע ממשיכת האלקטרונים על ידי החמצן האלקטרושלילי. בפרק זה נבחן תכונה ייחודית של קרבונילים - היכולת של הפחמן באלפא לקרבוניל לשמש כנוקלאופיל.החומציות של פחמן אלפא לקרבונילנבחן את ערכי ה-pKa של מימנים במיקומים שונים ביחס לקרבוניל: פחמן אלדהידי: pKa ≈ 50 פחמן אלפא לקרבוניל: pKa ≈ 17-19 פחמן בטא לקרבוניל:...]]></content> <category term="כימיה אורגנית" /> <category term="קרבוניל" /> <category term="אלדול" /> <category term="קלייזן" /> <category term="דקרבוקסילציה" /> <category term="אמינים" /> </entry> <entry> <title>ביולוגיה של התא - השלבים הסופיים ביצירת חלבון - קיפול, סימון ותחזוקה</title> <link href="https://medintzfat.com/biology/class20" /> <id>https://medintzfat.com/biology/class20</id> <updated>2025-06-16T12:23:24+00:00</updated> <summary type="html">שינויים לאחר תרגום (PTMs) – תהליכים מבניים וכימיים שהחלבונים עוברים לאחר סינתוז, כגון זרחון, גליקוזילציה, אצטילציה ואוביקוויטינציה. שינויים אלו מווסתים את תפקוד החלבון, קיפולו, מיקומו, פירוקו והשפעתו על תהליכים תאיים כמו העברת אותות, תגובות חיסוניות והתפתחות מחלות.</summary> <content type="html"><![CDATA[חזקים ב-PTMs? נסו 10 שאלות בנושא, עם עדיפות לשאלות שלא הצלחתם. בסיום תקבלו ציון וסקירה על הטעויות שלכם. הצלחתם? גלו בחנים בדפים נוספים צפה בהיסטוריה התחל לתרגל! 10 / 1 00:00 שאלה קודמת שאלה הבאה סיים מבחן תוצאות המבחן 0 ענית נכון על 0 מתוך 10 שאלות התחל מבחן חדש צפה בטעויות צפה בהיסטוריה &times; היסטוריית מבחנים 100 75 50 25 0 נקה היסטוריה חזור למסך הראשי טוען את השאלות... אנא המתן... ⚠️ אירעה שגיאה בטעינת השאלות. אנא נסו שוב...]]></content> <category term="עיבוד RNA" /> <category term="תרגום חלבונים" /> <category term="שינויים לאחר תרגום" /> <category term="זרחון" /> <category term="גליקוזילציה" /> <category term="אצטילציה" /> <category term="אוביקוויטינציה" /> <category term="חלבוני שפרון" /> <category term="פרוטאוליזה" /> <category term="קרבמילציה" /> </entry> <entry> <title>פיזיקה לרפואנים - גרדיאנט, עבודה, כוחות משמרים ושימור אנרגיה</title> <link href="https://medintzfat.com/physics/class11" /> <id>https://medintzfat.com/physics/class11</id> <updated>2025-06-16T08:23:05+00:00</updated> <summary type="html">יסודות מתמטיים של הגרדיאנט, עבודה, ואנרגיה בפיזיקה. הסבר על מושגי נגזרות חלקיות, גרדיאנט, דיפרנציאל, עבודה ככוח לאורך מסלול, כוחות משמרים ואנרגיה פוטנציאלית.</summary> <content type="html"><![CDATA[עבודה ואנרגיה במכניקה - כוחות משמרים וחוקי שימור: סיכום שיעור ותרגול 10הקדמה: חזרה על מושג הגרדיאנט מהשיעור הקודםבשיעור הקודם התחלנו ללמוד על מושג הגרדיאנט, מושג חשוב שישמש אותנו בלימודי אנרגיה. נחזור על עיקרי הדברים.נגזרות חלקיותכהקדמה להגדרת הגרדיאנט, יש להגדיר תחילה את מושג הנגזרת החלקית. עבור פונקציה של מספר משתנים - במקרה זה, פונקציה של שלושה משתנים המייצגת נקודה במרחב - ניתן לסמן אותה כפונקציה של וקטור המקום $\mathbf{r}$.בפונקציה מרובת משתנים, הנגזרת החלקית של $F$ מוגדרת לפי כל אחד מהמשתנים -...]]></content> <category term="גרדיאנט" /> <category term="עבודה" /> <category term="אנרגיה" /> <category term="כוחות משמרים" /> <category term="שימור אנרגיה" /> </entry> <entry> <title>סוגיות חברתיות ואתיות ביהדות - דילמות מוסריות בסל התרופות</title> <link href="https://medintzfat.com/judaism/class16" /> <id>https://medintzfat.com/judaism/class16</id> <updated>2025-06-15T21:23:06+00:00</updated> <summary type="html">דיון מוסרי-הלכתי עמוק על חלוקת תרופות בסל הבריאות, דילמות בין חיי יחיד לרבים, מקורות תלמודיים, עקרונות צדקה, פדיון שבויים ורפואה מונעת.</summary> <content type="html"><![CDATA[הקדמה: האתגר המוסרי של סל התרופותסל התרופות מהווה אחת הבעיות המוסריות המורכבות ביותר במערכת הבריאות העכשווית. מדובר בתקציב ממשלתי מוגבל המיועד למימון תרופות, אשר מנוהל על ידי ועדה המתמודדת עם החלטות קשות במיוחד. חברי הוועדה נדרשים לקבוע קריטריונים לחלוקת המשאבים, כאשר כל החלטה עלולה להיות כמעט החלטה בין חיים למוות.המורכבות נעוצה בכך שכל תקציב הנתון לתחום מסוים מגיע לעיתים קרובות על חשבון תחום אחר. כך נוצר מצב שבו חולים מסוימים עלולים להיות מנועים מקבלת טיפול כיוון שהתקציב מופנה למקומות אחרים....]]></content> <category term="סל התרופות" /> <category term="דילמות מוסריות" /> <category term="מקורות תלמודיים" /> <category term="עקרונות צדקה" /> <category term="פדיון שבויים" /> <category term="רפואה מונעת" /> <category term="אתיקה ביהדות" /> <category term="חינוך לערכים" /> <category term="צדקה וקהילה" /> <category term="בריאות ורפואה" /> <category term="חובות המדינה והפרט" /> </entry> <entry> <title>פתרון תרגיל בפיזיקה - תנועה, כוחות ושימור</title> <link href="https://medintzfat.com/physics/pa7" /> <id>https://medintzfat.com/physics/pa7</id> <updated>2025-06-15T12:23:07+00:00</updated> <summary type="html">יישום עקרונות פיזיקליים במצבים שונים - תנועה אליפטית, מתקף, אנרגיה קינטית, כוחות מרכזיים והתנגשויות. כולל הוכחות מתמטיות, חישובים מדויקים והסברים פיזיקליים מעשיים.</summary> <content type="html"><![CDATA[> ## שאלה 1: תנועה על מסלול אליפטי>> וקטור המקום של חלקיק מסיבי נתון על ידי:>> $$> \vec{r}(t) = a\cos(\omega t)\hat{x} + b\sin(\omega t)\hat{y}> $$>> 1. משוואת אליפסה קנונית (זוהי אליפסה אשר מרכזה יושב על ראשית הצירים ושני ציריה מתלכדים עם ציר ה-x וציר ה-y) נתונה על ידי:>> $$> \left(\frac{x}{a}\right)^2 + \left(\frac{y}{b}\right)^2 = 1> $$>> הוכיחו כי החלקיק נע על גבי אליפסה קנונית.>> 2. הראו שמתקיים:>> $$> \vec{r} \cdot \vec{p} = \frac{1}{2}m(b^2 - a^2)\sin(2\omega t)> $$>> 3. כפי שראינו בכיתה,...]]></content> <category term="תנועה אליפטית" /> <category term="מתקף" /> <category term="אנרגיה קינטית" /> <category term="כוחות מרכזיים" /> <category term="התנגשויות" /> <category term="שימור תנע" /> <category term="פיזיקה כללית" /> </entry> <entry> <title>עיצובי מחקר באפידמיולוגיה: חתך רוחב, אקולוגי ו-RCT</title> <link href="https://medintzfat.com/population-health/epidemiology-study-designs" /> <id>https://medintzfat.com/population-health/epidemiology-study-designs</id> <updated>2025-06-15T10:23:08+00:00</updated> <summary type="html">הבדלים בין עיצובי מחקר באפידמיולוגיה: מחקרי חתך רוחב, אקולוגיים ומבוקרים אקראיים (RCT), כולל דוגמאות, יתרונות, חסרונות, ושאלות בחינה.</summary> <content type="html"><![CDATA[הקדמה הפער בין ההרצאות היה ארוך, אבל חשוב לזכור את החומר הקודם היום נסיים את עיצובי המחקר: cross-sectional, ecological, ו-RCTs בסוף יינתנו דוגמאות לשאלות בחינהתזכורת מההרצאה הקודמת Case Control Studies: מתחילים עם התוצאה וחוזרים אחורה לחשיפה Cohort Studies: מתחילים עם החשיפה ומסתכלים קדימה על התוצאהמחקרי חתך רוחב (Cross-Sectional Studies)הגדרה מחקרים תצפיתיים שבהם מודדים את החשיפה והתוצאה באותו זמן כמו “תמונת מצב” (snapshot) של המצב דוגמה: שואלים “האם אתה מעשן?” ו”האם יש לך סרטן ריאות?” באותו רגעההבדל המרכזי מעיצובים אחריםבמחקרי Cross-sectional:...]]></content> <category term="אפידמיולוגיה" /> <category term="עיצובי מחקר" /> <category term="חתך רוחב" /> <category term="אקולוגי" /> <category term="RCT" /> <category term="מחקרי התערבות" /> <category term="סיבתיות" /> <category term="בריאות הציבור" /> </entry> <entry> <title>כהלים, קטונים ואלדהידים - תרגול כימיה אורגנית</title> <link href="https://medintzfat.com/organic/ex10" /> <id>https://medintzfat.com/organic/ex10</id> <updated>2025-06-12T14:23:09+00:00</updated> <summary type="html">המרת אלכוהולים לאלידים וקרבונילים, התקפה נוקלאופילית על C=O, יצירת אצטלים ואימינים, מנגנונים חומציים ובסיסיים, גריניאר, הידרידים, קבוצות הגנה</summary> <content type="html"><![CDATA[לשנןהמרת כהלים להלוגנים ריאגנט מנגנון כהל ראשוני כהל שניוני כהל שלישוני הערות $\ce{HBr}$/$\ce{HCl}$ SN1 דרך קרבוקטיון לא עובד עובד + שחלופים הדרך היחידה ניצולות נמוכות מאוד על ראשוני $\ce{PBr3}$ SN2 אידיאלי היפוך קונפיגורציה אין SN2 על שלישוני קשר זרחן-חמצן בין הקשרים החזקים בטבע $\ce{SOCl2}$ SN2 אידיאלי היפוך קונפיגורציה לא עובד פירידין = הבסיס במערכת כלל מפתח: כהל שלישוני ← הלוגן: רק $\ce{HX}$ כהל ראשוני ← הלוגן: רק $\ce{PBr3}$/$\ce{SOCl2}$חמצון כהלים - יצירת קטונים ואלדהידים (קרבונילים) בחמצון: תמיד מימן ו-$\ce{OH}$ הולכים, נסגר...]]></content> <category term="כימיה אורגנית" /> <category term="אֵנָמִינים" /> <category term="אימינים" /> <category term="אימין" /> <category term="אלכוהולים" /> <category term="קרבונילים" /> <category term="אלדהידים" /> <category term="אצטלים" /> <category term="גריניאר" /> <category term="הידרידים" /> <category term="קבוצות הגנה" /> <category term="מנגנונים" /> <category term="חמצון" /> </entry> <entry> <title>ביולוגיה של התא - עיבוד RNA ותרגום חלבונים</title> <link href="https://medintzfat.com/biology/class19" /> <id>https://medintzfat.com/biology/class19</id> <updated>2025-06-11T12:23:30+00:00</updated> <summary type="html">עיבוד RNA ותרגום חלבונים - תהליכי Capping, Splicing ו-Polyadenylation, מנגנון ספלייסינג חלופי, תרגום ריבוזומלי, miRNA ורגולציית גנים.</summary> <content type="html"><![CDATA[חזקים ב-RNA וחלבונים? נסו 10 שאלות בנושא, עם עדיפות לשאלות שלא הצלחתם. בסיום תקבלו ציון וסקירה על הטעויות שלכם. הצלחתם? גלו בחנים בדפים נוספים צפה בהיסטוריה התחל לתרגל! 10 / 1 00:00 שאלה קודמת שאלה הבאה סיים מבחן תוצאות המבחן 0 ענית נכון על 0 מתוך 10 שאלות התחל מבחן חדש צפה בטעויות צפה בהיסטוריה &times; היסטוריית מבחנים 100 75 50 25 0 נקה היסטוריה חזור למסך הראשי טוען את השאלות... אנא המתן... ⚠️ אירעה שגיאה בטעינת השאלות. אנא נסו...]]></content> <category term="עיבוד RNA" /> <category term="תרגום חלבונים" /> <category term="Capping" /> <category term="Splicing" /> <category term="Polyadenylation" /> <category term="ספלייסינג חלופי" /> <category term="תרגום ריבוזומלי" /> <category term="miRNA" /> <category term="רגולציית גנים" /> </entry> <entry> <title>סטטיסטיקה לרפואנים - מבחנים מזווגים וסיכום הסקה סטטיסטית</title> <link href="https://medintzfat.com/statistics/class14" /> <id>https://medintzfat.com/statistics/class14</id> <updated>2025-06-11T08:23:11+00:00</updated> <summary type="html">מבחני השערות למדגמים מזווגים - ההיגיון התיאורטי, פיתוח סטטיסטי של מבחן t, דוגמאות חישוביות, השוואה למדגמים בלתי תלויים, עץ החלטה והמלצות ליישום.</summary> <content type="html"><![CDATA[מבחני השערות למדגמים מזווגים (matched): תיאוריה, יישום ובחירת המבחן הסטטיסטי1: הרציונל התיאורטי של מדגמים מזווגים1.1 מבוא והגדרות יסודבסטטיסטיקה ההסקתית, לעיתים קרובות אנחנו מבקשים להשוות בין שתי אוכלוסיות או לבחון השפעה של טיפול. הגישה הקלאסית מניחה שהמדגמים שנלקחים משתי האוכלוסיות בלתי תלויים זה מזה. אולם במציאות המחקרית, קיימים מצבים רבים שבהם ההנחה הזאת לא מתקיימת ולמעשה, אנחנו יכולים לנצל את התלות בין התצפיות לטובתנו.מדגם מזווג (paired sample) מוגדר כמדגם שבו לכל תצפית מהקבוצה הראשונה קיימת תצפית מתאימה וייחודית לה בקבוצה השנייה,...]]></content> <category term="סטטיסטיקה" /> <category term="מדגמים מזווגים" /> <category term="מבחן t" /> <category term="השערות" /> <category term="השוואת מדגמים" /> </entry> <entry> <title>כימיה אורגנית - אלדהידים וקטונים</title> <link href="https://medintzfat.com/organic/class11" /> <id>https://medintzfat.com/organic/class11</id> <updated>2025-06-11T08:23:12+00:00</updated> <summary type="html">קבוצת הקרבוניל (C=O) היא פונקציונלית חשובה בכימיה אורגנית. בפרק נדונים אלדהידים וקטונים, מבנה, ריאקטיביות, חומציות, וסינתזות עיקריות שלהם.</summary> <content type="html"><![CDATA[מבוא לקבוצת הקרבונילקבוצת הקרבוניל ($\ce{C=O}$) מהווה את אחת הקבוצות הפונקציונליות החשובות והנפוצות ביותר בכימיה אורגנית. בפרק זה נתמקד בשני סוגי הקרבונילים הבסיסיים: קֵטוֹנים ($\ce{R-CO-R’}$) ואלדהידים ($\ce{R-CHO}$). נגזרות הקרבוניל האחרות, כגון חומצות קרבוקסיליות, אסטרים, אמידים ואנהידרידים, יידונו בפרקים עוקבים העוסקים בנגזרות חומצה קרבוקסילית.\[\begin{array}{ccc}&amp; \text{keton} &amp; \\[6pt]&amp; \textcolor{red}{\ce{O}} &amp; \\[-6pt]&amp; \vert\vert \\[-6pt]&amp; \ce{C} &amp; \\[-6pt]&amp; \overset{\quad \diagup }{\ce{R1}} \quad \overset{\diagdown \quad}{\ce{R2}} &amp; \\[-6pt]\end{array}\] מקור המילה “אלדהיד” בלטינית: זהו קיצור של אלכוהול דהידרוֹגֵנָטוּם, “כוהל נטול מימן”. ויקיפדיה\[\begin{array}{ccc} &amp; \text{Aldehyde} &amp; \\[6pt] &amp; \textcolor{red}{\ce{O}}...]]></content> <category term="קרבוניל" /> <category term="אלדהידים" /> <category term="קטונים" /> <category term="ריאקטיביות" /> </entry> <entry> <title>ביולוגיה של התא - שעתוק ועיבוד RNA - מהגנום לחלבון</title> <link href="https://medintzfat.com/biology/class18" /> <id>https://medintzfat.com/biology/class18</id> <updated>2025-06-09T12:23:33+00:00</updated> <summary type="html">ביולוגיה של התא - שעתוק ועיבוד RNA מהגנום לחלבון. DNA ו-RNA, מוטציות, מנגנוני תיקון, capping, splicing ו-polyadenylation לסטודנטים לרפואה.</summary> <content type="html"><![CDATA[חזקים בשעתוק? נסו 10 שאלות בנושא, עם עדיפות לשאלות שלא הצלחתם. בסיום תקבלו ציון וסקירה על הטעויות שלכם. הצלחתם? גלו בחנים בדפים נוספים צפה בהיסטוריה התחל לתרגל! 10 / 1 00:00 שאלה קודמת שאלה הבאה סיים מבחן תוצאות המבחן 0 ענית נכון על 0 מתוך 10 שאלות התחל מבחן חדש צפה בטעויות צפה בהיסטוריה &times; היסטוריית מבחנים 100 75 50 25 0 נקה היסטוריה חזור למסך הראשי טוען את השאלות... אנא המתן... ⚠️ אירעה שגיאה בטעינת השאלות. אנא נסו שוב...]]></content> <category term="שעתוק" /> <category term="עיבוד RNA" /> <category term="RNA פולימראז" /> <category term="גנים אוקריוטיים" /> <category term="capping" /> <category term="splicing" /> <category term="polyadenylation" /> <category term="מוטציות" /> <category term="מנגנוני תיקון" /> </entry> <entry> <title>פיזיקה לרפואנים: תנע, מתקף ועבודה</title> <link href="https://medintzfat.com/physics/class10" /> <id>https://medintzfat.com/physics/class10</id> <updated>2025-06-09T08:23:14+00:00</updated> <summary type="html">מעבר מחוקי ניוטון למושגים מתקדמים ואלגנטיים יותר במכניקה - תנע, מתקף, עבודה ואנרגיה. מוסברים עקרונות שימור, אינטגרלים ויחידות, עם דוגמאות חישוביות.</summary> <content type="html"><![CDATA[מבוא: מחוקי ניוטון לכלים אלגנטיים יותרעד כה התמקדנו בשלושת חוקי ניוטון כבסיס להבנת הדינמיקה של מערכות פיזיקליות. למרות העוצמה הרבה של חוקים אלה, קיימים כלים נוספים ואלגנטיים יותר לטיפול בבעיות מכניות. אחד הכלים החשובים ביותר הוא מושג האנרגיה, אותו נפתח בהדרגה.כהכנה למושג האנרגיה, נעמיק תחילה בשני מושגים יסודיים: התנע (momentum) והמתקף (impulse). מושגים אלה, יחד עם מושג האנרגיה, יספקו לנו ארגז כלים מלא להתמודדות עם בעיות מכניות מורכבות.התנע ושימורוהגדרת התנעהתנע של גוף בודד מוגדר כמכפלת המסה במהירות:\[\vec{p} = m\vec{v}\]זהו גודל...]]></content> <category term="תנע" /> <category term="מתקף" /> <category term="עבודה" /> <category term="אנרגיה" /> <category term="שימור תנע" /> </entry> <entry> <title>פתרון שאלות בפיזיקה – קפיצים, מטוטלות, כוחות ותנועה הרמונית</title> <link href="https://medintzfat.com/physics/pa6" /> <id>https://medintzfat.com/physics/pa6</id> <updated>2025-06-08T23:23:15+00:00</updated> <summary type="html">פיזיקה מכניקה: בעיות קפיצים, מטוטלות, כוחות ומישורים משופעים. תרגילים מפורטים עם פתרונות למערכות לא אינרציאליות ותנועה הרמונית דיפרנציאליות.</summary> <content type="html"><![CDATA[> **הערה חשובה**: תשובות מפורטות יותר לרוב התרגילים כאן נמצאות בסיכומי השיעורים והתרגולים, כולל סיכומי שיעורי התגבור. התשובות שלהלן לקוחות מתוך טיוטה ישנה שמצאתי ושאלי תסייע למישהו, **אך מומלץ לעבור על התשובות בסיכומי השיעורים, התרגולים והתגבורים**.## שאלה 1: מסה על מישור משופע עם קפיץ**נתון:** על גבי מישור משופע חסר חיכוך מונחת מסה $m$ המחוברת אל ראשו של המישור בקפיץ. המישור המשופע יכול להחליק ללא חיכוך על גבי רצפה אופקית. שיפוע המישור המשופע הוא $\alpha$, קבוע הכוח של הקפיץ הוא $k$,...]]></content> <category term="קפיצים" /> <category term="מטוטלות" /> <category term="כוחות" /> <category term="מישור משופע" /> <category term="תנועה הרמונית" /> <category term="משוואות דיפרנציאליות" /> </entry> <entry> <title>ביהדות סוגיות חברתיות ואתיות - חילוץ גופות חללים והבאתם לקבורה בארץ</title> <link href="https://medintzfat.com/judaism/class15" /> <id>https://medintzfat.com/judaism/class15</id> <updated>2025-06-08T21:23:16+00:00</updated> <summary type="html">שיעור זה עוסק בסוגיה אקטואלית של חילוץ גופות חללים והבאתם לקבורה בארץ ישראל, תוך התמקדות במקורות ההלכתיים, הדיונים התלמודיים והפסיקות ההלכתיות בנושא.</summary> <content type="html"><![CDATA[רקע והקדמההמרצה פותח בהסבר על הרלוונטיות האקטואלית של הנושא - ישנם חללים ברצועת עזה ונעדרים ממלחמות קודמות. חילוץ גופות הוא ערך משמעותי מאוד בחברה הישראלית, עם השלכות מוסריות והלכתיות. השאלה המרכזית: עד כמה להתאמץ בחילוץ גופות כשהדבר כרוך בסיכון חיים?מצוות הקבורה - ניתוח מעמיקהבעייתיות במקור התורניהמרצה מציין תופעה מעניינת בתורה: דברים מרכזיים בחיי האדם (כמו קבורה) מופיעים דרך מקרי קצה: “התורה בעיקרון כמערכת חוקית היא עוסקת במקרי קצה. מתוך כדי העיסוק במקרי קצה היא מביאה דבר שהוא בעצם נוגע לכלל...]]></content> <category term="סוגיות חברתיות ואתיות לאור היהדות" /> <category term="חילוץ גופות חללים" /> <category term="קבורה בארץ ישראל" /> <category term="מצוות קבורה" /> <category term="הלכה" /> </entry> <entry> <title>פיזיקה לרפואנים - משוואות דיפרנציאליות מצומדות לשתי מסות וקפיץ</title> <link href="https://medintzfat.com/physics/class10_5" /> <id>https://medintzfat.com/physics/class10_5</id> <updated>2025-06-08T16:23:17+00:00</updated> <summary type="html">פתרון בעיות דינמיות עם משוואות דיפרנציאליות מצומדות לשתי מסות וקפיץ, כולל ניתוח במערכת לא אינרציאלית, כוחות מדומים, וחיכוך משתנה בזמן.</summary> <content type="html"><![CDATA[פתרון משוואות דיפרנציאליות בבעיות דינמיותכאשר אנו פותרים בעיות דינמיות מורכבות, עלינו להיות מסוגלים לטפל במשוואות דיפרנציאליות מהצורות הבסיסיות הבאות. אם נתבקש לפתור משוואות דיפרנציאליות, הפתרונות יגיעו מתוך ארבע האפשרויות העיקריות שנלמדו, כולל האפשרות של הזזה בקבוע.לדוגמה, עבור משוואת האוסילטור ההרמוני:\[\ddot{x} = -\omega^2 x\]ייתכן שנקבל משוואה מהצורה:\[\ddot{x} = -\omega^2 x + \lambda\]כאשר $\lambda$ הוא גודל קבוע. במקרה כזה, עלינו להעביר את המשוואה לצורה:\[\ddot{x} = -\omega^2 \left(x - \frac{\lambda}{\omega^2}\right)\]נגדיר משתנה חדש $y = x - \frac{\lambda}{\omega^2}$, ונקבל משוואה מהצורה:\[\ddot{y} = -\omega^2 y\]שהפתרונות...]]></content> <category term="משוואות דיפרנציאליות" /> <category term="מסות מצומדות" /> <category term="קפיץ" /> <category term="מערכת לא אינרציאלית" /> <category term="כוחות מדומים" /> </entry> <entry> <title>חשיפה רפואית - הרצאות המבוא | לימודי רפואה בצפת</title> <link href="https://medintzfat.com/clinical-practices/all" /> <id>https://medintzfat.com/clinical-practices/all</id> <updated>2025-06-08T10:33:18+00:00</updated> <summary type="html">סיכום הרצאות המבוא בקורס חשיפה רפואית ללימודי רפואה בצפת ניתנים להדפסה כ-PDF, כולל סיכומים על תקשורת רפואית, רפואה דחופה, רפואת ילדים כרונית ועוד.</summary> <content type="html"><![CDATA[כל התכנים בעמוד אחדכל התכנים של הקטגוריה זמינים כאן להדפסה מרוכזת או ייצוא כ-PDF.התוכן מוצג בסדר כרונולוגי - מהסיכומים המוקדמים ביותר למאוחרים ביותר. אם חלק מהעמודים כוללים נוסחאות מתמטיות, ייתכן שייקח להן מספר שניות להיטען. למידה מהנה! מפגש מבוא 1 - הראיון הרפואי ומבוא לבדיקה גופנית תאריך: 12/11/2024 הרצאה 1 - המפגש הרפואי הממוקד במטופל (באדם)מבוא - המורכבות של המפגש הרפואיתקשורת רפואית היא מיומנות קלינית מרכזית שדורשת הכשרה ותרגול מתמידים. בעידן המודרני, עם כל ההתקדמות הטכנולוגית, הצד האנושי והתקשורתי הופך...]]></content> <category term="סיכום להדפסה" /> <category term="חשיפה רפואית" /> </entry> <entry> <title>סיבתיות באפידמיולוגיה: מקריות, הטיה וערפול - סיכום</title> <link href="https://medintzfat.com/population-health/epidemiology-causality-summary" /> <id>https://medintzfat.com/population-health/epidemiology-causality-summary</id> <updated>2025-06-08T10:23:19+00:00</updated> <summary type="html">סיכום על הסקה סיבתית באפידמיולוגיה: מקריות, הטיות, ערפול, קריטריוני Bradford-Hill, ריבוד, p-value, CI ודוגמאות ברורות מהעולם האמיתי.</summary> <content type="html"><![CDATA[הקדמה ותזכורת עברו כחודשיים מהמפגש הקודם בגלל מורכבות המערכת תזכורת: אפידמיולוגיה תיאורית, מדידות עם מונה ומכנה, incidence, prevalence, risks, rates המטרה: לדעת אם המדידה האפידמיולוגית משקפת מציאות או נגרמת ממשהו אחר שלושה גורמים שיכולים לגרום לממצאים מלבד ממצאים אמיתיים: מקריות (Chance) הטיה (Bias) ערפול (Confounding) דוגמה מרכזית: סמארטפונים ומחלות לבמחקר דמיוני: האם שימוש בסמארטפונים גורם למחלות לב? קבוצה 1: משתמשי סמארטפון - 2 מתוך 7 עם מחלת לב (28%) קבוצה 2: לא משתמשים - 1 מתוך 7 עם מחלת לב...]]></content> <category term="אפידמיולוגיה" /> <category term="סיבתיות" /> <category term="מקריות" /> <category term="הטיה" /> <category term="ערפול" /> <category term="Bradford-Hill" /> <category term="ריבוד" /> <category term="p-value" /> <category term="בריאות הציבור" /> </entry> <entry> <title>אתיקה רפואית ותרבות הבריאות בגליל</title> <link href="https://medintzfat.com/ethics/class7" /> <id>https://medintzfat.com/ethics/class7</id> <updated>2025-06-08T08:23:20+00:00</updated> <summary type="html">סיכום לקראת הבחינה באתיקה רפואית: עקרונות אתיים, חוק זכויות החולה, כשירות תרבותית, מודלים מרכזיים ודוגמאות רלוונטיות מההרצאה.</summary> <content type="html"><![CDATA[הקלטה יום לפני הבחינה? נסו 10 שאלות בנושא, עם עדיפות לשאלות שלא הצלחתם. בסיום תקבלו ציון וסקירה על הטעויות שלכם. הצלחתם? גלו בחנים בדפים נוספים צפה בהיסטוריה התחל לתרגל! 10 / 1 00:00 שאלה קודמת שאלה הבאה סיים מבחן תוצאות המבחן 0 ענית נכון על 0 מתוך 10 שאלות התחל מבחן חדש צפה בטעויות צפה בהיסטוריה &times; היסטוריית מבחנים 100 75 50 25 0 נקה היסטוריה חזור למסך הראשי טוען את השאלות... אנא המתן... ⚠️ אירעה שגיאה בטעינת השאלות. אנא...]]></content> <category term="אתיקה רפואית" /> <category term="תרבות הבריאות" /> <category term="כשירות תרבותית" /> <category term="מודלים סוציולוגיים" /> <category term="חוק זכויות החולה" /> <category term="תיאוריות מוסר" /> </entry> <entry> <title>כימיה אורגנית - סיפוחים לקשר כפול, סיפוחים לאלקין ואתרים וכהלים</title> <link href="https://medintzfat.com/organic/ex9" /> <id>https://medintzfat.com/organic/ex9</id> <updated>2025-06-05T14:23:21+00:00</updated> <summary type="html">תגובות סיפוח משמשות להמרת אלקנים ואלקינים לתרכובות מורכבות. מנגנונים יוניים ורדיקליים, אוזונוליזה, אפוקסידים וחיזורים סלקטיביים.</summary> <content type="html"><![CDATA[לשנןסיפוח HBr - מרקובניקוב vs אנטי-מרקובניקוב סיפוח HBr רגיל ← מרקובניקוב (H הולך לפחות מותמר) סיפוח HBr עם פרוקסידים ← אנטי-מרקובניקוב (מנגנון רדיקלי) משפט מפתח: “הברום בהכרח ייכנס לפחות מותמר כדי לתת רדיקל יציב יותר”אוזונוליזה - שבירת קשר כפול “אוזונוליזה - התגובה היחידה ששוברת קשר בין שני פחמנים” תנאים מחזרים (Zn/DMS) ← אלדהידים וקטונים תנאים מחמצנים (H₂O₂) ← חומצות קרבוקסיליות אזהרה: תגובה מאוד אקזותרמית, עובדים ב-78°C-אפוקסידים יצירה: קשר כפול + פר-חומצה (MCPBA) פתיחה בסביבה בסיסית: נוקלאופיל תוקף את הפחמן הפחות...]]></content> <category term="תגובות סיפוח" /> <category term="מנגנונים יוניים" /> <category term="אוזונוליזה" /> <category term="אפוקסידים" /> <category term="אתרים" /> <category term="כהלים" /> <category term="אלקינים" /> <category term="אנול קטון" /> <category term="טאוטומריה" /> </entry> <entry> <title>פיזיקה לרפואנים - תרגול 10 - כוחות, תנועה הרמונית ותנועה מעגלית</title> <link href="https://medintzfat.com/physics/ex10" /> <id>https://medintzfat.com/physics/ex10</id> <updated>2025-06-05T10:33:22+00:00</updated> <summary type="html">פתרון בעיות במכניקה, גוף שנמצא על מישור משופע - מתי יחליק, מה המרחק שיעבור. שימוש בנוסחאות תנועה הרמונית ופתרון שאלה על תנועה מעגלית עם שני ילדים וקרוסלה.</summary> <content type="html"><![CDATA[שאלה 1: גוף במישור משופע גוף בעל מסה $m$ נמצא על משטח משופע בזווית $\theta$ ביחס לאופק. מקדם החיכוך הסטטי בין הגוף למשטח הוא $\mu_s$. באילו זוויות הגוף ישאר במקומו ולא יחליק? במידה שהזווית גדולה יותר, מהו המרחק שהגוף יעבור ב-$t$ שניות? מהי הזווית עבורה הגוף ינוע במהירות קבועה במורד? האם הוא יכול לנוע במהירות קבועה במעלה המישור המשופע? פתרון מפורטא. תנאי שיווי משקלנבחר מערכת צירים: ציר $x$ במקביל למשטח (חיובי במורד), ציר $y$ ניצב למשטח.משוואות שיווי משקל בכיוון $y$:\[\sum...]]></content> <category term="מישור משופע" /> <category term="תנועה הרמונית" /> <category term="תנועה מעגלית" /> <category term="תאוצה זוויתית משתנה" /> <category term="כוחות במישור משופע" /> <category term="מכניקה" /> </entry> <entry> <title>בדיקת השערות: מבחן דו-צדדי, פרופורציה, ושונות לא ידועה</title> <link href="https://medintzfat.com/statistics/class13" /> <id>https://medintzfat.com/statistics/class13</id> <updated>2025-06-05T08:23:23+00:00</updated> <summary type="html">בדיקת השערות עבור פרופורציה, בדיקת השערות עם שונות לא ידועה, חזרה על הבסיס לבדיקות השערות - מבחן Z, חישוב P-value, רווחי סמך, בדיקת פרופורציות, p-hacking, ודגש על שקיפות ומניעת מניפולציות סטטיסטיות.</summary> <content type="html"><![CDATA[ההרצאה ממשיכה את הנושא של הסקה ססטיסטית - הסקת מסקנות על אוכלוסייה בהתבסס על מדגם. החלק הראשון חוזר על חלקים מהשיעור הקודם.אוכלוסייה היא קבוצת הפרטים שאחננו מעוניינים להסיק עליהם, ומדגם הוא תת-קבוצה של האוכלוסייה שנמדד בפועל.הכלים שעומדים לרשותנו הם: אומדן: שיערוך פרמטר של האוכלוסייה בדיקת השערות: האם לאוכלוסייה תכונה מסוימת / השוואה בין תכונות בין אוכלוסיותהבסיס הרעיוני לבדיקת השערותבדיקת השערות היא אחד הכלים המרכזיים בסטטיסטיקה הסקית, ומבוססת על עקרון פשוט אך עמוק: אם התוצאה שקיבלנו קיצונית מדי תחת ההנחה הסטנדרטית,...]]></content> <category term="מבחן דו-צדדי" /> <category term="שקילות לרווח סמך" /> <category term="מבחן פרופורציה" /> <category term="מבחן t" /> <category term="פול התמנון" /> <category term="רווח סמך ובדיקת השערות דו-צדדיות" /> <category term="בדיקעת השערות לפרופרציות" /> <category term="התפלגות בינומית" /> <category term="קירוב נורמאלי" /> <category term="P-hacking" /> </entry> <entry> <title>ביולוגיה של התא - אנדוציטוזה - מנגנונים תאיים להכנסת חומרים</title> <link href="https://medintzfat.com/biology/class17" /> <id>https://medintzfat.com/biology/class17</id> <updated>2025-06-04T12:23:44+00:00</updated> <summary type="html">אנדוציטוזה, טרנסציטוזה, ליזוזומים ואוטופגיה הם מנגנונים תאיים קריטיים לקליטת חומרים, מיחזור תוך-תאי ושמירה על הומאוסטזיס ובריאות התא.</summary> <content type="html"><![CDATA[מבוא: התהליך ההפוך לאקסוציטוזהאנדוציטוזה מהווה תהליך תאי יסודי המאפשר הכנסת חומרים מהסביבה החיצונית אל תוך התא. בניגוד לאקסוציטוזה, שבה חומרים מופרשים מהתא החוצה, אנדוציטוזה מאפשרת לתאים לקלוט מולקולות גדולות שאינן יכולות לחצות את הממברנה באמצעות טרנספורטרים או תעלות יוניות. כל תא פעיל מבצע אנדוציטוזה באופן מתמיד, כאשר התהליך חיוני לקליטת חלבונים, ליפידים, וחומרים מורכבים אחרים.התהליך כרוך ביצירת שלפוחיות (וזיקולות) מהממברנה הפלסמטית, כאשר חלק מהממברנה מתקפל פנימה ונסגר ליצירת שלפוחית המכילה חומרים מהסביבה החיצונית. חשוב להבין כי תהליך זה גורע משטח...]]></content> <category term="אנדוציטוזה" /> <category term="אוטופגיה" /> <category term="ליזוזום" /> <category term="טרנסציטוזה" /> <category term="pH" /> <category term="קולטנים" /> <category term="אינסולין" /> </entry> <entry> <title>סטטיסטיקה לרפואנים - מבחן Z והשערות חד- ודו-צדדיות</title> <link href="https://medintzfat.com/statistics/class12" /> <id>https://medintzfat.com/statistics/class12</id> <updated>2025-06-04T08:23:25+00:00</updated> <summary type="html">בדיקת השערות סטטיסטית - ניסוח של השארת האפס, חישוב P-value, קבלת החלטה לפי רמת מובהקות, טעויות מסוג I ו־II, השפעת גודל המדגם ועוצמת המבחן.</summary> <content type="html"><![CDATA[מבוא לבדיקת השערות (חזרה)בדיקת השערות היא אחד הכלים המרכזיים בסטטיסטיקה היסקית. השיטה מאפשרת לנו לקבל החלטות מבוססות נתונים לגבי אוכלוסיות על סמך מדגמים (קבוצה שדגמנו מתוך האוכלוסייה), תוך כדי כימות רמת הוודאות בהחלטותינו.מושג ה-P-value: הגדרה ומשמעותהגדרה פורמליתה-P-value מוגדר כהסתברות לקבל את הערך הנצפה של הסטטיסטי הנבחן או ערך קיצוני ממנו, בהינתן שהשערת האפס נכונה. באופן מתמטי:\[P\text{-value} = P(T \geq t_{obs} | H_0)\]כאשר $T$ הוא הסטטיסטי, $t_{obs}$ הוא הערך הנצפה, ו-$H_0$ היא השערת האפס.משמעות אינטואיטיביתP-value נמוך מהווה ראיה נגד השערת האפס....]]></content> <category term="P-value" /> <category term="טעויות בבדיקת השערות" /> <category term="מבחנים דו צדדיים" /> <category term="מבחן Z" /> </entry> <entry> <title>כימיה אורגנית - תגובות אלקינים, תגובות אתרים וכוהלים</title> <link href="https://medintzfat.com/organic/class10" /> <id>https://medintzfat.com/organic/class10</id> <updated>2025-06-04T08:23:26+00:00</updated> <summary type="html">תכונות כימיות ותגובות של אלקינים, אתרים ואלכוהולים. תגובות סיפוח, הידרוגנציה, טאוטומריזציה, סינתזת אתרים, חמצון אלכוהולים ושימושים סינתטיים בריאגנטים כמו גריניאר.</summary> <content type="html"><![CDATA[תגובות סיפוח של אַלְקִינים ($\ce{R–C≡C–R’}$)מבוא לאלקינים ותכונותיהםאלקינים הם פחמימנים בלתי רוויים המכילים קשר משולש בין שני אטומי פחמן. הקשר המשולש מורכב מקשר סיגמא אחד ($\ce{σ}$) ומשני קשרי פאי ($\ce{π}$), מה שמקנה לאלקינים תכונות כימיות ייחודיות ופעילות גבוהה.האלקינים ממלאים תפקיד חשוב בעולם הכימיה האורגנית והביולוגית. דוגמאות בולטות לתרופות שמכילות קבוצות אלקיניות כוללות את המסטרנול (Mestranol), הורמון נשי סינתטי המשמש כרכיב בגלולות למניעת הריון, ותרופות אנטי-סרטניות המופקות מחיידקים כמו אנדיאינים (Enediynes), המשמשות לתקיפת תאים סרטניים באופן סלקטיבי.הכימיה של אלקינים מתמקדת בעיקר בתגובות...]]></content> <category term="אלקינים" /> <category term="הידרוגנציה" /> <category term="טאוטומריזציה" /> <category term="אתרים" /> <category term="גריניאר" /> <category term="חמצון" /> </entry> <entry> <title>פיזיקה לרפואנים - תרגול 9 - מכניקה של מערכות מסתובבות וניתוח כוחות</title> <link href="https://medintzfat.com/physics/ex9" /> <id>https://medintzfat.com/physics/ex9</id> <updated>2025-05-29T10:33:27+00:00</updated> <summary type="html">מערכות ייחוס מסתובבות יוצרות כוחות מדומים כמו כוח צנטריפוגלי. נלמד כיצד הם משפיעים על משקל, תנועה חבל במים, וחשיבות בחירת צירים לפתרון בעיות מכניקה.</summary> <content type="html"><![CDATA[שאלות: שאלה מקדימה: פיתוח וקטורי המקום, המהירות והתאוצה בקואורדינטות פולריות שאלה 1: השפעת סיבוב כדור הארץ על המשקל שאלה 2: חוט מחליק (חבל משתלשל) עם כוחות מעכבים שאלה 3: מכונת ארטווד חלק א׳: משוואות התנועה חלק ב׳: קירוב של זוויות קטנות חלק ג׳: האם יכולות להיות תנודות כאשר הרדיוס קבוע? שאלה מקדימה: פיתוח וקטורי המקום, המהירות והתאוצה בקואורדינטות פולריותוקטור המקום בקואורדינטות קרטזיות הוא:\[\vec{r} = x \hat{x} + y \hat{y}\]אם נשתמש בקואורדינטות פולריות $(r,\theta)$, נוכל לכתוב את וקטור המקום כך:\[\vec{r} =...]]></content> <category term="מערכות ייחוס מסתובבות" /> <category term="כוח צנטריפוגלי" /> <category term="תאוצה צנטריפטלית" /> <category term="משוואות דיפרנציאליות" /> <category term="בחירת מערכת צירים" /> </entry> <entry> <title>רדיקלים וסיפוחים לקשר כפול - תרגול כימיה אורגנית</title> <link href="https://medintzfat.com/organic/ex8" /> <id>https://medintzfat.com/organic/ex8</id> <updated>2025-05-29T10:23:28+00:00</updated> <summary type="html">תגובות רדיקליות באלקאנים לעומת תגובות סיפוח באלקנים - מנגנונים, סלקטיביות, ריאקטיביות, רגיוסלקטיביות וסטריאוכימיה סינתטית.</summary> <content type="html"><![CDATA[לשנןרדיקלים והלוגנציה רדיקליתמושגי יסוד רדיקל = אלקטרון בודד, לא יציב, “רדיקלי/משוגע” יציבות רדיקלים: שלישוני &gt; שניוני &gt; ראשוני (כמו קרבוקטיונים) רדיקל ליד קשר כפול = יציב בגלל רזוננס רדיקל ליד טבעת ארומטית = עוד יותר יציבמנגנון הלוגנציה רדיקלית “רדיקל זה אלקטרון בודד. למה קוראים לו רדיקל? כי הוא משוגע. הוא רדיקלי” “רדיקל רוצה מאוד לחזור להיות ניטרלי” “ככל שהרדיקל יותר מותמר ← יותר יציב” “שלב ראשון זה ליצור את הרדיקל הראשוני. שלב שני, הרדיקל הולך לעבור ממולקולה למולקולה”3 שלבים תמיד:...]]></content> <category term="תגובות רדיקליות" /> <category term="תגובות סיפוח" /> <category term="רדיקלים חופשיים" /> <category term="הלוגנציה רדיקלית" /> <category term="כלורינציה" /> <category term="ברומינציה" /> <category term="כלל מרקובניקוב" /> <category term="יון מגשר" /> </entry> <entry> <title>סטטיסטיקה לרפואנים - תרגול רווח ביטחון ופרופורציות</title> <link href="https://medintzfat.com/statistics/ex7" /> <id>https://medintzfat.com/statistics/ex7</id> <updated>2025-05-29T08:23:29+00:00</updated> <summary type="html">מעבר מהתפלגות נורמלית ל-t - שימוש כש-n קטן מ-30 או השונות אינה ידועה. רווחי סמך, דרגות חופש, SF ו-PPF, ודוגמאות עם Python ו-Excel.</summary> <content type="html"><![CDATA[מעבר מההתפלגות הנורמלית להתפלגות t-Studentהתפלגות t-Student: מאפיינים בסיסייםכאשר גודל המדגם קטן (בדרך כלל $n &lt; 30$), אין באפשרותנו להסתמך על משפט הגבול המרכזי כדי להניח התפלגות נורמלית של ממוצע המדגם. במקרים כאלה אנחנו פונים להתפלגות t, המאופיינת במספר תכונות חשובות:מאפיינים מתמטיים: התפלגות t-Student דומה להתפלגות הנורמלית אך רחבה יותר הרוחב של ההתפלגות תלוי במספר דרגות החופש ככל שמספר דרגות החופש גדל, ההתפלגות מתקרבת להתפלגות הנורמלית הסטנדרטיתדרגות חופש: הגדרה ומשמעותדרגות החופש מוגדרות כ-$\text{df} = n - 1$, כאשר $n$ הוא גודל...]]></content> <category term="התפלגות t" /> <category term="רווח בטחון" /> <category term="דרגות חופש" /> <category term="סטיית תקן" /> <category term="סקר פוליטי" /> </entry> <entry> <title>סטטיסטיקה לרפואנים - סיום רווח סמך, מבוא לבדיקת השערות</title> <link href="https://medintzfat.com/statistics/class11" /> <id>https://medintzfat.com/statistics/class11</id> <updated>2025-05-29T08:23:30+00:00</updated> <summary type="html">הערכת פרופורציות באוכלוסייה, בניית רווחי סמך, בדיקת השערות, חישוב P-value והקשרים בין הערכה לדחיית השערות.</summary> <content type="html"><![CDATA[מבואנעסוק בהערכת פרופורציות באוכלוסייה ובבניית רווחי סמך עבור פרופורציות. מדובר בשיטות חיוניות במחקר אמפירי, סקרי דעת קהל, מחקרים רפואיים ותחומים נוספים שבהם אנחנו מעוניינים להעריך את השכיחות של תכונה מסוימת באוכלוסייה.1. יסודות תיאורטיים: פרופורציית האוכלוסייה1.1 הגדרת הבעיהנניח כי תכונה מסוימת קיימת באוכלוסייה בהסתברות $p$, כאשר $p$ הוא פרמטר לא ידוע שאותו אנו מעוניינים להעריך. בוחרים מדגם של $n$ פרטים מתוך האוכלוסייה, כאשר $X$ מסמן את מספר בעלי התכונה במדגם.המשתנה המקרי $X$ יתפלג בהתפלגות בינומית:\[X \sim \text{Binomial}(n, p)\]כאשר: $n$ = מספר...]]></content> <category term="פרופורציית אוכלוסייה" /> <category term="רווח סמך" /> <category term="בדיקת השערות" /> <category term="P-value" /> <category term="התפלגות בינומית" /> <category term="סטיית תקן" /> </entry> <entry> <title>ביולוגיה של התא - אקסוציטוזה ומסלולי הפרשה תאיים</title> <link href="https://medintzfat.com/biology/class16" /> <id>https://medintzfat.com/biology/class16</id> <updated>2025-05-28T12:23:51+00:00</updated> <summary type="html">האקסוציטוזה היא מערכת הובלה תאית מדויקת מה-TGN לליזוזום או לממברנה. כוללת סימון M6P, הפרשה מבוקרת תלוית-סידן, ומיחזור שלפוחיות בסינפסות.</summary> <content type="html"><![CDATA[חזקים בהפרשות? נסו 10 שאלות בנושא, עם עדיפות לשאלות שלא הצלחתם. בסיום תקבלו ציון וסקירה על הטעויות שלכם. הצלחתם? גלו בחנים בדפים נוספים צפה בהיסטוריה התחל לתרגל! 10 / 1 00:00 שאלה קודמת שאלה הבאה סיים מבחן תוצאות המבחן 0 ענית נכון על 0 מתוך 10 שאלות התחל מבחן חדש צפה בטעויות צפה בהיסטוריה &times; היסטוריית מבחנים 100 75 50 25 0 נקה היסטוריה חזור למסך הראשי טוען את השאלות... אנא המתן... ⚠️ אירעה שגיאה בטעינת השאלות. אנא נסו שוב...]]></content> <category term="אקסוציטוזה" /> <category term="מסלולי הפרשה" /> <category term="ליזוזום" /> <category term="הפרשה מבוקרת" /> <category term="הפרשה קונסטיטוטיבית" /> <category term="מנגנון M6P" /> <category term="תאי גובלט" /> <category term="תאי פאנת" /> <category term="מחלות אגירה ליזוזומליות" /> <category term="חלבוני SNARE" /> <category term="טרנסציטוזה" /> </entry> <entry> <title>כימיה אורגנית - אפוקסידציה ותגובות פתיחת אפוקסיד</title> <link href="https://medintzfat.com/organic/epoxidation" /> <id>https://medintzfat.com/organic/epoxidation</id> <updated>2025-05-28T12:23:32+00:00</updated> <summary type="html">אפוקסידציה היא תגובה של אלקנים עם פר־חומצה ליצירת אפוקסיד, טבעת תלת-מימדית לא יציבה. פתיחת אפוקסיד יכולה להתרחש בתנאים חומציים או בסיסיים, עם ריאקטיביות שונה.</summary> <content type="html"><![CDATA[תגובת אפוקסידציה (Epoxidation) פחות חשוב להבין את המנגנון של יצירת אפוקסיד. מה שחשוב להבין הוא שכשיש קשר כפול, והוא מגיב עם פר־חומצה, הקשר OO הור קשר חלק והחמצן .. ויוצר אפוקסיד.הגדרות בסיסיותפר־חומצה (Peracid): $\ce{R-CO-OOH}$ חומצה קרבוקסילית עם חמצן נוסף הקשר $\ce{O-O}$ חלש מאוד ולכן ריאקטיביאפוקסיד: טבעת תלת-מימדית של שלושה אטומים (שני פחמנים + חמצן) דומה לציקלופרופן אבל עם חמצן מבנה לא יציב בגלל המתח הטבעתיתיאור התגובה הכללי - אפוקסידציה\[\ce{C=C + R-CO-OOH -&gt; Epoxid + R-COOH}\]מה קורה בתגובה? האלקן “תולש” את...]]></content> <category term="organic" /> <category term="epoxidation" /> <category term="reactions" /> <category term="mechanisms" /> <category term="hebrew" /> </entry> <entry> <title>תגובות סיפוח באלקנים: מנגנונים, סטריאוכימיה ודוגמאות</title> <link href="https://medintzfat.com/organic/class9" /> <id>https://medintzfat.com/organic/class9</id> <updated>2025-05-28T12:23:33+00:00</updated> <summary type="html">תגובות סיפוח על קשרים כפולים, סיפוח וחמצון של אלקנים ואלקינים - מנגנונים (יוני, רדיקלי), סטריאוכימיה (סין/אנטי), רגיוסלקטיביות (מרקובניקוב), וטבלאות השוואה ותרגול.</summary> <content type="html"><![CDATA[מבואחשיבות האלקֵנים בטבע ובתעשייהאלקֵנים (קשרים כפולים) מהווים אבני בניין חשובות בכימיה אורגנית ובמערכות ביולוגיות. אלקֵנים, המכילים קשר $\ce{C=C}$, נמצאים בכל מקום - החל מתרכובות הטעם והריח במזון שלנו, דרך ויטמינים חיוניים לגוף, ועד לחומצות השומן הבלתי רוויות שנחוצות לתפקוד התא.דוגמה מצוינת לחשיבות האלקֵנים היא מולקולת β-קרוטן, הפיגמנט הכתום בגזר ובירקות כתומים אחרים. β-קרוטן משמש כפרקורסור לוויטמין A במטבוליזם שלנו. כאשר הגוף מעבד β-קרוטן, הוא מבקע את המולקולה לשני חלקים וכך יוצר ויטמין A, הידוע כחיוני לתפקוד הראייה התקין. למרות שאכילת...]]></content> <category term="תגובת הלוגנציה" /> <category term="סיפוח אנטי" /> <category term="מרקובניקוב" /> <category term="פתיחת אפוקסיד" /> <category term="אוזונוליזה" /> <category term="דיהידרוקסילציה" /> </entry> <entry> <title>חסד וצדקה ביהדות - סוגיות חברתיות ואתיות</title> <link href="https://medintzfat.com/judaism/class14" /> <id>https://medintzfat.com/judaism/class14</id> <updated>2025-05-27T21:23:34+00:00</updated> <summary type="html">חסד וצדקה כיסודות תיאולוגיים וחברתיים ביהדות - בריאת העולם בחסד, דמותו של אברהם, סוגי גמילות חסדים, דרגות צדקה, ויישומים מודרניים וקהילתיים.</summary> <content type="html"><![CDATA[מבואהנושא של חסד וצדקה הוא מרכזי ביותר בעולם היהודי. בעוד שגם בדתות אחרות קיימים מושגים דומים - כמו באיסלאם, שבו הצדקה (זכאת) היא אחת מחמש המצוות הבסיסיות - ביהדות המושג של חסד וצדקה הוא לא רק מצווה ברשימת המצוות, אלא מושג אמננטי (immanent) שמהווה יסוד בסיסי בתפיסה התיאולוגית.הבסיס התיאולוגי לחסדבריאת העולם בחסדעל פי התפיסה היהודית, אלוהים לא היה חייב לברוא את העולם. כמציאות מושלמת, לא חסר לו דבר ולא היה זקוק לשום דבר. השאלה התיאולוגית והפילוסופית היא: למה הוא ברא...]]></content> <category term="סוגיות חברתיות ואתיות לאור היהדות" /> <category term="חסד" /> <category term="צדקה" /> <category term="אברהם" /> <category term="גמילות חסדים" /> <category term="תיאולוגיה" /> </entry> <entry> <title>פתרון שאלה על מערכת גלגלת, זבוב ומסה – ואתגר הגליל המסתובב</title> <link href="https://medintzfat.com/physics/class9_5" /> <id>https://medintzfat.com/physics/class9_5</id> <updated>2025-05-25T16:23:35+00:00</updated> <summary type="html">פתרון מלא לשאלת הבית: שתי מסות זהות המחוברות בגלגלת, עם זבוב המשנה את מאזן המסות. ניתוח גרפי, תאוצות, מהירות כפונקציה של זמן והעתק כולל. כולל הרחבה לשאלת הגליל המסתובב – תנועה תחת כוח צנטריפוגלי בלבד ופתרון דיפרנציאלי מלא בקואורדינטות קוטביות.</summary> <content type="html"><![CDATA[פתרון שאלה 3 משיעורי הבית שתי מסות זהות:\[m_1 = m_2 = 99_{grams} = 0.099_{kg}\] קשורות בחוט הכרוך על גלגלת שצירה מקובע בגובה רב מעל הרצפה. בתחילה המסות נמצאות במנוחה בגובה זהה מעל הרצפה. זבוב שמסתו \(m = 2_{grams} = 0.002_{kg}\) נוחת בעדינות על מסה \(m_1\) (נניח, זו הימנית). לאחר שתי שניות מתעופף לו הזבוב, ולאחר שתי שניות נוספות הוא נוחת בעדינות על מסה $m_2$ השמאלית. הנחות: מסת החוט, מסת הגלגלת, והחיכוך ביניהם ניתנים להזנחה. דיאגרמה בזמן נחיתת הזבוב ציירו את...]]></content> <category term="מסות תלויות" /> <category term="מערכת התמד" /> <category term="מהירות משיקית" /> </entry> </feed>